החקיקה בישראל

תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס״ג–2003 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשס״ג · 2003
8
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
10
הגדרות
6
הפניות פנימיות
7
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
1
תיקונים
היסטוריית תיקונים1 רשומות
ק״ת תשס״ג, 1005תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)PDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים“ – הטכנולוגיה העכשווית הזמינה הטובה ביותר למניעת מפגעים ומטרדים ולמניעת זיהום מקורות מים, הנמצאת בשימוש והישימה מבחינה כלכלית;
”מזהמים“ – כלוריד, נתרן, פלואוריד או בורון;
”מיתקן טיהור“ – מיתקן לטיהור שפכים ופסולת נוזלית, הקולט שפכי מפעל ומטהרם, ואשר קולחיו מוחזרים להשקיה חקלאית או להחדרה תת־קרקעית, והכל בהתאם לכל דין;
”מערכת ביוב“ – מערכת המשמשת לאיסוף שפכים ופסולת סניטרית, טיפול בהם וסילוקם;
”מפעיל“ – כל אחד מאלה:
(1)בעל רישיון העסק של מפעל;
(2)אדם שבבעלותו, בהנהלתו, בהשגחתו או בפיקוחו פועל מפעל;
”מפעל“ – עסק טעון רישוי כמשמעותו בחוק שפורסם לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995, המזרים מזהמים למיתקן טיהור;
”נותן האישור“ – כמשמעותו בסעיף 6 לחוק;
”פסולת סניטרית“ – פסולת נוזלית המיועדת לסילוק ממפעל באמצעות הזרמה למערכת ביוב, שמקורה בשירותים סניטריים או במטבח למעט שאם מקורה במטבח – לפי טיבה וכמותה לא נדרש לגביה טיפול מקדים לפני כניסתה למערכת הביוב;
”קולחים“ – שפכים מטוהרים לאחר שטופלו במיתקן טיהור;
”שפכים“ – פסולת נוזלית המיועדת לסילוק ממפעל באמצעות הזרמה למערכת ביוב, למעט פסולת סניטרית.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק → חוק רישוי עסקים
  • צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995 → צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)
  • בסעיף 6 לחוק → חוק רישוי עסקים #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים“ – הטכנולוגיה העכשווית הזמינה הטובה ביותר למניעת מפגעים ומטרדים ולמניעת זיהום מקורות מים, הנמצאת בשימוש והישימה מבחינה כלכלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהמים“ – כלוריד, נתרן, פלואוריד או בורון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן טיהור“ – מיתקן לטיהור שפכים ופסולת נוזלית, הקולט שפכי מפעל ומטהרם, ואשר קולחיו מוחזרים להשקיה חקלאית או להחדרה תת־קרקעית, והכל בהתאם לכל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ביוב“ – מערכת המשמשת לאיסוף שפכים ופסולת סניטרית, טיפול בהם וסילוקם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון העסק של מפעל;
{{ח:תתת|(2)}} אדם שבבעלותו, בהנהלתו, בהשגחתו או בפיקוחו פועל מפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – עסק טעון רישוי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק}} שפורסם לפי {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995}}, המזרים מזהמים למיתקן טיהור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן האישור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת סניטרית“ – פסולת נוזלית המיועדת לסילוק ממפעל באמצעות הזרמה למערכת ביוב, שמקורה בשירותים סניטריים או במטבח למעט שאם מקורה במטבח – לפי טיבה וכמותה לא נדרש לגביה טיפול מקדים לפני כניסתה למערכת הביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחים“ – שפכים מטוהרים לאחר שטופלו במיתקן טיהור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – פסולת נוזלית המיועדת לסילוק ממפעל באמצעות הזרמה למערכת ביוב, למעט פסולת סניטרית.

