החקיקה בישראל

תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ״ד–1963 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשכ״ד · 1963
113
סעיפים
15
פרקים
1
תוספות
3
הגדרות
14
הפניות פנימיות
36
הפניות חיצוניות
3
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר סדרי הדין של בית הדין
תוכן עניינים
פרק ראשון: הגשת תובענה

1תחום שיפוטתיקונים: תשס״ג

(א)שר המשפטים, בהתייעצות עם נציב השירות, רשאי לקבוע תחומי שיפוט גאוגרפיים לבית הדין למשמעת.
(ב)התובענה תוגש לבית הדין שבאזור שיפוטו נעברה העבירה או שבו נמצא מקום מגוריו של הנאשם.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אב בית הדין, לבקשת נאשם או תובע ומטעמים שיירשמו, להחליט על העברת דיון מבית דין למשמעת שבו הוגשה התובענה, לבית דין למשמעת שבתחום שיפוט אחר.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה קביעת תחומי שיפוט (י״פ תשפ״ה, 6368), לפיה נקבעו תחומי שיפוט גאוגרפיים לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כמפורט להלן: נעברה עבירת משמעת, תוגש התובענה לבית הדין למשמעת בירושלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נציב השירות, רשאי לקבוע תחומי שיפוט גאוגרפיים לבית הדין למשמעת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|קביעת תחומי שיפוט לפי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין)|קביעת תחומי שיפוט}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13390.pdf|י״פ תשפ״ה, 6368}}), לפיה נקבעו תחומי שיפוט גאוגרפיים לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כמפורט להלן: נעברה עבירת משמעת, תוגש התובענה לבית הדין למשמעת בירושלים.}}
{{ח:תת|(ב)}} התובענה תוגש לבית הדין שבאזור שיפוטו נעברה העבירה או שבו נמצא מקום מגוריו של הנאשם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי אב בית הדין, לבקשת נאשם או תובע ומטעמים שיירשמו, להחליט על העברת דיון מבית דין למשמעת שבו הוגשה התובענה, לבית דין למשמעת שבתחום שיפוט אחר.

1אהגשת תובענהתיקונים: תשס״ג

תובענה תוגש למזכירות בית הדין בארבעה עותקים ובמספר עותקים נוסף כמספר הנאשמים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה תוגש למזכירות בית הדין בארבעה עותקים ובמספר עותקים נוסף כמספר הנאשמים.

2תוכן התובענהתיקונים: תשל״ז

התובענה תוגש בטופס שבתוספת ותכיל פרטים אלה (להלן – התובענה):
(1)שם הנאשם, גילו ומענו;
(2)המשרד והיחידה בהם הוא מועסק;
(3)דרגתו ותואר משרתו;
(4)תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת, הנסיבות, המקום והזמן;
(5)ציון הפסקה שבסעיף 17 לחוק, שעל פיה מואשם הנאשם, ולענין סעיף 17(2) – פירוט הנוהג, החוק, התקנה או ההוראה שבאי קיומה מואשם העובד;
(6)שמות עדי התביעה ומעניהם.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • שבסעיף 17 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 17
  • סעיף 17(2) → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 17
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התובענה תוגש {{ח:פנימי|תוספת|בטופס שבתוספת}} ותכיל פרטים אלה (להלן – התובענה):
{{ח:תת|(1)}} שם הנאשם, גילו ומענו;
{{ח:תת|(2)}} המשרד והיחידה בהם הוא מועסק;
{{ח:תת|(3)}} דרגתו ותואר משרתו;
{{ח:תת|(4)}} תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת, הנסיבות, המקום והזמן;
{{ח:תת|(5)}} ציון הפסקה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|שבסעיף 17 לחוק}}, שעל פיה מואשם הנאשם, ולענין {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17(2)}} – פירוט הנוהג, החוק, התקנה או ההוראה שבאי קיומה מואשם העובד;
{{ח:תת|(6)}} שמות עדי התביעה ומעניהם.

3צירוף פסק דיןתיקונים: תשס״ג

ניתן בענין העומד לדיון לפני בית הדין למשמעת, פסק דין בהליכים פליליים נגד הנאשם, יצורף פסק הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן בענין העומד לדיון לפני בית הדין למשמעת, פסק דין בהליכים פליליים נגד הנאשם, יצורף פסק הדין.

4צירוף אישומים ונאשמיםתיקונים: תשל״ז, תשס״ג

(א)מותר לצרף בתובענה אחת כמה אישומים, בין אם הם מבוססים על אותן עובדות ובין אם הם מבוססים על עובדות שונות, ובלבד שכל אישום יצויין בנפרד ויפורטו בו מהותו והוראת החוק החלה עליו.
(ב)מותר להאשים בתובענה אחת כמה נאשמים בין כצדדים לעבירת המשמעת ובין בדרך אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מותר לצרף בתובענה אחת כמה אישומים, בין אם הם מבוססים על אותן עובדות ובין אם הם מבוססים על עובדות שונות, ובלבד שכל אישום יצויין בנפרד ויפורטו בו מהותו והוראת החוק החלה עליו.
{{ח:תת|(ב)}} מותר להאשים בתובענה אחת כמה נאשמים בין כצדדים לעבירת המשמעת ובין בדרך אחרת.

5הפרדה לפני תחילת הדיון

אב בית הדין רשאי להורות, לפני תחילת הדיון, על הפרדת אישומים או על הפרדת דינם של נאשמים המואשמים בתובענה אחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אב בית הדין רשאי להורות, לפני תחילת הדיון, על הפרדת אישומים או על הפרדת דינם של נאשמים המואשמים בתובענה אחת.

6הפרדה על ידי בית הדין

בית הדין רשאי, בכל שלב מהשלבים שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני או בנאשם פלוני שנכלל בתובענה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, בכל שלב מהשלבים שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני או בנאשם פלוני שנכלל בתובענה.

7תובענה חדשה בהפרדת הדיון

הורה אב בית הדין או בית הדין על הפרדת הדיון, יקבע אם תוגש תובענה אחרת בשל האישום שהדיון בו הופרד או נגד הנאשם שדיונו הופרד או לאו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הורה אב בית הדין או בית הדין על הפרדת הדיון, יקבע אם תוגש תובענה אחרת בשל האישום שהדיון בו הופרד או נגד הנאשם שדיונו הופרד או לאו.

8פגם בתובענה

לא תיפסל תובענה עקב כל פגם בה, אם לדעת בית הדין, אין בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם; אולם רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר וליתן הוראות כפי שימצא לנכון כדי להסיר את החשש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תיפסל תובענה עקב כל פגם בה, אם לדעת בית הדין, אין בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם; אולם רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר וליתן הוראות כפי שימצא לנכון כדי להסיר את החשש.

9המצאת תובענה

העתק התובענה יומצא לנאשם, לפי מענו או באמצעות המשרד בו הוא מועסק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק התובענה יומצא לנאשם, לפי מענו או באמצעות המשרד בו הוא מועסק.

10עיון בחומר הראיותתיקונים: תשנ״ט

(א)הוגשה תובענה, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה המצוי בידי התובע והנוגע לתובענה שהוגשה ולהעתיקו.
(ב)נאשם רשאי לבקש מבית הדין שאליו הוגשה התובענה להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שלטענתו הוא חומר חקירה שלא הועמד לעיונו.
(ג)בקשה לפי תקנת משנה (ב) תידון בפני אב בית הדין למשמעת בשבתו כדן יחיד.
(ד)בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית הדין בלבד.
(ה)אין בהוראות תקנה זו כדי לפגוע בהוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #פרק ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תובענה, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה המצוי בידי התובע והנוגע לתובענה שהוגשה ולהעתיקו.
{{ח:תת|(ב)}} נאשם רשאי לבקש מבית הדין שאליו הוגשה התובענה להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שלטענתו הוא חומר חקירה שלא הועמד לעיונו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לפי תקנת משנה (ב) תידון בפני אב בית הדין למשמעת בשבתו כדן יחיד.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית הדין בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות תקנה זו כדי לפגוע בהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

10אדרכי העיון וההעתקהתיקונים: תשנ״ט

עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד התובע או במקום אחר שהתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שהתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד התובע או במקום אחר שהתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שהתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.
פרק שני: הליכים לפני הדיון

11הודעה לתובע ולנאשםתיקונים: תשכ״ח, תשס״ג

הוגשה תובענה ונתמנה מותב בית הדין אשר ידון בה וכן נקבע מקום הדיון ומועד תחילתו, תימסר על כך הודעה לתובע ולנאשם לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה תובענה ונתמנה מותב בית הדין אשר ידון בה וכן נקבע מקום הדיון ומועד תחילתו, תימסר על כך הודעה לתובע ולנאשם לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הדיון.

