החקיקה בישראל

תקנות־שעת־חירום (פיקוח על כלי שיט), תש״ח–1948 אחר

41
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
5
הגדרות
35
הפניות פנימיות
18
הפניות חיצוניות
5
הערות עריכה
25
תיקונים
היסטוריית תיקונים25 רשומות
ע״ר תש״ח, תוס׳ ב׳, 13תקנות־שעת־חרום (פיקוח על אניות)
ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 56פקודת הארכת תוקף של תקנות־שעת־חרום (פקוח על אניות)PDF
ק״ת תשי״ז, 804תיקוןPDF
ס״ח תשי״ז, 96תיקון והארכת תקפןPDF
תשי״ח, 37תיקון והארכת תקפןPDF
תשי״ט, 15תיקון והארכת תקפןPDF
תש״ך, 42הארכת תקפןPDF
תשכ״א, 164הארכת תקפןPDF
תשכ״ב, 92הארכת תקפןPDF
תשכ״ד, 40הארכת תקפןPDF
תשכ״ה, 156הארכת תקפןPDF
תשכ״ז, 14הארכת תקפןPDF
תשכ״ט, 17הארכת תקפןPDF
תשל״א, 26תיקון והארכת תקפןPDF
תשל״ב, 24הארכת תקפןPDF
130תיקוןPDF
תשל״ג, 32הארכת תקפןPDF
ס״ח תשל״ג, 203תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) [נוסח משולב]PDF
358חוק הספנות (ימאים)PDF
ק״ת תשל״ד, 56תיקוןPDF
ס״ח תשל״ה, 40תיקוןPDF
תשל״ז, 98תיקון מס׳ 3PDF
תשס״ד, 466חוק רשות הספנות והנמליםPDF
תשס״ה, 992חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)PDF
תשס״ח, 899חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין־לאומי ומתקנים ימיים)PDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”תושב ישראל“ – אדם היושב בישראל או שיש לו מקום עסק בה, לרבות תאגיד המואגד בישראל או הרשום בה וחבר־בני־אדם בלתי מואגד שיש לו מקום עסק בישראל או שאחד מחבריו יושב בה;
”קברניט“ – מי שבידיו הפיקוד החוקי על כלי השיט באותה שעה, למעט נתב;
”השר“ – שר התחבורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – אדם היושב בישראל או שיש לו מקום עסק בה, לרבות תאגיד המואגד בישראל או הרשום בה וחבר־בני־אדם בלתי מואגד שיש לו מקום עסק בישראל או שאחד מחבריו יושב בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קברניט“ – מי שבידיו הפיקוד החוקי על כלי השיט באותה שעה, למעט נתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה.

2סמכות ליתן הוראות לכלי שיט מסויימיםתיקונים: ק״ת תשל״ד, תשל״ה, תשל״ז

השר רשאי ליתן לבעל, לקברניט ולאיש צוות של כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960, או החייב ברישום בו לרבות כלי שיט שהופטר מרישום במרשם הישראלי לפי החוק האמור ואינו רשום במרשם חוץ, הוראות –
(1)הדורשות להסיע את כלי השיט, תוך התקופה ובדרך שנקבעו בהוראות, אל נמל או מקום אחר שצויינו בהן, בין שהנמל או המקום בישראל ובין שהם מחוצה לה;
(2)הדורשות להטעין על כלי השיט או לפרוק מעליו את הסחורות או סוגי הסחורות שפורטו בהוראות, או להעלות עליו או להוריד מעליו את הנוסעים או את סוג הנוסעים שפורטו בהן, תוך התקופה ובנמל או במקום אחר שצויינו בהן, בין שהנמל או המקום בישראל ובין שהם מחוצה לה;
(2א)
(3)הקובעות את תנאי ההובלה של מטענים או נוסעים בכלי שיט, לרבות מחירי הובלה מקסימליים ושאר תשלומים הקשורים בהובלה או הנובעים ממנה, בין בדרך כלל ובין מקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;
(4)הקובעות את סוגי המטענים או הנוסעים שמותר להובילם בכלי שיט, בין בדרך כלל ובין במקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;
(5)הקובעות את תנאי החכירה של כלי השיט, לרבות דמי החכירה;
(6)האוסרות על הפלגתו של כלי השיט מכל נמל או מכל מקום אחר או כניסתו אליהם, או השטתו של כלי השיט בכל מקום או אזור שלא על פי היתר שניתן בדרך הנקובה בהוראות כאמור;
(7)המחייבות את החכרת כלי השיט, כולו או מקצתו, בחכירה ראשית או חכירת משנה, למי שנקבע בהוראות, לתקופה ובתנאים ובתשלום שפורטו בהן, או כאמור בתקנות 5א או 5ב;
(8)האוסרות להעביד בכלי השיט אדם, לרבות מי שאינו מחזיק בתעודת זיהוי או באישור שפורטו בהוראה;
(9)האוסרות להעסיק אדם, הן בדרך כלל והן ללא היתר ממי שנקבע בהוראה, כנציג, כסוכן, כמורשה או כפקיד, בכל הנוגע לכלי השיט;
(10)המחייבות נקיטת כל אמצעי בטיחות, זהירות או קשר או האוסרות או המסדירות כל ענין הדרוש לדעת השר מטעמי בטחון;
(11)הקובעות את האזורים שבהם תבוצע ההובלה של מטענים או נוסעים בכלי השיט;
(12)הדורשות לצוות כלי שיט במספר מסויים של בני אדם או בבני אדם בעלי כשירות או לפי תפקידים שפורטו בהוראות, או לצוות אותו, דרך כלל או לפי תפקידים שפורטו, בבני אדם שהם אזרחים ישראליים או תושבי ישראל או שהשר מצא אותם ראויים לכך, כפי שנקבע בהוראות כאמור;
(13)האוסרות את הכניסה לכלי שיט או את השהייה בו אלא על פי היתר שניתן בדרך הנקובה בהוראות.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקעה);
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960 → חוק הספנות (כלי שיט)
  • החוק האמור → חוק הספנות (כלי שיט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי ליתן לבעל, לקברניט ולאיש צוות של כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960}}, או החייב ברישום בו לרבות כלי שיט שהופטר מרישום במרשם הישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|החוק האמור}} ואינו רשום במרשם חוץ, הוראות –
{{ח:תת|(1)}} הדורשות להסיע את כלי השיט, תוך התקופה ובדרך שנקבעו בהוראות, אל נמל או מקום אחר שצויינו בהן, בין שהנמל או המקום בישראל ובין שהם מחוצה לה;
{{ח:תת|(2)}} הדורשות להטעין על כלי השיט או לפרוק מעליו את הסחורות או סוגי הסחורות שפורטו בהוראות, או להעלות עליו או להוריד מעליו את הנוסעים או את סוג הנוסעים שפורטו בהן, תוך התקופה ובנמל או במקום אחר שצויינו בהן, בין שהנמל או המקום בישראל ובין שהם מחוצה לה;
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(3)}} הקובעות את תנאי ההובלה של מטענים או נוסעים בכלי שיט, לרבות מחירי הובלה מקסימליים ושאר תשלומים הקשורים בהובלה או הנובעים ממנה, בין בדרך כלל ובין מקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;
{{ח:תת|(4)}} הקובעות את סוגי המטענים או הנוסעים שמותר להובילם בכלי שיט, בין בדרך כלל ובין במקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;
{{ח:תת|(5)}} הקובעות את תנאי החכירה של כלי השיט, לרבות דמי החכירה;
{{ח:תת|(6)}} האוסרות על הפלגתו של כלי השיט מכל נמל או מכל מקום אחר או כניסתו אליהם, או השטתו של כלי השיט בכל מקום או אזור שלא על פי היתר שניתן בדרך הנקובה בהוראות כאמור;
{{ח:תת|(7)}} המחייבות את החכרת כלי השיט, כולו או מקצתו, בחכירה ראשית או חכירת משנה, למי שנקבע בהוראות, לתקופה ובתנאים ובתשלום שפורטו בהן, או כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בתקנות 5א}} {{ח:פנימי|סעיף 5ב|או 5ב}};
{{ח:תת|(8)}} האוסרות להעביד בכלי השיט אדם, לרבות מי שאינו מחזיק בתעודת זיהוי או באישור שפורטו בהוראה;
{{ח:תת|(9)}} האוסרות להעסיק אדם, הן בדרך כלל והן ללא היתר ממי שנקבע בהוראה, כנציג, כסוכן, כמורשה או כפקיד, בכל הנוגע לכלי השיט;
{{ח:תת|(10)}} המחייבות נקיטת כל אמצעי בטיחות, זהירות או קשר או האוסרות או המסדירות כל ענין הדרוש לדעת השר מטעמי בטחון;
{{ח:תת|(11)}} הקובעות את האזורים שבהם תבוצע ההובלה של מטענים או נוסעים בכלי השיט;
{{ח:תת|(12)}} הדורשות לצוות כלי שיט במספר מסויים של בני אדם או בבני אדם בעלי כשירות או לפי תפקידים שפורטו בהוראות, או לצוות אותו, דרך כלל או לפי תפקידים שפורטו, בבני אדם שהם אזרחים ישראליים או תושבי ישראל או שהשר מצא אותם ראויים לכך, כפי שנקבע בהוראות כאמור;
{{ח:תת|(13)}} האוסרות את הכניסה לכלי שיט או את השהייה בו אלא על פי היתר שניתן בדרך הנקובה בהוראות.

