החקיקה בישראל

תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), התשמ״ה–1985 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״ה · 1985
51
סעיפים
23
פרקים
2
תוספות
21
הגדרות
41
הפניות פנימיות
54
הפניות חיצוניות
15
הערות עריכה
6
תיקונים
היסטוריית תיקונים6 רשומות
ק״ת תשמ״ה, 1612תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)PDF
1724תיקוןPDF
1761תיקון מס׳ 2PDF
1794תיקון מס׳ 3PDF
1880תיקון מס׳ 4PDF
ס״ח תשמ״ו, 24חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינהPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: מטרה ותוקף

1המטרה

(א)תקנות אלה קובעות הסדרים לשעת החירום בה מצוי משק המדינה, במטרה לצמצם את ההוצאות של הממשלה ושל גופים ציבוריים אחרים, לרבות בדרך של הפחתת שכר העבודה וצמצום מספר העובדים בגופים אלה, הגדלת הכנסות המדינה בדרך של הטלת מס חד־פעמי על הכנסה שאינה הכנסת עבודה וביטול פטורים והקלות אחרות, והשגת יעדים כלכליים אחרים.
(ב)ההסדרים שבתקנות אלה ישתלבו בהסדרים אחרים אשר ייקבעו בחוקים, תקנות שעת חירום, תקנות אחרות והוראות מינהל, לפי הענין; והכל במסגרת תוכנית כלכלית שנועדה לחלץ את משק המדינה מן המשבר אליו נקלע ולאפשר לו חידוש הצמיחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקנות אלה קובעות הסדרים לשעת החירום בה מצוי משק המדינה, במטרה לצמצם את ההוצאות של הממשלה ושל גופים ציבוריים אחרים, לרבות בדרך של הפחתת שכר העבודה וצמצום מספר העובדים בגופים אלה, הגדלת הכנסות המדינה בדרך של הטלת מס חד־פעמי על הכנסה שאינה הכנסת עבודה וביטול פטורים והקלות אחרות, והשגת יעדים כלכליים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} ההסדרים שבתקנות אלה ישתלבו בהסדרים אחרים אשר ייקבעו בחוקים, תקנות שעת חירום, תקנות אחרות והוראות מינהל, לפי הענין; והכל במסגרת תוכנית כלכלית שנועדה לחלץ את משק המדינה מן המשבר אליו נקלע ולאפשר לו חידוש הצמיחה.

2תוקף

(א)תקנות אלה עדיפות על כל הוראה אחרת בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.
(ב)ענין שלגביו נקבעה הוראה בתקנות אלה, לא תחול באותו ענין הוראה אחרת שנקבעה בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.
(ג)פעולה לפי תקנות אלה לא תיחשב עבירה על הוראת דין או הוראת מינהל, אי ציות לפסק דין או פסק בוררות או הפרה של הוראה בהסכם, ולא תהווה עילה לתביעת פיצויים או תביעה משפטית אחרת, בין פלילית ובין אזרחית.
(ד)בתקנה זו, ”הסכם“ – לרבות הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובד או מסדיר קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, יחסי עבודה או זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או חלק מענינים אלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקנות אלה עדיפות על כל הוראה אחרת בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.
{{ח:תת|(ב)}} ענין שלגביו נקבעה הוראה בתקנות אלה, לא תחול באותו ענין הוראה אחרת שנקבעה בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה לפי תקנות אלה לא תיחשב עבירה על הוראת דין או הוראת מינהל, אי ציות לפסק דין או פסק בוררות או הפרה של הוראה בהסכם, ולא תהווה עילה לתביעת פיצויים או תביעה משפטית אחרת, בין פלילית ובין אזרחית.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”הסכם“ – לרבות הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובד או מסדיר קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, יחסי עבודה או זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או חלק מענינים אלה.

3התקופה הקובעת

בתקנות אלה, ”התקופה הקובעת“ – תקופת תקפן של תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה, ”התקופה הקובעת“ – תקופת תקפן של תקנות אלה.
פרק ב׳: שכר, תנאי עבודה ופיטורים
סימן א׳: פרשנות

4הגדרותתיקונים: תשמ״ה־2

בפרק זה –
”ארגון עובדים“ – ארגון עובדים או ועד עובדים אשר לפי הסכם יש לנהל עמו דיון, משא ומתן או התייעצות לענין פיטורים, ובאין הסכם כאמור – ועד העובדים;
”גוף ציבורי“ –
(1)כל משרד ממשרדי הממשלה;
(2)כל גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, למעט החברות הממשלתיות שהממשלה תקבע לענין זה בהודעה ברשומות, ולענין סימן ג׳ – גם למעט בנק ישראל;
(3)תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, שהרשות המוסמכת קבעה לענין זה בהודעה ברשומות;
”מנהל כללי“ –
(1)במשרד ממשרדי הממשלה – המנהל הכללי של המשרד;
(2)במערכת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה – מנהל בתי המשפט;
(3)במערכת בתי הדין הרבניים – מנהל בתי הדין הרבניים;
(4)במינהל מקרקעי ישראל – מנהל המינהל;
(5)ברשות מקומית – ראש הרשות המקומית;
(6)בכל גוף ציבורי אחר – מי שבסמכותו להחליט על פיטורי עובד של אותו גוף;
”מעביד“ – כל המשלם שכר או אחראי לתשלומו;
”עובד“ – לרבות חייל בשירות הקבע בצבא־הגנה לישראל, שוטר וסוהר, ולרבות עובד המועסק מחוץ לישראל;
”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, וכן קיצבה המשתלמת מאת מעביד או מאת קופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה;
”תשלום נילווה“ – כל תשלום או הטבה שאינם שכר והם משתלמים בקשר לעבודה;
”השכר הקובע“ – השכר וכל תשלום נילווה שאדם קיבל או היה זכאי לקבל לפני תחילת התקופה הקובעת, בצירוף הפיצוי המיוחד שנקבע לפי תקנה 5(א);
”הרשות המוסמכת“ – שר האוצר או מי שהוא הסמיך לענין פרק זה, דרך כלל או לענין מסויים.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 21
  • בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
  • בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 47
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון עובדים“ – ארגון עובדים או ועד עובדים אשר לפי הסכם יש לנהל עמו דיון, משא ומתן או התייעצות לענין פיטורים, ובאין הסכם כאמור – ועד העובדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ –
{{ח:תתת|(1)}} כל משרד ממשרדי הממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} כל גוף מתוקצב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, למעט החברות הממשלתיות שהממשלה תקבע לענין זה בהודעה ברשומות, ולענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} – גם למעט בנק ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, שהרשות המוסמכת קבעה לענין זה בהודעה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל כללי“ –
{{ח:תתת|(1)}} במשרד ממשרדי הממשלה – המנהל הכללי של המשרד;
{{ח:תתת|(2)}} במערכת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה – מנהל בתי המשפט;
{{ח:תתת|(3)}} במערכת בתי הדין הרבניים – מנהל בתי הדין הרבניים;
{{ח:תתת|(4)}} במינהל מקרקעי ישראל – מנהל המינהל;
{{ח:תתת|(5)}} ברשות מקומית – ראש הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(6)}} בכל גוף ציבורי אחר – מי שבסמכותו להחליט על פיטורי עובד של אותו גוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – כל המשלם שכר או אחראי לתשלומו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות חייל בשירות הקבע בצבא־הגנה לישראל, שוטר וסוהר, ולרבות עובד המועסק מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}, וכן קיצבה המשתלמת מאת מעביד או מאת קופת גמל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום נילווה“ – כל תשלום או הטבה שאינם שכר והם משתלמים בקשר לעבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הקובע“ – השכר וכל תשלום נילווה שאדם קיבל או היה זכאי לקבל לפני תחילת התקופה הקובעת, בצירוף הפיצוי המיוחד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – שר האוצר או מי שהוא הסמיך לענין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, דרך כלל או לענין מסויים.
סימן ב׳: תנאי עבודה

