החקיקה בישראל

תקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשל״ו · 1976
61
סעיפים
13
פרקים
4
תוספות
19
הגדרות
33
הפניות פנימיות
127
הפניות חיצוניות
24
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר מס ערך מוסף
תוכן עניינים
פרק א׳ – כללי

1קביעת נכסים לענין שימוש לצורך עצמיתיקונים: תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשל״ט־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תשנ״ז־4, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ט־3, תשפ״ד

יראו כשימוש לצורך עצמי גם שימוש לצרכי עסק בנכסי העסק כמפורט להלן:
(1)שימוש לצרכי העסק ברכב פרטי:
(א)בידי עוסק שייצר את הרכב; לענין זה, ”ייצור“ – לרבות הרכבה מחלקים או ממכללים ושינוי במבנה הרכב, אך למעט שינוי במבנה הרכב שאין בו כדי לשנות את סוג הרכב;
(ב)בידי עוסק כאמור בתקנה 14(ב) שלא למטרות המפורטות בה, אם ניכה העוסק את מס התשומות ששילם בשל רכישתו או יבואו של הרכב;
לענין תקנה זו ותקנות 2 ו־14, ”רכב פרטי“ – רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו־שימושי, רכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד, כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, ובלבד שמשקלו הכולל המותר של רכב מסחרי כאמור אינו עולה על 3,500 ק״ג, וכן רכב המפורט בתוספת הרביעית, דומה לו במהותו או זהה לו, אך למעט ג׳יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק או המפעל.
(2)שימוש במקרקעין לשם השכרה הפטורה ממס על פי סעיף 31(1) או 31(2) לחוק, אם מי שהשכיר את המקרקעין עשה בהם גם את עבודות הבניה; פסקה זו לא תחול בכל אחד מאלה:
(א)אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין שאושר כבניין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, ושמכירתו פטורה ממס לפי סעיף 31(1א) לחוק, כל עוד מתמלאים תנאי הפטור;
(ב)אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין להשכרה כהגדרתו בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס״ז–2007, ונתקיימו התנאים שבסעיף 6 לחוק האמור, לפי העניין;
(ג)אם נעשה שימוש במקרקעין לשם השכרה פטורה ממס לפי סעיף 31(1) לחוק, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)תקופת ההשכרה המצטברת של המקרקעין, לאותו שוכר או לכמה שוכרים, לא תעלה על 24 חודשים; עלתה תקופת ההשכרה כאמור על עשרים וארבעה חודשים, יראו בשימוש במקרקעין שימוש לצורך עצמי בתום עשרים וארבעה חודשים מתחילת תקופת ההשכרה;
(2)דמי השכירות הם בסכום שיש לצפות לו מהשכרת אותם מקרקעין על ידי משכיר מרצון לשוכר מרצון;
(3)לא הוקנתה לשוכר זכות אחרת במקרקעין בתמורה מלבד זכות השכירות לתקופה כאמור.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961 → תקנות התעבורה
  • סעיף 31(1) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 31
  • או 31(2) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 31
  • חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון
  • סעיף 31(1א) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 31
  • בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס״ז–2007 → חוק לעידוד בניית דירות להשכרה
  • שבסעיף 6 לחוק האמור → חוק לעידוד בניית דירות להשכרה #סעיף 6
  • סעיף 31(1) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 31
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יראו כשימוש לצורך עצמי גם שימוש לצרכי עסק בנכסי העסק כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} שימוש לצרכי העסק ברכב פרטי:
{{ח:תתת|(א)}} בידי עוסק שייצר את הרכב; לענין זה, ”ייצור“ – לרבות הרכבה מחלקים או ממכללים ושינוי במבנה הרכב, אך למעט שינוי במבנה הרכב שאין בו כדי לשנות את סוג הרכב;
{{ח:תתת|(ב)}} בידי עוסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14(ב)}} שלא למטרות המפורטות בה, אם ניכה העוסק את מס התשומות ששילם בשל רכישתו או יבואו של הרכב;
{{ח:תת}} לענין תקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 2|ותקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}, ”רכב פרטי“ – רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו־שימושי, רכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, ובלבד שמשקלו הכולל המותר של רכב מסחרי כאמור אינו עולה על 3,500 ק״ג, וכן רכב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, דומה לו במהותו או זהה לו, אך למעט ג׳יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק או המפעל.
{{ח:תת|(2)}} שימוש במקרקעין לשם השכרה הפטורה ממס על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 31|סעיף 31(1)}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 31|או 31(2) לחוק}}, אם מי שהשכיר את המקרקעין עשה בהם גם את עבודות הבניה; פסקה זו לא תחול בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין שאושר כבניין להשכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959}}, ושמכירתו פטורה ממס לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 31|סעיף 31(1א) לחוק}}, כל עוד מתמלאים תנאי הפטור;
{{ח:תתת|(ב)}} אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין להשכרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד בניית דירות להשכרה|בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס״ז–2007}}, ונתקיימו התנאים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד בניית דירות להשכרה#סעיף 6|שבסעיף 6 לחוק האמור}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ג)}} אם נעשה שימוש במקרקעין לשם השכרה פטורה ממס לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 31|סעיף 31(1) לחוק}}, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תקופת ההשכרה המצטברת של המקרקעין, לאותו שוכר או לכמה שוכרים, לא תעלה על 24 חודשים; עלתה תקופת ההשכרה כאמור על עשרים וארבעה חודשים, יראו בשימוש במקרקעין שימוש לצורך עצמי בתום עשרים וארבעה חודשים מתחילת תקופת ההשכרה;
{{ח:תתתת|(2)}} דמי השכירות הם בסכום שיש לצפות לו מהשכרת אותם מקרקעין על ידי משכיר מרצון לשוכר מרצון;
{{ח:תתתת|(3)}} לא הוקנתה לשוכר זכות אחרת במקרקעין בתמורה מלבד זכות השכירות לתקופה כאמור.

2קביעת נכסים משומשיםתיקונים: תשל״ז־3, תשל״ח־2, תשנ״ו־2

(א)על מכירת רכב פרטי משומש, אופנוע משומש או טרקטורון משומש, בידי עוסק שעסקו קניית רכב משומש ומכירתו, יחולו הוראות סעיף 5 לחוק, והמס ישולם על ההפרש שבין מחיר הרכב בעת המכירה לבין מחירו בעת הרכישה.
(ב)הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על מכירת רכב פרטי, אופנוע או טרקטורון משומשים אם נרכשו מעוסק שרשאי היה לנכות את מס התשומות ששולם בשל רכישתם או ייבואם בין מכוח תקנה 14(ב) ובין מכוח כל דין אחר.
(ג)לענין תקנה זו, ”אופנוע“ ו”טרקטורון“ – כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 5
  • בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961 → תקנות התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על מכירת רכב פרטי משומש, אופנוע משומש או טרקטורון משומש, בידי עוסק שעסקו קניית רכב משומש ומכירתו, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, והמס ישולם על ההפרש שבין מחיר הרכב בעת המכירה לבין מחירו בעת הרכישה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על מכירת רכב פרטי, אופנוע או טרקטורון משומשים אם נרכשו מעוסק שרשאי היה לנכות את מס התשומות ששולם בשל רכישתם או ייבואם בין מכוח {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ב)}} ובין מכוח כל דין אחר.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, ”אופנוע“ ו”טרקטורון“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.
פרק ב׳ – המחיר

3דינם של תקבולים על פי סעיף 12תיקונים: תשל״ו, תשל״ט־3, תש״ם־3, תשמ״א־6, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ג־2, תשמ״ד־7, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2, תשנ״ח־2, תשנ״ח־4, תש״ס, תשס״א־3, תשס״ח, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תש״ף־2, תשפ״ה

(א)תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים), שניתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן, לא ייחשב כחלק מן המחיר:
(א)סובסידיה על מוצרי מזון בסיסיים;
(ב)מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, לרבות תוספת למענק האמור לתעשייה עתירת מדע בתחום העיר ירושלים, לפי המלצת המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר, או מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980;
(ג)סובסידיה לשכר לימוד בגני ילדים;
(ד)סובסידיה לתחבורה ציבורית (שכר הולכה);
(ה)מענק למחקר ולפיתוח לפי אישור המדען הראשי במשרד התעשיה המסחר והתיירות או משרד האנרגיה והתשתית או משרד החקלאות או המשרד לאיכות הסביבה או לפי אישור מנהל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שליד משרד המדע והפיתוח;
(ו)סובסידיה להספקת חשמל;
(ז)תקבול שניתן לעוסק על־פי חוק הקרן הדו־לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים, התשל״ח–1978, על פי חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל, התש״ם–1979, או על פי חוק קרן המדע הדו־לאומית, התשל״ז–1977;
(ח)פיצויים בעד נזק מלחמה נזק עקיף ונזק בצורת לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961;
(ט)מענק ליצואן הניתן בידי משרד התעשיה והמסחר מהקרן לעידוד השיווק בחוץ לארץ ליצואנים;
(י)תקבול שניתן לעוסק על ידי הקרן לסיוע לחברות יצוא מוכרות ומוסכמות המתנהלת במשרד התעשיה והמסחר;
(יא)מענק לקליטת מדענים בפרוייקטים של מחקר ופיתוח שאישר המרכז לקליטה ומדע שליד המשרד לקליטת עליה;
(יב)תשלום תמריץ למעסיק על פי חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ״א–1991;
(יג)תמריץ שניתן למעסיק לפי החלטת הממשלה, שהינו בגדר השתתפות בהעסקת עובדים ובהכשרתם;
(יד)תקבול שניתן לעוסק על ידי מינהל הדלק מתקציב ”הוצאות משק הדלק“;
(טו)תקבול שניתן לעוסק מקרן היערכות לחשיפה המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר;
(טז)תקבול שניתן לעוסק במסגרת התכנית להכשרת כוח אדם בתעשיה ולהסבתו, המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר;
(יז)מענק שניתן לשם הפקת סרט על ידי מוסד ציבורי מסייע כהגדרתו בתקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס״ה–2005;
(יח)תקבול שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטות ממשלה, שהוא בגדר תמיכה בחקלאים עקב ירידה בכמויות המים המוקצות למטרת חקלאות או עקב ייקור תעריפי המים;
(יט)מענק שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטת הממשלה, לצורך רכישה של מיכון חוסך כוח אדם בענף החקלאות;
(כ)
(כא)מענק הסתגלות, מענק התייעלות ומענק קליטת פחמן שניתנים לעוסק לפי החלטת הממשלה מס׳ 1261 מיום ד׳ בשבט התשפ״ד (14 בינואר 2024) לצורך הסתגלות למיסוי פחמן, תהליך ההתייעלות לעידוד הפחתת פליטות פחמן, המעבר לדלקים חלופיים או שיפור הליכי היצור.
(2)התקבולים המפורטים להלן לא ייחשבו חלק ממחיר עסקותיו של עוסק:
(א)תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציבי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או אילן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים;
(ב)תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציב הקרן הקיימת לישראל למימון תכנית מחקר ופיתוח, לפי אישור המדען הראשי במשרד החקלאות;
(ג)הענקות ומענקים מיוחדים מקרן האיזון למחירי המים הניתנים מכוח סימן ב׳ לפרק הרביעי בחוק המים, התשי״ט–1959;
(ד)תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם למסגרת תכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי;
(ה)תקבולים שניתנו לעוסק בדרך של אי תשלום הפרשי הצמדה או ריבית או תשלום מופחת שלהם, בשל הלוואה שניתנה לעוסק מאת בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, באותו עוסק, למעט אם תקבולים כאמור ניתנו בידי מלכ״ר;
(ו)תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם להסכם תכנית שיתוף פעולה חוצה גבולות באגן הים התיכון במסגרת מכשיר המימון האירופי לשכנות ולשותפות.
(3)
(4)
(ב)לענין רישום בפנקסי החשבונות ודיווח תקופתי, יראו בתקבולים שתקנת משנה (א) אינה חלה עליהם עשיית עסקה עם נותן התקבולים, ומועד הוצאת חשבונית עליה יהיה תוך שבוע ימים מיום קבלת התקבולים.
↗ חיצוניות: 10📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(פקעה);
(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.12.2035):
(נמחקה).
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון
  • חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980 → חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות
  • חוק הקרן הדו־לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים, התשל״ח–1978 → חוק הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים
  • חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל, התש״ם–1979 → חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל
  • חוק קרן המדע הדו־לאומית, התשל״ז–1977 → חוק קרן המדע הדו-לאומית
  • חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
  • חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ״א–1991 → חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה)
  • בתקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס״ה–2005 → תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי)
  • סימן ב׳ לפרק הרביעי בחוק המים, התשי״ט–1959 → חוק המים #פרק 4 סימן ב
  • בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 3.ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים), שניתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן, לא ייחשב כחלק מן המחיר:
{{ח:תתתת|(א)}} סובסידיה על מוצרי מזון בסיסיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959}}, לרבות תוספת למענק האמור לתעשייה עתירת מדע בתחום העיר ירושלים, לפי המלצת המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר, או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות|חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980}};
{{ח:תתתת|(ג)}} סובסידיה לשכר לימוד בגני ילדים;
{{ח:תתתת|(ד)}} סובסידיה לתחבורה ציבורית (שכר הולכה);
{{ח:תתתת|(ה)}} מענק למחקר ולפיתוח לפי אישור המדען הראשי במשרד התעשיה המסחר והתיירות או משרד האנרגיה והתשתית או משרד החקלאות או המשרד לאיכות הסביבה או לפי אישור מנהל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שליד משרד המדע והפיתוח;
{{ח:תתתת|(ו)}} סובסידיה להספקת חשמל;
{{ח:תתתת|(ז)}} תקבול שניתן לעוסק על־פי {{ח:חיצוני|חוק הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים|חוק הקרן הדו־לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים, התשל״ח–1978}}, על פי {{ח:חיצוני|חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל|חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל, התש״ם–1979}}, או על פי {{ח:חיצוני|חוק קרן המדע הדו-לאומית|חוק קרן המדע הדו־לאומית, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתתת|(ח)}} פיצויים בעד נזק מלחמה נזק עקיף ונזק בצורת לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(ט)}} מענק ליצואן הניתן בידי משרד התעשיה והמסחר מהקרן לעידוד השיווק בחוץ לארץ ליצואנים;
{{ח:תתתת|(י)}} תקבול שניתן לעוסק על ידי הקרן לסיוע לחברות יצוא מוכרות ומוסכמות המתנהלת במשרד התעשיה והמסחר;
{{ח:תתתת|(יא)}} מענק לקליטת מדענים בפרוייקטים של מחקר ופיתוח שאישר המרכז לקליטה ומדע שליד המשרד לקליטת עליה;
{{ח:תתתת|(יב)}} תשלום תמריץ למעסיק על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה)|חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ״א–1991}};
{{ח:תתתת|(יג)}} תמריץ שניתן למעסיק לפי החלטת הממשלה, שהינו בגדר השתתפות בהעסקת עובדים ובהכשרתם;
{{ח:תתתת|(יד)}} תקבול שניתן לעוסק על ידי מינהל הדלק מתקציב ”הוצאות משק הדלק“;
{{ח:תתתת|(טו)}} תקבול שניתן לעוסק מקרן היערכות לחשיפה המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר;
{{ח:תתתת|(טז)}} תקבול שניתן לעוסק במסגרת התכנית להכשרת כוח אדם בתעשיה ולהסבתו, המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר;
{{ח:תתתת|(יז)}} מענק שניתן לשם הפקת סרט על ידי מוסד ציבורי מסייע כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי)|בתקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתתת|(יח)}} תקבול שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטות ממשלה, שהוא בגדר תמיכה בחקלאים עקב ירידה בכמויות המים המוקצות למטרת חקלאות או עקב ייקור תעריפי המים;
{{ח:תתתת|(יט)}} מענק שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטת הממשלה, לצורך רכישה של מיכון חוסך כוח אדם בענף החקלאות;
{{ח:תתתת|(כ)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתתת|(כא)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 31.12.2035):}} מענק הסתגלות, מענק התייעלות ומענק קליטת פחמן שניתנים לעוסק לפי החלטת הממשלה מס׳ 1261 מיום ד׳ בשבט התשפ״ד (14 בינואר 2024) לצורך הסתגלות למיסוי פחמן, תהליך ההתייעלות לעידוד הפחתת פליטות פחמן, המעבר לדלקים חלופיים או שיפור הליכי היצור.
{{ח:תתת|(2)}} התקבולים המפורטים להלן לא ייחשבו חלק ממחיר עסקותיו של עוסק:
{{ח:תתתת|(א)}} תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציבי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או אילן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציב הקרן הקיימת לישראל למימון תכנית מחקר ופיתוח, לפי אישור המדען הראשי במשרד החקלאות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הענקות ומענקים מיוחדים מקרן האיזון למחירי המים הניתנים מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ לפרק הרביעי בחוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:תתתת|(ד)}} תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם למסגרת תכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי;
{{ח:תתתת|(ה)}} תקבולים שניתנו לעוסק בדרך של אי תשלום הפרשי הצמדה או ריבית או תשלום מופחת שלהם, בשל הלוואה שניתנה לעוסק מאת בעל שליטה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט|בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה}}, באותו עוסק, למעט אם תקבולים כאמור ניתנו בידי מלכ״ר;
{{ח:תתתת|(ו)}} תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם להסכם תכנית שיתוף פעולה חוצה גבולות באגן הים התיכון במסגרת מכשיר המימון האירופי לשכנות ולשותפות.
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין רישום בפנקסי החשבונות ודיווח תקופתי, יראו בתקבולים שתקנת משנה (א) אינה חלה עליהם עשיית עסקה עם נותן התקבולים, ומועד הוצאת חשבונית עליה יהיה תוך שבוע ימים מיום קבלת התקבולים.

