1הגדרותתיקונים: תשנ״ח, תשס״ג
בתקנות אלה –
”חברה עתירת מחקר ופיתוח“ – חברה תושבת ישראל שהתקיימו לגביה כל אלה:
(1)עיקר פעילותה מהיום שבו נוסדה, ואם נוסדה יותר משנתיים לפני שינוי המבנה – בשנתיים שקדמו לשינוי המבנה, היא פעילות של מחקר ופיתוח (להלן – התקופה שקדמה לשינוי המבנה);
(2)עיקר פעילותה במשך שנתיים לפחות מיום שינוי המבנה היא פעילות של מחקר ופיתוח, או שימוש במוצרים שפותחו במחקר ופיתוח שנעשו על ידיה או שיווקם של מוצרים כאמור;
(3)כל נכסי החברה שימשו בתקופות הקבועות בפסקאות (1) ו־(2) (להלן – תקופת המחקר והפיתוח) במישרין או בעקיפין, לפעילות של מחקר ופיתוח או יועדו לשמש לפעילות כאמור או לשימוש בתוצאות מחקר ופיתוח שבוצע בתקופה שקדמה לשינוי המבנה;
(4)75% לפחות מהוצאות המחקר והפיתוח שהוציאה החברה בתקופת המחקר והפיתוח הוצאו בישראל או שיעור נמוך ממנו שקבע הנציב, בהתייעצות עם המדען הראשי כמשמעותו בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984 (להלן – חוק לעידוד מו״פ), אם הוצאו הוצאות בשל ניסויים קליניים וטוקסולוגיים שלא ניתן לבצעם בישראל;
(5)לא היו ברשות החברה זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין, במשך שנתיים לפחות ממועד שינוי המבנה, למעט זכויות כאמור במקרקעין המשמשים את המחקר והפיתוח, ולא ניתן לבצע את המחקר והפיתוח בלא שימוש בזכויות אלה;
(6)ניתן אישור הנציב כי החברה עומדת בתנאי הגדרה זו;
(7)תמורת הנפקה של זכויות בחברה וכן בחברה שאליה הועברו זכויות החברה (שתיהן להלן – חברות המחקר), לפי הענין, שתיעשה במהלך שנתיים מיום שינוי המבנה תשמש להשקעה במחקר ופיתוח; לענין זה, יראו כהשקעה במחקר ופיתוח את הוצאות החברה לשיווק מוצרים שפותחו במחקר ופיתוח שעשתה, בסכום שאינו עולה על 75% מתמורת ההנפקה, ובלבד שסכום ההוצאות כאמור או סך כל סכומי ההכנסה החייבת של החברה בשנת ההנפקה ובשתי שנות המס שלאחריה, לפי הנמוך ביניהם, יושקעו במחקר ופיתוח לפני תום שנת המס השלישית שלאחר שנת ההנפקה, ויראו כהכנסה חייבת של החברה גם את הכנסת בעל השליטה כהגדרתו בסעיף 3(ט) לפקודה שמקורה בחברה;
”מחקר ופיתוח“, ”מחקר“ או ”פיתוח“ – כהגדרתם בחוק לעידוד מו״פ וכן שלבי מעבר לייצור ושיווק בידי החברה של מוצרים שפותחו במחקר ופיתוח שעשתה, והכל כאשר המדינה או גוף מטעמה משתתפים במימון המחקר על ידי מענק כהגדרתו בסעיף 20א לפקודה או כאשר המדען הראשי אישר כי המחקר והפיתוח הם כהגדרתם בחוק לעידוד מו״פ;
”הוצאות מחקר ופיתוח“ – כלל ההוצאות שהוצאו למחקר ופיתוח בין בישראל ובין מחוץ לישראל;
”השקעה במחקר ופיתוח“ – הוצאות מחקר ופיתוח לרבות השקעת התמורה מההנפקה בפקדון במטבע ישראלי או במטבע חוץ או באיגרות חוב של מדינת ישראל אם התקיימו בה כל אלה:
(1)היא נעשתה מיד בסמוך לקבלת התמורה;
(2)כולה בפקדון אחד;
(3)כל עוד היתה בפקדון, לא נעשתה בהשקעה כל פעולה, למעט משיכת כספים מהפקדון ששימשו מיד לאחר משיכתם להוצאות מחקר ופיתוח;
(4)הפקדון הוא על שם אחת מחברות המחקר, הוא כולל את כל רווחי ההשקעה, והוא מוחזק בידי סוחר מוסמך כמשמעותו בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או בידי תאגיד בנקאי זר ובלבד שניתן לגבי ההפקדה בו אישור מראש בידי הנציב, ובלבד שתוך 30 ימים מהיום שבו הופקד נמסרה על כך הודעה לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיק החברה, שפורט בה מועד קבלת תמורת ההנפקה, מועד ההפקדה, מספר הפקדון ומקום החזקתו; לענין זה, ”תאגיד בנקאי זר“ – תאגיד בנקאי באחת הארצות המנויות בתוספת הראשונה להיתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;
(5)כל כספי הפקדון ורווחים שנצברו בו ישמשו להוצאות מחקר ופיתוח תוך 4 שנים ממועד הנפקת הזכויות.
