החקיקה בישראל

תקנות רואי־חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), תשל״ג–1973 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשל״ג · 1973
26
סעיפים
6
פרקים
0
תוספות
5
הגדרות
10
הפניות פנימיות
2
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר דרך פעולתו של רואה־חשבון
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות

1הגדרות

בתקנות אלה –
”דו״ח כספי“ – מאזן וחשבון ריווח והפסד של נושא הבקורת (להלן – המבוקר) והביאורים וההערות של המבוקר המצורפים אליהם;
”חשבון ריווח והפסד“ – לרבות דין וחשבון של ייעוד הרווחים;
”בקורת“ – הפעולות שעל רואה חשבון לעשותן כדי שיוכל לחוות דעתו בשאלה באיזו מידה משקף מאזן באופן נאות את מצב העסקים של המבוקר לתאריך המאזן ובאיזו מידה משקף חשבון ריווח והפסד באופן נאות את תוצאות הפעולות של המבוקר לתקופה שנסתיימה בתאריך המאזן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דו״ח כספי“ – מאזן וחשבון ריווח והפסד של נושא הבקורת (להלן – המבוקר) והביאורים וההערות של המבוקר המצורפים אליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון ריווח והפסד“ – לרבות דין וחשבון של ייעוד הרווחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקורת“ – הפעולות שעל רואה חשבון לעשותן כדי שיוכל לחוות דעתו בשאלה באיזו מידה משקף מאזן באופן נאות את מצב העסקים של המבוקר לתאריך המאזן ובאיזו מידה משקף חשבון ריווח והפסד באופן נאות את תוצאות הפעולות של המבוקר לתקופה שנסתיימה בתאריך המאזן.
פרק שני: בקורת

2אי־תלות

(א)רואה חשבון יהיה בלתי־תלוי במבוקר, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור בעבודתו המקצועית על אי־תלות.
(ב)לא יחווה רואה חשבון דעה על דו״ח כספי של מבוקר, אם רואה החשבון הוא פקידו של המבוקר, פקיד של חברה־אם, של חברה־בת או של חברה שלובה של המבוקר, או פקידו של בעל ענין במבוקר; האמור בתקנת־משנה זו בא להוסיף על תקנת־משנה (א).
(ג)בתקנת־משנה (ב) –
”חברה־בת“ ו”חברה שלובה“ – כמשמעותם בחוק ניירות־ערך, תשכ״ח–1968;
”בעל ענין במבוקר“ – בעל ענין בתאגיד כמשמעותו בתקנות ניירות ערך (עריכת דו״חות כספיים), תשכ״ט–1969.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק ניירות־ערך, תשכ״ח–1968 → חוק ניירות-ערך
  • בתקנות ניירות ערך (עריכת דו״חות כספיים), תשכ״ט–1969 → תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רואה חשבון יהיה בלתי־תלוי במבוקר, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור בעבודתו המקצועית על אי־תלות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחווה רואה חשבון דעה על דו״ח כספי של מבוקר, אם רואה החשבון הוא פקידו של המבוקר, פקיד של חברה־אם, של חברה־בת או של חברה שלובה של המבוקר, או פקידו של בעל ענין במבוקר; האמור בתקנת־משנה זו בא להוסיף על תקנת־משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} בתקנת־משנה (ב) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה־בת“ ו”חברה שלובה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות-ערך|בחוק ניירות־ערך, תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין במבוקר“ – בעל ענין בתאגיד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים)|בתקנות ניירות ערך (עריכת דו״חות כספיים), תשכ״ט–1969}}.

3ביקורת

רואה חשבון יערוך את הביקורת בעצמו או על־ידי עוזריו שהם בעלי הכשרה מקצועית נאותה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יערוך את הביקורת בעצמו או על־ידי עוזריו שהם בעלי הכשרה מקצועית נאותה.

4חובת זהירות

רואה חשבון יעשה את הביקורת בזהירות מקצועית ראויה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יעשה את הביקורת בזהירות מקצועית ראויה.