4כללים לענין אריזות

נמכרו טובין באריזה ונקבע תשלום בעת האריזה, יחולו הוראות אלה:
(1)אם האריזה אינה ניתנת להחזר – יהא מחירה חלק ממחיר הטובין;
(2)אם האריזה ניתנת להחזר ובעת החזרתה יוחזר גם התשלום שבו חוייבה בעת המכירה, כולו או מקצתו, יראו את האריזה כנמכרת לקונה, ובעת החזרתה יהא דינה כדין טובין המוחזרים מהקונה למוכר לאחר הוצאת חשבונית, במחיר התשלום המוחזר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נמכרו טובין באריזה ונקבע תשלום בעת האריזה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם האריזה אינה ניתנת להחזר – יהא מחירה חלק ממחיר הטובין;
{{ח:תת|(2)}} אם האריזה ניתנת להחזר ובעת החזרתה יוחזר גם התשלום שבו חוייבה בעת המכירה, כולו או מקצתו, יראו את האריזה כנמכרת לקונה, ובעת החזרתה יהא דינה כדין טובין המוחזרים מהקונה למוכר לאחר הוצאת חשבונית, במחיר התשלום המוחזר.

5כללים לענין פקדון או ערובהתיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ד־2, תשמ״ד־9

(א)ניתן סכום כפקדון או כערובה להחזרת טובין שהושאלו או להבטחת ביצוע עסקה או זכויות אדם הקשור לעסקה, יראו את הפקדון או הערובה כחלק ממחיר העסקה בתום ששה חדשים מעת שניתנו, אלא אם הוחזרו או הפכו לחלק ממחיר העסקה קודם לכן, ואולם –
(1)אם הוסכם בכתב בין הצדדים כי הפקדון או הערובה יישמרו בידי המוכר או בידי אדם מטעמו תקופה הארוכה מששה חדשים, יראו אותם כחלק ממחיר העסקה בתום חודש לאחר תום התקופה המוסכמת;
(2)אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי בענף פלוני נהוגה תקופת פקדון או ערובה אחרת מזו שנקבעה בתקנה זו, או כי החזרת הפקדון או הערובה עוכבה מסיבה מיוחדת, יראו אותם כחלק מהמחיר בתום חודש לאחר תום התקופה האמורה או בחלוף אותה סיבה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), סכום פקדון, סכום ערובה או כל סכום אחר כיוצא בזה ששולם בשל הפריטים שבפסקאות (1) או (2) להלן, (בתקנה זו – פקדון), יראו אותו, עם תשלומו, כחלק ממחיר העסקה:
(1)סכום פקדון בעד:
א.מכל גז;
ב.שעון חשמל;
ג.שעון מים;
ד.מוצרים אחרים כיוצא באלה;
(2)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתן סכום כפקדון או כערובה להחזרת טובין שהושאלו או להבטחת ביצוע עסקה או זכויות אדם הקשור לעסקה, יראו את הפקדון או הערובה כחלק ממחיר העסקה בתום ששה חדשים מעת שניתנו, אלא אם הוחזרו או הפכו לחלק ממחיר העסקה קודם לכן, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוסכם בכתב בין הצדדים כי הפקדון או הערובה יישמרו בידי המוכר או בידי אדם מטעמו תקופה הארוכה מששה חדשים, יראו אותם כחלק ממחיר העסקה בתום חודש לאחר תום התקופה המוסכמת;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי בענף פלוני נהוגה תקופת פקדון או ערובה אחרת מזו שנקבעה בתקנה זו, או כי החזרת הפקדון או הערובה עוכבה מסיבה מיוחדת, יראו אותם כחלק מהמחיר בתום חודש לאחר תום התקופה האמורה או בחלוף אותה סיבה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), סכום פקדון, סכום ערובה או כל סכום אחר כיוצא בזה ששולם בשל הפריטים שבפסקאות (1) או (2) להלן, (בתקנה זו – פקדון), יראו אותו, עם תשלומו, כחלק ממחיר העסקה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום פקדון בעד:
{{ח:תתתת|א.}} מכל גז;
{{ח:תתתת|ב.}} שעון חשמל;
{{ח:תתתת|ג.}} שעון מים;
{{ח:תתתת|ד.}} מוצרים אחרים כיוצא באלה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

6הוצאות לטובת צד שלישי

(א)סכום ששילם עוסק כהוצאות בשביל לקוחו, והוצאה חשבונית או מסמך אחר שאישר המנהל לענין זה לשמו של אותו לקוח, לא יהיה חלק מהמחיר.
(ב)נתקבל סכום לתשלום כהוצאות כאמור בתקנת משנה (א) בשביל הלקוח, ולפני שהעסק שילם אותו כאמור, יראו בו כפקדון ולא כחלק ממחיר העסקה – ויחולו הוראות תקנה 5, באם נתמלאו תנאים אלה, וכל עוד מתקיימים התנאים:
(1)הוצאה חשבונית ללקוח שבה צויין במפורש כי הסכום נתקבל לתשלום הוצאות בשביל הלקוח, תוך פירוט טיב ההוצאות;
(2)הסכום שנתקבל יופקד בחשבון בנק נפרד, לענין הוצאות כאמור ופקדונות כאמור בתקנה 5, שהוא מסוג חשבון עובר ושב ולא יהיה בכספי החשבון כל שימוש אלא לתשלום הוצאות כאמור, או שימוש בפקדונות כאמור.
(ג)כל חלק מהפקדון שלא שימש לתשלום הוצאות כאמור ולא הוחזר ללקוח יראוהו כחלק מהמחיר ביום שבו התברר שהפקדון לא ישמש לתשלום הוצאות כאמור.
(ד)לא נתקיים התנאי שבתקנת משנה (ב)(2), יראו את הסכום כחלק מהמחיר, שבעה ימים לפני תום תקופת הדו״ח שלאחר אותה תקופה שבה נתקבל הסכום או במועד שבו נתברר כי הסכום, כולו או מקצתו, לא ישמש להוצאה, על פי המוקדם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום ששילם עוסק כהוצאות בשביל לקוחו, והוצאה חשבונית או מסמך אחר שאישר המנהל לענין זה לשמו של אותו לקוח, לא יהיה חלק מהמחיר.
{{ח:תת|(ב)}} נתקבל סכום לתשלום כהוצאות כאמור בתקנת משנה (א) בשביל הלקוח, ולפני שהעסק שילם אותו כאמור, יראו בו כפקדון ולא כחלק ממחיר העסקה – ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, באם נתמלאו תנאים אלה, וכל עוד מתקיימים התנאים:
{{ח:תתת|(1)}} הוצאה חשבונית ללקוח שבה צויין במפורש כי הסכום נתקבל לתשלום הוצאות בשביל הלקוח, תוך פירוט טיב ההוצאות;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום שנתקבל יופקד בחשבון בנק נפרד, לענין הוצאות כאמור ופקדונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, שהוא מסוג חשבון עובר ושב ולא יהיה בכספי החשבון כל שימוש אלא לתשלום הוצאות כאמור, או שימוש בפקדונות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} כל חלק מהפקדון שלא שימש לתשלום הוצאות כאמור ולא הוחזר ללקוח יראוהו כחלק מהמחיר ביום שבו התברר שהפקדון לא ישמש לתשלום הוצאות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא נתקיים התנאי שבתקנת משנה (ב)(2), יראו את הסכום כחלק מהמחיר, שבעה ימים לפני תום תקופת הדו״ח שלאחר אותה תקופה שבה נתקבל הסכום או במועד שבו נתברר כי הסכום, כולו או מקצתו, לא ישמש להוצאה, על פי המוקדם.
פרק ג׳ – החיוב במס ותשלום המס

6אחיוב מקבל שירות בתשלום המסתיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ח־2, תשל״ח־4, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־5

(א)עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה, יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות. ואלה השירותים:
(1)מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה; פישור, כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984; או חברות בועדות שהוקמו על פי דין.
(2)שירותים של בעלי מקצועות אלה: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים.
(ב)לא הוציא נותן השירות חשבונית מס כאמור, יתן למקבל השירות הצהרה כי עיקר הכנסתו היא ממשכורת, גימלה או קיצבה; לא נתן הצהרה כאמור, לא יהיה בכך כדי לפטור את מקבל השירות מחובת תשלום המס לפי תקנת משנה (א).
(ג)נותן שירות, שבמס בשל שירותו חייב מקבל השירות לפי תקנת משנה (א), לא יהא זכאי לנכות את המס בשל התשומות ששימשו במתן השירות.
(ד)עוסק החייב בתשלום מס לפי תקנת משנה (א), ידווח על מתן השירות בדו״ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו ויוציא במועד שנקבע לכך, במקום נותן השירות, חשבונית ערוכה על שמו הוא.
(ה)מלכ״ר או מוסד כספי החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) ידווח על השירות וישלם את המס כדרך שהוא חייב לדווח ולשלם לענין ניכוי במקור לפי סעיפים 164 ו־166 לפקודת מס הכנסה, זולת אם נציב מס הכנסה, או מי שהוא הסמיך לענין זה, הורה אחרת.
(ו)עוסק שנתן שירות שבשלו משתלם המס לפי תקנה זו מאת מקבל השירות, חייב בהגשת דו״ח תקופתי אם היו לו עסקאות אחרות, ובמקרה זה ידווח על השירותים שהמס בשלהם משתלם מאת מקבל השירות כאילו היו עסקאות ששיעור אפס חל עליהן.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 79ג לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי משפט #סעיף 79ג
  • סעיפים 164 → פקודת מס הכנסה #סעיף 164
  • ו־166 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 166
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה, יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות. ואלה השירותים:
{{ח:תתת|(1)}} מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה; פישור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט#סעיף 79ג|בסעיף 79ג לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}; או חברות בועדות שהוקמו על פי דין.
{{ח:תתת|(2)}} שירותים של בעלי מקצועות אלה: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוציא נותן השירות חשבונית מס כאמור, יתן למקבל השירות הצהרה כי עיקר הכנסתו היא ממשכורת, גימלה או קיצבה; לא נתן הצהרה כאמור, לא יהיה בכך כדי לפטור את מקבל השירות מחובת תשלום המס לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} נותן שירות, שבמס בשל שירותו חייב מקבל השירות לפי תקנת משנה (א), לא יהא זכאי לנכות את המס בשל התשומות ששימשו במתן השירות.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק החייב בתשלום מס לפי תקנת משנה (א), ידווח על מתן השירות בדו״ח שעליו להגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} בשל עסקאותיו ויוציא במועד שנקבע לכך, במקום נותן השירות, חשבונית ערוכה על שמו הוא.
{{ח:תת|(ה)}} מלכ״ר או מוסד כספי החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) ידווח על השירות וישלם את המס כדרך שהוא חייב לדווח ולשלם לענין ניכוי במקור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|ו־166 לפקודת מס הכנסה}}, זולת אם נציב מס הכנסה, או מי שהוא הסמיך לענין זה, הורה אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} עוסק שנתן שירות שבשלו משתלם המס לפי תקנה זו מאת מקבל השירות, חייב בהגשת דו״ח תקופתי אם היו לו עסקאות אחרות, ובמקרה זה ידווח על השירותים שהמס בשלהם משתלם מאת מקבל השירות כאילו היו עסקאות ששיעור אפס חל עליהן.

6בתשלום המס במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראיתיקונים: תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״א

(א)במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי מי שאינו עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, יהיה הקונה חייב בתשלום המס.
(ב)החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) –
(1)אם הוא עוסק, יוציא במקום המוכר חשבונית ערוכה על שמו הוא, וידווח על המכירה בדו״ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו;
(2)אם הוא מלכ״ר או מוסד כספי, ידווח על המכירה באופן שיש לדווח על עסקה אקראית כאמור בתקנה 15א(א) ו־(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו״ח.
(ג)במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, יחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ד)בתקנה זו, ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו ואינו מלכ״ר או מוסד כספי.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 15א(א) ו־(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976 → תקנות מס ערך מוסף (רישום) #סעיף 15א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי מי שאינו עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, יהיה הקונה חייב בתשלום המס.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא עוסק, יוציא במקום המוכר חשבונית ערוכה על שמו הוא, וידווח על המכירה בדו״ח שעליו להגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} בשל עסקאותיו;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא מלכ״ר או מוסד כספי, ידווח על המכירה באופן שיש לדווח על עסקה אקראית כאמור {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15א|בתקנה 15א(א) ו־(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו״ח.
{{ח:תת|(ג)}} במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, יחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו ואינו מלכ״ר או מוסד כספי.