3סייג לשימוש בסמכויות

לא ישתמש השר בסמכויותיו לפי תקנה 2 אלא אם ראה צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ולא ישתמש בהן לגבי איש צוות אלא מטעמים שבבטחון המדינה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתמש השר בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} אלא אם ראה צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ולא ישתמש בהן לגבי איש צוות אלא מטעמים שבבטחון המדינה.

4סייגים שבהיתרתיקונים: תשל״ה, תשל״ז

היתר לפי תקנה 2(6) מותר לתתו בכפוף לכל תנאי, סייג או הגבלה שפורטו בהוראות, ובין השאר לגבי –
(1)תקופת תקפו;
(2)מועדי ההפלגה והמסע;
(3)אזורי המסע;
(4)נתיב המסע, וכן נמלי ההפלגה, הביקור והייעוד, או מקומותיהם של אלה;
(5)סוגי ההובלה;
(6)הנוסעים והמטענים או סוגיהם;
(7)תנאי ההובלה ודמי ההובלה של הנוסעים או של המטענים;
(8)החכרת כלי השיט, כולו או מקצתו, למי שנקבע בהיתר, בתנאים ובתשלום שפורטו בו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(6)}} מותר לתתו בכפוף לכל תנאי, סייג או הגבלה שפורטו בהוראות, ובין השאר לגבי –
{{ח:תת|(1)}} תקופת תקפו;
{{ח:תת|(2)}} מועדי ההפלגה והמסע;
{{ח:תת|(3)}} אזורי המסע;
{{ח:תת|(4)}} נתיב המסע, וכן נמלי ההפלגה, הביקור והייעוד, או מקומותיהם של אלה;
{{ח:תת|(5)}} סוגי ההובלה;
{{ח:תת|(6)}} הנוסעים והמטענים או סוגיהם;
{{ח:תת|(7)}} תנאי ההובלה ודמי ההובלה של הנוסעים או של המטענים;
{{ח:תת|(8)}} החכרת כלי השיט, כולו או מקצתו, למי שנקבע בהיתר, בתנאים ובתשלום שפורטו בו.

5חכירה מכוח התקנותתיקונים: תשל״ה, תשל״ז

(א)ניתנו הוראות לפי תקנה 2(7), רשאי השר להורות, הן באותן הוראות והן לאחר מכן, כי כלי השיט ייחשב לכל דבר כמוחכר למי שנאמר בהוראות האמורות ובתנאים ובתשלום שפורטו בהן, כאילו האדם שניתנה לו ההוראה להחכיר את כלי השיט מילא אחריה במלואה.
(ב)הוחכר כלי השיט לפי תקנת משנה (א) או לפי תקנה 2(7) או לפי תקנה 4(8) חייבים בעל כלי השיט וקברניטו לקיים את תנאי החכירה המוטלים על המחכיר, והפרת תנאי מתנאי החכירה דינה כדין הפרת הוראה לפי תקנות אלה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתנו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(7)}}, רשאי השר להורות, הן באותן הוראות והן לאחר מכן, כי כלי השיט ייחשב לכל דבר כמוחכר למי שנאמר בהוראות האמורות ובתנאים ובתשלום שפורטו בהן, כאילו האדם שניתנה לו ההוראה להחכיר את כלי השיט מילא אחריה במלואה.
{{ח:תת|(ב)}} הוחכר כלי השיט לפי תקנת משנה (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(7)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(8)}} חייבים בעל כלי השיט וקברניטו לקיים את תנאי החכירה המוטלים על המחכיר, והפרת תנאי מתנאי החכירה דינה כדין הפרת הוראה לפי תקנות אלה.