2ריכוז בשפכים

(א)ריכוז מזהמים בשפכים המוזרמים ממפעל למיתקן טיהור לא יעלה על הערכים המפורטים להלן:
(1)כלוריד – 430 מיליגרם לליטר;
(2)נתרן – 230 מיליגרם לליטר;
(3)פלואוריד – 6 מיליגרם לליטר;
(4)בורון – 1.5 מיליגרם לליטר.
(ב)לא ימהל מפעיל את שפכי המפעל במים ולא יגדיל את צריכת המים בתהליך הייצור במגמה להקטין את ריכוז המזהמים האמורים בתקנת משנה (א) בשפכים.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א) –
(1)ריכוז הכלורידים יכול שיהיה גבוה מ־430 מיליגרם לליטר אם הוכיח המפעיל כי ריכוז זה אינו גבוה מהריכוז במים המסופקים למפעל, בתוספת 200 מיליגרם לליטר;
(2)ריכוז הנתרן יכול שיהיה גבוה מ־230 מיליגרם לליטר אם הוכיח המפעיל כי ריכוז זה אינו גבוה יותר מהריכוז במים המסופקים למפעל, בתוספת 130 מיליגרם לליטר;
(3)נותן האישור יהיה רשאי לדרוש ממפעיל –
(1)ריכוז כלורידים הנמוך מ־430 מיליגרם לליטר אם הריכוז הנדרש לא יהיה נמוך מריכוז הכלורידים במים המסופקים למפעל, בתוספת 200 מיליגרם לליטר;
(2)ריכוז נתרן הנמוך מ־230 מיליגרם לליטר אם הריכוז הנדרש לא יהיה נמוך מריכוז הנתרן במים המסופקים למפעל, בתוספת 130 מיליגרם לליטר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ריכוז מזהמים בשפכים המוזרמים ממפעל למיתקן טיהור לא יעלה על הערכים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} כלוריד – 430 מיליגרם לליטר;
{{ח:תתת|(2)}} נתרן – 230 מיליגרם לליטר;
{{ח:תתת|(3)}} פלואוריד – 6 מיליגרם לליטר;
{{ח:תתת|(4)}} בורון – 1.5 מיליגרם לליטר.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימהל מפעיל את שפכי המפעל במים ולא יגדיל את צריכת המים בתהליך הייצור במגמה להקטין את ריכוז המזהמים האמורים בתקנת משנה (א) בשפכים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} ריכוז הכלורידים יכול שיהיה גבוה מ־430 מיליגרם לליטר אם הוכיח המפעיל כי ריכוז זה אינו גבוה מהריכוז במים המסופקים למפעל, בתוספת 200 מיליגרם לליטר;
{{ח:תתת|(2)}} ריכוז הנתרן יכול שיהיה גבוה מ־230 מיליגרם לליטר אם הוכיח המפעיל כי ריכוז זה אינו גבוה יותר מהריכוז במים המסופקים למפעל, בתוספת 130 מיליגרם לליטר;
{{ח:תתת|(3)}} נותן האישור יהיה רשאי לדרוש ממפעיל –
{{ח:תתתת|(1)}} ריכוז כלורידים הנמוך מ־430 מיליגרם לליטר אם הריכוז הנדרש לא יהיה נמוך מריכוז הכלורידים במים המסופקים למפעל, בתוספת 200 מיליגרם לליטר;
{{ח:תתתת|(2)}} ריכוז נתרן הנמוך מ־230 מיליגרם לליטר אם הריכוז הנדרש לא יהיה נמוך מריכוז הנתרן במים המסופקים למפעל, בתוספת 130 מיליגרם לליטר.

3החמרת ערכים

(א)שוכנע נותן האישור כי קיימת סכנה ממשית לסביבה בשל מליחותם של קולחים המוזרמים ממיתקן הטיהור, יקבע נותן האישור למפעל את הערכים האלה:
(1)כלוריד – 100 מיליגרם לליטר, מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל;
(2)נתרן – 65 מיליגרם לליטר, מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל;
(3)פלואוריד – 3 מיליגרם לליטר;
(4)בורון – 0.75 מיליגרם לליטר.
(ב)מפעיל הרואה את עצמו נפגע מקביעת ערכים על ידי נותן האישור כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 7(ד) וסעיף 7ד לחוק.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 7(ד) → חוק רישוי עסקים #סעיף 7
  • וסעיף 7ד לחוק → חוק רישוי עסקים #סעיף 7ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוכנע נותן האישור כי קיימת סכנה ממשית לסביבה בשל מליחותם של קולחים המוזרמים ממיתקן הטיהור, יקבע נותן האישור למפעל את הערכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלוריד – 100 מיליגרם לליטר, מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל;
{{ח:תתת|(2)}} נתרן – 65 מיליגרם לליטר, מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל;
{{ח:תתת|(3)}} פלואוריד – 3 מיליגרם לליטר;
{{ח:תתת|(4)}} בורון – 0.75 מיליגרם לליטר.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל הרואה את עצמו נפגע מקביעת ערכים על ידי נותן האישור כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7|סעיף 7(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ד|וסעיף 7ד לחוק}}.

