החקיקה בישראל

תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע״א–2011 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשע״א · 2011
14
סעיפים
1
פרקים
1
תוספות
11
הגדרות
15
הפניות פנימיות
8
הפניות חיצוניות
5
הערות עריכה
13
תיקונים
היסטוריית תיקונים13 רשומות
ק״ת תשע״א, 1356תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים)PDF
תשפ״ב, 2846ת״טPDF
ק״ת תשע״ג, 746הודעהPDF
תשע״ד, 589הודעהPDF
תשע״ו, 765הודעהPDF
תשע״ז, 645הודעהPDF
תשע״ח, 1077הודעהPDF
תש״ף, 489הודעהPDF
תשפ״א, 2219הודעהPDF
תשפ״ב, 1669הודעהPDF
תשפ״ג, 1044הודעהPDF
תשפ״ד, 1450הודעהPDF
תשפ״ה, 1030הודעהPDF

תוכן החוק

1מטרה

מטרת תקנות אלה היא להביא להפנמה של העלויות החיצוניות הנובעות מהזרמה של שפכים אל הים, באופן שיעודד את צמצום ההזרמה לים ושיפור מתמיד באיכות השפכים המוזרמים לים, והכל לשם שמירה על המשאב הציבורי וזאת באמצעות הטלת היטל למניעת זיהום הים על הזרמת שפכים כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטרת תקנות אלה היא להביא להפנמה של העלויות החיצוניות הנובעות מהזרמה של שפכים אל הים, באופן שיעודד את צמצום ההזרמה לים ושיפור מתמיד באיכות השפכים המוזרמים לים, והכל לשם שמירה על המשאב הציבורי וזאת באמצעות הטלת היטל למניעת זיהום הים על הזרמת שפכים כאמור.

2הגדרות

בתקנות אלה –
”בקשה להיתר“ – כהגדרתה בתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש״ן–1990 (להלן – תקנות מניעת זיהום הים);
”בעל היתר“ – מי שקיבל היתר על פי החוק;
”הזרמה“ – לרבות הטלה;
”היטל“ – היטל למניעת זיהום הים כאמור בסעיף 9א לחוק;
”היתר חירום“ – כמשמעותו בתקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים;
”חומר מזהם“ – חומר המצוי בשפכים שהוזרמו לים לפי היתר, המפורט בטור א׳ בטבלה שבתוספת;
”יושב ראש הוועדה“ – יושב ראש הוועדה למתן היתרים כאמור בסעיף 3 לחוק או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה לעניין תקנות אלה כולן או מקצתן;
”יחידת תשלום“ – סכום בשקלים חדשים לקילוגרם חומר מזהם כמפורט בטור ב׳ בטבלה שבתוספת;
”מפרץ חיפה“ – המים המצויים דרומית מזרחית מהקו שבין שתי הנקודות האלה בים התיכון: N 32°49′49″ E 34°57′51″ ו־N 32°55′09″ E 35°03′58″;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה;
”שפכים“ – לרבות פסולת.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש״ן–1990 → תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים
  • החוק → חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים
  • בסעיף 9א לחוק → חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים #סעיף 9א
  • בתקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים → תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים #סעיף 9
  • בסעיף 3 לחוק → חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להיתר“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|בתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש״ן–1990}} (להלן – תקנות מניעת זיהום הים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר“ – מי שקיבל היתר על פי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הזרמה“ – לרבות הטלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל“ – היטל למניעת זיהום הים כאמור {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר חירום“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 9|בתקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מזהם“ – חומר המצוי בשפכים שהוזרמו לים לפי היתר, המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בטבלה שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש הוועדה“ – יושב ראש הוועדה למתן היתרים כאמור {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}} או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה לעניין תקנות אלה כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת תשלום“ – סכום בשקלים חדשים לקילוגרם חומר מזהם כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בטבלה שבתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרץ חיפה“ – המים המצויים דרומית מזרחית מהקו שבין שתי הנקודות האלה בים התיכון: N 32°49′49″ E 34°57′51″ ו־N 32°55′09″ E 35°03′58″;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – לרבות פסולת.

