תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק ראשון: סדרי הבחינות
1בקשה להיבחןתיקונים: תשע״א, תשע״ט־2, תשפ״ג
(א)בקשה להיבחן תוגש למועצה במועד שקבעה לכך בהודעה שפורסמה לפי סעיף 9(ב) לחוק; הבקשה תוגש בכתב או במסר אלקטרוני באמצעות אתר האינטרנט של המועצה, לפי הטופס שבתוספת הראשונה; בתקנה זו –
”אתר האינטרנט של המועצה“ –
”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001.
(א1)בקשה כאמור בתקנת משנה (א) יכול שתכלול גם בקשה מותנית להירשם בפנקס שמאי המקרקעין כמפורט בתוספת הראשונה.
(ב)המועצה רשאית להחליט בהודעה שתפורסם לפי סעיף 9(ב) לחוק ותימסר לכל מי שנרשם לבחינה, לא יאוחר מתום 7 ימים לאחר המועד האחרון שקבעה המועצה לרישום לבחינה, על ביטול מועד הבחינה שנקבע לפי תקנת משנה (א), אם מצאה כי מספר הנבחנים שנרשמו לאותה בחינה עד למועד האחרון לרישום נמוך מ־20; בוטלה בחינה כאמור בתקנת משנה זו, תתקיים הבחינה באותו נושא במועד שלאחר מכן בכל מספר של נבחנים.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 9(ב) לחוק → חוק שמאי מקרקעין #סעיף 9
- בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001 → חוק חתימה אלקטרונית
- סעיף 9(ב) לחוק → חוק שמאי מקרקעין #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיבחן תוגש למועצה במועד שקבעה לכך בהודעה שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק}}; הבקשה תוגש בכתב או במסר אלקטרוני באמצעות אתר האינטרנט של המועצה, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}; בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של המועצה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(א1)}} בקשה כאמור בתקנת משנה (א) יכול שתכלול גם בקשה מותנית להירשם בפנקס שמאי המקרקעין כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית להחליט בהודעה שתפורסם לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק}} ותימסר לכל מי שנרשם לבחינה, לא יאוחר מתום 7 ימים לאחר המועד האחרון שקבעה המועצה לרישום לבחינה, על ביטול מועד הבחינה שנקבע לפי תקנת משנה (א), אם מצאה כי מספר הנבחנים שנרשמו לאותה בחינה עד למועד האחרון לרישום נמוך מ־20; בוטלה בחינה כאמור בתקנת משנה זו, תתקיים הבחינה באותו נושא במועד שלאחר מכן בכל מספר של נבחנים.1אמועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתעתיקונים: תשע״ו
(א)חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע במועד שבו נקבעה בחינה מוקדמת או בחינה סופית כמשמעותן בתקנה 9, וכן בן זוג של חייל מילואים כאמור, יהיה זכאי למועד מיוחד של אותה הבחינה, בין אם ניגש אליה ובין אם לאו, בכפוף להוראות תקנה זו.
(ב)מועד מיוחד לפי תקנת משנה (א) ייקבע אם זכאים לכך 10 נבחנים לפחות לגבי כל אחת מהבחינות המוקדמות ו־20 נבחנים לפחות לגבי כל אחת מהבחינות הסופיות, שנקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
(ג)לעניין תקנה זו –
”בן זוג“ – בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים;
”שירות מילואים בקריאת פתע“ – אחד או יותר מאלה:
(א)שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 (להלן – חוק שירות המילואים), שמשכו 7 ימים או יותר, בחודשיים שקדמו למועד בחינה;
(ב)שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ־72 שעות, וזאת בחודשיים שקדמו למועד בחינות;
(ג)שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים או שירות מילואים בהתראה קצרה מ־72 שעות, שחל כולו או חלקו במועד הבחינות עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו;
(ד)הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו תובא לידיעת הנבחנים באתר האינטרנט של המועצה.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 8 → חוק שירות המילואים #סעיף 8
- או 9 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 → חוק שירות המילואים #סעיף 9
- חוק שירות המילואים → חוק שירות המילואים
- סעיף 8 → חוק שירות המילואים #סעיף 8
- או 9 לחוק שירות המילואים → חוק שירות המילואים #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע במועד שבו נקבעה בחינה מוקדמת או בחינה סופית כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, וכן בן זוג של חייל מילואים כאמור, יהיה זכאי למועד מיוחד של אותה הבחינה, בין אם ניגש אליה ובין אם לאו, בכפוף להוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מועד מיוחד לפי תקנת משנה (א) ייקבע אם זכאים לכך 10 נבחנים לפחות לגבי כל אחת מהבחינות המוקדמות ו־20 נבחנים לפחות לגבי כל אחת מהבחינות הסופיות, שנקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים בקריאת פתע“ – אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 9|או 9 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק שירות המילואים), שמשכו 7 ימים או יותר, בחודשיים שקדמו למועד בחינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}} שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ־72 שעות, וזאת בחודשיים שקדמו למועד בחינות;
{{ח:תתתת|(ג)}} שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 9|או 9 לחוק שירות המילואים}} או שירות מילואים בהתראה קצרה מ־72 שעות, שחל כולו או חלקו במועד הבחינות עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו תובא לידיעת הנבחנים באתר האינטרנט של המועצה.2הבחינות כיצדתיקונים: תשפ״ג, תשפ״ו
(א)הבחינות ייערכו בכתב או באמצעי טכנולוגי כגון מחשב, בפיקוח המועצה ולפי החלטותיה.
(ב)המועצה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בעל פה בבחינה מסוימת או בחלק ממנה, ככל שהדבר מתאים לחומר הבחינה.
(ג)המועצה רשאית להתנות את ההיתר לבחינה בעל פה כאמור, בהטלת עלויות הבחינה על הנבחן.
(ד)המזכיר, כהגדרתו בתקנות שמאי מקרקעין, התשכ״ג–1963, או מי מטעמו, רשאי, לבקשת נבחן שהוא אחד מהמנויים להלן, לערוך התאמות הנדרשות לו, לרבות תוספת זמן כך שמשך הבחינה יכול שיעלה על הקבוע לגביה בתוספת השנייה, ואשר יש בהן כדי להבטיח שייבחן בתנאים שווים ככל האפשר לשאר הנבחנים:
(1)אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
(2)עולה חדש;
(3)שפת אימו אינה עברית;
(4)אישה בהיריון;
(5)בעל נסיבות דומות לאלה המפורטות בפסקאות (1) עד (4) ובעלות השלכה על יכולתו להצליח בבחינה.
(ה)המועצה תפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת פירוט הנושאים או צירופי הנושאים לבחינה הסופית, מתוך הנושאים המפורטים בחלק ב׳ שבתוספת השנייה, לכל המאוחר חודש לפני יום הבחינה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות שמאי מקרקעין, התשכ״ג–1963 → תקנות שמאי מקרקעין
- בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הבחינות ייערכו בכתב או באמצעי טכנולוגי כגון מחשב, בפיקוח המועצה ולפי החלטותיה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בעל פה בבחינה מסוימת או בחלק ממנה, ככל שהדבר מתאים לחומר הבחינה.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להתנות את ההיתר לבחינה בעל פה כאמור, בהטלת עלויות הבחינה על הנבחן.
{{ח:תת|(ד)}} המזכיר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שמאי מקרקעין|בתקנות שמאי מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, או מי מטעמו, רשאי, לבקשת נבחן שהוא אחד מהמנויים להלן, לערוך התאמות הנדרשות לו, לרבות תוספת זמן כך שמשך הבחינה יכול שיעלה על הקבוע לגביה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, ואשר יש בהן כדי להבטיח שייבחן בתנאים שווים ככל האפשר לשאר הנבחנים:
{{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(2)}} עולה חדש;
{{ח:תתת|(3)}} שפת אימו אינה עברית;
{{ח:תתת|(4)}} אישה בהיריון;
{{ח:תתת|(5)}} בעל נסיבות דומות לאלה המפורטות בפסקאות (1) עד (4) ובעלות השלכה על יכולתו להצליח בבחינה.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה תפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת פירוט הנושאים או צירופי הנושאים לבחינה הסופית, מתוך הנושאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ שבתוספת השנייה}}, לכל המאוחר חודש לפני יום הבחינה.3שפת הבחינותתיקונים: תשפ״ג
(א)הבחינות ייערכו בעברית, אך המועצה רשאית להתיר לנבחן פלוני או לסוג נבחנים לענות על שאלות בערבית, ובלבד שיישאו בהוצאות התרגום לעברית לפי קביעת המועצה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), בבחינה ביישומים בשומת מקרקעין, יכול שחלק מהשאלות יהיו בשפה האנגלית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הבחינות ייערכו בעברית, אך המועצה רשאית להתיר לנבחן פלוני או לסוג נבחנים לענות על שאלות בערבית, ובלבד שיישאו בהוצאות התרגום לעברית לפי קביעת המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בבחינה ביישומים בשומת מקרקעין, יכול שחלק מהשאלות יהיו בשפה האנגלית.4תוצאות הבחינותתיקונים: תשפ״ג, תשפ״ו
(א)תוצאות הבחינות יצוינו בנקודות מ־0 עד 100.
(ב)ציון ”עובר“ בבחינה יהיה ציון 60 נקודות לפחות.
(ג)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תוצאות הבחינות יצוינו בנקודות מ־0 עד 100.
{{ח:תת|(ב)}} ציון ”עובר“ בבחינה יהיה ציון 60 נקודות לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}4אתיקונים: תשע״ב, תשפ״א, תשפ״ג
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}4במתן תוספת ניקודתיקונים: תשפ״ו
(א)בלי לגרוע מהאמור בתקנה 4, השתכנעה המועצה כי נפלו ליקויים משמעותיים בבחינה מסוימת, רשאית היא להחליט על תוספת ניקוד, באופן אחיד או על פי נוסחה אחידה, לכלל הנבחנים, או לנבחנים שהשיבו על סוג מסוים של שאלות או על חלק מסוים בבחינה שבהם נפל הליקוי.
(ב)המועצה תפרסם לציבור את החלטתה כאמור בתקנת משנה (א), בצירוף נימוקים והסבר בדבר האופן שבו תחושב תוספת הניקוד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, השתכנעה המועצה כי נפלו ליקויים משמעותיים בבחינה מסוימת, רשאית היא להחליט על תוספת ניקוד, באופן אחיד או על פי נוסחה אחידה, לכלל הנבחנים, או לנבחנים שהשיבו על סוג מסוים של שאלות או על חלק מסוים בבחינה שבהם נפל הליקוי.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תפרסם לציבור את החלטתה כאמור בתקנת משנה (א), בצירוף נימוקים והסבר בדבר האופן שבו תחושב תוספת הניקוד.5משגיחים
נבחן חייב למלא אחר הוראות המשגיחים על הבחינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נבחן חייב למלא אחר הוראות המשגיחים על הבחינה.6שימוש בחומר עזרתיקונים: תשפ״ג
המועצה רשאית להתיר לנבחנים להשתמש בשעת הבחינה בספר, רשימה, כתב אחר או אמצעי אחר לרבות אמצעי טכנולוגי (להלן – חומר עזר) שתקבע; לא יחזיק הנבחן ולא ישתמש בשעת הבחינה בחומר עזר זולת חומר העזר שהותר לשימוש כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה רשאית להתיר לנבחנים להשתמש בשעת הבחינה בספר, רשימה, כתב אחר או אמצעי אחר לרבות אמצעי טכנולוגי (להלן – חומר עזר) שתקבע; לא יחזיק הנבחן ולא ישתמש בשעת הבחינה בחומר עזר זולת חומר העזר שהותר לשימוש כאמור.7משמעת בבחינהתיקונים: תשפ״ג
(א)היה למשגיח יסוד להניח כי יש ברשותו של נבחן בשעת הבחינה חומר עזר שהחזקתו אסורה או שהוא עוזר לנבחן אחר או נעזר בו או שהוא מפריע למהלך הבחינה, רשאי המשגיח להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינה.
(ב)נבחן שפגע במשמעת כאמור בתקנת משנה (א), בין שהופסקה בחינתו והוא הוצא מחדר הבחינה ובין שלא הופסקה והוצא, רשאית המועצה לאסור עליו להמשיך בבחינותיו, בכלל או לזמן מסוים, ולפסול כל בחינה שכבר נבחן בה.
(ג)לא תחליט המועצה כאמור בתקנת משנה (ב), אלא לאחר שנתנה לנבחן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפניה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה למשגיח יסוד להניח כי יש ברשותו של נבחן בשעת הבחינה חומר עזר שהחזקתו אסורה או שהוא עוזר לנבחן אחר או נעזר בו או שהוא מפריע למהלך הבחינה, רשאי המשגיח להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינה.
{{ח:תת|(ב)}} נבחן שפגע במשמעת כאמור בתקנת משנה (א), בין שהופסקה בחינתו והוא הוצא מחדר הבחינה ובין שלא הופסקה והוצא, רשאית המועצה לאסור עליו להמשיך בבחינותיו, בכלל או לזמן מסוים, ולפסול כל בחינה שכבר נבחן בה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תחליט המועצה כאמור בתקנת משנה (ב), אלא לאחר שנתנה לנבחן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפניה.8תיקונים: תשפ״ג
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}פרק שני: תכנית הבחינות
9שלבי הבחינותתיקונים: תשפ״ג
הבחינות לשמאי מקרקעין ייערכו בשני שלבים כמפורט להלן:
(1)בחינות מוקדמות, לפי תכנית כמפורט בחלק א׳ בתוספת השניה;
(2)בחינות סופיות, לפי תכנית כמפורט בחלק ב׳ בתוספת השניה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הבחינות לשמאי מקרקעין ייערכו בשני שלבים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בחינות מוקדמות, לפי תכנית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השניה}};
{{ח:תת|(2)}} בחינות סופיות, לפי תכנית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}}.10תנאיםתיקונים: תשס״ז, תשפ״ג, תשפ״ו
(א)נבחן יקבל ציון ”עובר“ בבחינה מן הבחינות המפורטות להלן, רק אם קיבל ציון ”עובר“ בכל אחד מחלקי הבחינה, או אם פטרה אותו המועצה מהבחינה או מחלק ממנה:
(1)יסודות הכלכלה;
(2)תכנון ובניה.
(ב)
(ג)
(ד)לבחינה ביישומים בשומת מקרקעין רשאי לגשת מי שעומד בכל התנאים האלה:
(1)קיבל ציון ”עובר“ בכל הבחינות המוקדמות כמשמעותן בתקנה 9(1), אלא אם כן פטרה אותו המועצה מהבחינות האמורות, כולן או חלקן, לפי כללים שקבעה;
(2)
(3)השלים התמחות לפי סעיף 7(א)(3) לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
(בוטלה).
