החקיקה בישראל

תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ״ב–2022 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשפ״ב · 2022
17
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
10
הגדרות
10
הפניות פנימיות
12
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
5
תיקונים
היסטוריית תיקונים5 רשומות
ק״ת תשפ״ב, 2876תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)PDF
תשפ״ג, 1219תיקוןPDF
תשפ״ד, 60תיקון [תשפ״ג] (תיקון)PDF
60תיקוןPDF
תשפ״ה, 221תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)PDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”אסיפה בוחרת“ – גוף שהוקם כאמור בתקנה 8;
”ועדה רפואית“ – כהגדרתה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970;
”מועצת הרבנות הראשית“ – מועצת הרבנות הראשית לישראל;
”מרשם אוכלוסין“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”ספרדי“ – לרבות יוצא תימן;
”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות)
  • בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 → חוק מרשם האוכלוסין #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה בוחרת“ – גוף שהוקם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרבנות הראשית“ – מועצת הרבנות הראשית לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם אוכלוסין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספרדי“ – לרבות יוצא תימן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית.

2שיטת הבחירות

רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות ישירות, שוות וחשאיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רב עיר ייבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות ישירות, שוות וחשאיות.

3מספר רבני עיר

(א)לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד, ואולם ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 20,000, יקבע השר, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, את היקף המשרה; לא הסכימו השר ומועצת הרשות המקומית על היקף המשרה, יכהן הרב בחלקיות משרה של 50%.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) –
(1)עלה מספר התושבים היהודים ברשות המקומית על 100,000, רשאי השר להורות, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני הרשות המקומית רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת;
(2)רשות מקומית שמספר תושביה הוא בין 50,000 ל־100,000 תושבים ותבקש לבחור רב עיר שני, תוכל לעשות כן אם השר השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני הרשות המקומית רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת; רשות כאמור תתחייב להעסיק את הרב השני ולשאת במלוא עלות שכרו עד למועד סיום כהונתו, זאת נוסף על סכום השתתפותה בהוצאות התקציב של המועצה הדתית שבתחומה, כפי שנקבע בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק.
(ג)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), אפשר שימשיכו לכהן ברשות מקומית שאוחדה, יותר מרב עיר אחד, וזאת לתקופה קצובה, והכול כמפורט בתקנה 14.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 11 לחוק → חוק שירותי הדת היהודיים #סעיף 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לרשות מקומית יהיה רב עיר אחד, ואולם ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 20,000, יקבע השר, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, את היקף המשרה; לא הסכימו השר ומועצת הרשות המקומית על היקף המשרה, יכהן הרב בחלקיות משרה של 50%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} עלה מספר התושבים היהודים ברשות המקומית על 100,000, רשאי השר להורות, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני הרשות המקומית רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית שמספר תושביה הוא בין 50,000 ל־100,000 תושבים ותבקש לבחור רב עיר שני, תוכל לעשות כן אם השר השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני הרשות המקומית רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת; רשות כאמור תתחייב להעסיק את הרב השני ולשאת במלוא עלות שכרו עד למועד סיום כהונתו, זאת נוסף על סכום השתתפותה בהוצאות התקציב של המועצה הדתית שבתחומה, כפי שנקבע בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 11|סעיף 11 לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), אפשר שימשיכו לכהן ברשות מקומית שאוחדה, יותר מרב עיר אחד, וזאת לתקופה קצובה, והכול כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}.

4כשירות להיבחר לרב עיר

כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:
(1)מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שיש בידו כתב הסמכה תקף לפי תקנה 13 לתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט״ו–1955, והוא כשיר להתמנות לדיין;
(2)מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;
(3)מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;
(4)מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 13 לתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט״ו–1955 → תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה) #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל המפורטים להלן כשירים להיבחר לרב עיר:
{{ח:תת|(1)}} מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שיש בידו כתב הסמכה תקף לפי {{ח:חיצוני|תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה)#סעיף 13|תקנה 13 לתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט״ו–1955}}, והוא כשיר להתמנות לדיין;
{{ח:תת|(2)}} מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;
{{ח:תת|(3)}} מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;
{{ח:תת|(4)}} מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות).