6גתשלום המס בשל יבוא דברי דפוס בדוארתיקונים: תשל״ט־2, תשל״ט־4, תשמ״א

(א)רכש אדם מאת סוחר מוסמך מטבע חוץ למטרת תשלום תמורת טובין כאמור בסעיף 26(ב) לחוק (בתקנה זו – טובין מיובאים), או ביקש מאת הסוחר המוסמך להעביר מטבע חוץ לאדם בחוץ לארץ למטרת תשלום כאמור, יגבה הסוחר המוסמך את המס בעת רכישת מטבע החוץ או בעת העברתו לחוץ לארץ, לפי המוקדם.
(ב)הסוחר המוסמך יעביר את המס שגבה לפי תקנת משנה (א) בחודש פלוני לחשבון בבנק ישראל שיורה עליו המנהל, באחד לחודש שלאחריו; הסוחר המוסמך יערוך רישומים לפי הוראות המנהל.
(ג)לא העביר סוחר מוסמך את המס במועד שנקבע, ישלם עליו לתקופת הפיגור ריבית והפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 97 לחוק.
(ד)אדם המייבא טובין מיובאים, ואינו רוכש או מעביר את מטבע החוץ לצורך תשלום תמורתם באמצעות סוחר מוסמך –
(1)אם הוא עוסק – יוציא חשבונית ערוכה על שמו, ידווח על היבוא בדו״ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו״ח;
(2)אם הוא אינו עוסק – ידווח על היבוא באופן שיש לדווח על עסקה אקראית כאמור בתקנה 15א(א) ו־(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו״ח.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 26(ב) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 26
  • בסעיף 97 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 97
  • בתקנה 15א(א) ו־(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976 → תקנות מס ערך מוסף (רישום) #סעיף 15א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רכש אדם מאת סוחר מוסמך מטבע חוץ למטרת תשלום תמורת טובין כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 26|בסעיף 26(ב) לחוק}} (בתקנה זו – טובין מיובאים), או ביקש מאת הסוחר המוסמך להעביר מטבע חוץ לאדם בחוץ לארץ למטרת תשלום כאמור, יגבה הסוחר המוסמך את המס בעת רכישת מטבע החוץ או בעת העברתו לחוץ לארץ, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הסוחר המוסמך יעביר את המס שגבה לפי תקנת משנה (א) בחודש פלוני לחשבון בבנק ישראל שיורה עליו המנהל, באחד לחודש שלאחריו; הסוחר המוסמך יערוך רישומים לפי הוראות המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} לא העביר סוחר מוסמך את המס במועד שנקבע, ישלם עליו לתקופת הפיגור ריבית והפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 97|בסעיף 97 לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} אדם המייבא טובין מיובאים, ואינו רוכש או מעביר את מטבע החוץ לצורך תשלום תמורתם באמצעות סוחר מוסמך –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא עוסק – יוציא חשבונית ערוכה על שמו, ידווח על היבוא בדו״ח שעליו להגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} בשל עסקאותיו, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו״ח;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא אינו עוסק – ידווח על היבוא באופן שיש לדווח על עסקה אקראית כאמור {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15א|בתקנה 15א(א) ו־(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו״ח.

6דחיוב הקונה בתשלום המס בשל שירותים מיובאיםתיקונים: תשמ״א

נעשתה עסקה בישראל, והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ, תחול חובת תשלום המס על הקונה, זולת אם ברשותו של הקונה חשבונית בשל העסקה; לענין זה יחולו הוראות תקנה 6ג(ד) בשינויים המחוייבים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נעשתה עסקה בישראל, והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ, תחול חובת תשלום המס על הקונה, זולת אם ברשותו של הקונה חשבונית בשל העסקה; לענין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ג|תקנה 6ג(ד)}} בשינויים המחוייבים.

6השמירת מסמכיםתיקונים: תשמ״א

החייב בתשלום המס לפי תקנות 6ג ו־6ד ישמור ברשותו את המסמכים הנוגעים לתשלום המס על ידו לפי תקנות אלה או המוכיחים שהוא לא חייב בתשלום המס או פטור ממנו במשך התקופות שלהלן –
(1)אם הוא עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי – חמש שנים מתאריך עריכתם;
(2)אם הוא אינו עוסק – שנה אחת מתאריך עריכתם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החייב בתשלום המס לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ג|תקנות 6ג}} {{ח:פנימי|סעיף 6ד|ו־6ד}} ישמור ברשותו את המסמכים הנוגעים לתשלום המס על ידו לפי תקנות אלה או המוכיחים שהוא לא חייב בתשלום המס או פטור ממנו במשך התקופות שלהלן –
{{ח:תת|(1)}} אם הוא עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי – חמש שנים מתאריך עריכתם;
{{ח:תת|(2)}} אם הוא אינו עוסק – שנה אחת מתאריך עריכתם.

6ועסקאות לענין סעיף 29(1) לחוקתיקונים: תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ד־9, תשמ״ז־4

במכירת נכסים המפורטים להלן, יחול החיוב במס לגבי כל סכום ששולם על חשבון התמורה, לפני מועד החיוב על פי פרק ו׳ לחוק, בעת תשלומו:
(1)מערכת מיזוג אוויר לקירור, לחימום או לשניהם כאחד או לחלק מהם;
(2)מערכת להסקה מרכזית או חלק ממנה;
(3)מבנה טרומי מכל סוג שהוא;
(4)תקרה אקוסטית;
(5)רמזור;
(6)מעליות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ו׳ לחוק → חוק מס ערך מוסף #פרק ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במכירת נכסים המפורטים להלן, יחול החיוב במס לגבי כל סכום ששולם על חשבון התמורה, לפני מועד החיוב על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק ו|פרק ו׳ לחוק}}, בעת תשלומו:
{{ח:תת|(1)}} מערכת מיזוג אוויר לקירור, לחימום או לשניהם כאחד או לחלק מהם;
{{ח:תת|(2)}} מערכת להסקה מרכזית או חלק ממנה;
{{ח:תת|(3)}} מבנה טרומי מכל סוג שהוא;
{{ח:תת|(4)}} תקרה אקוסטית;
{{ח:תת|(5)}} רמזור;
{{ח:תת|(6)}} מעליות.

6זתשלום המס במכירת מתכתתיקונים: תשס״ו, תשע״ב־4, תשע״ז

במכירת הטובין המסווגים על פי פרטים 71.08.1000, 71.09, 71.12.9100 ו־71.18.9010, 72.04, 74.04, 75.03, 76.02, 78.02, 79.02 ו־85.48.1000 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, יהיה הקונה, אם הוא עוסק, חייב בתשלום המס, והוראות תקנה 6ב(ב)(1) יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרטים 71.08.1000, 71.09, 71.12.9100 ו־71.18.9010, 72.04, 74.04, 75.03, 76.02, 78.02, 79.02 ו־85.48.1000 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937 → פקודת תעריף המכס והפטורים #תוספת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במכירת הטובין המסווגים על פי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים#תוספת|פרטים 71.08.1000, 71.09, 71.12.9100 ו־71.18.9010, 72.04, 74.04, 75.03, 76.02, 78.02, 79.02 ו־85.48.1000 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}}, יהיה הקונה, אם הוא עוסק, חייב בתשלום המס, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ב|תקנה 6ב(ב)(1)}} יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין.

7עסקאות לענין סעיף 29(2) לחוקתיקונים: תשל״ז, תשל״ח־2, תש״ם־2, תש״ם־5, תשמ״א־4, תשמ״א־5, תשמ״ג־3, תשמ״ד־5, תשנ״ז־3, תשס״ט־2, תש״ע־2

(א)אלה עסקאות שהחיוב במס לגביהן יחול עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל:
(1)עסקאות של עוסקים שחלה עליהם חובה לנהל פנקסי חשבונות על פי אחת מהתוספות שלהלן להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), תשל״ג–1973, (בתקנות אלה – הוראות מס הכנסה): ג׳ ככל שהיא נוגעת לעוסקים שחלים עליהם סעיפים קטנים (ג), (ד), (ה), (ו) ו־(ז) לסעיף 2 של אותה תוספת, ה׳, ו׳, ז׳, ח׳, ט׳ ככל שהיא נוגעת למתווכים, ו־י׳ ככל שהיא נוגעת למתווכי רכב;
(2)עסקאות של השכרת נכסים;
(3)עסקאות כמפורט בתקנה 6א, כשהמס בשלהן משתלם מאת מקבל השירות;
(4)עסקאות של מתן אשראי;
(5)עסקאות של מכירת מנוי על עיתון, כתב עת, ספרים, קבצים ועדכוניהם, הצגות, קונצרטים וכיוצא באלה;
(6)עסקאות של עוסק שחלות עליו הוראות סעיף 2(ג) לתוספת י״א להוראות מס הכנסה שלגביהן אינו חייב בהוצאת חשבוניות לפי אותו סעיף.
(ב)הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף.
(ג)
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
  • להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), תשל״ג–1973 → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)
  • ג׳ → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת ג
  • סעיפים קטנים (ג), (ד), (ה), (ו) ו־(ז) לסעיף 2 של אותה תוספת → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת ג פרט 2
  • ה׳ → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת ה
  • ו׳ → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת ו
  • ז׳ → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת ז
  • ח׳ → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת ח
  • ט׳ → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת ט
  • ו־י׳ → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת י
  • סעיף 2(ג) לתוספת י״א להוראות מס הכנסה → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת יא פרט 2
  • אותו סעיף → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #תוספת יא פרט 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אלה עסקאות שהחיוב במס לגביהן יחול עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל:
{{ח:תתת|(1)}} עסקאות של עוסקים שחלה עליהם חובה לנהל פנקסי חשבונות על פי אחת מהתוספות שלהלן {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)|להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), תשל״ג–1973}}, (בתקנות אלה – הוראות מס הכנסה): {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת ג|ג׳}} ככל שהיא נוגעת לעוסקים שחלים עליהם {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת ג פרט 2|סעיפים קטנים (ג), (ד), (ה), (ו) ו־(ז) לסעיף 2 של אותה תוספת}}, {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת ה|ה׳}}, {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת ו|ו׳}}, {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת ז|ז׳}}, {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת ח|ח׳}}, {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת ט|ט׳}} ככל שהיא נוגעת למתווכים, {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת י|ו־י׳}} ככל שהיא נוגעת למתווכי רכב;
{{ח:תתת|(2)}} עסקאות של השכרת נכסים;
{{ח:תתת|(3)}} עסקאות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 6א|בתקנה 6א}}, כשהמס בשלהן משתלם מאת מקבל השירות;
{{ח:תתת|(4)}} עסקאות של מתן אשראי;
{{ח:תתת|(5)}} עסקאות של מכירת מנוי על עיתון, כתב עת, ספרים, קבצים ועדכוניהם, הצגות, קונצרטים וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(6)}} עסקאות של עוסק שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת יא פרט 2|סעיף 2(ג) לתוספת י״א להוראות מס הכנסה}} שלגביהן אינו חייב בהוצאת חשבוניות לפי {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#תוספת יא פרט 2|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
פרק ד׳ – שיעור אפס ופטור

8ירקות ופירות שחל עליהם שיעור אפס

(א)על הירקות המפורטים בתוספת הראשונה יחול שיעור אפס.
(ב)על הפירות המפורטים בתוספת השניה יחול שיעור אפס.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על הירקות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יחול שיעור אפס.
{{ח:תת|(ב)}} על הפירות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} יחול שיעור אפס.

9פטור ממס ביבוא על פי אמנותתיקונים: תשל״ו, תשל״ח־2, תשל״ט, תשל״ט־3, תש״ם־4, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ד־8, תשנ״ג, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו־3, תשנ״ז, תשס״א־4

(א)טובין שיש לפטרם ממסי יבוא על פי אמנות אלה, פטורים ממס:
(1)אמנת ג׳נבה מיום 12.8.1949 בדבר הטיפול בשבויי מלחמה;
(2)אמנת ג׳נבה מיום 12.8.1949 בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה;
(3)הסכם בדבר קרן המטבע הבין לאומית;
(4)הסכם של התאגיד הבין לאומי למימון;
(5)אמנת המכס בדבר הקלת יבואם של טובין להצגה או לשימוש בירידים בכינוסים או באירועים דומים;
(6)אמנת מכס בדבר יבוא זמני של ציוד מקצועי;
(7)אמנת מכס בדבר כלי קיבול;
(8)אמנת מכס בדבר הובלה בינלאומית של טובין מכוח פנקסי טיר (אמנת TIR);
(9)אמנת מכס בדבר יבוא זמני של ציוד מדעי;
(10)אמנת מכס בדבר יבוא זמני של כלי אריזה;
(11)אמנת מכס בדבר ציוד רווחה ליורדי ים;
(12)אמנת מכס בדבר יבוא זמני של ציוד פדגוגי;
(13)אמנת מכס בדבר יבואם הזמני של כלי רכב פרטיים לדרכים;
(14)אמנה בדבר זכויות יתר וחסינות לאומות המאוחדות;
(15)האמנה הבין לאומית בדבר הקלת יבואם של דוגמאות מסחריות ודברי פרסומת;
(16)אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית;
(17)”ההצעה“ הנספחת להסכם בין מצרים וישראל מיום 1.9.1975;
(18)הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר קרן מדע דו־לאומית של ארצות הברית וישראל;
(19)הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר קרן דו־לאומית למחקר ופיתוח תעשייתיים של ישראל וארצות הברית;
(20)הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר הקמת קרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל;
(21)הסכם בין ממשלת ישראל ובין ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדבר מכון גיתה, מרכז התרבות הגרמנית;
(22)הסכם כללי לשיתוף פעולה טכני בין ישראל וארצות הברית של אמריקה לפי תוכנית סעיף 4;
(23)הפרוטוקול שנחתם ביום ג׳ באב התשמ״א (3.8.1981) בין מדינת ישראל לבין מצרים בדבר הקמתם וקיומם של הכוח והמשקיפים הרב לאומיים, בסיני;
(24)הסכם יסודי בין ארגון הבריאות העולמי ובין ממשלת ישראל בדבר אספקת סיוע של יעוץ טכני;
(25)הסכם בדבר הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח, ושינגטון, 1945;
(26)אמנת הבנק הבין אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר), התשל״ו–1976;
(27)הפרוטוקול בין ממשלת ישראל וממשלת אוקראינה בדבר הקמה הדדית של מרכזי תרבות ומידע ופעילויותיהם;
(28)הסכם קרן גרמניה–ישראל למחקר ולפיתוח מדעי;
(29)ההסכם בין מדינת ישראל ובין ארצות הברית של אמריקה בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית;
(30)הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הפדרציה הרוסית בדבר ההקמה והתפקוד של מרכזי תרבות.
(ב)הפטור על פי תקנת משנה (א) מותנה במילוי כל התנאים של האמנה שעל פיה ניתן, וכפוף לכל הגבלה בדבר מועד היבוא וזמן הימצא הטובין בישראל.
(ג)כל מקום שנקבע באמנה כאמור שאם יופר תנאי מתנאיה ישולם מכס או מס יבוא, ישולם אם הופר התנאי גם מס ערך מוסף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} טובין שיש לפטרם ממסי יבוא על פי אמנות אלה, פטורים ממס:
{{ח:תתת|(1)}} אמנת ג׳נבה מיום 12.8.1949 בדבר הטיפול בשבויי מלחמה;
{{ח:תתת|(2)}} אמנת ג׳נבה מיום 12.8.1949 בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה;
{{ח:תתת|(3)}} הסכם בדבר קרן המטבע הבין לאומית;
{{ח:תתת|(4)}} הסכם של התאגיד הבין לאומי למימון;
{{ח:תתת|(5)}} אמנת המכס בדבר הקלת יבואם של טובין להצגה או לשימוש בירידים בכינוסים או באירועים דומים;
{{ח:תתת|(6)}} אמנת מכס בדבר יבוא זמני של ציוד מקצועי;
{{ח:תתת|(7)}} אמנת מכס בדבר כלי קיבול;
{{ח:תתת|(8)}} אמנת מכס בדבר הובלה בינלאומית של טובין מכוח פנקסי טיר (אמנת TIR);
{{ח:תתת|(9)}} אמנת מכס בדבר יבוא זמני של ציוד מדעי;
{{ח:תתת|(10)}} אמנת מכס בדבר יבוא זמני של כלי אריזה;
{{ח:תתת|(11)}} אמנת מכס בדבר ציוד רווחה ליורדי ים;
{{ח:תתת|(12)}} אמנת מכס בדבר יבוא זמני של ציוד פדגוגי;
{{ח:תתת|(13)}} אמנת מכס בדבר יבואם הזמני של כלי רכב פרטיים לדרכים;
{{ח:תתת|(14)}} אמנה בדבר זכויות יתר וחסינות לאומות המאוחדות;
{{ח:תתת|(15)}} האמנה הבין לאומית בדבר הקלת יבואם של דוגמאות מסחריות ודברי פרסומת;
{{ח:תתת|(16)}} אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית;
{{ח:תתת|(17)}} ”ההצעה“ הנספחת להסכם בין מצרים וישראל מיום 1.9.1975;
{{ח:תתת|(18)}} הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר קרן מדע דו־לאומית של ארצות הברית וישראל;
{{ח:תתת|(19)}} הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר קרן דו־לאומית למחקר ופיתוח תעשייתיים של ישראל וארצות הברית;
{{ח:תתת|(20)}} הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית של אמריקה בדבר הקמת קרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל;
{{ח:תתת|(21)}} הסכם בין ממשלת ישראל ובין ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדבר מכון גיתה, מרכז התרבות הגרמנית;
{{ח:תתת|(22)}} הסכם כללי לשיתוף פעולה טכני בין ישראל וארצות הברית של אמריקה לפי תוכנית סעיף 4;
{{ח:תתת|(23)}} הפרוטוקול שנחתם ביום ג׳ באב התשמ״א (3.8.1981) בין מדינת ישראל לבין מצרים בדבר הקמתם וקיומם של הכוח והמשקיפים הרב לאומיים, בסיני;
{{ח:תתת|(24)}} הסכם יסודי בין ארגון הבריאות העולמי ובין ממשלת ישראל בדבר אספקת סיוע של יעוץ טכני;
{{ח:תתת|(25)}} הסכם בדבר הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח, ושינגטון, 1945;
{{ח:תתת|(26)}} אמנת הבנק הבין אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר), התשל״ו–1976;
{{ח:תתת|(27)}} הפרוטוקול בין ממשלת ישראל וממשלת אוקראינה בדבר הקמה הדדית של מרכזי תרבות ומידע ופעילויותיהם;
{{ח:תתת|(28)}} הסכם קרן גרמניה–ישראל למחקר ולפיתוח מדעי;
{{ח:תתת|(29)}} ההסכם בין מדינת ישראל ובין ארצות הברית של אמריקה בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית;
{{ח:תתת|(30)}} הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הפדרציה הרוסית בדבר ההקמה והתפקוד של מרכזי תרבות.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור על פי תקנת משנה (א) מותנה במילוי כל התנאים של האמנה שעל פיה ניתן, וכפוף לכל הגבלה בדבר מועד היבוא וזמן הימצא הטובין בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} כל מקום שנקבע באמנה כאמור שאם יופר תנאי מתנאיה ישולם מכס או מס יבוא, ישולם אם הופר התנאי גם מס ערך מוסף.