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 7(א)(3) לחוק → חוק שמאי מקרקעין #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נבחן יקבל ציון ”עובר“ בבחינה מן הבחינות המפורטות להלן, רק אם קיבל ציון ”עובר“ בכל אחד מחלקי הבחינה, או אם פטרה אותו המועצה מהבחינה או מחלק ממנה:
{{ח:תתת|(1)}} יסודות הכלכלה;
{{ח:תתת|(2)}} תכנון ובניה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} לבחינה ביישומים בשומת מקרקעין רשאי לגשת מי שעומד בכל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיבל ציון ”עובר“ בכל הבחינות המוקדמות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(1)}}, אלא אם כן פטרה אותו המועצה מהבחינות האמורות, כולן או חלקן, לפי כללים שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} השלים התמחות לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#סעיף 7|סעיף 7(א)(3) לחוק}}.11ביטול
בטלים –
(1)כללי שמאי מקרקעין (תכנית בחינות), התשמ״ו–1985 (להלן – הכללים);
(2)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בתקנות שמאי מקרקעין, התשכ״ג–1963.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} כללי שמאי מקרקעין (תכנית בחינות), התשמ״ו–1985 (להלן – הכללים);
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות שמאי מקרקעין|בתקנות שמאי מקרקעין, התשכ״ג–1963}}.}}12תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).13הוראת מעבר
על אף האמור בתקנה 12 –
(1)המועצה תערוך את כל הבחינות בשלושת מועדי הבחינות שלאחר יום התחילה לפי המתכונת שנקבעה בכללים;
(2)במועד הבחינות הרביעי שלאחר יום התחילה תחל המועצה בעריכת הבחינות המוקדמות בלבד לפי הפירוט בחלק א׳ בתוספת השניה; הבחינות האמורות יבואו במקום הבחינות שנקבעו בכללים, כמפורט להלן:
(1)לוחות שומה, עריכתם והשימוש בהם;
(2)יסודות מדידה ומיפוי;
(3)יסודות התכנון והבניה;
(4)יסודות הכלכלה;
(5)יסודות הנדסת בנין והנדסה אזרחית;
(6)חוקים ופקודות;
(3)נבחן שעד למועד הבחינות הרביעי שלאחר יום התחילה עמד בהצלחה בבחינות המוקדמות שפורטו בסעיף 2 לכללים פטור מהבחינות שלהלן, ובלבד שיירשם בפנקס עד חודש ספטמבר 2011:
(1)סטטיסטיקה;
(2)יסודות בחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים;
(3)עיקרים בדיני מסים ומיסוי מקרקעין;
(4)נבחן שקיבל ציון ”עובר“ בבחינה מן הבחינות לפי הכללים, שהמועצה קבעה כי היא שקולה לבחינה מן הבחינות לפי תקנות אלה, יהא פטור מאותה בחינה, ובלבד שיירשם בפנקס עד חודש ספטמבר 2011;
(5)במועד הבחינות השביעי שלאחר יום התחילה תחל המועצה בעריכת הבחינות הסופיות שפורטו בחלק ב׳ בתוספת השניה; הבחינות האמורות יבואו במקום הבחינות שנקבעו בכללים, כמפורט להלן:
(1)עקרונות שומה, חלק א׳ (מבוא לתורת השמאות);
(2)עקרונות שומה, חלק ב׳;
(3)השומה למעשה – ידיעות מקיפות ועריכת שומה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} –
{{ח:תת|(1)}} המועצה תערוך את כל הבחינות בשלושת מועדי הבחינות שלאחר יום התחילה לפי המתכונת שנקבעה בכללים;
{{ח:תת|(2)}} במועד הבחינות הרביעי שלאחר יום התחילה תחל המועצה בעריכת הבחינות המוקדמות בלבד לפי הפירוט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השניה}}; הבחינות האמורות יבואו במקום הבחינות שנקבעו בכללים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לוחות שומה, עריכתם והשימוש בהם;
{{ח:תתת|(2)}} יסודות מדידה ומיפוי;
{{ח:תתת|(3)}} יסודות התכנון והבניה;
{{ח:תתת|(4)}} יסודות הכלכלה;
{{ח:תתת|(5)}} יסודות הנדסת בנין והנדסה אזרחית;
{{ח:תתת|(6)}} חוקים ופקודות;
{{ח:תת|(3)}} נבחן שעד למועד הבחינות הרביעי שלאחר יום התחילה עמד בהצלחה בבחינות המוקדמות שפורטו בסעיף 2 לכללים פטור מהבחינות שלהלן, ובלבד שיירשם בפנקס עד חודש ספטמבר 2011:
{{ח:תתת|(1)}} סטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(2)}} יסודות בחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים;
{{ח:תתת|(3)}} עיקרים בדיני מסים ומיסוי מקרקעין;
{{ח:תת|(4)}} נבחן שקיבל ציון ”עובר“ בבחינה מן הבחינות לפי הכללים, שהמועצה קבעה כי היא שקולה לבחינה מן הבחינות לפי תקנות אלה, יהא פטור מאותה בחינה, ובלבד שיירשם בפנקס עד חודש ספטמבר 2011;
{{ח:תת|(5)}} במועד הבחינות השביעי שלאחר יום התחילה תחל המועצה בעריכת הבחינות הסופיות שפורטו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השניה}}; הבחינות האמורות יבואו במקום הבחינות שנקבעו בכללים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עקרונות שומה, חלק א׳ (מבוא לתורת השמאות);
{{ח:תתת|(2)}} עקרונות שומה, חלק ב׳;
{{ח:תתת|(3)}} השומה למעשה – ידיעות מקיפות ועריכת שומה.תוספת ראשונה
בקשה להיבחן ובקשה מותנית להירשם בפנקס שמאי המקרקעין
אני מבקש/ת להיבחן במועד הקרוב בבחינות מועצת שמאי המקרקעין בנושאים שלהלן (סמן X במקום המתאים):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אני מבקש/ת להיבחן במועד הקרוב בבחינות מועצת שמאי המקרקעין בנושאים שלהלן (סמן X במקום המתאים):תיקונים: תשפ״ג, תשפ״ו
'''בחינות מוקדמות:'''
□יסודות המימון ושימושם בשומת מקרקעין
□יסודות מדידה ומיפוי
□יסודות הכלכלה
□יסודות הכלכלה – כלכלה עירונית
□יסודות הנדסת בנין והנדסה אזרחית
□סטטיסטיקה
□דינים
□תכנון ובניה
□תכנון ובניה – דיני התכנון העירוני
□יסודות חשבונאות וניתוח דוחות כספיים
□מיסוי מקרקעין ומסים אחרים
□מבוא לתורת השמאות
'''בחינות סופיות:'''
□
□בחינת הסמכה (גישות, עקרונות ויישומים בשומת מקרקעין)
↺ פנימיות: 15📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחינות מוקדמות}}:'''
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 1|יסודות המימון ושימושם בשומת מקרקעין}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 2|יסודות מדידה ומיפוי}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 3|יסודות הכלכלה}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 3|יסודות הכלכלה – כלכלה עירונית}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 4|יסודות הנדסת בנין והנדסה אזרחית}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 5|סטטיסטיקה}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 6|דינים}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 7|תכנון ובניה}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 7|תכנון ובניה – דיני התכנון העירוני}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 8|יסודות חשבונאות וניתוח דוחות כספיים}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 9|מיסוי מקרקעין ומסים אחרים}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 10|מבוא לתורת השמאות}}
{{ח:ת}} '''{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחינות סופיות}}:'''
{{ח:תת|□}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|□}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב פרט 3|בחינת הסמכה (גישות, עקרונות ויישומים בשומת מקרקעין)}}
'''פרטים אישיים:'''
תאריך לידה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
האם זו פנייתך הראשונה למועצת שמאי המקרקעין בבקשה להירשם לבחינות (סמן את האפשרות המתאימה) כן / לא
שם המוסד ללימוד שמאות שלמדת בו לקראת הבחינה:
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
השכלה (תארים אקדמיים וקורסים מקצועיים):
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
פרטים נוספים:
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''פרטים אישיים:'''
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שם משפחה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | שם משפחה קודם: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | שם פרטי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מין: ז / נ | מס׳ זהות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | שם האב: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} תאריך לידה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} {{טורים שווים | '''כתובת:''' רחוב ומספר: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | יישוב: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | מיקוד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | טל׳ בבית: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | טל׳ בעבודה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . | טל׳ נייד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . }}
{{ח:ת}} דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} האם זו פנייתך הראשונה למועצת שמאי המקרקעין בבקשה להירשם לבחינות (סמן את האפשרות המתאימה) כן / לא
{{ח:ת}} שם המוסד ללימוד שמאות שלמדת בו לקראת הבחינה:
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} השכלה (תארים אקדמיים וקורסים מקצועיים):
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} פרטים נוספים:
{{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .תיקונים: תשע״ט־2, תשפ״ג
□אני מבקש להירשם בפנקס שמאי המקרקעין. ידוע לי כי תנאי לקבלת הרישיון הוא קבלת ציון עובר בבחינות, קבלת אישור גמר ההתמחות, בדיקת רישום פלילי ותשלום אגרה.
כמו כן ידוע לי כי אין בהגשת הבקשה כדי להעיד על זכאות להירשם בפנקס, וכי בקשתי לרישום בפנקס לא תטופל עד לתשלום האגרה.
□הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי סעיפים 11 או 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 –
אני הח״מ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נותן/ת בזה את הסכמתי לכך שמשטרת ישראל תמסור מידע עליי מהמרשם הפלילי, וכן מידע על תיקים תלויים ועומדים, בהתאם להוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 (להלן – החוק), למועצת שמאי המקרקעין, לשם בחינת אפשרות רישומי בפנקס שמאי המקרקעין לפי סעיף 7(ב) לחוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001.
יובהר כי הסכמתי זו חלה גם על מסירת מידע פלילי לגורם הנ״ל מזמן לזמן לשם מעקב תקופתי אחר שינויים שחלו במידע הפלילי עליי.
הובא לידיעתי כי אני זכאי לפי החוק לעיין בתחנת משטרה ברישומים המנוהלים על שמי במרשם הפלילי ובמרשם המשטרתי.
הובהר לי בזה כי אם יש לחובתי רישום כאמור, אין בכך בהכרח כדי לשלול את רישומי בפנקס שמאי המקרקעין ואני רשאי/ת לצרף מידע על שיקומי או נסיבותיי האישיות כדי שיילקח בחשבון בעת בחינת בקשתי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק.
ידוע לי כי בהסכמתי זו אני מוותר/ת על קבלת הודעה על מסירת המידע, וכל זאת בכפוף להוראות החוק.
□ככל שמועצת שמאי המקרקעין תחליט לרשום אותי בפנקס שמאי המקרקעין, הריני מוסר/ת את הסכמתי לכך ששמי, מספר רישומי בפנקס, מספר הטלפון שלי וכתובת הדוא״ל שלי יועברו לארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין. ידוע לי כי סימון שדה זה אינו חובה ואין בו כדי להשפיע בדרך כלשהי על ההחלטה בדבר רישומי בפנקס שמאי המקרקעין.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 11 → חוק המידע הפלילי ותקנת השבים #סעיף 11
- או 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 → חוק המידע הפלילי ותקנת השבים #סעיף 12
- חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 → חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
- סעיף 7(ב) לחוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001 → חוק שמאי מקרקעין #סעיף 7
- החוק → חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
- בחוק → חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
- החוק → חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|□}} {{מוקטן|[ניתן לסמן שדה ברישום לבחינה ביישומים בשומת מקרקעין]}} אני מבקש להירשם בפנקס שמאי המקרקעין. ידוע לי כי תנאי לקבלת הרישיון הוא קבלת ציון עובר בבחינות, קבלת אישור גמר ההתמחות, בדיקת רישום פלילי ותשלום אגרה.
{{ח:תת}} כמו כן ידוע לי כי אין בהגשת הבקשה כדי להעיד על זכאות להירשם בפנקס, וכי בקשתי לרישום בפנקס לא תטופל עד לתשלום האגרה.
{{ח:תת|□}} {{מוקטן|[יש למלא חלק זה רק אם סומן החלק הקודם]}} הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 12|או 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}} –
{{ח:תת}} אני הח״מ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נותן/ת בזה את הסכמתי לכך שמשטרת ישראל תמסור מידע עליי מהמרשם הפלילי, וכן מידע על תיקים תלויים ועומדים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}} (להלן – החוק), למועצת שמאי המקרקעין, לשם בחינת אפשרות רישומי בפנקס שמאי המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#סעיף 7|סעיף 7(ב) לחוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת}} יובהר כי הסכמתי זו חלה גם על מסירת מידע פלילי לגורם הנ״ל מזמן לזמן לשם מעקב תקופתי אחר שינויים שחלו במידע הפלילי עליי.
{{ח:תת}} הובא לידיעתי כי אני זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|החוק}} לעיין בתחנת משטרה ברישומים המנוהלים על שמי במרשם הפלילי ובמרשם המשטרתי.
{{ח:תת}} הובהר לי בזה כי אם יש לחובתי רישום כאמור, אין בכך בהכרח כדי לשלול את רישומי בפנקס שמאי המקרקעין ואני רשאי/ת לצרף מידע על שיקומי או נסיבותיי האישיות כדי שיילקח בחשבון בעת בחינת בקשתי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|בחוק}}.
{{ח:תת}} ידוע לי כי בהסכמתי זו אני מוותר/ת על קבלת הודעה על מסירת המידע, וכל זאת בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|החוק}}.
{{ח:תת}} {{טורים שווים | תאריך: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | חתימה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . }}
{{ח:תת|□}} {{מוקטן|[ניתן לסמן שדה זה רק אם סומנו שני השדות הקודמים]}} ככל שמועצת שמאי המקרקעין תחליט לרשום אותי בפנקס שמאי המקרקעין, הריני מוסר/ת את הסכמתי לכך ששמי, מספר רישומי בפנקס, מספר הטלפון שלי וכתובת הדוא״ל שלי יועברו לארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי מקרקעין. ידוע לי כי סימון שדה זה אינו חובה ואין בו כדי להשפיע בדרך כלשהי על ההחלטה בדבר רישומי בפנקס שמאי המקרקעין.
{{ח:תת}} {{טורים שווים | תאריך: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | חתימה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . }}תוספת שניה
חלק א׳ – בחינות מוקדמות
1
'''יסודות המימון ושימושם בשומת מקרקעין'''
משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק מחשבון פיננסי).