5תעודת כשירות

(א)מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;
(2)הוא עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים; בחינות אלה תערוך בכתב ועדת רבנים של שלושה או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית;
(3)הוא חתם על תצהיר כי יקיים כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית.
(ב)השתכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק הבקי, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפוטרו מן הבחינות האמורות בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.
(ג)מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (א) או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:
(1)הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;
(2)הרב הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.
(ד)תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי תקנת משנה (א)(2), כוחה יפה בלא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי תקנת משנה (ג).
(ה)תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (ב), תהיה בתוקף למשך 3 שנים, זולת אם בוטלה קודם לכן לפי תקנת משנה (ג); מונה בעל התעודה לכהונת רב עיר – תוקפה של תעודת הכשירות יהיה בלא הגבלת זמן.
(ו)מי שהייתה בידו תעודת כשירות שפג תוקפה כאמור בתקנת משנה (ה) והגיש למועצת הרבנות הראשית בקשה לחידושה, תדון המועצה בבקשתו ותחליט בה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; מועצת הרבנות הראשית רשאית לחייב את מגיש הבקשה לעמוד בבחינות לפי תקנת משנה (א)(2), מקצתן או כולן; החליטה המועצה כאמור, יתקיימו הבחינות למבקש בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה.
(ז)חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה של תעודה כאמור או לביטולה; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – כהגדרתו בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007 → כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודת כשירות למי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אורח חייו ואופיו הולמים לדעתה את מעמדו של רב בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עמד בבחינות בתלמוד ובפוסקים; בחינות אלה תערוך בכתב ועדת רבנים של שלושה או יותר שמינתה מועצת הרבנות הראשית;
{{ח:תתת|(3)}} הוא חתם על תצהיר כי יקיים כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית.
{{ח:תת|(ב)}} השתכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק הבקי, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר, רשאית היא לפוטרו מן הבחינות האמורות בתקנת משנה (א)(2), ובלבד שבין המצביעים בעד הפטור היו הרבנים הראשיים לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (א) או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את דבריו ועל יסוד אחת מן העילות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הרב הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.
{{ח:תת|(ד)}} תעודת כשירות שניתנה למי שעמד בבחינות שהתקיימו לפי תקנת משנה (א)(2), כוחה יפה בלא הגבלת זמן, זולת אם בוטלה לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} תעודת כשירות שניתנה לפי תקנת משנה (ב), תהיה בתוקף למשך 3 שנים, זולת אם בוטלה קודם לכן לפי תקנת משנה (ג); מונה בעל התעודה לכהונת רב עיר – תוקפה של תעודת הכשירות יהיה בלא הגבלת זמן.
{{ח:תת|(ו)}} מי שהייתה בידו תעודת כשירות שפג תוקפה כאמור בתקנת משנה (ה) והגיש למועצת הרבנות הראשית בקשה לחידושה, תדון המועצה בבקשתו ותחליט בה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה; מועצת הרבנות הראשית רשאית לחייב את מגיש הבקשה לעמוד בבחינות לפי תקנת משנה (א)(2), מקצתן או כולן; החליטה המועצה כאמור, יתקיימו הבחינות למבקש בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ז)}} חבר מועצת הרבנות הראשית לא ישתתף בהליך למתן תעודת כשירות לקרוב משפחה, להשעיית תוקפה של תעודה כאמור או לביטולה; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית)|בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007}}.