12תיקון תובענה על ידי תובעתיקונים: תשס״ג

תובע רשאי, בהודעה לבית הדין, בכל עת עד לתחילת הדיון, לתקן תובענה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה; בית הדין ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובע רשאי, בהודעה לבית הדין, בכל עת עד לתחילת הדיון, לתקן תובענה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה; בית הדין ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

13תיקון תובענהתיקונים: תשכ״ח, תשס״ג

בית הדין רשאי, בכל שלב מהשלבים שלאחר תחילת הדיון, לתקן כתב תובענה לפי בקשת התובע, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שתינתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, בכל שלב מהשלבים שלאחר תחילת הדיון, לתקן כתב תובענה לפי בקשת התובע, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שתינתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

14חזרה מאישוםתיקונים: תשכ״ח, תשס״ג

תובע רשאי בכל עת לאחר תחילת ההליך, ולפני מתן פסק הדין לגבי כל הנאשמים או לגבי חלקם, לחזור בו מתובענה או מאישום שבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובע רשאי בכל עת לאחר תחילת ההליך, ולפני מתן פסק הדין לגבי כל הנאשמים או לגבי חלקם, לחזור בו מתובענה או מאישום שבה.

15תוצאות ביטול התובענהתיקונים: תשס״ג

חזר בו התובע מתובענה או מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית הדין, בהחלטה בכתב, את האישום; חזר בו לאחר מכן, שלא בשל פרישתו של הנאשם משירות המדינה, יזכה בית הדין את הנאשם מאותו אישום או מהתובענה כולה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חזר בו התובע מתובענה או מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית הדין, בהחלטה בכתב, את האישום; חזר בו לאחר מכן, שלא בשל פרישתו של הנאשם משירות המדינה, יזכה בית הדין את הנאשם מאותו אישום או מהתובענה כולה.

16הזמנת עדים

בית הדין רשאי, לפי בקשת בעל הדין, להזמין כל אדם להעיד בפניו, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון; כן רשאי בית הדין להזמין עדים מטעמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, לפי בקשת בעל הדין, להזמין כל אדם להעיד בפניו, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון; כן רשאי בית הדין להזמין עדים מטעמו.

17המצאת מסמכים

בית הדין רשאי, לבקשת בעל דין, או מטעמו, הכל כאמור בתקנה 18, להורות לעד שהוזמן או לכל אדם אחר להמציא לבית הדין תוך המועד שיקבע, מסמכים הנמצאים ברשותו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, לבקשת בעל דין, או מטעמו, הכל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}, להורות לעד שהוזמן או לכל אדם אחר להמציא לבית הדין תוך המועד שיקבע, מסמכים הנמצאים ברשותו.

17ארציפות הדיוןתיקונים: תש״ל, תשס״ג

כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית הדין לדחות מפעם לפעם את מועד תחילת הדיון או המשכו, כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך בית הדין בדיון במועדים סמוכים זה לזה ככל הניתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית הדין לדחות מפעם לפעם את מועד תחילת הדיון או המשכו, כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך בית הדין בדיון במועדים סמוכים זה לזה ככל הניתן.
פרק שלישי: הליכי הדיון
סימן א׳: תחילת הדיון

18תוצאות אי התייצבות צד לדיוןתיקונים: תשכ״ח, תשס״ג

לא הופיעו, בתחילת הדיון או בהמשכו, נאשם או תובע שהוזמנו, רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר, ואם לדעת בית הדין לא היה הצדק סביר לאי הופעתו – רשאי בית הדין להמשיך בדיון בהעדרו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא הופיעו, בתחילת הדיון או בהמשכו, נאשם או תובע שהוזמנו, רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר, ואם לדעת בית הדין לא היה הצדק סביר לאי הופעתו – רשאי בית הדין להמשיך בדיון בהעדרו.

19קריאת התובענהתיקונים: תשס״ג

בתחילת הדיון יקרא בית הדין את כתב התובענה לנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתחילת הדיון יקרא בית הדין את כתב התובענה לנאשם.

20הסברת התובענה ותרגומהתיקונים: תשס״ג

(א)נראה ליושב ראש בית הדין כי הנאשם לא הבין את התובענה, יסביר לו את תוכנה או יורה להסביר לו את תוכנה בלשון המובנת לו.
(ב)נתברר לבית הדין שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נראה ליושב ראש בית הדין כי הנאשם לא הבין את התובענה, יסביר לו את תוכנה או יורה להסביר לו את תוכנה בלשון המובנת לו.
{{ח:תת|(ב)}} נתברר לבית הדין שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.

21טענות מקדמיות

לאחר קריאת התובענה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון טענות מקדמיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאחר קריאת התובענה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון טענות מקדמיות.

22דיון בטענה מקדמית

נטענה טענה מקדמית, יחליט בה בית הדין לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; וכן רשאי הוא להשהות את מתן החלטתו עד לשלב אחר של הדיון; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין לתקן את התובענה או לבטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נטענה טענה מקדמית, יחליט בה בית הדין לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; וכן רשאי הוא להשהות את מתן החלטתו עד לשלב אחר של הדיון; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין לתקן את התובענה או לבטלה.

23טענות מקדמיות בשלב מאוחר

לא טען הנאשם או בא כוחו בשלב זה טענה מקדמית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של הדיון; אולם לגבי טענה מקדמית של חוסר סמכות, פגם או פסול בתובענה, או שאין התובענה מגלה עבירה, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא טען הנאשם או בא כוחו בשלב זה טענה מקדמית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של הדיון; אולם לגבי טענה מקדמית של חוסר סמכות, פגם או פסול בתובענה, או שאין התובענה מגלה עבירה, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין.

24תשובת הנאשם לתובענה

לא בוטלה התובענה עקב טענה מקדמית יישאל הנאשם אם הוא מודה באשמה או בעובדות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא בוטלה התובענה עקב טענה מקדמית יישאל הנאשם אם הוא מודה באשמה או בעובדות.

25תוצאות אי כפירה

עובדה שהנאשם לא כפר בה בהודעתו לבית הדין – יראו אותה כמוכחת, זולת אם החליט בית הדין שלא לראותה כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובדה שהנאשם לא כפר בה בהודעתו לבית הדין – יראו אותה כמוכחת, זולת אם החליט בית הדין שלא לראותה כך.

26תוצאות כפירהתיקונים: תשכ״ח, תשנ״ג

(א)כפר הנאשם בעובדה הנטענת בתובענה, או שלא כפר בה ובית הדין החליט שלא לראותה כמוכחת, רשאי בית הדין לבקש ממנו תגובה מפורטת לתובענה.
(ב)בית הדין רשאי, בהחלטתו לענין חיוב הנאשם או זיכויו, ולענין גזר הדין, להביא בחשבון את העובדה שהנאשם סירב למסור גירסתו בענין, או שקיימת סתירה בין גירסתו לבין הגירסה העולה מראיות הנאשם; הוראה זו אינה באה לגרוע מסמכות בית הדין להביא בחשבון לענין זה עובדות אחרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כפר הנאשם בעובדה הנטענת בתובענה, או שלא כפר בה ובית הדין החליט שלא לראותה כמוכחת, רשאי בית הדין לבקש ממנו תגובה מפורטת לתובענה.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין רשאי, בהחלטתו לענין חיוב הנאשם או זיכויו, ולענין גזר הדין, להביא בחשבון את העובדה שהנאשם סירב למסור גירסתו בענין, או שקיימת סתירה בין גירסתו לבין הגירסה העולה מראיות הנאשם; הוראה זו אינה באה לגרוע מסמכות בית הדין להביא בחשבון לענין זה עובדות אחרות.