'''נושאי הבחינה'''
1.ערך עתידי וערך נוכחי של סכום חד־פעמי;
2.ערך נוכחי של סדרת תשלומים, תזרים מזומנים;
3.ערך עתידי של סדרת תשלומים;
4.ערך נוכחי של סדרת ”סכומים צומחים“ ושל סדרת סכומים אין־סופיים;
5.הקשר המתמטי בין הערכים האמורים;
6.ריבית נקובה, ריבית אפקטיבית, ריבית ריאלית, החזר הון, שיעור תשואה נקוב וריאלי, ושיקולי אינפלציה;
7.ערך נוכחי נקי ושיעור תשואה פנימי בתהליך בדיקת כדאיות השקעה;
8.בדיקת כדאיות השקעה בתנאי סיכון; שונות, סטיית תקן;
9.שיקולי תוחלת חיים במסגרת חישובי ערך נוכחי;
10.מחיר הון ומנוף פיננסי;
11.קרן פחת ושיטות הפחת השונות;
12.יישומם של הנושאים דלעיל בתחום המקרקעין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''יסודות המימון ושימושם בשומת מקרקעין'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק מחשבון פיננסי).
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} ערך עתידי וערך נוכחי של סכום חד־פעמי;
{{ח:תת|2.}} ערך נוכחי של סדרת תשלומים, תזרים מזומנים;
{{ח:תת|3.}} ערך עתידי של סדרת תשלומים;
{{ח:תת|4.}} ערך נוכחי של סדרת ”סכומים צומחים“ ושל סדרת סכומים אין־סופיים;
{{ח:תת|5.}} הקשר המתמטי בין הערכים האמורים;
{{ח:תת|6.}} ריבית נקובה, ריבית אפקטיבית, ריבית ריאלית, החזר הון, שיעור תשואה נקוב וריאלי, ושיקולי אינפלציה;
{{ח:תת|7.}} ערך נוכחי נקי ושיעור תשואה פנימי בתהליך בדיקת כדאיות השקעה;
{{ח:תת|8.}} בדיקת כדאיות השקעה בתנאי סיכון; שונות, סטיית תקן;
{{ח:תת|9.}} שיקולי תוחלת חיים במסגרת חישובי ערך נוכחי;
{{ח:תת|10.}} מחיר הון ומנוף פיננסי;
{{ח:תת|11.}} קרן פחת ושיטות הפחת השונות;
{{ח:תת|12.}} יישומם של הנושאים דלעיל בתחום המקרקעין.2
'''יסודות מדידה ומיפוי'''
משך הבחינה 3 שעות.
'''נושאי הבחינה'''
1.מושגים בסיסיים: כדור הארץ (צורתו, גודלו, תנועותיו), זמן (אמיתי, מקומי, G.M.T), היטלים גאודטיים (ביישום להיטלים של מפות ישראל), מערכות קואורדינטות, קנה מידה, חישובים בסיסיים במערכת קואורדינטות (מרחקים, שטחים, אזימוטים);
2.מיפוי: סוגי המפות (מפות בכל קנ״מ, מפות ערים, מפות טופוגרפיות, מפות קדסטריות, מפות הנדסיות, מפות נושא וכיו״ב) ושימושן לשמאי, קריאת המפות לסוגיהן, שימוש במפות (התמצאות, מדידת מרחקים, זוויות ושטחים, העברת נתונים ממפה למפה, קריאת גבהים כולל קווי ראיה ושטחים מתים, קריאת פרטים), מערכת מידע גאוגרפית (GIS), מיפוי ממוחשב, חישה מרחוק, לוויינים לצורכי מיפוי;
3.מדידות: עקרונות המדידה, רשת בקרה אופקית – טריאנגולציה ופוליגונים (הקמה, חישוב, הרשת בישראל) חישוב שטח, חישובי נפח, חישובי הפרשי גובה, חישובי מרחק, חישובי אזימוט, חישובי נקודות, מדידת פרטים (שיטת המשיחה, מדידה פולארית, שימוש בתחנה כוללת (Total station) וב־GPS), מדידת גבהים וחישובם, קווי גובה, ביון (אינטרפולציה), הכרה בסיסית של מכשירי מדידה ושימושם, מושגים בסיסיים בתורת השגיאות;
4.פוטוגרמטריה: יסודות ועקרונות בפוטוגרמטריה, מושגים בפוטוגרמטריה, סוגי צילומים קיימים, שימושי פוטוגרמטריה, התמצאות בתצלומי אוויר, מיפוי פוטוגרמטרי לסוגיו;
5.הסדר קרקעות (קדסטר) – היבט המדידות והמיפוי: תולדות הסדר קרקעות (מהרישום העותומני, הקדסטר המנדטורי עד היום), עקרונות הסדר קרקעות, תהליך ההסדר, תכניות לצורכי רישום, מפות רישום, חוקים ותקנות (פקודת המדידות, תקנות המודדים (מקצוע המדידה), התשמ״ב–1982, תקנות המודדים (מדידות ומיפוי), התשנ״ח–1998, חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבניה) – בענין מיפוי לצורכי רישום) רישום בתים משותפים, שיכון ציבורי, משבצות חקלאיות.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת המדידות → פקודת המדידות
- תקנות המודדים (מקצוע המדידה), התשמ״ב–1982 → תקנות המודדים (מקצוע המדידה)
- תקנות המודדים (מדידות ומיפוי), התשנ״ח–1998 → תקנות המודדים (מדידות ומיפוי)
- חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''יסודות מדידה ומיפוי'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות.
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} מושגים בסיסיים: כדור הארץ (צורתו, גודלו, תנועותיו), זמן (אמיתי, מקומי, G.M.T), היטלים גאודטיים (ביישום להיטלים של מפות ישראל), מערכות קואורדינטות, קנה מידה, חישובים בסיסיים במערכת קואורדינטות (מרחקים, שטחים, אזימוטים);
{{ח:תת|2.}} מיפוי: סוגי המפות (מפות בכל קנ״מ, מפות ערים, מפות טופוגרפיות, מפות קדסטריות, מפות הנדסיות, מפות נושא וכיו״ב) ושימושן לשמאי, קריאת המפות לסוגיהן, שימוש במפות (התמצאות, מדידת מרחקים, זוויות ושטחים, העברת נתונים ממפה למפה, קריאת גבהים כולל קווי ראיה ושטחים מתים, קריאת פרטים), מערכת מידע גאוגרפית (GIS), מיפוי ממוחשב, חישה מרחוק, לוויינים לצורכי מיפוי;
{{ח:תת|3.}} מדידות: עקרונות המדידה, רשת בקרה אופקית – טריאנגולציה ופוליגונים (הקמה, חישוב, הרשת בישראל) חישוב שטח, חישובי נפח, חישובי הפרשי גובה, חישובי מרחק, חישובי אזימוט, חישובי נקודות, מדידת פרטים (שיטת המשיחה, מדידה פולארית, שימוש בתחנה כוללת (Total station) וב־GPS), מדידת גבהים וחישובם, קווי גובה, ביון (אינטרפולציה), הכרה בסיסית של מכשירי מדידה ושימושם, מושגים בסיסיים בתורת השגיאות;
{{ח:תת|4.}} פוטוגרמטריה: יסודות ועקרונות בפוטוגרמטריה, מושגים בפוטוגרמטריה, סוגי צילומים קיימים, שימושי פוטוגרמטריה, התמצאות בתצלומי אוויר, מיפוי פוטוגרמטרי לסוגיו;
{{ח:תת|5.}} הסדר קרקעות (קדסטר) – היבט המדידות והמיפוי: תולדות הסדר קרקעות (מהרישום העותומני, הקדסטר המנדטורי עד היום), עקרונות הסדר קרקעות, תהליך ההסדר, תכניות לצורכי רישום, מפות רישום, חוקים ותקנות ({{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}}, {{ח:חיצוני|תקנות המודדים (מקצוע המדידה)|תקנות המודדים (מקצוע המדידה), התשמ״ב–1982}}, {{ח:חיצוני|תקנות המודדים (מדידות ומיפוי)|תקנות המודדים (מדידות ומיפוי), התשנ״ח–1998}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבניה) – בענין מיפוי לצורכי רישום) רישום בתים משותפים, שיכון ציבורי, משבצות חקלאיות.3תיקונים: תשפ״ו
'''יסודות הכלכלה'''
משך הבחינה 3 שעות
'''נושאי הבחינה'''
'''מיקרו כלכלה'''
1.תופעת המחסור:
א.גורמי ייצור;
ב.עקומת התמורה;
ג.עלות אלטרנטיבית (כוללת, ממוצעת, שולית);
ד.התמחות וחליפין;
ה.יתרון יחסי ויתרון מוחלט.
2.מבנה השוק (מקבלי החלטות).
3.פונקציית הייצור:
א.תפוקה: כוללת, ממוצעת ושולית (חוק התפוקה השולית הפוחתת);
ב.קביעת היקף הייצור;
ג.שווי המשקל.
4.פונקציית ההיצע:
א.הכמות המוצעת;
ב.עקומת ההיצע;
ג.עודף יצרן.
5.קביעת הרכב הצריכה:
א.שיעור התחלופה השולי;
ב.מגבלת תקציב;
ג.שווי משקל.
6.פונקציית הביקוש:
א.עקומת הביקוש;
ב.ביקוש ותועלת;
ג.תועלת כוללת ושולית;
ד.עודף הצרכן;
ה.רנטה חקלאית/ביקוש נגזר.
7.השוק התחרותי (שוק משוכלל):
א.ביקוש והיצע מצרפים;
ב.שווי המשקל בשוק תחרותי (משוכלל);
ג.גמישות עקומת הביקוש וההיצע;
ד.שוק תחרותי מול שוק המקרקעין.
8.התערבות ממשלתית (מסים ופרמיות).
9.מונופול, אוליגופול.
'''מקרו כלכלה'''
1.החשבונאות הלאומית;
2.ייצור מצרפי;
3.צמיחה כלכלית;
4.חיסכון והשקעה במשק סגור ופתוח;
5.כסף, מחירים, אינפלציה, שער חליפין;
6.אבטלה שווי משקל קיינסיאני;
7.המשק הפתוח (סחר בין־לאומי, מאזן תשלומים).
משך הבחינה 3 שעות
'''נושאי הבחינה'''
1.שוק המקרקעין והמבנה העירוני:
א.קביעת מחירי קרקע עירוניים: תאוריית הרנטה של ריקרדו, רנטה מקרקעין ורנטה ביחס למיקום Bid (Rent) המודל של פון תונן (Von Thunen);
ב.היצע הקרקע בעיר;
ג.מודל העיר החד־מוקדית (המודל של אלונסו, מות–מילס) (Alonso, Muth-Mills);
ד.מודל העיר הרב־מוקדית (המודל של מקמילן ומקדונלד) (Mcmillen And Mcdonald).
2.שוק הדיור:
א.צפיפות עירונית, השפעה על ערכי קרקע ושימושי קרקע;
ב.תכונות מלאי הדיור בהיבט של היצע (ירושה, חלחול כלפי מטה שיקום מלאי הדיור);
ג.העדפת הדיור של הפרט;
ד.מודלים של מחירי דיור.
3.שוק הנדל״ן לתעשיה מסחר ושירותים:
א.תאוריות מיקום של פעילות כלכלית;
ב.המע״ר (מרכז עירוני ראשי) והשפעתו על רנטות, שכר ושימושי קרקע;
ג.התפתחותם של מוקדים חוץ־עירוניים.
4.שוק העבודה בעיר:
א.מוקדי תעסוקה עירוניים והשפעתם על בחירת מקום מגורים;
ב.יזמויות ויצירתם של מוקדי עבודה (השפעתם על הביקוש למגורים);
ג.גורמים המשפיעים על עלות העבודה בעיר.
5.תהליכי צמיחה עירוניים:
א.מודל הבסיס הכלכלי של העיר;
ב.המכפיל העירוני הקיינסיאני;
ג.תופעת האגלומרציה ותשואה עולה לגודל, המודלים החדשים של הנדרסון קרוגמן (Henderson Krugman).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''יסודות הכלכלה'''
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''חלק א׳: מיקרו כלכלה ומקרו כלכלה'''}}
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:ת}} '''מיקרו כלכלה'''
{{ח:תת|1.}} תופעת המחסור:
{{ח:תתת|א.}} גורמי ייצור;
{{ח:תתת|ב.}} עקומת התמורה;
{{ח:תתת|ג.}} עלות אלטרנטיבית (כוללת, ממוצעת, שולית);
{{ח:תתת|ד.}} התמחות וחליפין;
{{ח:תתת|ה.}} יתרון יחסי ויתרון מוחלט.
{{ח:תת|2.}} מבנה השוק (מקבלי החלטות).
{{ח:תת|3.}} פונקציית הייצור:
{{ח:תתת|א.}} תפוקה: כוללת, ממוצעת ושולית (חוק התפוקה השולית הפוחתת);
{{ח:תתת|ב.}} קביעת היקף הייצור;
{{ח:תתת|ג.}} שווי המשקל.
{{ח:תת|4.}} פונקציית ההיצע:
{{ח:תתת|א.}} הכמות המוצעת;
{{ח:תתת|ב.}} עקומת ההיצע;
{{ח:תתת|ג.}} עודף יצרן.
{{ח:תת|5.}} קביעת הרכב הצריכה:
{{ח:תתת|א.}} שיעור התחלופה השולי;
{{ח:תתת|ב.}} מגבלת תקציב;
{{ח:תתת|ג.}} שווי משקל.
{{ח:תת|6.}} פונקציית הביקוש:
{{ח:תתת|א.}} עקומת הביקוש;
{{ח:תתת|ב.}} ביקוש ותועלת;
{{ח:תתת|ג.}} תועלת כוללת ושולית;
{{ח:תתת|ד.}} עודף הצרכן;
{{ח:תתת|ה.}} רנטה חקלאית/ביקוש נגזר.
{{ח:תת|7.}} השוק התחרותי (שוק משוכלל):
{{ח:תתת|א.}} ביקוש והיצע מצרפים;
{{ח:תתת|ב.}} שווי המשקל בשוק תחרותי (משוכלל);
{{ח:תתת|ג.}} גמישות עקומת הביקוש וההיצע;
{{ח:תתת|ד.}} שוק תחרותי מול שוק המקרקעין.
{{ח:תת|8.}} התערבות ממשלתית (מסים ופרמיות).
{{ח:תת|9.}} מונופול, אוליגופול.
{{ח:ת}} '''מקרו כלכלה'''
{{ח:תת|1.}} החשבונאות הלאומית;
{{ח:תת|2.}} ייצור מצרפי;
{{ח:תת|3.}} צמיחה כלכלית;
{{ח:תת|4.}} חיסכון והשקעה במשק סגור ופתוח;
{{ח:תת|5.}} כסף, מחירים, אינפלציה, שער חליפין;
{{ח:תת|6.}} אבטלה שווי משקל קיינסיאני;
{{ח:תת|7.}} המשק הפתוח (סחר בין־לאומי, מאזן תשלומים).
