החקיקה בישראל

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשכ״ה · 1964
23
סעיפים
1
פרקים
2
תוספות
11
הגדרות
14
הפניות פנימיות
6
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר פיצוי נזקי בצורת

1הגדרותתיקונים: תשכ״ז, תשל״א

בתקנות אלה –
”אזור מוגבל“ – האזור המפורט בתוספת הראשונה, ואשר בעד נזק הבצורת שנגרם בו לא ישולמו פיצויים;
”אזור הנגב“ – האזור המפורט בתוספת השניה;
”אזור נפגע“ –
(1)אזור הנגב;
(2)אזור שאינו אזור מוגבל וששר האוצר לאחר התייעצות עם שר החקלאות, הודיע עליו בהודעה שתפורסם ברשומות שהוא אזור נפגע;
והכל לגבי כל הצמחים הפגיעים או לגבי צמח פגיע מסויים שבאותו אזור, כפי ששר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, הודיע בהודעה שתפורסם ברשומות ולתקופה שנקבעה באותה הודעה;
”נזק בצורת“ – אי נביטת צמח פגיע או נביטתו ללא יבול או יבול מועט או כל נזק אחר שנגרם ליבול הצמח הפגיע באזור נפגע מחמת כמות משקעים בלתי מספקת או שלא בעתם;
”שוויו של נזק בצורת“ – שוויו של נזק בצורת לגבי כל הצמחים הפגיעים הוא, הוצאות העיבוד לאחר שתנוכה מהן התמורה שהתקבלה או התמורה שעשוי היה הניזוק לקבל אילו מכר במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון את כל הצמחים הפגיעים שצמחו לו באותה שנה, באזור נפגע;
ולענין זבל ירוק – הוצאות עיבודו כפול מידת הנזק הממוצע של כל הצמחים הפגיעים שאינם זבל ירוק, של אותו ניזוק באזור הנפגע;
”הוצאות העיבוד“ – ההוצאות הדרושות לעיבוד וייצור סבירים בשנה מסויימת, לצורך גידול הצמח הפגיע באזור נפגע – הכל כפי שקבע המנהל בתחשיב לאחר התייעצות עם ועדת הבצורת, ובלבד שאם העיבוד והייצור שנעשו נופלים במידה בלתי סבירה מהקבוע בתחשיב – יופחתו ההוצאות בהתאם לכך;
”ועדת בצורת“ – הועדה המייעצת שמונתה לפי תקנה 7;
”מידת הנזק“ – היחס שבין שוויו של נזק בצורת להוצאות העיבוד;
”ניזוק“ – מי שהיה בעל היבול של הצמח שנגרם לו נזק בצורת או מי שעתיד היה להיות בעל יבול הצמח לו הניב הצמח יבול אלמלא נגרם נזק בצורת;
”צמח פגיע“ – צמח – לרבות הזרע של אותו צמח – ששר האוצר לאחר התייעצות עם שר החקלאות, הודיע עליו בהודעה שתפורסם ברשומות כי הוא צמח פגיע;
”שנה“ – שנים עשר החדשים המתחילים באחד ביוני של כל שנה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוגבל“ – האזור המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ואשר בעד נזק הבצורת שנגרם בו לא ישולמו פיצויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגב“ – האזור המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נפגע“ –
{{ח:תתת|(1)}} אזור הנגב;
{{ח:תתת|(2)}} אזור שאינו אזור מוגבל וששר האוצר לאחר התייעצות עם שר החקלאות, הודיע עליו בהודעה שתפורסם ברשומות שהוא אזור נפגע;
{{ח:תת}} והכל לגבי כל הצמחים הפגיעים או לגבי צמח פגיע מסויים שבאותו אזור, כפי ששר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, הודיע בהודעה שתפורסם ברשומות ולתקופה שנקבעה באותה הודעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק בצורת“ – אי נביטת צמח פגיע או נביטתו ללא יבול או יבול מועט או כל נזק אחר שנגרם ליבול הצמח הפגיע באזור נפגע מחמת כמות משקעים בלתי מספקת או שלא בעתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוויו של נזק בצורת“ – שוויו של נזק בצורת לגבי כל הצמחים הפגיעים הוא, הוצאות העיבוד לאחר שתנוכה מהן התמורה שהתקבלה או התמורה שעשוי היה הניזוק לקבל אילו מכר במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון את כל הצמחים הפגיעים שצמחו לו באותה שנה, באזור נפגע;
{{ח:תת}} ולענין זבל ירוק – הוצאות עיבודו כפול מידת הנזק הממוצע של כל הצמחים הפגיעים שאינם זבל ירוק, של אותו ניזוק באזור הנפגע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות העיבוד“ – ההוצאות הדרושות לעיבוד וייצור סבירים בשנה מסויימת, לצורך גידול הצמח הפגיע באזור נפגע – הכל כפי שקבע המנהל בתחשיב לאחר התייעצות עם ועדת הבצורת, ובלבד שאם העיבוד והייצור שנעשו נופלים במידה בלתי סבירה מהקבוע בתחשיב – יופחתו ההוצאות בהתאם לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת בצורת“ – הועדה המייעצת שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידת הנזק“ – היחס שבין שוויו של נזק בצורת להוצאות העיבוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – מי שהיה בעל היבול של הצמח שנגרם לו נזק בצורת או מי שעתיד היה להיות בעל יבול הצמח לו הניב הצמח יבול אלמלא נגרם נזק בצורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמח פגיע“ – צמח – לרבות הזרע של אותו צמח – ששר האוצר לאחר התייעצות עם שר החקלאות, הודיע עליו בהודעה שתפורסם ברשומות כי הוא צמח פגיע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ – שנים עשר החדשים המתחילים באחד ביוני של כל שנה.