5פיצוי מיוחדתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ה־4

(א)החל מן השכר לחודש יולי 1985 ישלמו המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, וכן ישלם כל מעביד לעובדו, פיצוי מיוחד בהתאם לאמור בסעיף 2(א) להסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת היוקר לתקופת החירום שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ביום 16 ביולי 1985.
(ב)בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), ועל אף האמור בתקנה 6, רשאית הרשות המוסמכת, לפי שיקול דעתה, לקבוע בצו שיעור או סכום שבו יועלו השכר או תשלום נילווה בתקופה הקובעת או בחלק ממנה, כפיצוי מיוחד נוסף.
(ג)הפיצוי המיוחד לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לא ישולם לעובד המועסק מחוץ לישראל ושכרו משולם במטבע חוץ, וכן לא ישולם לעובד ששכרו צמוד למטבע חוץ אם השכר הקובע חושב לפי שער החליפין ביום תחילת התקופה הקובעת או אחריו.
(ד)בתקנת משנה זו –
”שכר שולי“ – חלק שכרו של עובד העולה על תקרת ההכנסה שחל עליה מס בשיעור של 20%, אך אינו עולה על סכום תשלומי ביטוח לאומי שהמעביד מנכה מסך כל שכרו;
”עובד“ – עובד שעבד במקום עבודה אחד חודש מלא, כולל ימי העדרות שבשלהם משתלם לו שכר, לרבות עובד שעבד כאמור במשרה חלקית;
”תשלומי ביטוח לאומי“ – דמי ביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי; היטל חינוך והיטל חינוך על־יסודי המשתלמים לפי סעיף 8 לחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978; היטל לפי סעיף 22ה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
”מס“ ו”תקרת הכנסה“ כמשמעותם בפקודת מס הכנסה;
(2)עובד ששכרו בעד חודש אוגוסט או ספטמבר 1985 אינו עולה על תקרת ההכנסה שחל עליה שיעור מס של 20%, יהיה זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה לסכום תשלומי ביטוח לאומי שנוכה משכרו בעד אותו חודש; עובד ששכרו גבוה מן האמור בסכום שאינו עולה על שכרו השולי, יהיה זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה להפרש בין סכום תשלומי ביטוח לאומי שנוכה משכרו לבין סכום השווה ל־70% משכרו השולי;
(3)המעביד ישלם לעובד את המענק, ביחד עם השכר בעד אותו חודש, והמדינה תחזיר לו את הסכום ששילם כאמור;
(4)המעביד יקזז את הסכום המגיע לו לפי פסקה (3), תחילה מהניכויים במקור שניכה מעובדיו על פי פקודת מס הכנסה ולאחר מכן ממס המעסיקים שהוא חייב בו על פי חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975; לא ניתן לקזז כאמור את מלוא הסכום, יגיש המעביד לפקיד השומה דרישה להחזר, בטופס שקבע הנציב, ופקיד השומה יחזיר לו את הסכום האמור תוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה האמורה; לא החזיר פקיד השומה במועד האמור סכום שהיה עליו להחזיר, יהא חייב להחזירו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה, שנצברו בתקופה שמיום קבלת הדרישה להחזר עד יום התשלום;
(5)המענק לא ייחשב כשכר עבודה לכל דבר וענין, ולא יהווה הכנסה בידי העובד לענין מס הכנסה.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (פיצוי מיוחד), התשמ״ה–1985.
פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (פיצוי מיוחד) (מס׳ 2), התשמ״ה–1985.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • סעיף 8 לחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978
  • סעיף 22ה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 22ה
  • בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
  • פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
  • חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975 → חוק מס מעסיקים
  • בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 159א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החל מן השכר לחודש יולי 1985 ישלמו המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, וכן ישלם כל מעביד לעובדו, פיצוי מיוחד בהתאם לאמור בסעיף 2(א) להסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת היוקר לתקופת החירום שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ביום 16 ביולי 1985.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, רשאית הרשות המוסמכת, לפי שיקול דעתה, לקבוע בצו שיעור או סכום שבו יועלו השכר או תשלום נילווה בתקופה הקובעת או בחלק ממנה, כפיצוי מיוחד נוסף.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (פיצוי מיוחד), התשמ״ה–1985.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (פיצוי מיוחד) (מס׳ 2), התשמ״ה–1985.}}
{{ח:תת|(ג)}} הפיצוי המיוחד לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לא ישולם לעובד המועסק מחוץ לישראל ושכרו משולם במטבע חוץ, וכן לא ישולם לעובד ששכרו צמוד למטבע חוץ אם השכר הקובע חושב לפי שער החליפין ביום תחילת התקופה הקובעת או אחריו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בתקנת משנה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שכר שולי“ – חלק שכרו של עובד העולה על תקרת ההכנסה שחל עליה מס בשיעור של 20%, אך אינו עולה על סכום תשלומי ביטוח לאומי שהמעביד מנכה מסך כל שכרו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד שעבד במקום עבודה אחד חודש מלא, כולל ימי העדרות שבשלהם משתלם לו שכר, לרבות עובד שעבד כאמור במשרה חלקית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי ביטוח לאומי“ –
{{ח:תתתתת|(1)}} דמי ביטוח על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתתתת|(2)}} היטל חינוך והיטל חינוך על־יסודי המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211857.pdf|סעיף 8 לחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתתתת|(3)}} היטל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 22ה|סעיף 22ה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מס“ ו”תקרת הכנסה“ כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} עובד ששכרו בעד חודש אוגוסט או ספטמבר 1985 אינו עולה על תקרת ההכנסה שחל עליה שיעור מס של 20%, יהיה זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה לסכום תשלומי ביטוח לאומי שנוכה משכרו בעד אותו חודש; עובד ששכרו גבוה מן האמור בסכום שאינו עולה על שכרו השולי, יהיה זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה להפרש בין סכום תשלומי ביטוח לאומי שנוכה משכרו לבין סכום השווה ל־70% משכרו השולי;
{{ח:תתת|(3)}} המעביד ישלם לעובד את המענק, ביחד עם השכר בעד אותו חודש, והמדינה תחזיר לו את הסכום ששילם כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} המעביד יקזז את הסכום המגיע לו לפי פסקה (3), תחילה מהניכויים במקור שניכה מעובדיו על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ולאחר מכן ממס המעסיקים שהוא חייב בו על פי {{ח:חיצוני|חוק מס מעסיקים|חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975}}; לא ניתן לקזז כאמור את מלוא הסכום, יגיש המעביד לפקיד השומה דרישה להחזר, בטופס שקבע הנציב, ופקיד השומה יחזיר לו את הסכום האמור תוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה האמורה; לא החזיר פקיד השומה במועד האמור סכום שהיה עליו להחזיר, יהא חייב להחזירו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 159א|בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה}}, שנצברו בתקופה שמיום קבלת הדרישה להחזר עד יום התשלום;
{{ח:תתת|(5)}} המענק לא ייחשב כשכר עבודה לכל דבר וענין, ולא יהווה הכנסה בידי העובד לענין מס הכנסה.

6שינויים בשכרתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ה־4

(א)בתקופה הקובעת או לגביה, לא ישולמו מאת המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, ולא ישלם מעביד לעובדו, שכר ותשלומים נילווים בסכום העולה על השכר הקובע.
(ב)בתקופה הקובעת או לגביה לא ישונו הסכומים, השיעורים ודרך החישוב של תשלומים בעד שעות נוספות, שכר עידוד, החזר הוצאות, קצובת הבראה ותשלומים אחרים המחושבים לפי יחידת מדידה כלשהי (להלן – תשלומים לפי יחידה); היו מספר היחידות שבעדן יש לשלם תשלום לפי יחידה כלשהי בחודש פלוני בתקופה הקובעת שונה מהמספר שנכלל בשכר הקובע, לא יובא ההפרש בחשבון לענין חישוב השכר והתשלומים הנילווים לפי תקנת משנה (א).
(ג)חל שינוי בהיקף המשרה או העבודה לאחר תחילת התקופה הקובעת, יובא השינוי בחשבון לעניין חישוב השכר והתשלומים הנילווים לפי תקנת משנה (א).
(ד)מעביד לא ישנה בתקופה הקובעת את דרגתו של העובד, תיאור תפקידו או תנאים אחרים המתייחסים לעבודתו באופן שיעלה את השכר הקובע; הרשות המוסמכת רשאית לקבוע בצו סייגים וסוגי מקרים שלגביהם לא תחול הוראה זו.
(ה)הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בכל הנוגע לביצוע תקנה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקופה הקובעת או לגביה, לא ישולמו מאת המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, ולא ישלם מעביד לעובדו, שכר ותשלומים נילווים בסכום העולה על השכר הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופה הקובעת או לגביה לא ישונו הסכומים, השיעורים ודרך החישוב של תשלומים בעד שעות נוספות, שכר עידוד, החזר הוצאות, קצובת הבראה ותשלומים אחרים המחושבים לפי יחידת מדידה כלשהי (להלן – תשלומים לפי יחידה); היו מספר היחידות שבעדן יש לשלם תשלום לפי יחידה כלשהי בחודש פלוני בתקופה הקובעת שונה מהמספר שנכלל בשכר הקובע, לא יובא ההפרש בחשבון לענין חישוב השכר והתשלומים הנילווים לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בהיקף המשרה או העבודה לאחר תחילת התקופה הקובעת, יובא השינוי בחשבון לעניין חישוב השכר והתשלומים הנילווים לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} מעביד לא ישנה בתקופה הקובעת את דרגתו של העובד, תיאור תפקידו או תנאים אחרים המתייחסים לעבודתו באופן שיעלה את השכר הקובע; הרשות המוסמכת רשאית לקבוע בצו סייגים וסוגי מקרים שלגביהם לא תחול הוראה זו.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בכל הנוגע לביצוע תקנה זו.