{{ח:ת}} {{מוגדל|'''חלק ב׳: כלכלה עירונית'''}}
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} שוק המקרקעין והמבנה העירוני:
{{ח:תתת|א.}} קביעת מחירי קרקע עירוניים: תאוריית הרנטה של ריקרדו, רנטה מקרקעין ורנטה ביחס למיקום Bid (Rent) המודל של פון תונן (Von Thunen);
{{ח:תתת|ב.}} היצע הקרקע בעיר;
{{ח:תתת|ג.}} מודל העיר החד־מוקדית (המודל של אלונסו, מות–מילס) (Alonso, Muth-Mills);
{{ח:תתת|ד.}} מודל העיר הרב־מוקדית (המודל של מקמילן ומקדונלד) (Mcmillen And Mcdonald).
{{ח:תת|2.}} שוק הדיור:
{{ח:תתת|א.}} צפיפות עירונית, השפעה על ערכי קרקע ושימושי קרקע;
{{ח:תתת|ב.}} תכונות מלאי הדיור בהיבט של היצע (ירושה, חלחול כלפי מטה שיקום מלאי הדיור);
{{ח:תתת|ג.}} העדפת הדיור של הפרט;
{{ח:תתת|ד.}} מודלים של מחירי דיור.
{{ח:תת|3.}} שוק הנדל״ן לתעשיה מסחר ושירותים:
{{ח:תתת|א.}} תאוריות מיקום של פעילות כלכלית;
{{ח:תתת|ב.}} המע״ר (מרכז עירוני ראשי) והשפעתו על רנטות, שכר ושימושי קרקע;
{{ח:תתת|ג.}} התפתחותם של מוקדים חוץ־עירוניים.
{{ח:תת|4.}} שוק העבודה בעיר:
{{ח:תתת|א.}} מוקדי תעסוקה עירוניים והשפעתם על בחירת מקום מגורים;
{{ח:תתת|ב.}} יזמויות ויצירתם של מוקדי עבודה (השפעתם על הביקוש למגורים);
{{ח:תתת|ג.}} גורמים המשפיעים על עלות העבודה בעיר.
{{ח:תת|5.}} תהליכי צמיחה עירוניים:
{{ח:תתת|א.}} מודל הבסיס הכלכלי של העיר;
{{ח:תתת|ב.}} המכפיל העירוני הקיינסיאני;
{{ח:תתת|ג.}} תופעת האגלומרציה ותשואה עולה לגודל, המודלים החדשים של הנדרסון קרוגמן (Henderson Krugman).4
'''יסודות הנדסת בנין והנדסה אזרחית'''
משך הבחינה 3 שעות.
'''נושאי הבחינה'''
1.כללי:
א.תכניות לסוגיהן (לרבות תכניות הגשה והיתרי בניה, תכניות עבודה ותכניות פרטי בנין) וקריאתן;
ב.מפרטים טכניים, המפרט הכללי;
ג.חוקים תקנים ותקנות בעניני בניה (חוק התכנון והבניה והתקנות שלפיו, תקני תכנון, תקני בדיקה, תקני בטיחות).
2.הנדסת בנין:
א.עבודות בניה:
(1)סיווג בנינים על פי ייעודם ושימושיהם, על פי תכנונם הקונסטרוקטיבי ועל פי סוגי החומרים;
(2)סוגי קרקעות ושיטות הביסוס המתאימות להם;
(3)שלד הבנין ורכיביו והתקנים השונים לתכנונם;
(4)הכוחות הפועלים על המבנה והעומסים התקניים המתייחסים לסוגי מבנים שונים;
(5)מצבי תכנון בהתייחס לתקנים השונים;
(6)שיטות ביצוע לשלדי בנינים מסוגים שונים, לרבות שיטות הבניה המקובלות (יציקה באתר, טרומי, מתועש, דרוך) ויישומם בסוגי מבנים שונים;
(7)אלמנטים במבנה, הערכת מידותיהם, תכונותיהם והתקנים הרלוונטיים להם (יסודות, קורות יסוד, רצפה תלויה, תקרות מסוגים מקובלים שונים, גגות בטון, אלמנטים דרוכים, סוגי קירות חוץ, מחיצות וקירות פנים לסוגיהם, מרחב מוגן דירתי, מרחב מוגן קומתי, מקלט וחניון).
ב.עבודות גימור:
(1)שיטות וחומרים (לחיוץ, לגמר רצפות, לגמר תקרות, לגמר קירות חוץ, לחיפויים (לרבות לבידוד ואיטום), מערכות אינסטלציה ותברואה, מערכת החשמל, כוח ותאורה, מתח נמוך, מעליות, מערכות מיזוג אוויר לסוגיהן, עבודות נגרות, מסגרות ואלומיניום, עבודות פיתוח);
(2)מערכות גילוי אש, בטיחות וכיבוי אש;
(3)מערכות תקשורת פנים לסוגיהן.
ג.סוגי בניה מיוחדת:
(1)בניה טרומית, מתועשת ודרוכה;
(2)בניה מקונסטרוקציית פלדה – יתרונות וחסרונות;
(3)מבנים קלים.
ד.נזקים וליקויים במבנים, שיטות בדיקה לפי תקנים ותקנות, הגורמים להיווצרותם ושיטות תיקונם.
3.הנדסה אזרחית:
א.ידיעה כללית ואמדן כמויות;
ב.תשתיות רטובות (תיעול, ניקוז, ביוב, מכוני טיהור, מים);
ג.תשתיות תחבורה (גשרים, כבישים ומסילות ברזל);
ד.עבודות עפר, מבנה כבישים (חתכים טיפוסיים), מעבירי מים.
4.אמדני עלויות:
א.סיווג עלויות, עלויות ישירות, עלויות עקיפות, אגרות והיטלים, עלויות יזם ומימון;
ב.מחירונים לאמדן עלויות השימוש בהם, יתרונותיהם ומגבלותיהם, סוגי מחירים ועלויות (מחיר למ״ר כללי, מחיר ספציפי לעבודה וכיו״ב);
ג.בניית תקציב לפרויקט;
ד.מדד תשומות הבניה;
ה.עלויות הקמה של מבנים שונים וסוגי פעילויות בניה ומערכות בבנין;
ו.שיטות מדידה בבנינים לצורך תמחיר או אמדני עלויות, כתבי כמויות, אמדן של כמויות;
ז.חלקי בנין ומשקלם בעלות הכוללת;
ח.התפלגות העבודות השונות בעלות הבניה (בעיקר למגורים);
ט.עלויות פיתוח כללי וצמוד ומערכות תשתית;
י.עלויות החזקה של מבנים (בעיקר מבני משרדים);
יא.השפעת התכנון על העלות;
יב.סוגי התקשרות עם קבלנים לצורך בניה (עסקת קומבינציה, בניה ישירה, בניה עם קבלני משנה, בניה במחיר פאושלי, בניה ב”עלות +“ (Cost +), הזמנת בניה);
יג.שיעורי רווח יזם ורווח קבלני;
יד.גורמים המשפיעים על עלות הבניה: מיקום הבנין, טופוגרפיית השטח, טיב הקרקע, מפלס מי התהום, צורת הבנין ואופן תכנונו, לרבות חומרי הבניה המתוכננים, היקף הבניה, רמת הגמר הנדרשת, משך הבניה, השפעת תקנות ותקנים על העלות;
טו.גיל פיזי וגיל אפקטיבי של מבנים ותוחלת החיים הפיזיים;
טז.ליקויים ופחתים הניתנים לתיקון וכאלה שאינם ניתנים לתיקון ויוצרים פחת שווי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''יסודות הנדסת בנין והנדסה אזרחית'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות.
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} כללי:
{{ח:תתת|א.}} תכניות לסוגיהן (לרבות תכניות הגשה והיתרי בניה, תכניות עבודה ותכניות פרטי בנין) וקריאתן;
{{ח:תתת|ב.}} מפרטים טכניים, המפרט הכללי;
{{ח:תתת|ג.}} חוקים תקנים ותקנות בעניני בניה ({{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} והתקנות שלפיו, תקני תכנון, תקני בדיקה, תקני בטיחות).
{{ח:תת|2.}} הנדסת בנין:
{{ח:תתת|א.}} עבודות בניה:
{{ח:תתתת|(1)}} סיווג בנינים על פי ייעודם ושימושיהם, על פי תכנונם הקונסטרוקטיבי ועל פי סוגי החומרים;
{{ח:תתתת|(2)}} סוגי קרקעות ושיטות הביסוס המתאימות להם;
{{ח:תתתת|(3)}} שלד הבנין ורכיביו והתקנים השונים לתכנונם;
{{ח:תתתת|(4)}} הכוחות הפועלים על המבנה והעומסים התקניים המתייחסים לסוגי מבנים שונים;
{{ח:תתתת|(5)}} מצבי תכנון בהתייחס לתקנים השונים;
{{ח:תתתת|(6)}} שיטות ביצוע לשלדי בנינים מסוגים שונים, לרבות שיטות הבניה המקובלות (יציקה באתר, טרומי, מתועש, דרוך) ויישומם בסוגי מבנים שונים;
{{ח:תתתת|(7)}} אלמנטים במבנה, הערכת מידותיהם, תכונותיהם והתקנים הרלוונטיים להם (יסודות, קורות יסוד, רצפה תלויה, תקרות מסוגים מקובלים שונים, גגות בטון, אלמנטים דרוכים, סוגי קירות חוץ, מחיצות וקירות פנים לסוגיהם, מרחב מוגן דירתי, מרחב מוגן קומתי, מקלט וחניון).
{{ח:תתת|ב.}} עבודות גימור:
{{ח:תתתת|(1)}} שיטות וחומרים (לחיוץ, לגמר רצפות, לגמר תקרות, לגמר קירות חוץ, לחיפויים (לרבות לבידוד ואיטום), מערכות אינסטלציה ותברואה, מערכת החשמל, כוח ותאורה, מתח נמוך, מעליות, מערכות מיזוג אוויר לסוגיהן, עבודות נגרות, מסגרות ואלומיניום, עבודות פיתוח);
{{ח:תתתת|(2)}} מערכות גילוי אש, בטיחות וכיבוי אש;
{{ח:תתתת|(3)}} מערכות תקשורת פנים לסוגיהן.
{{ח:תתת|ג.}} סוגי בניה מיוחדת:
{{ח:תתתת|(1)}} בניה טרומית, מתועשת ודרוכה;
{{ח:תתתת|(2)}} בניה מקונסטרוקציית פלדה – יתרונות וחסרונות;
{{ח:תתתת|(3)}} מבנים קלים.
{{ח:תתת|ד.}} נזקים וליקויים במבנים, שיטות בדיקה לפי תקנים ותקנות, הגורמים להיווצרותם ושיטות תיקונם.
{{ח:תת|3.}} הנדסה אזרחית:
{{ח:תתת|א.}} ידיעה כללית ואמדן כמויות;
{{ח:תתת|ב.}} תשתיות רטובות (תיעול, ניקוז, ביוב, מכוני טיהור, מים);
{{ח:תתת|ג.}} תשתיות תחבורה (גשרים, כבישים ומסילות ברזל);
{{ח:תתת|ד.}} עבודות עפר, מבנה כבישים (חתכים טיפוסיים), מעבירי מים.
{{ח:תת|4.}} אמדני עלויות:
{{ח:תתת|א.}} סיווג עלויות, עלויות ישירות, עלויות עקיפות, אגרות והיטלים, עלויות יזם ומימון;
{{ח:תתת|ב.}} מחירונים לאמדן עלויות השימוש בהם, יתרונותיהם ומגבלותיהם, סוגי מחירים ועלויות (מחיר למ״ר כללי, מחיר ספציפי לעבודה וכיו״ב);
{{ח:תתת|ג.}} בניית תקציב לפרויקט;
{{ח:תתת|ד.}} מדד תשומות הבניה;
{{ח:תתת|ה.}} עלויות הקמה של מבנים שונים וסוגי פעילויות בניה ומערכות בבנין;
{{ח:תתת|ו.}} שיטות מדידה בבנינים לצורך תמחיר או אמדני עלויות, כתבי כמויות, אמדן של כמויות;
{{ח:תתת|ז.}} חלקי בנין ומשקלם בעלות הכוללת;
{{ח:תתת|ח.}} התפלגות העבודות השונות בעלות הבניה (בעיקר למגורים);
{{ח:תתת|ט.}} עלויות פיתוח כללי וצמוד ומערכות תשתית;
{{ח:תתת|י.}} עלויות החזקה של מבנים (בעיקר מבני משרדים);
{{ח:תתת|יא.}} השפעת התכנון על העלות;
{{ח:תתת|יב.}} סוגי התקשרות עם קבלנים לצורך בניה (עסקת קומבינציה, בניה ישירה, בניה עם קבלני משנה, בניה במחיר פאושלי, בניה ב”עלות +“ (Cost +), הזמנת בניה);
{{ח:תתת|יג.}} שיעורי רווח יזם ורווח קבלני;
{{ח:תתת|יד.}} גורמים המשפיעים על עלות הבניה: מיקום הבנין, טופוגרפיית השטח, טיב הקרקע, מפלס מי התהום, צורת הבנין ואופן תכנונו, לרבות חומרי הבניה המתוכננים, היקף הבניה, רמת הגמר הנדרשת, משך הבניה, השפעת תקנות ותקנים על העלות;
{{ח:תתת|טו.}} גיל פיזי וגיל אפקטיבי של מבנים ותוחלת החיים הפיזיים;
{{ח:תתת|טז.}} ליקויים ופחתים הניתנים לתיקון וכאלה שאינם ניתנים לתיקון ויוצרים פחת שווי.5תיקונים: תשע״ט, תש״ף
'''סטטיסטיקה'''
משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר).
'''נושאי הבחינה'''
1.סטטיסטיקה תאורית: סולמות מדידה, מדדי מיקום ופיזור, מדדי קשר, רגרסיה פשוטה;
2.מבוא לתורת ההסתברות: מרחב מידגם, מאורעות, פעולות במאורעות, הסתברות מותנית, משתנים מקריים, תוחלת ושונות, התפלגויות נבחרות;
3.מושגי יסוד בהסקה סטטיסטית: דגימה, התפלגות דגימה, משפטי גבול;
4.אמידה: אמידה נקודתית, רווחי סמך;
5.בדיקת השערות: מבחנים פרמטריים ואי־פרמטריים;
6.מודלים לינאריים: רגרסיה לינארית פשוטה, ניתוח שונות חד־כיווני;
7.מבוא לסדרות עתיות: הגדרות, מיתאם סדרתי, מגמה, עונתיות, ממוצע נע, Arima.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''סטטיסטיקה'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר).
