החקיקה בישראל

תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשכ״ט · 1968
46
סעיפים
8
פרקים
1
תוספות
7
הגדרות
16
הפניות פנימיות
5
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות לביצוע אמנת האג משנת 1954 בדבר סדר־הדין האזרחי
תוכן עניינים
פרק ראשון: כללי

1הגדרותתיקונים: תשנ״ח

בתקנות אלה –
”האמנה“ – האמנה בדבר סדר הדין האזרחי שנחתמה בהאג ביום 1 במרס 1954, שמדינת ישראל הצטרפה אליה ביום י״ט בכסלו תשכ״ח (21 ביוני 1968) ושהיא בת תוקף לגבי ישראל מיום כ״ה באב תשכ״ח (19 באוגוסט 1968);
”מדינה בעלת האמנה“ – כל מדינה שאישררה את האמנה או הצטרפה לה או מדינה המפורטת בתוספת;
”רשות שיפוטית“ – כל בית משפט או בית דין בישראל, לרבות רשם של בית משפט;
”הרשות המבקשת“ – נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינה בעלת האמנה המשמש בתפקידו בישראל;
”הרשות המתבקשת“ – הרשות השיפוטית שבתחום שיפוטה נמצא מקום מושבו או מקום מגוריו של האדם שיש למסור לו מסמך;
”מסמך“ – ”כתב בי־דין“ כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963, ולרבות מסמך משפטי חיצוני כהגדרתו בחוק העזרה המשפטית למדינות זרות, תשט״ז–1956;
”מנהל בתי־המשפט“ – שופט ששר המשפטים מינהו על ביצועם של סדרי המינהל של בתי־המשפט, על פי סעיף 14 לחוק השופטים, תשי״ג–1953, לרבות בא כוחו וכל מי שמנהל בתי־המשפט ייפה את כוחו לענין תקנות אלה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963 → תקנות סדר הדין האזרחי החדשות
  • בחוק העזרה המשפטית למדינות זרות, תשט״ז–1956 → חוק עזרה משפטית בין מדינות
  • סעיף 14 לחוק השופטים, תשי״ג–1953 → חוק בתי המשפט #סעיף 82
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה בדבר סדר הדין האזרחי שנחתמה בהאג ביום 1 במרס 1954, שמדינת ישראל הצטרפה אליה ביום י״ט בכסלו תשכ״ח (21 ביוני 1968) ושהיא בת תוקף לגבי ישראל מיום כ״ה באב תשכ״ח (19 באוגוסט 1968);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה בעלת האמנה“ – כל מדינה שאישררה את האמנה או הצטרפה לה או מדינה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות שיפוטית“ – כל בית משפט או בית דין בישראל, לרבות רשם של בית משפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המבקשת“ – נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינה בעלת האמנה המשמש בתפקידו בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המתבקשת“ – הרשות השיפוטית שבתחום שיפוטה נמצא מקום מושבו או מקום מגוריו של האדם שיש למסור לו מסמך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – ”כתב בי־דין“ כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי החדשות|בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963}}, ולרבות מסמך משפטי חיצוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עזרה משפטית בין מדינות|בחוק העזרה המשפטית למדינות זרות, תשט״ז–1956}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל בתי־המשפט“ – שופט ששר המשפטים מינהו על ביצועם של סדרי המינהל של בתי־המשפט, על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 82|סעיף 14 לחוק השופטים, תשי״ג–1953}}, לרבות בא כוחו וכל מי שמנהל בתי־המשפט ייפה את כוחו לענין תקנות אלה.

2הענינים שעליהן חלות התקנות

תקנות אלה כוחן יפה לגבי ענינים אזרחיים או מסחריים בלבד, ולגבי הפרק החמישי – לרבות ענינים מינהליים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה כוחן יפה לגבי ענינים אזרחיים או מסחריים בלבד, ולגבי {{ח:פנימי|פרק 5|הפרק החמישי}} – לרבות ענינים מינהליים.

