החקיקה בישראל

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל״ה–1974 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשל״ה · 1974
37
סעיפים
6
פרקים
0
תוספות
21
הגדרות
10
הפניות פנימיות
78
הפניות חיצוניות
16
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר מס רכישה
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות

1הגדרותתיקונים: תשל״ה, תשל״ז, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשמ״ה־2, תשנ״ג־3, תשנ״ה, תשנ״ה־5, תשע״ז, תשפ״ג

בתקנות אלה –
”בן משפחה של חייל שנספה במערכה“ – כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950, הזכאי לתגמולים, לרבות הורה של נספה ואלמנתו שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם ויתום עד גיל 50;
”בנין“ – כהגדרתו בסעיף 9 לחוק;
”דירת מגורים“ – כהגדרתה בסעיף 9 לחוק;
”מפעל“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957;
”משק חקלאי“ – משק חקלאי שבעל הזכות במקרקעין בו הוא יחיד, יחידים או אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, והוא עיקר עיסוקם של היחיד, של היחידים או של חברי האגודה;
”נכה“ – אחד מאלה:
(1)נכה כהגדרתו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], או בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954, שדרגת נכותו לצמיתות כפי שנקבעה לו על פי אחד מהחוקים האמורים, אינה פחותה מ־19%;
(2)נכה כהגדרתו בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957, שדרגת נכותו לצמיתות, כפי שנקבעה על פי החוק האמור, אינה פחותה מ־50% והוא זכאי לתגמולים מאוצר המדינה על פי החוק האמור;
(3)נכה תאונת עבודה כמשמעותו בסעיף 103 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) הזכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבה או מענק לפי פרק ג׳ לחוק האמור ודרגת נכותו לצמיתות כתוצאה מתאונת עבודה כפי שנקבעה על פי החוק האמור אינה פחותה מ־50%;
(4)נכה על פי פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי שנקבעה לו לצמיתות על פי החוק האמור דרגת אי־כושר להשתכר כדי מחייתו בשיעור של 75% לפחות;
(5)אחד מהמנויים להלן שאחוז נכותו נקבע על פי תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם–1979 –
(א)נכה תאונת דרכים שנקבעה לו לצמיתות, נכות שאינה פחותה מ־50%;
לענין זה, ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;
(ב)נכה משיתוק או קטוע יד או רגל שאחוז נכותו לצמיתות כתוצאה מפגימות אלה אינה פחותה מ־50%;
(ג)נכה שנקבעה לו נכות לצמיתות של 100% או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באברים השונים, שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות;
”נפגע“ – נפגע כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970, שאחוז נכותו לצמיתות על פי החוק האמור אינו פחות מ־19%, ואם נפטר הנפגע כתוצאה מפעולת האיבה – בן משפחה של הנפגע כמשמעותו בחוק האמור, הזכאי לתגמול, ויתום עד גיל 50;
”קרוב“ – בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן־זוגו של צאצא, אח ואחות;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית או ועד מקומי לפי סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות, ואיגוד ערים.
↗ חיצוניות: 20📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
י
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
  • בסעיף 9 לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • בסעיף 9 לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957 → חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים
  • בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
  • בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954 → חוק נכי המלחמה בנאצים
  • בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957 → חוק נכי רדיפות הנאצים
  • החוק האמור → חוק נכי רדיפות הנאצים
  • החוק האמור → חוק נכי רדיפות הנאצים
  • בסעיף 103 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 103
  • פרק ג׳ לחוק האמור → חוק הביטוח הלאומי #פרק ג
  • החוק האמור → חוק הביטוח הלאומי
  • פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
  • החוק האמור → חוק הביטוח הלאומי
  • תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם–1979 → תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות)
  • בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 → חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
  • בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • החוק האמור → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • בחוק האמור → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה של חייל שנספה במערכה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950}}, הזכאי לתגמולים, לרבות הורה של נספה ואלמנתו שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם ויתום עד גיל 50;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק חקלאי“ – משק חקלאי שבעל הזכות במקרקעין בו הוא יחיד, יחידים או אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, והוא עיקר עיסוקם של היחיד, של היחידים או של חברי האגודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, או {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}, שדרגת נכותו לצמיתות כפי שנקבעה לו על פי אחד מהחוקים האמורים, אינה פחותה מ־19%;
{{ח:תתת|(2)}} נכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}, שדרגת נכותו לצמיתות, כפי שנקבעה על פי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|החוק האמור}}, אינה פחותה מ־50% והוא זכאי לתגמולים מאוצר המדינה על פי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(3)}} נכה תאונת עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי) הזכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבה או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג|פרק ג׳ לחוק האמור}} ודרגת נכותו לצמיתות כתוצאה מתאונת עבודה כפי שנקבעה על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק האמור}} אינה פחותה מ־50%;
{{ח:תתת|(4)}} נכה על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי}} שנקבעה לו לצמיתות על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק האמור}} דרגת אי־כושר להשתכר כדי מחייתו בשיעור של 75% לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} אחד מהמנויים להלן שאחוז נכותו נקבע על פי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות)|תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם–1979}} –
{{ח:תתתת|(א)}} נכה תאונת דרכים שנקבעה לו לצמיתות, נכות שאינה פחותה מ־50%;
{{ח:תתתת}} לענין זה, ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};
{{ח:תתתת|(ב)}} נכה משיתוק או קטוע יד או רגל שאחוז נכותו לצמיתות כתוצאה מפגימות אלה אינה פחותה מ־50%;
{{ח:תתתת|(ג)}} נכה שנקבעה לו נכות לצמיתות של 100% או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי בא{{ח:הערה|י}}ברים השונים, שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – נפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}, שאחוז נכותו לצמיתות על פי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|החוק האמור}} אינו פחות מ־19%, ואם נפטר הנפגע כתוצאה מפעולת האיבה – בן משפחה של הנפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק האמור}}, הזכאי לתגמול, ויתום עד גיל 50;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן־זוגו של צאצא, אח ואחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית או ועד מקומי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}}, ואיגוד ערים.
פרק ב׳: שיעורי מס רכישה

2רכישהתיקונים: תשל״ח, תשל״ט, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א־2, תשמ״ב, תשמ״ג־3, תשמ״ד־3, תשמ״ד־4, [הודעות], תשנ״ה־5, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשס״ג, תשע״ג, תשפ״א, תשפ״ד

