1הגדרות
בתקנות אלה –
”הממונה“ – כהגדרתו בתקנות שירותי תיירות (מורי דרך);
”רישיון מורה דרך“ – רישיון כהגדרתו בתקנות שירותי תיירות (מורי דרך);
”תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)“ – תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), התשכ״ז–1967.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות שירותי תיירות (מורי דרך) → תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)
- בתקנות שירותי תיירות (מורי דרך) → תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)
- תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), התשכ״ז–1967 → תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)|בתקנות שירותי תיירות (מורי דרך)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מורה דרך“ – רישיון כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)|בתקנות שירותי תיירות (מורי דרך)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)“ – {{ח:חיצוני|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך), התשכ״ז–1967}}.2הוראת שעה – הארכת רישיונות
(א)על אף האמור בתקנות 10 ו־12 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך), רישיון מורה דרך אשר תקופת תוקפו מסתיימת ביום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), יוארך לתקופה שתחילתה ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) וסיומה ביום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022) (להלן – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן לפני תום תקופת ההארכה הותלה או בוטל.
(ב)על אף האמור בתקנה 12 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך), בעל רישיון מורה דרך אשר רישיונו הוארך לפי תקנת משנה (א), אינו חייב בתשלום אגרה כאמור באותה תקנה.
(ג)בעל רישיון מורה דרך שבשנת 2021 קיבל את רישיונו לראשונה או חידשו, שלא בדרך של חידוש לפי תקנה 2 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך) (הוראת שעה), התשפ״א–2020, זכאי להחזר אגרה ששילם לפי תקנה 12 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך) בעד שנת 2022.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות 10 → תקנות שירותי תיירות (מורי דרך) #סעיף 10
- ו־12 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך) → תקנות שירותי תיירות (מורי דרך) #סעיף 12
- בתקנה 12 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך) → תקנות שירותי תיירות (מורי דרך) #סעיף 12
- באותה תקנה → תקנות שירותי תיירות (מורי דרך) #סעיף 12
- תקנה 2 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך) (הוראת שעה), התשפ״א–2020 → תקנות שירותי תיירות (מורי דרך) (הוראת שעה) (תשפ"א) #סעיף 2
- תקנה 12 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך) → תקנות שירותי תיירות (מורי דרך) #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)#סעיף 10|בתקנות 10}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)#סעיף 12|ו־12 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך)}}, רישיון מורה דרך אשר תקופת תוקפו מסתיימת ביום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), יוארך לתקופה שתחילתה ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) וסיומה ביום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022) (להלן – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן לפני תום תקופת ההארכה הותלה או בוטל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)#סעיף 12|בתקנה 12 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך)}}, בעל רישיון מורה דרך אשר רישיונו הוארך לפי תקנת משנה (א), אינו חייב בתשלום אגרה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)#סעיף 12|באותה תקנה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון מורה דרך שבשנת 2021 קיבל את רישיונו לראשונה או חידשו, שלא בדרך של חידוש לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך) (הוראת שעה) (תשפ"א)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך) (הוראת שעה), התשפ״א–2020}}, זכאי להחזר אגרה ששילם לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך)}} בעד שנת 2022.