5תכנון פעולות הבקורת

רואה חשבון יתכנן את הפעולות הדרושות לבקורת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יתכנן את הפעולות הדרושות לבקורת.

6סקר על בקרה פנימית

רואה חשבון יערוך סקר על הבקרה הפנימית הקיימת אצל המבוקר, ובקביעת פעולות הבקורת הדרושות יביא בחשבון גם את ממצאי הסקר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יערוך סקר על הבקרה הפנימית הקיימת אצל המבוקר, ובקביעת פעולות הבקורת הדרושות יביא בחשבון גם את ממצאי הסקר.

7פיקוח על עוזרים

רואה חשבון העושה פעולת בקור על ידי עוזריו יקיים פיקוח נאות על עבודתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון העושה פעולת בקור על ידי עוזריו יקיים פיקוח נאות על עבודתם.

8היבט הבקורת

רואה חשבון יעשה את הבקורת בהיקף ובאופן שיש בהם כדי לשמש בסיס מהימן למתן חוות דעתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יעשה את הבקורת בהיקף ובאופן שיש בהם כדי לשמש בסיס מהימן למתן חוות דעתו.

9רשומות בקורת

תוך עריכת הבקורת ינהל רואה החשבון רישומים שיטתיים ויאסוף אותם כראיה לעבודת הבקורת שנעשתה; רואה החשבון ישמור את הרישומים ככל שיהיה דרוש לביצוע בקורת בעתיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תוך עריכת הבקורת ינהל רואה החשבון רישומים שיטתיים ויאסוף אותם כראיה לעבודת הבקורת שנעשתה; רואה החשבון ישמור את הרישומים ככל שיהיה דרוש לביצוע בקורת בעתיד.

10נושאי בקורת

רואה חשבון יבקר בין היתר אם דו״ח כספי ערוך בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ואם יש בו גילוי נאות בהתחשב בנסיבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יבקר בין היתר אם דו״ח כספי ערוך בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ואם יש בו גילוי נאות בהתחשב בנסיבות.
פרק שלישי: חוות־דעתו של רואה החשבון

11חוות־הדעת

(א)חוות־דעת של רואה חשבון תיערך בכתב.
(ב)רואה חשבון הנותן חוות דעת יציין –
(1)שהבקורת נעשתה בהתאם לתקני בקורת הקבועים בתקנות אלה ולתקנים המקובלים אצל רואי החשבון;
(2)שהדו״ח הכספי משקף באופן נאות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים את מצב העסק ליום המאזן ואת תוצאות הפעולות לתקופה שנסתיימה באותו יום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוות־דעת של רואה חשבון תיערך בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} רואה חשבון הנותן חוות דעת יציין –
{{ח:תתת|(1)}} שהבקורת נעשתה בהתאם לתקני בקורת הקבועים בתקנות אלה ולתקנים המקובלים אצל רואי החשבון;
{{ח:תתת|(2)}} שהדו״ח הכספי משקף באופן נאות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים את מצב העסק ליום המאזן ואת תוצאות הפעולות לתקופה שנסתיימה באותו יום.

12הימנעויות והסתייגויות

רואה חשבון יסתייג מדו״ח כספי או מפריט הכלול בו או יביע הימנעות מלחוות דעה לגביו או לגבי פריט שבו כל אימת שהדין־והחשבון אינו ראוי לחוות דעת כאמור בתקנה 11; תקנה זאת באה להוסיף על האמור בשאר התקנות שבפרק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יסתייג מדו״ח כספי או מפריט הכלול בו או יביע הימנעות מלחוות דעה לגביו או לגבי פריט שבו כל אימת שהדין־והחשבון אינו ראוי לחוות דעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}; תקנה זאת באה להוסיף על האמור בשאר התקנות {{ח:פנימי|פרק 3|שבפרק זה}}.