6הודעה על הצורך בבחירת רב עיר

(א)השר רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר, הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:
(1)נפסקה כהונתו של רב עיר כאמור בתקנה 13, או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 6 החודשים הקרובים;
(2)יישוב נעשה רשות מקומית;
(3)ברשות מקומית לא הוקמה מועצה דתית ולא מכהן בה רב עיר;
(4)איחוד רשויות מקומיות כאמור בתקנה 14.
(ב)קבע השר כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך ברשומות.
(ג)התפרסמה הודעה ברשומות לפי תקנת משנה (ב), יודיע השר למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר, הכול לפי העניין, משהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נפסקה כהונתו של רב עיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, או שרב העיר המכהן צפוי לפרוש מכהונתו במהלך 6 החודשים הקרובים;
{{ח:תתת|(2)}} יישוב נעשה רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} ברשות מקומית לא הוקמה מועצה דתית ולא מכהן בה רב עיר;
{{ח:תתת|(4)}} איחוד רשויות מקומיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} התפרסמה הודעה ברשומות לפי תקנת משנה (ב), יודיע השר למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר.

7ועדת הבחירות

(א)לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, כמפורט להלן:
(1)דיין שיצא לגמלאות, שופט מכהן או שופט שיצא לגמלאות, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;
(2)נציג השר מקרב עובדי משרדו;
(3)רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;
(4)שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן: ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי הרשות או נבחריה, וכן נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב עובדיה או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.
(ב)היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, ישמש יועץ משפטי לוועדת הבחירות.
(ג)במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.
(ד)המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.
(ה)ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.
(ו)חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב משפחה שלו, כהגדרתו בתקנה 5(ז), את מועמדותו לבחירה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשם ניהול הליך בחירות תוקם ועדת בחירות המורכבת מחמישה חברים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דיין שיצא לגמלאות, שופט מכהן או שופט שיצא לגמלאות, שמינה השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית ועם הרבנים הראשיים לישראל והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(3)}} רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית;
{{ח:תתת|(4)}} שני נציגי הרשות המקומית כמפורט להלן: ראש הרשות המקומית או נציג שהוא ימנה מקרב עובדי הרשות או נבחריה, וכן נציג שתמנה מועצת הרשות המקומית מקרב עובדיה או נבחריה; החליט ראש הרשות המקומית לכהן כחבר בוועדה או שמינה נציג מקרב נבחרי הציבור מסיעות הקואליציה של הרשות המקומית, נציג המועצה יהיה מקרב סיעות האופוזיציה.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת או נציגו, ישמש יועץ משפטי לוועדת הבחירות.
{{ח:תת|(ג)}} במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי בוועדת הבחירות יהיה שלושה ובהם היושב ראש.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הבחירות תוכל לפעול גם אם פחת מספר החברים המכהנים, כל עוד לא פחת משלושה ובהם היושב ראש.
{{ח:תת|(ו)}} חבר ועדת הבחירות לא ישתתף בהליך בחירת רב עיר שבו הציג קרוב משפחה שלו, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ז)}}, את מועמדותו לבחירה.