2הודעה על אזור מוגבל, אזור נפגע וצמח פגיעתיקונים: תשכ״ו, תשכ״ז

הודעה בדבר אזור נפגע ובדבר צמח פגיע תפורסם בכל שנה בה היה נזק בצורת לא יאוחר מ־31 במאי של אותה שנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה בדבר אזור נפגע ובדבר צמח פגיע תפורסם בכל שנה בה היה נזק בצורת לא יאוחר מ־31 במאי של אותה שנה.

3שיעורי הפיצוייםתיקונים: תשל״א

(א)ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור משוויו של נזק בצורת כמפורט להלן:
(1)לגבי נזק בצורת שנגרם באזור הנגב –
(א)לתושב – 100%
(ב)למי שאינו תושב – 50%
(2)לגבי נזק בצורת שנגרם באזור נפגע שאינו אזור הנגב – שיעורים שונים לפי מידת נזק הבצורת שנגרם לניזוק כמפורט להלן:
(א)לתושב ולחקלאי שאינו תושב ועיקר הכנסתו מחקלאות – אם מידת הנזק היא 20% לפחות – 60%, ובעד כל אחוז נוסף של מידת הנזק – 0.5% נוספים;
(ב)למי שאינו נמנה עם המפורטים בפסקת משנה (א) – אם מידת הנזק היא 20% לפחות – מחצית השיעורים המפורטים באותה פסקה.
(ב)שיעורי הפיצויים המפורטים בתקנת משנה (א) ישולמו בעד נזק בצורת שנגרם בשטח של 100 הדונם הראשונים.
(2)בעד נזק בצורת שנגרם במאתיים דונמים נוספים ישולמו מחצית השיעורים המפורטים בתקנת משנה (א).
(3)בעד נזק בצורת שנגרם בשטחים נוספים לא ישולמו פיצויים.
(4)לענין פסקאות (1) ו־(2) יובא בחשבון תחילה השטח ששווי הנזק בו הוא הגדול ביותר.
(ג)היה הניזוק תאגיד יחולו הוראות אלה:
(1)לגבי תאגיד שהוא קיבוץ כמשמעותו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה, או מושב שיתופי או אגודה שיתופית אחרת להתיישבות חקלאית ששומתם נעשית בדרך הקבועה לגבי קיבוצים על פי הוראת נציב מס הכנסה לפי סעיף 61 לפקודת מס הכנסה (להלן – תאגיד שיתופי) וכן לגבי תאגיד שחבריו הם תאגידים שיתופיים – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב), במספר כל חברי התאגידים השיתופיים.
(2)לגבי תאגיד אחר – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב) במספר חברי התאגיד, אך לא יותר מאשר פי שבע.
(3)לגבי תאגיד שחבריו הם תאגידים שיתופיים יחד עם חברים אחרים (להלן – תאגיד כולל) ינהגו כך:
(א)היה מספר התאגידים שבתאגיד הכולל שבעה או יותר – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב) במספר כל חברי התאגידים השיתופיים בלבד.
(ב)היה מספר התאגידים השיתופיים שבתאגיד הכולל פחות משבעה – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב) במספר שהוא צירוף של מספר חברי התאגידים השיתופיים. עם אותו מספר מתוך החברים האחרים שיש בו כדי להשלים את מספר חברי התאגיד הכולל לשבעה לכל היותר.
(4)בקביעת מספר חברי התאגיד לענין תקנת משנה זו יובא בחשבון מספר חברי התאגיד ביום 31 במרס של השנה שבה נגרם נזק הבצורת.
(ד)בתקנה זו ”תושב“ – ניזוק שמקום מגוריו הקבוע במשך שנים־עשר חדשים רצופים, לפחות, היה באזור הנפגע ונגרם לו נזק באותו אזור ובאותה תקופה, או חקלאי שעיקר הכנסתו מחקלאות ושמקום מגוריו היה במשך 12 חדשים רצופים, לפחות, במקום הסמוך לאזור הנפגע ונגרם לו באותה תקופה נזק בצורת באזור הנפגע הסמוך למקום מגוריו; וכן הבעל הרשום של הקרקע באזור הנפגע או החוכר שלה לתקופה של 49 שנים לפחות, אף אם מקום מגוריו איננו באותו אזור. לענין זה, מקום מגוריו של תאגיד – מקום המגורים של מרבית חברי התאגיד.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 54
  • סעיף 61 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור משוויו של נזק בצורת כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי נזק בצורת שנגרם באזור הנגב –