במכירת זכות במקרקעין או בעשיית פעולה באיגוד מקרקעין ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
(1)במכירת זכות במקרקעין ובעשיית פעולה באיגוד מקרקעין, למעט בנין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים – 6%;
(1א)על אף האמור בפסקה (1), במכירת זכות במקרקעין, שמתקיימים לגביה התנאים המפורטים להלן, תוחזר לרוכש שישית ממס הרכישה ששילם לפי פסקה (1), ובלבד שלא הותר בניכוי לפי פקודת מס הכנסה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 103א לחוק:
(1)המכירה היא של זכות במקרקעין שקיימת לגביה תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה (בסעיף קטן זה – תכנית בנייה), המתירה בנייה על הקרקע של דירה אחת לפחות המיועדת לשמש למגורים (להלן – דירת מגורים);
(2)לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום המכירה, התקבל היתר לבניית דירת מגורים אחת לפחות, לפי חוק התכנון והבנייה;
(2)במכירת זכות במקרקעין בבנין או בחלק ממנו שהוא דירת מגורים, יחולו הוראות אלה:
(א)ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע בסעיף 9 לחוק;
(ב)נמכר חלק מדירה, ישלם חלק מסכום מס הרכישה כאמור בפסקת משנה (א) שהוא כחלק הזכות בדירה הנמכרת ביחס לכל הזכות בדירה;
(ג)משמשות יותר מדירת מגורים אחת למגורים כחטיבה אחת יראו אותן כדירה אחת;
(ד)הרוכש זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים ימציא למנהל תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, כי הדירה תשמש למגורים בשלמות וכחטיבה אחת; הוכח כי התצהיר כאמור היה כוזב, יהיה מי שהצהיר כאמור חייב בתשלום מס רכישה שהיה חל על פי העובדות כהוויתן;
(3)
(4)
↗ חיצוניות: 6📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
  • סעיף 103א לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 103א
  • בחוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה
  • חוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה
  • בסעיף 9 לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במכירת זכות במקרקעין או בעשיית פעולה באיגוד מקרקעין ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
{{ח:תת|(1)}} במכירת זכות במקרקעין ובעשיית פעולה באיגוד מקרקעין, למעט בנין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים – 6%;
{{ח:תת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1), במכירת זכות במקרקעין, שמתקיימים לגביה התנאים המפורטים להלן, תוחזר לרוכש שישית ממס הרכישה ששילם לפי פסקה (1), ובלבד שלא הותר בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 103א|סעיף 103א לחוק}}:
{{ח:תתת|(1)}} המכירה היא של זכות במקרקעין שקיימת לגביה תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} (בסעיף קטן זה – תכנית בנייה), המתירה בנייה על הקרקע של דירה אחת לפחות המיועדת לשמש למגורים (להלן – דירת מגורים);
{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום המכירה, התקבל היתר לבניית דירת מגורים אחת לפחות, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|(2)}} במכירת זכות במקרקעין בבנין או בחלק ממנו שהוא דירת מגורים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק}};
{{ח:תתת|(ב)}} נמכר חלק מדירה, ישלם חלק מסכום מס הרכישה כאמור בפסקת משנה (א) שהוא כחלק הזכות בדירה הנמכרת ביחס לכל הזכות בדירה;
{{ח:תתת|(ג)}} משמשות יותר מדירת מגורים אחת למגורים כחטיבה אחת יראו אותן כדירה אחת;
{{ח:תתת|(ד)}} הרוכש זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים ימציא למנהל תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, כי הדירה תשמש למגורים בשלמות וכחטיבה אחת; הוכח כי התצהיר כאמור היה כוזב, יהיה מי שהצהיר כאמור חייב בתשלום מס רכישה שהיה חל על פי העובדות כהוויתן;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
פרק ג׳: פטורים, הנחות והקלות

3תאגידים שנוסדו בחוקתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ג־3

(א)רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, חייבים במס רכישה בשיעור של 0.5%.
(ב)רשות שמורות הטבע פטורה ממס רכישה לגבי מקרקעין שהוכרזו כשמורת טבע או שלדעת שר החקלאות הם מיועדים לשמש שמורת טבע לפי סעיף 4 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ״ג–1963.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 4 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ״ג–1963 → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה #סעיף 22
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, חייבים במס רכישה בשיעור של 0.5%.
{{ח:תת|(ב)}} רשות שמורות הטבע פטורה ממס רכישה לגבי מקרקעין שהוכרזו כשמורת טבע או שלדעת שר החקלאות הם מיועדים לשמש שמורת טבע לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 22|סעיף 4 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ״ג–1963}}.

4מוסדות לאומייםתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ג־3

ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה, יונייטד ישראל אפיל אינק, וחברת הימנותא בע״מ, פטורות ממס רכישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה, יונייטד ישראל אפיל אינק, וחברת הימנותא בע״מ, פטורות ממס רכישה.

5האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמניםתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב

האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים חייבים במס רכישה בשיעור של 0.5%.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים חייבים במס רכישה בשיעור של 0.5%.

6חברות ממשלתיות לשיכון, דיור והשכרהתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב, תשע״ז

החברה הממשלתית לדיור להשכרה שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס׳ 770 מיום ה׳ בחשוון התשע״ד (9 באוקטובר 2013) , ”פרזות“ חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע״מ, ”חלמיש“ חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בתל־אביב־יפו בע״מ ו”שקמונה“ חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע״מ, חייבות במס רכישה בשיעור של 0.5%.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(”דירה להשכיר“ – החברה הממשלתית לדיור להשכרה בע״מ)
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החברה הממשלתית לדיור להשכרה שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2013_dec770|החלטת הממשלה מס׳ 770 מיום ה׳ בחשוון התשע״ד (9 באוקטובר 2013)}} {{ח:הערה|(”דירה להשכיר“ – החברה הממשלתית לדיור להשכרה בע״מ)}}, ”פרזות“ חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע״מ, ”חלמיש“ חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בתל־אביב־יפו בע״מ ו”שקמונה“ חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע״מ, חייבות במס רכישה בשיעור של 0.5%.

7אגודות למען החיילתיקונים: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ב

האגודה למען החייל בישראל ונכסי חיל (נח) חייבות במס רכישה בשיעור של 0.5%.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האגודה למען החייל בישראל ונכסי חיל (נח) חייבות במס רכישה בשיעור של 0.5%.

8רשות מקומיתתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב

(א)רשות מקומית חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות במקרקעין שבהם שוכנע המנהל שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.
(ב)הוקמה עיריה באזור שהתנהל על־ידי מועצה מקומית, תהא מכירת זכות במקרקעין מהמועצה המקומית לעיריה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%; הוא הדין אם הוקמה מועצה מקומית באזור שהתנהל עלידי עיריה.
(ג)מכירת זכות במקרקעין מאת עיריה או מועצה מקומית לאיגוד ערים שהעיריה או המועצה המקומית מאוגדים בה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.
(ד)התמזגו שתי רשויות מקומיות או יותר לרשות מקומית אחת, תהא מכירת זכות במקרקעין מאת כל אחת מהרשויות המקומיות לאותה רשות מקומית חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות במקרקעין שבהם שוכנע המנהל שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.
{{ח:תת|(ב)}} הוקמה עיריה באזור שהתנהל על־ידי מועצה מקומית, תהא מכירת זכות במקרקעין מהמועצה המקומית לעיריה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%; הוא הדין אם הוקמה מועצה מקומית באזור שהתנהל עלידי עיריה.
{{ח:תת|(ג)}} מכירת זכות במקרקעין מאת עיריה או מועצה מקומית לאיגוד ערים שהעיריה או המועצה המקומית מאוגדים בה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.
{{ח:תת|(ד)}} התמזגו שתי רשויות מקומיות או יותר לרשות מקומית אחת, תהא מכירת זכות במקרקעין מאת כל אחת מהרשויות המקומיות לאותה רשות מקומית חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.

9מוסדות ציבורתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב

”מוסד ציבורי“ כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק יהיה חייב במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות במקרקעין אם שוכנע המנהל כי המקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין בלבד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(ד) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ”מוסד ציבורי“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 61|בסעיף 61(ד) לחוק}} יהיה חייב במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות במקרקעין אם שוכנע המנהל כי המקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין בלבד.

10תיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

11נכה, עיוור, נפגע ומשפחות חיילים שנספו במערכהתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ז, תשע״ז

(א)מכירת זכות במקרקעין לנכה, לעיוור, לנפגע או לבן משפחה של חייל שנספה במערכה לשם שיכונם חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%, ואם התקיים לגביו האמור באחת מפסקאות (א) עד (ג) בסעיף 9(ג1ג)(2) לחוק יהיו שיעורי מס הרכישה כמפורט להלן, ובלבד שחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו, לא יינתן לאדם אחד אלא שתי פעמים בלבד –
(1)אם שווי הזכות הנמכרת הוא עד 2,500,000 שקלים חדשים, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כמפורט להלן –
(א)על חלק השווי שעד לסכום הנקוב בסעיף 9(ג1ג)(3)(א) לחוק – לא ישולם מס;
(ב)על חלק השווי העולה על הסכום האמור בפסקת משנה (א) ועד לסכום של 2,500,000 שקלים חדשים – 0.5%;
(2)אם שווי הזכות הנמכרת עולה על 2,500,000 שקלים חדשים – ישולם מס רכישה בשיעור 0.5%.
(ב)מכירת זכות במקרקעין במשותף לבני זוג שאחד מהם הוא נכה או עיוור כאמור בתקנת משנה (א), נפגע או בן משפחה של חייל שנספה במערכה, יוענק החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה (א) לשני בני הזוג; רכשו את הזכות במקרקעין במשותף שני יחידים שאחד מהם זכאי לחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום רכישת הזכות במקרקעין, יוחזר מס הרכישה העולה על השיעור של 0.5% ששילם בן זוגו של הזכאי לחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%.
(ג)”חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%“, לענין תקנה זו – לרבות חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% או מאגרת העברת מקרקעין על פי חיקוק שקדם לתקנות אלה.
(ד)על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), במכירת זכות בקרקע פנויה שניתן לבנות עליה, על פי תקנות שהותקנו מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, שהיו בתוקף ביום הרכישה, יותר מדירה אחת, יחוייב במס רכישה בשיעור של 0.5% רק לגבי אותו חלק משווי הקרקע המתייחס לאותה דירה שתשמש למגורי הרוכש.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[פטור]
הצג הפניות חיצוניות
  • מפסקאות (א) עד (ג) בסעיף 9(ג1ג)(2) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • בסעיף 9(ג1ג)(3)(א) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין לנכה, לעיוור, לנפגע או לבן משפחה של חייל שנספה במערכה לשם שיכונם חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%, ואם התקיים לגביו האמור באחת {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|מפסקאות (א) עד (ג) בסעיף 9(ג1ג)(2) לחוק}} יהיו שיעורי מס הרכישה כמפורט להלן, ובלבד שחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו, לא יינתן לאדם אחד אלא שתי פעמים בלבד –
{{ח:תתת|(1)}} אם שווי הזכות הנמכרת הוא עד 2,500,000 שקלים חדשים, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כמפורט להלן –
{{ח:תתתת|(א)}} על חלק השווי שעד לסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9(ג1ג)(3)(א) לחוק}} – לא ישולם מס;
{{ח:תתתת|(ב)}} על חלק השווי העולה על הסכום האמור בפסקת משנה (א) ועד לסכום של 2,500,000 שקלים חדשים – 0.5%;
{{ח:תתת|(2)}} אם שווי הזכות הנמכרת עולה על 2,500,000 שקלים חדשים – ישולם מס רכישה בשיעור 0.5%.
{{ח:תת|(ב)}} מכירת זכות במקרקעין במשותף לבני זוג שאחד מהם הוא נכה או עיוור כאמור בתקנת משנה (א), נפגע או בן משפחה של חייל שנספה במערכה, יוענק החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה (א) לשני בני הזוג; רכשו את הזכות במקרקעין במשותף שני יחידים שאחד מהם זכאי לחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום רכישת הזכות במקרקעין, יוחזר מס הרכישה העולה על השיעור של 0.5% ששילם בן זוגו של הזכאי לחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%.
{{ח:תת|(ג)}} ”חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%“, לענין תקנה זו – לרבות חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% או {{ח:הערה|[פטור]}} מאגרת העברת מקרקעין על פי חיקוק שקדם לתקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), במכירת זכות בקרקע פנויה שניתן לבנות עליה, על פי תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, שהיו בתוקף ביום הרכישה, יותר מדירה אחת, יחוייב במס רכישה בשיעור של 0.5% רק לגבי אותו חלק משווי הקרקע המתייחס לאותה דירה שתשמש למגורי הרוכש.

12הטבה לעולה ברכישת בית עסקתיקונים: תשל״ז, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ז, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ג, תשס״ה, [הודעות], תשפ״ד־2