3חובת תשלום היטל ומניעת כפל תשלום

(א)בעל היתר ישלם היטל לפי תקנות אלה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר המזרים שפכים שהעביר אליו בעל היתר אחר להזרמת שפכים אלה, לא יחויב בהיטל בעד הזרמת השפכים שהועברו אליו כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר ישלם היטל לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר המזרים שפכים שהעביר אליו בעל היתר אחר להזרמת שפכים אלה, לא יחויב בהיטל בעד הזרמת השפכים שהועברו אליו כאמור.

4חישוב ההיטלתיקונים: תשפ״ב

(א)סכום ההיטל לתשלום יחושב לפי הנוסחה הזו:
כאשר:
H – סכום ההיטל לתשלום בעבור כלל החומרים המזהמים (בשקלים חדשים);
a – מקדם ההזרמה, כאמור בתקנת משנה (ג);
i – מספר החומרים המזהמים המצויים בשפכים המוזרמים לים;
m – סוג החומר המזהם;
L_m – כמות החומר המזהם m בשפכים, שתחושב לפי נוסחה כמפורט בתקנת משנה (ב), ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע או ריכוז מרבי – הכמות המרבית הנקובה בהיתר (בקילוגרם);
P_m – יחידת התשלום בעבור סוג החומר המזהם m (בשקלים חדשים לקילוגרם).
(ב)כמות החומר המזהם m בשפכים, תחושב לפי הנוסחה הזו: L_m = C_m \times Q, כאשר:
C_m – ריכוז ממוצע של החומר המזהם m בשפכים הקבוע בהיתר, ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע – שבעים אחוזים מן הריכוז המרבי המותר להזרמה לפי ההיתר (בקילוגרם למטר מעוקב);
Q – כמות השפכים המוזרמת לים (במטר מעוקב).
(ג)מקדם ההזרמה יהיה לפי מקום הזרמה כמפורט להלן:
(1)ים תיכון (למעט מפרץ חיפה) = 1;
(2)מפרץ חיפה = 1.5;
(3)ים המלח = 2;
(4)ים סוף = 3.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום ההיטל לתשלום יחושב לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תת}} {{ממורכז|<math>H = a \times \sum_{1-i}{ \left(L_m * P_m\right) }</math> {{ש}} {{ח:הערה|[צ״ל: <math>H = a \times \sum_{m=1}^{i}{ \left(L_m * P_m\right) }</math>]}}}}

{{ח:תת}} כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>H</math> – סכום ההיטל לתשלום בעבור כלל החומרים המזהמים (בשקלים חדשים);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>a</math> – מקדם ההזרמה, כאמור בתקנת משנה (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>i</math> – מספר החומרים המזהמים המצויים בשפכים המוזרמים לים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>m</math> – סוג החומר המזהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>L_m</math> – כמות החומר המזהם <math>m</math> בשפכים, שתחושב לפי נוסחה כמפורט בתקנת משנה (ב), ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע או ריכוז מרבי – הכמות המרבית הנקובה בהיתר (בקילוגרם);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>P_m</math> – יחידת התשלום בעבור סוג החומר המזהם <math>m</math> (בשקלים חדשים לקילוגרם).
{{ח:תת|(ב)}} כמות החומר המזהם <math>m</math> בשפכים, תחושב לפי הנוסחה הזו: <math>L_m = C_m \times Q</math>, כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>C_m</math> – ריכוז ממוצע של החומר המזהם <math>m</math> בשפכים הקבוע בהיתר, ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע – שבעים אחוזים מן הריכוז המרבי המותר להזרמה לפי ההיתר (בקילוגרם למטר מעוקב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>Q</math> – כמות השפכים המוזרמת לים (במטר מעוקב).
{{ח:תת|(ג)}} מקדם ההזרמה יהיה לפי מקום הזרמה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ים תיכון (למעט מפרץ חיפה) = 1;
{{ח:תתת|(2)}} מפרץ חיפה = 1.5;
{{ח:תתת|(3)}} ים המלח = 2;
{{ח:תתת|(4)}} ים סוף = 3.

