החקיקה בישראל

תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים), תשל״ז–1977 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשל״ז · 1977
42
סעיפים
9
פרקים
5
תוספות
3
הגדרות
20
הפניות פנימיות
3
הפניות חיצוניות
2
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר יצוא משקאות משכרים

1הגדרות

בתקנות אלה –
”משקה“ – כמשמעות ”משקאות משכרים“ בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה), ובלבד שאם נקבע לסוג של משקה תקן, יחולו הוראות התקן;
”פקח“ – מי שהמנהל מינהו להיות פקח לענין תקנות אלה;
”מספר היצוא“ – המספר שקבע יצואן לאצוות ייצור, לזיהוי משקה מאותה אצווה המיועד ליצוא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקה“ – כמשמעות ”משקאות משכרים“ בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה), ובלבד שאם נקבע לסוג של משקה תקן, יחולו הוראות התקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח“ – מי שהמנהל מינהו להיות פקח לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר היצוא“ – המספר שקבע יצואן לאצוות ייצור, לזיהוי משקה מאותה אצווה המיועד ליצוא.

2תווית

(א)על כל מכל שבו ארוז משקה ליצוא ואשר קיבולו אינו עולה על 5 ליטרים תודבק תווית.
(ב)תוכנה של התווית טעון אישור המנהל או המבקר ויצויינו בה פרטים אלה:
(1)מונח סתר או סימון סתר המציין את תאריך מילוי המשקה במכל;
(2)שם המשקה, סוגו ומינו בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
(3)המלים ”מיוצר בישראל“ או ”תוצרת ישראל“ בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
(4)שם היצרן או היצואן, או שמות שניהם, או סימן מסחר שלהם הרשום כדין לפי פקודת סימני המסחר, 1938 (להלן – סימן מסחר), באותיות לטיניות;
(5)כל פרט אחר, כפי שקבע או אישר המנהל או המבקר.
(ג)דבר שיש לציינו בתווית בשפה לועזית או בכתב לועזי, מותר לציינו גם בעברית.
(ד)הוכח להנחת דעתו של המנהל או המבקר, כי קונה המשקה בחוץ־לארץ מבקש כי המשקה יסומן בפרטים אחרים מאלה האמורים בתקנת משנה (ב), רשאי הוא להתיר סימון אחר בתנאים שיקבע.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת סימני המסחר, 1938 → פקודת סימני המסחר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על כל מכל שבו ארוז משקה ליצוא ואשר קיבולו אינו עולה על 5 ליטרים תודבק תווית.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנה של התווית טעון אישור המנהל או המבקר ויצויינו בה פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מונח סתר או סימון סתר המציין את תאריך מילוי המשקה במכל;
{{ח:תתת|(2)}} שם המשקה, סוגו ומינו בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
{{ח:תתת|(3)}} המלים ”מיוצר בישראל“ או ”תוצרת ישראל“ בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
{{ח:תתת|(4)}} שם היצרן או היצואן, או שמות שניהם, או סימן מסחר שלהם הרשום כדין לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר, 1938}} (להלן – סימן מסחר), באותיות לטיניות;
{{ח:תתת|(5)}} כל פרט אחר, כפי שקבע או אישר המנהל או המבקר.
{{ח:תת|(ג)}} דבר שיש לציינו בתווית בשפה לועזית או בכתב לועזי, מותר לציינו גם בעברית.
{{ח:תת|(ד)}} הוכח להנחת דעתו של המנהל או המבקר, כי קונה המשקה בחוץ־לארץ מבקש כי המשקה יסומן בפרטים אחרים מאלה האמורים בתקנת משנה (ב), רשאי הוא להתיר סימון אחר בתנאים שיקבע.

3סימון אריזה בקרטון או בתיבה

(א)על קרטון או תיבה שבהם נארזו מכלים המכילים משקה ליצוא, יצויינו באותיות דפוס ברורות פרטים אלה:
(1)שם המשקה, סוגו ומינו בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
(2)המלים ”מיוצר בישראל“, ”תוצרת ישראל“ או ”מיובא מישראל“ בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
(3)שם היצואן או סימן המסחר שלו באותיות לטיניות;
(4)מספר היצוא;
(5)כל פרט אחר כפי שקבע או אישר המנהל או המבקר; דבר הצריך להיות מצויין על האריזה בלועזית מותר לציינו גם בעברית.
(ב)במקום האמור בפסקאות (1), (2) ו־(3) לתקנת משנה (א) מותר להדביק תווית כאמור בתקנה 2.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על קרטון או תיבה שבהם נארזו מכלים המכילים משקה ליצוא, יצויינו באותיות דפוס ברורות פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המשקה, סוגו ומינו בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
{{ח:תתת|(2)}} המלים ”מיוצר בישראל“, ”תוצרת ישראל“ או ”מיובא מישראל“ בשפה האנגלית או הצרפתית, או בשפת ארץ הייעוד;
{{ח:תתת|(3)}} שם היצואן או סימן המסחר שלו באותיות לטיניות;
{{ח:תתת|(4)}} מספר היצוא;
{{ח:תתת|(5)}} כל פרט אחר כפי שקבע או אישר המנהל או המבקר; דבר הצריך להיות מצויין על האריזה בלועזית מותר לציינו גם בעברית.
{{ח:תת|(ב)}} במקום האמור בפסקאות (1), (2) ו־(3) לתקנת משנה (א) מותר להדביק תווית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.