7סמכות להפחתת הפיצוי למקבלי שכר בגופים ציבורייםתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ה־3

(א)על אף האמור בתקנות 5 ו־6 תהיה הרשות המוסמכת רשאית לקבוע כי לגבי מי שמקבל שכר מאת המדינה או מאת גוף ציבורי יהיה שיעור הפיצוי קטן ב־3% משיעור הפיצוי שייקבע לפי תקנה 5(ב).
(ב)הוראות הרשות המוסמכת כאמור בתקנת משנה (א) תחול, בשינויים המחוייבים, אף לגבי תשלום קיצבה המשתלמת לאדם מאת קופת גמל לגבי תקופת עבודה בשירות המדינה או בגוף ציבורי אחר.
(ג)הורתה הרשות המוסמכת כאמור בתקנת משנה (א), תחול, לגבי עובד של המדינה או של גוף ציבורי אחר המועסק מחוץ לישראל ושכרו משולם במטבע חוץ, במקום ההוראה כאמור הוראה זו:
על אף האמור בתקנה 6, יהיה שיעור השכר לגבי אותו חלק של התקופה הקובעת שבה חלה ההוראה, קטן ב־3% מן השכר שקיבל או היה זכאי לקבל לפני כן.
(ד)הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בכל הנוגע לביצוע תקנה זו.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} תהיה הרשות המוסמכת רשאית לקבוע כי לגבי מי שמקבל שכר מאת המדינה או מאת גוף ציבורי יהיה שיעור הפיצוי קטן ב־3% משיעור הפיצוי שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הרשות המוסמכת כאמור בתקנת משנה (א) תחול, בשינויים המחוייבים, אף לגבי תשלום קיצבה המשתלמת לאדם מאת קופת גמל לגבי תקופת עבודה בשירות המדינה או בגוף ציבורי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} הורתה הרשות המוסמכת כאמור בתקנת משנה (א), תחול, לגבי עובד של המדינה או של גוף ציבורי אחר המועסק מחוץ לישראל ושכרו משולם במטבע חוץ, במקום ההוראה כאמור הוראה זו:
{{ח:תת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, יהיה שיעור השכר לגבי אותו חלק של התקופה הקובעת שבה חלה ההוראה, קטן ב־3% מן השכר שקיבל או היה זכאי לקבל לפני כן.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בכל הנוגע לביצוע תקנה זו.

8חישוב שכר בעתיד

כל חישוב המבוסס על שכר או על תשלום נילווה לגבי התקופה הקובעת וכל חישוב הכולל אותם, שייעשו לאחר התקופה הקובעת, יבוססו על השכר והתשלום הנילווה כפי ששונו, הופחתו או נקבעו בתקנות אלה או לפיהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל חישוב המבוסס על שכר או על תשלום נילווה לגבי התקופה הקובעת וכל חישוב הכולל אותם, שייעשו לאחר התקופה הקובעת, יבוססו על השכר והתשלום הנילווה כפי ששונו, הופחתו או נקבעו בתקנות אלה או לפיהן.

9הוראות הרשות המוסמכת

הוראה או צו של הרשות המוסמכת על פי פרק זה, יכול שיהיו מותנים בתנאים או מוגבלים בזמן, בסכום או בדרך אחרת, ויכול שיחולו על סוגי עובדים, סוגי מעבידים, ענפי עבודה או מקומות עבודה, והכל לפי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראה או צו של הרשות המוסמכת על פי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יכול שיהיו מותנים בתנאים או מוגבלים בזמן, בסכום או בדרך אחרת, ויכול שיחולו על סוגי עובדים, סוגי מעבידים, ענפי עבודה או מקומות עבודה, והכל לפי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת.
סימן ג׳: פיטורים

10תחולהתיקונים: תשמ״ה־2

הוראות סימן זה יחולו על המעבידים והעובדים בגוף ציבורי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן זה}} יחולו על המעבידים והעובדים בגוף ציבורי.

11הקטנת מספר העובדים בגופים ציבורייםתיקונים: תשמ״ה־2

(א)הממשלה תקטין את מספר עובדי המדינה כך שמספרן של המשרות בשירות המדינה יהיה כמפורט בתוספת.
(ב)הרשויות המקומיות יקטינו את מספר העובדים במשרות מלאות המועסקים בהן כך שמספרם הכולל יהיה קטן ב־4000 לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בהן ב־31 במרס 1985; שר הפנים יורה על חלוקת מספר זה בין הרשויות המקומיות.
(ג)כל גוף ציבורי שתקנות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליו יקטין את מספר העובדים במשרות מלאות המועסקים בו ב־3% לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת.
(ד)תקנת משנה (ג) אינה גורעת מחובתו של גוף ציבורי להקטין את מספר עובדיו על־פי החלטות של הממשלה שניתנו לפני תחילת התקופה הקובעת.
(ה)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תקטין את מספר עובדי המדינה כך שמספרן של המשרות בשירות המדינה יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשויות המקומיות יקטינו את מספר העובדים במשרות מלאות המועסקים בהן כך שמספרם הכולל יהיה קטן ב־4000 לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בהן ב־31 במרס 1985; שר הפנים יורה על חלוקת מספר זה בין הרשויות המקומיות.
{{ח:תת|(ג)}} כל גוף ציבורי שתקנות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליו יקטין את מספר העובדים במשרות מלאות המועסקים בו ב־3% לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת.
{{ח:תת|(ד)}} תקנת משנה (ג) אינה גורעת מחובתו של גוף ציבורי להקטין את מספר עובדיו על־פי החלטות של הממשלה שניתנו לפני תחילת התקופה הקובעת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