5חישוב היטל בשימוש במי־ים

(א)מגיש בקשה להיתר המשתמש במי ים בתהליך היווצרותם של השפכים, רשאי במסגרת הבקשה להיתר לבקש להפחית מסכום ההיטל לתשלום את סכום ההיטל בעד החומרים המזהמים במי הים הצפויים לשמש אותו; ביקש להפחית כאמור, ימסור לוועדה במסגרת הבקשה להיתר פרטים על אודות מי ים המשמשים במישרין בתהליך היווצרותם של השפכים ובכלל זה –
(1)כמות מי הים הצפויה לשמש את בעל ההיתר;
(2)הריכוז הממוצע של החומרים המזהמים במי־הים.
(ב)אישרה הוועדה את הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה לרבות הפרטים שנמסרו, יחושב סכום ההיטל לתשלום לפי הנוסחה הזו:
כאשר:
C_{wm} – ריכוז ממוצע של החומר המזהם m במי הים (בקילוגרם למטר מעוקב);
Q_w – כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר ברבעון הנוגע לעניין (במטר מעוקב).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מגיש בקשה להיתר המשתמש במי ים בתהליך היווצרותם של השפכים, רשאי במסגרת הבקשה להיתר לבקש להפחית מסכום ההיטל לתשלום את סכום ההיטל בעד החומרים המזהמים במי הים הצפויים לשמש אותו; ביקש להפחית כאמור, ימסור לוועדה במסגרת הבקשה להיתר פרטים על אודות מי ים המשמשים במישרין בתהליך היווצרותם של השפכים ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} כמות מי הים הצפויה לשמש את בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} הריכוז הממוצע של החומרים המזהמים במי־הים.
{{ח:תת|(ב)}} אישרה הוועדה את הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה לרבות הפרטים שנמסרו, יחושב סכום ההיטל לתשלום לפי הנוסחה הזו:
{{ח:תת}} {{ממורכז|<math>H = a \times \sum_{1-i}{ P_m \times \left[ L_m - \left( C_{mw} \times Q_w \right)\right] }</math> {{ש}} {{ח:הערה|[צ״ל: <math>H = a \times \sum_{m=1}^{i}{ P_m \times \left[ L_m - \left( C_{mw} \times Q_w \right)\right] }</math>]}}}}
{{ח:תת}} כאשר:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>C_{wm}</math> – ריכוז ממוצע של החומר המזהם <math>m</math> במי הים (בקילוגרם למטר מעוקב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>Q_w</math> – כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר ברבעון הנוגע לעניין (במטר מעוקב).

6חישוב ההיטל בהיתר חירוםתיקונים: [הודעות]

על אף האמור בתקנה 4, סכום ההיטל בעד שפכים שהוזרמו לפי היתר חירום יחושב כסכום המתקבל מהמכפלה של מקדם ההזרמה בסכום הנקוב לצד משך זמן ההזרמה שעליו דיווח בעל היתר החירום, כמפורט להלן:
(1)הזרמה שנמשכה 24 שעות או פחות – 10,000 שקלים חדשים ;
(2)הזרמה שנמשכה מעל 24 שעות ולא יותר מ־72 שעות – 25,000 שקלים חדשים ;
(3)הזרמה שנמשכה מעל 72 שעות ולא יותר מ־96 שעות – 75,000 שקלים חדשים ולכל יממה נוספת או חלק ממנה – 10,000 שקלים חדשים נוספים.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2012; בשנת 2025, 11,934 ש״ח)
(מתואם לשנת 2012; בשנת 2025, 29,835 ש״ח)
(מתואם לשנת 2012; בשנת 2025, 89,504 ש״ח)
(מתואם לשנת 2012; בשנת 2025, 11,934 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, סכום ההיטל בעד שפכים שהוזרמו לפי היתר חירום יחושב כסכום המתקבל מהמכפלה של מקדם ההזרמה בסכום הנקוב לצד משך זמן ההזרמה שעליו דיווח בעל היתר החירום, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הזרמה שנמשכה 24 שעות או פחות – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2025, 11,934 ש״ח)}};
{{ח:תת|(2)}} הזרמה שנמשכה מעל 24 שעות ולא יותר מ־72 שעות – 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2025, 29,835 ש״ח)}};
{{ח:תת|(3)}} הזרמה שנמשכה מעל 72 שעות ולא יותר מ־96 שעות – 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2025, 89,504 ש״ח)}} ולכל יממה נוספת או חלק ממנה – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2025, 11,934 ש״ח)}} נוספים.

