החקיקה בישראל

תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ״ה–2024 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשפ״ה · 2024
19
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
11
הגדרות
11
הפניות פנימיות
9
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
2
תיקונים
היסטוריית תיקונים2 רשומות
ק״ת תשפ״ה, 216תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)PDF
1356תיקוןPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”אסיפה בוחרת“ – גוף שהוקם כאמור בתקנה 8;
”ועדה רפואית“ – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970;
”מועצת הרבנות הראשית“ – מועצת הרבנות הראשית לישראל;
”מרשם אוכלוסין“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”ספרדי“ – לרבות יוצא תימן;
”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
”תעודת כשירות“ – תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה על כשירות לכהן בתפקיד רב עיר.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות)
  • בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 → חוק מרשם האוכלוסין #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה בוחרת“ – גוף שהוקם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרבנות הראשית“ – מועצת הרבנות הראשית לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם אוכלוסין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספרדי“ – לרבות יוצא תימן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת כשירות“ – תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה על כשירות לכהן בתפקיד רב עיר.

2שיטת הבחירות

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות ישירות, שוות וחשאיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות ישירות, שוות וחשאיות.

3מספר רבני עיר

(א)לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד, ואולם ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 15,000, יחליט השר, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, מה יהיה היקף המשרה שבו יועסק; לא הסכימו השר ומועצת הרשות המקומית על היקף המשרה, יכהן הרב בחלקיות משרה של 50%.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), עלה מספר התושבים היהודים ברשות המקומית על 50,000, רשאי השר להורות, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני הרשות המקומית רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת;
(ג)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ברשות מקומית שאוחדה, יכול לכהן יותר מרב עיר אחד, וזאת לתקופה קצובה, והכול כמפורט בתקנה 16.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד, ואולם ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 15,000, יחליט השר, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, מה יהיה היקף המשרה שבו יועסק; לא הסכימו השר ומועצת הרשות המקומית על היקף המשרה, יכהן הרב בחלקיות משרה של 50%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), עלה מספר התושבים היהודים ברשות המקומית על 50,000, רשאי השר להורות, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני הרשות המקומית רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת;
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ברשות מקומית שאוחדה, יכול לכהן יותר מרב עיר אחד, וזאת לתקופה קצובה, והכול כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}.

4כשירות להיבחר לרב עיר

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:
(1)מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שיש בידו כתב הסמכה תקף לפי תקנה 13 לתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט״ו–1955, והוא כשיר להתמנות לדיין;
(2)מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;
(3)מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;
(4)מי שיש בידו תעודת כשירות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 13 לתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט״ו–1955 → תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה) #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:
{{ח:תת|(1)}} מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שיש בידו כתב הסמכה תקף לפי {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה)#סעיף 13|תקנה 13 לתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט״ו–1955}}, והוא כשיר להתמנות לדיין;
{{ח:תת|(2)}} מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;
{{ח:תת|(3)}} מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;
{{ח:תת|(4)}} מי שיש בידו תעודת כשירות.