4הקלה בערכים

(א)נותן האישור רשאי להתיר ריכוזי מזהמים גבוהים מאלה המפורטים בתקנות 2 ו־3, ולהורות על דרך מדידת ריכוזים כאמור ועל נקיטת אמצעי בקרה כנדרש, אם נתקיים אחד מאלה:
(1)הוכח להנחת דעתו, כי המפעל משתמש, להורדת ריכוזי המזהמים בתהליך הייצור ובמהלך הטיפול בשפכים, באמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים;
(2)הקטנת ריכוזי המזהמים תפגע בתהליך ייצור המוצר, בטיבו, באיכותו או ברישויו;
(3)מקור המזהמים הוא תוצר לוואי של דודי קיטור או מגדלי קירור, ובלבד שהמפעל נקט פעולות סבירות לצמצום השימוש במים במגדלי הקירור ושלא קיימת טכנולוגיה זמינה וישימה מבחינה כלכלית, לטיפול בתוצר לוואי כאמור;
(4)מקור המזהמים בתעשיית המזון, הוא בתהליכי ניקוי בסודה קאוסטית אלא אם כן קיים תחליף ישים מבחינה כלכלית לשימוש בחומר זה, למעט פעולת ההחלפה של סודה קאוסטית;
(5)מקור המזהמים הוא תוצר לוואי של תהליך התפלת מים, ובלבד שלא קיימת טכנולוגיה זמינה וישימה מבחינה כלכלית, לטיפול בתוצר לוואי כאמור;
(6)מקור המזהמים בתהליך הייצור אינו נקודתי באופן המאפשר הפרדה וסילוק מזרם השפכים באמצעים סבירים.
(ב)מפעיל שהגיש בקשה להתיר לו הזרמת שפכים בהקלת ערכים כאמור בתקנה 4(א), יהיה פטור מהוראות תקנות 2 ו־3 עד לקבלת החלטתו של נותן האישור.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נותן האישור רשאי להתיר ריכוזי מזהמים גבוהים מאלה המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, ולהורות על דרך מדידת ריכוזים כאמור ועל נקיטת אמצעי בקרה כנדרש, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוכח להנחת דעתו, כי המפעל משתמש, להורדת ריכוזי המזהמים בתהליך הייצור ובמהלך הטיפול בשפכים, באמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר הקיימים;
{{ח:תתת|(2)}} הקטנת ריכוזי המזהמים תפגע בתהליך ייצור המוצר, בטיבו, באיכותו או ברישויו;
{{ח:תתת|(3)}} מקור המזהמים הוא תוצר לוואי של דודי קיטור או מגדלי קירור, ובלבד שהמפעל נקט פעולות סבירות לצמצום השימוש במים במגדלי הקירור ושלא קיימת טכנולוגיה זמינה וישימה מבחינה כלכלית, לטיפול בתוצר לוואי כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} מקור המזהמים בתעשיית המזון, הוא בתהליכי ניקוי בסודה קאוסטית אלא אם כן קיים תחליף ישים מבחינה כלכלית לשימוש בחומר זה, למעט פעולת ההחלפה של סודה קאוסטית;
{{ח:תתת|(5)}} מקור המזהמים הוא תוצר לוואי של תהליך התפלת מים, ובלבד שלא קיימת טכנולוגיה זמינה וישימה מבחינה כלכלית, לטיפול בתוצר לוואי כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} מקור המזהמים בתהליך הייצור אינו נקודתי באופן המאפשר הפרדה וסילוק מזרם השפכים באמצעים סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל שהגיש בקשה להתיר לו הזרמת שפכים בהקלת ערכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(א)}}, יהיה פטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} עד לקבלת החלטתו של נותן האישור.

5עונשין

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור בסעיף 14 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 14 לחוק → חוק רישוי עסקים #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק}}.

6סייג לתחולה

תקנות אלה לא יחולו על מפעל –
(1)המזרים שפכים ישירות לים או למערכת ביוב של רשות מקומית המזרימה שפכים לים, הכל לפי היתר מכוח חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988, ובאופן שאינו גורם למפגעים ומטרדים או לפגיעה בצנרת של מערכת הביוב;
(2)המזרים שפכים לרשות מקומית המתפילה את קולחיה, ובלבד שהזרם המלוח הנוצר מהליך ההתפלה מטופל באופן שאינו גורם להמלחת מים;
(3)המזרים שפכים בכמות פחותה מ־5 מטרים מעוקבים ליום, ואשר אינו משתמש במזהמים בהליך הייצור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988 → חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה לא יחולו על מפעל –
{{ח:תת|(1)}} המזרים שפכים ישירות לים או למערכת ביוב של רשות מקומית המזרימה שפכים לים, הכל לפי היתר מכוח {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}}, ובאופן שאינו גורם למפגעים ומטרדים או לפגיעה בצנרת של מערכת הביוב;
{{ח:תת|(2)}} המזרים שפכים לרשות מקומית המתפילה את קולחיה, ובלבד שהזרם המלוח הנוצר מהליך ההתפלה מטופל באופן שאינו גורם להמלחת מים;
{{ח:תת|(3)}} המזרים שפכים בכמות פחותה מ־5 מטרים מעוקבים ליום, ואשר אינו משתמש במזהמים בהליך הייצור.

7שמירת דינים

תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר בנושא ריכוזי מלחים בשפכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר בנושא ריכוזי מלחים בשפכים.

8תחילה

תחילתן של תקנות אלה – שנים עשר חודשים מיום פרסומן, למעט תקנה 4(ב) שתחילתה שלושה חודשים מיום פרסום התקנות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה – שנים עשר חודשים מיום פרסומן, למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}} שתחילתה שלושה חודשים מיום פרסום התקנות.