7מועד תשלום ההיטל

(א)היטל כאמור בתקנות 4 ו־5 ישולם אחת לרבעון ביום ה־20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, בשל השפכים שהוזרמו ברבעון הקודם למועד התשלום.
(ב)היטל בעד שפכים שהותר להזרים לפי היתר חירום כאמור בתקנה 6, ישולם לא יאוחר מ־30 ימים מתום תוקף היתר החירום.
(ג)היטל ישולם לקרן למניעת זיהום הים כאמור בסעיף 10 לחוק.
(ד)היטל ישולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם לא התאפשר לבעל ההיתר לשלם את סכום ההיטל באמצעות שרת התשלומים הממשלתי, רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות לבעל היתר לשלם בדרך אחרת, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום.
(ה)על היטל שלא שולם במועדו, ייווספו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 10 לחוק → חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים #סעיף 10
  • בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היטל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} ישולם אחת לרבעון ביום ה־20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, בשל השפכים שהוזרמו ברבעון הקודם למועד התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} היטל בעד שפכים שהותר להזרים לפי היתר חירום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, ישולם לא יאוחר מ־30 ימים מתום תוקף היתר החירום.
{{ח:תת|(ג)}} היטל ישולם לקרן למניעת זיהום הים כאמור {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} היטל ישולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם לא התאפשר לבעל ההיתר לשלם את סכום ההיטל באמצעות שרת התשלומים הממשלתי, רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות לבעל היתר לשלם בדרך אחרת, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום.
{{ח:תת|(ה)}} על היטל שלא שולם במועדו, ייווספו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

8דיווח

(א)בעל היתר ימסור ליושב ראש הוועדה, אחת לרבעון ביום ה־20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, דיווח כמפורט להלן, ביחס לרבעון שקדם למועד הדיווח; הדיווח יוגש לפי דוגמת טופס שיקבע יושב ראש הוועדה ואשר יכלול פרטים בדבר השפכים שהוזרמו ברבעון שקדם למועד הדיווח ובהם:
(1)כמות השפכים שהוזרמה לים, מקום ההזרמה והרכב השפכים, לרבות החומרים המזהמים וריכוזם;
(2)כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר;
(3)פירוט החישוב לקביעת סכום ההיטל ששולם.
(ב)יושב ראש הוועדה, רשאי לדרוש מבעל היתר להמציא לו כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדוח לפי תקנת משנה (א); נדרש בעל היתר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר חירום ידווח ליושב ראש הוועדה, בתוך שבעה ימים מהיום שבו תם תוקף היתר החירום, על משך הזמן והמועדים שבהם נמשכה הזרמת השפכים לים.
(ד)בעל היתר ימציא ליושב ראש הוועדה בתום כל שנת כספים, ולא יאוחר משישה חדשים מתום שנת הכספים, תצהיר מאומת כדין, על הפרטים הכלולים בתקנת משנה (א) בעבור השנה שקדמה לה, בחלוקה רבעונית, לרבות סכום ההיטל ששולם בכל רבעון.
(ה)יושב ראש הוועדה יפרסם את המידע שנמסר לפי תקנת משנה (ד), באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר ימסור ליושב ראש הוועדה, אחת לרבעון ביום ה־20 של החודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, דיווח כמפורט להלן, ביחס לרבעון שקדם למועד הדיווח; הדיווח יוגש לפי דוגמת טופס שיקבע יושב ראש הוועדה ואשר יכלול פרטים בדבר השפכים שהוזרמו ברבעון שקדם למועד הדיווח ובהם:
{{ח:תתת|(1)}} כמות השפכים שהוזרמה לים, מקום ההזרמה והרכב השפכים, לרבות החומרים המזהמים וריכוזם;
{{ח:תתת|(2)}} כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט החישוב לקביעת סכום ההיטל ששולם.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הוועדה, רשאי לדרוש מבעל היתר להמציא לו כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדוח לפי תקנת משנה (א); נדרש בעל היתר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר חירום ידווח ליושב ראש הוועדה, בתוך שבעה ימים מהיום שבו תם תוקף היתר החירום, על משך הזמן והמועדים שבהם נמשכה הזרמת השפכים לים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל היתר ימציא ליושב ראש הוועדה בתום כל שנת כספים, ולא יאוחר משישה חדשים מתום שנת הכספים, תצהיר מאומת כדין, על הפרטים הכלולים בתקנת משנה (א) בעבור השנה שקדמה לה, בחלוקה רבעונית, לרבות סכום ההיטל ששולם בכל רבעון.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הוועדה יפרסם את המידע שנמסר לפי תקנת משנה (ד), באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