4סימון אריזה בחבית

על חבית או מכל אחר המכיל משקה ליצוא ושקיבולו עולה על 5 ליטרים (להלן – חבית) יצויינו פרטים אלה:
(1)המספר הסידורי של החבית במשלוח, כפי שנקבע בידי היצואן;
(2)משקל הטרה של החבית;
(3)מספר היצוא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על חבית או מכל אחר המכיל משקה ליצוא ושקיבולו עולה על 5 ליטרים (להלן – חבית) יצויינו פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המספר הסידורי של החבית במשלוח, כפי שנקבע בידי היצואן;
{{ח:תת|(2)}} משקל הטרה של החבית;
{{ח:תת|(3)}} מספר היצוא.

5אישור יצוא

לא ייצא אדם משקה אלא אם קיבל מאת המבקר אישור יצוא, שלפיו המשקה כשר ליצוא וארוז כהלכה (להלן – אישור יצוא).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייצא אדם משקה אלא אם קיבל מאת המבקר אישור יצוא, שלפיו המשקה כשר ליצוא וארוז כהלכה (להלן – אישור יצוא).

6תנאים למתן אישור יצוא

לא יתן מבקר אישור יצוא אלא אם המשקה נמצא כשר ליצוא בהתאם לתוצאות הבדיקה לפי תקנה 12 וכן אם המשקה ארוז כהלכה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יתן מבקר אישור יצוא אלא אם המשקה נמצא כשר ליצוא בהתאם לתוצאות הבדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}} וכן אם המשקה ארוז כהלכה.

7בקשת בדיקה

אדם המבקש לייצא משקה יגיש למנהל או למבקר בקשה לפי הטופס שבתוספת הראשונה, לעריכת בדיקה לפי תקנה 12 (להלן – בקשה).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם המבקש לייצא משקה יגיש למנהל או למבקר בקשה לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, לעריכת בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}} (להלן – בקשה).

8נטילת דוגמה

(א)הגיש אדם בקשה, יטול המבקר תוך שלושה ימים מיום קבלת הבקשה דוגמה מהמשקה הארוז ומוכן ליצוא בכמות שיקבע המנהל (להלן – הדוגמה); במנין שלושת הימים לא יובאו בחשבון ימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948.
(ב)נטל המבקר דוגמה, יכניסנה לכלי קיבול, יסגרנו וידביק עליו פתק חתום בידו, ובו סימן לזיהוי הדוגמה וציון תאריך נטילתה.
(ג)המבקר ישלח את הדוגמה ביום נטילתה או ביום שלאחריו לבדיקה במעבדה שאישר לכך המנהל (להלן – המעבדה).
(ד)המבקר רשאי, לפי בקשת יצואן, ליטול דוגמה מבריכות או ממכלים אחרים שבהם מוחסן המשקה לפני מילויו במכלים שבהם הוא ייוצא; דוגמה שניטלה לפי הוראות תקנת משנה זו, יחולו לגביה הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 → פקודת סדרי השלטון והמשפט #סעיף 18א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגיש אדם בקשה, יטול המבקר תוך שלושה ימים מיום קבלת הבקשה דוגמה מהמשקה הארוז ומוכן ליצוא בכמות שיקבע המנהל (להלן – הדוגמה); במנין שלושת הימים לא יובאו בחשבון ימי מנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}.
{{ח:תת|(ב)}} נטל המבקר דוגמה, יכניסנה לכלי קיבול, יסגרנו וידביק עליו פתק חתום בידו, ובו סימן לזיהוי הדוגמה וציון תאריך נטילתה.
{{ח:תת|(ג)}} המבקר ישלח את הדוגמה ביום נטילתה או ביום שלאחריו לבדיקה במעבדה שאישר לכך המנהל (להלן – המעבדה).
{{ח:תת|(ד)}} המבקר רשאי, לפי בקשת יצואן, ליטול דוגמה מבריכות או ממכלים אחרים שבהם מוחסן המשקה לפני מילויו במכלים שבהם הוא ייוצא; דוגמה שניטלה לפי הוראות תקנת משנה זו, יחולו לגביה הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג).

9שינוי במשקה

(א)נעשה במשקה, שניטלה ממנו דוגמה לפי תקנה 8, שינוי או טיפול כלשהו, יודיע על כך היצואן למבקר בציון מהות השינוי או הטיפול, ואם ניתן אישור יצוא למשקה יראוהו כבטל.
(ב)המבקר רשאי ליטול דוגמה נוספת כל אימת שנעשה שינוי או טיפול העשוי לגרום לשינוי המשקה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נעשה במשקה, שניטלה ממנו דוגמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, שינוי או טיפול כלשהו, יודיע על כך היצואן למבקר בציון מהות השינוי או הטיפול, ואם ניתן אישור יצוא למשקה יראוהו כבטל.
{{ח:תת|(ב)}} המבקר רשאי ליטול דוגמה נוספת כל אימת שנעשה שינוי או טיפול העשוי לגרום לשינוי המשקה.

10כשרות ליצוא

משקה יהיה כשר ליצוא אם –
(1)נתקיימו לגביו ההוראות שבתוספת השניה;
(2)הוא מתאים לדרישות של הבדיקות שנעשו בו לפי תקנה 12(א).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משקה יהיה כשר ליצוא אם –
{{ח:תת|(1)}} נתקיימו לגביו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}};
{{ח:תת|(2)}} הוא מתאים לדרישות של הבדיקות שנעשו בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א)}}.