(א)בתקנה זו, ”עולה“ – מי שנכנס לישראל אחרי יום ד׳ באדר התשכ״ג (28 בפברואר 1963) ובידו אחת מאלה:
(א)אשרת עולה לפי סעיף 2 לחוק השבות, התש״י–1950 (להלן – חוק השבות);
(ב)תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק השבות;
(ג)אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכח) לפי תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974.
(2)שר האוצר רשאי לקבוע סוגי בני־אדם שדינם כדין עולה.
(ב)מכירת זכות במקרקעין לעולה תהא חייבת במס רכישה על חלק השווי שעד 900,000 שקלים חדשים בשיעור של 0.5% ועל חלק השווי העולה על סכום כאמור בשיעור של 5%, ובלבד שרכש אותה העולה תוך תקופה המתחילה שנה אחת לפני שנכנס לישראל לראשונה, כאמור בתקנת משנה (א), ומסתיימת שבע שנים לאחר כניסתו כאמור, ובלבד שלא תובא במנין שבע השנים תקופת שירותו בשירות חובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985, או בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017; החיוב במס רכישה לפי תקנת משנה זו יחול רק על מכירת זכות במקרקעין שהיא בית עסק, לרבות משק חקלאי, כדי שישמש לעסק שהעולה או קרובו עובד בו.
(ג)רכשו זכות במקרקעין במשותף בני זוג שאחד מהם עולה, יראו לענין החיוב במס רכישה לפי תקנה זו כאילו רכש אותם העולה בלבד; רכשו את הזכות במשותף שני יחידים שאחד מהם עולה הזכאי לחיוב במס רכישה לפי תקנה זו והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרכישה, יוחזר מס הרכישה ששילם בן זוגו של העולה העולה על סכום מס הרכישה שהיה חל אילו רכש את הזכות העולה בלבד.
(ד)חיוב במס רכישה לפי תקנה זו לא יינתן לעולה אלא פעם אחת.
(ה)
(ו)הסכומים הנקובים בתקנת משנה (ב) יעודכנו בהתאם לסעיף 9(ג2) לחוק; לענין תקנה זו, ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתן של תקנות אלה .
↗ חיצוניות: 6📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
פורסמה הודעה על קביעת עולה לענין תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), התשל״ה–1975 (י״פ תשנ״ב, 3696) לפיה יראו כעולה לענין תקנה 12, גם מי שנכנס בשנית לישראל, אם שוכנע המנהל כי בעת שהותו לראשונה לישראל נתקיימו כל אלה: (1) היתה בידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכח) לפי תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974; (2) הוא שהה בישראל לצורך שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, או למטרת לימודים, או שהיה ”מרצה אורח“ או ”מומחה חוץ“ כמשמעותם בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל״ט–1979; (3) בעת שהותו לראשונה בישראל לא רכש זכות במקרקעין בפטור ממס רכישה לפי תקנה 12.
(מתואם ליום 16.10.1996; בשנת 2022, 1,902,945 ש״ח; בשנת 2023, 1,928,220 ש״ח; בשנים 2024 עד 2027, 1,988,090 ש״ח))
(נמחקה).
(הכוונה היא לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), התשנ״ז–1996, שפורסמו ביום 31.10.1996)
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 2 לחוק השבות, התש״י–1950 → חוק השבות #סעיף 2
  • סעיף 3 לחוק השבות → חוק השבות #סעיף 3
  • תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974 → תקנות הכניסה לישראל #סעיף 6
  • בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 → חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
  • בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017 → חוק שירות אזרחי
  • לסעיף 9(ג2) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} בתקנה זו, ”עולה“ – מי שנכנס לישראל אחרי יום ד׳ באדר התשכ״ג (28 בפברואר 1963) ובידו אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אשרת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות#סעיף 2|סעיף 2 לחוק השבות, התש״י–1950}} (להלן – חוק השבות);
{{ח:תתתת|(ב)}} תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות#סעיף 3|סעיף 3 לחוק השבות}};
{{ח:תתתת|(ג)}} אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכח) לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע סוגי בני־אדם שדינם כדין עולה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על קביעת עולה לענין תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), התשל״ה–1975 (י״פ תשנ״ב, 3696) לפיה יראו כעולה לענין {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}, גם מי שנכנס בשנית לישראל, אם שוכנע המנהל כי בעת שהותו לראשונה לישראל נתקיימו כל אלה: {{ש}} (1) היתה בידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכח) לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}; {{ש}} (2) הוא שהה בישראל לצורך שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, או למטרת לימודים, או שהיה ”מרצה אורח“ או ”מומחה חוץ“ כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ)|בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל״ט–1979}}; {{ש}} (3) בעת שהותו לראשונה בישראל לא רכש זכות במקרקעין בפטור ממס רכישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מכירת זכות במקרקעין לעולה תהא חייבת במס רכישה על חלק השווי שעד 900,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ליום 16.10.1996; בשנת 2022, 1,902,945 ש״ח; בשנת 2023, 1,928,220 ש״ח; בשנים 2024 עד 2027, 1,988,090 ש״ח))}} בשיעור של 0.5% ועל חלק השווי העולה על סכום כאמור בשיעור של 5%, ובלבד שרכש אותה העולה תוך תקופה המתחילה שנה אחת לפני שנכנס לישראל לראשונה, כאמור בתקנת משנה (א), ומסתיימת שבע שנים לאחר כניסתו כאמור, ובלבד שלא תובא במנין שבע השנים תקופת שירותו בשירות חובה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}, או בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}; החיוב במס רכישה לפי תקנת משנה זו יחול רק על מכירת זכות במקרקעין שהיא בית עסק, לרבות משק חקלאי, כדי שישמש לעסק שהעולה או קרובו עובד בו.
{{ח:תת|(ג)}} רכשו זכות במקרקעין במשותף בני זוג שאחד מהם עולה, יראו לענין החיוב במס רכישה לפי תקנה זו כאילו רכש אותם העולה בלבד; רכשו את הזכות במשותף שני יחידים שאחד מהם עולה הזכאי לחיוב במס רכישה לפי תקנה זו והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרכישה, יוחזר מס הרכישה ששילם בן זוגו של העולה העולה על סכום מס הרכישה שהיה חל אילו רכש את הזכות העולה בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} חיוב במס רכישה לפי תקנה זו לא יינתן לעולה אלא פעם אחת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ו)}} הסכומים הנקובים בתקנת משנה (ב) יעודכנו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|לסעיף 9(ג2) לחוק}}; לענין תקנה זו, ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתן של תקנות אלה {{ח:הערה|(הכוונה היא לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), התשנ״ז–1996, שפורסמו ביום 31.10.1996)}}.

12אהטבה לעולה ברכישת דירת מגוריםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, לעולה כהגדרתו בתקנה 12(א)(1) שהתקיים לגביו האמור בפסקה (א) או (ב) שבסעיף 9(ג1ג)(2) לחוק, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן, ובלבד שרכש אותה העולה בתוך התקופה הקבועה בתקנה 12(ב); לעניין התקופה המתחילה שנה אחת לפני שנכנס לישראל לראשונה, ברכישת דירת מגורים כאמור, שיש עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את בנייתה, לא תובא במניין התקופה האמורה, התקופה שבה דירת המגורים הייתה בשלבי בנייה, ובלבד שלא יחלפו יותר משלוש שנים ממועד רכישת הדירה ועד שנכנס לישראל לראשונה וכן שניתן לו אחד האישורים שבתקנה 12(א)(1) בתוך שנה ממועד רכישת הדירה:
(1)על חלק השווי שעד לסכום הנקוב בסעיף 9(ג1ג)(3)(א) לחוק – לא ישולם מס;
(2)על חלק השווי העולה על הסכום האמור בפסקה (1) ועד לסכום המזערי הנקוב בסעיף 9(ג1ג)(3)(ד) לחוק – 0.5%;
(3)על חלק השווי העולה על הסכום המזערי הנקוב בסעיף 9(ג1ג)(3)(ד) לחוק – ישולם מס רכישה כקבוע בסעיף 9(ג1ג)(3) לחוק.
(ב)חיוב במס רכישה לפי תקנה זו לא יינתן לעולה אלא פעם אחת.
(ג)חיוב במס רכישה לפי תקנה זו לא יינתן במכירת זכות במקרקעין כאמור בתקנת משנה (א) אם שווי הזכות הנמכרת עולה על הסכום הנקוב בסעיף 9(ג1ג)(3)(ה) לחוק.
(ד)האמור בתקנה 12(ג) יחול גם לעניין תקנה זו, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בפסקה (א) או (ב) שבסעיף 9(ג1ג)(2) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • בסעיף 9(ג1ג)(3)(א) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • בסעיף 9(ג1ג)(3)(ד) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • בסעיף 9(ג1ג)(3)(ד) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • בסעיף 9(ג1ג)(3) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
  • בסעיף 9(ג1ג)(3)(ה) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, לעולה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(א)(1)}} שהתקיים לגביו האמור {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בפסקה (א) או (ב) שבסעיף 9(ג1ג)(2) לחוק}}, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן, ובלבד שרכש אותה העולה בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(ב)}}; לעניין התקופה המתחילה שנה אחת לפני שנכנס לישראל לראשונה, ברכישת דירת מגורים כאמור, שיש עימה התחייבות מצד המוכר לסיים את בנייתה, לא תובא במניין התקופה האמורה, התקופה שבה דירת המגורים הייתה בשלבי בנייה, ובלבד שלא יחלפו יותר משלוש שנים ממועד רכישת הדירה ועד שנכנס לישראל לראשונה וכן שניתן לו אחד האישורים {{ח:פנימי|סעיף 12|שבתקנה 12(א)(1)}} בתוך שנה ממועד רכישת הדירה:
{{ח:תתת|(1)}} על חלק השווי שעד לסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9(ג1ג)(3)(א) לחוק}} – לא ישולם מס;
{{ח:תתת|(2)}} על חלק השווי העולה על הסכום האמור בפסקה (1) ועד לסכום המזערי הנקוב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9(ג1ג)(3)(ד) לחוק}} – 0.5%;
{{ח:תתת|(3)}} על חלק השווי העולה על הסכום המזערי הנקוב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9(ג1ג)(3)(ד) לחוק}} – ישולם מס רכישה כקבוע {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9(ג1ג)(3) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב במס רכישה לפי תקנה זו לא יינתן לעולה אלא פעם אחת.
{{ח:תת|(ג)}} חיוב במס רכישה לפי תקנה זו לא יינתן במכירת זכות במקרקעין כאמור בתקנת משנה (א) אם שווי הזכות הנמכרת עולה על הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9(ג1ג)(3)(ה) לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(ג)}} יחול גם לעניין תקנה זו, בשינויים המחויבים.