8חברי האסיפה הבוחרת

(א)מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיה כפול ממספר חברי מועצת הרשות המקומית כמפורט בתקנת משנה (ב).
(ב)חברי האסיפה הבוחרת יהיו כלהלן:
(1)כלל חברי מועצת הרשות המקומית;
(2)המנהל הכללי של הרשות המקומית;
(3)נציגי ציבור שאת מחציתם ימנה השר, לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית, ואת מחציתם תמנה מועצת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם השר, לפי הפירוט שלהלן:
(א)מחצית נציגי הציבור יהיו רבנים הנושאים במשרות רבניות בעלי מעמד ציבורי בתחומי הרשות המקומית, ובכלל זה רבני שכונות, רבני קהילות, ראשי מוסדות תורניים בתחום הרשות המקומית, נשות הלכה או נשים העומדות בראש מוסדות תורניים המצויים בתחומי הרשות המקומית;
(ב)מחצית נציגי הציבור יהיו מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל;
(4)נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר;
(5)נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור;
(6)המניין החוקי של האסיפה הבוחרת יעמוד על מחצית מספר חבריה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מספר חברי האסיפה הבוחרת יהיה כפול ממספר חברי מועצת הרשות המקומית כמפורט בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} חברי האסיפה הבוחרת יהיו כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} כלל חברי מועצת הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} נציגי ציבור שאת מחציתם ימנה השר, לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית, ואת מחציתם תמנה מועצת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם השר, לפי הפירוט שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} מחצית נציגי הציבור יהיו רבנים הנושאים במשרות רבניות בעלי מעמד ציבורי בתחומי הרשות המקומית, ובכלל זה רבני שכונות, רבני קהילות, ראשי מוסדות תורניים בתחום הרשות המקומית, נשות הלכה או נשים העומדות בראש מוסדות תורניים המצויים בתחומי הרשות המקומית;
{{ח:תתתת|(ב)}} מחצית נציגי הציבור יהיו מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל;
{{ח:תתת|(4)}} נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר;
{{ח:תתת|(5)}} נציגי הציבור יהיו מי שכתובתם, לפי מרשם האוכלוסין, באותה רשות מקומית, ואשר מרכז חייהם בתחום הרשות המקומית כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} המניין החוקי של האסיפה הבוחרת יעמוד על מחצית מספר חבריה.

9ייצוג נשים באסיפה הבוחרת

40% לפחות מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} 40% לפחות מחברי האסיפה הבוחרת יהיו נשים.

10כינוס האסיפה הבוחרת

(א)ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות, בעיתון כמשמעו בסעיף 1א לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 45 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה בעיתון ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.
(ב)ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, לאחר בדיקת היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת; במסגרת זו תבחן ועדת הבחירות את התאמתו של כל מועמד לתפקיד רב העיר, ובכלל זה תבחן אם התנהגותו של המועמד הולמת את מעמדו של רב בישראל.
(ג)ועדת הבחירות תשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1א לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבנייה #סעיף 1א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ועדת הבחירות תקבע מועד לעריכת בחירות רב עיר ומקום לכך; קבעה הוועדה כאמור, תפרסם על כך הודעה ברשומות, בעיתון כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, ובאתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, וכן תשלח הודעה כאמור לכל אחד מחברי האסיפה הבוחרת, למועצת הרבנות הראשית ולשר; המועד לעריכת הבחירות ייקבע 45 ימים לפחות לאחר פרסום ההודעה בעיתון ולאחר מועד משלוח ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחירות תתכנס לא יאוחר מ־7 ימים לפני מועד הבחירות לאשר את המועמדים לבחירה, לאחר בדיקת היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת; במסגרת זו תבחן ועדת הבחירות את התאמתו של כל מועמד לתפקיד רב העיר, ובכלל זה תבחן אם התנהגותו של המועמד הולמת את מעמדו של רב בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הבחירות תשלח הודעה לחברי האסיפה הבוחרת בדבר המועמדים שמועמדותם אושרה.