9הוראת יושב ראש הוועדה בדבר סכום ההיטל

לא מסר בעל היתר דיווח כאמור בתקנה 8, או שמסר דיווח כאמור אך יש ליושב ראש הוועדה יסוד סביר להניח כי הדיווח אינו נכון או כי נפלה טעות בחישוב סכום ההיטל, רשאי יושב ראש הוועדה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות בהחלטה מנומקת, את סכום ההיטל שעל בעל ההיתר לשלם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא מסר בעל היתר דיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, או שמסר דיווח כאמור אך יש ליושב ראש הוועדה יסוד סביר להניח כי הדיווח אינו נכון או כי נפלה טעות בחישוב סכום ההיטל, רשאי יושב ראש הוועדה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות בהחלטה מנומקת, את סכום ההיטל שעל בעל ההיתר לשלם.

10הצמדה למדד

(א)הסכומים הנקובים בתקנה 6 וכן סכומי יחידת התשלום כאמור בתוספת יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום פרסום התקנות ברשומות; בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)סכום מעודכן של הסכומים הנקובים בתקנה 6 כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש אחד, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
(ג)המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם ברשומות את נוסח תקנה 6 והתוספת כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} וכן סכומי יחידת התשלום כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום פרסום התקנות ברשומות; בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} סכום מעודכן של הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש אחד, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} {{ח:פנימי|תוספת|והתוספת}} כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).

11דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה

השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מיום 31 במרס לגבי השנה שקדמה לה, על יישום תקנות אלה ובין השאר על גובה ההיטלים ששולמו, ההשפעה של הטלת ההיטלים על הזרמת שפכים לים, וכן דיווח על חומרים נוספים שניתן לגביהם היתר ולא נקבעו כחומר מזהם לפי תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מיום 31 במרס לגבי השנה שקדמה לה, על יישום תקנות אלה ובין השאר על גובה ההיטלים ששולמו, ההשפעה של הטלת ההיטלים על הזרמת שפכים לים, וכן דיווח על חומרים נוספים שניתן לגביהם היתר ולא נקבעו כחומר מזהם לפי תקנות אלה.