5תעודת כשירות

(א)מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;
(2)הוא עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים; ועדת רבנים של שלושה או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בחינות אלה בכתב;
(3)הוא חתם על תצהיר כי יקיים כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית.
(ב)השתכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק הבקי, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפוטרו מן הבחינות האמורות בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.
(ג)מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (א) או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו, על יסוד אחת מן העילות האלה:
(1)הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;
(2)הרב הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.
(ד)תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי תקנת משנה (א)(2), כוחה יפה בלא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי תקנת משנה (ג).
(ה)תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (ב), תהיה בתוקף למשך 3 שנים, זולת אם בוטלה קודם לכן לפי תקנת משנה (ג); מונה בעל התעודה לכהונת רב עיר – תוקפה של תעודת הכשירות יהיה בלא הגבלת זמן.
(ו)מי שהייתה בידו תעודת כשירות שפג תוקפה כאמור בתקנת משנה (ה) והגיש למועצת הרבנות הראשית בקשה לחידושה, תדון המועצה בבקשתו ותחליט בה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; מועצת הרבנות הראשית רשאית לחייב את מגיש הבקשה לעמוד בבחינות לפי תקנת משנה (א)(2), מקצתן או כולן; החליטה המועצה כאמור, יתקיימו הבחינות למבקש בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה.
(ז)חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה של תעודה כאמור או לביטולה; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – כהגדרתו בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007 → כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים; ועדת רבנים של שלושה או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית תערוך בחינות אלה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הוא חתם על תצהיר כי יקיים כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית.
{{ח:תת|(ב)}} השתכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק הבקי, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפוטרו מן הבחינות האמורות בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (א) או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו, על יסוד אחת מן העילות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הרב הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.
{{ח:תת|(ד)}} תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי תקנת משנה (א)(2), כוחה יפה בלא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (ב), תהיה בתוקף למשך 3 שנים, זולת אם בוטלה קודם לכן לפי תקנת משנה (ג); מונה בעל התעודה לכהונת רב עיר – תוקפה של תעודת הכשירות יהיה בלא הגבלת זמן.
{{ח:תת|(ו)}} מי שהייתה בידו תעודת כשירות שפג תוקפה כאמור בתקנת משנה (ה) והגיש למועצת הרבנות הראשית בקשה לחידושה, תדון המועצה בבקשתו ותחליט בה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; מועצת הרבנות הראשית רשאית לחייב את מגיש הבקשה לעמוד בבחינות לפי תקנת משנה (א)(2), מקצתן או כולן; החליטה המועצה כאמור, יתקיימו הבחינות למבקש בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ז)}} חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה של תעודה כאמור או לביטולה; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית)|בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007}}.

6הודעה על הצורך בבחירת רב עיר

(א)השר רשאי להורות על בחירת רב עיר או רבני עיר, הכול לפי העניין, אם התקיים אחד מאלה:
(1)נפסקה כהונתו של רב עיר כאמור בתקנה 15, או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו בתוך ששת החודשים הקרובים;
(2)יישוב נעשה רשות מקומית;
(3)ברשות המקומית לא הוקמה מועצה דתית ולא מכהן בה רב עיר;
(4)איחוד רשויות מקומיות כאמור בתקנה 16.
(ב)קבע השר כאמור בתקנת משנה (א), יפרסם הודעה על כך ברשומות.
(ג)התפרסמה הודעה ברשומות לפי תקנת משנה (ב), יודיע השר למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות על בחירת רב עיר או רבני עיר, הכול לפי העניין, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נפסקה כהונתו של רב עיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו בתוך ששת החודשים הקרובים;
{{ח:תתת|(2)}} יישוב נעשה רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} ברשות המקומית לא הוקמה מועצה דתית ולא מכהן בה רב עיר;
{{ח:תתת|(4)}} איחוד רשויות מקומיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כאמור בתקנת משנה (א), יפרסם הודעה על כך ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} התפרסמה הודעה ברשומות לפי תקנת משנה (ב), יודיע השר למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

7ועדת הבחירות

(א)לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, כמפורט להלן:
(1)דיין שיצא לגמלאות או שופט שיצא לגמלאות, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;
(2)נציג השר מקרב עובדי משרדו;
(3)רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;
(4)שני נציגי הרשות המקומית, לפי הוראות אלה:
(א)ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי הרשות או נבחריה;
(ב)נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב עובדיה או נבחריה;
(ג)החליט ראש הרשות המקומית לכהן בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה;
(5)המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת ימנה מקרב עובדי המשרד מרכז לוועדת הבחירות.
(ב)היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, ישמש יועץ משפטי לוועדת הבחירות.
(ג)במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.
(ד)המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.
(ה)ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.
(ו)חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב משפחה שלו, כהגדרתו בתקנה 5(ז), את מועמדותו לבחירה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דיין שיצא לגמלאות או שופט שיצא לגמלאות, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(3)}} רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;
{{ח:תתת|(4)}} שני נציגי הרשות המקומית, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי הרשות או נבחריה;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב עובדיה או נבחריה;
{{ח:תתתת|(ג)}} החליט ראש הרשות המקומית לכהן בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת ימנה מקרב עובדי המשרד מרכז לוועדת הבחירות.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, ישמש יועץ משפטי לוועדת הבחירות.
{{ח:תת|(ג)}} במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.
{{ח:תת|(ו)}} חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב משפחה שלו, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ז)}}, את מועמדותו לבחירה.