9אפטור ביבוא טובין הפטורים ממלוא המכסתיקונים: תשל״ו, תשל״ז־2, תשל״ז־4, תשל״ח־2, תשל״ט־3, תשמ״א־4, תשמ״ד־7, תשמ״ח־2, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ב־3, תשע״ה

(א)טובין הפטורים ממלוא המכס על פי פרטים 5, 8, 12, 18, 30.01.9000, 212, 410, 428, 501 ו־614 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937 (להלן – התעריף) – פטורים ממס ביבואם.
(ב)בולים הפטורים ממכס לפי פרט 97.04 לתעריף פטורים ממס ביבואם אם יובאו עבור מוזיאון שבבעלות המדינה.
(ג)טובין המסתווגים לפי פרט 207 לתעריף והמיובאים שלא לצמיתות יהיו פטורים מחלק מסכום המס שהיו חייבים בתשלומו במועד החיוב כאמור בסעיף 26(א) לחוק אלמלא הפטור האמור, בשיעור המפורט להלן בהתאם לאורך התקופה שאושרה להימצאם בישראל –
כשהתקופה עד חצי שנה – 90%
כשהתקופה עד שנה – 80%
כשהתקופה עד שנה וחצי – 70%
כשהתקופה עד שנתיים – 60%
כשהתקופה עד שנתיים וחצי – 50%
כשהתקופה עד שלוש שנים – 40%
כשהתקופה עד שלוש וחצי שנים – 30%
כשהתקופה עד ארבע שנים – 20%
כשהתקופה עד ארבע וחצי שנים – 10%
(2)לצורך תקנת משנה זו חלק של חצי שנה ייחשב חצי שנה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937 → פקודת תעריף המכס והפטורים #תוספת
  • בסעיף 26(א) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 26
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} טובין הפטורים ממלוא המכס על פי פרטים 5, 8, 12, 18, 30.01.9000, 212, 410, 428, 501 ו־614 {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים#תוספת|לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}} (להלן – התעריף) – פטורים ממס ביבואם.
{{ח:תת|(ב)}} בולים הפטורים ממכס לפי פרט 97.04 לתעריף פטורים ממס ביבואם אם יובאו עבור מוזיאון שבבעלות המדינה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} טובין המסתווגים לפי פרט 207 לתעריף והמיובאים שלא לצמיתות יהיו פטורים מחלק מסכום המס שהיו חייבים בתשלומו במועד החיוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 26|בסעיף 26(א) לחוק}} אלמלא הפטור האמור, בשיעור המפורט להלן בהתאם לאורך התקופה שאושרה להימצאם בישראל –
{{ח:תתת}} כשהתקופה עד חצי שנה – <span style="float: inline-end;">90%</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת}} כשהתקופה עד שנה – <span style="float: inline-end;">80%</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת}} כשהתקופה עד שנה וחצי – <span style="float: inline-end;">70%</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת}} כשהתקופה עד שנתיים – <span style="float: inline-end;">60%</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת}} כשהתקופה עד שנתיים וחצי – <span style="float: inline-end;">50%</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת}} כשהתקופה עד שלוש שנים – 40%
{{ח:תתת}} כשהתקופה עד שלוש וחצי שנים – 30%
{{ח:תתת}} כשהתקופה עד ארבע שנים – 20%
{{ח:תתת}} כשהתקופה עד ארבע וחצי שנים – 10%
{{ח:תתת|(2)}} לצורך תקנת משנה זו חלק של חצי שנה ייחשב חצי שנה.

9בפטור ביבוא ספריםתיקונים: תשל״ו, תשל״ז־2, תשל״ח־3, תשנ״ד

(א)ספרים או כתבי יד (בתקנה זו – ספרים), הפטורים ממלוא המכס, פטורים ממס ביבואם, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו בהם כל אלה:
(1)הספרים ניתנו במתנה למוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958, או למוסד חינוך או תרבות אחר שיאשר המנהל לאחר התיעצות עם המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות, או לספריה משפטית המשרתת את הציבור הרחב, שאישר המנהל לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד המשפטים;
(2)הספרים יצאו לאור 20 שנה לפחות לפני מועד יבואם;
(3)המוסד הצהיר שהספרים לא יצאו מרשותו.
(ב)על פטור שניתן לספריה משפטית כאמור בתקנת משנה (א)(1) לא יחולו הוראות תקנת משנה (א)(2).
(ג)פטור לפי תקנה זו לא יינתן בשל יותר משני עותקים של אותו ספר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ספרים או כתבי יד (בתקנה זו – ספרים), הפטורים ממלוא המכס, פטורים ממס ביבואם, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו בהם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הספרים ניתנו במתנה למוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958}}, או למוסד חינוך או תרבות אחר שיאשר המנהל לאחר התיעצות עם המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות, או לספריה משפטית המשרתת את הציבור הרחב, שאישר המנהל לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} הספרים יצאו לאור 20 שנה לפחות לפני מועד יבואם;
{{ח:תתת|(3)}} המוסד הצהיר שהספרים לא יצאו מרשותו.
{{ח:תת|(ב)}} על פטור שניתן לספריה משפטית כאמור בתקנת משנה (א)(1) לא יחולו הוראות תקנת משנה (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} פטור לפי תקנה זו לא יינתן בשל יותר משני עותקים של אותו ספר.

10פטור ושיעור אפס לנציגויות ולנציגיםתיקונים: תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג

(א)טובין המיובאים לנציגויות ולנציגים של מדינות חוץ יהיו פטורים מהמס, אם הם פטורים ממלוא המכס.
(ב)על מכירת בנזין, נפט וסולר כמשמעותן בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), תשל״ה–1974, יחול שיעור אפס אם נמכרו לאחד מאלה:
(1)לנציגות או לנציג מדינת חוץ ונתקיימו אלה:
(א)הדלק משמש אך ורק ברכב המנועי של הנציגות או הנציג, או לצורך הסקת בית הנציגות או בית הנציג;
(ב)מדינת החוץ נותנת פטור או שיעור אפס במס ערך מוסף לנציגות ישראל ולנציגי ישראל באותה מדינה, אם חל המס באותה מדינה;
(2)לארגון בין לאומי שמדינת ישראל חברה בו אם נתמלא אחד מאלה:
(א)הדלק משמש לרכב מנועי בלבד;
(ב)הדלק משמש להסקה או להפעלת גנרטור למאור בנקודות תצפית של משקיפי האו״ם בקווי הפסקת האש או ליחידת מטה שלהם;
(3)
(ג)לא יימכר דלק בשיעור אפס כאמור בתקנת משנה (ב) בתחנת דלק אלא תמורת תלושי מכירה שהנפיק המנהל.
(ד)בתקנה זו, ”נציג“ או ”נציגות מדינת חוץ“ – כמשמעותם בפרט 3 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937 (להלן – תעריף המכס).
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקעה).
הצג הפניות חיצוניות
  • בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), תשל״ה–1974 → צו הבלו על דלק (הטלת בלו)
  • בפרט 3 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937 → פקודת תעריף המכס והפטורים #תוספת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} טובין המיובאים לנציגויות ולנציגים של מדינות חוץ יהיו פטורים מהמס, אם הם פטורים ממלוא המכס.
{{ח:תת|(ב)}} על מכירת בנזין, נפט וסולר כמשמעותן {{ח:חיצוני|צו הבלו על דלק (הטלת בלו)|בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), תשל״ה–1974}}, יחול שיעור אפס אם נמכרו לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לנציגות או לנציג מדינת חוץ ונתקיימו אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הדלק משמש אך ורק ברכב המנועי של הנציגות או הנציג, או לצורך הסקת בית הנציגות או בית הנציג;
{{ח:תתתת|(ב)}} מדינת החוץ נותנת פטור או שיעור אפס במס ערך מוסף לנציגות ישראל ולנציגי ישראל באותה מדינה, אם חל המס באותה מדינה;
{{ח:תתת|(2)}} לארגון בין לאומי שמדינת ישראל חברה בו אם נתמלא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הדלק משמש לרכב מנועי בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הדלק משמש להסקה או להפעלת גנרטור למאור בנקודות תצפית של משקיפי האו״ם בקווי הפסקת האש או ליחידת מטה שלהם;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא יימכר דלק בשיעור אפס כאמור בתקנת משנה (ב) בתחנת דלק אלא תמורת תלושי מכירה שהנפיק המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”נציג“ או ”נציגות מדינת חוץ“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים#תוספת|בפרט 3 לתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}} (להלן – תעריף המכס).

10אשיעור אפס בשל מכירת טוביןתיקונים: תשל״ו, תשל״ח־2

על מכירה ממחסן רשוי שאישר המנהל לענין זה, של טובין הפטורים ממלוא המכס על פי פרטים 3, 4, 5 או 11 יחול שיעור אפס, ובלבד שהמכירה נעשתה תמורת מטבע חוץ שהופקד בידי בנק שהוא סוחר מוסמך כמשמעותו בתקנות ההגנה (כספים), 1941.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות ההגנה (כספים), 1941 → חוק הפיקוח על המטבע
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מכירה ממחסן רשוי שאישר המנהל לענין זה, של טובין הפטורים ממלוא המכס על פי פרטים 3, 4, 5 או 11 יחול שיעור אפס, ובלבד שהמכירה נעשתה תמורת מטבע חוץ שהופקד בידי בנק שהוא סוחר מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|בתקנות ההגנה (כספים), 1941}}.

10בתיקונים: תשל״ח־2, תשס״ד־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

10גתיקונים: תשמ״ז, תשנ״ה־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

11טובין שיובאו משטח מוחזק

טובין למעט רכב מנועי כמשמעותו בכלל 4 לכללים לפרק 87 לתעריף המכס, שיובאו מאזור כמשמעותו בסעיף 44(4) לחוק – פטורים ממס ביבואם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 44(4) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 44
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טובין למעט רכב מנועי כמשמעותו בכלל 4 לכללים לפרק 87 לתעריף המכס, שיובאו מאזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 44|בסעיף 44(4) לחוק}} – פטורים ממס ביבואם.

11אתנאים להחלת פטור על עסקה באבנים יקרותתיקונים: תשמ״ב־7

(א)בתקנה זו –
”אבן יקרה“ ו”עסקה“ – כמשמעותן בסעיף 33 לחוק;
”בורסה“ – הבורסה לאבני חן בע״מ;
”חשבונית“ – חשבונית עסקה או חשבונית מס;
”לקוח“ – עוסק הקונה אבן יקרה ושכל עסקאותיו באבנים יקרות, לרבות יהלומים כמשמעותם בסעיף 33 לחוק;
”מוכר“ – עוסק המוכר אבן יקרה או נותן שירות לגביה;
”מספר רישום“ – מספר רישומו של עוסק לצורך מס ערך מוסף.
(ב)פטור ממס על עסקה מותנה באלה:
(1)בחשבונית שעל המוכר להוציא (בתקנת משנה זו – חשבונית) יפורט שמה של האבן היקרה וכן יירשם משקלה והמחיר לקרט;
(2)אם המוכר חבר בורסה יודפס בכותרת של החשבונית ”חבר בורסה מספר ...“ ויירשם מספרו;
(3)לצד שם הלקוח בחשבונית יווסף מספר הרישום שלו ואם הוא חבר בורסה יווסף גם ”חבר בורסה מספר ...“ ויירשם מספרו;
(4)על המקור של החשבונית – לרבות על ההעתק שהמוכר חייב בשמירתו – יחתום הלקוח אישית על הצהרה זו:
1.אני החתום מטה
מצהיר בזה כי כל עסקאותי הם באבנים יקרות בלבד ועסקה זו היא במהלך עסקי.
2.אני מנהל פנקסים שהם לפחות מערכת חשבונות כמשמעה בתקנה 11 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976.
(5)המוכר מנהל פנקסים כאמור בפסקה (4).
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 33 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 33
  • בסעיף 33 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 33
  • בתקנה 11 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976 → תקנות מס ערך מוסף (רישום) #סעיף 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אבן יקרה“ ו”עסקה“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 33|בסעיף 33 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – הבורסה לאבני חן בע״מ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבונית“ – חשבונית עסקה או חשבונית מס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – עוסק הקונה אבן יקרה ושכל עסקאותיו באבנים יקרות, לרבות יהלומים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 33|בסעיף 33 לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוכר“ – עוסק המוכר אבן יקרה או נותן שירות לגביה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר רישום“ – מספר רישומו של עוסק לצורך מס ערך מוסף.
{{ח:תת|(ב)}} פטור ממס על עסקה מותנה באלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחשבונית שעל המוכר להוציא (בתקנת משנה זו – חשבונית) יפורט שמה של האבן היקרה וכן יירשם משקלה והמחיר לקרט;
{{ח:תתת|(2)}} אם המוכר חבר בורסה יודפס בכותרת של החשבונית ”חבר בורסה מספר ...“ ויירשם מספרו;
{{ח:תתת|(3)}} לצד שם הלקוח בחשבונית יווסף מספר הרישום שלו ואם הוא חבר בורסה יווסף גם ”חבר בורסה מספר ...“ ויירשם מספרו;
{{ח:תתת|(4)}} על המקור של החשבונית – לרבות על ההעתק שהמוכר חייב בשמירתו – יחתום הלקוח אישית על הצהרה זו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|"'''הצהרה'''}}
{{ח:תת|1.}} אני החתום מטה
{{ח:תת}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . .|שם הלקוח}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . .|מען העסק}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . .|מספר הרישום}}
{{ח:תת}} מצהיר בזה כי כל עסקאותי הם באבנים יקרות בלבד ועסקה זו היא במהלך עסקי.
{{ח:תת|2.}} אני מנהל פנקסים שהם לפחות מערכת חשבונות כמשמעה {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 11|בתקנה 11 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}.
{{ח:תת}} {{שמאל|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . .|חתימה וחותמת}}"}}
{{ח:תתת|(5)}} המוכר מנהל פנקסים כאמור בפסקה (4).