5אקביעת דמי חכירה ומקדמותתיקונים: תשל״ז

דמי חכירה או מחירי הובלה שניתן לקבוע אותם לפי תקנה 2, יכול שייקבעו בין לפני החכירה, ההפלגה או ההובלה, בין במהלכה, ובין לאחר סיומה, ורשאי השר לקבוע חובת תשלום מקדמות על חשבונם ואת אופן התשלום של המקדמות ומועדי תשלומן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דמי חכירה או מחירי הובלה שניתן לקבוע אותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, יכול שייקבעו בין לפני החכירה, ההפלגה או ההובלה, בין במהלכה, ובין לאחר סיומה, ורשאי השר לקבוע חובת תשלום מקדמות על חשבונם ואת אופן התשלום של המקדמות ומועדי תשלומן.

5בקביעת תנאי חכירה או הובלהתיקונים: תשל״ז

ניתנה הוראה לפי תקנה 2(2א), (5) או (7) ולא נקבעו בה תנאי החכירה או ההובלה, ולא הגיעו הצדדים לידי הסכם על תנאי החכירה או ההובלה, כולם או מקצתם, עד מועד סיום ההובלה או החכירה שלפי ההוראה או עד מועד קצר מזה שנקבע בהוראה, יקבע אותם השר לפי בקשת אחד הצצדים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתנה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(2א), (5) או (7)}} ולא נקבעו בה תנאי החכירה או ההובלה, ולא הגיעו הצדדים לידי הסכם על תנאי החכירה או ההובלה, כולם או מקצתם, עד מועד סיום ההובלה או החכירה שלפי ההוראה או עד מועד קצר מזה שנקבע בהוראה, יקבע אותם השר לפי בקשת אחד הצצדים.

5גמתן הוראות לחוכר כלי שיט זרתיקונים: תשל״ז

השר רשאי, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ליתן הוראות לאזרח ישראלי או לתושב ישראל, שהוא חוכר של כלי שיט הרשום במדינת חוץ, על דרך הפעלת זכויותיו לפי שטר החכירה לצורך עשיית כל פעולה מהפעולות המפורטות בתקנה 2.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ליתן הוראות לאזרח ישראלי או לתושב ישראל, שהוא חוכר של כלי שיט הרשום במדינת חוץ, על דרך הפעלת זכויותיו לפי שטר החכירה לצורך עשיית כל פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.

5דפטור ממילוי חיקוקים מסויימיםתיקונים: תשל״ז

(א)השר רשאי, אם ראה צורך בכך ומטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ליתן פטור כללי או מיוחד, בסייגים או שלא בסייגים, ממילוי הוראה שבכל חיקוק שהוא ממונה על ביצועו, הנוגעת לכלי שיט הנמצא בישראל או לכלי שיט שהוראות תקנות 2, 7(ג) או 7א חלות עליו באשר הוא, ובלבד ששוכנע שאין במתן הפטור כדי לסכן חיי אדם באופן ברור וגלוי.
(ב)תקנה זו תחול במשך תקופה שיחליטו עליה שר הבטחון ושר התחבורה כאחד, אם ראו צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או בקיום אספקה ושירותים חיוניים, ושלא תעלה כל פעם על ששה חדשים; ההחלטה אינה טעונה פרסום ברשומות ויכולה להיות כללית או מסוייגת בין לגבי חיקוקים מסויימים ובין לפי מבחנים אחרים ובין בקיום תנאים שייקבעו בה.
(ג)על אף האמור בתקנה 22 ובכל דין אחר, סמכויות השרים לפי תקנת משנה (ב) אינן ניתנות לאצילה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, אם ראה צורך בכך ומטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ליתן פטור כללי או מיוחד, בסייגים או שלא בסייגים, ממילוי הוראה שבכל חיקוק שהוא ממונה על ביצועו, הנוגעת לכלי שיט הנמצא בישראל או לכלי שיט שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|או 7א}} חלות עליו באשר הוא, ובלבד ששוכנע שאין במתן הפטור כדי לסכן חיי אדם באופן ברור וגלוי.
{{ח:תת|(ב)}} תקנה זו תחול במשך תקופה שיחליטו עליה שר הבטחון ושר התחבורה כאחד, אם ראו צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או בקיום אספקה ושירותים חיוניים, ושלא תעלה כל פעם על ששה חדשים; ההחלטה אינה טעונה פרסום ברשומות ויכולה להיות כללית או מסוייגת בין לגבי חיקוקים מסויימים ובין לפי מבחנים אחרים ובין בקיום תנאים שייקבעו בה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}} ובכל דין אחר, סמכויות השרים לפי תקנת משנה (ב) אינן ניתנות לאצילה.