3תחולת התקנות

תקנות אלה לא יגרעו מכוחן של תקנות אחרות, אך יחולו על אף האמור בכל תקנה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה לא יגרעו מכוחן של תקנות אחרות, אך יחולו על אף האמור בכל תקנה אחרת.
פרק שני: המצאת מסמכים

4בקשה להמצאת מסמך בישראל

(א)בקשה להמציא בישראל מסמך שנעשה באחת המדינות בעלות האמנה תוגש על־ידי הרשות המבקשת למנהל בתי המשפט ויצורף לה המסמך בשני עותקים.
(ב)בבקשה יצויינו שם הרשות שהיא מקור המסמך המועבר, שמותיהם ותיאורם של הצדדים למסמך, מענו של האדם שהמסמך נועד לו ומהותו של המסמך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה להמציא בישראל מסמך שנעשה באחת המדינות בעלות האמנה תוגש על־ידי הרשות המבקשת למנהל בתי המשפט ויצורף לה המסמך בשני עותקים.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה יצויינו שם הרשות שהיא מקור המסמך המועבר, שמותיהם ותיאורם של הצדדים למסמך, מענו של האדם שהמסמך נועד לו ומהותו של המסמך.

5תרגום המסמך

(א)הובע בבקשה רצון לבצע את ההמצאה לפי דיני ישראל או בדרך מיוחדת של המצאה ולא נערך המסמך בעברית או בשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת לענין בקשות כאלה לפי האמנה – יצורף לו תרגום לשפה העברית או לשפה האחרת שהוסכם עליה כאמור.
(ב)אם אין הסכם אחר בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת, יאומת התרגום על ידי הרשות המבקשת או על ידי מי שרשאי לאמת תרגומים בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הובע בבקשה רצון לבצע את ההמצאה לפי דיני ישראל או בדרך מיוחדת של המצאה ולא נערך המסמך בעברית או בשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת לענין בקשות כאלה לפי האמנה – יצורף לו תרגום לשפה העברית או לשפה האחרת שהוסכם עליה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין הסכם אחר בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת, יאומת התרגום על ידי הרשות המבקשת או על ידי מי שרשאי לאמת תרגומים בישראל.

6העברת המסמך לרשות המתבקשת

הבקשה תועבר על ידי מנהל בתי המשפט לרשות המתבקשת לשם ביצוע ההמצאה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הבקשה תועבר על ידי מנהל בתי המשפט לרשות המתבקשת לשם ביצוע ההמצאה.

7אימתי מסרבים להמציא מסמך

(א)מנהל בתי המשפט רשאי לסרב להעביר מסמך לרשות המתבקשת, אם הוא סבור שהמצאתו עלולה לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל או בבטחונה.
(ב)החליט מנהל בתי המשפט מאחד הטעמים האמורים שאין להעביר את המסמך, יחזירנו לרשות המבקשת ויודיע לה על הטעם לסירוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי לסרב להעביר מסמך לרשות המתבקשת, אם הוא סבור שהמצאתו עלולה לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל או בבטחונה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל בתי המשפט מאחד הטעמים האמורים שאין להעביר את המסמך, יחזירנו לרשות המבקשת ויודיע לה על הטעם לסירוב.

8המצאה רגילה

ההמצאה תבוצע בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963, אולם אם המסמך לא היה ערוך בעברית או בשפה אחרת שהוסכם עליה כאמור בתקנה 5(א), ואף לא צורף לו תרגום לשפה העברית, תהא ההמצאה במסירת המסמך לאדם שאליו נועד ובלבד שיסכים לקבלו מרצון.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963 → תקנות סדר הדין האזרחי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההמצאה תבוצע בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963}}, אולם אם המסמך לא היה ערוך בעברית או בשפה אחרת שהוסכם עליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(א)}}, ואף לא צורף לו תרגום לשפה העברית, תהא ההמצאה במסירת המסמך לאדם שאליו נועד ובלבד שיסכים לקבלו מרצון.