12פיטורי עובדים או העברת עובדיםתיקונים: תשמ״ה, תשמ״ה־3

(א)הקטנת מספר העובדים כמתחייב מהוראות תקנה 11(א) עד (ג) ומהחלטות הממשלה כאמור בתקנה 11(ד) תבוצע בדרך של פיטורי עובדים או בדרך של העברתם ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר באותו גוף ציבורי או מגוף ציבורי אחד לגוף ציבורי אחר, ובלבד שהגוף שאליו מועבר העובד והרשות המוסמכת הסכימו להעברה; הפיטורים או ההעברה יבוצעו בדרך הבאה:
(1)תוך עשרה ימים מתחילת התקופה הקובעת, וברשות מקומית – תוך עשרים ואחד ימים מתחילת התקופה הקובעת, יערוך המנהל הכללי רשימה של עובדים המועמדים לפיטורים או להעברה, ויודיע על כך לכל עובד הכלול ברשימה ולארגון העובדים;
(2)ארגון העובדים רשאי להודיע בכתב למנהל הכללי, תוך עשרה ימים מיום שהודיע המנהל הכללי כאמור בפסקה (1), את שמותיהם של עובדים אשר מוצע לפטרם או להעבירם במקום עובדים הכלולים ברשימה שערך המנהל הכללי; ארגון העובדים יודיע על כך לכל עובד הכלול ברשימתו;
(3)ניתנה הודעה כאמור בפסקה (2) יזמין המנהל הכללי את נציגי ארגון העובדים לדיון שיסתיים תוך עשרה ימים מיום מתן ההודעה כאמור;
(4)בתום עשרה ימים מיום מתן ההודעה כאמור בפסקה (1), ואם הוגשה הצעה לפי פסקה (2) – בתום עשרה ימים מיום ההצעה, יחליט המנהל הכללי מי העובדים שיש לפטרם או להעבירם, ויודיע לכל עובד כאמור על החלטתו, על מועד ביצועה ועל הזכויות שלהן הוא זכאי בעקבות הפיטורים;
(5)הפיטורים או ההעברה יכנסו לתקפם שלושים ימים אחרי מתן הודעת המנהל הכללי לפי פסקה (4).
(ב)ראש הממשלה ושר האוצר רשאים לדחות כל מועד מן המועדים הקבועים בתקנת משנה (א).
(ג)נדחה לפי תקנת משנה (ב) המועד האמור בתקנת משנה (א)(1), תבוצע הקטנת מספר העובדים כמתחייב מהוראות תקנה 11(א) עד (ג) ומהחלטות הממשלה כאמור בתקנה 11(ד) לפי נוהל הפיטורים הקבוע בדין או בהסכם כמשמעותו בתקנה 2(ד) הנוהג באותו גוף ציבורי.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקטנת מספר העובדים כמתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א) עד (ג)}} ומהחלטות הממשלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(ד)}} תבוצע בדרך של פיטורי עובדים או בדרך של העברתם ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר באותו גוף ציבורי או מגוף ציבורי אחד לגוף ציבורי אחר, ובלבד שהגוף שאליו מועבר העובד והרשות המוסמכת הסכימו להעברה; הפיטורים או ההעברה יבוצעו בדרך הבאה:
{{ח:תתת|(1)}} תוך עשרה ימים מתחילת התקופה הקובעת, וברשות מקומית – תוך עשרים ואחד ימים מתחילת התקופה הקובעת, יערוך המנהל הכללי רשימה של עובדים המועמדים לפיטורים או להעברה, ויודיע על כך לכל עובד הכלול ברשימה ולארגון העובדים;
{{ח:תתת|(2)}} ארגון העובדים רשאי להודיע בכתב למנהל הכללי, תוך עשרה ימים מיום שהודיע המנהל הכללי כאמור בפסקה (1), את שמותיהם של עובדים אשר מוצע לפטרם או להעבירם במקום עובדים הכלולים ברשימה שערך המנהל הכללי; ארגון העובדים יודיע על כך לכל עובד הכלול ברשימתו;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה הודעה כאמור בפסקה (2) יזמין המנהל הכללי את נציגי ארגון העובדים לדיון שיסתיים תוך עשרה ימים מיום מתן ההודעה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} בתום עשרה ימים מיום מתן ההודעה כאמור בפסקה (1), ואם הוגשה הצעה לפי פסקה (2) – בתום עשרה ימים מיום ההצעה, יחליט המנהל הכללי מי העובדים שיש לפטרם או להעבירם, ויודיע לכל עובד כאמור על החלטתו, על מועד ביצועה ועל הזכויות שלהן הוא זכאי בעקבות הפיטורים;
{{ח:תתת|(5)}} הפיטורים או ההעברה יכנסו לתקפם שלושים ימים אחרי מתן הודעת המנהל הכללי לפי פסקה (4).
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה ושר האוצר רשאים לדחות כל מועד מן המועדים הקבועים בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} נדחה לפי תקנת משנה (ב) המועד האמור בתקנת משנה (א)(1), תבוצע הקטנת מספר העובדים כמתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א) עד (ג)}} ומהחלטות הממשלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(ד)}} לפי נוהל הפיטורים הקבוע בדין או בהסכם כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(ד)}} הנוהג באותו גוף ציבורי.

13הגבלה על קבלת עובדים חדשיםתיקונים: תשמ״ה־3

בתקופה הקובעת לא יקבל גוף ציבורי עובדים חדשים על פי מכרז, חוזה מיוחד או בדרך אחרת, באופן שמספר העובדים שהוא יעסיק יעלה על מספר העובדים המתחייב מביצוע תקנה 11, אלא אם כן התירה זאת הרשות המוסמכת בנסיבות מיוחדות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקופה הקובעת לא יקבל גוף ציבורי עובדים חדשים על פי מכרז, חוזה מיוחד או בדרך אחרת, באופן שמספר העובדים שהוא יעסיק יעלה על מספר העובדים המתחייב מביצוע {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, אלא אם כן התירה זאת הרשות המוסמכת בנסיבות מיוחדות.

14תנאי פרישהתיקונים: תשמ״ה־2

(א)עובד הזכאי לפיצויי פיטורים או למענק לפי סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, בעקבות פיטוריו בתקופה הקובעת, לא תובא בחשבון, לענין חישוב הפיצויים או המענק, הפחתת השכר כאמור בתקנה 7.
(ב)עובד הזכאי לקיצבה ממעבידו או מקופת גמל בעקבות פיטוריו בתקופה הקובעת, ישלם לו המעביד מענק בשיעור של 3% מהשכר הקובע לחודש כפול מספר שנות עבודתו אצל אותו מעביד.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גימלאות) #סעיף 22
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד הזכאי לפיצויי פיטורים או למענק לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 22|סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}, בעקבות פיטוריו בתקופה הקובעת, לא תובא בחשבון, לענין חישוב הפיצויים או המענק, הפחתת השכר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הזכאי לקיצבה ממעבידו או מקופת גמל בעקבות פיטוריו בתקופה הקובעת, ישלם לו המעביד מענק בשיעור של 3% מהשכר הקובע לחודש כפול מספר שנות עבודתו אצל אותו מעביד.

15סמכויות הרשות המוסמכתתיקונים: תשמ״ה־2

(א)כל סמכות שהוענקה למנהל הכללי על פי סימן זה, מוקנית גם לרשות המוסמכת, והיא רשאית להשתמש בסמכות, לפי שיקול דעתה, אם המנהל הכללי אינו מפעיל את הסמכות כנדרש בסימן זה.
(ב)בתקנה זו, ”הרשות המוסמכת“ – שר האוצר יחד עם השר הנוגע בדבר, או מי ששר האוצר הסמיך לענין זה יחד עם מי שהשר הנוגע בדבר הסמיך לענין זה; הסמכה כאמור יכול שתהיה דרך כלל או לענין מסויים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל סמכות שהוענקה למנהל הכללי על פי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן זה}}, מוקנית גם לרשות המוסמכת, והיא רשאית להשתמש בסמכות, לפי שיקול דעתה, אם המנהל הכללי אינו מפעיל את הסמכות כנדרש {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”הרשות המוסמכת“ – שר האוצר יחד עם השר הנוגע בדבר, או מי ששר האוצר הסמיך לענין זה יחד עם מי שהשר הנוגע בדבר הסמיך לענין זה; הסמכה כאמור יכול שתהיה דרך כלל או לענין מסויים.
סימן ד׳: עובדי הוראה

16התליית הטבות לעובדי הוראהתיקונים: תשמ״ה־2

כל תוספת לשכר או שינויים בתנאי העבודה או בכל ענין אחר המפורט בהסכם קיבוצי מיום 16 בנובמבר 1983 שבין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות לבין הסתדרות המורים בישראל וארגון מורי בתי הספר העל־יסודיים, אשר טרם בוצעו לפני תחילת התקופה הקובעת, לא יבוצעו במהלך שנת הלימודים התשמ״ו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל תוספת לשכר או שינויים בתנאי העבודה או בכל ענין אחר המפורט בהסכם קיבוצי מיום 16 בנובמבר 1983 שבין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות לבין הסתדרות המורים בישראל וארגון מורי בתי הספר העל־יסודיים, אשר טרם בוצעו לפני תחילת התקופה הקובעת, לא יבוצעו במהלך שנת הלימודים התשמ״ו.

17החלה על לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינהתיקונים: תשמ״ה־2

מנהל לשכת נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת ומבקר המדינה רשאים לקבוע כי הוראות תקנה 2 וסימן ג׳ לפרק זה יחולו לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה, לפי הענין, בשינויים שיקבעו; לענין תקנה 2(ג), דין קביעה כאמור כדין פעולה לפי תקנות אלה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל לשכת נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת ומבקר המדינה רשאים לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|וסימן ג׳ לפרק זה}} יחולו לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה, לפי הענין, בשינויים שיקבעו; לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}}, דין קביעה כאמור כדין פעולה לפי תקנות אלה.

17אהחלה על בנק ישראלתיקונים: תשמ״ה־2

נגיד בנק ישראל רשאי לקבוע כי הוראות תקנה 2 וסימן ג׳ לפרק זה יחולו לגבי עובדי בנק ישראל כאילו הוא גוף ציבורי; לענין תקנה 2(ג) דין קביעה כאמור כדין פעולה לפי תקנות אלה; לענין זה מזכיר הבנק ייראה כמנהל כללי ונגיד בנק ישראל ייראה כרשות מוסמכת.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נגיד בנק ישראל רשאי לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|וסימן ג׳ לפרק זה}} יחולו לגבי עובדי בנק ישראל כאילו הוא גוף ציבורי; לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}} דין קביעה כאמור כדין פעולה לפי תקנות אלה; לענין זה מזכיר הבנק ייראה כמנהל כללי ונגיד בנק ישראל ייראה כרשות מוסמכת.

