החקיקה בישראל

תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ״ה–1985 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״ה · 1985
7
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
8
הגדרות
2
הפניות פנימיות
9
הפניות חיצוניות
3
הערות עריכה
20
תיקונים
היסטוריית תיקונים20 רשומות
ק״ת תשמ״ה, 1204תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית)PDF
תשנ״ז, 465תיקוןPDF
תש״ס, 430תיקוןPDF
תשע״ב, 92תיקוןPDF
ק״ת תשע״ב, 826קביעת שיעור ריבית
תשע״ג, 409קביעת שיעור ריבית
תשע״ד, 458קביעת שיעור ריבית
תשע״ה, 576קביעת שיעור ריבית
תשע״ו, 801קביעת שיעור ריבית
תשע״ז, 475קביעת שיעור ריבית
תשע״ח, 730קביעת שיעור ריבית
850ת״ט
תשע״ט, 1668קביעת שיעור ריבית
תש״ף, 327קביעת שיעור ריבית
תשפ״א, 1478קביעת שיעור ריבית
תשפ״ב, 1442קביעת שיעור ריבית
תשפ״ג, 922קביעת שיעור ריביתPDF
תשפ״ד, 1684קביעת שיעור ריביתPDF
תשפ״ה, 652קביעת שיעור ריביתPDF
תשפ״ו, 490קביעת שיעור ריביתPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”הפרש ריבית“ – כמשמעותו בסעיף 3(ט) לפקודה;
”יתרת קרן הלואה“ – לרבות ריבית שנצברה לחובת מקבל הלוואה על פי תנאי ההלוואה עד לתחילת תקופת זקיפה פלונית ולא נפרעה עד לאותו מועד;
”יתרת קרן מוסכמת“ – יתרת הקרן של הלוואה במועד פלוני, לפי המוסכם בין הלווה לבין המלווה;
”ריבית“ – לרבות הפרשי הצמדה;
”מדד ביום פלוני“ – מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שהתפרסם בחודש שבו חל אותו יום פלוני בתוספת ההפרש שבינו לבין המדד שהתפרסם אחריו כשההפרש מוכפל במספר כמספר היום בחודש ומחולק במספר הימים שבאותו חודש;
”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד ביום סיום התקופה לבין המדד ביום תחילת התקופה מחולק במדד ביום תחילת התקופה;
”שנת מס“ – לרבות תקופת שומה מיוחדת;
”תקופת זקיפה“ –
(א)אצל מי שהפרש הריבית הינו הכנסת עבודה – כל חודש בתקופה שבין יום קבלת ההלוואה לבין יום גמר פרעון יתרת קרן ההלוואה;
(ב)אצל מי שהפרש הריבית הינו הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(4) לפקודה – כל שנת מס, או חלק ממנה, שבין יום קבלת ההלוואה לבין יום גמר פרעון יתרת קרן ההלוואה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 3(ט) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 3.ט
  • סעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
  • או 2(4) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש ריבית“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט|בסעיף 3(ט) לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת קרן הלואה“ – לרבות ריבית שנצברה לחובת מקבל הלוואה על פי תנאי ההלוואה עד לתחילת תקופת זקיפה פלונית ולא נפרעה עד לאותו מועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת קרן מוסכמת“ – יתרת הקרן של הלוואה במועד פלוני, לפי המוסכם בין הלווה לבין המלווה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – לרבות הפרשי הצמדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד ביום פלוני“ – מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שהתפרסם בחודש שבו חל אותו יום פלוני בתוספת ההפרש שבינו לבין המדד שהתפרסם אחריו כשההפרש מוכפל במספר כמספר היום בחודש ומחולק במספר הימים שבאותו חודש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד ביום סיום התקופה לבין המדד ביום תחילת התקופה מחולק במדד ביום תחילת התקופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – לרבות תקופת שומה מיוחדת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת זקיפה“ –
{{ח:תתת|(א)}} אצל מי שהפרש הריבית הינו הכנסת עבודה – כל חודש בתקופה שבין יום קבלת ההלוואה לבין יום גמר פרעון יתרת קרן ההלוואה;
{{ח:תתת|(ב)}} אצל מי שהפרש הריבית הינו הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.4|או 2(4) לפקודה}} – כל שנת מס, או חלק ממנה, שבין יום קבלת ההלוואה לבין יום גמר פרעון יתרת קרן ההלוואה.