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} סטטיסטיקה תאורית: סולמות מדידה, מדדי מיקום ופיזור, מדדי קשר, רגרסיה פשוטה;
{{ח:תת|2.}} מבוא לתורת ההסתברות: מרחב מידגם, מאורעות, פעולות במאורעות, הסתברות מותנית, משתנים מקריים, תוחלת ושונות, התפלגויות נבחרות;
{{ח:תת|3.}} מושגי יסוד בהסקה סטטיסטית: דגימה, התפלגות דגימה, משפטי גבול;
{{ח:תת|4.}} אמידה: אמידה נקודתית, רווחי סמך;
{{ח:תת|5.}} בדיקת השערות: מבחנים פרמטריים ואי־פרמטריים;
{{ח:תת|6.}} מודלים לינאריים: רגרסיה לינארית פשוטה, ניתוח שונות חד־כיווני;
{{ח:תת|7.}} מבוא לסדרות עתיות: הגדרות, מיתאם סדרתי, מגמה, עונתיות, ממוצע נע, Arima.6
'''דינים'''
משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר).
הנבחנים נדרשים לגלות בקיאות בחוקים, בתקנות ובפסיקה העדכנית (עד 6 חודשים לפני הבחינה).
'''נושאי הבחינה'''
1.דיני קנין:
(1)חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
(2)חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972;
(3)פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
(4)חוק־יסוד: מקרקעי ישראל;
(5)חוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;
(6)חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;
(7)החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) בתחום העירוני ובתחום החקלאי (לדוגמה החלטות שענינן זכויות בקרקע, עסקאות, הסכמים והתשלומים השונים למינהל, דמי היתר, דמי הסכמה, דמי חכירה, דמי היוון);
(8)חוק המכר (דירות), התשל״ג–1973;
(9)חוק המכר, התשכ״ח–1968;
(10)חוק המשכון, התשכ״ז–1967;
(11)חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971;
(12)חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ״א–1981.
2.דיני הפקעה (לרבות, תנאי ההפקעה, הליכיה ושלביה):
(1)פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943;
(2)חוק התכנון והבניה (סעיפים 188–202);
(3)חוק לתיקון דיני רכישה לצרכי ציבור, התשכ״ד–1964;
(4)פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943;
(5)חוק לתיקון פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), התשי״א–1951;
(6)חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי״ג–1953;
(7)חוק כביש ארצי לישראל, התשנ״ה–1994;
(8)הפקעות – היבטים של המשפט המינהלי – האיזון בין האינטרס הציבורי וההגנה על זכות הקנין הפרטי; צמצום פגיעת ההפקעה (קרקע חליפית, ביצוע עצמי, שיהוי בביצוע ההפקעה על ידי הרשות, החזרת קרקע שלא נוצלה או שונה ייעודה לבעליה).
3.דיני שמאות, בוררות וגישור:
(1)חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001, התקנות שמכוחו, תקנות שמאי מקרקעין, התשכ״ג–1963, ותקנות שמאי המקרקעין (אתיקה מקצועית), התשכ״ו–1966;
(2)חוק הבוררות, התשכ״ח–1968; הסכם בוררות, מינוי הבורר, סיום כהונת הבורר, פסק הבורר, אישור לביטול פסק הבורר בבית המשפט;
(3)גישור – ההליך, תנאיו ותוקפו;
(4)שמאי, מעריך, שמאי מכריע, בורר, מגשר: ההבחנות בין בעלי התפקידים, היקף סמכויותיהם ותוקף קביעתם;
(5)חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, סעיפים 79א, 79ב, 79ג, 79ד;
(6)תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, תקנות 234–239 (אבעיות), תקנות 125, 126, 129, 130, 131, 133, 134, 134א, 136 (מומחים).
4.דינים אחרים:
(1)חוק החברות, התשנ״ט–1999; סוגי חברות, האישיות המשפטית הנפרדת, תזכיר ותקנות, המניה, סוגי המניות, אסיפות כלליות, סוגי החלטות האסיפה הכללית; גיוס הון על ידי חברה ציבורית, תשקיף;
(2)פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983; שעבודים, כינוסים ופירוקים;
(3)פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975; שותפות מהי? הבחנה בינה לבין חברה, היחסים בין השותפים בינם לבין עצמם, היחסים בין אנשים המתקשרים עמם, מהי שותפות מוגבלת;
(4)חוק הירושה, התשכ״ה–1965; ירושה על פי צוואה, ירושה על פי דין, צו ירושה וצו קיום צוואה, מנהל עיזבון – סמכויותיו וחובותיו, עסקאות במקרקעין הדורשות אישור בית משפט, חלוקת העיזבון בידי מנהל העיזבון;
(5)חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973; הצעה וקיבול, כריתת חוזה, ביטול חוזה בשל פגם בכריתתו;
(6)חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970; תרופות הנפגע בשל הפרת חוזה – אכיפה, ביטול ופיצויים;
(7)חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958; התיישנות מהי, תקופת ההתיישנות במקרקעין, חישוב תקופת ההתיישנות;
(8)חוק המיטלטלין, התשל״א–1971, סעיף 10א;
(9)חוק המחאת חיובים, התשכ״ט–1969;
(10)חוק השליחות, התשכ״ה–1965;
(11)חוק הנאמנות, התשל״ט–1979;
(12)חוק נכסי נפקדים, התש״י–1950;
(13)חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים), התש״י–1950;
(14)חוק המים, התשי״ט–1959;
(15)חוק הנפט, התשי״ב–1952;
(16)חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998;
(17)חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965;
(18)חוק העתיקות, התשל״ח–1978;
(19)תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים), התשכ״ג–1963;
(20)פקודת הנזיקין [נוסח חדש], פרקים א׳–ג׳, ה׳.
↗ חיצוניות: 63
הצג הפניות חיצוניות
- חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין
- חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 → חוק הגנת הדייר
- פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת הסדר זכויות במקרקעין
- חוק־יסוד: מקרקעי ישראל → חוק-יסוד: מקרקעי ישראל
- חוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960 → חוק מקרקעי ישראל
- חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש״ך–1960 → חוק מינהל מקרקעי ישראל
- החלטות מועצת מקרקעי ישראל → החלטות מועצת מקרקעי ישראל
- חוק המכר (דירות), התשל״ג–1973 → חוק המכר (דירות)
- חוק המכר, התשכ״ח–1968 → חוק המכר
- חוק המשכון, התשכ״ז–1967 → חוק המשכון
- חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971 → חוק השכירות והשאילה
- חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ״א–1981 → חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים)
- פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 → פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)
- חוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה
- סעיפים 188–202 → חוק התכנון והבניה #סעיף 188
- חוק לתיקון דיני רכישה לצרכי ציבור, התשכ״ד–1964 → חוק לתיקון דיני רכישה לצרכי ציבור
- פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 → פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)
- חוק לתיקון פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), התשי״א–1951
- חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי״ג–1953 → חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים)
- חוק כביש ארצי לישראל, התשנ״ה–1994 → חוק כביש ארצי לישראל
- חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001 → חוק שמאי מקרקעין
- תקנות שמאי מקרקעין, התשכ״ג–1963 → תקנות שמאי מקרקעין
- ותקנות שמאי המקרקעין (אתיקה מקצועית), התשכ״ו–1966 → תקנות שמאי המקרקעין (אתיקה מקצועית)
- חוק הבוררות, התשכ״ח–1968 → חוק הבוררות
- חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט
- סעיפים 79א → חוק בתי המשפט #סעיף 79א
- 79ב → חוק בתי המשפט #סעיף 79ב
- 79ג → חוק בתי המשפט #סעיף 79ג
- 79ד → חוק בתי המשפט #סעיף 79ד
- תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 → תקנות סדר הדין האזרחי
- תקנות 234–239 (אבעיות) → תקנות סדר הדין האזרחי #סעיף 54
- תקנות 125 → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יד
- 126 → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יד
- 129 → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יד
- 130 → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יד
- 131 → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יד
- 133 → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יד
- 134 → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יד
- 134א → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יד
- 136 (מומחים) → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יד
- חוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות
- פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 → פקודת החברות
- פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975 → פקודת השותפויות
- חוק הירושה, התשכ״ה–1965 → חוק הירושה
- חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973 → חוק החוזים (חלק כללי)
- חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970 → חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)
- חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958 → חוק ההתיישנות
- חוק המיטלטלין, התשל״א–1971 → חוק המיטלטלין
- סעיף 10א → חוק המיטלטלין #סעיף 10א
- חוק המחאת חיובים, התשכ״ט–1969 → חוק המחאת חיובים
- חוק השליחות, התשכ״ה–1965 → חוק השליחות
- חוק הנאמנות, התשל״ט–1979 → חוק הנאמנות
- חוק נכסי נפקדים, התש״י–1950 → חוק נכסי נפקדים
- חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים), התש״י–1950 → חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים)
- חוק המים, התשי״ט–1959 → חוק המים
- חוק הנפט, התשי״ב–1952 → חוק הנפט
- חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998 → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
- חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965 → חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום
- חוק העתיקות, התשל״ח–1978 → חוק העתיקות
- תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים), התשכ״ג–1963 → תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים)
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין
- פרקים א׳–ג׳ → פקודת הנזיקין #פרק א-ג
- ה׳ → פקודת הנזיקין #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''דינים'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר).
{{ח:ת}} הנבחנים נדרשים לגלות בקיאות בחוקים, בתקנות ובפסיקה העדכנית (עד 6 חודשים לפני הבחינה).
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} דיני קנין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת הסדר זכויות במקרקעין|פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|חוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|חוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק מינהל מקרקעי ישראל|חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|החלטות מועצת מקרקעי ישראל|החלטות מועצת מקרקעי ישראל}} (להלן – המינהל) בתחום העירוני ובתחום החקלאי (לדוגמה החלטות שענינן זכויות בקרקע, עסקאות, הסכמים והתשלומים השונים למינהל, דמי היתר, דמי הסכמה, דמי חכירה, דמי היוון);
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|חוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק המכר|חוק המכר, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק השכירות והשאילה|חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים)|חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|2.}} דיני הפקעה (לרבות, תנאי ההפקעה, הליכיה ושלביה):
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} ({{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 188|סעיפים 188–202}});
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני רכישה לצרכי ציבור|חוק לתיקון דיני רכישה לצרכי ציבור, התשכ״ד–1964}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208203.pdf|חוק לתיקון פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים)|חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי״ג–1953}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק כביש ארצי לישראל|חוק כביש ארצי לישראל, התשנ״ה–1994}};
{{ח:תתת|(8)}} הפקעות – היבטים של המשפט המינהלי – האיזון בין האינטרס הציבורי וההגנה על זכות הקנין הפרטי; צמצום פגיעת ההפקעה (קרקע חליפית, ביצוע עצמי, שיהוי בביצוע ההפקעה על ידי הרשות, החזרת קרקע שלא נוצלה או שונה ייעודה לבעליה).
{{ח:תת|3.}} דיני שמאות, בוררות וגישור:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}}, התקנות שמכוחו, {{ח:חיצוני|תקנות שמאי מקרקעין|תקנות שמאי מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, {{ח:חיצוני|תקנות שמאי המקרקעין (אתיקה מקצועית)|ותקנות שמאי המקרקעין (אתיקה מקצועית), התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}; הסכם בוררות, מינוי הבורר, סיום כהונת הבורר, פסק הבורר, אישור לביטול פסק הבורר בבית המשפט;
{{ח:תתת|(3)}} גישור – ההליך, תנאיו ותוקפו;
{{ח:תתת|(4)}} שמאי, מעריך, שמאי מכריע, בורר, מגשר: ההבחנות בין בעלי התפקידים, היקף סמכויותיהם ותוקף קביעתם;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79א|סעיפים 79א}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ב|79ב}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|79ג}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ד|79ד}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 54|תקנות 234–239 (אבעיות)}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יד|תקנות 125}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יד|126}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יד|129}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יד|130}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יד|131}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יד|133}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יד|134}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יד|134א}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יד|136 (מומחים)}}.
{{ח:תת|4.}} דינים אחרים:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}; סוגי חברות, האישיות המשפטית הנפרדת, תזכיר ותקנות, המניה, סוגי המניות, אסיפות כלליות, סוגי החלטות האסיפה הכללית; גיוס הון על ידי חברה ציבורית, תשקיף;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; שעבודים, כינוסים ופירוקים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}; שותפות מהי? הבחנה בינה לבין חברה, היחסים בין השותפים בינם לבין עצמם, היחסים בין אנשים המתקשרים עמם, מהי שותפות מוגבלת;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}; ירושה על פי צוואה, ירושה על פי דין, צו ירושה וצו קיום צוואה, מנהל עיזבון – סמכויותיו וחובותיו, עסקאות במקרקעין הדורשות אישור בית משפט, חלוקת העיזבון בידי מנהל העיזבון;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)|חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}; הצעה וקיבול, כריתת חוזה, ביטול חוזה בשל פגם בכריתתו;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}; תרופות הנפגע בשל הפרת חוזה – אכיפה, ביטול ופיצויים;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתיישנות|חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958}}; התיישנות מהי, תקופת ההתיישנות במקרקעין, חישוב תקופת ההתיישנות;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק המיטלטלין|חוק המיטלטלין, התשל״א–1971}}, {{ח:חיצוני|חוק המיטלטלין#סעיף 10א|סעיף 10א}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק המחאת חיובים|חוק המחאת חיובים, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק השליחות|חוק השליחות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|חוק הנאמנות, התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי נפקדים|חוק נכסי נפקדים, התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים)|חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים), התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(16)}} {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(17)}} {{ח:חיצוני|חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום|חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(18)}} {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(19)}} {{ח:חיצוני|תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים)|תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(20)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#פרק א-ג|פרקים א׳–ג׳}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#פרק ה|ה׳}}.7תיקונים: תשע״ט, תש״ף
'''תכנון ובניה'''
'''חלק א׳: יסודות תכנון עירוני (50% מציון הבחינה בתכנון ובניה)'''
משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר)
'''נושאי הבחינה'''
1.תאוריית התכנון:
א.החשיבה הרגולטיבית והיחס בין התערבות לאי־התערבות;
ב.סוגי התכנון העיקריים (תכנון מסדיר, מקצה, מכוון, מסנגר);
ג.גישות שונות בתכנון (התכנון הרציונלי–ליניארי, התכנון הפרוגרסיבי, התכנון האסטרטגי וכד׳);
ד.יעדים בתכנון ויישומם.
2.הליכי תכנון:
א.תפקיד המתכנן בהליך התכנון והיחסים בינו לבין היזם, השלטון (ארצי ומקומי) והציבור;
ב.מעורבות הציבור בשלבים השונים של התכנון;
ג.מרחבי תכנון וגבולותיהם.