6שינוי מבנה ומיתקניםתיקונים: תשל״ה

השר בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי, אם ראה צורך בכך לשם הגנת המדינה, ליתן הוראות לאזרח ישראלי או לתושב ישראל –
(1)המחייבות למסור לשר פרטים ותכניות על כל כלי שיט, הנבנה או העומד להיבנות בשבילו, וכן על כל שינויים הנעשים או שעומדים לעשותם בכלי שיט הרשום על שמו או השייך לו;
(2)המחייבות לשנות את מבנהו של כלי שיט הרשום על שמו או השייך לו, או להוסיף בו הוספות וחיזוקים בהתאם לתכניות ולמיפרטים שפורטו בהוראה;
(3)המחייבות לצייד כלי שיט כאמור בפסקאות (1) או (2) במבנים, באבזרים, במיתקנים, במכשירים ובכלים שפורטו בהוראה ולהתקינם בהתאם לפירוט שבהוראה;
(4)האוסרות את בנייתו או המשכת בנייתו של כלי שיט, אלא בקיום ההוראות שניתנו לפי תקנה זו;
(5)האוסרות הפלגת כלי שיט אלא אם קויימו לגביו ההוראות שניתנו לפי תקנה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי, אם ראה צורך בכך לשם הגנת המדינה, ליתן הוראות לאזרח ישראלי או לתושב ישראל –
{{ח:תת|(1)}} המחייבות למסור לשר פרטים ותכניות על כל כלי שיט, הנבנה או העומד להיבנות בשבילו, וכן על כל שינויים הנעשים או שעומדים לעשותם בכלי שיט הרשום על שמו או השייך לו;
{{ח:תת|(2)}} המחייבות לשנות את מבנהו של כלי שיט הרשום על שמו או השייך לו, או להוסיף בו הוספות וחיזוקים בהתאם לתכניות ולמיפרטים שפורטו בהוראה;
{{ח:תת|(3)}} המחייבות לצייד כלי שיט כאמור בפסקאות (1) או (2) במבנים, באבזרים, במיתקנים, במכשירים ובכלים שפורטו בהוראה ולהתקינם בהתאם לפירוט שבהוראה;
{{ח:תת|(4)}} האוסרות את בנייתו או המשכת בנייתו של כלי שיט, אלא בקיום ההוראות שניתנו לפי תקנה זו;
{{ח:תת|(5)}} האוסרות הפלגת כלי שיט אלא אם קויימו לגביו ההוראות שניתנו לפי תקנה זו.

7הודעה על זכויות בלי שיט

(א)בתקנה זו –
”כלי שיט“ – כלי שיט שאין לתת לגביו הוראה לפי תקנה 2 ושתפוסתו ברוטו עולה על 50 טון;
”הממונה על הרישום“ – מי שהשר מינהו לכך.
(ב)אזרח ישראלי, יחיד היושב בישראל או תאגיד ישראלי כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960, שנתקיימה בו אחת מאלה:
(1)הוא בעל כלי שיט, לבדו או ביחד עם אחרים;
(2)בידיו הבעלות במניה או בזכות אחרת בתאגיד שעל שמו רשומה הבעלות של כלי שיט או של חלק ממנו, או בידיו הזכות להורות במישרין או בעקיפין לתאגיד כאמור על הדרך להפעלת זכויות התאגיד בכלי שיט, –
יודיע בכתב על הבעלות או הזכות האחרת כאמור לממונה על הרישום תוך שלושים יום מיום שהיה לבעל או לבעל זכות כאמור, וכן ימסור פרטים וידיעות נוספים הנוגעים לכלי השיט לממונה על הרישום לפי דרישתו.
(ג)ראה השר שהשליטה בכלי שיט אשר ניתנה עליו הודעה או חייבים ליתן עליו הודעה לפי תקנת משנה (ב) היא בידי האדם שנתן את ההודעה או שחייב לתיתה, רשאי הוא ליתן הוראות לפי תקנות אלה לאותו אדם, ואם קברניטו של כלי השיט הוא אזרח ישרלי או יושב בישראל – גם לקברניט.
(ד)השר רשאי לפטור סוגים של כלי שיט מתחולתן של הוראות תקנה זו, כולן או מקצתן; סמכות זו אינה ניתנת לאצילה, על אף האמור בתקנה 22.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960 → חוק הספנות (כלי שיט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי שיט שאין לתת לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ושתפוסתו ברוטו עולה על 50 טון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הרישום“ – מי שהשר מינהו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} אזרח ישראלי, יחיד היושב בישראל או תאגיד ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960}}, שנתקיימה בו אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל כלי שיט, לבדו או ביחד עם אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} בידיו הבעלות במניה או בזכות אחרת בתאגיד שעל שמו רשומה הבעלות של כלי שיט או של חלק ממנו, או בידיו הזכות להורות במישרין או בעקיפין לתאגיד כאמור על הדרך להפעלת זכויות התאגיד בכלי שיט, –
{{ח:תת}} יודיע בכתב על הבעלות או הזכות האחרת כאמור לממונה על הרישום תוך שלושים יום מיום שהיה לבעל או לבעל זכות כאמור, וכן ימסור פרטים וידיעות נוספים הנוגעים לכלי השיט לממונה על הרישום לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} ראה השר שהשליטה בכלי שיט אשר ניתנה עליו הודעה או חייבים ליתן עליו הודעה לפי תקנת משנה (ב) היא בידי האדם שנתן את ההודעה או שחייב לתיתה, רשאי הוא ליתן הוראות לפי תקנות אלה לאותו אדם, ואם קברניטו של כלי השיט הוא אזרח ישרלי או יושב בישראל – גם לקברניט.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לפטור סוגים של כלי שיט מתחולתן של הוראות תקנה זו, כולן או מקצתן; סמכות זו אינה ניתנת לאצילה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22}}.

7אתיקונים: תשל״ג, תשס״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

8סמכות הממונה על הנמלים ליתן הוראותתיקונים: תשל״ז, תשס״ד

(א)הממונה על הנמלים כמשמעותו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, רשאי בהוראות להסדיר, להגביל או לאסור בנמל ישראלי פעולות טעינה, פריקה, החסנה, טיפול במטענים או העברתם, הכנסתם לשטח הנמל או הוצאתם ממנו, אם הדבר דרוש לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים.
(ב)
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971 → פקודת הנמלים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה על הנמלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, רשאי בהוראות להסדיר, להגביל או לאסור בנמל ישראלי פעולות טעינה, פריקה, החסנה, טיפול במטענים או העברתם, הכנסתם לשטח הנמל או הוצאתם ממנו, אם הדבר דרוש לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

8אתיקונים: ק״ת תשל״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקעה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

8בתיקונים: ק״ת תשל״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקעה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