9המצאה בדרך מיוחדת

הובע בבקשה הרצון שההמצאה תהיה בדרך מיוחדת, ואין ההמצאה בדרך המיוחדת סותרת דיני ישראל – תהא ההמצאה כמבוקש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הובע בבקשה הרצון שההמצאה תהיה בדרך מיוחדת, ואין ההמצאה בדרך המיוחדת סותרת דיני ישראל – תהא ההמצאה כמבוקש.

10אישור המצאה

(א)הרשות השיפוטית תעביר למנהל בתי המשפט אחד מאלה:
(1)עותק המסמך חתום על ידי האדם שלו נועד, נושא תאריך ומאומת;
(2)תעודת אישור של הרשות השיפוטית על ההמצאה, דרכה ותאריכה;
(3)תעודה של הרשות השיפוטית על אי־המצאה בציון הסיבה שמנעה את ההמצאה.
(ב)היתה ההמצאה בדרך מיוחדת, יצורף לאישור או לתעודת האישור חשבון ההוצאות המיוחדות שנגרמו עקב ההמצאה בדרך המיוחדת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשות השיפוטית תעביר למנהל בתי המשפט אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עותק המסמך חתום על ידי האדם שלו נועד, נושא תאריך ומאומת;
{{ח:תתת|(2)}} תעודת אישור של הרשות השיפוטית על ההמצאה, דרכה ותאריכה;
{{ח:תתת|(3)}} תעודה של הרשות השיפוטית על אי־המצאה בציון הסיבה שמנעה את ההמצאה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה ההמצאה בדרך מיוחדת, יצורף לאישור או לתעודת האישור חשבון ההוצאות המיוחדות שנגרמו עקב ההמצאה בדרך המיוחדת.

11העברת האישור לרשות המבקשת

מנהל בתי המשפט יעביר לרשות המבקשת את עותק המסמך המאושר, את תעודת האישור או את תעודת אי־ההמצאה, כאמור בתקנה 10, וכן את חשבון ההוצאות המיוחדות שנגרמו עקב ההמצאה בדרך מיוחדת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל בתי המשפט יעביר לרשות המבקשת את עותק המסמך המאושר, את תעודת האישור או את תעודת אי־ההמצאה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, וכן את חשבון ההוצאות המיוחדות שנגרמו עקב ההמצאה בדרך מיוחדת.

12פטור מהוצאות

המצאתו של מסמך בישראל לפי תקנות אלה וכל פעולה הקשורה בה לא יהיו טעונים מס, אגרה או תשלום הוצאות, פרט להוצאות מיוחדות שנגרמו עקב המצאה בדרך מיוחדת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המצאתו של מסמך בישראל לפי תקנות אלה וכל פעולה הקשורה בה לא יהיו טעונים מס, אגרה או תשלום הוצאות, פרט להוצאות מיוחדות שנגרמו עקב המצאה בדרך מיוחדת.

13בקשה להמצאת מסמך בחוץ־לארץ

רצה אדם להמציא מסמך שנעשה בישראל לאדם במדינה בעלת האמנה, יגיש בקשה על כך למנהל בתי המשפט ויצרף אליה את המסמך בשני עותקים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רצה אדם להמציא מסמך שנעשה בישראל לאדם במדינה בעלת האמנה, יגיש בקשה על כך למנהל בתי המשפט ויצרף אליה את המסמך בשני עותקים.

14תרגום המסמך ואימותו

(א)לא נערך המסמך האמור בתקנה 13 בשפת המדינה המתבקשת או בשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המתבקשת לענין המצאת מסמכים לפי האמנה – יצרף המבקש תרגום המסמך לאחת השפות האמורות, בשני עותקים.
(ב)במקום התרגום רשאי המבקש, בהסכמת מנהל בתי המשפט, להפקיד סכום כסף או ליתן ערובה לבטחון הוצאות התרגום והוצאות אימותו במדינה המתבקשת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא נערך המסמך האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}} בשפת המדינה המתבקשת או בשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המתבקשת לענין המצאת מסמכים לפי האמנה – יצרף המבקש תרגום המסמך לאחת השפות האמורות, בשני עותקים.
{{ח:תת|(ב)}} במקום התרגום רשאי המבקש, בהסכמת מנהל בתי המשפט, להפקיד סכום כסף או ליתן ערובה לבטחון הוצאות התרגום והוצאות אימותו במדינה המתבקשת.