11הצגת מועמדות

(א)מי שכשיר להיבחר לרב עיר רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מ־14 ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור בתקנה 10(א), וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לחבר בוועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.
(ב)ועדת הבחירות תאשר את מועמדותו של אדם, אך ורק אם חתם על תצהיר ולפיו –
(1)אם ייבחר לרב עיר ויעסוק בעסק או בעיסוק נוסף בהתנדבות ובלא תמורה, ימסור על כך הודעה בכתב למועצת הרבנות הראשית ולרשות המקומית או למועצה הדתית, לפי העניין, ביום תחילת כהונתו, ואם יחל לעסוק בעסק או בעיסוק הנוסף לאחר תחילת כהונתו – יודיע על כך כאמור במועד שבו החל לעסוק בו;
(2)אם ייבחר לרב עיר לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, למעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה;
(3)אם ייבחר לרב עיר והיקף העסקתו יהיה נמוך ממשרה מלאה, יהיה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף לאישור המשרד לשירותי דת.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), ברשות מקומית שבה אין מועצה דתית, תאשר ועדת הבחירות את מועמדותו של אדם, אך ורק אם חתם על תצהיר ולפיו אם ייבחר לרב עיר ויהיה זכאי לקבל שכר שאינו מגיע כדי מלוא השכר שזכאי לו רב עיר ברשות מקומית בעלת מספר תושבים זהה ואשר פועלת בה מועצה דתית, לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף כאמור, אלא אם כן –
(1)שכרו מהעסק או מהעיסוק הנוסף ושכרו מהרשות המקומית לא יעלו יחד על מלוא השכר שזכאי לו רב עיר ברשות מקומית בעלת מספר תושבים זהה ואשר בה פועלת מועצה דתית;
(2)הוא קיבל אישור ממועצת הרבנות הראשית ומהשר לעסוק בעסק או בעיסוק הנוסף, לאחר שנועצו בעניין בראש הרשות המקומית, ולאחר שבחנו את מהות העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש רב העיר לצורך כך ואת הכנסתו הצפויה של רב העיר מהעסק או מהעיסוק הנוסף.
(ד)לעניין תקנה זו לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –
(1)כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;
(2)קבלת הכנסות מנכס של רב עיר או מנכס של משפחתו;
(3)קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.
(ה)בתקנה זו –
”יעסוק“ – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות כעובד או כשלוח;
”עיסוק נוסף“ – עיסוק נוסף על העיסוק כרב עיר, לרבות עיסוק חד־פעמי;
”תמורה“ – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת;
”תמורה חומרית“ – לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות רב עיר לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב לרשותו הן לצרכיו הפרטיים והן לצורך העיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.
(ו)לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מן האמורים להלן:
(1)הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית בהתאם לתקנה 3 לתקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש״ל–1970; נוסף על כך, העתק ההודעה יימסר ליושב ראש ועדת הבחירות;
(2)הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
(3)הוגשה כנגדו קובלנה או תובענה משמעתית בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;
(4)מי שהוא בן 70 ומעלה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • לתקנה 3 לתקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש״ל–1970 → תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שכשיר להיבחר לרב עיר רשאי להציג לוועדת הבחירות את מועמדותו בכתב לא יאוחר מ־14 ימים לאחר מועד פרסום הבחירות בעיתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10(א)}}, וכן רשאים שלושה מחברי האסיפה הבוחרת, לא יאוחר מהמועד האמור, להציג מועמד שהסכים לכך בכתב, ואולם מי שנבחר לחבר בוועדת הבחירות לא יהיה מועמד לרב עיר באותן בחירות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחירות תאשר את מועמדותו של אדם, אך ורק אם חתם על תצהיר ולפיו –