3.יסודות הכנת התכנית:
א.מושגי יסוד בתכנון (אחוזי בניה, קווי בנין, רזולוציה וקני מידה, צפיפות אובייקטיבית ונתפסת, שטחי בניה כוללים ועיקריים, קו כחול של התכנית וכד׳);
ב.הקשר בין תכנון מיתארי–מפורט לבין תכנון אדריכלי של המבנה הבודד;
ג.שלבים בהכנת תכנית (יעדים, ניתוח שטח, הכנת פרוגרמה, תשריטים, עקרונות עיצוביים וקונספציות תכנוניות, ניסוח האילוצים, אלטרנטיבות, תהליכי בחירה האופציה המועדפת וכד׳);
ד.כלי ניתוח נוספים בטיפול בהיבטים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים (חיזוי, הקצאה, אופטימיזציה וכד׳);
ה.היבטי תכנון (לרבות, תכנון של תחבורה, תשתיות־על ותשתיות מקומיות, שטחים ציבוריים ופתוחים);
ו.קביעת יעדי תכנון, יצירת חלופות והערכתן ותהליך ביצוע התכנון;
ז.התכנון הפיסי (הנתונים הפיסיים, ההנדסיים, החברתיים, הכלכליים והביטחוניים שהם הגורמים לתכנון הארצי, האזורי, המקומי ולתכנון המגרש הבודד);
ח.עקרונות התכנון בהתאם לייעודי קרקע השונים; הקצאת שטחים לייעודים שונים (קביעת אזורים), מדיניות צפיפות הדיור, ייעודים ציבוריים ומידת הקשר בינם לבין הצפיפויות, מערכות תחבורה וחניה, דרישות איכות סביבה;
ט.התפתחות ערים (אורבניזציה);
י.נורמות ותקנים (לרבות לשטח ציבורי פתוח, שכונתי, עירוני, לשטחים, לבניני ציבור לגני ילדים, לבתי ספר, תקני חניה, רוחבי דרכים שכונתיים, מאספים ראשיים);
יא.שיקולים כלכליים ושמאיים בהכנת תכניות מיתאר;
יב.תכניות מיתאר ארציות עיקריות לישראל.
'''חלק ב׳: דיני התכנון עירוני (50% מציון הבחינה בתכנון ובניה)'''
משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר)
הנבחנים נדרשים לגלות בקיאות בחוקים, בתקנות ובפסיקה עדכנית (עד 6 חודשים לפני הבחינה).
'''נושאי הבחינה'''
1.העקרונות המשפטיים ביסודו של חוק התכנון והבניה;
2.מוסדות התכנון (הרכבם, סמכויותיהם, ודרכי פעולתם): המועצה הארצית, הוועדות המחוזיות לתכנון ולבניה, הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה, ועדות ערר מחוזיות, ועדות המשנה של הוועדות השונות;
3.ועדות ורשויות אחרות הפועלות על פי חוק התכנון והבניה;
4.התכנון הסטטוטורי (הסדיר) והדרכים לביצועו: התכניות השונות (לרבות תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מפורטת, תכנית לאיחוד וחלוקה חדשה, תשריט חלוקת קרקע);
5.תכניות אחרות: תכנית אב, תכנית למבנני/מתחמי תכנון, תכנית בינוי, תכניות רקע לתכניות סטטוטוריות;
6.תכנון נקודתי ותכנון מיתארי (מחוזי או ארצי);
7.נספחים בתכניות: לרבות, נספח תנועה/תחבורה וחניה, נספח שמאי/כלכלי, נספח השפעה על הסביבה, נספח פרוגרמטי;
8.שיתוף הציבור בהליכי התכנון: הליך פרסום התכנית, הפקדתה, שמיעת התנגדויות, ופרסומה למתן תוקף; ניגודי ענינים בהליכי התכנון ובמוסדות התכנון; איזון האינטרסים בין זכויות הפרט לאינטרס הציבורי בהליך התכנון;
9.תכניות להתחדשות עירונית – ”פינוי בינוי“: שיקולים פיזיים, תכנוניים, וכלכליים; חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964, מטרתו, התהליך בהכנת תכנית שיכון ציבורי ואישורה;
10.שימור, תכניות שימור, התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה;
11.הליכי רישוי: בקשה להיתר, הקלה ושימוש חורג; הקלות ושימושים חורגים – האיזון בין הגמישות בתכנון לבין הפגיעה בתכנון המיתארי;
12.עררים על תכניות והיתרים לפני ועדות ערר מחוזיות;
13.פגיעה במקרקעין – פיצויים בגין נזקי תכנית: עקרונות לקביעת פיצויים נזקים שנגרמו על ידי התכנון; הליכי הגשת תביעת פיצוים ודרכי בירורה, שיקולים כלכליים בבחינת תכנית, כתבי שיפוי;
14.התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה לרבות, היטל השבחה בגין אישור תכנית, הקלה ושימוש חורג על פי תכניות שונות (תכנית מיתאר, תכנית מפורטת, תכנית בנין, תכנית חלוקה) לרבות תשריט ותקנות; קביעת תשלומי איזון לצורך איחוד וחלוקה מחדש; פטורים מהיטל השבחה – תנאים ומגבלות, תשלומים על ידי מינהל מקרקעי ישראל;
15.עבירות ועונשין לפי פרק י׳ בחוק התכנון והבניה: היבטים כלכליים וחברתיים של עבירות הבניה ומשמעותם הכלכלית;
16.הגנה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, התוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
- חוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה
- חוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה
- חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964 → חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)
- התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה #תוספת 4
- התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה #תוספת 3
- פרק י׳ בחוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה #פרק י
- התוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''תכנון ובניה'''
{{ח:ת}} '''חלק א׳: יסודות תכנון עירוני (50% מציון הבחינה בתכנון ובניה)'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר)
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} תאוריית התכנון:
{{ח:תתת|א.}} החשיבה הרגולטיבית והיחס בין התערבות לאי־התערבות;
{{ח:תתת|ב.}} סוגי התכנון העיקריים (תכנון מסדיר, מקצה, מכוון, מסנגר);
{{ח:תתת|ג.}} גישות שונות בתכנון (התכנון הרציונלי–ליניארי, התכנון הפרוגרסיבי, התכנון האסטרטגי וכד׳);
{{ח:תתת|ד.}} יעדים בתכנון ויישומם.
{{ח:תת|2.}} הליכי תכנון:
{{ח:תתת|א.}} תפקיד המתכנן בהליך התכנון והיחסים בינו לבין היזם, השלטון (ארצי ומקומי) והציבור;
{{ח:תתת|ב.}} מעורבות הציבור בשלבים השונים של התכנון;
{{ח:תתת|ג.}} מרחבי תכנון וגבולותיהם.
{{ח:תת|3.}} יסודות הכנת התכנית:
{{ח:תתת|א.}} מושגי יסוד בתכנון (אחוזי בניה, קווי בנין, רזולוציה וקני מידה, צפיפות אובייקטיבית ונתפסת, שטחי בניה כוללים ועיקריים, קו כחול של התכנית וכד׳);
{{ח:תתת|ב.}} הקשר בין תכנון מיתארי–מפורט לבין תכנון אדריכלי של המבנה הבודד;
{{ח:תתת|ג.}} שלבים בהכנת תכנית (יעדים, ניתוח שטח, הכנת פרוגרמה, תשריטים, עקרונות עיצוביים וקונספציות תכנוניות, ניסוח האילוצים, אלטרנטיבות, תהליכי בחירה האופציה המועדפת וכד׳);
{{ח:תתת|ד.}} כלי ניתוח נוספים בטיפול בהיבטים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים (חיזוי, הקצאה, אופטימיזציה וכד׳);
{{ח:תתת|ה.}} היבטי תכנון (לרבות, תכנון של תחבורה, תשתיות־על ותשתיות מקומיות, שטחים ציבוריים ופתוחים);
{{ח:תתת|ו.}} קביעת יעדי תכנון, יצירת חלופות והערכתן ותהליך ביצוע התכנון;
{{ח:תתת|ז.}} התכנון הפיסי (הנתונים הפיסיים, ההנדסיים, החברתיים, הכלכליים והביטחוניים שהם הגורמים לתכנון הארצי, האזורי, המקומי ולתכנון המגרש הבודד);
{{ח:תתת|ח.}} עקרונות התכנון בהתאם לייעודי קרקע השונים; הקצאת שטחים לייעודים שונים (קביעת אזורים), מדיניות צפיפות הדיור, ייעודים ציבוריים ומידת הקשר בינם לבין הצפיפויות, מערכות תחבורה וחניה, דרישות איכות סביבה;
{{ח:תתת|ט.}} התפתחות ערים (אורבניזציה);
{{ח:תתת|י.}} נורמות ותקנים (לרבות לשטח ציבורי פתוח, שכונתי, עירוני, לשטחים, לבניני ציבור לגני ילדים, לבתי ספר, תקני חניה, רוחבי דרכים שכונתיים, מאספים ראשיים);
{{ח:תתת|יא.}} שיקולים כלכליים ושמאיים בהכנת תכניות מיתאר;
{{ח:תתת|יב.}} תכניות מיתאר ארציות עיקריות לישראל.
{{ח:ת}} '''חלק ב׳: דיני התכנון עירוני (50% מציון הבחינה בתכנון ובניה)'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר)
{{ח:ת}} הנבחנים נדרשים לגלות בקיאות בחוקים, בתקנות ובפסיקה עדכנית (עד 6 חודשים לפני הבחינה).
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} העקרונות המשפטיים ביסודו של {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}};
{{ח:תת|2.}} מוסדות התכנון (הרכבם, סמכויותיהם, ודרכי פעולתם): המועצה הארצית, הוועדות המחוזיות לתכנון ולבניה, הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה, ועדות ערר מחוזיות, ועדות המשנה של הוועדות השונות;
{{ח:תת|3.}} ועדות ורשויות אחרות הפועלות על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}};
{{ח:תת|4.}} התכנון הסטטוטורי (הסדיר) והדרכים לביצועו: התכניות השונות (לרבות תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מפורטת, תכנית לאיחוד וחלוקה חדשה, תשריט חלוקת קרקע);
{{ח:תת|5.}} תכניות אחרות: תכנית אב, תכנית למבנני/מתחמי תכנון, תכנית בינוי, תכניות רקע לתכניות סטטוטוריות;
{{ח:תת|6.}} תכנון נקודתי ותכנון מיתארי (מחוזי או ארצי);
{{ח:תת|7.}} נספחים בתכניות: לרבות, נספח תנועה/תחבורה וחניה, נספח שמאי/כלכלי, נספח השפעה על הסביבה, נספח פרוגרמטי;
{{ח:תת|8.}} שיתוף הציבור בהליכי התכנון: הליך פרסום התכנית, הפקדתה, שמיעת התנגדויות, ופרסומה למתן תוקף; ניגודי ענינים בהליכי התכנון ובמוסדות התכנון; איזון האינטרסים בין זכויות הפרט לאינטרס הציבורי בהליך התכנון;
{{ח:תת|9.}} תכניות להתחדשות עירונית – ”פינוי בינוי“: שיקולים פיזיים, תכנוניים, וכלכליים; {{ח:חיצוני|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964}}, מטרתו, התהליך בהכנת תכנית שיכון ציבורי ואישורה;
{{ח:תת|10.}} שימור, תכניות שימור, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה}};
{{ח:תת|11.}} הליכי רישוי: בקשה להיתר, הקלה ושימוש חורג; הקלות ושימושים חורגים – האיזון בין הגמישות בתכנון לבין הפגיעה בתכנון המיתארי;
{{ח:תת|12.}} עררים על תכניות והיתרים לפני ועדות ערר מחוזיות;
{{ח:תת|13.}} פגיעה במקרקעין – פיצויים בגין נזקי תכנית: עקרונות לקביעת פיצויים נזקים שנגרמו על ידי התכנון; הליכי הגשת תביעת פיצוים ודרכי בירורה, שיקולים כלכליים בבחינת תכנית, כתבי שיפוי;
{{ח:תת|14.}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה}} לרבות, היטל השבחה בגין אישור תכנית, הקלה ושימוש חורג על פי תכניות שונות (תכנית מיתאר, תכנית מפורטת, תכנית בנין, תכנית חלוקה) לרבות תשריט ותקנות; קביעת תשלומי איזון לצורך איחוד וחלוקה מחדש; פטורים מהיטל השבחה – תנאים ומגבלות, תשלומים על ידי מינהל מקרקעי ישראל;
{{ח:תת|15.}} עבירות ועונשין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|פרק י׳ בחוק התכנון והבניה}}: היבטים כלכליים וחברתיים של עבירות הבניה ומשמעותם הכלכלית;
{{ח:תת|16.}} הגנה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 1|התוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה}}.8תיקונים: תשע״ט, תש״ף
'''יסודות חשבונאות וניתוח דוחות כספיים'''
משך הבחינה 3 שעות.
'''נושאי הבחינה'''
1.מבוא לניתוח דוחות כספיים:
א.מידע חשבונאי מול מידע כלכלי;
ב.סקירת עקרונות החשבונאות;
ג.דוחות נומינליים ודוחות מתואמים לאינפלציה;
ד.רווח חשבונאי ורווח לצורכי מס.
2.המרכיבים העיקריים של הדוחות הכספיים ומשמעויותיהם:
א.המאזן;
ב.דוח רווח והפסד;
ג.דוח על השינויים בהון העצמי;
ד.דוח על תזרימי המזומנים;
ה.ביאורים לדוחות הכספיים.
3.ניתוח יחסים פיננסיים:
א.נזילות;
ב.רווחיות;
ג.איתנות פיננסית;
ד.יעילות;
ה.מידע מאזני וחוץ־מאזני (Off-Balance Sheet) ורווחים/הפסדים סמויים.
4.עקרונות יסוד בדיווח כספי:
א.עיקרון ”העסק החי“;
ב.עיקרון העלות;
ג.עיקרון הצבירות;
ד.ההכרה בהכנסות והוצאות;
ה.ההכרה בנכסים והתחייבויות;
ו.התוכן הכלכלי לעומת הצורה המשפטית.
5.מושג ההון העצמי והבעיות הכרוכות בו:
א.מרכיבי ההון העצמי;
ב.מקורות השינויים בהון העצמי;
ג.ההבחנה בין הון, התחייבויות וסעיפים מעין הוניים;
ד.ניירות ערך הניתנים להמרה;
ה.מניות הניתנות לפדיון;
ו.הון הנובע משערוך נכסים;
ז.חלוקת דיבידנד במזומן;
ח.חלוקת מניות הטבה.
6.חיזוי קשיים פיננסיים וזיהוי עיוותים חשבונאיים:
א.כלים חשבונאיים וסטטיסטים בחיזוי קשיים פיננסיים ופשיטות רגל;
ב.השתקפות תהליכי משבר והבראה בדוחות הכספיים;
ג.דפוס עיוותים חשבונאיים, תרמיות ומנגנוני בקרה בעסקים.
