החקיקה בישראל

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשע״א · 2011
7
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
11
הגדרות
0
הפניות פנימיות
7
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
1
תיקונים
היסטוריית תיקונים1 רשומות
ק״ת תשע״א, 1425תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)PDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”בניין מרכזי“ – בניין במוסד חינוך קיים, שהמנהל, באישור הממונה, הורה עליו כבניין מרכזי של מוסד החינוך, בהתחשב, בין השאר, במספר התלמידים, במרחבי הלימוד, בקומות, במיקום המעבדות, הספריות, חדרי המחשבים ואולמות הספורט, ובקשר שבין חלקי מוסד החינוך השונים המשמשים את התלמידים לצורך הפעילות הלימודית והחינוכית;
”בעל מוסד חינוך“ – במוסד חינוך רשמי, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 – רשות החינוך המקומית; במוסד חינוך מוכר – הגוף בעל הרישיון מהמנהל הכללי של משרד החינוך להפעלת מוסד החינוך לפי הוראות חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969; במוסד חינוך פטור – אדם או חבר בני אדם או תאגיד או גוף המפעיל את מוסד החינוך;
”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבניין ובשטחי החוץ שלו, ובכלל זה אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, בהתאם לאמור בהוראות האמורות בת״י 1918, חלקים 1, 2, ו־3.1;
”הממונה“ – מי שהשר מינהו, מבין עובדי משרדו, לממונה על יישומן של תקנות אלה, או מי שהממונה מינה;
”המנהל“ – מנהל מחלקת החינוך ברשות החינוך המקומית, כמשמעותו בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי״ט–1959;
”מוסד חינוך“ – כהגדרתו בסעיף 19לב לחוק, ולמעט גן ילדים;
”ת״י“ – תקן ישראלי, כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953;
”ת״י 1918, חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
”ת״י 1918, חלק 2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין;
”ת״י 1918, חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
”ת״י 2481, חלק 70“ – ת״י 2481, חלק 70: מעליות – דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה, התאמות מיוחדות לנגישות אנשים, לרבות אנשים בעלי מגבלות.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 → חוק לימוד חובה
  • חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969 → חוק פיקוח על בתי ספר
  • בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי״ט–1959 → תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)
  • בסעיף 19לב לחוק → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19לב
  • בחוק התקנים, התשי״ג–1953 → חוק התקנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מרכזי“ – בניין במוסד חינוך קיים, שהמנהל, באישור הממונה, הורה עליו כבניין מרכזי של מוסד החינוך, בהתחשב, בין השאר, במספר התלמידים, במרחבי הלימוד, בקומות, במיקום המעבדות, הספריות, חדרי המחשבים ואולמות הספורט, ובקשר שבין חלקי מוסד החינוך השונים המשמשים את התלמידים לצורך הפעילות הלימודית והחינוכית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מוסד חינוך“ – במוסד חינוך רשמי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}} – רשות החינוך המקומית; במוסד חינוך מוכר – הגוף בעל הרישיון מהמנהל הכללי של משרד החינוך להפעלת מוסד החינוך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}; במוסד חינוך פטור – אדם או חבר בני אדם או תאגיד או גוף המפעיל את מוסד החינוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבניין ובשטחי החוץ שלו, ובכלל זה אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, בהתאם לאמור בהוראות האמורות בת״י 1918, חלקים 1, 2, ו־3.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי שהשר מינהו, מבין עובדי משרדו, לממונה על יישומן של תקנות אלה, או מי שהממונה מינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מחלקת החינוך ברשות החינוך המקומית, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)|בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לב|בסעיף 19לב לחוק}}, ולמעט גן ילדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י“ – תקן ישראלי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918, חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918, חלק 2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918, חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2481, חלק 70“ – ת״י 2481, חלק 70: מעליות – דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה, התאמות מיוחדות לנגישות אנשים, לרבות אנשים בעלי מגבלות.