27הבהרת טענות הנאשם

בשלב תשובת הנאשם רשאי בית הדין, והתובע ברשות בית הדין, לשאול את הנאשם שאלות לשם הבהרת טענותיו או סתירות בהן בלבד אך לא ייחקר עליהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בשלב תשובת הנאשם רשאי בית הדין, והתובע ברשות בית הדין, לשאול את הנאשם שאלות לשם הבהרת טענותיו או סתירות בהן בלבד אך לא ייחקר עליהן.

28הודעה על ידי הנאשםתיקונים: תשכ״ח, תשס״ג

עד לתחילת הדיון רשאי הנאשם למסור הודעתו לבית הדין כאמור בתקנה 24 וגירסתו כאמור בתקנה 26(א) בכתב, ואם עשה כן דינם כדין הודעה וגירסה הנמסרים בפני בית הדין; הודעה כאמור תימסר בשני עותקים, שאחד מהם יומצא על ידי בית הדין לתובע.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עד לתחילת הדיון רשאי הנאשם למסור הודעתו לבית הדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24}} וגירסתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26(א)}} בכתב, ואם עשה כן דינם כדין הודעה וגירסה הנמסרים בפני בית הדין; הודעה כאמור תימסר בשני עותקים, שאחד מהם יומצא על ידי בית הדין לתובע.

29חזרה מהודיה

בית הדין רשאי להרשות לנאשם, בכל שלב של הדיון עד למתן פסק הדין, לחזור בו מהודיה באשמה או בעובדה ולכפור בהן, וכן רשאי הוא לדרוש הוכחת אשמה או עובדה אף שהנאשם הודה בה או לא כפר בה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי להרשות לנאשם, בכל שלב של הדיון עד למתן פסק הדין, לחזור בו מהודיה באשמה או בעובדה ולכפור בהן, וכן רשאי הוא לדרוש הוכחת אשמה או עובדה אף שהנאשם הודה בה או לא כפר בה.

30הודיה של חלק מהנאשמים

צורפו בתובענה אחת נאשמים אחדים וחלק מהם הודה בכל האישומים, או שרואים אותם כמוכחים לגביהם, רשאי בית הדין להרשיעם מיד וליתן גזר הדין, או להשהות את ההרשעה ומתן גזר הדין עד להכרעת דינם של יתר הנאשמים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צורפו בתובענה אחת נאשמים אחדים וחלק מהם הודה בכל האישומים, או שרואים אותם כמוכחים לגביהם, רשאי בית הדין להרשיעם מיד וליתן גזר הדין, או להשהות את ההרשעה ומתן גזר הדין עד להכרעת דינם של יתר הנאשמים.
סימן ב׳: פרשת התביעה וההגנה

31פרשת התביעה

אם לאחר תשובת הנאשם מוטלת על התביעה חובת הוכחה, יפתח התובע בהבאת ראיות לאישומים בהם כפר הנאשם, אולם רשאי הוא, לפני שיביא ראיותיו, לומר דברי פתיחה לתובענה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם לאחר תשובת הנאשם מוטלת על התביעה חובת הוכחה, יפתח התובע בהבאת ראיות לאישומים בהם כפר הנאשם, אולם רשאי הוא, לפני שיביא ראיותיו, לומר דברי פתיחה לתובענה.

32תוצאות טענת אין להשיב אשמהתיקונים: תשס״ג

עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והתובע רשאי להשיב על הטענה; קיבל בית הדין את טענת הנאשם – יזכהו מן האשמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והתובע רשאי להשיב על הטענה; קיבל בית הדין את טענת הנאשם – יזכהו מן האשמה.

33פרשת ההגנה

סיים התובע הבאת ראיותיו, ולא זוכה הנאשם מכוח טענה כאמור בתקנה 32 רשאי הנאשם להביא ראיותיו ורשאי הוא, לפני שיביא ראיותיו, לומר דברי פתיחה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיים התובע הבאת ראיותיו, ולא זוכה הנאשם מכוח טענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנה 32}} רשאי הנאשם להביא ראיותיו ורשאי הוא, לפני שיביא ראיותיו, לומר דברי פתיחה.

34המועד למסירת עדות על ידי הנאשם

רצה הנאשם למסור עדות או הודעה יעשה כן בתחילת פרשת הגנתו, אולם רשאי בית הדין להרשותו למסור הודעה ועדות בשלב אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רצה הנאשם למסור עדות או הודעה יעשה כן בתחילת פרשת הגנתו, אולם רשאי בית הדין להרשותו למסור הודעה ועדות בשלב אחר.

35ראיות מטעם בית הדין

רשאי בית הדין לשמוע עד שהזמין מטעמו, ואפילו כבר נשמעה עדותו, ולהורות על הבאת כל ראיה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי בית הדין לשמוע עד שהזמין מטעמו, ואפילו כבר נשמעה עדותו, ולהורות על הבאת כל ראיה אחרת.

36ראיות נוספות

בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו בראיות בעל הדין שכנגד או של בית הדין ואשר בעל הדין המבקש לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר מהודאתו בהן לאחר סיום פרשת התובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו בראיות בעל הדין שכנגד או של בית הדין ואשר בעל הדין המבקש לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר מהודאתו בהן לאחר סיום פרשת התובע.

37ראיות לסתור ראיות נוספותתיקונים: תשס״ג

הביא בעל דין ראיות נוספות כאמור בתקנה 36, רשאי בעל הדין שכנגד או בא כוחו להביא ראיות לסתור אותן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הביא בעל דין ראיות נוספות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בתקנה 36}}, רשאי בעל הדין שכנגד או בא כוחו להביא ראיות לסתור אותן.

38סיכומים

בתום שמיעת הראיות, או אם לא היה צורך בכך לאור תשובת הנאשם, רשאים התובע, ואחריו הנאשם, להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום שמיעת הראיות, או אם לא היה צורך בכך לאור תשובת הנאשם, רשאים התובע, ואחריו הנאשם, להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.
סימן ג׳: עדויות, אמרות

39חקירת עדים על ידי בעלי הדין

אם לא הורה בית הדין על סדר אחר יהא עד נחקר תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם לא הורה בית הדין על סדר אחר יהא עד נחקר תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.

40סדר חקירת עדים של נאשמים אחדים

נכללו בתובענה אחת נאשמים אחדים, יקבע בית הדין את סדרי חקירת העדים והסיכומים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכללו בתובענה אחת נאשמים אחדים, יקבע בית הדין את סדרי חקירת העדים והסיכומים.

40אעד עוייןתיקונים: תשכ״ח

קבע בית הדין כי עד שנקרא על ידי בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית הדין עדות הסותרת עדותו בפני חוקר ובין מטעם אחר – רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו על ידי בעלי הדין האחרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבע בית הדין כי עד שנקרא על ידי בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית הדין עדות הסותרת עדותו בפני חוקר ובין מטעם אחר – רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו על ידי בעלי הדין האחרים.

40בזכות חקירה שכנגד במקרים מסויימיםתיקונים: תשכ״ח

היה לבית הדין יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות הנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה לבית הדין יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות הנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.

40געדות בכתבתיקונים: תשס״ג

עדות בכתב תהא קבילה כראיה בהליכים שמתנהלים בבית הדין, אם מתן העדות הוכח על ידי העדתו בעל פה בבית הדין של נותנה ושניתנה הזדמנות לחקרו חקירה נגדית, ואולם עדות בכתב תהא קבילה בלא העדה כאמור, אם בעלי הדין הסכימו לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עדות בכתב תהא קבילה כראיה בהליכים שמתנהלים בבית הדין, אם מתן העדות הוכח על ידי העדתו בעל פה בבית הדין של נותנה ושניתנה הזדמנות לחקרו חקירה נגדית, ואולם עדות בכתב תהא קבילה בלא העדה כאמור, אם בעלי הדין הסכימו לכך.

40דהוכחת אמרה של נאשםתיקונים: תשס״ג

אמרתו של נאשם מותר להוכיח בעדותו של אדם ששמע אותה; נרשמה האמרה בכתב והנאשם חתם עליה או קיים אותה באופן אחר, מותר להוכיחה בעדות על כך ממי שהיה נוכח באותו מעמד; אמרה שנרשמה כאמור מותר להוכיחה אף בתצהיר בכתב של מי שהיה נוכח באותו מעמד, אם הנאשם מיוצג וסנגורו מסכים לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמרתו של נאשם מותר להוכיח בעדותו של אדם ששמע אותה; נרשמה האמרה בכתב והנאשם חתם עליה או קיים אותה באופן אחר, מותר להוכיחה בעדות על כך ממי שהיה נוכח באותו מעמד; אמרה שנרשמה כאמור מותר להוכיחה אף בתצהיר בכתב של מי שהיה נוכח באותו מעמד, אם הנאשם מיוצג וסנגורו מסכים לכך.