13העברה לאזור פיתוחתיקונים: תשל״ו, תשל״ז־2, תשל״ז־3, תשל״ח־2, תש״ם־2, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ג־2, תשנ״ג־4, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו

(א)בתקנה זו –
”ישוב באזור פיתוח“, לגבי תקנת משנה (ב) – כמשמעותו בסעיף 8(ב) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963, לגבי תקנת משנה (ג) – אזור פיתוח שנקבע לפי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959;
”שר האוצר“, ”שר העבודה“ ו”שר המסחר והתעשיה“ – לרבות מי שהשר הסמיכו, לפי המקרה.
(ב)אישר שר העבודה כי עובד או עובד עצמאי (להלן – עובד) העתיק מקום מגוריו הקבוע לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח או מישוב אחר באזור פיתוח, יחייב שר האוצר על פי המלצת שר העבודה במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל מכירת הזכות בדירה באזור הפיתוח לעובד או לבן־זוגו לצורך מגורי העובד; נמכרה לעובד שאושר כאמור או לבן־זוגו קרקע פנויה (להלן – מגרש) לצורך בניית דירה למגורי העובד, יחייב שר האוצר על פי המלצת שר העבודה, במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל אותה מכירה, בתנאי שהוחל בבניית הדירה תוך שלושים חודש מיום המכירה, ובלבד שאם ניתן לבנות על המגרש, על פי תקנות שהותקנו מכוח חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965, שהיו בתוקף ביום הרכישה יותר מדירה אחת, יינתן החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% רק לגבי אותו חלק משווי המגרש המתייחס לדירה שתשמש למגורי העובד; החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו ינתן לעובד או לבן־זוגו בשל אותה העתקת מגורים פעם אחת בלבד.
(ג)אישר שר המסחר והתעשיה כי בעל מפעל העתיק את מפעלו לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח או מישוב אחר באזור פיתוח, יחייב שר האוצר על פי המלצת שר המסחר והתעשיה במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל מכירת הזכות במקרקעין באזור הפיתוח לצורך העתקת המפעל כאמור.
(ד)תוקפה של תקנה זו הוא עד יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996).
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 8(ב) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963 → חוק פיצויי פיטורים #סעיף 8
  • סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון #סעיף 40ד
  • חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישוב באזור פיתוח“, לגבי תקנת משנה (ב) – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963}}, לגבי תקנת משנה (ג) – אזור פיתוח שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 40ד|סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שר האוצר“, ”שר העבודה“ ו”שר המסחר והתעשיה“ – לרבות מי שהשר הסמיכו, לפי המקרה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר שר העבודה כי עובד או עובד עצמאי (להלן – עובד) העתיק מקום מגוריו הקבוע לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח או מישוב אחר באזור פיתוח, יחייב שר האוצר על פי המלצת שר העבודה במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל מכירת הזכות בדירה באזור הפיתוח לעובד או לבן־זוגו לצורך מגורי העובד; נמכרה לעובד שאושר כאמור או לבן־זוגו קרקע פנויה (להלן – מגרש) לצורך בניית דירה למגורי העובד, יחייב שר האוצר על פי המלצת שר העבודה, במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל אותה מכירה, בתנאי שהוחל בבניית הדירה תוך שלושים חודש מיום המכירה, ובלבד שאם ניתן לבנות על המגרש, על פי תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, שהיו בתוקף ביום הרכישה יותר מדירה אחת, יינתן החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% רק לגבי אותו חלק משווי המגרש המתייחס לדירה שתשמש למגורי העובד; החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו ינתן לעובד או לבן־זוגו בשל אותה העתקת מגורים פעם אחת בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} אישר שר המסחר והתעשיה כי בעל מפעל העתיק את מפעלו לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח או מישוב אחר באזור פיתוח, יחייב שר האוצר על פי המלצת שר המסחר והתעשיה במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל מכירת הזכות במקרקעין באזור הפיתוח לצורך העתקת המפעל כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} תוקפה של תקנה זו הוא עד יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996).

14העברת זכות במקרקעין המוקנים על פי החוקתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב

נמכרה זכות במקרקעין בתוקף חוק למי שנקבע באותו חוק, ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין או תמורתה למי שהיה בעלה אילולא המכירה הראשונה, תהא המכירה האחרונה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נמכרה זכות במקרקעין בתוקף חוק למי שנקבע באותו חוק, ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין או תמורתה למי שהיה בעלה אילולא המכירה הראשונה, תהא המכירה האחרונה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.

15מדינות חוץתיקונים: תש״ם־2

(א)אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961 וכי היא נוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה ממס רכישה בעד מכירת זכות במקרקעין בגין מקרקעין המשמשים או מיועדים לשמש משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.
(ב)המנהל רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור ממס רכישה כאמור בתקנת משנה (א), כולו או מקצתו, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומו, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.
(ג)המנהל רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור ממס רכישה, כולו או מקצתו, מכירת זכות במקרקעין למדינת חוץ או לדחות תשלומו, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנה האמורה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:
(1)המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;
(2)המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961 וכי היא נוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה ממס רכישה בעד מכירת זכות במקרקעין בגין מקרקעין המשמשים או מיועדים לשמש משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור ממס רכישה כאמור בתקנת משנה (א), כולו או מקצתו, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומו, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור ממס רכישה, כולו או מקצתו, מכירת זכות במקרקעין למדינת חוץ או לדחות תשלומו, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנה האמורה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;
{{ח:תתת|(2)}} המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.

15אמוסד ציבורי תושב חוץתיקונים: תשנ״א־2

מוסד ציבורי תושב חוץ יהא פטור ממס רכישה לגבי מניות באיגוד מקרקעין שקיבל במתנה, אם אישר שר האוצר כי במדינה שהוא תושבה מוטל מס על קבלת מניות כאמור ואותה מדינה פוטרת ממס מוסד ציבורי תושב ישראל לגבי מניות באיגוד מקרקעין תושב אותה מדינה שקיבל במתנה;
לענין זה –
”מוסד ציבורי“ – כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק;
”תושב ישראל“ ו”תושב חוץ“ – כהגדרתם בפקודה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(ד) לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 61
  • בפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד ציבורי תושב חוץ יהא פטור ממס רכישה לגבי מניות באיגוד מקרקעין שקיבל במתנה, אם אישר שר האוצר כי במדינה שהוא תושבה מוטל מס על קבלת מניות כאמור ואותה מדינה פוטרת ממס מוסד ציבורי תושב ישראל לגבי מניות באיגוד מקרקעין תושב אותה מדינה שקיבל במתנה;
{{ח:ת}} לענין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 61|בסעיף 61(ד) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ ו”תושב חוץ“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}.