8חברי האסיפה הבוחרתתיקונים: תשפ״ה

האסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר תהיה מורכבת מהחברים האלה:
(1)כלל חברי מועצת הרשות המקומית; אם מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומית נציג נוסף מטעמה;
(2)ראש המועצה הדתית, לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה; ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – המנהל הכללי של הרשות המקומית;
(3)נציגי ציבור שמספרם יהיה זהה למספר חברי האסיפה הבוחרת האמורים בפסקאות (1) ו־(2), שיהיו מאחד או יותר מתחומי הרוח או החינוך או האקדמיה והמינהל או הפעילות הדתית והחברתית; השר, בהתייעצות עם מליאת הרשות המקומית, ימנה שני שלישים מנציגי הציבור; מליאת הרשות המקומית, בהתייעצות עם השר, תמנה שליש מנציגי הציבור; אם בעקבות חלוקת מינוי נציגי הציבור לשני שלישים ושליש בין השר לבין מליאת הרשות המקומית תיוותר יתרה לחלוקה, מי שיהיה זכאי למינוי הנציג הנותר הוא מי שיתרתו העשרונית בעקבות החלוקה הראשונית גדולה יותר;
(4)נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר;
(5)נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור;
(6)המניין החוקי של האסיפה הבוחרת יעמוד על מחצית מספר חבריה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר תהיה מורכבת מהחברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כלל חברי מועצת הרשות המקומית; אם מספר חברי מועצת הרשות המקומית לפי פסקה זו זוגי, תבחר מועצת הרשות המקומית נציג נוסף מטעמה;
{{ח:תת|(2)}} ראש המועצה הדתית, לרבות ממונה או יושב ראש ועדה ממונה; ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – המנהל הכללי של הרשות המקומית;
{{ח:תת|(3)}} נציגי ציבור שמספרם יהיה זהה למספר חברי האסיפה הבוחרת האמורים בפסקאות (1) ו־(2), שיהיו מאחד או יותר מתחומי הרוח או החינוך או האקדמיה והמינהל או הפעילות הדתית והחברתית; השר, בהתייעצות עם מליאת הרשות המקומית, ימנה שני שלישים מנציגי הציבור; מליאת הרשות המקומית, בהתייעצות עם השר, תמנה שליש מנציגי הציבור; אם בעקבות חלוקת מינוי נציגי הציבור לשני שלישים ושליש בין השר לבין מליאת הרשות המקומית תיוותר יתרה לחלוקה, מי שיהיה זכאי למינוי הנציג הנותר הוא מי שיתרתו העשרונית בעקבות החלוקה הראשונית גדולה יותר;
{{ח:תת|(4)}} נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר;
{{ח:תת|(5)}} נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור;
{{ח:תת|(6)}} המניין החוקי של האסיפה הבוחרת יעמוד על מחצית מספר חבריה.

9ייצוג נשים באסיפה הבוחרת

40% לפחות מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} 40% לפחות מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

10כינוס האסיפה הבוחרת

(א)ועדת הבחירות תחליט על מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; החליטה הוועדה על מקום ומועד כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות, באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, של הרשות המקומית ושל המועצה הדתית, אם ישנה; נוסף על כך, הרשות המקומית תפרסם את ההודעה בכלים העומדים לרשותה באופן שההודעה תגיע לכלל המגזרים הנוגעים לעניין ברשות המקומית, ובכלל זה פרסום בלוח מודעות, אם ישנו; הוועדה תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות יהיה 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה לרשומות כאמור.
(ב)ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, לפי התנאים בתקנה 12 ולאחר בדיקת היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת; במסגרת זו תבחן ועדת הבחירות את התאמתו של כל מועמד לתפקיד רב העיר, ובכלל זה תבחן אם התנהגותו של המועמד הולמת את מעמדו של רב בישראל.
(ג)ועדת הבחירות תשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ועדת הבחירות תחליט על מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; החליטה הוועדה על מקום ומועד כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות, באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, של הרשות המקומית ושל המועצה הדתית, אם ישנה; נוסף על כך, הרשות המקומית תפרסם את ההודעה בכלים העומדים לרשותה באופן שההודעה תגיע לכלל המגזרים הנוגעים לעניין ברשות המקומית, ובכלל זה פרסום בלוח מודעות, אם ישנו; הוועדה תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות יהיה 30 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה ולאחר מועד משלוח ההודעה לרשומות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, לפי התנאים {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} ולאחר בדיקת היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת; במסגרת זו תבחן ועדת הבחירות את התאמתו של כל מועמד לתפקיד רב העיר, ובכלל זה תבחן אם התנהגותו של המועמד הולמת את מעמדו של רב בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הבחירות תשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

