1עתירת צו על תנאיתיקונים: תשמ״ו
בקשה לצו על תנאי תוגש לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בדרך עתירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לצו על תנאי תוגש לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בדרך עתירה.| ק״ת תשמ״ד, 2321 | תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק | |
| תשמ״ו, 148 | תיקון | |
| תשמ״ח, 822 | תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון] | |
| תשנ״א, 799 | תיקון | |
| תשנ״ו, 1324 | תיקון | |
| תשס״ו, 837 | תיקון | |
| תשע״א, 467 | הוראת שעה | |
| תשע״ג, 1120 | הוראת שעה [תשע״א] (תיקון) | |
| תשע״ד, 454 | הוראת שעה [תשע״א] (תיקון) | |
| תשפ״א, 1292 | תיקון | |
| 1319 | תיקון | |
| 1366 | הודעת מערכת |
{{ח:ת}} בקשה לצו על תנאי תוגש לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בדרך עתירה.{{ח:ת}} העתירה תפרט את פרטיו האישיים של העותר ואת הנימוקים, שבעובדה ושבחוק, שעליהם היא מתבססת, ותהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}} וכתובה על צד אחד של הגליון עם שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות.{{ח:ת}} העותר יציין בעתירה מען להמצאה בתחומה של המדינה; מסירה למען זה תהיה המצאה כדין.{{ח:ת}} כל עתירה תהא נתמכת בתצהיר לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}} והוא יצורף אל העתירה או יירשם בסופה; על עובדות שהן בתחום ידיעתו האישית של העותר יצהיר שהן נכונות, ועל עובדות אחרות יצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.{{ח:ת}} העתירה תובא לפני שופט של בית המשפט העליון והוא רשאי ליתן את הצו או להורות על הזמנת העותר לפניו או להעביר את העתירה להרכב של שלושה; הועברה העתירה להרכב של שלושה, רשאי ההרכב ליתן את הצו או להורות על הזמנת העותר לפניו, ואם היה סבור שהעתירה אינה מראה על פניה עילה רשאי הוא לדחותה על יסוד האמור בה, ללא הזמנת העותר; הורה השופט על שמיעת העותר יקבע הרשם יום ושעה לדיון.{{ח:ת}} דחה בית המשפט את העתירה ללא הזמנת המשיב, רשאי הוא להטיל על העותר הוצאות לטובת המדינה בשיעור שימצא לנכון או להורות לרשם לעשות כן.{{ח:תת|(א)}} היה הדיון בעתירה יכול שיהיה על פי צד אחד.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להזמין את המשיב לדיון בעתירה אם הוא סבור כי יהיה בכך כדי לסייע לבירורה היעיל והנכון; המשיב אדם שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי לייצגו לפני בית המשפט לפי כל דין – יוזמן היועץ המשפטי לממשלה לדיון בעתירה.
{{ח:תת|(ב1)}} משיב שהוזמן לדיון יגיש לבית המשפט תגובה בכתב לעתירה בשלושה עותקים עבור בית המשפט, וימציא עותק מתגובתו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין, שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב2)}} בעל דין לא יגיש תשובה לתגובת המשיב אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} הוזמן המשיב כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט, בהסכמת המשיב, לדון ולהחליט בעתירה כאילו כבר ניתן הצו על תנאי.{{ח:ת}} נתן בית המשפט צו על תנאי או צו ביניים, ימציא העותר, מיד, לבית המשפט מספר מספיק של עותרי העתירה ושל התצהירים התומכים אותה, על מצורפיה, והם יומצאו עם הצו למשיב ולכל אדם שבית המשפט או הרשם הורה עליו על ידי פקיד בית המשפט או על ידי מי שבית המשפט או הרשם הורה.{{ח:ת}} בכל עת שלאחר הגשת העתירה, בעל דין המגיש לבית המשפט כתב בי־דין ימציא, בו ביום, עותק ממנו על מצורפיו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך דין אחד, די בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור.{{ח:תת|(א)}} רצה המשיב להתנגד לעשיית הצו־על־תנאי לצו מוחלט, יגיש לבית המשפט – תוך שמונה ימים לאחר שהומצא לו הצו או תוך זמן פחות או יותר מזה כפי שיורה בית המשפט או הרשם – תצהיר תשובה לצו־על־תנאי לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} המשיב ימציא עותק של תצהיר התשובה שהגיש, על מצורפיו, לכל אחד מבעלי הדין.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט או הרשם רשאי להורות, אף במעמד צד אחד בלבד, על הארכת המועד להגשת תצהיר תשובה.