40ההודאת נאשםתיקונים: תשס״ג

עדות על הודאת נאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודאה ובית הדין שוכנע שההודאה היתה חופשית ומרצון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עדות על הודאת נאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודאה ובית הדין שוכנע שההודאה היתה חופשית ומרצון.

40ואזהרת עדתיקונים: תשס״ג

(א)עד שעומד להעיד לפני בית הדין, מזהירים אותו תחילה בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד אמת ואת האמת כולה, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.
(ב)העד ישיב כי הבין את האזהרה, וכי הוא מתחייב לעשות כן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עד שעומד להעיד לפני בית הדין, מזהירים אותו תחילה בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד אמת ואת האמת כולה, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.
{{ח:תת|(ב)}} העד ישיב כי הבין את האזהרה, וכי הוא מתחייב לעשות כן.

40זמינוי עד מומחהתיקונים: תשס״ג

(א)בית הדין רשאי, מטעמים שיירשמו, למנות מיזמתו עד מומחה בענין הדורש דעה מקצועית או חישוב לצורך הבהרת חומר הראיות שלפניו.
(ב)עדותו של עד מומחה תינתן בכתב וכן תינתן הזדמנות לצדדים לחקור אותו חקירה נגדית או להביא ראיות מטעמם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי, מטעמים שיירשמו, למנות מיזמתו עד מומחה בענין הדורש דעה מקצועית או חישוב לצורך הבהרת חומר הראיות שלפניו.
{{ח:תת|(ב)}} עדותו של עד מומחה תינתן בכתב וכן תינתן הזדמנות לצדדים לחקור אותו חקירה נגדית או להביא ראיות מטעמם.

40חגביה מוקדמת של עדותתיקונים: תשס״ג

בית הדין רשאי לאחר הגשת כתב תובענה, לבקשתו של תובע או נאשם, לגבות עדות של אדם לאלתר, אם ראה כי העדות חשובה לבירור העובדות, וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך הדיון, או אם נמצא חשש שאמצעים פסולים יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך הדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי לאחר הגשת כתב תובענה, לבקשתו של תובע או נאשם, לגבות עדות של אדם לאלתר, אם ראה כי העדות חשובה לבירור העובדות, וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך הדיון, או אם נמצא חשש שאמצעים פסולים יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך הדיון.

41עובדות שנקבעו בפסק דין

עובדה שהוכחה בבית משפט או בבית דין אחר רשאי בית הדין לראותה כמוכחת בפניו לכאורה אם הוגש העתק מאושר של פסק הדין שבו נקבעה אותה העובדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובדה שהוכחה בבית משפט או בבית דין אחר רשאי בית הדין לראותה כמוכחת בפניו לכאורה אם הוגש העתק מאושר של פסק הדין שבו נקבעה אותה העובדה.

42עדות מטעם בית הדין

נקרא עד להעיד מטעם בית הדין תינתן לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקרא עד להעיד מטעם בית הדין תינתן לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע בית הדין.

43מקום גביית עדות

(א)בית הדין רשאי לגבות עדות בכל מקום שימצא לנכון וכן לבקר בכל מקום כדי לברר עובדות הנוגעות לאשמה, ובלבד שהתובע והנאשם הוזמנו כדין למקום גביית העדות.
(ב)בית הדין רשאי לחקור עד בכל שלב משלבי מתן עדותו ולערוך עימות עדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי לגבות עדות בכל מקום שימצא לנכון וכן לבקר בכל מקום כדי לברר עובדות הנוגעות לאשמה, ובלבד שהתובע והנאשם הוזמנו כדין למקום גביית העדות.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין רשאי לחקור עד בכל שלב משלבי מתן עדותו ולערוך עימות עדים.

44עדות נאשם

הנאשם רשאי להעיד בעצמו ואם עשה כן דינו, לענין חקירתו, כדין כל עד אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאשם רשאי להעיד בעצמו ואם עשה כן דינו, לענין חקירתו, כדין כל עד אחר.

45חקירת עד

בחקירת עד בבית הדין, לא ירשה בית הדין חקירה אשר, לדעת בית הדין, אינה לענין ואינה הוגנת ובפרט לא ירשה בית הדין חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש שאינם לענין ואינם הוגנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחקירת עד בבית הדין, לא ירשה בית הדין חקירה אשר, לדעת בית הדין, אינה לענין ואינה הוגנת ובפרט לא ירשה בית הדין חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש שאינם לענין ואינם הוגנים.

45אהעדת נפגע בעבירת מיןתיקונים: תשס״ג, תשס״ג־2

(א)בסעיף זה, ”עבירת מין“ – עבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998, או לפי סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או התנהגות בעלת אופי מיני, שאינה הולמת עובד ציבור – הכל על פי האמור בתובענה נגד הנאשם.
(ב)בית הדין לא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של הנפגע בעבירת מין, אלא אם כן ראה מטעמים שיירשמו, כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין.
(ג)בית הדין רשאי להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת תובע, לפני מתן העדות או במהלכה, שמתלונן ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סנגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט, באמצעות מערכת טלוויזיה במעגל סגור, או בכל דרך אחרת שתמנע מן העד לראות את הנאשם.
(ד)בית הדין לא יחליט כאמור בתקנת משנה (ג), אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר –
(1)לבית הדין – לצפות בעד, להאזין לו ולהציג לו שאלות בזמן אמת בכל מהלך העדות;
(2)לנאשם – לצפות בעד או להאזין לו ולשמור על קשר עם סניגורו, בכל מהלך העדות, ולהציג לעד שאלות באמצעותו בזמן אמת, במהלך החקירה הנגדית.
(ה)בית הדין רשאי להורות שדיון בענין עדות באופן האמור, יתבצע שלא בנוכחות העד.
(ו)בקשת תובע, כאמור בתקנת משנה (ג), תוגש בכתב למזכירות בית הדין הדן בתובענה לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד הקבוע לתחילת שמיעת פרשת התביעה, אלא אם כן קבע בית הדין תקופה קצרה ממנה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 → חוק למניעת הטרדה מינית
  • סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק י סימן ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”עבירת מין“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או התנהגות בעלת אופי מיני, שאינה הולמת עובד ציבור – הכל על פי האמור בתובענה נגד הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין לא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של הנפגע בעבירת מין, אלא אם כן ראה מטעמים שיירשמו, כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין רשאי להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת תובע, לפני מתן העדות או במהלכה, שמתלונן ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סנגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט, באמצעות מערכת טלוויזיה במעגל סגור, או בכל דרך אחרת שתמנע מן העד לראות את הנאשם.
{{ח:תת|(ד)}} בית הדין לא יחליט כאמור בתקנת משנה (ג), אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר –
{{ח:תת|(1)}} לבית הדין – לצפות בעד, להאזין לו ולהציג לו שאלות בזמן אמת בכל מהלך העדות;
{{ח:תת|(2)}} לנאשם – לצפות בעד או להאזין לו ולשמור על קשר עם סניגורו, בכל מהלך העדות, ולהציג לעד שאלות באמצעותו בזמן אמת, במהלך החקירה הנגדית.
{{ח:תת|(ה)}} בית הדין רשאי להורות שדיון בענין עדות באופן האמור, יתבצע שלא בנוכחות העד.
{{ח:תת|(ו)}} בקשת תובע, כאמור בתקנת משנה (ג), תוגש בכתב למזכירות בית הדין הדן בתובענה לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד הקבוע לתחילת שמיעת פרשת התביעה, אלא אם כן קבע בית הדין תקופה קצרה ממנה.
סימן ג1: הכרעת דין

46החלטת בית הדין בתום הבירורתיקונים: תשכ״ח, תשס״ג

מצא בית הדין, בתום בירור האשמה שיש בראיות שהיו לפניו כדי הוכחת האשמה ירשיע בה את הנאשם בפסק דינו; בית הדין רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב התובענה, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מצא בית הדין, בתום בירור האשמה שיש בראיות שהיו לפניו כדי הוכחת האשמה ירשיע בה את הנאשם בפסק דינו; בית הדין רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב התובענה, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