15ערובה להוצאות מיוחדות

המבקש יפקיד סכום כסף או יתן ערובה, כפי שיורה מנהל בתי המשפט, לבטחון ההוצאות העלולות להיגרם במדינה המתבקשת עקב הזדקקות לשירותו של בעל כהונה משפטית שאינו עובד אותה מדינה, ואם ביקש שהמצאת המסמך כאמור בתקנה 13 תיעשה בדרך מיוחדת, יפקיד סכום כסף או יתן ערובה כאמור, לבטחון ההוצאות המיוחדות העלולות להיגרם על־ידי ההמצאה בדרך המבוקשת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המבקש יפקיד סכום כסף או יתן ערובה, כפי שיורה מנהל בתי המשפט, לבטחון ההוצאות העלולות להיגרם במדינה המתבקשת עקב הזדקקות לשירותו של בעל כהונה משפטית שאינו עובד אותה מדינה, ואם ביקש שהמצאת המסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}} תיעשה בדרך מיוחדת, יפקיד סכום כסף או יתן ערובה כאמור, לבטחון ההוצאות המיוחדות העלולות להיגרם על־ידי ההמצאה בדרך המבוקשת.

16העברת המסמך למשרד החוץ

אישר מנהל בתי המשפט את הבקשה שהוגשה כאמור בתקנה 13, יעביר את המסמך למשרד החוץ שיעבירו לנציג הדיפלומטי או הקונסולרי המוסמך של ישראל לשם ביצוע ההמצאה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישר מנהל בתי המשפט את הבקשה שהוגשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, יעביר את המסמך למשרד החוץ שיעבירו לנציג הדיפלומטי או הקונסולרי המוסמך של ישראל לשם ביצוע ההמצאה.
פרק שלישי: בקשות חיקור דין

17הגשת בקשות חיקור דין מחוץ־לארץ

בקשת חיקור דין לביצוע פעולת חקירה משפטית או פעולה משפטית אחרת, הבאה מרשות שיפוטית של מדינה בעלת האמנה והמופנית לרשות שיפוטית בישראל, תוגש על־ידי הרשות המבקשת למנהל בתי המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשת חיקור דין לביצוע פעולת חקירה משפטית או פעולה משפטית אחרת, הבאה מרשות שיפוטית של מדינה בעלת האמנה והמופנית לרשות שיפוטית בישראל, תוגש על־ידי הרשות המבקשת למנהל בתי המשפט.

18תרגום בקשת חיקור דין

(א)בקשת חיקור דין שלא נערכה בעברית או בשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת לענין בקשות כאלה לפי האמנה – יצורף לה תרגום לשפה העברית או לשפה האחרת שהוסכם עליה כאמור.
(ב)אם אין הסכם אחר בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת, יאומת התרגום על ידי הרשות המבקשת או על ידי מי שרשאי לאמת תרגומים בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשת חיקור דין שלא נערכה בעברית או בשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת לענין בקשות כאלה לפי האמנה – יצורף לה תרגום לשפה העברית או לשפה האחרת שהוסכם עליה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} אם אין הסכם אחר בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת, יאומת התרגום על ידי הרשות המבקשת או על ידי מי שרשאי לאמת תרגומים בישראל.

