החקיקה בישראל

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס״ד–2004 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשס״ד · 2004
17
סעיפים
1
פרקים
1
תוספות
7
הגדרות
24
הפניות פנימיות
18
הפניות חיצוניות
7
הערות עריכה
26
תיקונים
היסטוריית תיקונים26 רשומות
ק״ת תשס״ד, 161תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (אגרת בקשה ואגרה שנתית)PDF
446תיקון מס׳ 2PDF
תשס״ו, 733תיקון והוראות שעהPDF
תשס״ז, 572תיקון והוראות שעה [תשס״ו] (תיקון)PDF
תשס״ח, 1362תיקוןPDF
1363תיקון והוראות שעה [תשס״ו] (תיקון)PDF
1364ת״טPDF
תשס״ט, 26תיקוןPDF
תשפ״א, 2732תיקוןPDF
תשפ״ה, 402תיקוןPDF
403תיקון מס׳ 2PDF
ק״ת תשס״ח, 513הודעהPDF
תשס״ט, 1034הודעהPDF
תש״ע, 994הודעהPDF
תשע״א, 908הודעהPDF
תשע״ב, 976הודעהPDF
תשע״ג, 1535הודעהPDF
תשע״ד, 1137הודעהPDF
תשע״ו, 956הודעהPDF
תשע״ז, 1087הודעהPDF
תשע״ח, 1813הודעהPDF
תשע״ט, 3204הודעהPDF
תשפ״ב, 1842הודעהPDF
תשפ״ג, 1870הודעהPDF
תשפ״ד, 1614הודעהPDF
תשפ״ה, 1454הודעהPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשס״ו, תשפ״א, תשפ״ה, תשפ״ה־2

בתקנות אלה –
”אשרה“ – אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל;
”היתר“ – היתר להעסקת עובד זר שניתן לפי הוראות סעיף 1יג בחוק;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”מוסד סיעודי“ – אחד מאלה:
(1)מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש או מחלקה לגריאטריה פעילה;
(2)מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים), התשס״א–2001;
(3)מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, שמעניק שירותי דיור טיפולי־שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות;
”סכום האגרה השנתית“ – לפי סעיף 1י(א1) לחוק או לפי תקנה 2, לפי הענין;
”עובד זר יומי“ – אזרח מדינה הגובלת בישראל, שהוא עובד זר המועסק כדין בישראל והיוצא, דרך כלל, את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה;
”קבלן כוח אדם בענף הבנין“ – קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים, לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996, בענף הבנין.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הכניסה לישראל → חוק הכניסה לישראל
  • סעיף 1יג בחוק → חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) #סעיף 1יג
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
  • בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #סעיף 24
  • סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965 → חוק הפיקוח על מעונות #סעיף 2
  • סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965 → חוק הפיקוח על מעונות #סעיף 2
  • סעיף 1י(א1) לחוק → חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) #סעיף 1י
  • סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשרה“ – אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר להעסקת עובד זר שניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)#סעיף 1יג|סעיף 1יג בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סיעודי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש או מחלקה לגריאטריה פעילה;
{{ח:תתת|(2)}} מעון שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו [[בתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים), התשס״א–2001;
{{ח:תתת|(3)}} מעון שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, שמעניק שירותי דיור טיפולי־שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום האגרה השנתית“ – לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)#סעיף 1י|סעיף 1י(א1) לחוק}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר יומי“ – אזרח מדינה הגובלת בישראל, שהוא עובד זר המועסק כדין בישראל והיוצא, דרך כלל, את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה בתום יום העבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם בענף הבנין“ – קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים, לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}, בענף הבנין.