{{ח:תתת|(1)}} אם ייבחר לרב עיר ויעסוק בעסק או בעיסוק נוסף בהתנדבות ובלא תמורה, ימסור על כך הודעה בכתב למועצת הרבנות הראשית ולרשות המקומית או למועצה הדתית, לפי העניין, ביום תחילת כהונתו, ואם יחל לעסוק בעסק או בעיסוק הנוסף לאחר תחילת כהונתו – יודיע על כך כאמור במועד שבו החל לעסוק בו;
{{ח:תתת|(2)}} אם ייבחר לרב עיר לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עריכת חופות, מתן שיעורים ומתן שירותי השגחת כשרות, למעט עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה;
{{ח:תתת|(3)}} אם ייבחר לרב עיר והיקף העסקתו יהיה נמוך ממשרה מלאה, יהיה רשאי לעסוק בעסק או בעיסוק נוסף, בתמורה, בכפוף לאישור המשרד לשירותי דת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), ברשות מקומית שבה אין מועצה דתית, תאשר ועדת הבחירות את מועמדותו של אדם, אך ורק אם חתם על תצהיר ולפיו אם ייבחר לרב עיר ויהיה זכאי לקבל שכר שאינו מגיע כדי מלוא השכר שזכאי לו רב עיר ברשות מקומית בעלת מספר תושבים זהה ואשר פועלת בה מועצה דתית, לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף כאמור, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} שכרו מהעסק או מהעיסוק הנוסף ושכרו מהרשות המקומית לא יעלו יחד על מלוא השכר שזכאי לו רב עיר ברשות מקומית בעלת מספר תושבים זהה ואשר בה פועלת מועצה דתית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל אישור ממועצת הרבנות הראשית ומהשר לעסוק בעסק או בעיסוק הנוסף, לאחר שנועצו בעניין בראש הרשות המקומית, ולאחר שבחנו את מהות העיסוק הנוסף, את משך הזמן שיקדיש רב העיר לצורך כך ואת הכנסתו הצפויה של רב העיר מהעסק או מהעיסוק הנוסף.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין תקנה זו לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –
{{ח:תתת|(1)}} כהונה כחבר מועצת הרבנות הראשית;
{{ח:תתת|(2)}} קבלת הכנסות מנכס של רב עיר או מנכס של משפחתו;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת הכנסה מיצירה ספרותית.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יעסוק“ – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות כעובד או כשלוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק נוסף“ – עיסוק נוסף על העיסוק כרב עיר, לרבות עיסוק חד־פעמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תמורה“ – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תמורה חומרית“ – לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות רב עיר לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב לרשותו הן לצרכיו הפרטיים והן לצורך העיסוק בהתנדבות ובלא תמורה.
{{ח:תת|(ו)}} לא תאושר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם מתקיים לגביו אחד מן האמורים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר המועצה הדתית, אלא אם כן מסר במועד הצגת מועמדותו הודעה על התפטרותו מחברותו במועצה הדתית בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)#סעיף 3|לתקנה 3 לתקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש״ל–1970}}; נוסף על כך, העתק ההודעה יימסר ליושב ראש ועדת הבחירות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה כנגדו קובלנה או תובענה משמעתית בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר;
{{ח:תתת|(4)}} מי שהוא בן 70 ומעלה.