16משק חקלאיתיקונים: תש״ם־2, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ג־3, תשמ״ד־3, תשמ״ד־4, תשנ״ה־5, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשס״ג, [הודעות]

(א)בתקנה זו –
”משק חקלאי“ –
”השווי הנקי“ – שווי המקרקעין של משק חקלאי פחות שווי בנין המשמש למגורים;
”בנין המשמש למגורים“ – לרבות שטח קרקע שעליו הוא עומד ששטחו פי שלושה משטחו הכולל של הבנין.
(ב)במכירת זכות במקרקעין לשם ייסוד משק חקלאי או קיומו ישולם מס הרכישה –
(1)על בנין המגורים על פי סעיף 9 לחוק;
(2)על חלק השווי הנקי שאינו עולה על 2,800,000 שקלים – 0.5%;
(3)על חלק השווי הנקי העולה על 2,800,000 שקלים – 5%.
(ג)נעשו לצורך ייסוד המשק החקלאי או קיומו מספר מכירות לאותו קונה או בן־זוגו או ילדיו עד גיל 18, תינתן ההנחה האמורה בתקנת משנה (ב)(2) פעם אחת בלבד.
(ד)מכירת זכות במקרקעין לשם ייסוד משק חקלאי או קיומו לאגודה שיתופית שהיא קיבוץ, מושב, מושב שיתופי, כפר שיתופי או אגודה שיתופית המאגדת אגודות כאמור, תהא חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% ובלבד שהמקרקעין מיועדים לשמש את כלל חברי האגודה או מרביתם.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(מתואם לשנת 1984; בשנת 2024, 588,735 ש״ח; בשנת 2025, 628,800 ש״ח; בשנת 2026, 631,335 ש״ח)
(מתואם לשנת 1984; בשנת 2024, 588,735 ש״ח; בשנת 2025, 628,800 ש״ח; בשנת 2026, 631,335 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 9 לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משק חקלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השווי הנקי“ – שווי המקרקעין של משק חקלאי פחות שווי בנין המשמש למגורים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין המשמש למגורים“ – לרבות שטח קרקע שעליו הוא עומד ששטחו פי שלושה משטחו הכולל של הבנין.
{{ח:תת|(ב)}} במכירת זכות במקרקעין לשם ייסוד משק חקלאי או קיומו ישולם מס הרכישה –
{{ח:תתת|(1)}} על בנין המגורים על פי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} על חלק השווי הנקי שאינו עולה על 2,800,000 שקלים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1984; בשנת 2024, 588,735 ש״ח; בשנת 2025, 628,800 ש״ח; בשנת 2026, 631,335 ש״ח)}} – 0.5%;
{{ח:תתת|(3)}} על חלק השווי הנקי העולה על 2,800,000 שקלים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 1984; בשנת 2024, 588,735 ש״ח; בשנת 2025, 628,800 ש״ח; בשנת 2026, 631,335 ש״ח)}} – 5%.
{{ח:תת|(ג)}} נעשו לצורך ייסוד המשק החקלאי או קיומו מספר מכירות לאותו קונה או בן־זוגו או ילדיו עד גיל 18, תינתן ההנחה האמורה בתקנת משנה (ב)(2) פעם אחת בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} מכירת זכות במקרקעין לשם ייסוד משק חקלאי או קיומו לאגודה שיתופית שהיא קיבוץ, מושב, מושב שיתופי, כפר שיתופי או אגודה שיתופית המאגדת אגודות כאמור, תהא חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% ובלבד שהמקרקעין מיועדים לשמש את כלל חברי האגודה או מרביתם.

16אהצמדת שווי ועיגולתיקונים: תשנ״ח, תשע״ז

(א)שווי הזכות במקרקעין שנקבע בתקנה 16 (להלן – השווי) יותאם לעליית המדד ב־16 בינואר (להלן – יום העדכון) בשנות המס 1984 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.
(ב)בתקנה זו –
”המדד“ – מדד מחירי דירות בבעלות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – 3857.6 נקודות (ממוצע 1980 = 100.0);
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
(ג)השווי שהותאם כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.
(ד)המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את השווי כפי שהוא מעודכן עקב עליית המדד כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שווי הזכות במקרקעין שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} (להלן – השווי) יותאם לעליית המדד ב־16 בינואר (להלן – יום העדכון) בשנות המס 1984 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד מחירי דירות בבעלות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – 3857.6 נקודות (ממוצע 1980 = 100.0);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
{{ח:תת|(ג)}} השווי שהותאם כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את השווי כפי שהוא מעודכן עקב עליית המדד כאמור.

17חלוקה, פיצול או איחוד של קרקע חקלאיתתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב

מכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקה, פיצול או איחוד של מקרקעין הדרושים לשם שיפור העיבוד החקלאי תהיה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% אם אישר המנהל הכללי של משרד החקלאות, או מי שהוא הסמיך, כי הפעולה דרושה למטרה האמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקה, פיצול או איחוד של מקרקעין הדרושים לשם שיפור העיבוד החקלאי תהיה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5% אם אישר המנהל הכללי של משרד החקלאות, או מי שהוא הסמיך, כי הפעולה דרושה למטרה האמורה.

18העברה מחברת חוץתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ג־3

(א)המנהל רשאי לחייב במס רכישה בשיעור של 0.5% –
(1)מכירת זכות במקרקעין מאת חברת חוץ לחברה ישראלית, אם שוכנע כי השליטה בשתי החברות בשעת ביצוע המכירה נתונה בידי אותם בני אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בהחזקת מניות ובין בדרך אחרת;
(2)החכרה של מקרקעין, על ידי חברה תושבת ישראל שהכנסותיה מהחכרת מקרקעין הן הכנסות מעסק לענין פקודת מס הכנסה, לשותפות מוגבלת שהשותפים המוגבלים בה הם תושבי חוץ, והחכרה חוזרת של אותם מקרקעין על ידי השותפות המוגבלת לחברה המחכירה, כששתי ההחכרות נעשו בו־זמנית.
(ב)בתקנה זו –
”חברה“ ו”חברת חוץ“ – כמשמעותן בפקודת החברות;
”שותפות מוגבלת“ – כמשמעותה בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975, בין שנרשמה כשותפות ישראלית ובין שנרשמה כשותפות חוץ.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
  • בפקודת החברות → חוק החברות
  • בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975 → פקודת השותפויות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לחייב במס רכישה בשיעור של 0.5% –
{{ח:תתת|(1)}} מכירת זכות במקרקעין מאת חברת חוץ לחברה ישראלית, אם שוכנע כי השליטה בשתי החברות בשעת ביצוע המכירה נתונה בידי אותם בני אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בהחזקת מניות ובין בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} החכרה של מקרקעין, על ידי חברה תושבת ישראל שהכנסותיה מהחכרת מקרקעין הן הכנסות מעסק לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, לשותפות מוגבלת שהשותפים המוגבלים בה הם תושבי חוץ, והחכרה חוזרת של אותם מקרקעין על ידי השותפות המוגבלת לחברה המחכירה, כששתי ההחכרות נעשו בו־זמנית.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ ו”חברת חוץ“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שותפות מוגבלת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, בין שנרשמה כשותפות ישראלית ובין שנרשמה כשותפות חוץ.

19העברה מתאגיד לתאגידתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב

המנהל רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור ממס רכישה, כולו או מקצתו, את סכום המס העולה על השיעור של 0.5% במכירת זכות במקרקעין –
(1)מאת תאגיד שהוקם על פי דין אחד לתאגיד שהוקם על פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו, כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד המכירה האמורה;
(2)מאת תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו או כי התאגיד הקונה הוקם על ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי המכירה נעשית אגב מכירת הזכויות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הקונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור ממס רכישה, כולו או מקצתו, את סכום המס העולה על השיעור של 0.5% במכירת זכות במקרקעין –
{{ח:תת|(1)}} מאת תאגיד שהוקם על פי דין אחד לתאגיד שהוקם על פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו, כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד המכירה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} מאת תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו או כי התאגיד הקונה הוקם על ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי המכירה נעשית אגב מכירת הזכויות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הקונה.