17בהחלה על המוסדות הלאומייםתיקונים: תשמ״ה־2

הודיעו ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, על רצונן לתאם פעולות עם הממשלה בדבר ביצוע תקנות אלה, יחולו הוראות תקנות אלה עליהן, ולעניין תקנה 2(ג) דין הודעה כאמור כדין פעולה לפי תקנות אלה; לענין זה, מי שבסמכותו להחליט על פיטורי עובד בכל אחד מן הגופים האמורים ייראה כמנהל כללי, וגזבר הסוכנות היהודית ייראה כרשות מוסמכת לגביהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודיעו ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, על רצונן לתאם פעולות עם הממשלה בדבר ביצוע תקנות אלה, יחולו הוראות תקנות אלה עליהן, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}} דין הודעה כאמור כדין פעולה לפי תקנות אלה; לענין זה, מי שבסמכותו להחליט על פיטורי עובד בכל אחד מן הגופים האמורים ייראה כמנהל כללי, וגזבר הסוכנות היהודית ייראה כרשות מוסמכת לגביהם.
סימן ה׳: הוראות שונות

18סייג

(א)פעולה של המדינה, גוף ציבורי או מעביד אחר בהתאם להוראות פרק זה לא תהווה עילה לתביעת פיצוי כלשהו, בין תביעה משפטית ובין תביעה אחרת.
(ב)לענין חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, לא תישמע טענה, כי עקב תחולתו של פרק זה חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של עובד, או נוצרו נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963 → חוק פיצויי פיטורים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פעולה של המדינה, גוף ציבורי או מעביד אחר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לא תהווה עילה לתביעת פיצוי כלשהו, בין תביעה משפטית ובין תביעה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, לא תישמע טענה, כי עקב תחולתו של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של עובד, או נוצרו נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.

19מסירת מידע

המדינה, גוף ציבורי וכל מעביד חייבים למסור לרשות המוסמכת, לפי דרישתה, בדרך ובמועדים שקבעה בדרישה, כל מידע שיש בו צורך לביצוע פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המדינה, גוף ציבורי וכל מעביד חייבים למסור לרשות המוסמכת, לפי דרישתה, בדרך ובמועדים שקבעה בדרישה, כל מידע שיש בו צורך לביצוע {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}.
פרק ג׳: מסים
סימן א׳: מס יסף

20פרשנותתיקונים: תשמ״ה־2

בסימן זה –
(1)תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה);
(2)”בסיס המס“ – הכנסה חייבת בשנת המס 1985 שאיננה הכנסת עבודה;
(3)”הכנסת עבודה“ – הכנסה לפי סעיף 2(2) או 2(5) לפקודה, למעט תשלומים לבעל שליטה כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה ולמעט תשלומים לקרוב כמשמעותו בסעיף 76 לפקודה.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
  • סעיף 2(2) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
  • או 2(5) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.5
  • בסעיף 32(9) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 32
  • בסעיף 76 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 76
  • בסעיף 76 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 76
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} תהא לכל מונח המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה);
{{ח:תת|(2)}} ”בסיס המס“ – הכנסה חייבת בשנת המס 1985 שאיננה הכנסת עבודה;
{{ח:תת|(3)}} ”הכנסת עבודה“ – הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|או 2(5) לפקודה}}, למעט תשלומים לבעל שליטה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32(9) לפקודה}} בחברת מעטים כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}} ולמעט תשלומים לקרוב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}}.

21הטלת המס ושיעורו

אדם החייב במס הכנסה על בסיס המס ישלם מס יסף בשיעור של 81⁄3% ממס ההכנסה שהוא חייב בו על בסיס המס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם החייב במס הכנסה על בסיס המס ישלם מס יסף בשיעור של 8<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub>% ממס ההכנסה שהוא חייב בו על בסיס המס.

22תשלום המסתיקונים: תשמ״ה־4

מס יסף ישולם לפקיד השומה בדרך, במועדים ובשיעורים שיקבע שר האוצר בצו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס יסף), התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מס יסף ישולם לפקיד השומה בדרך, במועדים ובשיעורים שיקבע שר האוצר בצו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס יסף), התשמ״ה–1985.}}

23החלת הוראות הפקודה

הוראות הפקודה יחולו, בשינויים המחוייבים, על מס יסף כאילו היה מס הכנסה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • הפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על מס יסף כאילו היה מס הכנסה.
סימן ב׳: מס הכנסה

24תיקון פקודת מס הכנסה

(א)
(ב)
(ג)תחולתה של תקנת משנה (א)(1)(ב) לגבי ארוחות שקיבל עובד בתקופה הקובעת, ולפיכך יהא רבע מן הסכום שעל פי סעיף 9(20)(ב) לפקודה, חייב במס בשנת המס 1985;
(2)תחולתן של תקנות משנה (א)(1)(א) ו־(ב) לגבי קצבאות המשתלמות בעד התקופה הקובעת;
(3)בשנת המס 1985 לא יהא יחיד זכאי לזיכוי כאמור בסעיף 45א(א) לפקודה לגבי רבע מן הסכום שהיה זכאי לו אילולא הוראת תקנת משנה (א)(4).
(ד)שר האוצר רשאי לקבוע בצו את דרכי גביית המס המגיע לפי תקנת משנה (א)(2) ואת מועדי תשלומו.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 6
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה בתקופה הקובעת.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה בתקופה הקובעת, לגבי מי שיש לו לא יותר משלושה ילדים.
[במקור סומן (ג)]
פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס הכנסה על קצבת זקנה), התשמ״ה–1985.
פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס הכנסה על קצבת זקנה מחודש אוגוסט 1985), התשמ״ה–1985.
פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס הכנסה על קיצבת שאירים), התשמ״ו–1985.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 9(20)(ב) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 9.20
  • בסעיף 45א(א) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 45א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה בתקופה הקובעת.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה בתקופה הקובעת, לגבי מי שיש לו לא יותר משלושה ילדים.}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תחולתה של תקנת משנה (א)(1)(ב) לגבי ארוחות שקיבל עובד בתקופה הקובעת, ולפיכך יהא רבע מן הסכום שעל פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.20|סעיף 9(20)(ב) לפקודה}}, חייב במס בשנת המס 1985;
{{ח:תתת|(2)}} תחולתן של תקנות משנה (א)(1)(א) ו־(ב) לגבי קצבאות המשתלמות בעד התקופה הקובעת;
{{ח:תתת|(3)}} בשנת המס 1985 לא יהא יחיד זכאי לזיכוי כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 45א|בסעיף 45א(א) לפקודה}} לגבי רבע מן הסכום שהיה זכאי לו אילולא הוראת תקנת משנה (א)(4).
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|[במקור סומן (ג)]}} שר האוצר רשאי לקבוע בצו את דרכי גביית המס המגיע לפי תקנת משנה (א)(2) ואת מועדי תשלומו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס הכנסה על קצבת זקנה), התשמ״ה–1985.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס הכנסה על קצבת זקנה מחודש אוגוסט 1985), התשמ״ה–1985.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (תשלום מס הכנסה על קיצבת שאירים), התשמ״ו–1985.}}

25שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין

שיעור המס על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יהיה 15% ממחיר העסקה או הטובין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שיעור המס על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יהיה 15% ממחיר העסקה או הטובין.
סימן ג׳: מס ערך מוסף

26תיקון צו שיעור המס על מלכ״רים ומוסדות כספיים

(א)
(ב)תחולתה של תקנת משנה (א) לענין מס שכר – החל מהשכר המשתלם בעד עבודה בחודש יולי 1985;
(2)תחילתה של תקנת משנה (א) לענין מס על ריווח היא ביום תחילת התקופה הקובעת; לפיכך יהיה שיעור המס השנתי על הריווח לשנת המס 1985 15% בתוספת 2% על הריווח כאמור ומחולק ב־12.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בצו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ״רים ומוסדות כספיים), התשמ״ב–1982 כהוראת שעה בתקופה הקובעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ&quot;רים ומוסדות כספיים)|בצו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ״רים ומוסדות כספיים), התשמ״ב–1982}} כהוראת שעה בתקופה הקובעת.}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} תחולתה של תקנת משנה (א) לענין מס שכר – החל מהשכר המשתלם בעד עבודה בחודש יולי 1985;
{{ח:תתת|(2)}} תחילתה של תקנת משנה (א) לענין מס על ריווח היא ביום תחילת התקופה הקובעת; לפיכך יהיה שיעור המס השנתי על הריווח לשנת המס 1985 15% בתוספת 2% על הריווח כאמור ומחולק ב־12.