2סכומי אגרה מופחתיםתיקונים: תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט, תשפ״א, [הודעות], תשפ״ה

(א)יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי ישלם אגרת בקשה בסכום של 250 שקלים חדשים , ובלבד שנבדק לפי סעיף 224(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, אם חייבו הממונה בבדיקה כאמור לצורך קביעת מידת תלותו בעזרת הזולת.
(א1)המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי ישלם אגרת בקשה בסכום של 310 שקלים חדשים .
(א2)המבקש להעסיק עובד זר בענף המפורט בתוספת לתקנות, ישלם אגרת בקשה כאמור בתקנת משנה (א1).
(ב)יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי פטור מתשלום אגרה שנתית.
(ב1)המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,240 שקלים חדשים .
(ב2)המבקש להעסיק עובד זר בענף המפורט בתוספת לתקנות, ישלם אגרה שנתית בסכום הקבוע בסעיף 1י(א1) לחוק, לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה.
(ג)סכומי האגרות המופחתות שבתקנה זו יתעדכנו במועד עדכון שאר סכומי האגרה לפי החוק.
(ד)
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2📝 הערות: 5
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2004, בשנת 2026, 370 ש״ח)
(לא ברור אם תקנות משנה זו פקעה או לא):
(מתואם לשנת 2021, בשנת 2026, 370 ש״ח)
(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 8,540 ש״ח)
(פקעה).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 224(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 224
  • בסעיף 1י(א1) לחוק → חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) #סעיף 1י
  • החוק → חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי ישלם אגרת בקשה בסכום של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2004, בשנת 2026, 370 ש״ח)}}, ובלבד שנבדק לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|סעיף 224(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם חייבו הממונה בבדיקה כאמור לצורך קביעת מידת תלותו בעזרת הזולת.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(לא ברור אם תקנות משנה זו פקעה או לא):}} המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי ישלם אגרת בקשה בסכום של 310 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2021, בשנת 2026, 370 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(א2)}} המבקש להעסיק עובד זר בענף המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לתקנות}}, ישלם אגרת בקשה כאמור בתקנת משנה (א1).
{{ח:תת|(ב)}} יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי פטור מתשלום אגרה שנתית.
{{ח:תת|(ב1)}} המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,240 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 8,540 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב2)}} המבקש להעסיק עובד זר בענף המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לתקנות}}, ישלם אגרה שנתית בסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)#סעיף 1י|בסעיף 1י(א1) לחוק}}, לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה.
{{ח:תת|(ג)}} סכומי האגרות המופחתות שבתקנה זו יתעדכנו במועד עדכון שאר סכומי האגרה לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)|החוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

3פטור מאגרותתיקונים: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־2

מעבידו של עובד זר יומי פטור מתשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעבידו של עובד זר יומי פטור מתשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית.

4תשלום חלקי של אגרה שנתיתתיקונים: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח

(א)ניתנה לעובד זר אשרה לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, יהיה סכום האגרה השנתית לגבי מי שמבקש להעסיקו, סכום האגרה השנתית כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום פקיעתה, ומחולק ב־200.
(ב)סכום האגרה השנתית שישלם קבלן כוח אדם בענף הבניין, בעד העסקת עובד זר, אשר עד מועד שאינו עולה על 30 ימים לתחילת ההעסקה אצלו היה מועסק כדין אצל קבלן כוח אדם אחר בענף הבניין, יהיה סכום האגרה השנתית הקבוע בסעיף 1י(א1) לחוק כשהוא מוכפל במספר הימים מיום תחילת ההעסקה אצלו עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.
(ג)סכום האגרה השנתית שישלם קבלן כוח אדם בענף הבניין בעד העסקת עובד זר שהגיע מחוץ לישראל יהא סכום האגרה השנתית הקבוע בסעיף 1י(א1) לחוק כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום כניסת העובד לישראל עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1י(א1) לחוק → חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) #סעיף 1י
  • בסעיף 1י(א1) לחוק → חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) #סעיף 1י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתנה לעובד זר אשרה לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, יהיה סכום האגרה השנתית לגבי מי שמבקש להעסיקו, סכום האגרה השנתית כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום פקיעתה, ומחולק ב־200.
{{ח:תת|(ב)}} סכום האגרה השנתית שישלם קבלן כוח אדם בענף הבניין, בעד העסקת עובד זר, אשר עד מועד שאינו עולה על 30 ימים לתחילת ההעסקה אצלו היה מועסק כדין אצל קבלן כוח אדם אחר בענף הבניין, יהיה סכום האגרה השנתית הקבוע {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)#סעיף 1י|בסעיף 1י(א1) לחוק}} כשהוא מוכפל במספר הימים מיום תחילת ההעסקה אצלו עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.
{{ח:תת|(ג)}} סכום האגרה השנתית שישלם קבלן כוח אדם בענף הבניין בעד העסקת עובד זר שהגיע מחוץ לישראל יהא סכום האגרה השנתית הקבוע {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)#סעיף 1י|בסעיף 1י(א1) לחוק}} כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום כניסת העובד לישראל עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.