19העברת בקשת חיקור דין לרשות המוסמכת

(א)מנהל בתי המשפט יעביר בקשת חיקור דין לרשות השיפוטית שאליה הופנתה.
(ב)לא היתה הרשות השיפוטית שאליה הופנתה בקשת חיקור דין מוסמכת לקיים אותה ויש רשות שיפוטית אחרת המוסמכת לכך, וכן אם לא פורש בבקשה שם הרשות השיפוטית – יעביר מנהל בתי המשפט על דעת עצמו את הבקשה לרשות השיפוטית המוסמכת ויודיע על כך לרשות המבקשת.
(ג)קיבלה רשות שיפוטית בקשת חיקור דין והחליטה שביצועה הוא בסמכותה של רשות שיפוטית אחרת – תעביר את הבקשה, על דעת עצמה, לאותה רשות שיפוטית ותודיע על כך למנהל בתי המשפט והוא יעביר את ההודעה לרשות המבקשת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט יעביר בקשת חיקור דין לרשות השיפוטית שאליה הופנתה.
{{ח:תת|(ב)}} לא היתה הרשות השיפוטית שאליה הופנתה בקשת חיקור דין מוסמכת לקיים אותה ויש רשות שיפוטית אחרת המוסמכת לכך, וכן אם לא פורש בבקשה שם הרשות השיפוטית – יעביר מנהל בתי המשפט על דעת עצמו את הבקשה לרשות השיפוטית המוסמכת ויודיע על כך לרשות המבקשת.
{{ח:תת|(ג)}} קיבלה רשות שיפוטית בקשת חיקור דין והחליטה שביצועה הוא בסמכותה של רשות שיפוטית אחרת – תעביר את הבקשה, על דעת עצמה, לאותה רשות שיפוטית ותודיע על כך למנהל בתי המשפט והוא יעביר את ההודעה לרשות המבקשת.

20אימתי מסרבים לבצע בקשת חיקור דין

(א)מנהל בתי המשפט רשאי לסרב להעביר בקשת חיקור דין לרשות שיפוטית מטעמים אלה:
(1)לא נקבעה אמיתות בקשת חיקור הדין;
(2)אין ביצוע בקשת חיקור הדין בגדר סמכותה של שום רשות שיפוטית בישראל;
(3)הוא סבור שביצוע בקשת חיקור הדין עלול לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל או בטחונה.
(ב)החליט מנהל בתי המשפט שאין להעביר את בקשת חיקור הדין לרשות השיפוטית מאחד הטעמים האמורים בתקנת משנה (א), יחזירה לרשות המבקשת ויודיע לה על טעם הסירוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי לסרב להעביר בקשת חיקור דין לרשות שיפוטית מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא נקבעה אמיתות בקשת חיקור הדין;
{{ח:תתת|(2)}} אין ביצוע בקשת חיקור הדין בגדר סמכותה של שום רשות שיפוטית בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא סבור שביצוע בקשת חיקור הדין עלול לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל או בטחונה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל בתי המשפט שאין להעביר את בקשת חיקור הדין לרשות השיפוטית מאחד הטעמים האמורים בתקנת משנה (א), יחזירה לרשות המבקשת ויודיע לה על טעם הסירוב.

21אמצעי כפיה

בביצוע בקשת חיקור דין תזדקק הרשות השיפוטית לאותם אמצעי כפיה שמזדקקים להם בביצוע פעולה דומה בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בביצוע בקשת חיקור דין תזדקק הרשות השיפוטית לאותם אמצעי כפיה שמזדקקים להם בביצוע פעולה דומה בישראל.

22ביצוע בקשת חיקור דין בדרך מיוחדת

נתבקשה הרשות השיפוטית לבצע בקשת חיקור דין בדרך מיוחדת, ואין הביצוע בדרך המיוחדת בניגוד לדיני ישראל, תבוצע הבקשה כמבוקש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתבקשה הרשות השיפוטית לבצע בקשת חיקור דין בדרך מיוחדת, ואין הביצוע בדרך המיוחדת בניגוד לדיני ישראל, תבוצע הבקשה כמבוקש.