2פיר מעלית

במוסד חינוך קיים, זולת אם יש בו קומה אחת בלבד שנמצאת במפלס הכניסה, יהיה פיר מעלית, אשר –
(1)ייבנה מקומת הכניסה של הבניין המרכזי;
(2)ייבנה באופן המבטיח גישה אליו בדרך נגישה, המובילה ממבנים אחרים במוסד, מכיתות הלימוד הסמוכות, מהחניה, מהחצר, ומהכניסה למגרש;
(3)יותרם למעלית מטיפוס 2, כהגדרתה בת״י 2481 חלק 70, ולפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במוסד חינוך קיים, זולת אם יש בו קומה אחת בלבד שנמצאת במפלס הכניסה, יהיה פיר מעלית, אשר –
{{ח:תת|(1)}} ייבנה מקומת הכניסה של הבניין המרכזי;
{{ח:תת|(2)}} ייבנה באופן המבטיח גישה אליו בדרך נגישה, המובילה ממבנים אחרים במוסד, מכיתות הלימוד הסמוכות, מהחניה, מהחצר, ומהכניסה למגרש;
{{ח:תת|(3)}} יותרם למעלית מטיפוס 2, כהגדרתה בת״י 2481 חלק 70, ולפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1.

3תא שירותים נגיש

(א)בקומת הכניסה בבניין המרכזי של כל מוסד חינוך קיים יותקני שני תאי שירותים נגישים – האחד לנשים והשני לגברים.
(ב)במוסד חינוך שיש בו הפרדה בין אזור ששוהים בו בני המין האחד ובין האזור ששוהים בו בני המין האחר, יונגש תא שירותים נגיש אחד בכל אזור, בהתאמה.
(ג)תאי השירותים הנגישים שייבנו בכל מוסד חינוך יהיו מטיפוס 1, כמפורט בת״י 1918, חלק 3.1.
(ד)תאי השירותים ימוקמו במקום המבטיח גישה בדרך נגישה, המובילה ממבנים אחרים במוסד, ממרחבי הלימוד הנגישים, מהחניה, מהחצר, ומהכניסה למגרש.
(ה)המרחק המרבי האופקי ממרחב לימוד בבניין המרכזי עד לתא השירותים הנגיש הקרוב לא יעלה על 80 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקומת הכניסה בבניין המרכזי של כל מוסד חינוך קיים יותקני שני תאי שירותים נגישים – האחד לנשים והשני לגברים.
{{ח:תת|(ב)}} במוסד חינוך שיש בו הפרדה בין אזור ששוהים בו בני המין האחד ובין האזור ששוהים בו בני המין האחר, יונגש תא שירותים נגיש אחד בכל אזור, בהתאמה.
{{ח:תת|(ג)}} תאי השירותים הנגישים שייבנו בכל מוסד חינוך יהיו מטיפוס 1, כמפורט בת״י 1918, חלק 3.1.
{{ח:תת|(ד)}} תאי השירותים ימוקמו במקום המבטיח גישה בדרך נגישה, המובילה ממבנים אחרים במוסד, ממרחבי הלימוד הנגישים, מהחניה, מהחצר, ומהכניסה למגרש.
{{ח:תת|(ה)}} המרחק המרבי האופקי ממרחב לימוד בבניין המרכזי עד לתא השירותים הנגיש הקרוב לא יעלה על 80 מטרים.

4חובת ההתקנה

חובת ההתקנה של פיר מעלית ותאי שירותים נגישים לפי תקנות אלה, חלה על בעלים של מוסד חינוך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חובת ההתקנה של פיר מעלית ותאי שירותים נגישים לפי תקנות אלה, חלה על בעלים של מוסד חינוך.