11הצגת מועמדות

מי שכשיר להיבחר לרב עיר רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מ־14 ימים לאחר מועד פרסום ההודעה על הבחירות בעיתון כאמור בתקנה 10(א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לחבר בוועדת הבחירות או לחבר באסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר, לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שכשיר להיבחר לרב עיר רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מ־14 ימים לאחר מועד פרסום ההודעה על הבחירות בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10(א)}}, וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לחבר בוועדת הבחירות או לחבר באסיפה הבוחרת לבחירת רב עיר, לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.

12אישור מועמדות

לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מן האמורים להלן:
(א)הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית;
(ב)הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיושב ראש ועדת הבחירות החליט שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;
(ג)הוא בן 70 ומעלה;
(ד)הוא אינו אזרח ישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מן האמורים להלן:
{{ח:תת|(א)}} הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית;
{{ח:תת|(ב)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיושב ראש ועדת הבחירות החליט שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;
{{ח:תת|(ג)}} הוא בן 70 ומעלה;
{{ח:תת|(ד)}} הוא אינו אזרח ישראל.

13הצבעה

(א)יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.
(ב)ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר מ־50% מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.
(ג)נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בתקנה 3, ייבחרו שני הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בתקנת משנה (ב).
(ד)קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, שהוא מספר הקולות הגבוה ביותר מבין המועמדים, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.
(ה)ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.
{{ח:תת|(ב)}} ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר מ־50% מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.
{{ח:תת|(ג)}} נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, ייבחרו שני הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, שהוא מספר הקולות הגבוה ביותר מבין המועמדים, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

14עיסוק נוסף

(א)רב עיר יהיה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, או בהתנדבות בלא תמורה, אם מועצת הרבנות הראשית והשר אישרו זאת, ובכפוף לאישור הרשות המקומית או המועצה הדתית, לפי העניין, ולפי הוראות אלה:
(1)לצורך מתן אישור כאמור יבחנו הגורמים המאשרים את יכולתו של הרב למלא את תפקידו כרב מקומי ולפעול בלא ניגוד עניינים;
(2)האישור יהיה מנומק ויינתן בכתב, לתקופה של עד שלוש שנים;
(3)השר רשאי להתנות את האישור בתנאים לצורך הבטחת האמור בתקנה זו.
(ב)לעניין תקנה זו לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –
(1)כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;
(2)קבלת הכנסות מנכס של רב עיר או מנכס של משפחתו, ובלבד שלצורך קבלת הכנסות אלה לא נדרשת מרב העיר השתתפות פעילה בניהול הנכס;
(3)קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.
(ג)בתקנה זו –
”יעסוק“ – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות כעובד או כשלוח;
”עיסוק נוסף“ – עיסוק נוסף על העיסוק כרב עיר, לרבות עיסוק חד־פעמי;
”תמורה“ – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת;
”תמורה חומרית“ – לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות רב עיר לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב לרשותו לצרכיו הפרטיים או לצורך העיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רב עיר יהיה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, או בהתנדבות בלא תמורה, אם מועצת הרבנות הראשית והשר אישרו זאת, ובכפוף לאישור הרשות המקומית או המועצה הדתית, לפי העניין, ולפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לצורך מתן אישור כאמור יבחנו הגורמים המאשרים את יכולתו של הרב למלא את תפקידו כרב מקומי ולפעול בלא ניגוד עניינים;
{{ח:תתת|(2)}} האישור יהיה מנומק ויינתן בכתב, לתקופה של עד שלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי להתנות את האישור בתנאים לצורך הבטחת האמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –
{{ח:תתת|(1)}} כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת הכנסות מנכס של רב עיר או מנכס של משפחתו, ובלבד שלצורך קבלת הכנסות אלה לא נדרשת מרב העיר השתתפות פעילה בניהול הנכס;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יעסוק“ – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות כעובד או כשלוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק נוסף“ – עיסוק נוסף על העיסוק כרב עיר, לרבות עיסוק חד־פעמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תמורה“ – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תמורה חומרית“ – לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות רב עיר לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב לרשותו לצרכיו הפרטיים או לצורך העיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.