11בהחזר מס לתייריםתיקונים: תשנ״ט־2, תש״ס־3

לענין סעיף 30(א)(1) יחול שיעור אפס על מכירת טובין לתייר היוצא מישראל עם הטובין, אם שילם התייר, בעת קבלת החזר מס הערך המוסף, הוצאות כפי שנקבעו בהסכם בין מדינת ישראל לבין מי שבאמצעותו מוחזר המס.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 30(א)(1) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|סעיף 30(א)(1)}} יחול שיעור אפס על מכירת טובין לתייר היוצא מישראל עם הטובין, אם שילם התייר, בעת קבלת החזר מס הערך המוסף, הוצאות כפי שנקבעו בהסכם בין מדינת ישראל לבין מי שבאמצעותו מוחזר המס.

12תנאים להחלת שיעור אפסתיקונים: תשל״ו, תשל״ז־2, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״א, תשמ״ב־3, תשמ״ד־6, תשמ״ו, תשנ״א־2, תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2, תשנ״ט

(א)שיעור אפס על פי סעיף 30(א)(1), (2), (4), (5), (7) ו־(8) לחוק מותנה בכך שיוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה:
(1)נרשמו בספרי החשבונות של העוסק מחיר העסקה לרבות דרך התשלום והמטבע שבו שולמה;
(2)בידי העוסק הסכם או מסמך אחר בכתב המאשר את פרטי העסקה, ולענין החלת שיעור אפס על פי סעיף 30(א)(8) לחוק, בידיו רישום של שם התייר, מענו הקבוע ומספר דרכונו, והוצאה חשבונית המפרטת את השירות שניתן לו;
(3)לענין השרותים המפורטים בסעיף 30(א)(8)(ב), (ג) ו־(ד) – בחשבונית שהוצאה לתייר צויינו מספר הרישוי של הרכב, ולפי הענין – שם הנהג של הרכב;
(4)לענין אספקת ארוחות כאמור בסעיף 30(א)(8)(ד), כאשר אלה הוכנו בידי עוסק אחר בעד המסיע – בחשבונית המוצאת למסיע צויין מספר הרישוי של האוטובוס;
(5)
(ב)בתקנה זו –
”איגרת מדינת ישראל“ –
”תשלום במטבע חוץ“ –
(ג)
(ג1)הוראות תקנה זו לא יחול על מכירת טובין במחסן רשוי ליוצאים מישראל, שחל לגביה סעיף 30(א)(4) לחוק.
(ד)החלת שיעור אפס על מכירת טובין על מנת שיועברו למחסן רשוי על פי סעיף 30(א)(3) ו־(4) לחוק מותנה בהחסנת הטובין במחסן הרשוי על פי הוראות פקודת המכס ותקנותיה.
↗ חיצוניות: 7📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
(נמחקה);
(נמחקה).
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 30(א)(1), (2), (4), (5), (7) ו־(8) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
  • סעיף 30(א)(8) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
  • בסעיף 30(א)(8)(ב), (ג) ו־(ד) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
  • בסעיף 30(א)(8)(ד) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
  • סעיף 30(א)(4) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
  • סעיף 30(א)(3) ו־(4) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
  • פקודת המכס → פקודת המכס
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שיעור אפס על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|סעיף 30(א)(1), (2), (4), (5), (7) ו־(8) לחוק}} מותנה בכך שיוכח להנחת דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נרשמו בספרי החשבונות של העוסק מחיר העסקה לרבות דרך התשלום והמטבע שבו שולמה;
{{ח:תתת|(2)}} בידי העוסק הסכם או מסמך אחר בכתב המאשר את פרטי העסקה, ולענין החלת שיעור אפס על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|סעיף 30(א)(8) לחוק}}, בידיו רישום של שם התייר, מענו הקבוע ומספר דרכונו, והוצאה חשבונית המפרטת את השירות שניתן לו;
{{ח:תתת|(3)}} לענין השרותים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|בסעיף 30(א)(8)(ב), (ג) ו־(ד)}} – בחשבונית שהוצאה לתייר צויינו מספר הרישוי של הרכב, ולפי הענין – שם הנהג של הרכב;
{{ח:תתת|(4)}} לענין אספקת ארוחות כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|בסעיף 30(א)(8)(ד)}}, כאשר אלה הוכנו בידי עוסק אחר בעד המסיע – בחשבונית המוצאת למסיע צויין מספר הרישוי של האוטובוס;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת}} ”איגרת מדינת ישראל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} ”תשלום במטבע חוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות תקנה זו לא יחול על מכירת טובין במחסן רשוי ליוצאים מישראל, שחל לגביה {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|סעיף 30(א)(4) לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} החלת שיעור אפס על מכירת טובין על מנת שיועברו למחסן רשוי על פי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|סעיף 30(א)(3) ו־(4) לחוק}} מותנה בהחסנת הטובין במחסן הרשוי על פי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}} ותקנותיה.

12אסייג לשיעור אפס בשל שירותיםתיקונים: תשל״ט־2, תש״ם־2, תשמ״ד־7, תשמ״ו, תשנ״ב־4, תשנ״ה־2, תשנ״ז־3, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א־2, בג״ץ 5623/00, תשע״ז

(א)לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל אלא אם הוכיח נותן השירות, להנחת דעתו של המנהל, כי תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס.
(ב)תקנת משנה (א) לא תחול אם הוכח להנחת דעתו של המנהל אחת מאלה:
(1)כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא כלי שיט, כלי טיס או כלי קיבול במשמע אמנת מכס בדבר כלי קיבול ופרוטוקול החתימה (כתבי אמנה 677, כרך 17, עמ׳ 407);
(2)כי מטרת השירות היא ייצואם של הטובין מישראל, והשירות ניתן בפועל בידי האדם שרכש את הטובין בשביל תושב חוץ – והכל אם הטובין אכן יוצאו;
(3)כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא דלק אשר יובא לישראל לשם אחסנתו או הולכתו בצנרת, לרבות פריקתו, טעינתו והוספת תוספים, ובלבד שהנכס יוצא בפועל; לעניין זה, ”דלק“ – נפט גולמי ותזקיקיו, למעט גז פחמימני מעובה (גפ״מ) כהגדרתו בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004.
(ג)לענין סעיף 30(א)(5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן שירות לתושב חוץ אחר בעת שהותו בישראל והשירות איננו מסוג השירותים המפורטים בסעיף 30(א)(8) לחוק ובתקנה 12(ב); הוראה זו לא תחול על השטת תייר בכלי שיט ממקום בישראל למקום אחר בישראל, על הספקת ארוחות לתייר בידי המשיט אגב השטה כאמור בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין.
(ד)
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 30(א)(5) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
  • בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס → פקודת המכס #סעיף 129
  • בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004 → צו הבלו על דלק (הטלת בלו)
  • סעיף 30(א)(5) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
  • בסעיף 30(א)(8) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|סעיף 30(א)(5) לחוק}} לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל אלא אם הוכיח נותן השירות, להנחת דעתו של המנהל, כי תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול אם הוכח להנחת דעתו של המנהל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא כלי שיט, כלי טיס או כלי קיבול במשמע אמנת מכס בדבר כלי קיבול ופרוטוקול החתימה (כתבי אמנה 677, כרך 17, עמ׳ 407);
{{ח:תתת|(2)}} כי מטרת השירות היא ייצואם של הטובין מישראל, והשירות ניתן בפועל בידי האדם שרכש את הטובין בשביל תושב חוץ – והכל אם הטובין אכן יוצאו;
{{ח:תתת|(3)}} כי הנכס שלגביו ניתן השירות הוא דלק אשר יובא לישראל לשם אחסנתו או הולכתו בצנרת, לרבות פריקתו, טעינתו והוספת תוספים, ובלבד שהנכס יוצא בפועל; לעניין זה, ”דלק“ – נפט גולמי ותזקיקיו, למעט גז פחמימני מעובה (גפ״מ) כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הבלו על דלק (הטלת בלו)|בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס״ד–2004}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|סעיף 30(א)(5) לחוק}} לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן שירות לתושב חוץ אחר בעת שהותו בישראל והשירות איננו מסוג השירותים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|בסעיף 30(א)(8) לחוק}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ובתקנה 12(ב)}}; הוראה זו לא תחול על השטת תייר בכלי שיט ממקום בישראל למקום אחר בישראל, על הספקת ארוחות לתייר בידי המשיט אגב השטה כאמור בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

12בשירותים אגב לינהתיקונים: תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״ט

אלה יהיו השירותים הנוספים לענין סעיף 30(א)(8)(א) לחוק, ובלבד שניתנו לתייר בבית המלון שבו הוא לן מאת בית המלון ובחשבונית המוצאת לתייר צויין בנפרד כל שירות כאמור שניתן, ולצידו מחירו:
(1)אספקת מזון ומשקאות;
(2)שימוש בבריכת שחיה ושימושים נלווים לשירות זה;
(3)שירותי כביסה;
(4)השכרת מכשיר טלוויזיה לשימוש בחדרו של התייר;
(5)שימוש במתקן סאונה ושירותים נלווים לשירות זה;
(6)שימוש בטלפון, בטלקס ובפקסימיליה;
(7)שימוש במתקני ספורט ובריאות;
(8)תרגום מסמכים, ניסוח מכתבים, עבודות הדפסה ושירותי משרד אחרים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 30(א)(8)(א) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה יהיו השירותים הנוספים לענין {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|סעיף 30(א)(8)(א) לחוק}}, ובלבד שניתנו לתייר בבית המלון שבו הוא לן מאת בית המלון ובחשבונית המוצאת לתייר צויין בנפרד כל שירות כאמור שניתן, ולצידו מחירו:
{{ח:תת|(1)}} אספקת מזון ומשקאות;
{{ח:תת|(2)}} שימוש בבריכת שחיה ושימושים נלווים לשירות זה;
{{ח:תת|(3)}} שירותי כביסה;
{{ח:תת|(4)}} השכרת מכשיר טלוויזיה לשימוש בחדרו של התייר;
{{ח:תת|(5)}} שימוש במתקן סאונה ושירותים נלווים לשירות זה;
{{ח:תת|(6)}} שימוש בטלפון, בטלקס ובפקסימיליה;
{{ח:תת|(7)}} שימוש במתקני ספורט ובריאות;
{{ח:תת|(8)}} תרגום מסמכים, ניסוח מכתבים, עבודות הדפסה ושירותי משרד אחרים.
פרק ה׳ – ניכוי מס תשומות

12גחשבונית מס שלא על שם העוסקתיקונים: תשמ״א־2

על אף האמור בסעיף 38 לחוק, רשאי המנהל להכיר לצורך ניכוי מס תשומות, בחשבונית מס שהוצאה לסוגי עוסקים או לעוסק פלוני שלא על שמם, אם הוכח להנחת דעתו, כי התשומות שימשו לצרכי עסקם ומס התשומות הוא בעד טלפון, מים, גז, חשמל, או הוצאות כיוצא באלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 38 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 38
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 38|בסעיף 38 לחוק}}, רשאי המנהל להכיר לצורך ניכוי מס תשומות, בחשבונית מס שהוצאה לסוגי עוסקים או לעוסק פלוני שלא על שמם, אם הוכח להנחת דעתו, כי התשומות שימשו לצרכי עסקם ומס התשומות הוא בעד טלפון, מים, גז, חשמל, או הוצאות כיוצא באלה.

12דניכוי מס תשומות של בעל מחסן רשויתיקונים: תשמ״ט

(א)על אף האמור בסעיף 38 לחוק, בעל רשיון של מחסן רשוי, כמשמעותו בפקודת המכס, אשר שילם בשל טובין מוחסנים מכס לפי סעיף 83 או 84 לפקודת המכס ומס לפי הוראות סעיף 144 לחוק, יהא רשאי לנכות כמס תשומות את המס ששילם והמפורט בשובר לקופה ובהודעת החיוב שהוצאו לאותו ענין.
(ב)הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו –
(1)על כפל המס שניתן להטילו לפי סעיף 144 לחוק;
(2)לגבי טובין כאמור, שהמס בשלהם ניתן להיפרע בידי בעל המחסן הרשוי, על פי ביטוח או חוזה שיפויים.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 38 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 38
  • בפקודת המכס → פקודת המכס
  • סעיף 83 → פקודת המכס #סעיף 83
  • או 84 לפקודת המכס → פקודת המכס #סעיף 84
  • סעיף 144 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 144
  • סעיף 144 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 144
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 38|בסעיף 38 לחוק}}, בעל רשיון של מחסן רשוי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}, אשר שילם בשל טובין מוחסנים מכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 83|סעיף 83}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 84|או 84 לפקודת המכס}} ומס לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}, יהא רשאי לנכות כמס תשומות את המס ששילם והמפורט בשובר לקופה ובהודעת החיוב שהוצאו לאותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על כפל המס שניתן להטילו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 144|סעיף 144 לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי טובין כאמור, שהמס בשלהם ניתן להיפרע בידי בעל המחסן הרשוי, על פי ביטוח או חוזה שיפויים.

13ניכוי מס תשומות בידי עוסק זעירתיקונים: תשל״ח־2

(א)עוסק זעיר זכאי לנכות בתקופת דו״ח פלונית את מלוא מס התשומות לאותה תקופה.
(ב)היה מס התשומות בתקופת דו״ח פלונית, לרבות עודף מס תשומות מתקופות דו״ח קודמות הניתן לניכוי כאמור בתקנת משנה (ג), עודף על המס שהעוסק הזעיר חייב בו, לא יוחזר לו העודף אלא יזקף לזכותו של העוסק בחשבונו בהנהלת המס.
(ג)העוסק יהיה רשאי לנכות את הסכום העומד לזכותו מהמס המגיע ממנו לתקופות הדיווח שלאחר מכן.
(ד)עוסק זעיר שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא מחסל את עסקו רשאי לקבל החזר מס תשומות שלא נוכה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עוסק זעיר זכאי לנכות בתקופת דו״ח פלונית את מלוא מס התשומות לאותה תקופה.
{{ח:תת|(ב)}} היה מס התשומות בתקופת דו״ח פלונית, לרבות עודף מס תשומות מתקופות דו״ח קודמות הניתן לניכוי כאמור בתקנת משנה (ג), עודף על המס שהעוסק הזעיר חייב בו, לא יוחזר לו העודף אלא יזקף לזכותו של העוסק בחשבונו בהנהלת המס.
{{ח:תת|(ג)}} העוסק יהיה רשאי לנכות את הסכום העומד לזכותו מהמס המגיע ממנו לתקופות הדיווח שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ד)}} עוסק זעיר שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא מחסל את עסקו רשאי לקבל החזר מס תשומות שלא נוכה.