5עובד זר שיצא את ישראלתיקונים: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ח־2, תשפ״ה־2

(א)מעסיק של עובד זר שיצא את ישראל זכאי להחזר של סכומי אגרה שנתית ששילם בעד התקופה שלאחר יציאת העובד הזר את ישראל, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו כל אלה:
(1)הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)העובד הזר שבגינו שילם המעסיק את האגרה השנתית (להלן – העובד הזר היוצא) יצא מישראל בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה;
(3)העובד הזר היוצא לא שב לישראל עד יום פקיעתה של האשרה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו יצא מישראל יציאה שאיננה זמנית לפני פקיעת מועד האשרה שלו, יהיה זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בסכום השווה לסכום האגרה השנתית כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום יציאת העובד מישראל עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק של עובד זר שיצא את ישראל זכאי להחזר של סכומי אגרה שנתית ששילם בעד התקופה שלאחר יציאת העובד הזר את ישראל, בסכום המחושב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} העובד הזר שבגינו שילם המעסיק את האגרה השנתית (להלן – העובד הזר היוצא) יצא מישראל בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה;
{{ח:תתת|(3)}} העובד הזר היוצא לא שב לישראל עד יום פקיעתה של האשרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו יצא מישראל יציאה שאיננה זמנית לפני פקיעת מועד האשרה שלו, יהיה זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בסכום השווה לסכום האגרה השנתית כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום יציאת העובד מישראל עד מועד פקיעת האשרה, ומחולק ב־360.

6עובד זר שעבר ממעסיק למעסיקתיקונים: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשפ״ה־2

(א)מעסיק שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו והחל לעבוד כדין אצל מעסיק אחר זכאי להחזר של סכומי אגרה שנתית ששילם בעד התקופה שלאחר מעברו של העובד הזר לעבודה אצל המעסיק האחר, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו כל אלה:
(1)הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)העובד הזר עבר לעבוד אצל המעסיק האחר, בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה;
(3)המעסיק האחר שילם אגרה שנתית כדין בעד תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו והחל לעבוד כדין אצל קבלן כוח אדם אחר בענף הבניין (להלן – המעסיק החדש), והמעסיק החדש שילם אגרה שנתית כדין בעד תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו, יהיה זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפסקת העבודה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו והחל לעבוד כדין אצל מעסיק אחר זכאי להחזר של סכומי אגרה שנתית ששילם בעד התקופה שלאחר מעברו של העובד הזר לעבודה אצל המעסיק האחר, בסכום המחושב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} העובד הזר עבר לעבוד אצל המעסיק האחר, בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה;
{{ח:תתת|(3)}} המעסיק האחר שילם אגרה שנתית כדין בעד תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו והחל לעבוד כדין אצל קבלן כוח אדם אחר בענף הבניין (להלן – המעסיק החדש), והמעסיק החדש שילם אגרה שנתית כדין בעד תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו, יהיה זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפסקת העבודה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה.