↗ חיצוניות: 8
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984 → חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה
- בסעיף 3(ט) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 3
- בחוק לעידוד מו״פ → חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה
- בסעיף 20א לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 20א
- בחוק לעידוד מו״פ → חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה
- בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978 → חוק הפיקוח על המטבע
- בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
- בתוספת הראשונה להיתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978 → היתר הפיקוח על המטבע
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה עתירת מחקר ופיתוח“ – חברה תושבת ישראל שהתקיימו לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עיקר פעילותה מהיום שבו נוסדה, ואם נוסדה יותר משנתיים לפני שינוי המבנה – בשנתיים שקדמו לשינוי המבנה, היא פעילות של מחקר ופיתוח (להלן – התקופה שקדמה לשינוי המבנה);
{{ח:תתת|(2)}} עיקר פעילותה במשך שנתיים לפחות מיום שינוי המבנה היא פעילות של מחקר ופיתוח, או שימוש במוצרים שפותחו במחקר ופיתוח שנעשו על ידיה או שיווקם של מוצרים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} כל נכסי החברה שימשו בתקופות הקבועות בפסקאות (1) ו־(2) (להלן – תקופת המחקר והפיתוח) במישרין או בעקיפין, לפעילות של מחקר ופיתוח או יועדו לשמש לפעילות כאמור או לשימוש בתוצאות מחקר ופיתוח שבוצע בתקופה שקדמה לשינוי המבנה;
{{ח:תתת|(4)}} 75% לפחות מהוצאות המחקר והפיתוח שהוציאה החברה בתקופת המחקר והפיתוח הוצאו בישראל או שיעור נמוך ממנו שקבע הנציב, בהתייעצות עם המדען הראשי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה|בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק לעידוד מו״פ), אם הוצאו הוצאות בשל ניסויים קליניים וטוקסולוגיים שלא ניתן לבצעם בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} לא היו ברשות החברה זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין, במשך שנתיים לפחות ממועד שינוי המבנה, למעט זכויות כאמור במקרקעין המשמשים את המחקר והפיתוח, ולא ניתן לבצע את המחקר והפיתוח בלא שימוש בזכויות אלה;
{{ח:תתת|(6)}} ניתן אישור הנציב כי החברה עומדת בתנאי הגדרה זו;
{{ח:תתת|(7)}} תמורת הנפקה של זכויות בחברה וכן בחברה שאליה הועברו זכויות החברה (שתיהן להלן – חברות המחקר), לפי הענין, שתיעשה במהלך שנתיים מיום שינוי המבנה תשמש להשקעה במחקר ופיתוח; לענין זה, יראו כהשקעה במחקר ופיתוח את הוצאות החברה לשיווק מוצרים שפותחו במחקר ופיתוח שעשתה, בסכום שאינו עולה על 75% מתמורת ההנפקה, ובלבד שסכום ההוצאות כאמור או סך כל סכומי ההכנסה החייבת של החברה בשנת ההנפקה ובשתי שנות המס שלאחריה, לפי הנמוך ביניהם, יושקעו במחקר ופיתוח לפני תום שנת המס השלישית שלאחר שנת ההנפקה, ויראו כהכנסה חייבת של החברה גם את הכנסת בעל השליטה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3|בסעיף 3(ט) לפקודה}} שמקורה בחברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחקר ופיתוח“, ”מחקר“ או ”פיתוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה|בחוק לעידוד מו״פ}} וכן שלבי מעבר לייצור ושיווק בידי החברה של מוצרים שפותחו במחקר ופיתוח שעשתה, והכל כאשר המדינה או גוף מטעמה משתתפים במימון המחקר על ידי מענק כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 20א|בסעיף 20א לפקודה}} או כאשר המדען הראשי אישר כי המחקר והפיתוח הם כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה|בחוק לעידוד מו״פ}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מחקר ופיתוח“ – כלל ההוצאות שהוצאו למחקר ופיתוח בין בישראל ובין מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה במחקר ופיתוח“ – הוצאות מחקר ופיתוח לרבות השקעת התמורה מההנפקה בפקדון במטבע ישראלי או במטבע חוץ או באיגרות חוב של מדינת ישראל אם התקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא נעשתה מיד בסמוך לקבלת התמורה;
{{ח:תתת|(2)}} כולה בפקדון אחד;
{{ח:תתת|(3)}} כל עוד היתה בפקדון, לא נעשתה בהשקעה כל פעולה, למעט משיכת כספים מהפקדון ששימשו מיד לאחר משיכתם להוצאות מחקר ופיתוח;
{{ח:תתת|(4)}} הפקדון הוא על שם אחת מחברות המחקר, הוא כולל את כל רווחי ההשקעה, והוא מוחזק בידי סוחר מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}}, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או בידי תאגיד בנקאי זר ובלבד שניתן לגבי ההפקדה בו אישור מראש בידי הנציב, ובלבד שתוך 30 ימים מהיום שבו הופקד נמסרה על כך הודעה לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיק החברה, שפורט בה מועד קבלת תמורת ההנפקה, מועד ההפקדה, מספר הפקדון ומקום החזקתו; לענין זה, ”תאגיד בנקאי זר“ – תאגיד בנקאי באחת הארצות המנויות {{ח:חיצוני|היתר הפיקוח על המטבע|בתוספת הראשונה להיתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(5)}} כל כספי הפקדון ורווחים שנצברו בו ישמשו להוצאות מחקר ופיתוח תוך 4 שנים ממועד הנפקת הזכויות.