13אהחזרת מס עודףתיקונים: תשל״ט־3, תש״ם, תשמ״א־3, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשנ״א־2, [הודעות], תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשנ״ז־6

(א)היה מס התשומות בתקופת דו״ח פלונית של עוסק מורשה עודף על המס שהעוסק המורשה חייב בו לאותה תקופה, יוחזר לו העודף כמפורט בתקנת משנה (ב).
(ב)לצורך קבלת כל עודף מס תשומות שיש להחזירו לפי תקנה זו או לפי כל דין אחר, או כל סכום אחר שיש להחזירו לפי סעיף 105(ג) לחוק (להלן – העודף), על עוסק או נציגו, אם מונה לו נציג לפי החוק, להודיע למנהל בעת הרישום לפי סעיף 52 לחוק את פרטי חשבון הבנק של העוסק שלזכותו ייזקף העודף.
(2)לא נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1) או שחל שינוי כלשהו בפרטי חשבון הבנק – יודיע על כך העוסק או נציגו, לפי הענין, בטופס הודעה בדבר פרטי בנק שקבע המנהל.
(ב)הודעה בדבר פרטי בנק תוגש לאחד מסניפי הבנקים האמורים בתוספת השלישית ותאושר בידי הבנק, או תוזן ישירות בידי מייצג, כמשמעותו בסעיף 143א לחוק, למחשב של שירות עיבודים ממוכנים של משרד האוצר;
(ג)העודף ייזקף לזכות חשבון הבנק המצויין בהודעה בדבר פרטי בנק תוך 30 ימים או מיום הזנתה למחשב כאמור בפסקת משנה (ב); לא צויינו כל הפרטים בהודעה או לא צויינו נכונה – ייזקף העודף תוך 30 ימים מהיום שבו הושלמו או תוקנו הפרטים.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 105(ג) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 105
  • החוק → חוק מס ערך מוסף
  • סעיף 52 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 52
  • בסעיף 143א לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 143א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה מס התשומות בתקופת דו״ח פלונית של עוסק מורשה עודף על המס שהעוסק המורשה חייב בו לאותה תקופה, יוחזר לו העודף כמפורט בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לצורך קבלת כל עודף מס תשומות שיש להחזירו לפי תקנה זו או לפי כל דין אחר, או כל סכום אחר שיש להחזירו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 105|סעיף 105(ג) לחוק}} (להלן – העודף), על עוסק או נציגו, אם מונה לו נציג לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|החוק}}, להודיע למנהל בעת הרישום לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק}} את פרטי חשבון הבנק של העוסק שלזכותו ייזקף העודף.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} לא נמסרה הודעה כאמור בפסקה (1) או שחל שינוי כלשהו בפרטי חשבון הבנק – יודיע על כך העוסק או נציגו, לפי הענין, בטופס הודעה בדבר פרטי בנק שקבע המנהל.
{{ח:תתתת|(ב)}} הודעה בדבר פרטי בנק תוגש לאחד מסניפי הבנקים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ותאושר בידי הבנק, או תוזן ישירות בידי מייצג, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 143א|בסעיף 143א לחוק}}, למחשב של שירות עיבודים ממוכנים של משרד האוצר;
{{ח:תתתת|(ג)}} העודף ייזקף לזכות חשבון הבנק המצויין בהודעה בדבר פרטי בנק תוך 30 ימים או מיום הזנתה למחשב כאמור בפסקת משנה (ב); לא צויינו כל הפרטים בהודעה או לא צויינו נכונה – ייזקף העודף תוך 30 ימים מהיום שבו הושלמו או תוקנו הפרטים.

14איסור לנכות מס תשומות על רכב מנועיתיקונים: תשל״ו, תשל״ז־3, תשל״ח־2, תשל״ט־3, תש״ם־2, תשמ״ו־4, תשנ״ז־2

(א)המס שהוטל על מכירת רכב פרטי לעוסק או על ייבוא רכב כאמור בידי עוסק לא יהיה ניתן לניכוי.
(ב)הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו במקרים הבאים:
(1)
(2)היבוא או הרכישה נעשו –
(א)בידי עוסק שעיקר עסקו מכירת רכב, לרבות רכב פרטי משומש, לגבי רכב שאין בו שימוש ואינו מיועד לשימוש לבד ממכירתו במהלך העסק;
(ב)בידי עוסק אחר אם הרכב משמש אך ורק לאחד מאלה:
ללימוד נהיגה בבית ספר לנהיגה;
להשכרת רכב בידי מי שעסקו השכרת רכב;
להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים;
לסיורים וטיולי שטח, בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאמור.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המס שהוטל על מכירת רכב פרטי לעוסק או על ייבוא רכב כאמור בידי עוסק לא יהיה ניתן לניכוי.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו במקרים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(2)}} היבוא או הרכישה נעשו –
{{ח:תתתת|(א)}} בידי עוסק שעיקר עסקו מכירת רכב, לרבות רכב פרטי משומש, לגבי רכב שאין בו שימוש ואינו מיועד לשימוש לבד ממכירתו במהלך העסק;
{{ח:תתתת|(ב)}} בידי עוסק אחר אם הרכב משמש אך ורק לאחד מאלה:
{{ח:תתתת}} ללימוד נהיגה בבית ספר לנהיגה;
{{ח:תתתת}} להשכרת רכב בידי מי שעסקו השכרת רכב;
{{ח:תתתת}} להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים;
{{ח:תתתת}} לסיורים וטיולי שטח, בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאמור.

15מס תשומות בדירת מגוריםתיקונים: תשמ״ד־7

עוסק לא יהא רשאי לנכות מס תשומות על רכישת דירת מגוריו או על בנייתה, כולה או מקצתה, ולא את מס התשומות על השירותים שקיבל לצורך רכישתה או בנייתה אם הדירה משמשת או תשמש גם כמקום עסקו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עוסק לא יהא רשאי לנכות מס תשומות על רכישת דירת מגוריו או על בנייתה, כולה או מקצתה, ולא את מס התשומות על השירותים שקיבל לצורך רכישתה או בנייתה אם הדירה משמשת או תשמש גם כמקום עסקו.

15אמס תשומות על טובות הנאהתיקונים: תשמ״ב־5

(א)בתקנה זו –
”תשומה“, בשל עובד – נכס או שירות כגון ארוחה, דיור, מתנה או בידור, המיועדים להנאתם, לתועלתם, לרווחתם או לטובתם של העובד או של בן־משפחתו;
”עובד“ – לרבות אדם שיש לו חלק בבעלות בעסק או אחד ממנהליו.
(ב)מס תשומות שנתחייב בו עוסק על תשומה בשל עובדו אינו ניתן לניכוי אלא אם הוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי התשומה נמכרה לעובד או ניתנה לו כשירות, והמכירה או מתן השירות כלולים בדו״ח תקופתי של העוסק כעסקאות חייבות במס שמחירן נקבע לפי הוראות סעיף 10 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 10 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשומה“, בשל עובד – נכס או שירות כגון ארוחה, דיור, מתנה או בידור, המיועדים להנאתם, לתועלתם, לרווחתם או לטובתם של העובד או של בן־משפחתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות אדם שיש לו חלק בבעלות בעסק או אחד ממנהליו.
{{ח:תת|(ב)}} מס תשומות שנתחייב בו עוסק על תשומה בשל עובדו אינו ניתן לניכוי אלא אם הוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי התשומה נמכרה לעובד או ניתנה לו כשירות, והמכירה או מתן השירות כלולים בדו״ח תקופתי של העוסק כעסקאות חייבות במס שמחירן נקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 10|סעיף 10 לחוק}}.

16מס תשומות על אירוח

לא יהא ניתן לניכוי מס תשומות בשל הוצאות אירוח, פרט לניכוי מס תשומות על הוצאה לאירוח אדם מחוץ לארץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יהא ניתן לניכוי מס תשומות בשל הוצאות אירוח, פרט לניכוי מס תשומות על הוצאה לאירוח אדם מחוץ לארץ.

16אמס תשומות על יבוא בידי סוכן ליבוא אישיתיקונים: תש״ם־2

לא יהא ניתן לניכוי מס תשומות ששולם על יבוא טובין על פי רשמון יבוא הרשום על שמו של סוכן ליבוא אישי, אם הטובין מיובאים ביבוא אישי עבור יחידים;
לענין תקנה זו, ”סוכן ליבוא אישי“ ו”יחיד“ – כמשמעותם בצו יבוא חפשי, תשל״ח–1978.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יהא ניתן לניכוי מס תשומות ששולם על יבוא טובין על פי רשמון יבוא הרשום על שמו של סוכן ליבוא אישי, אם הטובין מיובאים ביבוא אישי עבור יחידים;
{{ח:ת}} לענין תקנה זו, ”סוכן ליבוא אישי“ ו”יחיד“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|https://apps.economy.gov.il/Apps/PersonalImport/Home/Digital_Order/|בצו יבוא חפשי, תשל״ח–1978}}.

17בשימוש לצורך עצמיתיקונים: תשל״ז־3, תשל״ט־2

בשימוש לצורך עצמי שהוא עסקה החייבת במס יוציא העוסק חשבונית ערוכה על שמו הוא במועד שנקבע בסעיף 46 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 46 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 46
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בשימוש לצורך עצמי שהוא עסקה החייבת במס יוציא העוסק חשבונית ערוכה על שמו הוא במועד שנקבע {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק}}.

18תשומות לעסק לצרכים אחריםתיקונים: תשמ״ב־4

(א)בלי לפגוע בהוראות פרק זה, מס תשומות בשל רכישת נכסים או בשל קבלת שירותים לשימוש בעסקאות שלגביהן מותר מס התשומות בניכוי (להלן בתקנה זו – לצרכי העסק) וגם לשימוש בעסקאות שלגביהן אין מס התשומות מותר בניכוי או כל שימוש אחר (להלן בתקנה זו – שלא לצרכי העסק) – יהא ניתן לניכוי בשיעור יחסי שהוא כיחס השימוש לצרכי העסק לכלל השימוש.
(ב)היה בשימוש שלא לצרכי עסק, שימוש בלתי מסויים ינהגו לפי הכללים כדלהלן –
(1)קבע המנהל את החלק היחסי לשימוש שלא לצרכי עסק, יראו את קביעתו כשומה וינהגו על פיה, כל עוד לא נקבע אחרת;
(2)לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות;
(3)לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא שלא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.
(ג)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, מס תשומות בשל רכישת נכסים או בשל קבלת שירותים לשימוש בעסקאות שלגביהן מותר מס התשומות בניכוי (להלן בתקנה זו – לצרכי העסק) וגם לשימוש בעסקאות שלגביהן אין מס התשומות מותר בניכוי או כל שימוש אחר (להלן בתקנה זו – שלא לצרכי העסק) – יהא ניתן לניכוי בשיעור יחסי שהוא כיחס השימוש לצרכי העסק לכלל השימוש.
{{ח:תת|(ב)}} היה בשימוש שלא לצרכי עסק, שימוש בלתי מסויים ינהגו לפי הכללים כדלהלן –
{{ח:תתת|(1)}} קבע המנהל את החלק היחסי לשימוש שלא לצרכי עסק, יראו את קביעתו כשומה וינהגו על פיה, כל עוד לא נקבע אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות;
{{ח:תתת|(3)}} לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא שלא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

19תיקונים: תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
פרק ו׳ – דו״חות

20תקופת דיווח לענין סעיף 67תיקונים: תשל״ו, תשל״ז־5, תשמ״ד, תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א, [הודעות], תשע״ג, תשע״ג־2

(א)בתקנות אלה –
”תקנות הרישום“ – תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976;
”השנה הקובעת“ – תקופה של שנים עשר חדשים רצופים המסתיימת ב־31 באוגוסט של שנת המס שחלפה.
(ב)תקופת דו״ח של עוסק לענין סעיף 67 לחוק תהא בת חודש ותחילתה באחד בחודש.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב) תהא תקופת הדו״ח של עוסק בת חדשיים אם מחזור עסקאותיו בשנה הקובעת אינו עולה על 800,000 שקלים חדשים ; תחילתה של כל תקופה בת חודשיים היא באחד בחודש של כל אחד מהחודשים ינואר, מרס, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר.
(2)הסכום הנקוב בפסקה (1) יתואם ב־1 בספטמבר של כל שנה בדרך האמורה בתקנה 25(ב) ויעוגל ל־5,000 השקלים החדשים הקרובים.
(3)עוסק שפעל רק בחלק מן השנה הקובעת או שמחזור עסקאותיו לשנה הקובעת אינו ידוע מסיבה אחרת, יחושב מחזור עסקאותיו כאמור בתקנה 14 לתקנות הרישום.
(4)עוסק שנרשם לפי תקנות הרישום ביום ל׳ בשבט התשמ״ז (1 במרס 1987) או לאחריו, ייקבע מחזור עסקאותיו לענין פסקה (1) על פי מחזור העסקאות שהצהיר בטופס הרישום ותקופת הדו״ח תהא בתוקף עד ה־31 בדצמבר 1987.
(5)על אף האמור בפסקה (1), רשאי המנהל להתיר לעוסק, בתנאים שיורה, להגיש דו״ח תקופתי כאמור בתקנת משנה (ב).
(ד)עוסק שהחוק הוחל לגביו לראשונה שלא באחד בחודש פלוני, תהא תקופת הדיווח הראשונה שלו התקופה המתחילה ביום שבו הוחל לגביו החוק כאמור עד תום אותו חודש או עד תום החדשיים, הכל לפי הענין.
(ה)בסעיף 1 לחוק, בהגדרת ”מחזור עסקאות של עוסק“ ובתקנה 14 לתקנות הרישום, יקראו, לענין תקנות אלה, בכל מקום שבו נאמר ”שנת מס שחלפה“ או ”שנת המס שחלפה“ כאילו נאמר ”שנה קובעת“ או ”השנה הקובעת“.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נכון לינואר 2008; החל מספטמבר 2011, 910,000 ש״ח)
לפי סעיף 67(א2)(1) לחוק הסכום הוגדל ל־1,775,000 ש״ח (נכון לינואר 2026).
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976 → תקנות מס ערך מוסף (רישום)
  • סעיף 67 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 67
  • בתקנה 14 לתקנות הרישום → תקנות מס ערך מוסף (רישום) #סעיף 14
  • תקנות הרישום → תקנות מס ערך מוסף (רישום)
  • שהחוק → חוק מס ערך מוסף
  • החוק → חוק מס ערך מוסף
  • בסעיף 1 לחוק, בהגדרת ”מחזור עסקאות של עוסק“ → חוק מס ערך מוסף #סעיף 1
  • ובתקנה 14 לתקנות הרישום → תקנות מס ערך מוסף (רישום) #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הרישום“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)|תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השנה הקובעת“ – תקופה של שנים עשר חדשים רצופים המסתיימת ב־31 באוגוסט של שנת המס שחלפה.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת דו״ח של עוסק לענין {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67 לחוק}} תהא בת חודש ותחילתה באחד בחודש.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) תהא תקופת הדו״ח של עוסק בת חדשיים אם מחזור עסקאותיו בשנה הקובעת אינו עולה על 800,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לינואר 2008; החל מספטמבר 2011, 910,000 ש״ח)}}; תחילתה של כל תקופה בת חודשיים היא באחד בחודש של כל אחד מהחודשים ינואר, מרס, מאי, יולי, ספטמבר ונובמבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67(א2)(1) לחוק}} הסכום הוגדל ל־1,775,000 ש״ח (נכון לינואר 2026).}}
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הנקוב בפסקה (1) יתואם ב־1 בספטמבר של כל שנה בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25(ב)}} ויעוגל ל־5,000 השקלים החדשים הקרובים.
{{ח:תתת|(3)}} עוסק שפעל רק בחלק מן השנה הקובעת או שמחזור עסקאותיו לשנה הקובעת אינו ידוע מסיבה אחרת, יחושב מחזור עסקאותיו כאמור {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 14|בתקנה 14 לתקנות הרישום}}.
{{ח:תתת|(4)}} עוסק שנרשם לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)|תקנות הרישום}} ביום ל׳ בשבט התשמ״ז (1 במרס 1987) או לאחריו, ייקבע מחזור עסקאותיו לענין פסקה (1) על פי מחזור העסקאות שהצהיר בטופס הרישום ותקופת הדו״ח תהא בתוקף עד ה־31 בדצמבר 1987.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי המנהל להתיר לעוסק, בתנאים שיורה, להגיש דו״ח תקופתי כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} עוסק {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|שהחוק}} הוחל לגביו לראשונה שלא באחד בחודש פלוני, תהא תקופת הדיווח הראשונה שלו התקופה המתחילה ביום שבו הוחל לגביו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|החוק}} כאמור עד תום אותו חודש או עד תום החדשיים, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק, בהגדרת ”מחזור עסקאות של עוסק“}} {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 14|ובתקנה 14 לתקנות הרישום}}, יקראו, לענין תקנות אלה, בכל מקום שבו נאמר ”שנת מס שחלפה“ או ”שנת המס שחלפה“ כאילו נאמר ”שנה קובעת“ או ”השנה הקובעת“.

21תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

21אתקופת דו״ח של עוסק באבנים יקרות ושל עוסק תושב אזור אילתתיקונים: תשל״ו, תשמ״ט

(א)עוסק שעסקאותיו פטורות ממס לפי סעיף 33 לחוק, או עוסק תושב אזור אילת, כהגדרתו בחוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ״ה–1985, שעסקאותיו פטורים לפי סעיפים 5 או 6 לחוק האמור, תהא תקופת הדו״ח שלו שנת מס, אולם אם עשה עסקה החייבת במס ידווח עליה בדו״ח תקופתי כאמור בתקנה 20.
(ב)מי שתקופת הדו״ח שלו היא אחת לשנה על־פי תקנת משנה (א) יגיש את הדו״ח תוך שבעים וחמישה ימים מתום שנת המס לגבי שנת המס שחלפה.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 33 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 33
  • בחוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ״ה–1985 → חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים)
  • סעיפים 5 → חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים) #סעיף 5
  • או 6 לחוק האמור → חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים) #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עוסק שעסקאותיו פטורות ממס לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 33|סעיף 33 לחוק}}, או עוסק תושב אזור אילת, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים)|בחוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ״ה–1985}}, שעסקאותיו פטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים)#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים)#סעיף 6|או 6 לחוק האמור}}, תהא תקופת הדו״ח שלו שנת מס, אולם אם עשה עסקה החייבת במס ידווח עליה בדו״ח תקופתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שתקופת הדו״ח שלו היא אחת לשנה על־פי תקנת משנה (א) יגיש את הדו״ח תוך שבעים וחמישה ימים מתום שנת המס לגבי שנת המס שחלפה.

22פטורים מהגשת דו״ח

אלה פטורים מהגשת דו״ח:
(1)עוסק שכל עסקאותיו הן כאמור בסעיף 31(1) או (2) לחוק.
(2)עוסק זעיר הפטור ממס לפי סעיף 31(3) לחוק.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 31(1) או (2) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 31
  • סעיף 31(3) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 31
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה פטורים מהגשת דו״ח:
{{ח:תת|(1)}} עוסק שכל עסקאותיו הן כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 31|בסעיף 31(1) או (2) לחוק}}.
{{ח:תת|(2)}} עוסק זעיר הפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 31|סעיף 31(3) לחוק}}.

23הגשת דו״חתיקונים: תשל״ו, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשמ״א־3, תשמ״ג, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ה־5, תשנ״ח־5, [הודעות]

(א)דו״ח תקופתי של עוסק יוגש לפי טופס ובמספר עותקים שקבע המנהל, ורשאי הוא לקבוע טפסים שונים לגבי דו״חות בהם יש עודף מס תשומות; העוסק ימלא בדו״ח את כל הפרטים הנדרשים ויחתום אישית במקום המיועד לכך, ואם נבצר ממנו לחתום אישית ייחתם הדו״ח בידי בא כוחו של העוסק תוך ציון שמו ותפקידו של בא הכוח והעובדה שהעוסק הסמיכו לחתום על הדו״ח בשמו; עוסק שהוא חבר־בני־אדם יציין ליד החתימה שם החותם ותפקידו.
(ב)הדו״ח התקופתי יוגש, בצירוף התשלום הנובע ממנו, אם נובע כך, לאחד מסניפי הבנקים האמורים בתוספת השלישית, בשעות הבנק המקובלות.
(2)הגשת הדו״ח תהא בחתימת הקופאי וחותמת הבנק על גבי הדו״ח ועל העתק, או על ספח של הדו״ח, לפי הענין; החתימה והחותמת על ההעתק או על הספח יהיו ראיה לקבלת הדו״ח, ואם נבע תשלום מן הדו״ח – גם על התשלום.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב), דו״ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ומעלה יוגש לאחד ממשרדי מס ערך מוסף המפורטים בתוספת לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, אשר בו רשום העוסק; ואולם מייצג כמשמעותו בסעיף 143א לחוק, הקשור במישרין למחשב של שירות עיבודים ממוכנים שליד משרד האוצר, יוכל להזין למחשב דו״חות להחזר בכל סכום, ובלבד שיפורטו בהם התשומות שהם כוללים.
(ד)דו״ח של עוסק בעסקת אקראי יהא בטופס שנקבע לענין רישומו.
(ה)על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי המנהל להתיר לעוסק פלוני או לסוגי עוסקים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להגיש את הדו״ח התקופתי לאדם שהמנהל קבע לשם כך.
(ו)הסכום הנקוב בתקנת משנה (ג) יתואם במועדים ובדרך האמורים בתקנה 25(ד).
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם ליולי 1995; החל מינואר 2026, 21,469 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • בתוספת לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976 → תקנות מס ערך מוסף (רישום) #תוספת
  • בסעיף 143א לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 143א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דו״ח תקופתי של עוסק יוגש לפי טופס ובמספר עותקים שקבע המנהל, ורשאי הוא לקבוע טפסים שונים לגבי דו״חות בהם יש עודף מס תשומות; העוסק ימלא בדו״ח את כל הפרטים הנדרשים ויחתום אישית במקום המיועד לכך, ואם נבצר ממנו לחתום אישית ייחתם הדו״ח בידי בא כוחו של העוסק תוך ציון שמו ותפקידו של בא הכוח והעובדה שהעוסק הסמיכו לחתום על הדו״ח בשמו; עוסק שהוא חבר־בני־אדם יציין ליד החתימה שם החותם ותפקידו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הדו״ח התקופתי יוגש, בצירוף התשלום הנובע ממנו, אם נובע כך, לאחד מסניפי הבנקים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, בשעות הבנק המקובלות.
{{ח:תתת|(2)}} הגשת הדו״ח תהא בחתימת הקופאי וחותמת הבנק על גבי הדו״ח ועל העתק, או על ספח של הדו״ח, לפי הענין; החתימה והחותמת על ההעתק או על הספח יהיו ראיה לקבלת הדו״ח, ואם נבע תשלום מן הדו״ח – גם על התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), דו״ח תקופתי שיש בו עודף מס תשומות בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ליולי 1995; החל מינואר 2026, 21,469 ש״ח)}} ומעלה יוגש לאחד ממשרדי מס ערך מוסף המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#תוספת|בתוספת לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, אשר בו רשום העוסק; ואולם מייצג כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 143א|בסעיף 143א לחוק}}, הקשור במישרין למחשב של שירות עיבודים ממוכנים שליד משרד האוצר, יוכל להזין למחשב דו״חות להחזר בכל סכום, ובלבד שיפורטו בהם התשומות שהם כוללים.
{{ח:תת|(ד)}} דו״ח של עוסק בעסקת אקראי יהא בטופס שנקבע לענין רישומו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי המנהל להתיר לעוסק פלוני או לסוגי עוסקים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להגיש את הדו״ח התקופתי לאדם שהמנהל קבע לשם כך.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום הנקוב בתקנת משנה (ג) יתואם במועדים ובדרך האמורים {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25(ד)}}.

23אדו״ח נוסףתיקונים: תשל״ח־2, תשנ״ה־2

(א)עוסק המוכר נכס או נותן שירות לתושב שטחי עזה ויריחו, או הקונה נכס או מקבל שירות מהתושב, יגיש דו״ח נוסף על עסקאות אלה כאמור בסעיף 72 לחוק.
(ב)דו״ח נוסף שנדרש עוסק להגישו לפי סעיף 72 לחוק יהא חתום בידי העוסק ואם העוסק הוא חבר בני אדם יצויין ליד החתימה שם החותם ותפקידו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 72 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 72
  • סעיף 72 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 72
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עוסק המוכר נכס או נותן שירות לתושב שטחי עזה ויריחו, או הקונה נכס או מקבל שירות מהתושב, יגיש דו״ח נוסף על עסקאות אלה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 72|בסעיף 72 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} דו״ח נוסף שנדרש עוסק להגישו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 72|סעיף 72 לחוק}} יהא חתום בידי העוסק ואם העוסק הוא חבר בני אדם יצויין ליד החתימה שם החותם ותפקידו.

23ברישום כעוסק אחד – דיווחתיקונים: תשמ״ז, תשנ״ג

(א)עוסקים שנרשמו כעוסק אחד יגישו דו״ח תקופתי אחד על כל עסקאותיהם וכך יגישו גם כל דו״ח אחר שיידרשו, אלא אם נקבע או הורה המנהל אחרת.
(ב)דו״ח תקופתי כאמור לא יכלול עסקאות שעשו עוסקים בינם לבין עצמם.
(ג)הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על עסקה אשר הקונה לא רשאי על פי דין לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית המס שהוצאה בגינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עוסקים שנרשמו כעוסק אחד יגישו דו״ח תקופתי אחד על כל עסקאותיהם וכך יגישו גם כל דו״ח אחר שיידרשו, אלא אם נקבע או הורה המנהל אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} דו״ח תקופתי כאמור לא יכלול עסקאות שעשו עוסקים בינם לבין עצמם.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על עסקה אשר הקונה לא רשאי על פי דין לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית המס שהוצאה בגינה.

23גהגשת דוח תקופתי של עוסק באופן מקווןתיקונים: תשע״ו

(א)בתקנה זו –
”אישור באמצעות מערכת ממוכנת“ – אישור הניתן להפקה כפלט;
”דוח תקופתי“ – דוח תקופתי כאמור בסעיפים 67 ו־67א לחוק, לפי העניין;
”מערכת ממוכנת“ – מערכת מחשבים שבאמצעותה נקלטים דוחות תקופתיים המוגשים באופן מקוון כאמור בסעיף 72א לחוק;
”פלט“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.
(ב)על אף האמור בתקנות 23(א) ו־(ב) –
(1)עוסק אשר התקיים בו האמור בסעיף 69א(ז) לחוק, יגיש דוח תקופתי באופן מקוון, כאמור בסעיף 72א;
(2)עוסק אשר לא התקיים בו האמור בפסקה (1), רשאי, לבקשתו, להגיש דוח תקופתי באופן מקוון, באמצעות שם משתמש וסיסמה שיינתנו לו למטרה זו.
(ג)לדוח תקופתי כאמור בסעיף קטן (ב) יצורף התשלום הנובע ממנו, אם נובע כך; לעניין זה יראו עוסק כמי שהגיש דוח תקופתי במועד, אם התשלום בוצע בתוך שני ימי עסקים מהיום שבו התקבל הדוח, אך לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת הדוח לפי סעיף 67 לחוק; התשלום יכול שיבוצע באופן מקוון או באחד מסניפי בנק הדואר בשעות הפעילות.
(ד)הגיש עוסק דוח תקופתי כאמור בתקנת משנה (ב), יקבל אישור על קליטת הדוח ועל תשלומו כמפורט להלן, אשר יחד יהוו ראיה להגשת הדוח:
(1)הגיש עוסק דוח תקופתי באופן מקוון בצירוף התשלום הנובע ממנו, יקבל אישור באמצעות מערכת ממוכנת, על הגשת הדוח ותשלומו;
(2)הגיש עוסק דוח תקופתי באופן מקוון ושילם את התשלום הנובע ממנו בסניף בנק הדואר, יקבל אישור באמצעות מערכת ממוכנת, על הגשת הדוח; חתימת קופאי הבנק וחותמת הבנק על גבי שובר התשלום יהוו אישור על תשלום הדוח.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיפים 67 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 67
  • ו־67א לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 67א
  • בסעיף 72א לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 72א
  • בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 → חוק המחשבים
  • בסעיף 69א(ז) לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 69א
  • בסעיף 72א → חוק מס ערך מוסף #סעיף 72א
  • סעיף 67 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 67
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור באמצעות מערכת ממוכנת“ – אישור הניתן להפקה כפלט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוח תקופתי“ – דוח תקופתי כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|בסעיפים 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|ו־67א לחוק}}, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ממוכנת“ – מערכת מחשבים שבאמצעותה נקלטים דוחות תקופתיים המוגשים באופן מקוון כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 72א|בסעיף 72א לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פלט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנות 23(א) ו־(ב)}} –
{{ח:תתת|(1)}} עוסק אשר התקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 69א|בסעיף 69א(ז) לחוק}}, יגיש דוח תקופתי באופן מקוון, כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 72א|בסעיף 72א}};
{{ח:תתת|(2)}} עוסק אשר לא התקיים בו האמור בפסקה (1), רשאי, לבקשתו, להגיש דוח תקופתי באופן מקוון, באמצעות שם משתמש וסיסמה שיינתנו לו למטרה זו.
{{ח:תת|(ג)}} לדוח תקופתי כאמור בסעיף קטן (ב) יצורף התשלום הנובע ממנו, אם נובע כך; לעניין זה יראו עוסק כמי שהגיש דוח תקופתי במועד, אם התשלום בוצע בתוך שני ימי עסקים מהיום שבו התקבל הדוח, אך לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת הדוח לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67 לחוק}}; התשלום יכול שיבוצע באופן מקוון או באחד מסניפי בנק הדואר בשעות הפעילות.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש עוסק דוח תקופתי כאמור בתקנת משנה (ב), יקבל אישור על קליטת הדוח ועל תשלומו כמפורט להלן, אשר יחד יהוו ראיה להגשת הדוח:
{{ח:תתת|(1)}} הגיש עוסק דוח תקופתי באופן מקוון בצירוף התשלום הנובע ממנו, יקבל אישור באמצעות מערכת ממוכנת, על הגשת הדוח ותשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} הגיש עוסק דוח תקופתי באופן מקוון ושילם את התשלום הנובע ממנו בסניף בנק הדואר, יקבל אישור באמצעות מערכת ממוכנת, על הגשת הדוח; חתימת קופאי הבנק וחותמת הבנק על גבי שובר התשלום יהוו אישור על תשלום הדוח.

24שינוי הדו״ח לפי הודעת חיוב וזיכויתיקונים: תשל״ו

(א)עוסק מורשה שהוציא הודעת חיוב במס חייב לתקן לפיה את סכום מס התשומות בדו״ח התקופתי של התקופה שבה הוצאה ההודעה.
(ב)עוסק המקבל הודעת זיכוי במס חייב לתקן לפיה את סכום מס התשומות בדו״ח התקופתי של התקופה שבה נתקבלה ההודעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עוסק מורשה שהוציא הודעת חיוב במס חייב לתקן לפיה את סכום מס התשומות בדו״ח התקופתי של התקופה שבה הוצאה ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק המקבל הודעת זיכוי במס חייב לתקן לפיה את סכום מס התשומות בדו״ח התקופתי של התקופה שבה נתקבלה ההודעה.

