תוכן החוק
1הגדרות
בתקנות אלה –
”בעל המטען“ – לרבות מחזיק, נשגר, סוכן, בעל זכות הנאה או שליטה, או עשיה במטען וכל הנחזה להיות בעל המטען;
”המנהל“, ”הרשות“ ו”משק חי“ – כהגדרתם בפקודה;
”מטען“ – כהגדרת טובין בסעיף 1 בפקודה;
”מטען מסוכן“ – מטען המכיל חומר מסוכן כהגדרתו בספר ”המלצות להובלת חומרים מסוכנים“ (ORANGE BOOK) שמפרסם האו״ם בנוסחו המעודכן מזמן לזמן והמופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודה → פקודת מסילות הברזל
- בסעיף 1 בפקודה → פקודת מסילות הברזל #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל המטען“ – לרבות מחזיק, נשגר, סוכן, בעל זכות הנאה או שליטה, או עשיה במטען וכל הנחזה להיות בעל המטען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“, ”הרשות“ ו”משק חי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען“ – כהגדרת טובין {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 1|בסעיף 1 בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען מסוכן“ – מטען המכיל חומר מסוכן כהגדרתו בספר ”המלצות להובלת חומרים מסוכנים“ (ORANGE BOOK) שמפרסם האו״ם בנוסחו המעודכן מזמן לזמן והמופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.2מטענים שאין חובה להובילם
הרשות אינה חייבת לאפשר הובלה במסילות הברזל של:
(1)מטען –
(א)שלדעת המנהל משקלו, נפחו, טבעו או מצבו אינו מתאים להובלה;
(ב)שהוא מטען מסוכן;
(ג)שיש לו ריחות רעים, שיש בו אבק או לכלוך או שעלול להיות בו ריכוז מכרסמים.
(2)מטען כשאין ברשותה קטרים או קרונות פנויים, אותה שעה, או קרונות המתאימים להובלתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות אינה חייבת לאפשר הובלה במסילות הברזל של:
{{ח:תת|(1)}} מטען –
{{ח:תתת|(א)}} שלדעת המנהל משקלו, נפחו, טבעו או מצבו אינו מתאים להובלה;
{{ח:תתת|(ב)}} שהוא מטען מסוכן;
{{ח:תתת|(ג)}} שיש לו ריחות רעים, שיש בו אבק או לכלוך או שעלול להיות בו ריכוז מכרסמים.
{{ח:תת|(2)}} מטען כשאין ברשותה קטרים או קרונות פנויים, אותה שעה, או קרונות המתאימים להובלתו.3טעינה פריקה והזזה
(א)הרשות אינה חייבת בטעינת מטען או פריקתו או בהזזת קרונות לשם פריקה או טעינה.
(ב)הרשות רשאית לפרוק מטען מקרונות שלא נפרקו בידי בעל המטען ולחייבו בהוצאות הכרוכות בכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה חייבת בטעינת מטען או פריקתו או בהזזת קרונות לשם פריקה או טעינה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לפרוק מטען מקרונות שלא נפרקו בידי בעל המטען ולחייבו בהוצאות הכרוכות בכך.4אחריות לאובדן או לנזק
הרשות או הבאים מטעמה אינם אחראים לאובדן או לנזק, ישיר או עקיף, למטען או לבעל המטען, שנגרם בשל אחד מאלה:
(1)המטען, לפי תעודת המשלוח, שונה מזה המובל למעשה;
(2)המטען מובל בתפזורת בקרונות גלויים;
(3)טעינה או פריקה לקויה;
(4)אריזה או רישום מען לקויים;
(5)סירובו של בעל המטען לקבלו;
(6)בעל המטען לא הודיע למנהל תחנת היעד על האובדן או הנזק לפני הוצאת המטען משטח התחנה;
(7)המטען הוא משק חי;
(8)המטען מובל על אחריות בעליו;
(9)רשלנותו של בעל המטען;
(10)אובדן האפשרות לשיווק המטען;
(11)איחור במסירת המטען לבעל המטען;
(12)האובדן או הנזק בדרך הטבע;
(13)כוח עליון, לרבות מלחמה, חבלה, שריפה, שביתה או מהומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות או הבאים מטעמה אינם אחראים לאובדן או לנזק, ישיר או עקיף, למטען או לבעל המטען, שנגרם בשל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} המטען, לפי תעודת המשלוח, שונה מזה המובל למעשה;
{{ח:תת|(2)}} המטען מובל בתפזורת בקרונות גלויים;
{{ח:תת|(3)}} טעינה או פריקה לקויה;
{{ח:תת|(4)}} אריזה או רישום מען לקויים;
{{ח:תת|(5)}} סירובו של בעל המטען לקבלו;
{{ח:תת|(6)}} בעל המטען לא הודיע למנהל תחנת היעד על האובדן או הנזק לפני הוצאת המטען משטח התחנה;
{{ח:תת|(7)}} המטען הוא משק חי;
{{ח:תת|(8)}} המטען מובל על אחריות בעליו;
{{ח:תת|(9)}} רשלנותו של בעל המטען;
{{ח:תת|(10)}} אובדן האפשרות לשיווק המטען;
{{ח:תת|(11)}} איחור במסירת המטען לבעל המטען;
{{ח:תת|(12)}} האובדן או הנזק בדרך הטבע;
{{ח:תת|(13)}} כוח עליון, לרבות מלחמה, חבלה, שריפה, שביתה או מהומה.5פיצויים
(א)שיעור הפיצויים שתשלם הרשות בעד אבדן מטען או נזק שנגרם לו, לא יעלה על שווי המטען לפי מחיר השוק או על הסכומים המפורטים להלן, בתוספת דמי ההובלה ששולמו, לפי הסכום הנמוך מביניהם:
(1)במטענים שהם מחצבים כמשמעותם בסעיף 2 לפקודת המכרות – 2.21 אגורות לקילוגרם;
(2)במטענים אחרים – 11.41 אגורות לקילוגרם ואם היה המטען מכולות – 11.41 אגורות לכל קילוגרם ממשקל המכולה הריקה או הוצאות תיקון הנזק למכולה, לפי הסכום הנמוך מביניהם.