15משך כהונת רב עיר

(א)רב עיר יכהן מיום בחירתו, ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב עיר מכהן כאמור בתקנה 6(א)(1), מועד תחילת הכהונה יהיה במועד סיום כהונתו של רב העיר המכהן.
(ב)כהונת רב עיר תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:
(1)בהגיעו לגיל 70; ואולם מועצת הרבנות הראשית, בהתייעצות עם מועצת הרשות המקומית, ואם קיימת מועצה דתית – אף לאחר התייעצות עימה, רשאית להאריך את כהונתו של רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד;
(2)בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר לשר, ותיכנס לתוקף בתום 96 שעות מן המסירה;
(3)במועד שבו החליטה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;
(4)אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;
(5)אם הורשע בעבירה או שבית המשפט פסק לגביו שעבר עבירה, בפסק דין חלוט, לאחר שהחל לכהן כרב עיר, והיועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת החליט כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה, אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב עיר;
(6)לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס״ג–2002.
(ג)נודע לשר כי רב עיר שהתקיימה בו אחת העילות שבתקנת משנה (ב) ממשיך בפועל לכהן, יורה לו על הפסקת כהונתו לאלתר; רב עיר לא יהיה זכאי לשכר מיום שנוצרה העילה; ולעניין העילה האמורה בתקנת משנה (ב)(5) – מיום שהודיע לו על כך המשרד לשירותי דת.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס״ג–2002 → חוק מגורי רבנים במקום כהונתם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רב עיר יכהן מיום בחירתו, ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב עיר מכהן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(1)}}, מועד תחילת הכהונה יהיה במועד סיום כהונתו של רב העיר המכהן.
{{ח:תת|(ב)}} כהונת רב עיר תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל 70; ואולם מועצת הרבנות הראשית, בהתייעצות עם מועצת הרשות המקומית, ואם קיימת מועצה דתית – אף לאחר התייעצות עימה, רשאית להאריך את כהונתו של רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד;
{{ח:תתת|(2)}} בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר לשר, ותיכנס לתוקף בתום 96 שעות מן המסירה;
{{ח:תתת|(3)}} במועד שבו החליטה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} אם נבחר לתפקיד רב במקום אחר או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;
{{ח:תתת|(5)}} אם הורשע בעבירה או שבית המשפט פסק לגביו שעבר עבירה, בפסק דין חלוט, לאחר שהחל לכהן כרב עיר, והיועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת החליט כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה, אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב עיר;
{{ח:תתת|(6)}} לפי {{ח:חיצוני|חוק מגורי רבנים במקום כהונתם|חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס״ג–2002}}.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לשר כי רב עיר שהתקיימה בו אחת העילות שבתקנת משנה (ב) ממשיך בפועל לכהן, יורה לו על הפסקת כהונתו לאלתר; רב עיר לא יהיה זכאי לשכר מיום שנוצרה העילה; ולעניין העילה האמורה בתקנת משנה (ב)(5) – מיום שהודיע לו על כך המשרד לשירותי דת.