2קביעת שיעור הריביתתיקונים: תשנ״ז, תש״ס, תשע״ב, [הודעות]

(א)שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודה יהיה 5.24% המוכפלים במספר הימים בתקופת הזקיפה ומחולקים בשלוש מאות שישים וחמש.
(2)היה שיעור העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים שמפרסם בנק ישראל לפי ההגדרה ”שיעור עלות האשראי המרבי“ בסעיף 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות, התשנ״ג–1993, שפורסם לאחרונה לפני חודש דצמבר בשנה פלונית שונה מ־5.24%, יהיה שיעור הריבית הקבוע בתקנת משנה זו לשנת המס הבאה שיעור הריבית שפורסם כאמור; הסכום המתקבל יעוגל למאית האחוז הקרובה.
(3)שר האוצר יפרסם בהודעה ברשומות את שיעור הריבית המחושב לפי פסקה (2).
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), שיעור הריבית לענין סעיף 3(ט) לפקודה, לגבי הלוואה שניתנה לעובד ממעביד שאינו חבר־בני־אדם שהעובד הוא בעל שליטה בו, יהא שיעור עליית המדד, ובלבד שסך יתרות קרן ההלוואות של העובד בתקופת הזקיפה אינה עולה על 5,000 שקלים חדשים .
(ג)יראו את הסכום הנקוב בתקנת משנה (ב) כאילו הוא ”הנחה סוציאלית“ כמשמעותה בסעיף 120א לפקודה.
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(בשנת 2026, 6.53%)
שיעור הריבית הקבוע הוא כדלהלן: בשנת 2012, 6.24%; בשנת 2013, 5.47%; בשנת 2014, 4.31%; בשנת 2015, 4.07%; בשנת 2016, 3.41%; בשנת 2017, 3.41%; בשנת 2018, 3.48%; בשנת 2019, 3.41%; בשנת 2020, 3.49%; בשנת 2021, 3.26%; בשנת 2022, 3.23%; בשנת 2023, 3.87%; בשנת 2024, 6.91%; בשנת 2025, 6.69%; בשנת 2026, 6.53%.
(מתואם לשנת 1997; בשנת 2022, 7,920 ש״ח; בשנת 2023, 8,400 ש״ח; בשנים 2024 עד 2027, 8,640 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3(ט) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 3.ט
  • ההגדרה ”שיעור עלות האשראי המרבי“ בסעיף 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות, התשנ״ג–1993 → חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות #סעיף 5
  • סעיף 3(ט) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 3.ט
  • בסעיף 120א לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 120א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} שיעור הריבית לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט) לפקודה}} יהיה 5.24% {{ח:הערה|(בשנת 2026, 6.53%)}} המוכפלים במספר הימים בתקופת הזקיפה ומחולקים בשלוש מאות שישים וחמש.
{{ח:תתת|(2)}} היה שיעור העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים שמפרסם בנק ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות#סעיף 5|ההגדרה ”שיעור עלות האשראי המרבי“ בסעיף 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות, התשנ״ג–1993}}, שפורסם לאחרונה לפני חודש דצמבר בשנה פלונית שונה מ־5.24%, יהיה שיעור הריבית הקבוע בתקנת משנה זו לשנת המס הבאה שיעור הריבית שפורסם כאמור; הסכום המתקבל יעוגל למאית האחוז הקרובה.
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר יפרסם בהודעה ברשומות את שיעור הריבית המחושב לפי פסקה (2).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שיעור הריבית הקבוע הוא כדלהלן: בשנת 2012, 6.24%; בשנת 2013, 5.47%; בשנת 2014, 4.31%; בשנת 2015, 4.07%; בשנת 2016, 3.41%; בשנת 2017, 3.41%; בשנת 2018, 3.48%; בשנת 2019, 3.41%; בשנת 2020, 3.49%; בשנת 2021, 3.26%; בשנת 2022, 3.23%; בשנת 2023, 3.87%; בשנת 2024, 6.91%; בשנת 2025, 6.69%; בשנת 2026, 6.53%.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), שיעור הריבית לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט|סעיף 3(ט) לפקודה}}, לגבי הלוואה שניתנה לעובד ממעביד שאינו חבר־בני־אדם שהעובד הוא בעל שליטה בו, יהא שיעור עליית המדד, ובלבד שסך יתרות קרן ההלוואות של העובד בתקופת הזקיפה אינה עולה על 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1997; בשנת 2022, 7,920 ש״ח; בשנת 2023, 8,400 ש״ח; בשנים 2024 עד 2027, 8,640 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יראו את הסכום הנקוב בתקנת משנה (ב) כאילו הוא ”הנחה סוציאלית“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120א|בסעיף 120א לפקודה}}.