7עובד זר שנפטרתיקונים: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשפ״ה־2

(א)נפטר עובד זר, יהיה מעבידו זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שלאחר פטירתו של העובד הזר, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו כל אלה:
(1)הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)העובד הזר שבשלו שילם המעביד את האגרה נפטר בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), היה מעסיקו של העובד הזר שנפטר קבלן כוח אדם בענף הבניין, יהיה המעסיק זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפטירה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה, אף אם לא התקיים האמור בפסקאות (1) ו־(2) לתקנה משנה (א).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפטר עובד זר, יהיה מעבידו זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שלאחר פטירתו של העובד הזר, בסכום המחושב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} העובד הזר שבשלו שילם המעביד את האגרה נפטר בטרם חלפו שישה חודשים מיום תחילת תוקפה של האשרה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), היה מעסיקו של העובד הזר שנפטר קבלן כוח אדם בענף הבניין, יהיה המעסיק זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפטירה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה, אף אם לא התקיים האמור בפסקאות (1) ו־(2) לתקנה משנה (א).

7אעובד זר שנפגע בעבודהתיקונים: תשפ״ה־2

(א)מעסיק שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי (בתקנה זו – פגיעה בעבודה), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמיום הפגיעה עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו שני אלה:
(1)הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות המרבית הקבועה בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי, או שהעובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כמשמעותה בסעיף 104 לחוק האמור ולא שב לעבודה במשך 90 ימים מיום הפגיעה, לפחות.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה ומתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפגיעה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה:
(1)המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת זכאות כאמור בתקנת משנה (א)(2);
(2)העובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כאמור בתקנת משנה (א)(2), ולא שב לעבודה בתקופה כאמור בה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 92
  • בסעיף 104 לחוק האמור → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 104
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}} (בתקנה זו – פגיעה בעבודה), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמיום הפגיעה עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, אם התקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות המרבית הקבועה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 92|בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי}}, או שהעובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 104|בסעיף 104 לחוק האמור}} ולא שב לעבודה במשך 90 ימים מיום הפגיעה, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה ומתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפגיעה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה:
{{ח:תתת|(1)}} המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת זכאות כאמור בתקנת משנה (א)(2);
{{ח:תתת|(2)}} העובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כאמור בתקנת משנה (א)(2), ולא שב לעבודה בתקופה כאמור בה.

7בעובד זר שאיבד את כושר עבודתו כתוצאה ממחלה או מתאונה שאינן פגיעה בעבודהתיקונים: תשפ״ה־2

(א)מעסיק שעובדו הזר נעדר מהעבודה ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמהמועד הקובע עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8:
(1)הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
(2)היעדרותו של העובד הזר מהעבודה אינה נובעת מפגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי;
(3)רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית בדק את העובד וחיווה דעתו כי העובד אינו כשיר לבצע את העבודה שלשמה התקבל לעבודה אצל מעסיקו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה בתוך פרק זמן של 90 ימים ממועד הבדיקה, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו;
(4)העובד נעדר מעבודתו אצל המעסיק במשך 90 ימים לפחות מהמועד הקובע;
(5)הרופא לא קיבל תמורה בעד חוות דעתו ישירות מהעובד או מהמעסיק.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל אובדן כושר עבודה כאמור באותה תקנת משנה ולמשך התקופה כאמור בפסקה (4) שלה, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד המועד הקובע, ומחולק במספר הימים שבתקופה שבעדה ניתנה האשרה.
(ג)בתקנה זו, ”המועד הקובע“ – מועד הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(3).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 79
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק שעובדו הזר נעדר מהעבודה ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמהמועד הקובע עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} היעדרותו של העובד הזר מהעבודה אינה נובעת מפגיעה בעבודה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 79|בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תתת|(3)}} רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית בדק את העובד וחיווה דעתו כי העובד אינו כשיר לבצע את העבודה שלשמה התקבל לעבודה אצל מעסיקו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה בתוך פרק זמן של 90 ימים ממועד הבדיקה, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו;
{{ח:תתת|(4)}} העובד נעדר מעבודתו אצל המעסיק במשך 90 ימים לפחות מהמועד הקובע;
{{ח:תתת|(5)}} הרופא לא קיבל תמורה בעד חוות דעתו ישירות מהעובד או מהמעסיק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל אובדן כושר עבודה כאמור באותה תקנת משנה ולמשך התקופה כאמור בפסקה (4) שלה, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד המועד הקובע, ומחולק במספר הימים שבתקופה שבעדה ניתנה האשרה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”המועד הקובע“ – מועד הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(3).

