החקיקה בישראל

תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”ערד“), התשנ״ה–1995 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשנ״ה · 1995
16
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
5
הגדרות
1
הפניות פנימיות
4
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
2
תיקונים
היסטוריית תיקונים2 רשומות
ק״ת תשנ״ה, 1499תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”ערד“)PDF
1620ת״טPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”יום עסקים“ – יום שבו פועלים רוב סניפי התאגידים הבנקאיים ואשר לגביו נוהגים התאגידים הבנקאיים לקיים סליקה של שיקים, חיובים אחרים וזיכויים;
”מדד המחירים לצרכן“ או ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”הממונה“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר;
”קופת גמל לקיצבה“ – קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, שאושרה כקופת גמל למטרת קיצבה בתנאים שקבע הממונה;
”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) #סעיף 1
  • בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עסקים“ – יום שבו פועלים רוב סניפי התאגידים הבנקאיים ואשר לגביו נוהגים התאגידים הבנקאיים לקיים סליקה של שיקים, חיובים אחרים וזיכויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד המחירים לצרכן“ או ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקיצבה“ – קופת גמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 1|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, שאושרה כקופת גמל למטרת קיצבה בתנאים שקבע הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

2איגרות חוב מסוג ”ערד“תיקונים: תשנ״ה

כל סדרה של איגרות חוב מסוג ”ערד“ המוצאת על פי החוק תסומן במספר החל ב־8601, ותכונה ”מילווה המדינה, התשל״ט–1979“, בתוספת ציון מספר הסדרה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק מילווה המדינה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל סדרה של איגרות חוב מסוג ”ערד“ המוצאת על פי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|החוק}} תסומן במספר החל ב־8601, ותכונה ”מילווה המדינה, התשל״ט–1979“, בתוספת ציון מספר הסדרה.

3איגרות חוב על שם

איגרות החוב יוצאו כאיגרות חוב רשומות על שם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב יוצאו כאיגרות חוב רשומות על שם.

4מכירה לקופות גמל לקיצבה

איגרות החוב יימכרו לקופות גמל לקיצבה בלבד, ולא יהיו ניתנות להעברה אלא לקופות גמל לקיצבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב יימכרו לקופות גמל לקיצבה בלבד, ולא יהיו ניתנות להעברה אלא לקופות גמל לקיצבה.

5יום ההוצאה והשווי הנקוב

איגרות החוב יוצאו ביום העסקים הראשון בכל חודש, בשווי נקוב של 1,000 שקלים חדשים או כפולה של 1,000 שקלים חדשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב יוצאו ביום העסקים הראשון בכל חודש, בשווי נקוב של 1,000 שקלים חדשים או כפולה של 1,000 שקלים חדשים.

6מחיר המכירה

(א)ביום הוצאת איגרות החוב יימכרו איגרות החוב בשווי הנקוב; לאחר מכן תיווסף למחיר המכירה ריבית בשיעור ריבית הפיגורים שקובע החשב הכללי במשרד האוצר כפי שתהיה מפעם לפעם, שתחושב יומית כמקובל לגבי ריבית זו, החל מיום ההוצאה ועד יום המכירה בפועל.
(ב)שר האוצר או מי שהוא הסמיכו רשאי לקבוע לגבי סדרות של איגרות חוב כי יימכרו בנכיון שלא יעלה על 2% מהערך הנקוב של איגרת החוב.
(ג)שר האוצר יהיה רשאי לקבוע, כי איגרות חוב יימכרו לקופות גמל לקיצבה או למי מהן בנכיון העולה על 2% ושלא יעלה על 6% מהערך הנקוב של איגרת החוב, אם ראה לעשות כן כדי לפצותן בשל שיעור התשואה על איגרות חוב סחירות, צמודות למדד, המוצאות לפי החוק.
(ד)בתקנה זו, ”נכיון“ (דיסאג׳יו) – ההפרש בין הערך הנקוב של איגרת החוב ובין מחירה בעת ההוצאה, אם המחיר נמוך מהערך הנקוב.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק מילווה המדינה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביום הוצאת איגרות החוב יימכרו איגרות החוב בשווי הנקוב; לאחר מכן תיווסף למחיר המכירה ריבית בשיעור ריבית הפיגורים שקובע החשב הכללי במשרד האוצר כפי שתהיה מפעם לפעם, שתחושב יומית כמקובל לגבי ריבית זו, החל מיום ההוצאה ועד יום המכירה בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר או מי שהוא הסמיכו רשאי לקבוע לגבי סדרות של איגרות חוב כי יימכרו בנכיון שלא יעלה על 2% מהערך הנקוב של איגרת החוב.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יהיה רשאי לקבוע, כי איגרות חוב יימכרו לקופות גמל לקיצבה או למי מהן בנכיון העולה על 2% ושלא יעלה על 6% מהערך הנקוב של איגרת החוב, אם ראה לעשות כן כדי לפצותן בשל שיעור התשואה על איגרות חוב סחירות, צמודות למדד, המוצאות לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|החוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”נכיון“ (דיסאג׳יו) – ההפרש בין הערך הנקוב של איגרת החוב ובין מחירה בעת ההוצאה, אם המחיר נמוך מהערך הנקוב.