27ביטול

בטלים –
(1)צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשמ״ה–1985;
(2)צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכרי״ם ומוסדות כספיים) (תיקון), התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשמ״ה–1985;
{{ח:תת|(2)}} צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכרי״ם ומוסדות כספיים) (תיקון), התשמ״ה–1985.
סימן ד׳: רשויות מקומיות ארנונה

28תיקון חוק הרשויות המקומיותתיקונים: ס״ח תשמ״ו

(א)
(ב)שר הפנים יקבע בצו הוראות בדבר הדרכים והמועדים לתשלום ארנונה כמתחייב מתקנה זו.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי״ג–1953.
פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (דרכים ומועדים לתשלום ארנונה), התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה)|בחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי״ג–1953}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע בצו הוראות בדבר הדרכים והמועדים לתשלום ארנונה כמתחייב מתקנה זו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) (דרכים ומועדים לתשלום ארנונה), התשמ״ה–1985.}}
סימן ה׳: פקדון תושב (מיוחד)

29פטור ממס וסייג לפטור על הפרשי הצמדה

(א)בתקנה זו –
”ההיתר הכללי“ – היתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;
”פקדון תושב (מיוחד)“ – כמשמעותו בהיתר הכללי.
(ב)על אף האמור בסעיף 121 לפקודה, הריבית על פקדון תושב (מיוחד) שהופקד לזמן קצוב כמשמעותו בהיתר הכללי והוחזק בפועל בפקדון במשך שנה לפחות תהיה פטורה ממס.
(ג)על אף האמור בהגדרת ”מילוות מועדפים“ שבסעיף 1 לפקודה, פקדון תושב (מיוחד) לא יהיה מילווה מועדף.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • היתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978 → היתר הפיקוח על המטבע
  • בהיתר הכללי → היתר הפיקוח על המטבע
  • בסעיף 121 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 121
  • בהיתר הכללי → היתר הפיקוח על המטבע
  • בהגדרת ”מילוות מועדפים“ שבסעיף 1 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההיתר הכללי“ – {{ח:חיצוני|היתר הפיקוח על המטבע|היתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקדון תושב (מיוחד)“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|היתר הפיקוח על המטבע|בהיתר הכללי}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}}, הריבית על פקדון תושב (מיוחד) שהופקד לזמן קצוב כמשמעותו {{ח:חיצוני|היתר הפיקוח על המטבע|בהיתר הכללי}} והוחזק בפועל בפקדון במשך שנה לפחות תהיה פטורה ממס.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בהגדרת ”מילוות מועדפים“ שבסעיף 1 לפקודה}}, פקדון תושב (מיוחד) לא יהיה מילווה מועדף.
פרק ד׳: קופות חולים

30גביית חובות

(א)חובות כספיים שקופת חולים חייבת למדינה, רשאים שר האוצר ושר הבריאות (בתקנה זו – השרים) להורות על גבייתם מתוך כספים המגיעים לקופת החולים לפי כל דין.
(ב)קבעו השרים בהודעה בכתב למי שחייב להעביר כספים לקופת חולים את סכום החוב שקופת החולים חייבת למדינה, יעביר אותו אדם לאוצר המדינה את סכום החוב מתוך הסכומים שעליו להעביר כאמור, בשיעורים ובמועדים שקבעו השרים בהודעתם.
(ג)העתק מהודעת השרים לפי תקנת משנה (ב) יישלח לקופת החולים, וקופת החולים רשאית לערער על קביעת השרים, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
(ד)ערעור כאמור בתקנת משנה (ג) לא יעכב את העברת סכום החוב לאוצר המדינה בהתאם להודעת השרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חובות כספיים שקופת חולים חייבת למדינה, רשאים שר האוצר ושר הבריאות (בתקנה זו – השרים) להורות על גבייתם מתוך כספים המגיעים לקופת החולים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} קבעו השרים בהודעה בכתב למי שחייב להעביר כספים לקופת חולים את סכום החוב שקופת החולים חייבת למדינה, יעביר אותו אדם לאוצר המדינה את סכום החוב מתוך הסכומים שעליו להעביר כאמור, בשיעורים ובמועדים שקבעו השרים בהודעתם.
{{ח:תת|(ג)}} העתק מהודעת השרים לפי תקנת משנה (ב) יישלח לקופת החולים, וקופת החולים רשאית לערער על קביעת השרים, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
{{ח:תת|(ד)}} ערעור כאמור בתקנת משנה (ג) לא יעכב את העברת סכום החוב לאוצר המדינה בהתאם להודעת השרים.
פרק ה׳: ביטוח לאומי

31תיקון חוק הביטוח הלאומיתיקונים: תשמ״ה־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כהוראת שעה לגבי התקופה הקובעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כהוראת שעה לגבי התקופה הקובעת.}}

32תוספת למקבלי קיצבאותתיקונים: תשמ״ה־2

(א)לענין תקנה זו –
”קיצבה“ – קיצבת זיקנה, קיצבת שאירים, קיצבת תלויים לפי פרק ג׳ או פרק ט׳2 או קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 או הענקה המשתלמת כקיצבה חדשית לפי פרק ט׳1, או גימלת זיקנה מיוחדת או גימלת שאירים מיוחדת המשולמות לפי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי.
(ב)זכאי שמשתלמת לו קיצבה עם תוספת בעד תלוי שהוא ילד, ישלם לו המוסד לביטוח לאומי תוספת בשיעור השווה לערך נקודת קיצבה כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ג׳ → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
  • פרק ט׳2 → חוק הביטוח הלאומי #פרק יג
  • פרק ו׳2 → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
  • פרק ט׳1 → חוק הביטוח הלאומי #פרק יז
  • סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
  • בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 33א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיצבה“ – קיצבת זיקנה, קיצבת שאירים, קיצבת תלויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ג׳}} או {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג|פרק ט׳2}} או קיצבת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו׳2}} או הענקה המשתלמת כקיצבה חדשית לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יז|פרק ט׳1}}, או גימלת זיקנה מיוחדת או גימלת שאירים מיוחדת המשולמות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכאי שמשתלמת לו קיצבה עם תוספת בעד תלוי שהוא ילד, ישלם לו המוסד לביטוח לאומי תוספת בשיעור השווה לערך נקודת קיצבה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה}}.

33תוספת למקבלי תשלום לפי חוק המזונות וגימלת הבטחת הכנסהתיקונים: תשמ״ה־2

הוראות תקנה 32 יחולו, בשינויים המחוייבים, על הזכאי לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972, ועל הזכאי לגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972 → חוק המזונות (הבטחת תשלום)
  • חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 → חוק הבטחת הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על הזכאי לתשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, ועל הזכאי לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}.

34תשלום על־ידי מעבידתיקונים: תשמ״ה־2

(א)לענין תקנה זו –
”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ולגבי החדשים יולי ואוגוסט 1985 – הכנסה כאמור החייבת בתשלום דמי ביטוח;
”היום הקובע“ – יום תחילתן של תקנות אלה;
”מעביד“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו;
”עובד“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי לרבות חייל בשירות קבע בצבא־הגנה לישראל, שוטר וסוהר, והוא הורה המבוטח לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי, למעט אשה נשואה, ובלבד שעבד אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד לפחות חמשה עשר ימים, שבעדם קיבל שכר, ולא פחות משמונים שעות עבודה בפועל בחודש;
”שכר ממוצע“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי.
(ב)עובד שיש לו בחודש פלוני בתקופה הקובעת הכנסה שאינה עולה על סכום השווה ל־80% מהשכר הממוצע, ישלם לו מעבידו בעד אותו חודש סכום השווה לערך נקודת קיצבה כמשמעותה בסעיף 33א לפקודה.
(ג)התשלום לפי תקנת משנה (ב) בעד חודש פלוני ישולם יחד עם השכר בעד אותו חודש; לא שולם בזמן, יראוהו כשכר מולן לענין חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.
(ד)המוסד יחזיר למעביד את הסכומים ששילם כאמור בתקנת משנה (ב) במועדים ובדרך שיורה עליהם שר העבודה והרווחה; בהוראות אלה רשאי השר לקבוע כי הסכומים יוחזרו בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה, על פי כללים, במועדים ובתנאים שקבע בהוראות.
(ה)הסכום ששולם לעובד לפי תקנת משנה (ב) והוחזר למעביד על ידי המוסד לפי תקנת משנה (ד), לא יובא בחשבון לצורך קביעת הכנסתו של המעביד.
(ו)שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע מקרים שבהם המוסד ישלם לעובד את התשלום האמור בתקנת משנה (ב), אם המעביד לא שילמו.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
  • בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #פרק ד
  • בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • בסעיף 33א לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 33א
  • חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, ולגבי החדשים יולי ואוגוסט 1985 – הכנסה כאמור החייבת בתשלום דמי ביטוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – יום תחילתן של תקנות אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}} החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}} לרבות חייל בשירות קבע בצבא־הגנה לישראל, שוטר וסוהר, והוא הורה המבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, למעט אשה נשואה, ובלבד שעבד אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד לפחות חמשה עשר ימים, שבעדם קיבל שכר, ולא פחות משמונים שעות עבודה בפועל בחודש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר ממוצע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובד שיש לו בחודש פלוני בתקופה הקובעת הכנסה שאינה עולה על סכום השווה ל־80% מהשכר הממוצע, ישלם לו מעבידו בעד אותו חודש סכום השווה לערך נקודת קיצבה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|בסעיף 33א לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום לפי תקנת משנה (ב) בעד חודש פלוני ישולם יחד עם השכר בעד אותו חודש; לא שולם בזמן, יראוהו כשכר מולן לענין {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד יחזיר למעביד את הסכומים ששילם כאמור בתקנת משנה (ב) במועדים ובדרך שיורה עליהם שר העבודה והרווחה; בהוראות אלה רשאי השר לקבוע כי הסכומים יוחזרו בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה, על פי כללים, במועדים ובתנאים שקבע בהוראות.
{{ח:תת|(ה)}} הסכום ששולם לעובד לפי תקנת משנה (ב) והוחזר למעביד על ידי המוסד לפי תקנת משנה (ד), לא יובא בחשבון לצורך קביעת הכנסתו של המעביד.
{{ח:תת|(ו)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע מקרים שבהם המוסד ישלם לעובד את התשלום האמור בתקנת משנה (ב), אם המעביד לא שילמו.

