תוכן החוק
תקנות בדבר מבחנים, ראיות וסדרי דין בבקשות לשינוי השיעור של משכורת המשתלמת לעובד מושעה
1ההחלטה אינה סופית
החלטה לפי סעיף 49(א) לחוק יכולה להיות מוגבלת בזמן מראש, ומותר יהא לבטלה או לשנותה לפי הענין, אם התנאים ששימשו עילה למתן ההחלטה אינם קיימים עוד או נשתנו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 49(א) לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 49
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 49|סעיף 49(א) לחוק}} יכולה להיות מוגבלת בזמן מראש, ומותר יהא לבטלה או לשנותה לפי הענין, אם התנאים ששימשו עילה למתן ההחלטה אינם קיימים עוד או נשתנו.2מבחנים בהכרעה
בהכרעה בבקשה לפי סעיף 49(א) לחוק או לפי תקנה 1 מותר להביא בחשבון, בין השאר, כל אחד מאלה:
(1)ההכנסה הכוללת של המושעה ושל בני משפחתו הסמוכים על שולחנו ביחד אינה מגיעה ל־75% מהשכר הממוצע במשק כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968;
(2)המושעה נתחייב אחרי השעייתו בהוצאות בעד טיפול רפואי שלו או של בני משפחתו הסמוכים על שולחנו;
(3)חובותיו של המושעה שנתחייב בהם לפני השעייתו, מקורם וטיבם;
(4)המושעה היה חדל לקבל את משכורתו אפילו בוטלה השעייתו;
(5)המושעה לא הגיש במועדם מסמכים או תצהירים שעליו להגישם בקשר לתשלום משכורתו בשעת ההשעיה, בין מכח החוק והתקנות על פיו ובין מכח החלטה בדיון על פי תקנות אלה;
(6)המושעה לא התייצב לבדיקה רפואית, או התייצב, אך סירב להיבדק כשנדרש לעשות כן על פי תקנות לפי החוק או בהחלטה בדיון לפי תקנות אלה;
(7)העובד הושעה לאחר שלא קיים החלטה להעבירו לעבודה אחרת מכח האמור בסעיף 47(ד) או בסעיף 48 לחוק;
(8)המושעה סירב לקבל הצעה להחליף את השעייתו בהעברה לעבודה אחרת מכח האמור בסעיף 47(ד) או 48 לחוק;
(9)המושעה הורשע בעבירה בפסק דין שאין עליו עוד ערעור, ובעקבות ההרשעה הוגשה נגדו תובענה לבית הדין לפי סעיף 17(6) לחוק.
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 49(א) לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 49
- בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
- החוק → חוק שירות המדינה (משמעת)
- החוק → חוק שירות המדינה (משמעת)
- בסעיף 47(ד) → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 47
- בסעיף 48 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 48
- בסעיף 47(ד) → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 47
- או 48 לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 48
- סעיף 17(6) לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 17
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהכרעה בבקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 49|סעיף 49(א) לחוק}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}} מותר להביא בחשבון, בין השאר, כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ההכנסה הכוללת של המושעה ושל בני משפחתו הסמוכים על שולחנו ביחד אינה מגיעה ל־75% מהשכר הממוצע במשק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|(2)}} המושעה נתחייב אחרי השעייתו בהוצאות בעד טיפול רפואי שלו או של בני משפחתו הסמוכים על שולחנו;
{{ח:תת|(3)}} חובותיו של המושעה שנתחייב בהם לפני השעייתו, מקורם וטיבם;
{{ח:תת|(4)}} המושעה היה חדל לקבל את משכורתו אפילו בוטלה השעייתו;
{{ח:תת|(5)}} המושעה לא הגיש במועדם מסמכים או תצהירים שעליו להגישם בקשר לתשלום משכורתו בשעת ההשעיה, בין מכח {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק}} והתקנות על פיו ובין מכח החלטה בדיון על פי תקנות אלה;
{{ח:תת|(6)}} המושעה לא התייצב לבדיקה רפואית, או התייצב, אך סירב להיבדק כשנדרש לעשות כן על פי תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק}} או בהחלטה בדיון לפי תקנות אלה;
{{ח:תת|(7)}} העובד הושעה לאחר שלא קיים החלטה להעבירו לעבודה אחרת מכח האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 47|בסעיף 47(ד)}} או {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 48|בסעיף 48 לחוק}};
{{ח:תת|(8)}} המושעה סירב לקבל הצעה להחליף את השעייתו בהעברה לעבודה אחרת מכח האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 47|בסעיף 47(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 48|או 48 לחוק}};
{{ח:תת|(9)}} המושעה הורשע בעבירה בפסק דין שאין עליו עוד ערעור, ובעקבות ההרשעה הוגשה נגדו תובענה לבית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17(6) לחוק}}.3הבקשה לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת למושעה
(א)בקשת תובע או מושעה לפי סעיף 49(א) לחוק או לפי תקנה 1 (להלן – הבקשה) תהא בכתב ותוגש לאב בית הדין בשני עותקים, מהם אחד להמצאה למשיב.