{{ח:תתתת|(א)}} לתושב – <span style="float: inline-end;">100%</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתתת|(ב)}} למי שאינו תושב – <span style="float: inline-end;">50%</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(2)}} לגבי נזק בצורת שנגרם באזור נפגע שאינו אזור הנגב – שיעורים שונים לפי מידת נזק הבצורת שנגרם לניזוק כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לתושב ולחקלאי שאינו תושב ועיקר הכנסתו מחקלאות – אם מידת הנזק היא 20% לפחות – 60%, ובעד כל אחוז נוסף של מידת הנזק – 0.5% נוספים;
{{ח:תתתת|(ב)}} למי שאינו נמנה עם המפורטים בפסקת משנה (א) – אם מידת הנזק היא 20% לפחות – מחצית השיעורים המפורטים באותה פסקה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שיעורי הפיצויים המפורטים בתקנת משנה (א) ישולמו בעד נזק בצורת שנגרם בשטח של 100 הדונם הראשונים.
{{ח:תתת|(2)}} בעד נזק בצורת שנגרם במאתיים דונמים נוספים ישולמו מחצית השיעורים המפורטים בתקנת משנה (א).
{{ח:תתת|(3)}} בעד נזק בצורת שנגרם בשטחים נוספים לא ישולמו פיצויים.
{{ח:תתת|(4)}} לענין פסקאות (1) ו־(2) יובא בחשבון תחילה השטח ששווי הנזק בו הוא הגדול ביותר.
{{ח:תת|(ג)}} היה הניזוק תאגיד יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי תאגיד שהוא קיבוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}, או מושב שיתופי או אגודה שיתופית אחרת להתיישבות חקלאית ששומתם נעשית בדרך הקבועה לגבי קיבוצים על פי הוראת נציב מס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 61|סעיף 61 לפקודת מס הכנסה}} (להלן – תאגיד שיתופי) וכן לגבי תאגיד שחבריו הם תאגידים שיתופיים – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב), במספר כל חברי התאגידים השיתופיים.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי תאגיד אחר – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב) במספר חברי התאגיד, אך לא יותר מאשר פי שבע.
{{ח:תתת|(3)}} לגבי תאגיד שחבריו הם תאגידים שיתופיים יחד עם חברים אחרים (להלן – תאגיד כולל) ינהגו כך:
{{ח:תתתת|(א)}} היה מספר התאגידים שבתאגיד הכולל שבעה או יותר – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב) במספר כל חברי התאגידים השיתופיים בלבד.
{{ח:תתתת|(ב)}} היה מספר התאגידים השיתופיים שבתאגיד הכולל פחות משבעה – יוכפל השטח המפורט בתקנת משנה (ב) במספר שהוא צירוף של מספר חברי התאגידים השיתופיים. עם אותו מספר מתוך החברים האחרים שיש בו כדי להשלים את מספר חברי התאגיד הכולל לשבעה לכל היותר.
{{ח:תתת|(4)}} בקביעת מספר חברי התאגיד לענין תקנת משנה זו יובא בחשבון מספר חברי התאגיד ביום 31 במרס של השנה שבה נגרם נזק הבצורת.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו{{ח:הערה|,}} ”תושב“ – ניזוק שמקום מגוריו הקבוע במשך שנים־עשר חדשים רצופים, לפחות, היה באזור הנפגע ונגרם לו נזק באותו אזור ובאותה תקופה, או חקלאי שעיקר הכנסתו מחקלאות ושמקום מגוריו היה במשך 12 חדשים רצופים, לפחות, במקום הסמוך לאזור הנפגע ונגרם לו באותה תקופה נזק בצורת באזור הנפגע הסמוך למקום מגוריו; וכן הבעל הרשום של הקרקע באזור הנפגע או החוכר שלה לתקופה של 49 שנים לפחות, אף אם מקום מגוריו איננו באותו אזור. לענין זה, מקום מגוריו של תאגיד – מקום המגורים של מרבית חברי התאגיד.