35תשלום לשאינו עובדתיקונים: תשמ״ה־2

(א)מי שאינו עובד והכנסתו בחישובה החדשי בעד חודש פלוני שבתקופה הקובעת אינה עולה על 80% מהשכר הממוצע, יהיה זכאי לתשלום נקודת קיצבה בעד אותו חודש; התשלום ייעשה בדרך שתיקבע; הוראות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על אשה נשואה החיה בנפרד מבעלה ומקבלת קיצבת ילדים.
(ב)בתקנה זו, ”הכנסה“ – הכנסה שהיתה חייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח אלמלא האמור בסעיף 7(ג) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 52), התשמ״ד–1984.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו עובד והכנסתו בחישובה החדשי בעד חודש פלוני שבתקופה הקובעת אינה עולה על 80% מהשכר הממוצע, יהיה זכאי לתשלום נקודת קיצבה בעד אותו חודש; התשלום ייעשה בדרך שתיקבע; הוראות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על אשה נשואה החיה בנפרד מבעלה ומקבלת קיצבת ילדים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”הכנסה“ – הכנסה שהיתה חייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח אלמלא האמור {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210135.pdf|בסעיף 7(ג) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 52), התשמ״ד–1984}}.

36תחולהתיקונים: תשמ״ה־2

תקנה 31(2) ו־(3) ותקנות 32 עד 35 יחולו על מבוטח לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי שיש לו לא יותר משלושה ילדים כמשמעותם באותו פרק, ואולם לגבי חבר קיבוץ או חבר מושב שיתופי לא יחולו תקנות 34 ו־35.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #פרק ד
  • באותו פרק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31(2) ו־(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ותקנות 32 עד 35}} יחולו על מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}} שיש לו לא יותר משלושה ילדים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|באותו פרק}}, ואולם לגבי חבר קיבוץ או חבר מושב שיתופי לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 34|תקנות 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35}}.

37הוראות מיוחדותתיקונים: תשמ״ה־2

(א)זכאי אדם לתוספת לפי תקנה 32 או לתשלום לפי תקנות 34 או 35, יהיה זכאי רק לתשלום אחד מבין התשלומים האמורים.
(ב)דין תשלום לפי תקנות 32 עד 35 כדין קיצבת ילדים לפי חוק הביטוח הלאומי, והוראות חוק הביטוח הלאומי יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • חוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} זכאי אדם לתוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}} או לתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|תקנות 34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|או 35}}, יהיה זכאי רק לתשלום אחד מבין התשלומים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} דין תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנות 32 עד 35}} כדין קיצבת ילדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} יחולו עליו בשינויים המחוייבים.

38פיצויים למקבלי גימלאות מסויימותתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ה־4

(א)המוסד לביטוח לאומי יתן בחודש יולי 1985 פיצוי חד־פעמי בשיעור של 11% מן הגימלה או הקיצבה המשתלמות בעד חודש יולי 1985 לאלה:
(1)מקבלי גימלת הבטחת הכנסה, לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1981;
(2)מקבלי קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק הביטוח הלאומי;
(3)מקבלי תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972.
(ב)המוסד לביטוח לאומי יתן בעד חודש יולי 1985 פיצוי חד־פעמי למבוטח לפי פרק ה׳ שיש לו ארבעה ילדים או יותר בשיעור של 11% מקיצבת הילדים המשולמת לו, לרבות הענקה המשולמת לפי תקנות הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם, התש״ל–1970.
(ג)שר העבודה והרווחה יקבע את דרכי תשלום הפיצוי לפי תקנה זו, ואוצר המדינה יחזיר למוסד כל סכום שהוציא למתן הפיצוי לפי תקנת משנה (א) ולמתן הפיצוי על ההענקה לפי תקנת משנה (ב).
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1981 → חוק הבטחת הכנסה
  • פרק ו׳2 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
  • חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972 → חוק המזונות (הבטחת תשלום)
  • פרק ה׳ → חוק הביטוח הלאומי #פרק ד
  • תקנות הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם, התש״ל–1970 → תקנות הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המוסד לביטוח לאומי יתן בחודש יולי 1985 פיצוי חד־פעמי בשיעור של 11% מן הגימלה או הקיצבה המשתלמות בעד חודש יולי 1985 לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקבלי גימלת הבטחת הכנסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} מקבלי קיצבת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו׳2 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתת|(3)}} מקבלי תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד לביטוח לאומי יתן בעד חודש יולי 1985 פיצוי חד־פעמי למבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|פרק ה׳}} שיש לו ארבעה ילדים או יותר בשיעור של 11% מקיצבת הילדים המשולמת לו, לרבות הענקה המשולמת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם|תקנות הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם, התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה והרווחה יקבע את דרכי תשלום הפיצוי לפי תקנה זו, ואוצר המדינה יחזיר למוסד כל סכום שהוציא למתן הפיצוי לפי תקנת משנה (א) ולמתן הפיצוי על ההענקה לפי תקנת משנה (ב).
פרק ו׳: מפעל הפיס

39מענקים ממפעל הפיס

(א)כספים שיינתנו על ידי מפעל הפיס, על פי הכללים שקבע, יינתנו כמענקים ולא כהלוואות, למטרות שאישרה הממשלה.
(ב)כספים שאמורים היו להינתן על ידי מפעל הפיס כהלוואות לרשויות מקומיות או לגוף ציבורי במשך התקופה הקובעת יינתנו במשך תקופה זו כמענקים.
(ג)הכנסות מפעל הפיס בתקופה הקובעת הנובעות מהחזר הלוואות שהוא נתן יועברו מיד לאוצר המדינה כמענק.
(ד)שר האוצר רשאי לקבוע חריגים להוראות תקנה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כספים שיינתנו על ידי מפעל הפיס, על פי הכללים שקבע, יינתנו כמענקים ולא כהלוואות, למטרות שאישרה הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} כספים שאמורים היו להינתן על ידי מפעל הפיס כהלוואות לרשויות מקומיות או לגוף ציבורי במשך התקופה הקובעת יינתנו במשך תקופה זו כמענקים.
{{ח:תת|(ג)}} הכנסות מפעל הפיס בתקופה הקובעת הנובעות מהחזר הלוואות שהוא נתן יועברו מיד לאוצר המדינה כמענק.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לקבוע חריגים להוראות תקנה זו.
פרק ז׳: פיקוח על בניה

40תיקון צו פיקוח על הבניהתיקונים: תשמ״ה־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (פיקוח על בניה), התשמ״ה–1985 כהוראת שעה בתקופה הקובעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (פיקוח על בניה), התשמ״ה–1985 כהוראת שעה בתקופה הקובעת.}}
פרק ח׳: חברות ממשלתיות