16כהונת רבנים ברשויות מאוחדות

(א)ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומיות שאוחדו, ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המקומית שאוחדה למשך שנה אחת בלבד ממועד האיחוד או עד לעריכת בחירות לרב עיר ברשות המאוחדת, לפי המוקדם מביניהם.
(ב)רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית שכתוצאה מאיחוד רשויות מקומיות מעמדה המשפטי הפך לוועד מקומי, יחדל לכהן כרב עיר כמשמעותו בתקנות אלה לאחר שנתיים מיום איחוד הרשויות, ואולם אין בכך לפגוע במעמדו כעובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומיות שאוחדו, ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המקומית שאוחדה למשך שנה אחת בלבד ממועד האיחוד או עד לעריכת בחירות לרב עיר ברשות המאוחדת, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית שכתוצאה מאיחוד רשויות מקומיות מעמדה המשפטי הפך לוועד מקומי, יחדל לכהן כרב עיר כמשמעותו בתקנות אלה לאחר שנתיים מיום איחוד הרשויות, ואולם אין בכך לפגוע במעמדו כעובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.

17סמכויות משלימות

לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות או חברי האסיפה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות או חברי האסיפה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים.

18ביטול

תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ״ב–2022 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ״ב–2022 → תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2022
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2022|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ״ב–2022}} (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות.

19הוראת מעבר

(א)מי שנבחר לרב עיר כדין ערב פרסומן של תקנות אלה (להלן – המועד הקובע) , או שמונה לפי תקנה 24(ב) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר){{ח:הערה|,}} התשס״ז–2007, ייחשב רב עיר שנבחר לפי תקנות אלה, ותקנות אלה יחולו עליו.
(ב)על אף האמור בתקנה 15(ב)(1), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –
(1)והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974 – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים;
(2)והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974 – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם אם מועצת הרבנות הראשית, בהתייעצות עם מועצת הרשות המקומית ולאחר התייעצות עם המועצה הדתית, החליטה להאריך את כהונתו של רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד, כהונתו תיפסק בתום תקופת ההארכה;
(3)והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר){{ח:הערה|,}} התשס״ז–2007 – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 70 שנים, ואולם אם מועצת הרבנות הראשית, בהתייעצות עם מועצת הרשות המקומית ולאחר התייעצות עם המועצה הדתית, החליטה להאריך את כהונתו של רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד, כהונתו תיפסק בתום תקופת ההארכה;
(4)והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי התקנות הקודמות – יחול עליו האמור בתקנה 15(ב)(1), ובלבד שמועצת הרשות המקומית שבתחומה הוא מכהן תאשר זאת בהחלטתה, לאחר התייעצות עם המועצה הדתית, אם ישנה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(התקנות פורסמו ביום 18.11.2024)
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 24(ב) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר){{ח:הערה|,}} התשס״ז–2007 → תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007 #סעיף 24
  • תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר){{ח:הערה|,}} התשס״ז–2007 → תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007
  • התקנות הקודמות → תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2022
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שנבחר לרב עיר כדין ערב פרסומן של תקנות אלה (להלן – המועד הקובע) {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 18.11.2024)}}, או שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007#סעיף 24|תקנה 24(ב) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר){{ח:הערה|,}} התשס״ז–2007}}, ייחשב רב עיר שנבחר לפי תקנות אלה, ותקנות אלה יחולו עליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ב)(1)}}, רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –
{{ח:תתת|(1)}} והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974 – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974 – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם אם מועצת הרבנות הראשית, בהתייעצות עם מועצת הרשות המקומית ולאחר התייעצות עם המועצה הדתית, החליטה להאריך את כהונתו של רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד, כהונתו תיפסק בתום תקופת ההארכה;
{{ח:תתת|(3)}} והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר){{ח:הערה|,}} התשס״ז–2007}} – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 70 שנים, ואולם אם מועצת הרבנות הראשית, בהתייעצות עם מועצת הרשות המקומית ולאחר התייעצות עם המועצה הדתית, החליטה להאריך את כהונתו של רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד, כהונתו תיפסק בתום תקופת ההארכה;
{{ח:תתת|(4)}} והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2022|התקנות הקודמות}} – יחול עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ב)(1)}}, ובלבד שמועצת הרשות המקומית שבתחומה הוא מכהן תאשר זאת בהחלטתה, לאחר התייעצות עם המועצה הדתית, אם ישנה.