7.הערכת שווי חברות:
א.השווי בספרים, שווי השוק והשווי הנכסי של חברות;
ב.שיטת ”המכפיל“ והשוואה לחברות דומות;
ג.היוון תזרים המזומנים (שיטת D.C.F) ומחירי ההון (CCAW );
ד.ניתוח TOWS (”עוצמות, חולשות, הזדמנויות, איומים“);
ה.מוניטין ופרמיית שליטה בחברות;
ו.שווי מניות בלתי סחירות ומניות חסומות;
ז.שווי חברות לצורכי הנפקה.
8.רכישה ומיזוג של עסקים:
א.המניעים לרכישה או מיזוג של עסקים;
ב.ההבחנה בין רכישה למיזוג;
ג.עקרונות הדיווח הכספי ברכישה ומיזוג;
ד.ארגון מחדש של קבוצת חברות לקראת הנפקה לציבור.
9.דוחות כספיים מאוחדים:
א.מתי יש לאחד ומתי אין לעשות זאת;
ב.עקרונות בסיסיים של האיחוד;
ג.בסיס הצגת הנכסים במאזן המאוחד;
10.הדיווח הכספי לגבי השקעות:
א.בסיס השווי המאזני;
ב.ההבחנה בין השקעות קבע להשקעות שוטפות;
ג.הדיווח לגבי סוגים שונים של השקעות.
11.דוחות כספיים מתואמים לאינפלציה:
א.המשמעות הבסיסית של תיאום לאינפלציה;
ב.מטבע הדיווח ויחידת המדידה;
ג.משמעות מספרי ההשוואה בדוחות המתואמים;
ד.השלכות התיאום על משמעותם של סעיפים שונים בדוחות הכספיים;
ה.השלכות התיאום על איחוד חברות בנות בארץ ובחו״ל.
12.נושאים נוספים:
א.דוחות ביניים;
ב.עלויות מימון;
ג.שינויים בעקרונות החשבונאיים;
ד.פרטים מיוחדים;
ה.הפסקת פעולות של מגזר או מחלקה;
ו.אירועים לאחר תאריך המאזן;
ז.יחסים פיננסיים חשובים ומשמעותם;
ח.משמעות המושג ”כללי חשבונאות מקובלים“.
13.תקנים חשבונאיים:
עיקרים בגילויי הדעת של המוסד לתקינה חשבונאית הרלוונטיים לשומות מקרקעין (על פי גילויי הדעת של לשכת שמאי המקרקעין).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[צ״ל: WACC]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''יסודות חשבונאות וניתוח דוחות כספיים'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות.
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} מבוא לניתוח דוחות כספיים:
{{ח:תתת|א.}} מידע חשבונאי מול מידע כלכלי;
{{ח:תתת|ב.}} סקירת עקרונות החשבונאות;
{{ח:תתת|ג.}} דוחות נומינליים ודוחות מתואמים לאינפלציה;
{{ח:תתת|ד.}} רווח חשבונאי ורווח לצורכי מס.
{{ח:תת|2.}} המרכיבים העיקריים של הדוחות הכספיים ומשמעויותיהם:
{{ח:תתת|א.}} המאזן;
{{ח:תתת|ב.}} דוח רווח והפסד;
{{ח:תתת|ג.}} דוח על השינויים בהון העצמי;
{{ח:תתת|ד.}} דוח על תזרימי המזומנים;
{{ח:תתת|ה.}} ביאורים לדוחות הכספיים.
{{ח:תת|3.}} ניתוח יחסים פיננסיים:
{{ח:תתת|א.}} נזילות;
{{ח:תתת|ב.}} רווחיות;
{{ח:תתת|ג.}} איתנות פיננסית;
{{ח:תתת|ד.}} יעילות;
{{ח:תתת|ה.}} מידע מאזני וחוץ־מאזני (Off-Balance Sheet) ורווחים/הפסדים סמויים.
{{ח:תת|4.}} עקרונות יסוד בדיווח כספי:
{{ח:תתת|א.}} עיקרון ”העסק החי“;
{{ח:תתת|ב.}} עיקרון העלות;
{{ח:תתת|ג.}} עיקרון הצבירות;
{{ח:תתת|ד.}} ההכרה בהכנסות והוצאות;
{{ח:תתת|ה.}} ההכרה בנכסים והתחייבויות;
{{ח:תתת|ו.}} התוכן הכלכלי לעומת הצורה המשפטית.
{{ח:תת|5.}} מושג ההון העצמי והבעיות הכרוכות בו:
{{ח:תתת|א.}} מרכיבי ההון העצמי;
{{ח:תתת|ב.}} מקורות השינויים בהון העצמי;
{{ח:תתת|ג.}} ההבחנה בין הון, התחייבויות וסעיפים מעין הוניים;
{{ח:תתת|ד.}} ניירות ערך הניתנים להמרה;
{{ח:תתת|ה.}} מניות הניתנות לפדיון;
{{ח:תתת|ו.}} הון הנובע משערוך נכסים;
{{ח:תתת|ז.}} חלוקת דיבידנד במזומן;
{{ח:תתת|ח.}} חלוקת מניות הטבה.
{{ח:תת|6.}} חיזוי קשיים פיננסיים וזיהוי עיוותים חשבונאיים:
{{ח:תתת|א.}} כלים חשבונאיים וסטטיסטים בחיזוי קשיים פיננסיים ופשיטות רגל;
{{ח:תתת|ב.}} השתקפות תהליכי משבר והבראה בדוחות הכספיים;
{{ח:תתת|ג.}} דפוס עיוותים חשבונאיים, תרמיות ומנגנוני בקרה בעסקים.
{{ח:תת|7.}} הערכת שווי חברות:
{{ח:תתת|א.}} השווי בספרים, שווי השוק והשווי הנכסי של חברות;
{{ח:תתת|ב.}} שיטת ”המכפיל“ והשוואה לחברות דומות;
{{ח:תתת|ג.}} היוון תזרים המזומנים (שיטת D.C.F) ומחירי ההון (CCAW {{ח:הערה|[צ״ל: WACC]}});
{{ח:תתת|ד.}} ניתוח TOWS (”עוצמות, חולשות, הזדמנויות, איומים“);
{{ח:תתת|ה.}} מוניטין ופרמיית שליטה בחברות;
{{ח:תתת|ו.}} שווי מניות בלתי סחירות ומניות חסומות;
{{ח:תתת|ז.}} שווי חברות לצורכי הנפקה.
{{ח:תת|8.}} רכישה ומיזוג של עסקים:
{{ח:תתת|א.}} המניעים לרכישה או מיזוג של עסקים;
{{ח:תתת|ב.}} ההבחנה בין רכישה למיזוג;
{{ח:תתת|ג.}} עקרונות הדיווח הכספי ברכישה ומיזוג;
{{ח:תתת|ד.}} ארגון מחדש של קבוצת חברות לקראת הנפקה לציבור.
{{ח:תת|9.}} דוחות כספיים מאוחדים:
{{ח:תתת|א.}} מתי יש לאחד ומתי אין לעשות זאת;
{{ח:תתת|ב.}} עקרונות בסיסיים של האיחוד;
{{ח:תתת|ג.}} בסיס הצגת הנכסים במאזן המאוחד;
{{ח:תת|10.}} הדיווח הכספי לגבי השקעות:
{{ח:תתת|א.}} בסיס השווי המאזני;
{{ח:תתת|ב.}} ההבחנה בין השקעות קבע להשקעות שוטפות;
{{ח:תתת|ג.}} הדיווח לגבי סוגים שונים של השקעות.
{{ח:תת|11.}} דוחות כספיים מתואמים לאינפלציה:
{{ח:תתת|א.}} המשמעות הבסיסית של תיאום לאינפלציה;
{{ח:תתת|ב.}} מטבע הדיווח ויחידת המדידה;
{{ח:תתת|ג.}} משמעות מספרי ההשוואה בדוחות המתואמים;
{{ח:תתת|ד.}} השלכות התיאום על משמעותם של סעיפים שונים בדוחות הכספיים;
{{ח:תתת|ה.}} השלכות התיאום על איחוד חברות בנות בארץ ובחו״ל.
{{ח:תת|12.}} נושאים נוספים:
{{ח:תתת|א.}} דוחות ביניים;
{{ח:תתת|ב.}} עלויות מימון;
{{ח:תתת|ג.}} שינויים בעקרונות החשבונאיים;
{{ח:תתת|ד.}} פרטים מיוחדים;
{{ח:תתת|ה.}} הפסקת פעולות של מגזר או מחלקה;
{{ח:תתת|ו.}} אירועים לאחר תאריך המאזן;
{{ח:תתת|ז.}} יחסים פיננסיים חשובים ומשמעותם;
{{ח:תתת|ח.}} משמעות המושג ”כללי חשבונאות מקובלים“.
{{ח:תת|13.}} תקנים חשבונאיים:
{{ח:תת}} עיקרים בגילויי הדעת של המוסד לתקינה חשבונאית הרלוונטיים לשומות מקרקעין (על פי גילויי הדעת של לשכת שמאי המקרקעין).9תיקונים: תשע״ט, תש״ף
'''מיסוי מקרקעין ומסים אחרים'''
משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר).
'''נושאי הבחינה'''
1.עקרונות יסוד בדיני מסים;
2.מסים ישירים ומסים עקיפים;
3.פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], על סעיפים 1, 2, 17, 18, 21, 28, 88–101 (מס על רווחי הון);
4.מיסוי השכרת זכויות במקרקעין, פקודת מס הכנסה סעיפים 8ב, 9(5)(ב), 9(25), 32(1)–(7), 122, 122א, חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירות מגורים{{ח:הערה|)}} (הוראת שעה), התש״ן–1990, תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים), התשמ״ט–1989;
5.חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין);
א.מיסוי הזכויות השונות במקרקעין;
ב.עיקרים במיסוי איגודי מקרקעין;
ג.מושג ה”שווי“, והגדרתו בחוקים אחרים (פקודת מס הכנסה, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 (להלן – חוק מס רכוש וקרן פיצויים), וחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף));
ד.מס רכישה (לפי החוק והתקנות);
ה.מס מכירה (לפי החוק והתקנות);
ו.יום המכירה ויום הרכישה;
ז.ניכויים;
ח.שיעורי המס;
ט.פריסת המס;
י.פטור לדירת מגורים מזכה (לרבות סעיף 49ז לחוק);
יא.אופציה במקרקעין;
יב.חילוף זכויות במקרקעין;
יג.מיסוי עסקאות קומבינציה (מס שבח, רכישה ומע״מ על שירותי בניה);
יד.מיסוי עסקאות פינוי בינוי;
טו.דיווח על עסקאות ומועדי התשלום (מס שבח, מס רכישה ומס ערך מוסף);
טז.עסקאות מול המדינה ומוסדות ציבור;
יז.מיסוי הפקעות, חלוקה ואיחוד וחלוקה;
יח.העברת זכויות מנאמן לנהנה;
יט.העברת זכויות באיגוד מקרקעין לרבות פירוקים ומיזוגים (סעיפים 70 עד 72א לחוק מיסוי מקרקעין; סעיפים 103 עד 105י לפקודת מס הכנסה);
כ.הליכי השגה וערעור על שומות במיסוי מקרקעין ומס ערך מוסף;
כא.הורשה.
6.חוק מס רכוש וקרן פיצויים (עקרונות החוק);
7.חוק מס ערך מוסף (בכל הנוגע למקרקעין בלבד, לרבות סעיפים 1 עד 10, 27 עד 31, 43א, 51 עד 54, 137א, וכן תקנה 6ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל״ו–1976);
8.ארנונה עירונית, לרבות החבות במס, מועדי תשלום והפטורים;
9.חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 (פרק שביעי 1: הטבות במס לגבי בנינים להשכרה).
↗ חיצוניות: 37
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] → פקודת מס הכנסה
- סעיפים 1 → פקודת מס הכנסה #סעיף 1
- 2 → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
- 17 → פקודת מס הכנסה #סעיף 17
- 18 → פקודת מס הכנסה #סעיף 18
- 21 → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
- 28 → פקודת מס הכנסה #סעיף 28
- 88–101 (מס על רווחי הון) → פקודת מס הכנסה #סעיף 88
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- סעיפים 8ב → פקודת מס הכנסה #סעיף 8ב
- 9(5)(ב) → פקודת מס הכנסה #סעיף 9.5
- 9(25) → פקודת מס הכנסה #סעיף 9.25
- 32(1)–(7) → פקודת מס הכנסה #סעיף 32
- 122 → פקודת מס הכנסה #סעיף 122
- 122א → פקודת מס הכנסה #סעיף 122א
- חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירות מגורים{{ח:הערה|)}} (הוראת שעה), התש״ן–1990 → חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירות מגורים)
- תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים), התשמ״ט–1989 → תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים)
- חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
- וחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 → חוק מס ערך מוסף
- החוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)
- החוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)
- סעיף 49ז לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 49ז
- סעיפים 70 עד 72א לחוק מיסוי מקרקעין → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 70
- סעיפים 103 עד 105י לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 103
- חוק מס רכוש וקרן פיצויים → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
- החוק → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
- חוק מס ערך מוסף → חוק מס ערך מוסף
- סעיפים 1 עד 10 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 1
- 27 עד 31 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 27
- 43א → חוק מס ערך מוסף #סעיף 43א
- 51 עד 54 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 51
- 137א → חוק מס ערך מוסף #סעיף 137א
- תקנה 6ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל״ו–1976 → תקנות מס ערך מוסף #סעיף 6ב
- חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון
- פרק שביעי 1: הטבות במס לגבי בנינים להשכרה → חוק לעידוד השקעות הון #פרק 7-1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''מיסוי מקרקעין ומסים אחרים'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 3 שעות (מותר להחזיק חומר עזר).