41דיבידנד

השרים כמשמעותם בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, יחד עם שר הכלכלה והתכנון, רשאים להורות לחברה ממשלתית לחלק דיבידנד בשיעור ובמועדים שיקבעו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 → חוק החברות הממשלתיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השרים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, יחד עם שר הכלכלה והתכנון, רשאים להורות לחברה ממשלתית לחלק דיבידנד בשיעור ובמועדים שיקבעו.
פרק ט׳: בנקאות

42הוראות לפי חוק בנק ישראלתיקונים: תשמ״ה־2

נגיד בנק ישראל רשאי, באישור הממשלה, לקבוע הוראות לפי חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, אף ללא התייעצות עם המועצה המייעצת או הועדה המייעצת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954 → חוק בנק ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נגיד בנק ישראל רשאי, באישור הממשלה, לקבוע הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}, אף ללא התייעצות עם המועצה המייעצת או הועדה המייעצת.
פרק י׳: פדיית טובין מפיקוח רשות המכס

43פדיית טובי יבוא והתרת רשימונם

(א)ביום י״ב בתמוז התשמ״ה (1 ביולי 1985) לא ייפדו טובי יבוא מפיקוח רשות המכס ולא יותר רשימונם.
(ב)תקנה זו לא תחול על פדייתו וסילוקו של מטען אישי נלווה של נכנסים לישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביום י״ב בתמוז התשמ״ה (1 ביולי 1985) לא ייפדו טובי יבוא מפיקוח רשות המכס ולא יותר רשימונם.
{{ח:תת|(ב)}} תקנה זו לא תחול על פדייתו וסילוקו של מטען אישי נלווה של נכנסים לישראל.

44הוראת מעבר

לצורך חישוב מסי היבוא, כל עוד לא התפרסמה לאחר תחילת התקופה הקובעת הודעה מאת בנק ישראל בדבר השערים היציגים של מטבעות חוץ, יהיה שער הדולר של ארצות הברית של אמריקה אלף וחמש מאות שקלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצורך חישוב מסי היבוא, כל עוד לא התפרסמה לאחר תחילת התקופה הקובעת הודעה מאת בנק ישראל בדבר השערים היציגים של מטבעות חוץ, יהיה שער הדולר של ארצות הברית של אמריקה אלף וחמש מאות שקלים.
פרק י״א: הוראות שונות

45דין המדינה

תקנות אלה יחולו גם על המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו גם על המדינה.

46עונשין

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה או על צו או הוראת מינהל שניתנו לפיהן, דינו – מאסר שנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה או על צו או הוראת מינהל שניתנו לפיהן, דינו – מאסר שנה.

47אחריות המנהל

תאגיד שעבר על הוראה מהוראות תקנות אלה, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו תאגיד, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחת מאלה:
(1)שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2)שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד שעבר על הוראה מהוראות תקנות אלה, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו תאגיד, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.

48ביצוע וצווים

(א)שר האוצר ממונה על ביצוע תקנות אלה והוא רשאי להוציא צווים בכל הנוגע לביצוען.
(ב)שר האוצר רשאי להעביר סמכותו לפי תקנה זו, כולה או חלקה, ובתנאים שיקבע, לשר אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע תקנות אלה והוא רשאי להוציא צווים בכל הנוגע לביצוען.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי להעביר סמכותו לפי תקנה זו, כולה או חלקה, ובתנאים שיקבע, לשר אחר.
תוספת ראשונה
תוספת

>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th width="50px">סעיף התקציב</th><th width="200px">המשרד</th><th width="100px">שיא כוח אדם חדש</th></tr>
<tr><td rowspan="3">03</td><td>ראש הממשלה</td><td>603</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ראש הממשלה
</td><td>189</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} סטטיסטיקה
</td><td>414</td></tr>
<tr><td rowspan="4">05</td><td>אוצר</td><td>5890</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} אוצר (ראשי)
</td><td>1036</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מס הכנסה ורכוש
</td><td>3195</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מכס ומס ערך מוסף
</td><td>1659</td></tr>
<tr><td>06</td><td>פנים</td><td>661</td></tr>
<tr><td rowspan="5">07</td><td>משטרה</td><td>18578</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} משרד המשטרה
</td><td>47</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} משטרת ישראל
</td><td>15572</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} שירות בתי הסוהר
</td><td>2898</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} רזרבה למשטרה
</td><td>61</td></tr>
<tr><td rowspan="3">08</td><td>משפטים</td><td>1570</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} משרד המשפטים
</td><td>806</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} הנהלת בתי המשפט
</td><td>764 {{ש}} {{מוקטן|(לא כולל שופטים)}}</td></tr>
<tr><td>09</td><td>חוץ</td><td>830</td></tr>
<tr><td>10</td><td>כלכלה ותכנון</td><td>52</td></tr>
<tr><td>15</td><td>בטחון</td><td>2344</td></tr>
<tr><td>17</td><td>מינהל האזרחי</td><td>819</td></tr>
<tr><td>19</td><td>מדע ופיתוח</td><td>55</td></tr>
<tr><td rowspan="4">20</td><td>חינוך ותרבות</td><td>2281</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} חינוך ותרבות
</td><td>1871</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} טלוויזיה לימודית
</td><td>191</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} חינוך התיישבותי
</td><td>219</td></tr>
<tr><td>22</td><td>דתות</td><td>372</td></tr>
<tr><td>23</td><td>עבודה ורווחה</td><td>4100</td></tr>
<tr><td>24</td><td>בריאות</td><td>19080</td></tr>
<tr><td>25</td><td>תגמולים לנכים</td><td>64</td></tr>
<tr><td rowspan="4">29</td><td>בינוי ושיכון</td><td>1794</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} בינוי ושיכון
</td><td>698</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מינהל לבניה כפרית
</td><td>130</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מחלקת עבודות ציבוריות
</td><td>966</td></tr>
<tr><td>30</td><td>קליטה ועליה</td><td>403</td></tr>
<tr><td rowspan="3">33</td><td>חקלאות</td><td>2235</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} חקלאות
</td><td>1289</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מינהל המחקר החקלאי
</td><td>946</td></tr>
<tr><td>34</td><td>אנרגיה ותשתית</td><td>252</td></tr>
<tr><td>36</td><td>תעשיה ומסחר</td><td>646</td></tr>
<tr><td>37</td><td>תיירות</td><td>198</td></tr>
<tr><td>40</td><td>תחבורה</td><td>795</td></tr>
<tr><td>43</td><td>מחלקת המדידות</td><td>348</td></tr>
<tr><td>89</td><td>מפעלי אוצר – מדפיס</td><td>153</td></tr>
<tr><td>91</td><td>מכון לפריון העבודה</td><td>159</td></tr>
<tr><td>92</td><td>מכון לאמצעי הוראה</td><td>0</td></tr>
<tr><td>93</td><td>רכבת ישראל</td><td>1345</td></tr>
<tr><td>95</td><td>נמל יפו וחדרה</td><td>6</td></tr>
<tr><td>96</td><td>מפעלי תקשורת</td><td>4268</td></tr>
<tr><td>98</td><td>מינהל מקרקעי ישראל</td><td>485</td></tr>
</table>
סעיף התקציבהמשרדשיא כוח אדם חדש
03ראש הממשלה603
ראש הממשלה 189
סטטיסטיקה 414
05אוצר5890
אוצר (ראשי) 1036
מס הכנסה ורכוש 3195
מכס ומס ערך מוסף 1659
06פנים661
07משטרה18578
משרד המשטרה 47
משטרת ישראל 15572
שירות בתי הסוהר 2898
רזרבה למשטרה 61
08משפטים1570
משרד המשפטים 806
הנהלת בתי המשפט 764 (לא כולל שופטים)
09חוץ830
10כלכלה ותכנון52
15בטחון2344
17מינהל האזרחי819
19מדע ופיתוח55
20חינוך ותרבות2281
חינוך ותרבות 1871
טלוויזיה לימודית 191
חינוך התיישבותי 219
22דתות372
23עבודה ורווחה4100
24בריאות19080
25תגמולים לנכים64
29בינוי ושיכון1794
בינוי ושיכון 698
מינהל לבניה כפרית 130
מחלקת עבודות ציבוריות 966
30קליטה ועליה403
33חקלאות2235
חקלאות 1289
מינהל המחקר החקלאי 946
34אנרגיה ותשתית252
36תעשיה ומסחר646
37תיירות198
40תחבורה795
43מחלקת המדידות348
89מפעלי אוצר – מדפיס153
91מכון לפריון העבודה159
92מכון לאמצעי הוראה0
93רכבת ישראל1345
95נמל יפו וחדרה6
96מפעלי תקשורת4268
98מינהל מקרקעי ישראל485