11אריזה כהלכה

משקה יהיה ארוז כהלכה אם האריזה היא נקיה, ללא פגמים ומבטיחה הובלה תקינה של המשקה לארץ הייעוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משקה יהיה ארוז כהלכה אם האריזה היא נקיה, ללא פגמים ומבטיחה הובלה תקינה של המשקה לארץ הייעוד.

12בדיקה

(א)בדיקת דוגמה של משקה תיעשה לפי השיטות המפורטות בתוספת החמישית או לפי השיטות והדרישות של ארץ הייעוד, אם הדבר נדרש.
(ב)מנהל המעבדה ירשום את תוצאות הבדיקה בספרי המעבדה ויעביר אל המנהל תעודה על התוצאות, בחתימת ידו, בטופס שקבע המנהל. המנהל ימציא העתק של התעודה ליצואן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדיקת דוגמה של משקה תיעשה לפי השיטות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או לפי השיטות והדרישות של ארץ הייעוד, אם הדבר נדרש.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המעבדה ירשום את תוצאות הבדיקה בספרי המעבדה ויעביר אל המנהל תעודה על התוצאות, בחתימת ידו, בטופס שקבע המנהל. המנהל ימציא העתק של התעודה ליצואן.

13הודעת המבקר בדבר אישור יצוא או סירוב

(א)לא יאוחר מ־14 יום מיום נטילת הדוגמה, יודיע המבקר ליצואן בכתב על מתן אישור יצוא או על סירוב לתיתו, בהתאם לתוצאות הבדיקה שנעשתה במשקה.
(ב)סירב המבקר לתת אישור יצוא, תהא הודעת סירובו מנומקת.
(ג)סירב המבקר לתת אישור יצוא, רשאי הוא לפי בקשת היצואן להתיר בדיקה נוספת של המשקה לאחר שייעשה בו טיפול.
(ד)לא קיבל יצואן מאת המבקר אישור יצוא או הודעת סירוב תוך התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יהיה היצואן רשאי לייצא את המשקה בתום אותה תקופה.
(ה)הגיש יצואן בקשה ולא ניטלה דוגמה לבדיקה, יהיה היצואן רשאי לייצא את המשקה בתום 18 יום מיום הגשת הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־14 יום מיום נטילת הדוגמה, יודיע המבקר ליצואן בכתב על מתן אישור יצוא או על סירוב לתיתו, בהתאם לתוצאות הבדיקה שנעשתה במשקה.
{{ח:תת|(ב)}} סירב המבקר לתת אישור יצוא, תהא הודעת סירובו מנומקת.
{{ח:תת|(ג)}} סירב המבקר לתת אישור יצוא, רשאי הוא לפי בקשת היצואן להתיר בדיקה נוספת של המשקה לאחר שייעשה בו טיפול.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיבל יצואן מאת המבקר אישור יצוא או הודעת סירוב תוך התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יהיה היצואן רשאי לייצא את המשקה בתום אותה תקופה.
{{ח:תת|(ה)}} הגיש יצואן בקשה ולא ניטלה דוגמה לבדיקה, יהיה היצואן רשאי לייצא את המשקה בתום 18 יום מיום הגשת הבקשה.

14מסירת חשבון פרופורמה

קיבל יצואן אישור יצוא או לא קיבל סירוב לאישור יצוא תוך 14 יום מיום נטילת הדוגמה או תוך 18 יום מיום הגשת הבקשה, ימסור למבקר, תוך שלושה ימים לפחות לפני העברת המשקה לנמל היצוא, מסמכים ופרטים אלה:
(1)חשבון פרופורמה חתום בידו או ביד מי שהוא הסמיך לכך בכתב, ובו פרטים אלה:
(א)שם היצואן ומענו;
(ב)ארץ הייעוד של המשלוח;
(ג)התאריך המשוער של היצוא;
(ד)מספר המכלים שבמשלוח, תוך פירוט סוג המשקה, מינו ודרגת חזקו;
(ה)מספר היצוא;
(ו)המספר הסידורי של התווית שאושרה לפי תקנה 2(ב).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיבל יצואן אישור יצוא או לא קיבל סירוב לאישור יצוא תוך 14 יום מיום נטילת הדוגמה או תוך 18 יום מיום הגשת הבקשה, ימסור למבקר, תוך שלושה ימים לפחות לפני העברת המשקה לנמל היצוא, מסמכים ופרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חשבון פרופורמה חתום בידו או ביד מי שהוא הסמיך לכך בכתב, ובו פרטים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} שם היצואן ומענו;
{{ח:תתת|(ב)}} ארץ הייעוד של המשלוח;
{{ח:תתת|(ג)}} התאריך המשוער של היצוא;
{{ח:תתת|(ד)}} מספר המכלים שבמשלוח, תוך פירוט סוג המשקה, מינו ודרגת חזקו;
{{ח:תתת|(ה)}} מספר היצוא;
{{ח:תתת|(ו)}} המספר הסידורי של התווית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ב)}}.