13חובת הסתייגות

רואה חשבון יכתוב בחוות דעתו הסתייגות מן הדו״ח הכספי או מפריט שבו, לפי הענין, שלגביהם הוא סבור, לאור הבקורת שערך בהתאם לאמור בפרק השני, כי נתקיים אחד מאלה:
(1)הדו״ח הכספי אינו ממלא אחר כללי החשבונאות המקובלים;
(2)אין בדו״ח הכספי גילוי נאות של ענין הדרוש כדי לשקף בצורה נאותה את מצב העסקים של המבוקר ואת תוצאות פעולותיו;
(3)הסכום שבדו״ח הכספי או האופן שהוצג בו פריט כל שהוא אינם נכונים;
(4)כללי החשבונאות לא הוחלו כדרך שהוחלו לתקופת הדו״ח הקודם, זולת אם ניתן בדו״ח הכספי גילוי נאות לשינוי ולהשפעתו, ורואה־החשבון סבור שהשינוי מוצדק לאור כללי חשבונאות מקובלים;
(5)הדו״ח הכספי אינו ערוך בהתבסס על ספרי החשבון של המבוקר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יכתוב בחוות דעתו הסתייגות מן הדו״ח הכספי או מפריט שבו, לפי הענין, שלגביהם הוא סבור, לאור הבקורת שערך בהתאם לאמור {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק השני}}, כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הדו״ח הכספי אינו ממלא אחר כללי החשבונאות המקובלים;
{{ח:תת|(2)}} אין בדו״ח הכספי גילוי נאות של ענין הדרוש כדי לשקף בצורה נאותה את מצב העסקים של המבוקר ואת תוצאות פעולותיו;
{{ח:תת|(3)}} הסכום שבדו״ח הכספי או האופן שהוצג בו פריט כל שהוא אינם נכונים;
{{ח:תת|(4)}} כללי החשבונאות לא הוחלו כדרך שהוחלו לתקופת הדו״ח הקודם, זולת אם ניתן בדו״ח הכספי גילוי נאות לשינוי ולהשפעתו, ורואה־החשבון סבור שהשינוי מוצדק לאור כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:תת|(5)}} הדו״ח הכספי אינו ערוך בהתבסס על ספרי החשבון של המבוקר.

14חובת מתן חוות־דעת שלילית

רואה חשבון ינהג על־פי הוראות תקנה 17, במקום להסתייג מפריטים מסויימים בלבד בדו״ח, אם אותם פריטים כה רבים או כה מהותיים עד כדי היות הדו״ח הכספי בכללותו בלתי נכון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון ינהג על־פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}, במקום להסתייג מפריטים מסויימים בלבד בדו״ח, אם אותם פריטים כה רבים או כה מהותיים עד כדי היות הדו״ח הכספי בכללותו בלתי נכון.

15חובת הימנעות

רואה חשבון יכתוב בחוות הדעת כי הוא נמנע מלחוות דעה על דו״ח כספי או על פריטים מסויימים שבו, אם נתקיים אחד מאלה:
(1)הוא לא קיבל את כל הידיעות והביאורים שהיו דרושים לו לחוות דעתו על אותו דו״ח או אותם פריטים שבו;
(2)הוא לא ערך בקורת בהיקף הדרוש לשם מתן חוות־דעת בין בשל הגבלה שהגביל אותו המבוקר ובין בגלל כל טעם אחר;
(3)הוא לא קיבל את הידיעות הדרושות לו כדי להעריך תוצאותיו של אירוע העשוי, לדעתו, להשפיע על המצב העסקי של המבוקר או על תוצאות פעולותיו המשתקפות באותו דו״ח כספי;
(4)אין אפשרות לקבוע לפי רשומותיו של המבוקר אם הדו״ח הכספי אמנם משקף בצורה נאותה את מצב עסקיו של המבוקר ואת תוצאות פעולותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יכתוב בחוות הדעת כי הוא נמנע מלחוות דעה על דו״ח כספי או על פריטים מסויימים שבו, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא קיבל את כל הידיעות והביאורים שהיו דרושים לו לחוות דעתו על אותו דו״ח או אותם פריטים שבו;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא ערך בקורת בהיקף הדרוש לשם מתן חוות־דעת בין בשל הגבלה שהגביל אותו המבוקר ובין בגלל כל טעם אחר;
{{ח:תת|(3)}} הוא לא קיבל את הידיעות הדרושות לו כדי להעריך תוצאותיו של אירוע העשוי, לדעתו, להשפיע על המצב העסקי של המבוקר או על תוצאות פעולותיו המשתקפות באותו דו״ח כספי;
{{ח:תת|(4)}} אין אפשרות לקבוע לפי רשומותיו של המבוקר אם הדו״ח הכספי אמנם משקף בצורה נאותה את מצב עסקיו של המבוקר ואת תוצאות פעולותיו.