5חובת התחזוקה

(א)בעל מוסד חינוך יבטיח את אחזקתו התקינה של פיר המעלית, ואם הותקנה מעלית – גם של המעלית, וכן את אחזקת תאי השירותים הנגישים, תקינים וזמינים, בכל עת שמוסד החינוך פועל ופתוח לציבור, ובלבד שהשימוש בו מתואם מראש עם הבעלים של מוסד החינוך.
(ב)לא יפגע אדם בהתאמות נגישות, לא יגרע מהן, ולא יסב את השימוש בהן, באופן מלא או חלקי, למטרות אחרות; ואולם רשאים הבעלים לעשות כן במהלך תקופת שיפוץ, ובלבד שהבטיח נגישות חלופית לאותו המקום לתקופה כאמור, בהתאם לנדרש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל מוסד חינוך יבטיח את אחזקתו התקינה של פיר המעלית, ואם הותקנה מעלית – גם של המעלית, וכן את אחזקת תאי השירותים הנגישים, תקינים וזמינים, בכל עת שמוסד החינוך פועל ופתוח לציבור, ובלבד שהשימוש בו מתואם מראש עם הבעלים של מוסד החינוך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפגע אדם בהתאמות נגישות, לא יגרע מהן, ולא יסב את השימוש בהן, באופן מלא או חלקי, למטרות אחרות; ואולם רשאים הבעלים לעשות כן במהלך תקופת שיפוץ, ובלבד שהבטיח נגישות חלופית לאותו המקום לתקופה כאמור, בהתאם לנדרש.

6שמירת דינים

אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, שעניינו נגישות אנשים עם מוגבלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, שעניינו נגישות אנשים עם מוגבלות.

7הוראות מעבר

(א)לגבי מוסד חינוך שביום פרסומן של תקנות אלה (להלן – יום הפרסום) קיים בו תא שירותים אחד נגיש, רשאי הממונה להחליט, בנסיבות חריגות, כי התא השני יהיה בקומה אחרת או בבניין אחר שאינו הבניין המרכזי כמשמעו בתקנות אלה ותוביל אליו דרך נגישה.
(ב)פיר מעלית שביום הפרסום קיים במוסד חינוך קיים, המתאים למעלית מטיפוס 1 – ייחשב פיר מעלית שמתקיימות בו הוראות תקנות אלה.
(ג)תא שירותים נגיש שביום הפרסום קיים במוסד חינוך קיים, ושלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה אך מתקיימות בו הוראות תקנות לפי סעיף 19ט לחוק לעניין התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים – יראו בו כתא שירותים העומד בהוראות תקנות אלה.
(ד)דרך נגישה שביום הפרסום קיימת במוסד חינוך קיים, ושלא מתקיימות בה הוראות תקנות אלה אך מתקיימות בה הוראות תקנות לפי סעיף 19ט לחוק לעניין התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים – יראו בה דרך נגישה העומדת בהוראות תקנות אלה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19ט לחוק → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19ט
  • סעיף 19ט לחוק → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לגבי מוסד חינוך שביום פרסומן של תקנות אלה (להלן – יום הפרסום) קיים בו תא שירותים אחד נגיש, רשאי הממונה להחליט, בנסיבות חריגות, כי התא השני יהיה בקומה אחרת או בבניין אחר שאינו הבניין המרכזי כמשמעו בתקנות אלה ותוביל אליו דרך נגישה.
{{ח:תת|(ב)}} פיר מעלית שביום הפרסום קיים במוסד חינוך קיים, המתאים למעלית מטיפוס 1 – ייחשב פיר מעלית שמתקיימות בו הוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} תא שירותים נגיש שביום הפרסום קיים במוסד חינוך קיים, ושלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה אך מתקיימות בו הוראות תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק}} לעניין התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים – יראו בו כתא שירותים העומד בהוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} דרך נגישה שביום הפרסום קיימת במוסד חינוך קיים, ושלא מתקיימות בה הוראות תקנות אלה אך מתקיימות בה הוראות תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק}} לעניין התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים – יראו בה דרך נגישה העומדת בהוראות תקנות אלה.