19אמכירת זכות במקרקעין לאיגוד בידי כל בעלי הזכות באיגודתיקונים: תשמ״א־3, תשמ״ב, תשס״ג

(א)מכירת זכות במקרקעין לאיגוד, על ידי כל בעלי הזכויות באותו איגוד, תהיה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%, אם התקיימו כל אלה:
(1)בעקבות ההעברה קיבלו בעלי המקרקעין זכויות באיגוד, בהתאם לחלקיהם בזכויות במקרקעין;
(2)ההעברה לאיגוד היתה בהתאם לדרישת מינהלת מרכז ההשקעות כמשמעותה בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 (להלן – חוק העידוד);
(3)לבנין אישור של בנין להשכרה, או של בנין חדש להשכרה כאמור בפרק שביעי 1 בחוק העידוד.
(ב)רוכש הזכאי להטבה לפי תקנת משנה (א) ולא נתקיים תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 53ב בחוק לעידוד, תבוטל ההטבה למפרע והרוכש יהיה חייב בתשלום המס שהיה חייב בו אילולא ההטבה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה רכש את הזכות.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון
  • בפרק שביעי 1 בחוק העידוד → חוק לעידוד השקעות הון #פרק 7-1
  • בסעיף 53ב בחוק לעידוד → חוק לעידוד השקעות הון #סעיף 53ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין לאיגוד, על ידי כל בעלי הזכויות באותו איגוד, תהיה חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעקבות ההעברה קיבלו בעלי המקרקעין זכויות באיגוד, בהתאם לחלקיהם בזכויות במקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} ההעברה לאיגוד היתה בהתאם לדרישת מינהלת מרכז ההשקעות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}} (להלן – חוק העידוד);
{{ח:תתת|(3)}} לבנין אישור של בנין להשכרה, או של בנין חדש להשכרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#פרק 7-1|בפרק שביעי 1 בחוק העידוד}}.
{{ח:תת|(ב)}} רוכש הזכאי להטבה לפי תקנת משנה (א) ולא נתקיים תנאי מהתנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 53ב|בסעיף 53ב בחוק לעידוד}}, תבוטל ההטבה למפרע והרוכש יהיה חייב בתשלום המס שהיה חייב בו אילולא ההטבה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה רכש את הזכות.

20מכירה לקרובתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ג־3

במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל.

20אתיקונים: תשנ״ה־3, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

21מכירה לבן־זוגתיקונים: תש״ם־2, תשנ״ה־3

על אף האמור בתקנה 20 מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה לבן־זוג המתגורר יחד אתו בדירה, פטורה ממס רכישה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20}} מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה לבן־זוג המתגורר יחד אתו בדירה, פטורה ממס רכישה.

22ויתור על זכות במקרקעיןתיקונים: תש״ם־2

מכירת זכות במקרקעין שהיא ויתור על זכות במקרקעין שנתקבלה בירושה לטובת בן־זוגו של המוריש, פטורה ממס רכישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין שהיא ויתור על זכות במקרקעין שנתקבלה בירושה לטובת בן־זוגו של המוריש, פטורה ממס רכישה.

23חלוקת קרקעתיקונים: תש״ם־2

במכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקת חלקת קרקע אחת בין בעליה המשותפים שלא בהתאם לחלקיהם בזכות לפני החלוקה, ישולם מס הרכישה רק על שווי הזכות הנרכשת שהיא עודפת על שווי הזכות בחלקה לפני החלוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקת חלקת קרקע אחת בין בעליה המשותפים שלא בהתאם לחלקיהם בזכות לפני החלוקה, ישולם מס הרכישה רק על שווי הזכות הנרכשת שהיא עודפת על שווי הזכות בחלקה לפני החלוקה.

24קרקע ומחוברים עליהתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב

מכירת זכות במקרקעין שהיא לצורך רישום כיחידה אחת של קרקע ומחוברים עליה הרשומים כנכסים נפרדים לפי סעיף 157 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969, חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 157 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין #סעיף 157
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין שהיא לצורך רישום כיחידה אחת של קרקע ומחוברים עליה הרשומים כנכסים נפרדים לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 157|סעיף 157 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}}, חייבת במס רכישה בשיעור של 0.5%.

25תיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

26מכירה לחייב בפשיטת רגלתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב

מכירת זכות במקרקעין לנאמן בפשיטת רגל וכן מכירת זכות במקרקעין מנאמן בפשיטת רגל לחייב יהיו חייבות במס רכישה בשיעור של 0.5%.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין לנאמן בפשיטת רגל וכן מכירת זכות במקרקעין מנאמן בפשיטת רגל לחייב יהיו חייבות במס רכישה בשיעור של 0.5%.

27פטור במכירות מסויימותתיקונים: תש״ם־2, תשמ״ג־3, תש״ן, תשס״ה

(א)מכירת זכות במקרקעין הפטורה ממס על פי סעיפים 54, 55, 57, 64, 65, 66, 67, 68 או 69 לחוק, פטורה ממס רכישה.
(ב)מכירת זכות במקרקעין מאיגוד ליחיד, אם הזכות היתה בבעלותו ביום הפרסום ברשומות של תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), התשמ״ג–1983 , והמכירה פטורה ממס על פי סעיף 71 לחוק – פטורה ממס רכישה.
(ג)נמכרה זכות במקרקעין מאיגוד לאיגוד מספר פעמים בזה אחר זה, ותוך 6 חדשים ממועד המכירה הראשונה נמכרה הזכות ליחיד, יחול לגבי המכירות האמורות פטור ממס רכישה אם נתקיימו שני אלה:
(1)כל המכירות האמורות פטורות ממס לפי סעיף 71 לחוק;
(2)האיגוד שביצע את המכירה הראשונה היה הבעלים של הזכות ביום ט״ז בתמוז התשמ״ג (27 ביולי 1983).
(2)נתקיימו התנאים הקבועים בפסקה (1) אך לא כל הזכות במקרקעין נמכרה ליחיד אלא חלק ממנה בלבד, יחול הפטור ממס רכישה לגבי המכירות של אותו חלק מהזכות בלבד.
(ד)הגישו בעלי הזכויות באיגוד למנהל הצהרה לפיה העברת זכות במקרקעין מאיגוד לאיגוד נעשית במסגרת תכנית כוללת שבסופה תועבר הזכות ליחיד, וכי למיטב ידיעתם יתקיימו התנאים הקבועים בתקנת משנה (ג) לגבי כל המכירות, יהא האיגוד שרכש את הזכות זכאי שלא לשלם את מס הרכישה גם אם טרם נתקיימו תנאים שמועד קיומם הוא לאחר מועד העברת הזכות, ובלבד שמסר ערבות, להנחת דעת המנהל, לתשלום המס.
(2)לא נתקיימו תנאים שהוצהר עליהם כאמור בפסקה (1), יחוייב האיגוד במס הרכישה שהופטר ממנו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו היה חייב לשלמו אילו לא הופטר ממנו ועד מועד התשלום בפועל.
(ה)רישומם של ניירות ערך של איגוד מקרקעין למסחר בבורסה, כהגדרתה בפקודה, פטורה ממס רכישה.
(ו)בפירוק איגוד מקרקעין שלפי תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004, רואים את מניותיו כנמכרות כאמור בסעיף 93 לפקודה, תהיה הפעולה באיגוד מקרקעין כאמור, פטורה ממס רכישה.
↗ חיצוניות: 14📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ביום 27.7.1983)
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 54 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 54
  • 55 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 55
  • 57 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 57
  • 64 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 64
  • 65 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 65
  • 66 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 66
  • 67 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 67
  • 68 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 68
  • או 69 לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 69
  • סעיף 71 לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 71
  • סעיף 71 לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 71
  • בפקודה → פקודת מס הכנסה
  • תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004 → תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים)
  • בסעיף 93 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 93
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין הפטורה ממס על פי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 54|סעיפים 54}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 55|55}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 57|57}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 65|65}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 67|67}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 68|68}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 69|או 69 לחוק}}, פטורה ממס רכישה.
{{ח:תת|(ב)}} מכירת זכות במקרקעין מאיגוד ליחיד, אם הזכות היתה בבעלותו ביום הפרסום ברשומות של תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), התשמ״ג–1983 {{ח:הערה|(ביום 27.7.1983)}}, והמכירה פטורה ממס על פי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 71|סעיף 71 לחוק}} – פטורה ממס רכישה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נמכרה זכות במקרקעין מאיגוד לאיגוד מספר פעמים בזה אחר זה, ותוך 6 חדשים ממועד המכירה הראשונה נמכרה הזכות ליחיד, יחול לגבי המכירות האמורות פטור ממס רכישה אם נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} כל המכירות האמורות פטורות ממס לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 71|סעיף 71 לחוק}};
{{ח:תתתת|(2)}} האיגוד שביצע את המכירה הראשונה היה הבעלים של הזכות ביום ט״ז בתמוז התשמ״ג (27 ביולי 1983).
{{ח:תתת|(2)}} נתקיימו התנאים הקבועים בפסקה (1) אך לא כל הזכות במקרקעין נמכרה ליחיד אלא חלק ממנה בלבד, יחול הפטור ממס רכישה לגבי המכירות של אותו חלק מהזכות בלבד.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הגישו בעלי הזכויות באיגוד למנהל הצהרה לפיה העברת זכות במקרקעין מאיגוד לאיגוד נעשית במסגרת תכנית כוללת שבסופה תועבר הזכות ליחיד, וכי למיטב ידיעתם יתקיימו התנאים הקבועים בתקנת משנה (ג) לגבי כל המכירות, יהא האיגוד שרכש את הזכות זכאי שלא לשלם את מס הרכישה גם אם טרם נתקיימו תנאים שמועד קיומם הוא לאחר מועד העברת הזכות, ובלבד שמסר ערבות, להנחת דעת המנהל, לתשלום המס.
{{ח:תתת|(2)}} לא נתקיימו תנאים שהוצהר עליהם כאמור בפסקה (1), יחוייב האיגוד במס הרכישה שהופטר ממנו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו היה חייב לשלמו אילו לא הופטר ממנו ועד מועד התשלום בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} רישומם של ניירות ערך של איגוד מקרקעין למסחר בבורסה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, פטורה ממס רכישה.
{{ח:תת|(ו)}} בפירוק איגוד מקרקעין שלפי {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004}}, רואים את מניותיו כנמכרות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 93|בסעיף 93 לפקודה}}, תהיה הפעולה באיגוד מקרקעין כאמור, פטורה ממס רכישה.