9סמכויות קברניט של כלי שיט צבאי המפליג במימי החופיןתיקונים: תשס״ח

(א)היה לקברניט כלי שיט, לרבות כלי שיט שחלות עליו הוראות תקנה 7(ג), יסוד סביר להניח כי אדם עשה בכלי השיט, או עומד לעשות בו, מעשה המסכן או העשוי לסכן את בטחון כלי השיט או את בטחון בני האדם או הרכוש שבו, ואין כלי השיט נמצא אותה שעה בנמל ישראלי – רשאי הקברניט לנקוט אמצעי בטחון סבירים הדרושים, לדעתו, רבות מעצר וחיפוש, כדי להגן על בטחון כלי השיט ועל בטחון בני האדם או הרכוש שבו.
(ב)הסמכויות הנתונות לקברניט כלי שיט בתקנת משנה (א) נתונות לו גם אם נראה לו שהשימוש בהן דרוש כדי למנוע כניסתו של אדם לכלי השיט שלא כדין או בריחתו ממשמורת חוקית בכלי השיט.
(ג)הוראות תקנה זו יחולו רק על כלי שיט צבאי המפליג במימי החופים של ישראל; לעניין זה, ”כלי שיט צבאי“ – כהגדרתו בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין־לאומי ומיתקנים ימיים), התשס״ח–2008.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין־לאומי ומיתקנים ימיים), התשס״ח–2008 → חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה לקברניט כלי שיט, לרבות כלי שיט שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(ג)}}, יסוד סביר להניח כי אדם עשה בכלי השיט, או עומד לעשות בו, מעשה המסכן או העשוי לסכן את בטחון כלי השיט או את בטחון בני האדם או הרכוש שבו, ואין כלי השיט נמצא אותה שעה בנמל ישראלי – רשאי הקברניט לנקוט אמצעי בטחון סבירים הדרושים, לדעתו, רבות מעצר וחיפוש, כדי להגן על בטחון כלי השיט ועל בטחון בני האדם או הרכוש שבו.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכויות הנתונות לקברניט כלי שיט בתקנת משנה (א) נתונות לו גם אם נראה לו שהשימוש בהן דרוש כדי למנוע כניסתו של אדם לכלי השיט שלא כדין או בריחתו ממשמורת חוקית בכלי השיט.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו יחולו רק על כלי שיט צבאי המפליג במימי החופים של ישראל; לעניין זה, ”כלי שיט צבאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים)|בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין־לאומי ומיתקנים ימיים), התשס״ח–2008}}.

10סיוע של אנשי צוותתיקונים: תשס״ח

בנקיטת אמצעי בטחון לפי תקנה 9 חייב כל איש צוות לסייע לקברניט לפי דרישתו ולפעול לפי הוראות מחייבות אחרות, לרבות הוראות קבע, תוך ציות להוראות הקברניט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנקיטת אמצעי בטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} חייב כל איש צוות לסייע לקברניט לפי דרישתו ולפעול לפי הוראות מחייבות אחרות, לרבות הוראות קבע, תוך ציות להוראות הקברניט.

11הודעה על מעצרתיקונים: תשס״ח

על מעצר על פי תקנה 9 ועל סיבותיו יודיע קברניט כלי השיט, במהירות האפשרית, למשטרת ישראל או לנציג הדיפלומטי או הקונסולרי הקרוב ביותר של ישראל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מעצר על פי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} ועל סיבותיו יודיע קברניט כלי השיט, במהירות האפשרית, למשטרת ישראל או לנציג הדיפלומטי או הקונסולרי הקרוב ביותר של ישראל.

12סמכויות הקברניט אחרי מעצרתיקונים: תשס״ח

(א)קברניט שעצר אדם לפי תקנה 9 ינהג בו לפי הוראות שנתן לו קצין משטרת ישראל בדרגת פקד ומעלה או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי הקרוב היותר של ישראל, הכל לפי הענין, כל עוד לא ניתן לו צו של בית משפט ישראלי הקובע את תנאי המעצר ותקופתו; באין הוראות או צו כאמור, רשאי הוא להמשיך במעצר עד שכלי השיט יעגון בנמל ישראלי.
(ב)נמסר העציר בישראל למשטרה, יחולו עליו הדינים החלים בישראל בעניני מעצר או הסגרה, לפי הענין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קברניט שעצר אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} ינהג בו לפי הוראות שנתן לו קצין משטרת ישראל בדרגת פקד ומעלה או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי הקרוב היותר של ישראל, הכל לפי הענין, כל עוד לא ניתן לו צו של בית משפט ישראלי הקובע את תנאי המעצר ותקופתו; באין הוראות או צו כאמור, רשאי הוא להמשיך במעצר עד שכלי השיט יעגון בנמל ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} נמסר העציר בישראל למשטרה, יחולו עליו הדינים החלים בישראל בעניני מעצר או הסגרה, לפי הענין.

13סמכויות קברניט למסור עציר

ראה הקברניט שקיימות נסיבות מיוחדות שבגללן אין להמשיך במעצרו של העציר בכלי השיט כאמור בתקנה 12 ולא ניתנו לו הוראות או צו כאמור באותה תקנה לענין המעצר, רשאי הוא למסור את העציר, בנמל שבו עוגן כלי השיט, לרשויות המוסמכות שבמקום, אם הן מסכימות לקבלו לידיהן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה הקברניט שקיימות נסיבות מיוחדות שבגללן אין להמשיך במעצרו של העציר בכלי השיט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} ולא ניתנו לו הוראות או צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|באותה תקנה}} לענין המעצר, רשאי הוא למסור את העציר, בנמל שבו עוגן כלי השיט, לרשויות המוסמכות שבמקום, אם הן מסכימות לקבלו לידיהן.

14שמירת סמכויות

סמכויות הקברניט לפי תקנת אלה באות להוסיף על הסמכויות הניתנות לו לפי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמכויות הקברניט לפי תקנת אלה באות להוסיף על הסמכויות הניתנות לו לפי כל דין.

15חסינות

בעל כלי שיט, קברניט או איש צוות לא ישאו באחריות פלילית או אזרחית על מעשה שנעשה לגבי אדם פלוני בהתאם לאמור בתקנות 9, 10, 12 ו־13.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל כלי שיט, קברניט או איש צוות לא ישאו באחריות פלילית או אזרחית על מעשה שנעשה לגבי אדם פלוני בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}}.