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} עקרונות יסוד בדיני מסים;
{{ח:תת|2.}} מסים ישירים ומסים עקיפים;
{{ח:תת|3.}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]}}, על {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|2}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 18|18}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 28|28}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|88–101 (מס על רווחי הון)}};
{{ח:תת|4.}} מיסוי השכרת זכויות במקרקעין, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 8ב|סעיפים 8ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|9(5)(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.25|9(25)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|32(1)–(7)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|122}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122א|122א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירות מגורים)|חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירות מגורים{{ח:הערה|)}} (הוראת שעה), התש״ן–1990}}, {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים)|תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים), התשמ״ט–1989}};
{{ח:תת|5.}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963}} (להלן – חוק מיסוי מקרקעין);
{{ח:תתת|א.}} מיסוי הזכויות השונות במקרקעין;
{{ח:תתת|ב.}} עיקרים במיסוי איגודי מקרקעין;
{{ח:תתת|ג.}} מושג ה”שווי“, והגדרתו בחוקים אחרים ({{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}} (להלן – חוק מס רכוש וקרן פיצויים), {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|וחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} (להלן – חוק מס ערך מוסף));
{{ח:תתת|ד.}} מס רכישה (לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|החוק}} והתקנות);
{{ח:תתת|ה.}} מס מכירה (לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|החוק}} והתקנות);
{{ח:תתת|ו.}} יום המכירה ויום הרכישה;
{{ח:תתת|ז.}} ניכויים;
{{ח:תתת|ח.}} שיעורי המס;
{{ח:תתת|ט.}} פריסת המס;
{{ח:תתת|י.}} פטור לדירת מגורים מזכה (לרבות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49ז|סעיף 49ז לחוק}});
{{ח:תתת|יא.}} אופציה במקרקעין;
{{ח:תתת|יב.}} חילוף זכויות במקרקעין;
{{ח:תתת|יג.}} מיסוי עסקאות קומבינציה (מס שבח, רכישה ומע״מ על שירותי בניה);
{{ח:תתת|יד.}} מיסוי עסקאות פינוי בינוי;
{{ח:תתת|טו.}} דיווח על עסקאות ומועדי התשלום (מס שבח, מס רכישה ומס ערך מוסף);
{{ח:תתת|טז.}} עסקאות מול המדינה ומוסדות ציבור;
{{ח:תתת|יז.}} מיסוי הפקעות, חלוקה ואיחוד וחלוקה;
{{ח:תתת|יח.}} העברת זכויות מנאמן לנהנה;
{{ח:תתת|יט.}} העברת זכויות באיגוד מקרקעין לרבות פירוקים ומיזוגים ({{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 70|סעיפים 70 עד 72א לחוק מיסוי מקרקעין}}; {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 103|סעיפים 103 עד 105י לפקודת מס הכנסה}});
{{ח:תתת|כ.}} הליכי השגה וערעור על שומות במיסוי מקרקעין ומס ערך מוסף;
{{ח:תתת|כא.}} הורשה.
{{ח:תת|6.}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים}} (עקרונות {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|החוק}});
{{ח:תת|7.}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}} (בכל הנוגע למקרקעין בלבד, לרבות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1|סעיפים 1 עד 10}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 27|27 עד 31}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 43א|43א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 51|51 עד 54}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 137א|137א}}, וכן {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף#סעיף 6ב|תקנה 6ב לתקנות מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}});
{{ח:תת|8.}} ארנונה עירונית, לרבות החבות במס, מועדי תשלום והפטורים;
{{ח:תת|9.}} {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}} ({{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#פרק 7-1|פרק שביעי 1: הטבות במס לגבי בנינים להשכרה}}).10תיקונים: תשפ״ג
'''מבוא לתורת השמאות'''
משך הבחינה 4 שעות.
נוסף על נושאי הבחינה המפורטים להלן נדרשים הנבחנים לגלות ידע והבנה בנושאי הבחינות הקודמות ויישומם בפתרון שאלות הבחינה.
'''נושאי הבחינה'''
1.השמאי ושוק המקרקעין;
2.תאוריית השווי;
3.עקרונות לשיקולי שווי (עקרונות אוניברסליים);
4.שוק הכספים ושוק ההון;
5.תורת התועלת (לרבות ”שווה ערך ודאי“, אפיון המשקיע (שונא סיכון, אוהב סיכון, אדיש סיכון), פונקציות תועלת וסך הכול תועלת לעומת תועלת שולית);
6.אפיון רשות מקרקעין;
7.סביבה במקרקעין;
8.השימוש המיטבי;
9.תהליך השומה;
10.איסוף ועיבוד מידע במקרקעין;
11.גישת ההשוואה;
12.גישת השווי הפיזי;
13.גישת היוון ההכנסות;
14.חבילת זכויות והערכת זכויות חלקיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''מבוא לתורת השמאות'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 4 שעות.
{{ח:ת}} נוסף על נושאי הבחינה המפורטים להלן נדרשים הנבחנים לגלות ידע והבנה בנושאי הבחינות הקודמות ויישומם בפתרון שאלות הבחינה.
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|1.}} השמאי ושוק המקרקעין;
{{ח:תת|2.}} תאוריית השווי;
{{ח:תת|3.}} עקרונות לשיקולי שווי (עקרונות אוניברסליים);
{{ח:תת|4.}} שוק הכספים ושוק ההון;
{{ח:תת|5.}} תורת התועלת (לרבות ”שווה ערך ודאי“, אפיון המשקיע (שונא סיכון, אוהב סיכון, אדיש סיכון), פונקציות תועלת וסך הכול תועלת לעומת תועלת שולית);
{{ח:תת|6.}} אפיון רשות מקרקעין;
{{ח:תת|7.}} סביבה במקרקעין;
{{ח:תת|8.}} השימוש המיטבי;
{{ח:תת|9.}} תהליך השומה;
{{ח:תת|10.}} איסוף ועיבוד מידע במקרקעין;
{{ח:תת|11.}} גישת ההשוואה;
{{ח:תת|12.}} גישת השווי הפיזי;
{{ח:תת|13.}} גישת היוון ההכנסות;
{{ח:תת|14.}} חבילת זכויות והערכת זכויות חלקיות.חלק ב׳ – בחינות סופיות
1תיקונים: תשפ״ג
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}2תיקונים: תשע״ט, תש״ף, תשפ״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}3תיקונים: תשע״ט, תשפ״ו
'''בחינת הסמכה (גישות, עקרונות ויישומים בשומת מקרקעין)'''
משך הבחינה 6 שעות (מותר להחזיק חומר עזר).
נוסף על נושאי הבחינה המפורטים להלן נדרשים הנבחנים לגלות ידע והבנה בנושאי הבחינות הקודמות ויישומם בפתרון שאלות הבחינה.
'''נושאי הבחינה'''
א.גישות ועקרונות בהערכת מקרקעין:
1.עקרונות ושיקולים במטרות שונות: אומדן שווי שוק; בטוחות לאשראי; הנפקת מניות ואג״ח; הערכת חברות; לוחות הקצאה ואיזון; ליווי פיננסי; עסקות קומבינציה לסוגיהן; נושאי חכירה; נושאי ביטוח שונים; הפקעות על פי חוקי ההפקעה השונים; ביתור שטחים; הערכת נזקי הפקעה (לרבות התקרבות דרך למקרקעין וכל נזק אחר); מיסוי לפי חוקי המיסוי השונים; קביעת פיצויי פינוי לכל סוגי המקרקעין, וכן לעסקים ולמוניטין; פגיעה במקרקעין לפי סעיפים 197 ו־200 לחוק התכנון והבנייה; היטל השבחה לפי התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה; פירוק שיתוף במקרקעין;
2.עקרונות ושיקולים בשומת סוגי מקרקעין: קרקע פנויה; שטחים מבונים; זכויות בנייה; שטחים בלא זכויות בנייה; נכסים מניבים וכיו״ב;
3.עקרונות ושיקולים בהערכת מקרקעין לפי ייעוד ושימוש: מגורים לסוגיהם (דירות מגורים בבנייה רוויה, בנייה צמודת קרקע, בנייה מעורבת); חצרות וגגות; מסחר; משרדים; שטחים מסחריים בתצורותיהם השונות (לרבות מרכזי מסחר, קניונים וכיו״ב); תעשייה; מלאכה; תעסוקה; אחסנה; נכסים חקלאיים; קרקעות לתכנון בעתיד וקרקעות ”ספקולטיביות“; בתי מלון והארחה; בתי אבות ודיור מוגן; דירות נופש; תחנות תדלוק; ייעודים ציבוריים (לרבות ייעודים מיוחדים דוגמת חניונים וחניות, זכויות אוויר (Air Rights), מוניטין, חופי ים ונכסי חוף, מקרקעין לייעוד ספורט ונופש, נמלי ים ואוויר, מסופים בתחבורה יבשתית);
4.עקרונות ושיקולים בהערכת מקרקעין לפי סוגי זכויות במקרקעין: זיהוי זכויות בנכס והגדרתן (The Bundle Of Rights Theory); שומת קרקע משלימה ונשלמת; זכויות חלקיות בנכסים (Partial Rights In Real Estate Properties) לרבות: בר־רשות, שוכר, מחזיק במקרקעין, דייר מוגן, וזכויות אחרות מכוח חוק המקרקעין; בעלות מלאה (Fee Simple); בעלות בחלקים בלתי מסוימים (מושעא); פיצול חבילת הזכויות (במישור המשפטי, הכלכלי והפיזי); עקרונות בשומת חכירות לסוגיהן (מינהל מקרקעי ישראל ואחרים), לרבות שווי זכויות חוכר מחכיר ושווי זכות החכירה עצמה; עקרונות שומת נכסים מוחזקים על ידי דיירים מוגנים, לרבות דמי מפתח, זכויות הדייר, זכויות הבעלים והנכס התפוס עצמו.
ב.יישומים בשומות מקרקעין:
1.הערכת כל הייעודים והשימושים במקרקעין;
2.הערכת כל סוגי הזכויות במקרקעין;
3.הערכה לכל מטרות השומה;
4.מחירי מקרקעין – ניתוח עסקאות ומחירים, תנודות מחירים, ידיעת מחירים ועלויות בניה לכל סוגי המבנים והפיתוח;
5.מיסוי מקרקעין;
6.הערכת אדמות מינהל מקרקעי ישראל;
7.הערכת מקרקעין חקלאיים לסוגיו השונים;
8.הערכת מקרקעין לענין חוק התכנון והבניה (היטל השבחה, פגיעה במקרקעין, הפקעות, איחוד וחלוקה וכל נושא אחר);
9.הפקעות;
10.פינויים;
11.פסיקה בנושאים הקשורים לעבודת השמאי ובנושאים הקשורים למקרקעין.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 197 → חוק התכנון והבנייה #סעיף 197
- ו־200 לחוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה #סעיף 200
- התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה #תוספת 3
- חוק המקרקעין → חוק המקרקעין
- חוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''בחינת הסמכה (גישות, עקרונות ויישומים בשומת מקרקעין)'''
{{ח:ת}} משך הבחינה 6 שעות (מותר להחזיק חומר עזר).
{{ח:ת}} נוסף על נושאי הבחינה המפורטים להלן נדרשים הנבחנים לגלות ידע והבנה בנושאי הבחינות הקודמות ויישומם בפתרון שאלות הבחינה.
{{ח:ת}} '''נושאי הבחינה'''
{{ח:תת|א.}} גישות ועקרונות בהערכת מקרקעין:
{{ח:תתת|1.}} עקרונות ושיקולים במטרות שונות: אומדן שווי שוק; בטוחות לאשראי; הנפקת מניות ואג״ח; הערכת חברות; לוחות הקצאה ואיזון; ליווי פיננסי; עסקות קומבינציה לסוגיהן; נושאי חכירה; נושאי ביטוח שונים; הפקעות על פי חוקי ההפקעה השונים; ביתור שטחים; הערכת נזקי הפקעה (לרבות התקרבות דרך למקרקעין וכל נזק אחר); מיסוי לפי חוקי המיסוי השונים; קביעת פיצויי פינוי לכל סוגי המקרקעין, וכן לעסקים ולמוניטין; פגיעה במקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 197|סעיפים 197}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 200|ו־200 לחוק התכנון והבנייה}}; היטל השבחה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה}}; פירוק שיתוף במקרקעין;
{{ח:תתת|2.}} עקרונות ושיקולים בשומת סוגי מקרקעין: קרקע פנויה; שטחים מבונים; זכויות בנייה; שטחים בלא זכויות בנייה; נכסים מניבים וכיו״ב;
{{ח:תתת|3.}} עקרונות ושיקולים בהערכת מקרקעין לפי ייעוד ושימוש: מגורים לסוגיהם (דירות מגורים בבנייה רוויה, בנייה צמודת קרקע, בנייה מעורבת); חצרות וגגות; מסחר; משרדים; שטחים מסחריים בתצורותיהם השונות (לרבות מרכזי מסחר, קניונים וכיו״ב); תעשייה; מלאכה; תעסוקה; אחסנה; נכסים חקלאיים; קרקעות לתכנון בעתיד וקרקעות ”ספקולטיביות“; בתי מלון והארחה; בתי אבות ודיור מוגן; דירות נופש; תחנות תדלוק; ייעודים ציבוריים (לרבות ייעודים מיוחדים דוגמת חניונים וחניות, זכויות אוויר (Air Rights), מוניטין, חופי ים ונכסי חוף, מקרקעין לייעוד ספורט ונופש, נמלי ים ואוויר, מסופים בתחבורה יבשתית);
{{ח:תתת|4.}} עקרונות ושיקולים בהערכת מקרקעין לפי סוגי זכויות במקרקעין: זיהוי זכויות בנכס והגדרתן (The Bundle Of Rights Theory); שומת קרקע משלימה ונשלמת; זכויות חלקיות בנכסים (Partial Rights In Real Estate Properties) לרבות: בר־רשות, שוכר, מחזיק במקרקעין, דייר מוגן, וזכויות אחרות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}}; בעלות מלאה (Fee Simple); בעלות בחלקים בלתי מסוימים (מושעא); פיצול חבילת הזכויות (במישור המשפטי, הכלכלי והפיזי); עקרונות בשומת חכירות לסוגיהן (מינהל מקרקעי ישראל ואחרים), לרבות שווי זכויות חוכר מחכיר ושווי זכות החכירה עצמה; עקרונות שומת נכסים מוחזקים על ידי דיירים מוגנים, לרבות דמי מפתח, זכויות הדייר, זכויות הבעלים והנכס התפוס עצמו.
{{ח:תת|ב.}} יישומים בשומות מקרקעין:
{{ח:תתת|1.}} הערכת כל הייעודים והשימושים במקרקעין;
{{ח:תתת|2.}} הערכת כל סוגי הזכויות במקרקעין;
{{ח:תתת|3.}} הערכה לכל מטרות השומה;
{{ח:תתת|4.}} מחירי מקרקעין – ניתוח עסקאות ומחירים, תנודות מחירים, ידיעת מחירים ועלויות בניה לכל סוגי המבנים והפיתוח;
{{ח:תתת|5.}} מיסוי מקרקעין;
{{ח:תתת|6.}} הערכת אדמות מינהל מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|7.}} הערכת מקרקעין חקלאיים לסוגיו השונים;
{{ח:תתת|8.}} הערכת מקרקעין לענין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} (היטל השבחה, פגיעה במקרקעין, הפקעות, איחוד וחלוקה וכל נושא אחר);
{{ח:תתת|9.}} הפקעות;
{{ח:תתת|10.}} פינויים;
{{ח:תתת|11.}} פסיקה בנושאים הקשורים לעבודת השמאי ובנושאים הקשורים למקרקעין.