12הצבעה

(א)יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.
(ב)ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר מ־50% מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.
(ג)נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור בתקנה 3, ייבחרו שני הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בתקנת משנה (ב).
(ד)קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.
(ה)ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות יפתח את הליך הבחירות וינהלו.
{{ח:תת|(ב)}} ההצבעה תהיה בקלפי, והמועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של המשתתפים בהצבעה – הוא הנבחר; הציג מועמד יחיד את מועמדותו לבחירה – הוא הנבחר אם קיבל יותר מ־50% מסך הקולות של המשתתפים בהצבעה.
{{ח:תת|(ג)}} נערך הליך לבחירת שני רבנים, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, ייבחרו שני הרבנים כל אחד בהצבעה נפרדת, באמצעות קלפי נפרדת, במועד אחד ובמקום אחד ויחול לעניין זה האמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם המועמדים שזכו למספר קולות שווה, בהצבעה נוספת או בהצבעות נוספות.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הבחירות תפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות.

13משך כהונת רב עיר

(א)רב עיר יכהן מיום בחירתו ורק לאחר שחתם על תצהיר כאמור בתקנה 5(א)(3); ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב עיר מכהן כאמור בתקנה 6(א)(1), מועד תחילת הכהונה יהיה במועד סיום כהונתו של רב העיר המכהן.
(ב)רב עיר יכהן לתקופה בת 10 שנים, ואולם מועצת הרשות המקומית שבתחומה הוא מכהן רשאית להחליט להאריך את כהונתו עד ל־10 שנים נוספות בכל פעם, ואם קיימת מועצה דתית – לאחר התייעצות עימה; החלטת מועצת הרשות המקומית תתקבל עד חצי שנה לפני תום תקופת כהונת רב העיר ולא לפני שנה מהמועד האמור; אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מזכותו של הרב להגיש מועמדות לתפקיד אם מתקיימות בחירות לתפקיד רב העיר באותה רשות.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב), כהונת רב עיר תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:
(1)בהגיעו לגיל 70; ואולם מועצת הרבנות הראשית, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, ואם קיימת מועצה דתית – לאחר התייעצות עימה, רשאית להאריך את כהונתו של רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד;
(2)בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;
(3)משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;
(4)אם נבחר לרב ראשי לישראל או לרב עיר ברשות מקומית אחרת או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;
(5)אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, לאחר שהחל לכהן כרב עיר, והיועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת קבע כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב עיר;
(6)אם התקיימה עילה להפסקת כהונתו לפי חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס״ג–2002.
(ד)נודע לשר כי רב עיר שהתקיימה בו אחת העילות שבתקנת משנה (ג), ממשיך בפועל לכהן, יורה לו על הפסקת כהונתו לאלתר; רב עיר לא יהיה זכאי לשכר מיום שנוצרה העילה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס״ג–2002 → חוק מגורי רבנים במקום כהונתם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רב עיר יכהן מיום בחירתו ורק לאחר שחתם על תצהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)(3)}}; ואולם אם החל הליך בחירות בטרם פרישתו או הפסקת כהונתו של רב עיר מכהן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(1)}}, מועד תחילת הכהונה יהיה במועד סיום כהונתו של רב העיר המכהן.
{{ח:תת|(ב)}} רב עיר יכהן לתקופה בת 10 שנים, ואולם מועצת הרשות המקומית שבתחומה הוא מכהן רשאית להחליט להאריך את כהונתו עד ל־10 שנים נוספות בכל פעם, ואם קיימת מועצה דתית – לאחר התייעצות עימה; החלטת מועצת הרשות המקומית תתקבל עד חצי שנה לפני תום תקופת כהונת רב העיר ולא לפני שנה מהמועד האמור; אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מזכותו של הרב להגיש מועמדות לתפקיד אם מתקיימות בחירות לתפקיד רב העיר באותה רשות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), כהונת רב עיר תיפסק בהתקיים כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל 70; ואולם מועצת הרבנות הראשית, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, ואם קיימת מועצה דתית – לאחר התייעצות עימה, רשאית להאריך את כהונתו של רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד;
{{ח:תתת|(2)}} בפטירתו או בהתפטרותו; ההתפטרות תיעשה בכתב, תימסר לשר, ותוקפה כעבור 96 שעות מן המסירה;
{{ח:תתת|(3)}} משקבעה ועדה רפואית שהוא אינו כשיר למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} אם נבחר לרב ראשי לישראל או לרב עיר ברשות מקומית אחרת או לדיין בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הרבני הגדול;
{{ח:תתת|(5)}} אם הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, לאחר שהחל לכהן כרב עיר, והיועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת קבע כי מפאת חומרת העבירה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לכהן כרב עיר;
{{ח:תתת|(6)}} אם התקיימה עילה להפסקת כהונתו לפי {{ח:חיצוני|חוק מגורי רבנים במקום כהונתם|חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס״ג–2002}}.
{{ח:תת|(ד)}} נודע לשר כי רב עיר שהתקיימה בו אחת העילות שבתקנת משנה (ג), ממשיך בפועל לכהן, יורה לו על הפסקת כהונתו לאלתר; רב עיר לא יהיה זכאי לשכר מיום שנוצרה העילה.