16חובת הימנעות כללית

רואה חשבון יימנע מחוות דעת על דו״ח כספי כולו, במקום להימנע לגבי פריטים מסויימים שבו בלבד, כאשר הפריטים שלגביהם חייב רואה החשבון להימנע כאמור בתקנה 15 הם כה רבים או כה מהותיים עד כדי להטיל ספק במהימנות התמונה הכללית על מצב העסקים או תוצאות הפעולות כפי שהיא משתקפת בדו״ח הכספי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון יימנע מחוות דעת על דו״ח כספי כולו, במקום להימנע לגבי פריטים מסויימים שבו בלבד, כאשר הפריטים שלגביהם חייב רואה החשבון להימנע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}} הם כה רבים או כה מהותיים עד כדי להטיל ספק במהימנות התמונה הכללית על מצב העסקים או תוצאות הפעולות כפי שהיא משתקפת בדו״ח הכספי.

17חוות־דעת שלילית

אם הדו״ח הכספי אינו משקף נכונה את מצב עסקי החברה או את תוצאות פעולותיה, או שהוא מטעה, על רואה החשבון לכתוב חוות דעת שלילית לגבי הדו״ח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם הדו״ח הכספי אינו משקף נכונה את מצב עסקי החברה או את תוצאות פעולותיה, או שהוא מטעה, על רואה החשבון לכתוב חוות דעת שלילית לגבי הדו״ח.

18תוכן הסתייגות, הימנעות או חוות־דעת שלילית

הסתייגות, הימנעות או חוות דעת שלילית, בקשר לדו״ח כספי, יהיו ברורים ולא ישאירו ספק ביחס למשמעותם, ובין היתר –
(1)רואה החשבון יכתוב בצורה מפורשת ומנומקת את דבר ההסתייגות ההימנעות ממתן חוות דעת, או מתן חוות הדעת השלילית, הכל לפי הענין;
(2)הסתייגות או הימנעות תגדיר את הפריטים והנסיבות שאליהם היא מתייחסת;
(3)הסתייגות מפריט מסויים תבהיר את השפעתה על הדו״ח הכספי והשפעה זו תיאמד בכסף.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסתייגות, הימנעות או חוות דעת שלילית, בקשר לדו״ח כספי, יהיו ברורים ולא ישאירו ספק ביחס למשמעותם, ובין היתר –
{{ח:תת|(1)}} רואה החשבון יכתוב בצורה מפורשת ומנומקת את דבר ההסתייגות{{ח:הערה|,}} ההימנעות ממתן חוות דעת, או מתן חוות הדעת השלילית, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} הסתייגות או הימנעות תגדיר את הפריטים והנסיבות שאליהם היא מתייחסת;
{{ח:תת|(3)}} הסתייגות מפריט מסויים תבהיר את השפעתה על הדו״ח הכספי והשפעה זו תיאמד בכסף.

19חובת חזרה על הסתייגויות והימנעויות

רואה חשבון שכלל הסתייגות או הימנעות בחוות־דעתו על דו״ח כספי של שנה פלונית, חייב לחזור עליה גם בחוות דעתו לגבי דו״ח כספי שלאחר־מכן כל עוד קיימת העילה להסתייגות או להימנעות וכל עוד יש באותה עילה השפעה מהותית על מהימנותו של הדו״ח הכספי או על התמונה של מצב העסקים או תוצאות הפעולות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון שכלל הסתייגות או הימנעות בחוות־דעתו על דו״ח כספי של שנה פלונית, חייב לחזור עליה גם בחוות דעתו לגבי דו״ח כספי שלאחר־מכן כל עוד קיימת העילה להסתייגות או להימנעות וכל עוד יש באותה עילה השפעה מהותית על מהימנותו של הדו״ח הכספי או על התמונה של מצב העסקים או תוצאות הפעולות.
פרק רביעי: הוראות שונות