15ביטול אישור

המבקר רשאי לבטל אישור יצוא שנתן, אם לדעתו חלו שינויים באריזת המשקה או בסימונו בתקופה שבין נטילת הדוגמה לבין ביצוע היצוא; עשה המבקר כן, רשאי הוא להתיר את אריזת המשקה או סימונו מחדש, בתנאים שיקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המבקר רשאי לבטל אישור יצוא שנתן, אם לדעתו חלו שינויים באריזת המשקה או בסימונו בתקופה שבין נטילת הדוגמה לבין ביצוע היצוא; עשה המבקר כן, רשאי הוא להתיר את אריזת המשקה או סימונו מחדש, בתנאים שיקבע.

16העברת אישור

אישור אינו ניתן להעברה, אלא ברשות המנהל או המבקר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישור אינו ניתן להעברה, אלא ברשות המנהל או המבקר.

17פקיעת תוקף אישור

תקופת תקפו של אישור לגבי יין ובירה לא תעלה על תשעה חדשים מיום הוצאתו, ולגבי משקה אחר לא תעלה על שנה מיום הוצאתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת תקפו של אישור לגבי יין ובירה לא תעלה על תשעה חדשים מיום הוצאתו, ולגבי משקה אחר לא תעלה על שנה מיום הוצאתו.

18אריזה וסימון מחדש

אריזה או סימון מחדש של משלוח או של חלק ממנו ייעשה בהתאם להוראות המבקר ועל חשבון היצואן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אריזה או סימון מחדש של משלוח או של חלק ממנו ייעשה בהתאם להוראות המבקר ועל חשבון היצואן.

19בדיקה מחדש

קיים יסוד לחשוד שמשקה אינו ראוי ליצוא או אינו ארוז כהלכה, אף אם בבדיקה שנעשתה בו נמצא כשר ליצוא, רשאי המנהל או המבקר להורות על בדיקתו מחדש, והוראות תקנות אלה יחולו על בדיקה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיים יסוד לחשוד שמשקה אינו ראוי ליצוא או אינו ארוז כהלכה, אף אם בבדיקה שנעשתה בו נמצא כשר ליצוא, רשאי המנהל או המבקר להורות על בדיקתו מחדש, והוראות תקנות אלה יחולו על בדיקה זו.

20משלוח ניסיון

הוראות תקנות אלה, למעט תקנה 2, יחולו על משקה ליצוא אשר המנהל או המבקר אישרוהו כמשלוח ניסיון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, יחולו על משקה ליצוא אשר המנהל או המבקר אישרוהו כמשלוח ניסיון.

21דרישות ארץ הייעוד

הוראות תקנות אלה, למעט תקנה 2, לא יחולו על משקה המתאים לדרישות או להוראות של ארץ הייעוד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, לא יחולו על משקה המתאים לדרישות או להוראות של ארץ הייעוד.

22אגרהתיקונים: תש״ם, תשמ״ג

(א)בעד בדיקת משקה ליצוא, למעט בירה, תשולם במשרד המחוזי של משרד התעשיה והמסחר בתל־אביב־יפו, אגרה בסכום 60 אגורות חדשות לכל 10 ליטר של משקה מיוצא, ולכל חלק מהם – אגרה יחסית.
(ב)מי ששילם אגרה לפי תקנת משנה (א), תינתן לו, לפי בקשתו, תעודה שתאשר את טיבו של המשקה, את גילו, או כל פרט, תכונה או דרישה שאישורם נדרש על ידי שלטונות ארץ הייעוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעד בדיקת משקה ליצוא, למעט בירה, תשולם במשרד המחוזי של משרד התעשיה והמסחר בתל־אביב־יפו, אגרה בסכום 60 אגורות חדשות לכל 10 ליטר של משקה מיוצא, ולכל חלק מהם – אגרה יחסית.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששילם אגרה לפי תקנת משנה (א), תינתן לו, לפי בקשתו, תעודה שתאשר את טיבו של המשקה, את גילו, או כל פרט, תכונה או דרישה שאישורם נדרש על ידי שלטונות ארץ הייעוד.

22אהצמדהתיקונים: תשמ״ג

אם יתברר מתוך מדד המחירים לצרכן שיתפרסם לחודש נובמבר או מאי של כל שנה (להלן – המדד החדש) כי המדד החדש עלה לעומת המדד שפורסם לחודש ינואר 1982 (להלן – המדד היסודי), יבוא החל ב־1 בינואר שלאחר חודש נובמבר הנדון או החל ב־1 ביולי שלאחר חודש מאי הנדון, לפי הענין, במקום הסכום שנקבע בצו זה כשיעור אגרה, סכום המוגדל באופן יחסי לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, בעיגול לחצי השקל הקרוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם יתברר מתוך מדד המחירים לצרכן שיתפרסם לחודש נובמבר או מאי של כל שנה (להלן – המדד החדש) כי המדד החדש עלה לעומת המדד שפורסם לחודש ינואר 1982 (להלן – המדד היסודי), יבוא החל ב־1 בינואר שלאחר חודש נובמבר הנדון או החל ב־1 ביולי שלאחר חודש מאי הנדון, לפי הענין, במקום הסכום שנקבע בצו זה כשיעור אגרה, סכום המוגדל באופן יחסי לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, בעיגול לחצי השקל הקרוב.

23פטור מאגרה

בדיקה מחדש לפי תקנה 19 אינה טעונה אגרה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדיקה מחדש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} אינה טעונה אגרה.

24שמירת דינים

תקנות אלה אינן באות לגרוע מכוחו של כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה אינן באות לגרוע מכוחו של כל דין.

25ביטולתיקונים: תשל״ז

תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים), תש״ל–1970 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים), תש״ל–1970 – בטלות.

26השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים), תשל״ז–1977“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים), תשל״ז–1977“.
תוספת ראשונה
בקשה לבדיקת משקה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הטופס הושמט).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}
תוספת שניה

1הגדרות

בתוספת זו –
(א)”יין“ – משקה מותסס העשוי ממיץ של ענבים טריים, בתוספת חמרים או בלעדיהם;
(ב)”כוהל ניטרלי“ – מוצר מזוקק המופק מחמרים עמילניים, מסוכרים או מחמרי לווי שלהם בלבד וחזקו בכוהל אתילי הוא לא פחות מ־95% לפי הנפח (neutral spirit);
(ג)”כוהל ניטרלי מפירות“ – מוצר מזוקק המופק כולו מפירות או בחלקו מפירות ובחלקו מחמרים עמילניים, מסוכרים או מחמרי־לווי שלהם, וחזקו בכוהל אתילי הוא לא פחות מ־95% לפי הנפח (neutral fruit spirit).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|(א)}} ”יין“ – משקה מותסס העשוי ממיץ של ענבים טריים, בתוספת חמרים או בלעדיהם;
{{ח:תת|(ב)}} ”כוהל ניטרלי“ – מוצר מזוקק המופק מחמרים עמילניים, מסוכרים או מחמרי לווי שלהם בלבד וחזקו בכוהל אתילי הוא לא פחות מ־95% לפי הנפח (neutral spirit);
{{ח:תת|(ג)}} ”כוהל ניטרלי מפירות“ – מוצר מזוקק המופק כולו מפירות או בחלקו מפירות ובחלקו מחמרים עמילניים, מסוכרים או מחמרי־לווי שלהם, וחזקו בכוהל אתילי הוא לא פחות מ־95% לפי הנפח (neutral fruit spirit).

2ציון כינוי אזור המקור

(א)יין המופק מענבים מאחד הזנים המפורטים בתוספת השלישית והם ענבים שגודלו ונבצרו באחד האזורים המנויים בתוספת הרביעית – והיין נארז בבקבוקים ביקב שבארץ – רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך להתיר כי בנוסף על הפרטים הנדרשים על־פי תקנה 2 יצויין על בקבוקי אריזתו של היין הכינוי המתאים לאזור המקור של ענבי היין, כמפורט בתוספת הרביעית.
(ב)המנהל או מי שהוא הסמיך לא יתיר את ציון אזור המקור ”ירושלים“ אלא אם הדבר נתאשר תחילה על־פי סעיף 6ג של פקודת סימני סחורות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 6ג של פקודת סימני סחורות → פקודת סימני סחורות #סעיף 6ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יין המופק מענבים מאחד הזנים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} והם ענבים שגודלו ונבצרו באחד האזורים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} – והיין נארז בבקבוקים ביקב שבארץ – רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך להתיר כי בנוסף על הפרטים הנדרשים על־פי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} יצויין על בקבוקי אריזתו של היין הכינוי המתאים לאזור המקור של ענבי היין, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או מי שהוא הסמיך לא יתיר את ציון אזור המקור ”ירושלים“ אלא אם הדבר נתאשר תחילה על־פי {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות#סעיף 6ג|סעיף 6ג של פקודת סימני סחורות}}.

3”יין מארץ הקודש“

יין העשוי להיות ראוי לשאת את כינוי אזור המקור שלו, כאמור בתקנה 2 של תוספת זו, ואשר על־פי תוצאות בדיקה וטעימה במעבדה שאושרה לכך בידי המנהל נמצא מתאים להיחשב כ”יין איכות“, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך להתיר כי בנוסף על הפרטים הנדרשים על־פי תקנה 2 מן התקנות העיקריות, ובנוסף על ציון כינוי אזור המקור של ענבי היין או בלעדיו, יצויין על בקבוקי אריזתו בעברית או בלועזית, או בלשונות אחרות:
”יין מארץ הקודש“, Wine from the Holy Land‏, Vin de la Terre Sainte, או Weins aus dem Heiligen Land.
”יין מארץ התנ״ך“, Wine from the Land of the Bible‏, Vin du pays de la Bible, או Wein aus dem land der Bible.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יין העשוי להיות ראוי לשאת את כינוי אזור המקור שלו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} של {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}, ואשר על־פי תוצאות בדיקה וטעימה במעבדה שאושרה לכך בידי המנהל נמצא מתאים להיחשב כ”יין איכות“, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך להתיר כי בנוסף על הפרטים הנדרשים על־פי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} מן התקנות העיקריות, ובנוסף על ציון כינוי אזור המקור של ענבי היין או בלעדיו, יצויין על בקבוקי אריזתו בעברית או בלועזית, או בלשונות אחרות:
{{ח:תת}} ”יין מארץ הקודש“, Wine from the Holy Land‏, Vin de la Terre Sainte, או Weins aus dem Heiligen Land.
{{ח:תת}} ”יין מארץ התנ״ך“, Wine from the Land of the Bible‏, Vin du pays de la Bible, או Wein aus dem land der Bible.

4חומציות

החומציות הנדיפה ביין – פרט לדו־תחמוצת הגופרית – המבוטאת כחומצת חומץ, לא תעלה על 1.2 גרם לליטר ביין אדום ו־1.0 גרם לליטר ביין לבן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החומציות הנדיפה ביין – פרט לדו־תחמוצת הגופרית – המבוטאת כחומצת חומץ, לא תעלה על 1.2 גרם לליטר ביין אדום ו־1.0 גרם לליטר ביין לבן.