27אפטור במכירת זכות שהתקבלה אגב פירוקתיקונים: תש״ע

התקבלה זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין במכירה שפטורה ממס לפי סעיף 71 לחוק ושולם מס הרכישה בשלה (להלן – הפירוק הראשון), תהא מכירתה של הזכות פטורה ממס רכישה ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)לא חלפו 6 חודשים מיום הפירוק הראשון ועד המכירה;
(2)חל לגבי המכירה פטור ממס לפי סעיף 71 לחוק.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 71 לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 71
  • סעיף 71 לחוק → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) #סעיף 71
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקבלה זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין במכירה שפטורה ממס לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 71|סעיף 71 לחוק}} ושולם מס הרכישה בשלה (להלן – הפירוק הראשון), תהא מכירתה של הזכות פטורה ממס רכישה ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא חלפו 6 חודשים מיום הפירוק הראשון ועד המכירה;
{{ח:תת|(2)}} חל לגבי המכירה פטור ממס לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 71|סעיף 71 לחוק}}.

28גביית מס רכישה שלא התמלא תנאי לחיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%תיקונים: תש״ם־2, תשמ״ב, תשס״ג

(א)נמכרה זכות במקרקעין וניתן עליה חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנות אלה והתברר לאחר מכן למנהל שלא התמלאו תנאי החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%, כולם או מקצתם, יגבה המנהל ממי שקיבל את החיוב במס הרכישה בשיעור של 0.5% שהוא חוייב בו, כולו או מקצתו, לפי נסיבות המקרה.
(ב)נמכרה זכות במקרקעין ושולם עליה מס רכישה כאמור בתקנה 19א(א) והתברר למנהל שההטבה בוטלה למפרע, כאמור בתקנה 19א(ב), יגבה המנהל מהמוכר שעליו חלו הוראות תקנה 19א את מס הרכישה שהיה חייב בו אילולא הוראות אותה תקנה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה נמכרה הזכות לאיגוד.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נמכרה זכות במקרקעין וניתן עליה חיוב במס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנות אלה והתברר לאחר מכן למנהל שלא התמלאו תנאי החיוב במס רכישה בשיעור של 0.5%, כולם או מקצתם, יגבה המנהל ממי שקיבל את החיוב במס הרכישה בשיעור של 0.5% שהוא חוייב בו, כולו או מקצתו, לפי נסיבות המקרה.
{{ח:תת|(ב)}} נמכרה זכות במקרקעין ושולם עליה מס רכישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19א|בתקנה 19א(א)}} והתברר למנהל שההטבה בוטלה למפרע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19א|בתקנה 19א(ב)}}, יגבה המנהל מהמוכר שעליו חלו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19א|תקנה 19א}} את מס הרכישה שהיה חייב בו אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19א|אותה תקנה}}, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה נמכרה הזכות לאיגוד.
פרק ד׳: שונות

29הוראות מעברתיקונים: תש״ם־2

(א)פטור, הנחה או הקלה אחרת שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970, יעמדו בתקפם.
(ב)לענין פטורים, הנחות או הקלות בשל מכירות שנעשו לפני תחילתן של תקנות אלה, כל סמכות שהיתה נתונה לממונה על ההכנסות, למנהל הכללי, לממונה או למפקח כמשמעותם בתקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970, תהא נתונה למנהל.
(ג)מי ששילם אגרה לפי תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970, אך זכותו טרם נרשמה בפנקסי רישום המקרקעין, פטור ממס רכישה.
(ד)נמכרה זכות במקרקעין לפני תחילתן של תקנות אלה ועל רישומה בפנקסי רישום המקרקעין היתה חלה תקנה 22(ב) לתקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970, אילולא בוטלו, ישולם מס רכישה בסכום של 40 לירות.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 → תקנות המקרקעין (אגרות)
  • בתקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 → תקנות המקרקעין (אגרות)
  • תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 → תקנות המקרקעין (אגרות)
  • תקנה 22(ב) לתקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 → תקנות המקרקעין (אגרות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פטור, הנחה או הקלה אחרת שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970}}, יעמדו בתקפם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין פטורים, הנחות או הקלות בשל מכירות שנעשו לפני תחילתן של תקנות אלה, כל סמכות שהיתה נתונה לממונה על ההכנסות, למנהל הכללי, לממונה או למפקח כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|בתקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970}}, תהא נתונה למנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מי ששילם אגרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970}}, אך זכותו טרם נרשמה בפנקסי רישום המקרקעין, פטור ממס רכישה.
{{ח:תת|(ד)}} נמכרה זכות במקרקעין לפני תחילתן של תקנות אלה ועל רישומה בפנקסי רישום המקרקעין היתה חלה {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנה 22(ב) לתקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970}}, אילולא בוטלו, ישולם מס רכישה בסכום של 40 לירות.

30תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס׳ 5), תשל״ה–1974.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208836.pdf|חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס׳ 5), תשל״ה–1974}}.

31השםתיקונים: תש״ם־2

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל״ה–1974“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל״ה–1974“.