4הודעה על נזק בצורת ותביעה לפיצויים

(א)ניזוק ימסור למנהל הודעה על נזק בצורת לא יאוחר מ־30 יום לפני מועד הקציר של יבול הצמח שנגרם לו נזק בצורת, או לחרישתו מחדש של השדה בו נזרע או נשתל הצמח שנגרם לו נזקי בצורת, הכל לפי המוקדם יותר (להלן – הודעה על נזק).
(ב)התובע תשלום פיצויים עבור נזק בצורת יגיש למנהל תביעה תוך 30 יום לאחר סיום מועד האסיף של יבול השדה בו נזרע או נשתל הצמח שנגרם לו נזק בצורת או לאחר מסירת ההודעה על נזק כמפורט בתקנת משנה (א) במקרה שלא נתקבל כל יבול מהשדה בו נזרע או נשתל הצמח שנגרם לו נזק בצורת (להלן – תביעה).
(ג)הודעה על נזק תימסר ותביעה תוגש על גבי טפסים שייקבעו על ידי המנהל, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד החקלאות או עם מי שייקבע על ידיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניזוק ימסור למנהל הודעה על נזק בצורת לא יאוחר מ־30 יום לפני מועד הקציר של יבול הצמח שנגרם לו נזק בצורת, או לחרישתו מחדש של השדה בו נזרע או נשתל הצמח שנגרם לו נזקי בצורת, הכל לפי המוקדם יותר (להלן – הודעה על נזק).
{{ח:תת|(ב)}} התובע תשלום פיצויים עבור נזק בצורת יגיש למנהל תביעה תוך 30 יום לאחר סיום מועד האסיף של יבול השדה בו נזרע או נשתל הצמח שנגרם לו נזק בצורת או לאחר מסירת ההודעה על נזק כמפורט בתקנת משנה (א) במקרה שלא נתקבל כל יבול מהשדה בו נזרע או נשתל הצמח שנגרם לו נזק בצורת (להלן – תביעה).
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על נזק תימסר ותביעה תוגש על גבי טפסים שייקבעו על ידי המנהל, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד החקלאות או עם מי שייקבע על ידיו.