5גפרות

כמות הגפרות (SO4), המבוטאת כגפרת האשלגן, לא תעלה ביין על 2 גרם לליטר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כמות הגפרות (SO<sub>4</sub>), המבוטאת כגפרת האשלגן, לא תעלה ביין על 2 גרם לליטר.

6דו־תחמוצת הגפרית

הכמות הכללית של דו־תחמוצת הגפרית (SO2) ביין לא תעלה על 350 מיליגרם לליטר או על הכמות לליטר המותרת על פי חוקי ארץ הייעוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכמות הכללית של דו־תחמוצת הגפרית (SO<sub>2</sub>) ביין לא תעלה על 350 מיליגרם לליטר או על הכמות לליטר המותרת על פי חוקי ארץ הייעוד.

7יציבות היין

דוגמה של יין תשאר יציבה בעת חימום במשך 48 שעות בטמפרטורה של 55° צלזיוס, וכן במשך פרק זמן דומה בטמפרטורה שהיא שתי מעלות מעל לנקודת הקיפאון של אותו סוג יין; אולם הוראות סעיף זה לא יחולו על יין המיוצא בחבית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דוגמה של יין תשאר יציבה בעת חימום במשך 48 שעות בטמפרטורה של 55° צלזיוס, וכן במשך פרק זמן דומה בטמפרטורה שהיא שתי מעלות מעל לנקודת הקיפאון של אותו סוג יין; אולם הוראות סעיף זה לא יחולו על יין המיוצא בחבית.

8סימון הסוג

סוגו של יין יצויין על התווית באותיות שגודלן הוא לפחות שלושה מילימטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סוגו של יין יצויין על התווית באותיות שגודלן הוא לפחות שלושה מילימטרים.

9סימון תוספת דו־תחמוצת הפחמן

ביין מבעבע המכיל הוספה של דו־תחמוצת הפחמן, תצוין ההוספה בתווית באותיות שגודלן הוא לא פחות משני מילימטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביין מבעבע המכיל הוספה של דו־תחמוצת הפחמן, תצוין ההוספה בתווית באותיות שגודלן הוא לא פחות משני מילימטרים.

10ניהול רישום

הוספו ליין חמרים המותרים לפי חוקי ארץ הייעוד, ינהל היצואן רישום מדוייק בדבר הכמויות והסוג של החמרים שהוספו וכן בדבר כלי הקיבול שבהם מוחזק אותו יין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוספו ליין חמרים המותרים לפי חוקי ארץ הייעוד, ינהל היצואן רישום מדוייק בדבר הכמויות והסוג של החמרים שהוספו וכן בדבר כלי הקיבול שבהם מוחזק אותו יין.

11וודקה

וודקה תכיל כוהל נייטרלי או כוהל נייטרלי מפירות, או תערובת של שניהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} וודקה תכיל כוהל נייטרלי או כוהל נייטרלי מפירות, או תערובת של שניהם.
תוספת שלישית
זני הענבים הראויים להפקת יין הנושא כינוי אזור המקור

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{דוכיווני | סוביניון לבן | SAUVIGNON BLANC }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | סמיון | SEMILLON }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | שנין בלן | CHENIN BLANC }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | קולומבר | COLOMBARD }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | אמרלד ריזלינג | EMERALD RIESLING }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | מוסקט | MUSCAT }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | מולבואזי | MOLVOISIE }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | קברנה סוביניון | CABERNET SAUVIGNON }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | פטיט סירה | PETITE SIRAH }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | קריניאן | CARIGNANS }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | גרנש | GRENACHE }}
{{ח:ת}} {{דוכיווני | פינוטז׳ | PINOTAGE }}
תוספת רביעית
רשימת אזורי מקור הענבים והגדרתם הגיאוגרפית