16אופן נתינת ההוראות

(א)כל הוראה לפי תקנות אלה, מותר לתיתה בכל דרך שתיראה לשר, הן דרך פרסום ברבים והן דרך הודעה ליחיד, לרבות פרסום ברשומות, רדיו, טלוויזיה, רם־קול, מברק, מברק אלחוטי והודעה בכתב, והודעה בכתב מותר –
(1)למסור ביד לבעל או לקברניט של כלי השיט או לאדם העובד אצל הבעל או הקברניט;
(2)לשלוח בדואר במכתב רשום למקום המגורים או למקום העסקים של הבעל או של הקברניט;
(3)להציג או להדביק במקום בולט על סיפון כלי השיט.
(ב)כל הוראה לפי תקנות אלה די להפנותה אל הבעל או אל הקברניט או אל איש צוות של כלי השיט, ואין צורך לציין בה את שמו של האיש שאליו היא מופנית.
(ג)משניתנה הוראה באחד האופנים הקבועים בתקנה זו, הרי כל אדם שההוראה נוגעת לו דינו כדין מי שידע את תכנה ובהתאם לכך עליו למלא אחריה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל הוראה לפי תקנות אלה, מותר לתיתה בכל דרך שתיראה לשר, הן דרך פרסום ברבים והן דרך הודעה ליחיד, לרבות פרסום ברשומות, רדיו, טלוויזיה, רם־קול, מברק, מברק אלחוטי והודעה בכתב, והודעה בכתב מותר –
{{ח:תתת|(1)}} למסור ביד לבעל או לקברניט של כלי השיט או לאדם העובד אצל הבעל או הקברניט;
{{ח:תתת|(2)}} לשלוח בדואר במכתב רשום למקום המגורים או למקום העסקים של הבעל או של הקברניט;
{{ח:תתת|(3)}} להציג או להדביק במקום בולט על סיפון כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} כל הוראה לפי תקנות אלה די להפנותה אל הבעל או אל הקברניט או אל איש צוות של כלי השיט, ואין צורך לציין בה את שמו של האיש שאליו היא מופנית.
{{ח:תת|(ג)}} משניתנה הוראה באחד האופנים הקבועים בתקנה זו, הרי כל אדם שההוראה נוגעת לו דינו כדין מי שידע את תכנה ובהתאם לכך עליו למלא אחריה.

17סוגי ההוראותתיקונים: תשל״ה

הוראה לפי תקנות אלה יכולה להיות כללית או מסוייגת או לכלי שיט מסויים או לבעלו או לקברניטו או לאנשי הצוות שלו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראה לפי תקנות אלה יכולה להיות כללית או מסוייגת או לכלי שיט מסויים או לבעלו או לקברניטו או לאנשי הצוות שלו.

18הוראות משלימותתיקונים: תשל״ה, תשל״ז

השר רשאי לתת הוראות משלימות בכל ענין הדרוש לשם ביצוע תקנות אלה, לרבות הוראות בדבר הודעות, הזמנות, טפסים, מתן פטור, היתר, אישור, תעודה, חידושם של אלה, התלייתם וביטולם והאגרות שישתלמו בעדם, ולרבות קביעת צופן למתן הוראות לפי תקנות אלה, הדרכים שבהן יובא הצופן לידיעת הנמענים ואמצעי הזהירות שינקטו בשמירה עליו ובשימוש בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי לתת הוראות משלימות בכל ענין הדרוש לשם ביצוע תקנות אלה, לרבות הוראות בדבר הודעות, הזמנות, טפסים, מתן פטור, היתר, אישור, תעודה, חידושם של אלה, התלייתם וביטולם והאגרות שישתלמו בעדם, ולרבות קביעת צופן למתן הוראות לפי תקנות אלה, הדרכים שבהן יובא הצופן לידיעת הנמענים ואמצעי הזהירות שינקטו בשמירה עליו ובשימוש בו.

19תחילת הוראותתיקונים: תשל״ה

(א)הוראה שפורסמה ברשומות – תחילתה ממועד הפרסום אם לא נקבע בה לכך מועד אחר.
(ב)הוראה שפורסמה בעיתון יומי – תחילתה ביום הנקוב על גבי העיתון כיום צאת העיתון, אם לא נקבע בה לכך מועד אחר.
(ג)הוראה שלא פורסמה לא ברשומות ולא בעיתון יומי – תחילתה כתום שתים עשרה שעות מיום פרסומה ברבים בכל דרך אחרת שהיא, אם לא נקבע בה לכך ממועד אחר.
(ד)הוראה שלא פורסמה ברבים – תחילתה ביום מסירתה לנוגע בדבר, אם לא נקבע בה לכך מועד מאוחר יותר; הוראה שנשלחה בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל של הנוגע בדבר, או מקום מגוריו האחרון או מקום עסקיו הרגיל או מקום עסקיו האחרון, רואים אותה כאילו נמסרה כתום 48 שעות משעה שנמסרה לדואר למשלוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראה שפורסמה ברשומות – תחילתה ממועד הפרסום אם לא נקבע בה לכך מועד אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה שפורסמה בעיתון יומי – תחילתה ביום הנקוב על גבי העיתון כיום צאת העיתון, אם לא נקבע בה לכך מועד אחר.
{{ח:תת|(ג)}} הוראה שלא פורסמה לא ברשומות ולא בעיתון יומי – תחילתה כתום שתים עשרה שעות מיום פרסומה ברבים בכל דרך אחרת שהיא, אם לא נקבע בה לכך ממועד אחר.
{{ח:תת|(ד)}} הוראה שלא פורסמה ברבים – תחילתה ביום מסירתה לנוגע בדבר, אם לא נקבע בה לכך מועד מאוחר יותר; הוראה שנשלחה בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל של הנוגע בדבר, או מקום מגוריו האחרון או מקום עסקיו הרגיל או מקום עסקיו האחרון, רואים אותה כאילו נמסרה כתום 48 שעות משעה שנמסרה לדואר למשלוח.

20סמכויות להבטחת קיום ההוראות

כל חייל, שוטר, או אדם שהשר הרשה לכך, רשאי –
(1)להיכנס בכל עת לכל מקום ולעלות על כל כלי שיט כדי למסור, להציג או להדביק הוראה הניתנת לפי תקנות אלה;
(2)לנקוט את כל האמצעים ולהשתמש באותה מידה של כוח אשר ייראו לו דרושים להבטחת קיומה של הוראה שניתנה לפי תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל חייל, שוטר, או אדם שהשר הרשה לכך, רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להיכנס בכל עת לכל מקום ולעלות על כל כלי שיט כדי למסור, להציג או להדביק הוראה הניתנת לפי תקנות אלה;
{{ח:תת|(2)}} לנקוט את כל האמצעים ולהשתמש באותה מידה של כוח אשר ייראו לו דרושים להבטחת קיומה של הוראה שניתנה לפי תקנות אלה.