47פסק הדין בכתבתיקונים: תשכ״ח, תשל״ז

בית הדין יתן את פסק דינו בכתב, ודעת מיעוט תצויין בפסק הדין וכן תמצית נימוקיה; פסק הדין יכיל הרצאה תמציתית של נושא התובענה, ממצאי בית הדין לגבי העובדות המהותיות, השאלות המשפטיות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה; אולם אם בתום בירור האשמה, וכל עוד בית הדין יושב לדין, החליט בית הדין על זיכוי הנאשם מאשמה, רשאי הוא להודיע על הזיכוי בעל פה וללא נימוקים, ולמסור את נימוקי הזיכוי בכתב לבעלי הדין במועד אחר; החליט בית הדין על זיכוי הנאשם במועד מאוחר יותר, רשאי הוא למסור את החלטתו ונימוקיה בכתב לבעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין יתן את פסק דינו בכתב, ודעת מיעוט תצויין בפסק הדין וכן תמצית נימוקיה; פסק הדין יכיל הרצאה תמציתית של נושא התובענה, ממצאי בית הדין לגבי העובדות המהותיות, השאלות המשפטיות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה; אולם אם בתום בירור האשמה, וכל עוד בית הדין יושב לדין, החליט בית הדין על זיכוי הנאשם מאשמה, רשאי הוא להודיע על הזיכוי בעל פה וללא נימוקים, ולמסור את נימוקי הזיכוי בכתב לבעלי הדין במועד אחר; החליט בית הדין על זיכוי הנאשם במועד מאוחר יותר, רשאי הוא למסור את החלטתו ונימוקיה בכתב לבעלי הדין.

48שימוע פסק הדין או מסירתותיקונים: תשכ״ח, תשל״ה

בית הדין רשאי לקרוא את פסק דינו בפני בעלי הדין שהתייצבו או לשלוח העתקים מאושרים ממנו בדואר רשום לנאשם ולתובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי לקרוא את פסק דינו בפני בעלי הדין שהתייצבו או לשלוח העתקים מאושרים ממנו בדואר רשום לנאשם ולתובע.

48אבקשה להוצאות ההגנהתיקונים: תשכ״ח

בקשה לתשלום הוצאות ההגנה על פי סעיף 36 לחוק תוגש לבית הדין מיד לאחר קריאת החלטתו, ואם לא נקראה בפני הנאשם – תוך שבעה ימים לאחר מסירתה לנאשם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 36 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 36
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לתשלום הוצאות ההגנה על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 36|סעיף 36 לחוק}} תוגש לבית הדין מיד לאחר קריאת החלטתו, ואם לא נקראה בפני הנאשם – תוך שבעה ימים לאחר מסירתה לנאשם.
סימן ד׳: גזר הדין

49ראיות לקביעת מידת העונשתיקונים: תשמ״א, תשמ״א־2, תשס״ג

(א)הורשע הנאשם – רשאי התובע תחילה, ואחריו נציג המשרד בו מועסק הנאשם, שנקבע על ידי מנהלו הכללי, ולאחריו הנאשם, להביא ראיות שיש בהן ענין לקביעת אמצעי המשמעת.
(ב)בתקנה זו, ”המנהל הכללי“, לגבי עובדי מערכת בתי המשפט לרבות עובדי לשכות ההוצאה לפועל ובתי הדין לעבודה – מנהל בתי המשפט שנתמנה על פי סעיף 82(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 82(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 82
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורשע הנאשם – רשאי התובע תחילה, ואחריו נציג המשרד בו מועסק הנאשם, שנקבע על ידי מנהלו הכללי, ולאחריו הנאשם, להביא ראיות שיש בהן ענין לקביעת אמצעי המשמעת.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”המנהל הכללי“, לגבי עובדי מערכת בתי המשפט לרבות עובדי לשכות ההוצאה לפועל ובתי הדין לעבודה – מנהל בתי המשפט שנתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 82|סעיף 82(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.

50סיכומים לענין העונש

בתום הבאת הראיות רשאי התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין אמצעי המשמעת וכן רשאים הם להביע דעתם על אמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד הנאשם; נציג המשרד בו מועסק הנאשם רשאי אף הוא להביע דעתו על אמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד הנאשם לפני סיכום הנאשם בשלב שיורה בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום הבאת הראיות רשאי התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין אמצעי המשמעת וכן רשאים הם להביע דעתם על אמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד הנאשם; נציג המשרד בו מועסק הנאשם רשאי אף הוא להביע דעתו על אמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד הנאשם לפני סיכום הנאשם בשלב שיורה בית הדין.

51גזר הדיןתיקונים: תשכ״ח, תשל״ז

לאחר הסיכומים לענין אמצעי המשמעת יקבע בית הדין את אמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד הנאשם כגזר הדין; גזר הדין יכיל את פרטיו האישיים של הנאשם, פרטים על שירותו הנוגעים לענין, תמצית הטענות שהועלו והראיות שהובאו לגבי אמצעי המשמעת, את אמצעי המשמעת שהוטל והנימוקים להטלתו; בית הדין יקרא את גזר דינו בפני בעלי הדין שהתייצבו; לא התייצבו בעלי הדין יצורף גזר הדין לפרוטוקול ללא שימועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאחר הסיכומים לענין אמצעי המשמעת יקבע בית הדין את אמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד הנאשם כגזר הדין; גזר הדין יכיל את פרטיו האישיים של הנאשם, פרטים על שירותו הנוגעים לענין, תמצית הטענות שהועלו והראיות שהובאו לגבי אמצעי המשמעת, את אמצעי המשמעת שהוטל והנימוקים להטלתו; בית הדין יקרא את גזר דינו בפני בעלי הדין שהתייצבו; לא התייצבו בעלי הדין יצורף גזר הדין לפרוטוקול ללא שימועו.

52הודעה על זכות לערעורתיקונים: תשכ״ח, תשס״ג

כתום שימוע גזר הדין יסביר בית הדין לצדדים את זכותו לערער על פסק הדין של בית הדין ויודיע לו המועד להגשת הערעור, אם יש לו זכות ערעור לפי סעיף 43(א) לחוק; כן יודיע בית הדין לנאשם, אם החליט על פיטוריו מיד, על זכותו לבקש עיכוב הביצוע לפי סעיף 43(ב) לחוק, ואם היה הנאשם מושעה יודיע לו על זכויותיו לגבי משכורתו לפי סעיפים 53 ו־54 לחוק; נעדר הנאשם מן הדיון בשעת שימוע גזר הדין, או שלא היה שימוע, יירשמו הודעות בית הדין, כאמור, בגזר הדין.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 43(א) לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 43
  • סעיף 43(ב) לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 43
  • סעיפים 53 → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 53
  • ו־54 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 54
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתום שימוע גזר הדין יסביר בית הדין לצדדים את זכותו לערער על פסק הדין של בית הדין ויודיע לו המועד להגשת הערעור, אם יש לו זכות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 43|סעיף 43(א) לחוק}}; כן יודיע בית הדין לנאשם, אם החליט על פיטוריו מיד, על זכותו לבקש עיכוב הביצוע לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 43|סעיף 43(ב) לחוק}}, ואם היה הנאשם מושעה יודיע לו על זכויותיו לגבי משכורתו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 53|סעיפים 53}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 54|ו־54 לחוק}}; נעדר הנאשם מן הדיון בשעת שימוע גזר הדין, או שלא היה שימוע, יירשמו הודעות בית הדין, כאמור, בגזר הדין.