14כהונת רבנים ברשויות מאוחדות

(א)ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו, ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המקומית שאוחדה למשך שנה אחת בלבד ממועד האיחוד או עד לעריכת בחירות לרב עיר ברשות המאוחדת, לפי המוקדם.
(ב)רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית שכתוצאה מאיחוד רשויות מקומיות מעמדה המשפטי הפך לוועד מקומי, יחדל לכהן כרב עיר כמשמעותו בתקנות אלה לאחר שנתיים מיום איחוד הרשויות, ואולם אין בכך לפגוע במעמדו כעובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ברשות מקומית שאוחדה עם רשות מקומית אחרת כך שמעמדה המשפטי של הרשות המאוחדת הוא מועצה מקומית או עירייה, רבני העיר שכיהנו ברשויות המקומית שאוחדו, ימשיכו לכהן כרבני עיר ברשות המקומית שאוחדה למשך שנה אחת בלבד ממועד האיחוד או עד לעריכת בחירות לרב עיר ברשות המאוחדת, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} רב עיר שכיהן בתחום רשות מקומית שכתוצאה מאיחוד רשויות מקומיות מעמדה המשפטי הפך לוועד מקומי, יחדל לכהן כרב עיר כמשמעותו בתקנות אלה לאחר שנתיים מיום איחוד הרשויות, ואולם אין בכך לפגוע במעמדו כעובד המועצה הדתית או הרשות המקומית, לפי העניין.

15סמכויות משלימות

לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, או חברי האסיפה הבוחרת, בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות, או חברי האסיפה הבוחרת, בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם, רשאי השר למנות את בעלי התפקידים.

16ביטול

תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס״ז–2007 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס״ז–2007 → תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס״ז–2007}} (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות.

17הוראת מעברתיקונים: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2

(א)מי שנבחר לרב עיר כדין ערב פרסומן של תקנות אלה (להלן – המועד הקובע), או שמונה לפי תקנה 24(ב) לתקנות הקודמות, ייחשב רב עיר שנבחר לפי תקנות אלה, ותקנות אלה יחולו עליו.
(ב)על אף האמור בתקנה 13(ב) ו־(ג)(1), רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –
(1)והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974, כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם אם מלאו לרב העיר 79 שנים ומעלה במועד הקובע, תימשך כהונתו לתקופה נוספת של שנתיים מהמועד הקובע;
(2)והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי התקנות הקודמות – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 70 שנים, ואם הוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974 – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, בהסכמת מועצת הרשות המקומית ולאחר התייעצות עם המועצה הדתית, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד.
(ג)ועדות לבחירת רב עיר שהחלו את עבודתן ערב המועד הקובע, ימשיכו את עבודתן לפי התקנות הקודמות, ואולם רב העיר שייבחר במסגרת זו, תחול עליו תקנת משנה (א).
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 24(ב) לתקנות הקודמות → תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007 #סעיף 24
  • התקנות הקודמות → תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007
  • התקנות הקודמות → תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שנבחר לרב עיר כדין ערב פרסומן של תקנות אלה (להלן – המועד הקובע), או שמונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007#סעיף 24|תקנה 24(ב) לתקנות הקודמות}}, ייחשב רב עיר שנבחר לפי תקנות אלה, ותקנות אלה יחולו עליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(ב) ו־(ג)(1)}}, רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע –
{{ח:תתת|(1)}} והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974, כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 80 שנים; ואולם אם מלאו לרב העיר 79 שנים ומעלה במועד הקובע, תימשך כהונתו לתקופה נוספת של שנתיים מהמועד הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} והוא נבחר לכהן כרב עיר לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007|התקנות הקודמות}} – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 70 שנים, ואם הוא נבחר לכהן כרב עיר לפי תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974 – כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל 75 שנים; ואולם מועצת הרבנות הראשית, בהסכמת מועצת הרשות המקומית ולאחר התייעצות עם המועצה הדתית, רשאית להאריך את כהונתו של כל רב כאמור, לפי בקשתו, לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים לאחר ששוכנעה שיש ביכולתו להמשיך ולמלא את התפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} ועדות לבחירת רב עיר שהחלו את עבודתן ערב המועד הקובע, ימשיכו את עבודתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) 2007|התקנות הקודמות}}, ואולם רב העיר שייבחר במסגרת זו, תחול עליו תקנת משנה (א).