{{ח:תת|(ד)}} משיב שלא הגיש ולא המציא תצהיר כאמור אין שומעים טענותיו בדבר התנגדותו אלא אם כן הורה בית המשפט הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} בעל דין לא יגיש שום תצהיר נוסף אלא ברשות בית המשפט.{{ח:ת}} משיב שהגיש תצהיר תשובה יציין בו מען להמצאה בתחומה של המדינה ומסירה למען זה תהיה המצאה כדין.{{ח:ת}} העותר והמשיב רשאים לדרוש מבעל דינם, במכתב בדואר רשום, פרטים נוספים ומפורטים יותר לנימוקים, שבעובדה או שבחוק, שפורשו בעתירה או בתצהיר התשובה, הכל לפי הענין.{{ח:ת}} לא קיבל בעל דין פרטים נוספים שדרש תוך שבעה ימים מיום משלוח המכתב, או הפרטים שניתנו נראו לו בלתי מספיקים, רשאי הוא, תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק מתצהיר התשובה לעותר, להגיש לבית המשפט או לרשם בקשה לצוות על מתן פרטים נוספים שימצא לנכון ותוך המועד שיקבע; הודעה על בקשה שהוגשה כאמור תומצא לכל בעל דין.{{ח:ת}} בעל דין שניתנו לו פרטים נוספים, בין על פי בקשתו ובין על פי צו בית המשפט, יהיה רשאי להגיש, תוך שבעה ימים מהיום שבו הגיעו אליו הפרטים או תוך המועד שקבע בית המשפט או הרשם, תצהיר נוסף לענין העובדות הנובעות מאותם פרטים.{{ח:ת}} ראה בית המשפט או הרשם שאין הפלוגתה ברורה די הצורך כדי שיוכל בית המשפט לדון בה בנוחות, רשאי הוא להורות על ניסוח הפלוגתה, או כל הוראה אחרת שתיראה לו נחוצה לבירור הענין; הסכימו בעלי הדין לפני בית המשפט או הרשם על נוסח הפלוגתה תהיה היא הענין שעל בית המשפט להכריע בו.{{ח:ת}} תאריך הדיון ייקבע בידי הרשם, זולת אם פורש תאריך הדיון בצו־על־תנאי.{{ח:תת|(א)}} כל צד יגיש את עיקרי טיעונו לבית המשפט בשלושה עותקים עבור בית המשפט וימציא, בו ביום, עותק מעיקרי טיעונו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} עיקרי טיעון יכללו בצורה תמציתית או טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על פי הצו־על־תנאי וכן האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן.
{{ח:תת|(ג)}} ביום הקבוע לדיון יהיה כל צד רשאי לטעון בפני בית המשפט על סמך עיקרי הטיעון; רצה להוסיף טענה נוספת או להביא אסמכתא נוספת, יוכל לעשות זאת רק ברשות בית המשפט אולם אם הגיש עיקרי טיעון אין צורך ברשות בית המשפט אם היו הטענה הנוספת או האסמכתא הנוספת תשובה לעיקרי הטיעון של הצד שכנגד.{{ח:ת}} בשעת הדיון יפתח המשיב ולעותר תהיה הזכות להשיב, ורשאי בית המשפט להרשות למשיב להשיב לטענות העותר.{{ח:תת|(א)}} בעל דין הרוצה לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, רשאי בית המשפט להתיר לו לעשות כן, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הדין הרוצה לחקור כאמור, ימציא לבעל הדין שכנגד הודעה על כך, לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר תום המועד להגשת תצהיר תשובה לצו־על־תנאי, או תוך הזמן שקבע בית המשפט; לא בא המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש התצהיר שלו ראיה אלא ברשות בית המשפט.{{ח:ת}} בית המשפט רשאי ליתן צווי ביניים, לבטלם ולשנותם, כפי שייראה לו בנסיבות הענין.{{ח:ת}} תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת.{{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט שנסיבות הענין ומידת הצדק מחייבות שלא להשהות את הדיון בעתירה שלפניו, רשאי הוא לדון בה כאילו לא היו קיימות {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנות 12 עד 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} בכל ענין שלא נקבע בתקנות אלה רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, אם ראה צורך בכך לעשיית צדק, לנהוג כדרך שנוהגים במשפט לפני בית משפט מחוזי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}{{ח:ת}} הצווים יהיו לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|הטפסים 4}}, {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת טופס 6|6 שבתוספת}} והם נתונים לשימוש בתיאומים לנסיבות הענין.{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 9|תקנה 9(ה)}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|פרק י״ט לחלק ב׳}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 170|ותקנות 170}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 171|ו־171 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}, יחולו בבית המשפט הגבוה לצדק, בשינויים המחויבים, לפי העניין.{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא ביום א׳ באלול התשמ״ד (29 באוגוסט 1984).{{ח:ת}} תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשכ״ג–1963 – בטלות.{{ח:ת}} '''טופס 1''': עתירה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}{{ח:ת}} '''טופס 2''': תצהיר העותר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}})}}{{ח:ת}} '''טופס 3''': תצהיר המשיב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}})}}{{ח:ת}} '''טופס 4''': צו על תנאי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}})}}{{ח:ת}} '''טופס 5''': צו מוחלט {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}})}}{{ח:ת}} '''טופס 6''': צו מוחלט – הביאס קורפוס {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}})}}