52אבקשה לעיכוב ביצוע, לאי־ניכוי הכנסה ולתשלום משכורתתיקונים: תשכ״ח

בקשה לעיכוב ביצוע פיטורים, שלא לנכות הכנסה, ולתשלום משכורת, לפי סעיפים 43(ב), 53 ו־54 לחוק, בהתאמה, תוגש לבית הדין מיד עם קריאת גזר הדין, ואם לא נקרא בפני הנאשם, תוך שבעה ימים מיום מסירתו לנאשם; לפני החלטתו בענין, יתן בית הדין הזדמנות לנאשם ולתובע להשמיע טענותיהם.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 43(ב) → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 43
  • 53 → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 53
  • ו־54 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 54
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לעיכוב ביצוע פיטורים, שלא לנכות הכנסה, ולתשלום משכורת, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 43|סעיפים 43(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 53|53}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 54|ו־54 לחוק}}, בהתאמה, תוגש לבית הדין מיד עם קריאת גזר הדין, ואם לא נקרא בפני הנאשם, תוך שבעה ימים מיום מסירתו לנאשם; לפני החלטתו בענין, יתן בית הדין הזדמנות לנאשם ולתובע להשמיע טענותיהם.
פרק רביעי: סדרי הדיון בערעור על החלטה של ועדת משמעת

53ערעור לבית הדיןתיקונים: תשס״ג

ערעור לפי סעיף 28(א)(2) או סעיף 29 לחוק (להלן בפרק זה – ערעור) יוגש בהודעה בכתב ובארבעה עותקים למזכירות בית הדין למשמעת שבו הוגשה התובענה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 28(א)(2) → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 28
  • סעיף 29 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 29
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 28|סעיף 28(א)(2)}} או {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 29|סעיף 29 לחוק}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 4|בפרק זה}} – ערעור) יוגש בהודעה בכתב ובארבעה עותקים למזכירות בית הדין למשמעת שבו הוגשה התובענה.

54משיב בערעור

בערעור לפי סעיף 28(א)(2) לחוק יהיה משיב העובד ובערעור לפי סעיף 29 לחוק – מי שהשר הממונה על העובד מינה לענין סעיף 22 לחוק.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 28(א)(2) לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 28
  • סעיף 29 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 29
  • סעיף 22 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 22
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 28|סעיף 28(א)(2) לחוק}} יהיה משיב העובד ובערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 29|סעיף 29 לחוק}} – מי שהשר הממונה על העובד מינה לענין {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}}.

55תוכן הודעת ערעור

הודעת הערעור תכיל את:
(1)שם המערער;
(2)שם המשיב;
(3)מספר התיק של ועדת המשמעת;
(4)נימוקי הערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעת הערעור תכיל את:
{{ח:תת|(1)}} שם המערער;
{{ח:תת|(2)}} שם המשיב;
{{ח:תת|(3)}} מספר התיק של ועדת המשמעת;
{{ח:תת|(4)}} נימוקי הערעור.

56צירוף ההחלטה

להודעת הערעור יצורף העתק של החלטת ועדת המשמעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} להודעת הערעור יצורף העתק של החלטת ועדת המשמעת.

57חזרה

מערער רשאי לחזור בו מערעורו בהודעה לאב בית הדין; לאחר התחלת הדיון רשאי הוא לחזור בו מערעורו ברשות יושב ראש בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערער רשאי לחזור בו מערעורו בהודעה לאב בית הדין; לאחר התחלת הדיון רשאי הוא לחזור בו מערעורו ברשות יושב ראש בית הדין.

58איחוד ערעורים

הוגשו על החלטת ועדת משמעת ערעור על ידי יותר מבעל דין אחד – יאוחדו ויישמעו כאחד; אולם אם היו הערעורים על ידי נאשמים אחדים ולא היה ערעור לפי סעיף 28(א)(2) לחוק – רשאי בית הדין לצוות על הפרדתם ולשמעם בנפרד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 28(א)(2) לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 28
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשו על החלטת ועדת משמעת ערעור על ידי יותר מבעל דין אחד – יאוחדו ויישמעו כאחד; אולם אם היו הערעורים על ידי נאשמים אחדים ולא היה ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 28|סעיף 28(א)(2) לחוק}} – רשאי בית הדין לצוות על הפרדתם ולשמעם בנפרד.

59העברת חומר הדיוןתיקונים: תשכ״ח

הוגש ערעור יועבר פרוטוקול ועדת המשמעת לבית הדין על ידי המנהל הכללי של המשרד בו מועסק הנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגש ערעור יועבר פרוטוקול ועדת המשמעת לבית הדין על ידי המנהל הכללי של המשרד בו מועסק הנאשם.

60תיקון נימוקי הערעור

בעל דין רשאי לתקן נימוקי ערעורו בכל שלב לפני התחלת הדיון; לאחר מכן הוא רשאי לעשות כן ברשות בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל דין רשאי לתקן נימוקי ערעורו בכל שלב לפני התחלת הדיון; לאחר מכן הוא רשאי לעשות כן ברשות בית הדין.

61נוכחות

הדיון בערעור יהיה בפני המערער והמשיב, אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב ללא הצדק סביר, רשאי בית הדין לדון בערעור שלא בפניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדיון בערעור יהיה בפני המערער והמשיב, אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב ללא הצדק סביר, רשאי בית הדין לדון בערעור שלא בפניו.

62סדר הטענות בערעור

בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב; באיחוד ערעוריהם של העובד ושל הנציב יטען תחילה העובד ואחריו הנציב או בא כוחו, זולת אם הורה בית הדין על דרך אחרת; באיחוד ערעוריהם של עובדים אחדים, יקבע בית הדין את סדר הטענות ביניהם; יכול בית הדין להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל הדין האחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב; באיחוד ערעוריהם של העובד ושל הנציב יטען תחילה העובד ואחריו הנציב או בא כוחו, זולת אם הורה בית הדין על דרך אחרת; באיחוד ערעוריהם של עובדים אחדים, יקבע בית הדין את סדר הטענות ביניהם; יכול בית הדין להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל הדין האחר.

63ראיותתיקונים: תשכ״ח

היה בית הדין סבור שהדבר דרוש לעשיית צדק, רשאי הוא לקבל, לפי בקשת מערער או מיזמתו, ראיות נוספות שלא הובאו בפני ועדת המשמעת; הובאו ראיות כאמור, רשאי בית הדין להרשות למשיב, ואם הובאו מיזמת בית הדין – למערער ולמשיב, להביא ראיות נוספות מטעמם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה בית הדין סבור שהדבר דרוש לעשיית צדק, רשאי הוא לקבל, לפי בקשת מערער או מיזמתו, ראיות נוספות שלא הובאו בפני ועדת המשמעת; הובאו ראיות כאמור, רשאי בית הדין להרשות למשיב, ואם הובאו מיזמת בית הדין – למערער ולמשיב, להביא ראיות נוספות מטעמם.

64פסק הדיןתיקונים: תשכ״ח

בתום הדין בערעור, רשאי בית הדין לעשות אחת מאלה והוראות תקנות 50 ו־51 יחולו לפי הענין:
(1)לדחות את הערעור;
(2)לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות החלטת ועדת המשמעת או לבטלה וליתן אחרת במקומה או להחזיר את הענין לועדת המשמעת, בצירוף הוראות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום הדין בערעור, רשאי בית הדין לעשות אחת מאלה והוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|תקנות 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} יחולו לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} לדחות את הערעור;
{{ח:תת|(2)}} לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות החלטת ועדת המשמעת או לבטלה וליתן אחרת במקומה או להחזיר את הענין לועדת המשמעת, בצירוף הוראות.

65דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה

בית הדין רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה מהטענות שנטענו בו, אם הוא סבור כי לא נגרם עיוות דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה מהטענות שנטענו בו, אם הוא סבור כי לא נגרם עיוות דין.

66הרשעה באישום שונה

בית הדין רשאי לחייב נאשם בעבירה שונה מזו שהורשע בה בועדת משמעת, ובלבד שאשמתו בה מתגלית מן הראיות ובית הדין יתן לו הזדמנות להתגונן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי לחייב נאשם בעבירה שונה מזו שהורשע בה בועדת משמעת, ובלבד שאשמתו בה מתגלית מן הראיות ובית הדין יתן לו הזדמנות להתגונן.

67אמצעי משמעת בערעורתיקונים: תשכ״ח

לא יטיל בית הדין בערעור אמצעי משמעת חמור מזה שועדת משמעת היתה מוסמכת להטיל על הנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יטיל בית הדין בערעור אמצעי משמעת חמור מזה שועדת משמעת היתה מוסמכת להטיל על הנאשם.
פרק חמישי: סדרי הדיון בדיון חוזר

68הגשת הבקשה

בקשה לקיום דיון חוזר לפי סעיף 56 לחוק (להלן בפרק זה – הבקשה) תוגש בכתב לאב בית הדין בארבעה עותקים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 56 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 56
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לקיום דיון חוזר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 56|סעיף 56 לחוק}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – הבקשה) תוגש בכתב לאב בית הדין בארבעה עותקים.