7רישום בפנקס

איגרות החוב שיירכשו יירשמו בפנקס, והן לא יוצאו לרוכש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב שיירכשו יירשמו בפנקס, והן לא יוצאו לרוכש.

8ריבית

(א)איגרות החוב ישאו ריבית קבועה בשיעור של 4.8% לשנה.
(ב)הריבית תשולם בשיעורים חצי־שנתיים, בעד תקופה של ששה חודשים שקדמה למועד התשלום; התשלום הראשון יחול ששה חודשים מיום הוצאת הסדרה של איגרות החוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} איגרות החוב ישאו ריבית קבועה בשיעור של 4.8% לשנה.
{{ח:תת|(ב)}} הריבית תשולם בשיעורים חצי־שנתיים, בעד תקופה של ששה חודשים שקדמה למועד התשלום; התשלום הראשון יחול ששה חודשים מיום הוצאת הסדרה של איגרות החוב.

9תנאי הצמדה

השווי הנקוב של איגרת חוב והריבית המשתלמת עליה יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן כלהלן: אם יתברר מתוך המדד שפורסם לאחרונה לפני הגיע זמן פרעונן של קרן או של ריבית כלשהן (להלן – המדד החדש), כי המדד החדש עלה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוצאה הסדרה (להלן – המדד היסודי), ישולמו אותה קרן או אותה ריבית כשהן מוגדלות בשיעור העליה של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השווי הנקוב של איגרת חוב והריבית המשתלמת עליה יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן כלהלן: אם יתברר מתוך המדד שפורסם לאחרונה לפני הגיע זמן פרעונן של קרן או של ריבית כלשהן (להלן – המדד החדש), כי המדד החדש עלה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוצאה הסדרה (להלן – המדד היסודי), ישולמו אותה קרן או אותה ריבית כשהן מוגדלות בשיעור העליה של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

10תשלום הריבית

סכום הריבית על איגרות החוב, כפי שישתנה עקב תנאי ההצמדה, ישולם לבעל איגרת החוב על ידי זיכוי חשבונו בבנק כפי שהורה בעת רכישת האיגרת או כפי שהורה עד מועד שלא יהיה מאוחר מ־15 ימים לפני מועד תשלום ריבית כלשהו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכום הריבית על איגרות החוב, כפי שישתנה עקב תנאי ההצמדה, ישולם לבעל איגרת החוב על ידי זיכוי חשבונו בבנק כפי שהורה בעת רכישת האיגרת או כפי שהורה עד מועד שלא יהיה מאוחר מ־15 ימים לפני מועד תשלום ריבית כלשהו.

11פדיון

איגרות החוב ייפדו במלואן בתום חמש עשרה שנים מיום הוצאת הסדרה; מהמועד שנקבע לפדיונן ואילך לא ישאו איגרות החוב ריבית או הפרשי הצמדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב ייפדו במלואן בתום חמש עשרה שנים מיום הוצאת הסדרה; מהמועד שנקבע לפדיונן ואילך לא ישאו איגרות החוב ריבית או הפרשי הצמדה.

12דרכי תשלום

סכום הפדיון של איגרת החוב ישולם לבעל הרשום בדרך האמורה בתקנה 10.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכום הפדיון של איגרת החוב ישולם לבעל הרשום בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}.

13סגירת הפנקס

המינהלה רשאית לסגור את פנקס איגרות החוב 15 ימים לפני מועד הפרעון של כל סכום קרן או ריבית ולא לרשום בו כל העברת איגרות חוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המינהלה רשאית לסגור את פנקס איגרות החוב 15 ימים לפני מועד הפרעון של כל סכום קרן או ריבית ולא לרשום בו כל העברת איגרות חוב.

14מכירת איגרות החוב

איגרות החוב יימכרו בידי בנק ישראל לקופות הגמל לקיצבה ישירות, או באמצעות גופים אחרים כפי שבנק ישראל יקבע מפעם לפעם, באישור הממונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב יימכרו בידי בנק ישראל לקופות הגמל לקיצבה ישירות, או באמצעות גופים אחרים כפי שבנק ישראל יקבע מפעם לפעם, באישור הממונה.

15דחיית מועד

חל מועד הנקוב בתקנות אלה ביום שאינו יום עסקים, יידחה המועד הנקוב ליום העסקים הראשון שלאחריו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חל מועד הנקוב בתקנות אלה ביום שאינו יום עסקים, יידחה המועד הנקוב ליום העסקים הראשון שלאחריו.

16תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום ג׳ בסיוון התשנ״ה (1 ביוני 1995).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ג׳ בסיוון התשנ״ה (1 ביוני 1995).