5איחור במסירת הודעה או בהגשת תביעה

הוגשה תביעה לאחר המועד שנקבע או אם הוגשה תביעה במועד אך לא נמסרה הודעה על נזק או שנמסרה לאחר המועד שנקבע, לא ישולמו פיצויים בגין אותה תביעה, אבל רשאי המנהל לשלם פיצויים, כולם או מקצתם, אם הוכח להנחת דעתו כי היתה סיבה סבירה לאיחור בהגשת התביעה או לאי מסירת ההודעה על נזק או למסירתה באיחור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה תביעה לאחר המועד שנקבע או אם הוגשה תביעה במועד אך לא נמסרה הודעה על נזק או שנמסרה לאחר המועד שנקבע, לא ישולמו פיצויים בגין אותה תביעה, אבל רשאי המנהל לשלם פיצויים, כולם או מקצתם, אם הוכח להנחת דעתו כי היתה סיבה סבירה לאיחור בהגשת התביעה או לאי מסירת ההודעה על נזק או למסירתה באיחור.

6החלטת המנהל ומועד תשלום הפיצוייםתיקונים: תשל״א, תשמ״ד, תשמ״ז

(א)המנהל יחליט בתביעה שהוגשה לו, בין אם הוגשה במועד ובין אם הוגשה לאחריו, לאחר התייעצות עם ועדת הבצורת, תוך 120 יום מיום הגשת התביעה, והודעה על החלטתו תישלח לניזוק.
(ב)על סכום הפיצויים יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל באחד ביולי שלאחר השנה שבה היה נזק בצורת עד יום התשלום.
(ג)הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה.
(ד)המנהל רשאי לשלם לניזוק מקדמות על חשבון הפיצויים שיגיעו לו.
(ה)מקדמה ששילם המנהל כאמור בתקנת משנה (ד) יראוה כתשלום של חלק מהפיצויים ומלוא הריבית שנצברה על אותו חלק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט בתביעה שהוגשה לו, בין אם הוגשה במועד ובין אם הוגשה לאחריו, לאחר התייעצות עם ועדת הבצורת, תוך 120 יום מיום הגשת התביעה, והודעה על החלטתו תישלח לניזוק.
{{ח:תת|(ב)}} על סכום הפיצויים יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל באחד ביולי שלאחר השנה שבה היה נזק בצורת עד יום התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לשלם לניזוק מקדמות על חשבון הפיצויים שיגיעו לו.
{{ח:תת|(ה)}} מקדמה ששילם המנהל כאמור בתקנת משנה (ד) יראוה כתשלום של חלק מהפיצויים ומלוא הריבית שנצברה על אותו חלק.

6אתיקון החלטת המנהלתיקונים: תשל״א, תשמ״ד, תשמ״ז, תשנ״ח

(א)המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הבצורת, לתקן החלטה לפי תקנה 6(א) תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם ראה כי היתה בה טעות.
(ב)תיקון החלטה דינה כהחלטה לפי תקנה 6(א).
(ג)שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום יתר על סכום הפיצויים שנקבע בהחלטת המנהל יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.
(ד)על החזר סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות סעיף 33א לחוק, ולענין זה יראו את סכום היתר כחוב מס.
(ה)את סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) יראו כאילו היה מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 33א לחוק → חוק מס רכוש וקרן פיצויים #סעיף 33א
  • בפקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הבצורת, לתקן החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}} תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם ראה כי היתה בה טעות.
{{ח:תת|(ב)}} תיקון החלטה דינה כהחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום יתר על סכום הפיצויים שנקבע בהחלטת המנהל יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.
{{ח:תת|(ד)}} על החזר סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}}, ולענין זה יראו את סכום היתר כחוב מס.
{{ח:תת|(ה)}} את סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) יראו כאילו היה מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודת המסים (גביה)}}.