20חובת הודעה למבוקר

על רואה החשבון להודיע למבוקר על כוונתו לתת חוות דעת שלילית בקשר לדו״ח כספי או להסתייג מפריט שבו או להימנע מלחוות דעה בקשר אליו או בקשר לפריט שבו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על רואה החשבון להודיע למבוקר על כוונתו לתת חוות דעת שלילית בקשר לדו״ח כספי או להסתייג מפריט שבו או להימנע מלחוות דעה בקשר אליו או בקשר לפריט שבו.

21סטיות

(א)רואה חשבון רשאי, אם הוא משוכנע כי הדבר נכון לאור שיקולים מקצועיים מקובלים, לסטות מהתקנים הקבועים בפרק השני או מהחובות הקבועות בפרק השלישי, ואם סטה כאמור, יכתוב בחוות דעתו את פרטי הסטיה ואת הנימוקים לה.
(ב)האמור בתקנת־משנה (א) אינו בא לגרוע מאחריות של רואה־חשבון לחוות את דעתו אם הדו״ח הכספי משקף באופן נאות את מצב העסקים ליום המאזן ואת תוצאות הפעולות לתקופה שנסתיימה באותו יום.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רואה חשבון רשאי, אם הוא משוכנע כי הדבר נכון לאור שיקולים מקצועיים מקובלים, לסטות מהתקנים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק השני}} או מהחובות הקבועות {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק השלישי}}, ואם סטה כאמור, יכתוב בחוות דעתו את פרטי הסטיה ואת הנימוקים לה.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת־משנה (א) אינו בא לגרוע מאחריות של רואה־חשבון לחוות את דעתו אם הדו״ח הכספי משקף באופן נאות את מצב העסקים ליום המאזן ואת תוצאות הפעולות לתקופה שנסתיימה באותו יום.

22הוספת פרטים בחוות הדעת

רואה חשבון רשאי להוסיף לחוות־דעתו פרטים נוספים בדבר נהלי בקורת שנקט או בדבר מצב העסקים של המבוקר, אם לדעתו הם דרושים אף אם אינם מן הדברים שחייבים לציינם לפי תקנות 11, 18 או 19; ובלבד שלא יהיה בהוספת הפרטים הנוספים כדי להטעות.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואה חשבון רשאי להוסיף לחוות־דעתו פרטים נוספים בדבר נהלי בקורת שנקט או בדבר מצב העסקים של המבוקר, אם לדעתו הם דרושים אף אם אינם מן הדברים שחייבים לציינם לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19}}; ובלבד שלא יהיה בהוספת הפרטים הנוספים כדי להטעות.

23הופעה לפני הדירקטוריון

היה הדבר דרוש בנסיבות הענין, יבקש רואה החשבון להופיע לפני הדירקטוריון של המבוקר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה הדבר דרוש בנסיבות הענין, יבקש רואה החשבון להופיע לפני הדירקטוריון של המבוקר.

24הוראות הלשכה

מי שפעל בהתאם לתקן, להוראה או להנחיה של לשכת רואי־חשבון בישראל, שאינם סותרים במפורש או מכללא תקנה מתקנות אלה, רואים אותו כאילו פעל בהתאם לתקני בקורת מקובלים, אלא אם יוכח כי פעולתו בנסיבות שבהן נעשתה לא היתה סבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שפעל בהתאם לתקן, להוראה או להנחיה של לשכת רואי־חשבון בישראל, שאינם סותרים במפורש או מכללא תקנה מתקנות אלה, רואים אותו כאילו פעל בהתאם לתקני בקורת מקובלים, אלא אם יוכח כי פעולתו בנסיבות שבהן נעשתה לא היתה סבירה.

25תחילה

תחילתן של תקנות אלה היא כתום שלושה חדשים מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא כתום שלושה חדשים מיום פרסומן.

26השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות רואי־חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), תשל״ג–1973“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות רואי־חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), תשל״ג–1973“.