23מקום ומועד לביצוע בקשת חיקור דין

ביקשה הרשות שיודיעו לה על המקום והמועד לביצוע בקשת חיקור דין, למען אפשר לבעל הדין להיות נוכח, תשלח הרשות השיפוטית הודעה על כך לרשות המבקשת זמן מתקבל על הדעת לפני ביצוע הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקשה הרשות שיודיעו לה על המקום והמועד לביצוע בקשת חיקור דין, למען אפשר לבעל הדין להיות נוכח, תשלח הרשות השיפוטית הודעה על כך לרשות המבקשת זמן מתקבל על הדעת לפני ביצוע הבקשה.

24פטור מהוצאות

ביצוע בקשת חיקור דין לפי תקנות אלה וכל פעולה הקשורה בה לא יהיו טעונים מס, אגרה או תשלום הוצאות, פרט לשכר טרחת עדים ומומחים ופרט להוצאות המיוחדות שנגרמו עקב הביצוע בדרך מיוחדת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביצוע בקשת חיקור דין לפי תקנות אלה וכל פעולה הקשורה בה לא יהיו טעונים מס, אגרה או תשלום הוצאות, פרט לשכר טרחת עדים ומומחים ופרט להוצאות המיוחדות שנגרמו עקב הביצוע בדרך מיוחדת.

25אישור על ביצוע בקשת חיקור דין

(א)בוצעה בקשת חיקור דין, תעביר הרשות השיפוטית למנהל בתי המשפט את התעודה הקובעת את דבר הביצוע.
(ב)לתעודה יצורף חשבון שכר טרחת העדים והמומחים וכן חשבון ההוצאות שנגרמו אם בוצעה הבקשה בדרך מיוחדת.
(ג)לא בוצעה בקשת חיקור דין, תחזיר הרשות השיפוטית למנהל בתי המשפט את הבקשה בצירוף תעודה המפרשת את הסיבה שמנעה בעד הביצוע.
(ד)את התעודות הנקובות בתקנה זו יעביר מנהל בתי המשפט לרשות המבקשת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בוצעה בקשת חיקור דין, תעביר הרשות השיפוטית למנהל בתי המשפט את התעודה הקובעת את דבר הביצוע.
{{ח:תת|(ב)}} לתעודה יצורף חשבון שכר טרחת העדים והמומחים וכן חשבון ההוצאות שנגרמו אם בוצעה הבקשה בדרך מיוחדת.
{{ח:תת|(ג)}} לא בוצעה בקשת חיקור דין, תחזיר הרשות השיפוטית למנהל בתי המשפט את הבקשה בצירוף תעודה המפרשת את הסיבה שמנעה בעד הביצוע.
{{ח:תת|(ד)}} את התעודות הנקובות בתקנה זו יעביר מנהל בתי המשפט לרשות המבקשת.

26בקשת חיקור דין בחוץ־לארץ

(א)החליט בית משפט בישראל שיש לבצע במדינה בעלת האמנה פעולת חקירה משפטית או פעולה משפטית אחרת, יעביר בקשת חיקור דין בענין זה למשרד החוץ.
(ב)משרד החוץ יעביר בקשת חיקור דין בדרך הדיפלומטית או הקונסולרית לרשות המוסמכת של המדינה המתבקשת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החליט בית משפט בישראל שיש לבצע במדינה בעלת האמנה פעולת חקירה משפטית או פעולה משפטית אחרת, יעביר בקשת חיקור דין בענין זה למשרד החוץ.
{{ח:תת|(ב)}} משרד החוץ יעביר בקשת חיקור דין בדרך הדיפלומטית או הקונסולרית לרשות המוסמכת של המדינה המתבקשת.