6בניכוייםתיקונים: תשל״א

מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו ושמועד תשלומו הגיע עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו ושמועד תשלומו הגיע עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

7ועדת בצורתתיקונים: תשל״א

(א)שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, ימנה ועדה מייעצת לעניני בצורת שתהיה בת ארבעה חברים מהם שנים נציגי משרד החקלאות ושנים נציגי משרד האוצר; יושב ראש הועדה יתמנה מבין נציגי משרד האוצר.
(ב)סמכויותיה של ועדת הבצורת הן לייעץ למנהל בכל הענינים הקשורים בתביעות לתשלום פיצוי נזקי בצורת, וכן לייעץ בעריכת תחשיבים לצורך קביעת שוויו של נזק, והיא רשאית להיעזר במילוי תפקידיה בועדות משנה שימונו על ידה מבין חבריה ושלא מבין חבריה, בין בדרך כלל ובין לענין מסויים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, ימנה ועדה מייעצת לעניני בצורת שתהיה בת ארבעה חברים מהם שנים נציגי משרד החקלאות ושנים נציגי משרד האוצר; יושב ראש הועדה יתמנה מבין נציגי משרד האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויותיה של ועדת הבצורת הן לייעץ למנהל בכל הענינים הקשורים בתביעות לתשלום פיצוי נזקי בצורת, וכן לייעץ בעריכת תחשיבים לצורך קביעת שוויו של נזק, והיא רשאית להיעזר במילוי תפקידיה בועדות משנה שימונו על ידה מבין חבריה ושלא מבין חבריה, בין בדרך כלל ובין לענין מסויים.

8ערר

הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי תקנה 6(א), רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר על גבי טופס שייקבע על ידי המנהל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}}, רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר על גבי טופס שייקבע על ידי המנהל.

9ועדות עררתיקונים: תשכ״ה, תשמ״ג

(א)לצורך תקנות 8 ו־15(ג) יוקמו ועדות ערר של שלושה מהם – אחד מתוך רשימה שתיקבע על ידי שר המשפטים, אחד מתוך רשימה שתיקבע על ידי שר החקלאות, ואחד מתוך רשימה שתיקבע על ידי שר האוצר; ובלבד שלפחות שנים מתוך חברי ועדת הערר לא יהיו עובדי מדינה. שופט שנקבע כחבר ועדת ערר ברשימה שתיקבע על ידי שר המשפטים לא ייחשב לענין תקנה זו כעובד מדינה. החבר מתוך הרשימה שתיקבע על ידי שר המשפטים ישמש כיושב ראש.
(ב)ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המנהל, לבטלה או לשנותה, לאשר, להגדיל או להפחית את סכום הפיצויים שנקבע על ידי המנהל.
(ג)לועדת ערר יהיו אותן סמכויות שאפשר להעניק לפי סעיף 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה, וכן הסמכות להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה ועל בעל המקום או מחזיק כאמור למלא אחר דרישת ועדת הערר.
(ד)רשימות החברים שנקבעו על ידי השרים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו ברשומות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה → חוק ועדות חקירה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לצורך {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(ג)}} יוקמו ועדות ערר של שלושה מהם – אחד מתוך רשימה שתיקבע על ידי שר המשפטים, אחד מתוך רשימה שתיקבע על ידי שר החקלאות, ואחד מתוך רשימה שתיקבע על ידי שר האוצר; ובלבד שלפחות שנים מתוך חברי ועדת הערר לא יהיו עובדי מדינה. שופט שנקבע כחבר ועדת ערר ברשימה שתיקבע על ידי שר המשפטים לא ייחשב לענין תקנה זו כעובד מדינה. החבר מתוך הרשימה שתיקבע על ידי שר המשפטים ישמש כיושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המנהל, לבטלה או לשנותה, לאשר, להגדיל או להפחית את סכום הפיצויים שנקבע על ידי המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} לועדת ערר יהיו אותן סמכויות שאפשר להעניק לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה}}, וכן הסמכות להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה ועל בעל המקום או מחזיק כאמור למלא אחר דרישת ועדת הערר.
{{ח:תת|(ד)}} רשימות החברים שנקבעו על ידי השרים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו ברשומות.