(ב)לא ישולמו פיצויים בעד אובדן חומרים נוזלים או חומרים שהוטענו במצב לח, כאשר האובדן קטן מ־2% פחת במשקל.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 2 לפקודת המכרות → פקודת המכרות #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שיעור הפיצויים שתשלם הרשות בעד אבדן מטען או נזק שנגרם לו, לא יעלה על שווי המטען לפי מחיר השוק או על הסכומים המפורטים להלן, בתוספת דמי ההובלה ששולמו, לפי הסכום הנמוך מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} במטענים שהם מחצבים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת המכרות}} – 2.21 אגורות לקילוגרם;
{{ח:תתת|(2)}} במטענים אחרים – 11.41 אגורות לקילוגרם ואם היה המטען מכולות – 11.41 אגורות לכל קילוגרם ממשקל המכולה הריקה או הוצאות תיקון הנזק למכולה, לפי הסכום הנמוך מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו פיצויים בעד אובדן חומרים נוזלים או חומרים שהוטענו במצב לח, כאשר האובדן קטן מ־2% פחת במשקל.6עדכון סכומים
(א)הסכומים הנקובים בתקנה 5 יתעדכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העידכון) לפי שיעור העליה של המדד החדש לעומת המדד היסודי, בניכוי 1%.
(ב)לענין תקנה זו –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד המחדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העידכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העידכון הקודם ולענין יום העידכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש דצמבר 1995 (127.9 נקודות).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} יתעדכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העידכון) לפי שיעור העליה של המדד החדש לעומת המדד היסודי, בניכוי 1%.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד המחדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העידכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העידכון הקודם ולענין יום העידכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש דצמבר 1995 (127.9 נקודות).7תביעות
(א)תביעות בגין נזק למטען או אובדנו יוגשו, בכתב, לרשות, או למי שהיא הסמיכה לכך –
(1)אם אבד המטען כולו – תוך שלושים ימים ממסירת המטען להובלה;
(2)אם נגרם נזק או אובדן חלקי – בשעת מסירת המטען לבעליו.
(ב)לאחר המועדים האמורים רשאית הרשות שלא להיזקק לתביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תביעות בגין נזק למטען או אובדנו יוגשו, בכתב, לרשות, או למי שהיא הסמיכה לכך –
{{ח:תתת|(1)}} אם אבד המטען כולו – תוך שלושים ימים ממסירת המטען להובלה;
{{ח:תתת|(2)}} אם נגרם נזק או אובדן חלקי – בשעת מסירת המטען לבעליו.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר המועדים האמורים רשאית הרשות שלא להיזקק לתביעה.8גמר ההובלה
עם הגיע המטען לתחנת היעד מסתיימת ההובלה ויראו את הרשות כמחזיקה בו כמחסנאי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עם הגיע המטען לתחנת היעד מסתיימת ההובלה ויראו את הרשות כמחזיקה בו כמחסנאי.9תחולה
תקנות אלה יחולו על מסילות הברזל של הרשות בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו על מסילות הברזל של הרשות בלבד.10תיקון חוק עזר למסילות הברזל
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק עזר למסילות הברזל הממשלתיות (תנאי נסיעה ואחריות למטען), התש״ל–1970.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק עזר למסילות הברזל הממשלתיות (תנאי נסיעה ואחריות למטען), התש״ל–1970.}}11תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.