69תוכן הבקשה

הבקשה תכיל –
(1)את שם המבקש;
(2)את מספר תיק בית הדין שבו נדון המבקש;
(3)את נימוקי הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הבקשה תכיל –
{{ח:תת|(1)}} את שם המבקש;
{{ח:תת|(2)}} את מספר תיק בית הדין שבו נדון המבקש;
{{ח:תת|(3)}} את נימוקי הבקשה.

70צירוף החלטה

לבקשה יצורף העתק מהחיוב בדין וגזר הדין של בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבקשה יצורף העתק מהחיוב בדין וגזר הדין של בית הדין.

71המצאה למשיב והערות

(א)הוגשה בקשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה יומצא העתק ממנה לנשפט ולנציב השירות; מת העובד הנשפט, יומצא העתק מהבקשה לאחד מן הזכאים האחרים כאמור בסעיף 57 לחוק, שהוא תושב ישראל וידוע מקום הימצאו.
(ב)הוגשה בקשה על ידי הנדון יומצא העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה.
(ג)מי שהומצא לו העתק מהבקשה לפי תקנה זו, רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההעתק, למסור לאב בית הדין את חוות דעתו בכתב עליה והעתק מחוות הדעת יומצא למבקש באותו זמן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 57 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 57
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה יומצא העתק ממנה לנשפט ולנציב השירות; מת העובד הנשפט, יומצא העתק מהבקשה לאחד מן הזכאים האחרים כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 57|בסעיף 57 לחוק}}, שהוא תושב ישראל וידוע מקום הימצאו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה על ידי הנדון יומצא העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהומצא לו העתק מהבקשה לפי תקנה זו, רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההעתק, למסור לאב בית הדין את חוות דעתו בכתב עליה והעתק מחוות הדעת יומצא למבקש באותו זמן.

72איחוד בקשות

הוגשו בקשות אחדות לקיום דיון חוזר באותו ענין, רשאי אב בית הדין להחליט על איחוד הבקשות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשו בקשות אחדות לקיום דיון חוזר באותו ענין, רשאי אב בית הדין להחליט על איחוד הבקשות.

73פרטים נוספים

אב בית הדין בדונו בבקשה, רשאי לצוות על התובע להגיש לו, במועד שקבע לכך, פרטים נוספים ומפורטים יותר לטענה שבחוות דעתו או בבקשתו, הכל לפי הענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אב בית הדין בדונו בבקשה, רשאי לצוות על התובע להגיש לו, במועד שקבע לכך, פרטים נוספים ומפורטים יותר לטענה שבחוות דעתו או בבקשתו, הכל לפי הענין.

74חזרה מבקשה לדיון חוזר

מגיש בקשה לקיום דיון חוזר (להלן בפרק זה – המבקש), רשאי לחזור בו מבקשתו בכל שלב של הדיון בה עד למתן ההחלטה עליה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגיש בקשה לקיום דיון חוזר (להלן {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – המבקש), רשאי לחזור בו מבקשתו בכל שלב של הדיון בה עד למתן ההחלטה עליה.

75החלטה בבקשה

אב בית הדין יחליט בבקשה לפי המסמכים שהוגשו לו והוא רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אב בית הדין יחליט בבקשה לפי המסמכים שהוגשו לו והוא רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים.

75אהרכב המותבתיקונים: תשס״ג, תשס״ג־2

הרכב המותב שימונה בדיון חוזר יהא, במידת האפשר, שונה מן ההרכב שמונה בדיון הראשון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרכב המותב שימונה בדיון חוזר יהא, במידת האפשר, שונה מן ההרכב שמונה בדיון הראשון.

76סדרי הדיןתיקונים: תשס״ג

בדיון חוזר יחולו סדרי הדין הנוהגים בדיון על פי תובענה, ובית הדין יקיים את הדיון כאילו הנדון מואשם לפניו בתובענה שהוגשה נגדו בראשונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדיון חוזר יחולו סדרי הדין הנוהגים בדיון על פי תובענה, ובית הדין יקיים את הדיון כאילו הנדון מואשם לפניו בתובענה שהוגשה נגדו בראשונה.

77החלטה לאחר שמיעת טענות

בית הדין ידון בדבר לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם, ולהביא ראיות ולחקור עדים שהתייצבו לפני בית הדין, הכל בסדר שיקבע בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין ידון בדבר לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם, ולהביא ראיות ולחקור עדים שהתייצבו לפני בית הדין, הכל בסדר שיקבע בית הדין.

78סטיה מסדרי דין

בדיון החוזר רשאי בית הדין לקבל כראיה עדות שנגבתה ונרשמה בבית הדין בדיון הראשון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדיון החוזר רשאי בית הדין לקבל כראיה עדות שנגבתה ונרשמה בבית הדין בדיון הראשון.
פרק ששי: בקשה לביטול ולעיכוב ביצוע של החלטות ועדת משמעת

79הגשת הבקשה

(א)בקשה לביטול אמצעי משמעת שהחליטה עליהם ועדת המשמעת וכן בקשה לעיכוב הביצוע של אמצעי משמעת כאמור בסעיף 28(א)(1) לחוק (להלן בפרק זה – הבקשה), תוגש לאב בית הדין במספר עותקים העולה בארבעה על מספר הנאשמים.
(ב)על פי הוראות אב בית הדין יומצא העתק מהבקשה לכל נאשם, והוא רשאי להשיב לבקשה בכתב תוך שבעה ימים מהיום שהומצא לו העתק ממנה; העתק מתשובתו יומצא לנציב השירות באותו זמן.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 28(א)(1) לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 28
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביטול אמצעי משמעת שהחליטה עליהם ועדת המשמעת וכן בקשה לעיכוב הביצוע של אמצעי משמעת כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 28|בסעיף 28(א)(1) לחוק}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} – הבקשה), תוגש לאב בית הדין במספר עותקים העולה בארבעה על מספר הנאשמים.
{{ח:תת|(ב)}} על פי הוראות אב בית הדין יומצא העתק מהבקשה לכל נאשם, והוא רשאי להשיב לבקשה בכתב תוך שבעה ימים מהיום שהומצא לו העתק ממנה; העתק מתשובתו יומצא לנציב השירות באותו זמן.

80הדיון בבקשהתיקונים: תשס״ג

בית הדין יחליט בבקשה ובתשובה לאחר שניתנה הזדמנות לנציב או לנציגו ולנאשם להשמיע דברם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין יחליט בבקשה ובתשובה לאחר שניתנה הזדמנות לנציב או לנציגו ולנאשם להשמיע דברם.
פרק שביעי: הוראות שונות

81איסור הפרעה

המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין, רשאי בית הדין להורות על הרחקתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין, רשאי בית הדין להורות על הרחקתו.

82חילוקי דעות

בית הדין יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, רואים חבר בית הדין שהציע את אמצעי המשמעת או את מידת אמצעי המשמעת החמורים ביותר, לפי הסדר שהם מנויים בסעיף 34 לחוק, כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו; אולם הציע חבר בית הדין פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, יקבע יושב ראש בית הדין לענין זה את מידת חומרתה וגזר הדין ויקבע בהתאם כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 34 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 34
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, רואים חבר בית הדין שהציע את אמצעי המשמעת או את מידת אמצעי המשמעת החמורים ביותר, לפי הסדר שהם מנויים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 34|בסעיף 34 לחוק}}, כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו; אולם הציע חבר בית הדין פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, יקבע יושב ראש בית הדין לענין זה את מידת חומרתה וגזר הדין ויקבע בהתאם כאמור.

83רישום החלטותתיקונים: תשכ״ח

כל החלטה של בית הדין תירשם בפרוטוקול הנרשם לפי תקנה 86; פסק הדין וגזר הדין, וכן החלטות לפי סעיפים 28, 36, 43(א), 44(ב), 53, 54 או 59 לחוק או לפי תקנה 88 ייחתמו על ידי חברי בית הדין ויצויין בהם תאריך חתימתם; נבצר מחבר בית הדין לחתום, ירשום יושב ראש בית הדין את הסיבה לדבר ויחתום על כך.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 28 → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 28
  • 36 → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 36
  • 43(א) → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 43
  • 44(ב) → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 44
  • 53 → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 53
  • 54 → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 54
  • או 59 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 59
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל החלטה של בית הדין תירשם בפרוטוקול הנרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|תקנה 86}}; פסק הדין וגזר הדין, וכן החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 36|36}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 43|43(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 44|44(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 53|53}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 54|54}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 59|או 59 לחוק}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88}} ייחתמו על ידי חברי בית הדין ויצויין בהם תאריך חתימתם; נבצר מחבר בית הדין לחתום, ירשום יושב ראש בית הדין את הסיבה לדבר ויחתום על כך.