9אערעור לבית משפט מחוזיתיקונים: תשמ״ג

(א)על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.
(ב)הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.
(ג)הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות תקנות סדרי הדין האזרחי, התשכ״ג–1963, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.
(ד)משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות סדרי הדין האזרחי, התשכ״ג–1963 → תקנות סדר הדין האזרחי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.
{{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדרי הדין האזרחי, התשכ״ג–1963}}, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

10ערבות למילווה

ניזוק הזכאי לקבל פיצויים אלא שמועד תשלומם טרם נקבע רשאי המנהל לערוב בעדו למילווה ולקבוע תנאים ובטחונות לערבותו, אם בדרך כלל אם למילווה מסויים או לסוג מסויים של מילווה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניזוק הזכאי לקבל פיצויים אלא שמועד תשלומם טרם נקבע רשאי המנהל לערוב בעדו למילווה ולקבוע תנאים ובטחונות לערבותו, אם בדרך כלל אם למילווה מסויים או לסוג מסויים של מילווה.

11סמכויות

המנהל, חברי ועדת הבצורת וחברי ועדת משנה לפי תקנה 7(ב) רשאים לדרוש מניזוק כי ימסור להם תוך תקופה שיקבעו, ידיעות, הצהרות, חשבונות או כל פרטים אחרים הנוגעים להוצאות העיבוד והייצור, הנוגעים ליבול או למכירתו וכן יראה להם כל יבול, צמח או אזור נפגע וכל מסמך או תעודה שימצאו לנכון בשביל מילוי תפקידיהם על פי תקנות אלה ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל, וכן רשאים הם להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל, חברי ועדת הבצורת וחברי ועדת משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(ב)}} רשאים לדרוש מניזוק כי ימסור להם תוך תקופה שיקבעו, ידיעות, הצהרות, חשבונות או כל פרטים אחרים הנוגעים להוצאות העיבוד והייצור, הנוגעים ליבול או למכירתו וכן יראה להם כל יבול, צמח או אזור נפגע וכל מסמך או תעודה שימצאו לנכון בשביל מילוי תפקידיהם על פי תקנות אלה ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל, וכן רשאים הם להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

12אצילת סמכויות

המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מעובדי משרדו מסמכויותיו לפי תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מעובדי משרדו מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

13עונשין

העובר על הוראה מההוראות שבתקנות 9(ג) ו־11 או מי שהפריע לאדם במילוי תפקידו לפי תקנות אלה, דינו – קנס 1,000 לירות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העובר על הוראה מההוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|שבתקנות 9(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} או מי שהפריע לאדם במילוי תפקידו לפי תקנות אלה, דינו – קנס 1,000 לירות.

14תחילה

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 3(ב) ו־(ג), היא מיום ט״ו בניסן תשכ״א (1 באפריל 1961).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ב) ו־(ג)}}, היא מיום ט״ו בניסן תשכ״א (1 באפריל 1961).

15הוראות מעבר

(א)על אף האמור בתקנה 2 רשאי שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, לפרסם תוך 30 יום מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות:
(1)הודעה בדבר אזור נפגע ובדבר צמח פגיע לגבי צמח שנזרע או נשתל בתקופה מיום תחילתן של תקנות אלה עד יום כ׳ בסיון תשכ״ד (31 במאי 1964);
(2)הודעה בדבר אזור מוגבל לשנה המתחילה ב־1 ביוני 1964.
(ב)החלטות שניתנו על ידי המנהל בענין פיצוי עבור נזק בצורת בתקופה מ־1 באפריל 1961 עד יום פרסום תקנות אלה ברשומות יראו אותן כאילו ניתנו לפי תקנות אלה.
(ג)הרואה עצמו מקופח בהחלטות המנהל שניתנו כאמור בתקנת משנה (ב) רשאי תוך 30 יום מיום פרסום התקנות ברשומות, לערור בפני ועדת ערר, על גבי טופס שיקבע המנהל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} רשאי שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, לפרסם תוך 30 יום מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה בדבר אזור נפגע ובדבר צמח פגיע לגבי צמח שנזרע או נשתל בתקופה מיום תחילתן של תקנות אלה עד יום כ׳ בסיון תשכ״ד (31 במאי 1964);
{{ח:תתת|(2)}} הודעה בדבר אזור מוגבל לשנה המתחילה ב־1 ביוני 1964.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות שניתנו על ידי המנהל בענין פיצוי עבור נזק בצורת בתקופה מ־1 באפריל 1961 עד יום פרסום תקנות אלה ברשומות יראו אותן כאילו ניתנו לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו מקופח בהחלטות המנהל שניתנו כאמור בתקנת משנה (ב) רשאי תוך 30 יום מיום פרסום התקנות ברשומות, לערור בפני ועדת ערר, על גבי טופס שיקבע המנהל.

16השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964“.
תוספת ראשונה

שטח האזור המוגבל יהיה השטח מדרום לקו המותחם על ידי נקודות הציון שלהלן:
>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שטח האזור המוגבל יהיה השטח מדרום לקו המותחם על ידי נקודות הציון שלהלן:
{{ח:תתת}} <table>
<tr><th>אורך</th><th>רוחב</th></tr>
<tr><td>090</td><td>082</td></tr>
<tr><td>096</td><td>080</td></tr>
<tr><td>098</td><td>080</td></tr>
<tr><td>105</td><td>079</td></tr>
<tr><td>108</td><td>082</td></tr>
<tr><td>111</td><td>083</td></tr>
<tr><td>114</td><td>085</td></tr>
<tr><td>116</td><td>084</td></tr>
<tr><td>119</td><td>083</td></tr>
<tr><td>123</td><td>086</td></tr>
<tr><td>1305</td><td>0900</td></tr>
<tr><td>1305</td><td>0890</td></tr>
<tr><td>1330</td><td>0889</td></tr>
<tr><td>1354</td><td>0882</td></tr>
<tr><td>1372</td><td>0856</td></tr>
<tr><td>1367</td><td>0846</td></tr>
<tr><td>1379</td><td>0826</td></tr>
<tr><td>1385</td><td>0828</td></tr>
<tr><td>1396</td><td>0865</td></tr>
</table>

האזור המוגבל מסומן בקו אדום במפה אשר העתק ממנה מצוי בכל משרדי מס רכוש וקרן פיצויים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האזור המוגבל מסומן בקו אדום במפה אשר העתק ממנה מצוי בכל משרדי מס רכוש וקרן פיצויים.
תוספת שניה

שטח אזור הנגב יהיה השטח המותחם ע״י הקווים כדלהלן:
בדרום: הקו המותחם הצפוני של האזור המוגבל המפורט בתוספת הראשונה.
במזרח: גבול שביתת הנשק עם ירדן.
בצפון: קו המקשר את נקודות הציון שלהלן:
>
במערב: גבול שביתת הנשק עם מצרים.
אורךרוחב
090082
096080
098080
105079
108082
111083
114085
116084
119083
123086
13050900
13050890
13300889
13540882
13720856
13670846
13790826
13850828
13960865
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שטח אזור הנגב יהיה השטח המותחם ע״י הקווים כדלהלן:
{{ח:ת}} בדרום: הקו המותחם הצפוני של האזור המוגבל המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:ת}} במזרח: גבול שביתת הנשק עם ירדן.
{{ח:ת}} בצפון: קו המקשר את נקודות הציון שלהלן:
{{ח:תתת}} <table>
<tr><th>אורך</th><th>רוחב</th></tr>
<tr><td>107</td><td>106</td></tr>
<tr><td>109</td><td>108</td></tr>
<tr><td>112</td><td>107</td></tr>
<tr><td>116</td><td>107</td></tr>
<tr><td>122</td><td>101</td></tr>
<tr><td>127</td><td>96</td></tr>
<tr><td>133</td><td>96</td></tr>
<tr><td>135</td><td>96</td></tr>
<tr><td>138</td><td>96</td></tr>
</table>
{{ח:ת}} במערב: גבול שביתת הנשק עם מצרים.

אזור הנגב מסומן בקו כחול במפה אשר העתק ממנה מצוי בכל משרדי מס רכוש וקרן פיצויים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אזור הנגב מסומן בקו כחול במפה אשר העתק ממנה מצוי בכל משרדי מס רכוש וקרן פיצויים.
אורךרוחב
107106
109108
112107
116107
122101
12796
13396
13596
13896