3חישוב הפרש הריבית

הפרש הריבית יהא ההפרש שבין סכום הריבית שנצבר לחובת הלווה על יתרת הקרן המוסכמת בתקופת זקיפה, לפי תנאי ההלוואה, לבין סכום הריבית שהיתה נצברת באותה תקופה על יתרת קרן ההלוואה, אילו הריבית על ההלוואה היתה בשיעור האמור בתקנה 2.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרש הריבית יהא ההפרש שבין סכום הריבית שנצבר לחובת הלווה על יתרת הקרן המוסכמת בתקופת זקיפה, לפי תנאי ההלוואה, לבין סכום הריבית שהיתה נצברת באותה תקופה על יתרת קרן ההלוואה, אילו הריבית על ההלוואה היתה בשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.

4קביעת יתרת קרן ההלוואה

(א)בהלוואה שקיבל מי שהפרש הריבית בידו הוא הכנסת עבודה, יראו לענין קביעת יתרת קרן ההלוואה, בכל תשלום ששילם הלווה, פרעון סכום קרן בתוספת מלוא הריבית שנצברה בשלו לפי שיעור הריבית שנקבע בין הלווה למלווה.
(ב)בהלוואה שקיבל מי שהפרש הריבית בידו הוא הכנסה לפי סעיף 2(1) או (4) {{ח:הערה|לפקודה}} – יראו, לענין קביעת יתרת קרן ההלוואה, בכל תשלום ששילם הלווה, פרעון סכום קרן בתוספת מלוא הריבית שהיתה נצברת בשלו לפי השיעור האמור בתקנה 2.
(ג)תקנת משנה (א) תחול גם לענין קביעת יתרת קרן מוסכמת של הלוואה המוחזרת בתשלומים כשלא נקבע בין הלווה למלווה איזה סכום מכל תשלום משולם לסילוק קרן ההלוואה.
(ד)סכום שבו עולה בסוף תקופת זקיפה יתרת קרן הלוואה על יתרת הקרן המוסכמת של אותה הלוואה בתוספת הריבית שנצברה עליה לפי תנאי ההלוואה ושטרם נפרעה, יווסף להפרש הריבית ויופחת מיתרת קרן ההלוואה לענין תקופת הזקיפה הבאה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
  • או (4) {{ח:הערה|לפקודה}} → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהלוואה שקיבל מי שהפרש הריבית בידו הוא הכנסת עבודה, יראו לענין קביעת יתרת קרן ההלוואה, בכל תשלום ששילם הלווה, פרעון סכום קרן בתוספת מלוא הריבית שנצברה בשלו לפי שיעור הריבית שנקבע בין הלווה למלווה.
{{ח:תת|(ב)}} בהלוואה שקיבל מי שהפרש הריבית בידו הוא הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.4|או (4) {{ח:הערה|לפקודה}}}} – יראו, לענין קביעת יתרת קרן ההלוואה, בכל תשלום ששילם הלווה, פרעון סכום קרן בתוספת מלוא הריבית שהיתה נצברת בשלו לפי השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנת משנה (א) תחול גם לענין קביעת יתרת קרן מוסכמת של הלוואה המוחזרת בתשלומים כשלא נקבע בין הלווה למלווה איזה סכום מכל תשלום משולם לסילוק קרן ההלוואה.
{{ח:תת|(ד)}} סכום שבו עולה בסוף תקופת זקיפה יתרת קרן הלוואה על יתרת הקרן המוסכמת של אותה הלוואה בתוספת הריבית שנצברה עליה לפי תנאי ההלוואה ושטרם נפרעה, יווסף להפרש הריבית ויופחת מיתרת קרן ההלוואה לענין תקופת הזקיפה הבאה.

5קביעת מועד לניכוי מהכנסת עבודה

סכום המנוכה במקור מהכנסת עבודה של עובד כתשלום על חשבון הלוואה, יראוהו כמשולם ביום תשלום הכנסת העבודה לעובד או ביום האחרון של החודש שלגביו משולמת הכנסת העבודה – לפי המוקדם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכום המנוכה במקור מהכנסת עבודה של עובד כתשלום על חשבון הלוואה, יראוהו כמשולם ביום תשלום הכנסת העבודה לעובד או ביום האחרון של החודש שלגביו משולמת הכנסת העבודה – לפי המוקדם.

6תחולה

(א)תחולתן של תקנות אלה מיום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985) (להלן – היום הקובע).
(ב)הלוואה שנתקבלה לפני היום הקובע, יראו את היום הקובע כיום תחילת תקופת זקיפה לגביה לענין יתרת קרן ההלוואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחולתן של תקנות אלה מיום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985) (להלן – היום הקובע).
{{ח:תת|(ב)}} הלוואה שנתקבלה לפני היום הקובע, יראו את היום הקובע כיום תחילת תקופת זקיפה לגביה לענין יתרת קרן ההלוואה.

7ביטול

תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור הריבית), התש״ם–1980 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור הריבית), התש״ם–1980 – בטלות.