(ב)בבקשת התובע יהא המושעה המשיב; בבקשת המושעה יהא התובע המשיב.
(ג)המצאה לענין הליכי הבקשה יכול שתהא בדואר רשום.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 49(א) לחוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 49
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשת תובע או מושעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 49|סעיף 49(א) לחוק}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}} (להלן – הבקשה) תהא בכתב ותוגש לאב בית הדין בשני עותקים, מהם אחד להמצאה למשיב.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשת התובע יהא המושעה המשיב; בבקשת המושעה יהא התובע המשיב.
{{ח:תת|(ג)}} המצאה לענין הליכי הבקשה יכול שתהא בדואר רשום.4תוכן הבקשה
בקשה תפרט את הסעד המבוקש ואת הנימוקים למתן הסעד, ויכול שתלווה תצהיר או תעודות שיש בהם ראיות לקיום מבחנים המצדיקים את מתן הסעד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה תפרט את הסעד המבוקש ואת הנימוקים למתן הסעד, ויכול שתלווה תצהיר או תעודות שיש בהם ראיות לקיום מבחנים המצדיקים את מתן הסעד.5שמיעת בעלי הדין
לא יוכרע בבקשה אלא לאחר שניתנה למבקש ולמשיב הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם בכתב או בעל פה, הכל כפי שיחליט מי שדן בבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יוכרע בבקשה אלא לאחר שניתנה למבקש ולמשיב הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם בכתב או בעל פה, הכל כפי שיחליט מי שדן בבקשה.6ראיותתיקונים: תשל״ט
(א)דיני הראיות אינם מחייבים בדיונים לפי תקנות אלה; אולם –
(1)לא יוכחו הכנסותיו, נכסיו, הוצאותיו וחובותיו של פלוני על ידי תצהיר בלבד שיוגש על ידי המבקש או מטעמו;
(2)לא יוכח אי־כושרו של המושעה לעבודה מתאימה מחמת מצב בריאותו אלא על ידי תעודה רפואית או חוות דעת של רופא כמשמעותם בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, או על ידי עדות רופא הניתנת בפני מי שדן בבקשה.
(ב)מי שדן בבקשה רשאי בכל עת לדרוש מבעל דין להמציא לו ראיות נוספות להוכחת טענותיו כפי שיפרש בדרישתו, ובין השאר רשאי הוא לצוות על המושעה להתייצב לבדיקה רפואית בפני רופא בשירות המדינה ולהיבדק על ידיו כשיש חשיבות בדיון למצב בריאותו של המושעה, ורשאי הוא לעכב את הדיון בבקשת המושעה כל עוד לא התייצב ונבדק כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דיני הראיות אינם מחייבים בדיונים לפי תקנות אלה; אולם –
{{ח:תתת|(1)}} לא יוכחו הכנסותיו, נכסיו, הוצאותיו וחובותיו של פלוני על ידי תצהיר בלבד שיוגש על ידי המבקש או מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} לא יוכח אי־כושרו של המושעה לעבודה מתאימה מחמת מצב בריאותו אלא על ידי תעודה רפואית או חוות דעת של רופא כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 20|בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, או על ידי עדות רופא הניתנת בפני מי שדן בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שדן בבקשה רשאי בכל עת לדרוש מבעל דין להמציא לו ראיות נוספות להוכחת טענותיו כפי שיפרש בדרישתו, ובין השאר רשאי הוא לצוות על המושעה להתייצב לבדיקה רפואית בפני רופא בשירות המדינה ולהיבדק על ידיו כשיש חשיבות בדיון למצב בריאותו של המושעה, ורשאי הוא לעכב את הדיון בבקשת המושעה כל עוד לא התייצב ונבדק כאמור.7עיכוב הדיון בבקשה
לא נתקיימו בבקשה הוראות תקנות 3 ו־4, כולן או מקצתן, ניתן לעכב את הדיון בה עד שהמבקש השלים את החסר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא נתקיימו בבקשה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, כולן או מקצתן, ניתן לעכב את הדיון בה עד שהמבקש השלים את החסר.8תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא ביום הששים מיום פרסומן, והן יחולו גם על כל דיון שהחל לפני תחילתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא ביום הששים מיום פרסומן, והן יחולו גם על כל דיון שהחל לפני תחילתן.9השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), תשל״ח–1978“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), תשל״ח–1978“.