7געובד זר שהוחזק במשמורת, נעצר או נאסרתיקונים: תשפ״ה־2

(א)מעסיק שעובדו הזר הוחזק במשמורת מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל לתקופה העולה על 30 ימים, או נעצר או נידון למאסר לתקופה כאמור, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, מיום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו כאמור עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, והכול אם המעסיק שילם בשל העובד אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל העברה למשמורת, מעצר או מאסר, לתקופה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הכניסה לישראל → חוק הכניסה לישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק שעובדו הזר הוחזק במשמורת מכוח צו משמורת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} לתקופה העולה על 30 ימים, או נעצר או נידון למאסר לתקופה כאמור, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, מיום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו כאמור עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, והכול אם המעסיק שילם בשל העובד אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל העברה למשמורת, מעצר או מאסר, לתקופה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה.

8ההחזר לפי תקנות 5 עד 7גתיקונים: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תשפ״ה־2

ההחזר של סכומי אגרה שנתית לפי הוראות תקנות 5(א), 6(א) 7(א), 7א(א), 7ב(א) ו־7ג(א) יהיה ההפרש שבין סכום האגרה השנתית לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד היום שבו התקיימו לראשונה כל התנאים המנויים בתקנה 5(א), 6(א) 7(א), 7א(א), 7ב(א) או 7ג(א), לפי הענין, ומחולק ב־200.
↺ פנימיות: 12📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
,
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההחזר של סכומי אגרה שנתית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א)}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7ג|ו־7ג(א)}} יהיה ההפרש שבין סכום האגרה השנתית לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד היום שבו התקיימו לראשונה כל התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א)}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 7|7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7ג|או 7ג(א)}}, לפי הענין, ומחולק ב־200.

9תשלום האגרותתיקונים: תשס״ח

(א)אגרת בקשה תשולם לאוצר המדינה ותיגבה באמצעות הממונה.
(ב)אגרה שנתית תשולם לאוצר המדינה ותיגבה באמצעות משרד הפנים או הממונה בנסיבות העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אגרת בקשה תשולם לאוצר המדינה ותיגבה באמצעות הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} אגרה שנתית תשולם לאוצר המדינה ותיגבה באמצעות משרד הפנים או הממונה בנסיבות העניין.

10תחילה

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנות 1, 3 ו־9, ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}}, ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).

11הוראת מעבר

בתקופה שעד יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004), יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי יהיה פטור מאגרת בקשה, ויחיד שניתן לו היתר להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי יהיה פטור מתשלום אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לעובד זר בהסתמך על ההיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקופה שעד יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004), יחיד המבקש להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי יהיה פטור מאגרת בקשה, ויחיד שניתן לו היתר להעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי יהיה פטור מתשלום אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לעובד זר בהסתמך על ההיתר.
תוספת

(1)

ענף מסחר ושירותים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ענף מסחר ושירותים

(2)

ענף המסעדות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ענף המסעדות

(3)

ענף הבניין – בענפי משנה אלה:
(1)שיפוצים
(2)עתיקות
(3)תשתיות תחבורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ענף הבניין – בענפי משנה אלה:
{{ח:תת|(1)}} שיפוצים
{{ח:תת|(2)}} עתיקות
{{ח:תת|(3)}} תשתיות תחבורה.