>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th rowspan="2">&nbsp;</th><th colspan="4">שם האזור או תת־האזור</th><th rowspan="2">גבולות האזור או תת־האזור</th></tr>
<tr><th>עברית</th><th>אנגלית</th><th>צרפתית</th><th>גרמנית</th></tr>
<tr><td rowspan="3">1.</td><td>שומרון</td><td>SHOMRON</td><td>SCHOMRON</td><td>SCHOMRON</td><td>מהרצליה בדרום עד הכרמל, ועד בכלל, בצפון, ומן הים במערב עד גבול הארץ במזרח</td></tr>
<tr><td colspan="5">{{מוקטן|תת־אזור:}}</td></tr>
<tr><td>שרון</td><td>SHARON</td><td>SCHARON</td><td>SCHARON</td><td>מהרצליה בדרום עד הכרמל בצפון, ומן הים במערב עד לרגלי ההרים במזרח</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>נגב</td><td>NEGEV</td><td>NEGUEV</td><td>NEGEV</td><td>מדרום לחבל לכיש, מן הים במערב עד גבול הארץ במזרח</td></tr>
<tr><td rowspan="5">3.</td><td>שמשון</td><td>SHIMSHON {{ש}} (Samson)</td><td>SCHIMSCHON {{ש}} (Samson)</td><td>SCHIMCHON {{ש}} (Samson)</td><td>מתל־אביב בצפון עד לקו אשקלון – קרית גת בדרום, ומן הים במערב עד שפלת יהודה במזרח, כולל את חבל עדולם</td></tr>
<tr><td colspan="5">{{מוקטן|תת־אזורים:}}</td></tr>
<tr><td>דן</td><td>DAN</td><td>DAN</td><td>DAN</td><td>מקו תל־אביב – בית סירה בצפון עד קו אשקלון – קרית גת בדרום, ומן הים במערב עד קו בית סירה – קרית גת במזרח</td></tr>
<tr><td>עדולם</td><td>ADULAM</td><td>ADOULAM</td><td>ADULAM</td><td>ממזרח לשער הגיא בצפון עד חבל לכיש בדרום, ומקו בית סירה – קרית גת במערב עד הרי יהודה במזרח</td></tr>
<tr><td>לטרון</td><td>LATROUN</td><td>LATROUN</td><td>LATROUN</td><td>בין נחשון לשער הגיא</td></tr>
<tr><td rowspan="5">4.</td><td>גליל</td><td>GALIL {{ש}} (Galilee)</td><td>GALIL {{ש}} (Galilée)</td><td>GALIL {{ש}} (Galilea)</td><td>מן הגבול הצפוני של הארץ עד הקו כרמל – נצרת – תבור – כינרת בדרום, ומן הים במערב עד גבול הארץ במזרח</td></tr>
<tr><td colspan="5">{{מוקטן|תת־אזורים:}}</td></tr>
<tr><td>נצרת</td><td>NAZARETH</td><td>NAZARETH</td><td>NAZARETH</td><td>בין בית שערים לשפרעם במערב ובין שפרעם לכפר כנה בצפון</td></tr>
<tr><td>תבור</td><td>TABOR</td><td>TABOR</td><td>TABOR</td><td>בין קו דברת – אילניה במערב, קו לביא – פוריה בצפון, עמק הירדן במזרח וקו דברת – עמק הירדן בדרום</td></tr>
<tr><td>כנה</td><td>CANA {{ש}} (Cafar Cana)</td><td>CANA {{ש}} (Cafar Canna)</td><td>KANNA {{ש}} (Kfar Kanna)</td><td>בין טורען בצפון, רינה (ונצרת) בדרום וקו אילניה – בית קשת במזרח</td></tr>
<tr><td rowspan="6">5.</td><td>הרי יהודה</td><td>Judea Hills</td><td>Collines de la Judée</td><td>Bergland von Judea</td><td>מגבול הרי שומרון בצפון עד גבול הר חברון בדרום ומחבל עדולם במערב עד הגבול המזרחי של הרי יהודה במזרח</td></tr>
<tr><td colspan="5">{{מוקטן|תת־אזורים:}}</td></tr>
<tr><td>בית אל</td><td>BETHEL</td><td>BETHEL</td><td>BETHEL</td><td>מגבול הרי שומרון בצפון עד דרומית לרמאללה בדרום ומן הגבול המערבי של הרי יהודה במערב עד למדבר יהודה במזרח</td></tr>
<tr><td>ירושלים</td><td>JERUSALEM</td><td>JERUSALEM</td><td>JERUSALEM</td><td>מדרומית לבית אל בצפון עד לדרומית לנחל שורק ונחל רפאים בדרום ומגבול חבל עדולם במערב עד מדבר יהודה במזרח</td></tr>
<tr><td>בית לחם</td><td>BETHLEHEM</td><td>BETLEEM</td><td>BETHLEHEM</td><td>מבית צפפה (צור בחר) בצפון עד קו נחלים־תקוע בדרום ומגבול חבל עדולם במערב עד מדבר יהודה במזרח</td></tr>
<tr><td>חברון</td><td>HEBRON</td><td>HEBRON</td><td>HEBRON</td><td>מקו נחלים־תקוע בצפון עד קו זהיריה־אשתמוע בדרום ומגבול חבל עדולם במערב עד מדבר יהודה במזרח</td></tr>
</table>
{{ח:ת}} {{מוקטן|מקום הנמצא בתחומו של תת־אזור, דינו לענין כינוי מקור ענביו כאזור בפני עצמו או כחלק מתחום האזור הכולל, לפי בחירת היצרן או היצואן, בכפוף לאישור המנהל או מי שהוסמך על־ידיו.}}
תוספת חמישית