84המצאת פסק דין וגזר דיןתיקונים: תשכ״ח

העתק מפסק הדין, ואם הורשע הנאשם – גם העתק מגזר הדין, יומצאו לבעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק מפסק הדין, ואם הורשע הנאשם – גם העתק מגזר הדין, יומצאו לבעלי הדין.

85שינוי בהרכב בית הדיןתיקונים: תשכ״ח, תשס״ג

(א)נבצר מאחד מחברי בית הדין להמשיך בדיון או לסיים אותו, יקבע אב בית הדין חבר אחר במקומו; בית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיע לפני שינוי ההרכב.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר לקרוא פסק דין או גזר דין שנחתמו בידי כל חברי בית הדין, אף אם נבצר מאחד או משנים מחברי בית הדין להיות נוכחים בשעת השימוע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נבצר מאחד מחברי בית הדין להמשיך בדיון או לסיים אותו, יקבע אב בית הדין חבר אחר במקומו; בית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיע לפני שינוי ההרכב.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר לקרוא פסק דין או גזר דין שנחתמו בידי כל חברי בית הדין, אף אם נבצר מאחד או משנים מחברי בית הדין להיות נוכחים בשעת השימוע.

86פרוטוקול

מהלך הדיון בכל הליך לפני בית הדין יירשם בדרך שיורה אב בית הדין (להלן – הפרוטוקול).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מהלך הדיון בכל הליך לפני בית הדין יירשם בדרך שיורה אב בית הדין (להלן – הפרוטוקול).

87טעויות סופרתיקונים: תשכ״ח

רשאי בית הדין ומשנסתיים הדיון בפניו – אב בית הדין, על פי בקשת בעל דין או חבר בית הדין או מיזמתו לתקן כל טעות סופר בהחלטה של בית הדין או לתקן שגיאות שנפלו מתוך פליטת קולמוס או השמטה מקרית; נעשה התיקון על פי בקשת חבר בית הדין או מיזמת אב בית הדין משנסתיים הדיון – יובא התיקון לידיעת בעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי בית הדין ומשנסתיים הדיון בפניו – אב בית הדין, על פי בקשת בעל דין או חבר בית הדין או מיזמתו לתקן כל טעות סופר בהחלטה של בית הדין או לתקן שגיאות שנפלו מתוך פליטת קולמוס או השמטה מקרית; נעשה התיקון על פי בקשת חבר בית הדין או מיזמת אב בית הדין משנסתיים הדיון – יובא התיקון לידיעת בעלי הדין.

88אי רישום פרוטוקול

בית הדין רשאי להורות על אי רישום בפרוטוקול, או על מחיקה מהפרוטוקול, של ענין הנוגע, לדעתו, בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; לפני תום הדיון רשאי בעל דין לבקש מבית הדין לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי להורות על אי רישום בפרוטוקול, או על מחיקה מהפרוטוקול, של ענין הנוגע, לדעתו, בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; לפני תום הדיון רשאי בעל דין לבקש מבית הדין לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.

89מסירת פרוטוקולתיקונים: תשס״ג

העתק מהפרוטוקול יומצא לתובע ולנאשם אלא אם החליט ראש המותב החלטה אחרת לגבי כל הפרוטוקול או חלק ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק מהפרוטוקול יומצא לתובע ולנאשם אלא אם החליט ראש המותב החלטה אחרת לגבי כל הפרוטוקול או חלק ממנו.

89אסדרי דין באין הוראותתיקונים: תשכ״ח

בכל ענין של סדר הדין בפניו שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל ענין של סדר הדין בפניו שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.

89בפגמים שאינם פוגמים בדיןתיקונים: תשכ״ח

ליקוי טכני בעריכתו של מסמך הנערך לפי החוק או לפי תקנות אלה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית הדין כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר, או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק שירות המדינה (משמעת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ליקוי טכני בעריכתו של מסמך הנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק}} או לפי תקנות אלה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית הדין כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר, או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.

90המצאהתיקונים: תשס״ג

כל מסמך שיש להמציא לפי תקנות אלה למעט המצאה לבית הדין תהיה המצאתו ביד או בדואר רשום לפי מען המגורים או בדרך אחרת שאישר אב בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מסמך שיש להמציא לפי תקנות אלה למעט המצאה לבית הדין תהיה המצאתו ביד או בדואר רשום לפי מען המגורים או בדרך אחרת שאישר אב בית הדין.

91פעולות הסניגור

כל פעולה שהנאשם רשאי או חייב לעשותה לפי תקנות אלה, רשאי לעשותה במקומו סניגורו, חוץ מהודיה באשמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל פעולה שהנאשם רשאי או חייב לעשותה לפי תקנות אלה, רשאי לעשותה במקומו סניגורו, חוץ מהודיה באשמה.

92המזכיר

אב בית הדין ימנה מזכיר לבית הדין; מתפקידיו יהיה לעזור לבית הדין בניהול הפרוטוקול, במשלוח מסמכים, המצאתם וקבלתם, ולעשות פעולות אחרות הכל לפי הוראות אב בית הדין.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אב בית הדין ימנה מזכיר לבית הדין; מתפקידיו יהיה לעזור לבית הדין בניהול הפרוטוקול, במשלוח מסמכים, המצאתם וקבלתם, ולעשות פעולות אחרות{{ח:הערה|,}} הכל לפי הוראות אב בית הדין.

92אתיאומים לגבי עובדי גופים מבוקריםתיקונים: תשכ״ה, תשכ״ו, תשס״ג

בתקנות אלה –
”אב בית הדין“ – לרבות ממלא מקומו;
”משרד“ –
(1)לגבי עובד שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 – שירות התעסוקה;
(2)לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 – המוסד לביטוח לאומי;
(3)לגבי עובד המוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954 – המוסד לבטיחות ולגיהות;
”המנהל הכללי“ –
(1)לגבי עובד שירות התעסוקה – מי שהוסמך על ידי שר העבודה;
(2)לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוסמך על ידיו;
(3)לגבי עובד המוסד לבטיחות ולגיהות – מי שהוסמך על ידי שר העבודה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 → חוק שירות התעסוקה
  • בחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 → חוק הביטוח הלאומי
  • בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954 → חוק ארגון הפיקוח על העבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב בית הדין“ – לרבות ממלא מקומו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד שירות התעסוקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}} – שירות התעסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953}} – המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עובד המוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}} – המוסד לבטיחות ולגיהות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובד שירות התעסוקה – מי שהוסמך על ידי שר העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוסמך על ידיו;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עובד המוסד לבטיחות ולגיהות – מי שהוסמך על ידי שר העבודה.

93סמכויות משלימות של אב בית הדיןתיקונים: תשס״ג, תשס״ג־2

(א)מקום שמסורה סמכות לבית הדין לפי החוק, לרבות סמכות לעשות פעולה משפטית, שבית הדין נדרש לעשותה – תהא הסמכות מסורה, כל עוד לא הורכב מותב בית הדין בידי אב בית הדין.
(ב)משנקבע מותב בית הדין, מסורה לראש המותב או לאב בית הדין, בתיאום עם ראש המותב, כל סמכות שתהא דרושה לניהולם התקין של הדיונים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק שירות המדינה (משמעת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שמסורה סמכות לבית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק}}, לרבות סמכות לעשות פעולה משפטית, שבית הדין נדרש לעשותה – תהא הסמכות מסורה, כל עוד לא הורכב מותב בית הדין בידי אב בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} משנקבע מותב בית הדין, מסורה לראש המותב או לאב בית הדין, בתיאום עם ראש המותב, כל סמכות שתהא דרושה לניהולם התקין של הדיונים.

94השםתיקונים: תשס״ג

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ״ד–1963“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ״ד–1963“.
תוספת

תיקונים: תשל״ז

'''טופס תובענה''' :
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס תובענה''' : {{ח:הערה|(הושמט)}}