24אהודעה על הכרה בחוב כחוב אבודתיקונים: תשס״א, תש״ף־3

(א)בתקנה זו –
”הודעת זיכוי“ – כמשמעותה בסעיף 23א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), התשל״ג–1973 (להלן – ההוראות);
”חוב אבוד“ – סכום מס ששילם עוסק בעד עסקה, ושהוכח להנחת דעתו של המנהל, שהפך להיות אבוד.
(ב)עוסק המוציא הודעת זיכוי, בשל חוב אבוד, יגיש למנהל, בנוסף לה, הודעה בכתב שיצורפו לה מסמכים התומכים בעובדות המפורטות בהודעה, לרבות ציון הדוחות התקופתיים שבהם נכללות החשבוניות המתייחסות להודעת הזיכוי; בהודעה יפורטו כל אלה:
(1)פרטי העסקה שבשלה נוצר החוב;
(2)פעולות והליכים שנקט העוסק לגביית החוב;
(3)עובדות אחרות הנוגעות להודעה, שבשלהן הפך החוב לחוב אבוד.
(ג)הוצאת הודעת הזיכוי והגשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשו לאחר שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור (להלן – התקופה).
(ד)במנין התקופה לא יובאו:
(1)פרק הזמן שבין יום הגשת תביעת חוב במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל לבין יום מתן אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיבידנד סופי למבקש;
(2)פרק הזמן שבין יום הגשת תביעה לבית המשפט לגביית החוב ובין יום היות פסק הדין לפסק דין חלוט.
(ה)עוסק ישמור ברשותו את העתק ההודעה כשהיא חתומה בחותמת ”התקבל“ ממשרד מס ערך מוסף כמשמעותו בתקנה 16 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976.
(ו)עוסק שאין בידו הודעה חתומה כאמור בתקנת משנה (ה) לא יהא רשאי לפעול כאמור בהוראה 23א(א)(3) להוראות.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 23א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), התשל״ג–1973 → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #סעיף 23א
  • בתקנה 16 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976 → תקנות מס ערך מוסף (רישום) #סעיף 16
  • בהוראה 23א(א)(3) להוראות → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2) #סעיף 23א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת זיכוי“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#סעיף 23א|בסעיף 23א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), התשל״ג–1973}} (להלן – ההוראות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב אבוד“ – סכום מס ששילם עוסק בעד עסקה, ושהוכח להנחת דעתו של המנהל, שהפך להיות אבוד.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק המוציא הודעת זיכוי, בשל חוב אבוד, יגיש למנהל, בנוסף לה, הודעה בכתב שיצורפו לה מסמכים התומכים בעובדות המפורטות בהודעה, לרבות ציון הדוחות התקופתיים שבהם נכללות החשבוניות המתייחסות להודעת הזיכוי; בהודעה יפורטו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי העסקה שבשלה נוצר החוב;
{{ח:תתת|(2)}} פעולות והליכים שנקט העוסק לגביית החוב;
{{ח:תתת|(3)}} עובדות אחרות הנוגעות להודעה, שבשלהן הפך החוב לחוב אבוד.
{{ח:תת|(ג)}} הוצאת הודעת הזיכוי והגשת הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשו לאחר שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור (להלן – התקופה).
{{ח:תת|(ד)}} במנין התקופה לא יובאו:
{{ח:תתת|(1)}} פרק הזמן שבין יום הגשת תביעת חוב במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל לבין יום מתן אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיבידנד סופי למבקש;
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן שבין יום הגשת תביעה לבית המשפט לגביית החוב ובין יום היות פסק הדין לפסק דין חלוט.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק ישמור ברשותו את העתק ההודעה כשהיא חתומה בחותמת ”התקבל“ ממשרד מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 16|בתקנה 16 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}.
{{ח:תת|(ו)}} עוסק שאין בידו הודעה חתומה כאמור בתקנת משנה (ה) לא יהא רשאי לפעול כאמור {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)#סעיף 23א|בהוראה 23א(א)(3) להוראות}}.
פרק ז׳ – הוראות שונות

25דמי גביהתיקונים: תשמ״ד־3, תשמ״ו־3, תשמ״ז־2, [הודעות]

(א)הופעלו הליכי גביה על פי פקודת המסים (גביה), בשל חוב מס, יווספו עליו ההוצאות הכרוכות בדרישת התשלום, בגבייתו ובעיקול טובין, בשיעורים אלה:
(1)לכל הודעה בדבר דרישה לתשלום מס, כתב הרשאה, או מתן צו למכירת נכסים – 3 שקלים חדשים ;
(2)ביצוע עיקול – 5 שקלים חדשים לכל אדם שהשתתף בביצועו;
(ב)הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מדד חדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”מדד יסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
(ג)סכום שעודכן על פי תקנה משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(דמי הגבייה הוחלפו בדמי גבייה לפי תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע״א–2011):
(מתואם לאוקטובר 1985; החל מיולי 2011, 38 ש״ח)
(מתואם לאוקטובר 1985; החל מיולי 2011, 43 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(דמי הגבייה הוחלפו בדמי גבייה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות)|תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע״א–2011}}):}}
{{ח:תת|(א)}} הופעלו הליכי גביה על פי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, בשל חוב מס, יווספו עליו ההוצאות הכרוכות בדרישת התשלום, בגבייתו ובעיקול טובין, בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל הודעה בדבר דרישה לתשלום מס, כתב הרשאה, או מתן צו למכירת נכסים – 3 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוקטובר 1985; החל מיולי 2011, 38 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע עיקול – 5 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוקטובר 1985; החל מיולי 2011, 43 ש״ח)}} לכל אדם שהשתתף בביצועו;
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד חדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד יסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.
{{ח:תת|(ג)}} סכום שעודכן על פי תקנה משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה.

25אתעודת רישום או אישורתיקונים: תשל״ח־2

(א)עוסק יציג דרך קבע בחצרי עסקו ובמקום בולט את תעודת העוסק או אישור שקיבל לפי סעיף 53 לחוק.
(ב)כל מסמך ששולח עוסק או אדם מטעמו אל המנהל במסגרת עסקיו, ישא את המספר של תעודת העוסק או האישור כאמור בתקנת משנה (א).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 53 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 53
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עוסק יציג דרך קבע בחצרי עסקו ובמקום בולט את תעודת העוסק או אישור שקיבל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 53|סעיף 53 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל מסמך ששולח עוסק או אדם מטעמו אל המנהל במסגרת עסקיו, ישא את המספר של תעודת העוסק או האישור כאמור בתקנת משנה (א).

26תעודת משלוח

עוסק המוביל טובין שעשה בהם עסקה ועוסק שעיסוקו הובלת טובין, רשאים להוביל את הטובין בלי תעודת משלוח או חשבונית אם נתקיים אחד מאלה:
(1)מוכר הטובין אינו יצרן הטובין או שאין עסקו, כולו או מקצתו, מכירתם בסיטונות;
(2)הטובין פטורים ממס או חל עליהם שיעור אפס;
(3)אין חובה על העוסק להוציא תעודת משלוח, על פי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), תשל״ג–1973.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), תשל״ג–1973 → הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עוסק המוביל טובין שעשה בהם עסקה ועוסק שעיסוקו הובלת טובין, רשאים להוביל את הטובין בלי תעודת משלוח או חשבונית אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מוכר הטובין אינו יצרן הטובין או שאין עסקו, כולו או מקצתו, מכירתם בסיטונות;
{{ח:תת|(2)}} הטובין פטורים ממס או חל עליהם שיעור אפס;
{{ח:תת|(3)}} אין חובה על העוסק להוציא תעודת משלוח, על פי {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2)|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), תשל״ג–1973}}.

26אהמצאת מסמכיםתיקונים: תשמ״ז

(א)המסמכים המפורטים להלן יומצאו ביד או בדואר רשום:
דרישה, הודעה, החלטה, השגה, התראה או קביעה לפי הסעיפים 50, 60, 72, 74, 77א, 82, 95, 108(א), 109(א)(4), 111(ב) ו־(ו), 112(א) ו־(ב), 112א(א), 113 או 138 לחוק, הכל לפי הענין.
(ב)מסמך אחר לענין החוק יומצא ביד או יישלח בדואר.
(ג)הוצא מסמך ביד לעובדו של הנמען יקבל אישור בכתב על המסירה.
↗ חיצוניות: 15
הצג הפניות חיצוניות
  • הסעיפים 50 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 50
  • 60 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 60
  • 72 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 72
  • 74 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 74
  • 77א → חוק מס ערך מוסף #סעיף 77א
  • 82 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 82
  • 95 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 95
  • 108(א) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 108
  • 109(א)(4) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 109
  • 111(ב) ו־(ו) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 111
  • 112(א) ו־(ב) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 112
  • 112א(א) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 112א
  • 113 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 113
  • או 138 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 138
  • החוק → חוק מס ערך מוסף
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המסמכים המפורטים להלן יומצאו ביד או בדואר רשום:
{{ח:תת}} דרישה, הודעה, החלטה, השגה, התראה או קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 50|הסעיפים 50}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 60|60}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 72|72}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 74|74}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 77א|77א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 82|82}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 95|95}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 108|108(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 109|109(א)(4)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 111|111(ב) ו־(ו)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 112|112(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 112א|112א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 113|113}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 138|או 138 לחוק}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} מסמך אחר לענין {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|החוק}} יומצא ביד או יישלח בדואר.
{{ח:תת|(ג)}} הוצא מסמך ביד לעובדו של הנמען יקבל אישור בכתב על המסירה.

27עבירותתיקונים: תשל״ט־2

הפרת הוראה מהוראות תקנות 6א, 6ב, 6ג ו־25א ופרקים ה׳ ו־ו׳, שלא נקבעה בחוק כעבירה, נקבעת בזה כעבירה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק → חוק מס ערך מוסף
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|תקנות 6א}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ב|6ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ג|6ג}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|ו־25א}} {{ח:פנימי|פרק ה|ופרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}}, שלא נקבעה {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק}} כעבירה, נקבעת בזה כעבירה.

28תחילהתיקונים: תשל״ו

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 21, ביום תחילתו של החוק לגבי סוג כלשהו של עוסקים לפי סעיף 147 לחוק, ותחילתה של תקנה 21 ביום ז׳ באלול תשל״ו (1 בספטמבר 1976).
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק מס ערך מוסף
  • סעיף 147 לחוק → חוק מס ערך מוסף #סעיף 147
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}}, ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|החוק}} לגבי סוג כלשהו של עוסקים לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 147|סעיף 147 לחוק}}, ותחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}} ביום ז׳ באלול תשל״ו (1 בספטמבר 1976).

29השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976“.
תוספת ראשונה

תיקונים: תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשנ״ג, תשנ״ה־2

הצג Wiki markup גולמי
{{עמודות|3|
אבטיח {{ש}}
אגוזי אדמה {{ש}}
אספרגוס {{ש}}
אפונה {{ש}}
במיה {{ש}}
בטטה {{ש}}
בצל {{ש}}
ברוקולי {{ש}}
גזר {{ש}}
גמבה {{ש}}
דלעת {{ש}}
חזרת {{ש}}
חמניות {{ש}}
חמציץ {{ש}}
חסה {{ש}}
חציל {{ש}}
חרשף {{ש}}
כנר {{ש}}
כרוב {{ש}}
כרובית {{ש}}
כרפס {{ש}}
לפת {{ש}}
לוף {{ש}}
לימה {{ש}}
לוביה {{ש}}
מילון {{ש}}
מנגולד {{ש}}
מלפפון {{ש}}
נבטים סיניים {{ש}}
סלק {{ש}}
סלרי {{ש}}
עגבניה {{ש}}
עירית {{ש}}
עולש {{ש}}
עשבי תיבול {{ש}}
פטרוזיליה {{ש}}
פטריות {{ש}}
פלפל {{ש}}
פול {{ש}}
פפריקה {{ש}}
צמחי מרפא כמפורט בהודעת המועצה לייצור ולשיווק של ירקות (שינוי התוספת), התשמ״ח–1988. {{ש}}
צנון {{ש}}
צנונית {{ש}}
קולורבי {{ש}}
קישוא {{ש}}
ריבס {{ש}}
שום {{ש}}
שמיר {{ש}}
שעועית {{ש}}
תות שדה {{ש}}
תירס {{ש}}
תפוח אדמה {{ש}}
תרד {{ש}}
}}
תוספת שניה

תיקונים: תשל״ו, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשנ״ה־2

הצג Wiki markup גולמי
{{עמודות|3|
אבוקדו {{ש}}
אגוזי מלך {{ש}}
אגוזי פקאן {{ש}}
אגס {{ש}}
אגס אסיאני {{ש}}
אוכמנית {{ש}}
אנונה {{ש}}
אננס {{ש}}
אסנה {{ש}}
אפרסמון {{ש}}
אפרסק {{ש}}
אקטינידה {{ש}}
בבקו {{ש}}
בטנה {{ש}}
בננה {{ש}}
גודגדן {{ש}}
גויאבה {{ש}}
גמבוס {{ש}}
דובדבן {{ש}}
דמדמניות {{ש}}
זית {{ש}}
חבוש {{ש}}
חזרזר {{ש}}
לונגאן {{ש}}
לימקוואט {{ש}}
ליצ׳י {{ש}}
מישמש {{ש}}
מנגו {{ש}}
מקדמיה {{ש}}
נקטרינה {{ש}}
ספודילה {{ש}}
ספורטה {{ש}}
ספונדיאס {{ש}}
ענב {{ש}}
ערמון {{ש}}
פטל {{ש}}
פיג׳ואה {{ש}}
פיטנגה {{ש}}
פיתאיה {{ש}}
פפיה {{ש}}
פפינו {{ש}}
פרי הדר על זניו ועל סוגיו {{ש}}
פרי היאק {{ש}}
צבר {{ש}}
קומקואט {{ש}}
קיוואני {{ש}}
קרמבולה {{ש}}
רימון {{ש}}
שיזף {{ש}}
שיזף הודי {{ש}}
שסק {{ש}}
שעונית (פטי פלורה) {{ש}}
שקד בקליפתו {{ש}}
תאנה {{ש}}
תות עץ {{ש}}
תמר {{ש}}
תמרילו {{ש}}
תפוח {{ש}}
}}
תוספת שלישית

תיקונים: תשנ״ח־3

הצג Wiki markup גולמי
{{עמודות|2|
בנק הדואר {{ש}}
בנק לאומי לישראל בע״מ {{ש}}
בנק איגוד לישראל בע״מ {{ש}}
בנק קופת עם לישראל בע״מ {{ש}}
בנק הפועלים בע״מ {{ש}}
בנק אמריקאי ישראלי בע״מ {{ש}}
בנק דיסקונט לישראל בע״מ {{ש}}
בנק קונטיננטל לישראל בע״מ {{ש}}
בנק ברקליס–דיסקונט בע״מ {{ש}}
בנק מרכנתיל לישראל בע״מ {{ש}}
בנק המזרחי המאוחד בע״מ {{ש}}
הבנק הבינלאומי הראשון בע״מ {{ש}}
בנק ישראלי לתעשיה בע״מ {{ש}}
בנק ערבי ישראלי בע״מ {{ש}}
אוסטרליה אנד ניו זילנד בנקינג גרופ בע״מ
}}
תוספת רביעית

תיקונים: תשנ״ז־4, תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשנ״ט־4, תש״ס־4, תשס״ג

הצג Wiki markup גולמי
{{עמודות|2|
אופל פרונטרה {{ש}}
טויוטה פור־ראנר {{ש}}
סאניאנג מוסו {{ש}}
דייהו מוסו {{ש}}
מיצובישי פגארו {{ש}}
ניסן – טרנו {{ש}}
איסוזו טרופר {{ש}}
פורד אקספלורד {{ש}}
קרייזלר וויאגר {{ש}}
מזדה – MPV {{ש}}
ריינג׳ רובר {{ש}}
לנד רובר דסקברי {{ש}}
טויוטה פריויה {{ש}}
מיצובישי ספייס גיר {{ש}}
GMC יוקון {{ש}}
GMC ספארי {{ש}}
GMC ג׳מי {{ש}}
שברולט אסטרו {{ש}}
פורד ארוסטאר {{ש}}
סאנינג קורנדו {{ש}}
דייהו קורנדו {{ש}}
יונדאי גלופר {{ש}}
לנד רובר פרילנדר {{ש}}
מרצדס M {{ש}}
פורד וינדסטאר {{ש}}
טויוטה – פראדו־לנד קרוזר {{ש}}
שברולט בלייזר {{ש}}
שברולט טאהו {{ש}}
גיפ קרנד – צ׳ירוקי {{ח:הערה|[צ״ל: גרנד – צ׳ירוקי]}} {{ש}}
קאיה קרניבל {{ש}}
ניסן פטרול {{ש}}
יונדאי טרג׳ט {{ש}}
טאטא ספארי {{ש}}
איסוזו אקסיום {{ש}}
איסוזו רודיאו {{ש}}
יונדאי טרקאן {{ש}}
ניסן TRAIL-X {{ש}}
קאיה סורנטו {{ש}}
ג׳יפ (קרייזלר) צ׳ירוקי/ליברטי {{ש}}
ב.מ.וו X5 {{ש}}
סוזוקי ויטרה/גרנד–ויטרה.
}}