בדיקת יין תיעשה –
(1)לגבי הפרטים המנויים להלן, לפי שיטות הבדיקה של המכון הבינלאומי ליין הכלולות בספר Recueil des methodes internationales d'analyse des vins:
1.כוהל
2.משקל סגולי
3.משקל סגולי של שארית הזיקוק
4.סוכרים מחזרים
5.סכרוזה
6.נתרן
7.אשלגן
8.גפרות
9.כלל חומר יבש (Extrait sec total)
10.אפר
11.אלקליניות האפר
12.גליצרין
13.2.3 בוטנדיאול (BUTANEDIOL)
14.דו־תחמוצת הגפרית כללית
15.דו־תחמוצת הגפרית חפשית
16.כלורידים
17.חמיצות כללית
18.חמיצות נדיפה
19.חמיצות קבועה
20.ברזל
21.נחושת
22.חומצה סורבית;
(2)לגבי פרטים אחרים – לפי שיטות הבדיקה הכלולות בספר הבדיקות של איגוד הכימאים החקלאיים בארצות הברית של אמריקה (A.O.A.C.‎) מהדורת 1975.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
ראו Compendium of International Methods of Wine and Must Analysis (מהדורת 2022; אנגלית).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדיקת יין תיעשה –
{{ח:תת|(1)}} לגבי הפרטים המנויים להלן, לפי שיטות הבדיקה של המכון הבינלאומי ליין הכלולות בספר Recueil des methodes internationales d'analyse des vins:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.oiv.int/sites/default/files/publication/2022-10/Compendium%20Methods%20of%20Analysis%20of%20Wine%20and%20Musts%20Vol1%20and%20Vol2.pdf|Compendium of International Methods of Wine and Must Analysis}} (מהדורת 2022; אנגלית).}}
{{ח:תתת|1.}} כוהל
{{ח:תתת|2.}} משקל סגולי
{{ח:תתת|3.}} משקל סגולי של שארית הזיקוק
{{ח:תתת|4.}} סוכרים מחזרים
{{ח:תתת|5.}} סכרוזה
{{ח:תתת|6.}} נתרן
{{ח:תתת|7.}} אשלגן
{{ח:תתת|8.}} גפרות
{{ח:תתת|9.}} כלל חומר יבש (Extrait sec total)
{{ח:תתת|10.}} אפר
{{ח:תתת|11.}} אלקליניות האפר
{{ח:תתת|12.}} גליצרין
{{ח:תתת|13.}} 2.3 בוטנדיאול (BUTANEDIOL)
{{ח:תתת|14.}} דו־תחמוצת הגפרית כללית
{{ח:תתת|15.}} דו־תחמוצת הגפרית חפשית
{{ח:תתת|16.}} כלורידים
{{ח:תתת|17.}} חמיצות כללית
{{ח:תתת|18.}} חמיצות נדיפה
{{ח:תתת|19.}} חמיצות קבועה
{{ח:תתת|20.}} ברזל
{{ח:תתת|21.}} נחושת
{{ח:תתת|22.}} חומצה סורבית;
{{ח:תת|(2)}} לגבי פרטים אחרים – לפי שיטות הבדיקה הכלולות בספר הבדיקות של איגוד הכימאים החקלאיים בארצות הברית של אמריקה (A.O.A.C.‎) מהדורת 1975.
 שם האזור או תת־האזורגבולות האזור או תת־האזור
עבריתאנגליתצרפתיתגרמנית
1.שומרוןSHOMRONSCHOMRONSCHOMRONמהרצליה בדרום עד הכרמל, ועד בכלל, בצפון, ומן הים במערב עד גבול הארץ במזרח
תת־אזור:
שרוןSHARONSCHARONSCHARONמהרצליה בדרום עד הכרמל בצפון, ומן הים במערב עד לרגלי ההרים במזרח
2.נגבNEGEVNEGUEVNEGEVמדרום לחבל לכיש, מן הים במערב עד גבול הארץ במזרח
3.שמשוןSHIMSHON (Samson)SCHIMSCHON (Samson)SCHIMCHON (Samson)מתל־אביב בצפון עד לקו אשקלון – קרית גת בדרום, ומן הים במערב עד שפלת יהודה במזרח, כולל את חבל עדולם
תת־אזורים:
דןDANDANDANמקו תל־אביב – בית סירה בצפון עד קו אשקלון – קרית גת בדרום, ומן הים במערב עד קו בית סירה – קרית גת במזרח
עדולםADULAMADOULAMADULAMממזרח לשער הגיא בצפון עד חבל לכיש בדרום, ומקו בית סירה – קרית גת במערב עד הרי יהודה במזרח
לטרוןLATROUNLATROUNLATROUNבין נחשון לשער הגיא
4.גלילGALIL (Galilee)GALIL (Galilée)GALIL (Galilea)מן הגבול הצפוני של הארץ עד הקו כרמל – נצרת – תבור – כינרת בדרום, ומן הים במערב עד גבול הארץ במזרח
תת־אזורים:
נצרתNAZARETHNAZARETHNAZARETHבין בית שערים לשפרעם במערב ובין שפרעם לכפר כנה בצפון
תבורTABORTABORTABORבין קו דברת – אילניה במערב, קו לביא – פוריה בצפון, עמק הירדן במזרח וקו דברת – עמק הירדן בדרום
כנהCANA (Cafar Cana)CANA (Cafar Canna)KANNA (Kfar Kanna)בין טורען בצפון, רינה (ונצרת) בדרום וקו אילניה – בית קשת במזרח
5.הרי יהודהJudea HillsCollines de la JudéeBergland von Judeaמגבול הרי שומרון בצפון עד גבול הר חברון בדרום ומחבל עדולם במערב עד הגבול המזרחי של הרי יהודה במזרח
תת־אזורים:
בית אלBETHELBETHELBETHELמגבול הרי שומרון בצפון עד דרומית לרמאללה בדרום ומן הגבול המערבי של הרי יהודה במערב עד למדבר יהודה במזרח
ירושליםJERUSALEMJERUSALEMJERUSALEMמדרומית לבית אל בצפון עד לדרומית לנחל שורק ונחל רפאים בדרום ומגבול חבל עדולם במערב עד מדבר יהודה במזרח
בית לחםBETHLEHEMBETLEEMBETHLEHEMמבית צפפה (צור בחר) בצפון עד קו נחלים־תקוע בדרום ומגבול חבל עדולם במערב עד מדבר יהודה במזרח
חברוןHEBRONHEBRONHEBRONמקו נחלים־תקוע בצפון עד קו זהיריה־אשתמוע בדרום ומגבול חבל עדולם במערב עד מדבר יהודה במזרח