21הפרעת חיילים וכו׳ במילוי תפקידיהם

לא ימנע אדם ולא יפריע בעד חייל, שוטר, קברניט או איש צוות, או אדם שהורשה לפי סעיף 20, מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכויותיו לפי תקנות אלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ימנע אדם ולא יפריע בעד חייל, שוטר, קברניט או איש צוות, או אדם שהורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכויותיו לפי תקנות אלה.

22העברת סמכויות

השר רשאי להעביר בכתב לאדם אחר את סמכויותיו לפי תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי להעביר בכתב לאדם אחר את סמכויותיו לפי תקנות אלה.

23ערריםתיקונים: תשל״ה, תשל״ז

ניתנה הוראה לפי תקנות אלה לאדם פלוני או למספר בני אדם שפורשו אחד אחד בהוראה, פרט לקביעת דמי חכירה בנסיבות המפורטות בתקנה 25, רשאי כל הרואה עצמו נפגע על ידי ההוראה לערור עליה, תוך חמישה עשר ימים מהיום שההוראה הגיעה לידיעתו, לפני ועדת עררים שהוקמה על פי הפרק השלישי לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, ואותו פרק יחול על הוראה שעוררים עליה כאילו היתה צו אישי לפי החוק האמור.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • הפרק השלישי לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957 → חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים #פרק 3
  • ואותו פרק → חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים #פרק 3
  • החוק האמור → חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתנה הוראה לפי תקנות אלה לאדם פלוני או למספר בני אדם שפורשו אחד אחד בהוראה, פרט לקביעת דמי חכירה בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25}}, רשאי כל הרואה עצמו נפגע על ידי ההוראה לערור עליה, תוך חמישה עשר ימים מהיום שההוראה הגיעה לידיעתו, לפני ועדת עררים שהוקמה על פי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#פרק 3|הפרק השלישי לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#פרק 3|ואותו פרק}} יחול על הוראה שעוררים עליה כאילו היתה צו אישי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|החוק האמור}}.

24הפסד שכר של אדם שהוחזר לעבודהתיקונים: תשל״ה

הופסק שירותו של אדם עקב הוראה לפי פסקאות (8) או (9) לתקנה 2 וועדת העררים קיבלה את עררו, רשאית היא על פי בקשת העורר ומיד אחרי החלטת ביטול ההוראה, אם ראתה בנסיבות הענין לעשות כן, לחייב את המדינה לשלם לעורר דמי בטלה המגיעים לו למעשה עקב הפסקת השירות, מיום ההפסקה עד לביטול ההוראה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הופסק שירותו של אדם עקב הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקאות (8) או (9) לתקנה 2}} וועדת העררים קיבלה את עררו, רשאית היא על פי בקשת העורר ומיד אחרי החלטת ביטול ההוראה, אם ראתה בנסיבות הענין לעשות כן, לחייב את המדינה לשלם לעורר דמי בטלה המגיעים לו למעשה עקב הפסקת השירות, מיום ההפסקה עד לביטול ההוראה.

25ערר על קביעת דמי חכירהתיקונים: תשל״ה, תשל״ז

(א)חייב השר, בהוראה לפי תקנה 2(7), אדם פלוני להחכיר כלי שיט, וקבע את דמי החכירה או תנאיה מכוח התקנה האמורה או מכוח תקנה 5ב, או קבע תשלום מקדמה או מועדו מכוח תקנה 5ב, רשאי כל מי שרואה עצמו נפגע על ידי קביעה כאמור לערור עליה לפני בית דין לעניני אניות שלפי סעיף 10 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, ובית הדין האמור רשאי לאשר את הקביעה או לשנותה.
(ב)בערר על קביעת דמי חכירה כאמור ינהג בית הדין פי הכללים שבפסקה (א) לסעיף 6(1) לפקודת הפיצויים (הגנה){{ח:הערה|,}} 1940, וכן בפסקה (1) של התנאי המגביל לסעיף 6(1) האמור, כאילו כלי השיט נתפס מכוח סמכויות שעת חירום כמשמעותן בפקודה האמורה, וכאילו דמי החכירה המשתלמים מאת השוכר הם הפיצויים לפי הפקודה האמורה, הכל בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ג)סעיפים 11, 11א, 12 ו־15 עד 18 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, יחולו על ערר לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ד)שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין מיוחדים לדיון בעררים לפי תקנה זו.
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 10 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940 → פקודת הפיצויים (הגנה) #סעיף 10
  • שבפסקה (א) לסעיף 6(1) לפקודת הפיצויים (הגנה){{ח:הערה|,}} 1940 → פקודת הפיצויים (הגנה) #סעיף 6
  • בפסקה (1) של התנאי המגביל לסעיף 6(1) האמור → פקודת הפיצויים (הגנה) #סעיף 6
  • בפקודה האמורה → פקודת הפיצויים (הגנה)
  • הפקודה האמורה → פקודת הפיצויים (הגנה)
  • סעיפים 11 → פקודת הפיצויים (הגנה) #סעיף 11
  • 11א → פקודת הפיצויים (הגנה) #סעיף 11א
  • 12 → פקודת הפיצויים (הגנה) #סעיף 12
  • ו־15 עד 18 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940 → פקודת הפיצויים (הגנה) #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חייב השר, בהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(7)}}, אדם פלוני להחכיר כלי שיט, וקבע את דמי החכירה או תנאיה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 2|התקנה האמורה}} או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 5ב|תקנה 5ב}}, או קבע תשלום מקדמה או מועדו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 5ב|תקנה 5ב}}, רשאי כל מי שרואה עצמו נפגע על ידי קביעה כאמור לערור עליה לפני בית דין לעניני אניות שלפי {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)#סעיף 10|סעיף 10 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940}}, ובית הדין האמור רשאי לאשר את הקביעה או לשנותה.
{{ח:תת|(ב)}} בערר על קביעת דמי חכירה כאמור ינהג בית הדין פי הכללים {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)#סעיף 6|שבפסקה (א) לסעיף 6(1) לפקודת הפיצויים (הגנה){{ח:הערה|,}} 1940}}, וכן {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)#סעיף 6|בפסקה (1) של התנאי המגביל לסעיף 6(1) האמור}}, כאילו כלי השיט נתפס מכוח סמכויות שעת חירום כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)|בפקודה האמורה}}, וכאילו דמי החכירה המשתלמים מאת השוכר הם הפיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)|הפקודה האמורה}}, הכל בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)#סעיף 11א|11א}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)#סעיף 12|12}} {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)#סעיף 15|ו־15 עד 18 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940}}, יחולו על ערר לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין מיוחדים לדיון בעררים לפי תקנה זו.