12תחילה

(א)תחילתן של תקנות אלה ביום ג׳ בתשרי התשע״ב (1 באוקטובר 2011) (בתקנות אלה – יום התחילה).
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי מיתקן טיהור שפכים, כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010, שלפי תנאי ההיתר שהיה בידו ערב יום התחילה, נקבע לו מועד יישום לחלופה יבשתית, יהיה י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, ”חלופה יבשתית“ – הפסקה מוחלטת של הזרמת שפכים לים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010 → תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה ביום ג׳ בתשרי התשע״ב (1 באוקטובר 2011) (בתקנות אלה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי מיתקן טיהור שפכים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}, שלפי תנאי ההיתר שהיה בידו ערב יום התחילה, נקבע לו מועד יישום לחלופה יבשתית, יהיה י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, ”חלופה יבשתית“ – הפסקה מוחלטת של הזרמת שפכים לים.

13הוראת מעבר

על אף האמור בתקנה 5, מי שהגיש לוועדה בקשה להיתר ערב יום התחילה, או שהיה בעל היתר ערב יום התחילה, רשאי להגיש לוועדה בקשה כאמור בתקנה 5, לא יאוחר משלושים ימים מיום התחילה; הגיש בעל היתר בקשה כאמור ובקשתו אושרה, יחושב סכום ההיטל לפי תקנה 5.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, מי שהגיש לוועדה בקשה להיתר ערב יום התחילה, או שהיה בעל היתר ערב יום התחילה, רשאי להגיש לוועדה בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, לא יאוחר משלושים ימים מיום התחילה; הגיש בעל היתר בקשה כאמור ובקשתו אושרה, יחושב סכום ההיטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}.
תוספת

תיקונים: [הודעות]

>
📝 הערות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הערות עריכה
(הסכומים מעודכנים לשנת 2025):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים לשנת 2025):}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג חומר מזהם</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} יחידת תשלום {{ש}} (בשקלים חדשים לקילוגרם)</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(1)}} צח״ב (צריכת חמצן ביולוגית – BOD5); אם לא נקבעה אמת מידה לצח״ב – פחמן כללי (TOC)
</td><td>0.11</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(2)}} מוצקים מרחפים ב־105 מעלות צלסיוס (TSS)
</td><td>0.21</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(3)}} זרחן כללי כ־P
</td><td>1.07</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(4)}} חנקן כללי כ־N (סכום של חנקן קילדהל, ניטריט וניטראט)
</td><td>0.11</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(5)}} שמנים ושומנים בשיטת FTIR
</td><td>1.05</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(6)}} אבץ
</td><td>21.48</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(7)}} כרום
</td><td>87.12</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(8)}} ניקל
</td><td>87.12</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(9)}} נחושת
</td><td>174.23</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(10)}} עופרת
</td><td>174.23</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(11)}} קדמיום
</td><td>1,737.57</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(12)}} כספית
</td><td>5,212.71</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(13)}} פנול
</td><td>101.44</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(14)}} בנזן, טולואן, קסילן (BTX)
</td><td>101.44</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(15)}} חומרי הדברה (שאינם קוטלי עשבים)
</td><td>1,737.57</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(16)}} קוטלי עשבים
</td><td>379.50</td></tr>
</table>
טור א׳ סוג חומר מזהםטור ב׳ יחידת תשלום (בשקלים חדשים לקילוגרם)
(1) צח״ב (צריכת חמצן ביולוגית – BOD5); אם לא נקבעה אמת מידה לצח״ב – פחמן כללי (TOC) 0.11
(2) מוצקים מרחפים ב־105 מעלות צלסיוס (TSS) 0.21
(3) זרחן כללי כ־P 1.07
(4) חנקן כללי כ־N (סכום של חנקן קילדהל, ניטריט וניטראט) 0.11
(5) שמנים ושומנים בשיטת FTIR 1.05
(6) אבץ 21.48
(7) כרום 87.12
(8) ניקל 87.12
(9) נחושת 174.23
(10) עופרת 174.23
(11) קדמיום 1,737.57
(12) כספית 5,212.71
(13) פנול 101.44
(14) בנזן, טולואן, קסילן (BTX) 101.44
(15) חומרי הדברה (שאינם קוטלי עשבים) 1,737.57
(16) קוטלי עשבים 379.50