26עונשיןתיקונים: תשל״ה

(א)כל המפר, בעצמו או על ידי אחרים, תקנה מתקנות אלה או הוראה על פיהן, דינו – מאסר שנה אחת או קנס עשרים אלף לירות, ובית המשפט רשאי לצוות על חילוט כלי השיט שבו נעברה העבירה.
(ב)אם הנאשם הוא תאגיד, יאשם בעבירה גם כל אדם שהיה בשעת עשייתה מנהל או פקיד אחראי של התאגיד, זולת אם הוכיח כי העבירה נעשתה בלי ידיעתו וכי הוא נקט את כל האמצעים למניעתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל המפר, בעצמו או על ידי אחרים, תקנה מתקנות אלה או הוראה על פיהן, דינו – מאסר שנה אחת או קנס עשרים אלף לירות, ובית המשפט רשאי לצוות על חילוט כלי השיט שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} אם הנאשם הוא תאגיד, יאשם בעבירה גם כל אדם שהיה בשעת עשייתה מנהל או פקיד אחראי של התאגיד, זולת אם הוכיח כי העבירה נעשתה בלי ידיעתו וכי הוא נקט את כל האמצעים למניעתה.

27שיפוטתיקונים: תשל״ה

בית המשפט המחוזי ישפוט בעבירות לפי תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט המחוזי ישפוט בעבירות לפי תקנות אלה.

28תחום התחולה

(א)הוראות על פי תקנות אלה המטילות במפורש איסורים, הגבלות או חיובים או המרשות במפורש עשייתו של דבר, יקויימו בישראל והן בחוץ לארץ, אם אין כוונה אחרת משתמעת מגוף ההוראות.
(ב)הוראות על פי תקנות אלה בדבר נקיטת אמצעי בטחון, זהירות וקשר, או האוסרות או המסדירות כל ענין הדרוש, לדעת השר, מטעמים שבבטחון המדינה – יכול שיינתנו לגבי כל כלי שיט, תהא לאומיותו אשר תהא, כל עוד כלי השיט נמצא במימי החופין או במים הפנימיים של ישראל ובמידה שהן נוגעות לעשיית דבר או להימנעות מעשייתו במימי החופין או במים הפנימיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות על פי תקנות אלה המטילות במפורש איסורים, הגבלות או חיובים או המרשות במפורש עשייתו של דבר, יקויימו בישראל והן בחוץ לארץ, אם אין כוונה אחרת משתמעת מגוף ההוראות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות על פי תקנות אלה בדבר נקיטת אמצעי בטחון, זהירות וקשר, או האוסרות או המסדירות כל ענין הדרוש, לדעת השר, מטעמים שבבטחון המדינה – יכול שיינתנו לגבי כל כלי שיט, תהא לאומיותו אשר תהא, כל עוד כלי השיט נמצא במימי החופין או במים הפנימיים של ישראל ובמידה שהן נוגעות לעשיית דבר או להימנעות מעשייתו במימי החופין או במים הפנימיים.

29סמכויות בתי המשפט

בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי תקנה 26 או עבירה שבעקבותיה נעצר אדם לפי תקנה 9.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}} או עבירה שבעקבותיה נעצר אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}}.

30הוכחת היתר והצגתותיקונים: תשל״ה

הטוען שיש בידו היתר, פטור או הקלה אחרת לפי תקנות אלה – עליו הראיה, והוא חייב להציגם לפי דרישת שוטר או מי שהשר הסמיכו לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הטוען שיש בידו היתר, פטור או הקלה אחרת לפי תקנות אלה – עליו הראיה, והוא חייב להציגם לפי דרישת שוטר או מי שהשר הסמיכו לכך.

31פגם, שיבוש או טעותתיקונים: תשל״ה

תקפה של הוראה לפי תקנות אלה לא ייפגע בשל אחד בלבד מאלה: פגם בנוסח, שיבוש בנקיבת השם של כלי שיט או סימן זיהוי אחר שלו, או בנקיבת שם הבעל או הקברניט, או טעות בנקיבת שם או סימן כאמור כשחל בהם שינוי או נתחלפו הבעל או הקברניט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקפה של הוראה לפי תקנות אלה לא ייפגע בשל אחד בלבד מאלה: פגם בנוסח, שיבוש בנקיבת השם של כלי שיט או סימן זיהוי אחר שלו, או בנקיבת שם הבעל או הקברניט, או טעות בנקיבת שם או סימן כאמור כשחל בהם שינוי או נתחלפו הבעל או הקברניט.

32הגבלות בהתקשרות אינן הגנה

הגבלות שהוגבל בהן אדם בכל מסמך או התקשרות, אין בהן משום הגנה מפני דרישה למלא הוראה שניתנה על פי תקנות אלה, ולא תישמע טענה שהתקשרות כאמור הופרה, אם אי־קיום ההתקשרות באה כתוצאה מקיום ההוראה בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הגבלות שהוגבל בהן אדם בכל מסמך או התקשרות, אין בהן משום הגנה מפני דרישה למלא הוראה שניתנה על פי תקנות אלה, ולא תישמע טענה שהתקשרות כאמור הופרה, אם אי־קיום ההתקשרות באה כתוצאה מקיום ההוראה בלבד.

33תחולת פקודת הפיצויים (הגנה)

סמכויות לפי תקנות אלה יראו אותן כסמכויות לשעת חירום לענין פקודת הפיצויים (הגנה), 1940.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הפיצויים (הגנה), 1940 → פקודת הפיצויים (הגנה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמכויות לפי תקנות אלה יראו אותן כסמכויות לשעת חירום לענין {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים (הגנה)|פקודת הפיצויים (הגנה), 1940}}.

34השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט), תש״ח–1948“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט), תש״ח–1948“.