27פקדון להוצאות

בעל דין שלפי בקשתו החליט בית משפט שיש לבצע במדינה בעלת האמנה פעולה משפטית על ידי בקשת חיקור דין, יפקיד – אם לא החליט בית המשפט החלטה אחרת בענין זה – בקופת בית המשפט, סכום כסף כפי שיקבע הרשם לבטחון הוצאות אלה:
(1)הוצאות תרגומה של בקשת חיקור הדין לשפת המדינה המתבקשת או לשפה שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המתבקשת לענין בקשות כאלה לפי האמנה;
(2)הוצאות אימות תרגומה של בקשת חיקור הדין במדינה המתבקשת;
(3)שכר טרחת עדים ומומחים;
(4)ההוצאות המיוחדות העלולות להיגרם על־ידי ביצוע בקשת חיקור הדין בדרך מיוחדת, אם נתבקש הדבר;
(5)ההוצאות העלולות להיגרם עקב ההזדקקות לשירותו של בעל כהונה משפטית שאינו עובד המדינה המתבקשת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל דין שלפי בקשתו החליט בית משפט שיש לבצע במדינה בעלת האמנה פעולה משפטית על ידי בקשת חיקור דין, יפקיד – אם לא החליט בית המשפט החלטה אחרת בענין זה – בקופת בית המשפט, סכום כסף כפי שיקבע הרשם לבטחון הוצאות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוצאות תרגומה של בקשת חיקור הדין לשפת המדינה המתבקשת או לשפה שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המתבקשת לענין בקשות כאלה לפי האמנה;
{{ח:תת|(2)}} הוצאות אימות תרגומה של בקשת חיקור הדין במדינה המתבקשת;
{{ח:תת|(3)}} שכר טרחת עדים ומומחים;
{{ח:תת|(4)}} ההוצאות המיוחדות העלולות להיגרם על־ידי ביצוע בקשת חיקור הדין בדרך מיוחדת, אם נתבקש הדבר;
{{ח:תת|(5)}} ההוצאות העלולות להיגרם עקב ההזדקקות לשירותו של בעל כהונה משפטית שאינו עובד המדינה המתבקשת.
פרק רביעי: ערובה לכושר פרעון

28פטור מערובה להוצאות המשפט

(א)תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, לא תצווה עליו רשות שיפוטית, מחמת היותו זר או מחמת שאין לו בישראל מקום מושב או מקום מגורים, ליתן בטחון או ערובה לפרעון הוצאות משפט שנתבע עלול להוציאן ושהתובע או המתערב עלולים להתחייב בהן כלפיו במשפט.
(ב)מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על אזרח אחת המדינות בעלות האמנה שמקום מגוריו הקבוע אינו בישראל, אם אותה מדינה אינה נוהגת לפי תקנה זו לגבי אזרח ישראל שמקום מגוריו הקבוע אינו בתחומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, לא תצווה עליו רשות שיפוטית, מחמת היותו זר או מחמת שאין לו בישראל מקום מושב או מקום מגורים, ליתן בטחון או ערובה לפרעון הוצאות משפט שנתבע עלול להוציאן ושהתובע או המתערב עלולים להתחייב בהן כלפיו במשפט.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על אזרח אחת המדינות בעלות האמנה שמקום מגוריו הקבוע אינו בישראל, אם אותה מדינה אינה נוהגת לפי תקנה זו לגבי אזרח ישראל שמקום מגוריו הקבוע אינו בתחומה.

29ביצוע החלטת חיוב בהוצאות משפט

החלטה של בית משפט באחת המדינות בעלות האמנה המחייבת תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, בתשלום הוצאות משפט, תיעשה בת ביצוע בישראל על־ידי הרשות השיפוטית המוסמכת אם נתקיימו תנאים אלה:
(1)הוגשה בקשה דרך הצינורות הדיפלומטיים או הקונסולריים לעשות את ההחלטה בת־ביצוע;
(2)לבקשה צורפו מסמכים אלה:
(א)העתק ההחלטה מאומת על ידי רשות מוסמכת של המדינה המבקשת;
(ב)אישור מאת רשות מוסמכת של המדינה המבקשת שההחלטה היא סופית וכן אישור מאת בעל התפקיד הגבוה ביותר בניהול הענינים המשפטיים של המדינה המבקשת הקובע שהרשות שאישרה את סופיות ההחלטה היתה מוסמכת לכך;
(ג)תרגומים של הפסק שבהחלטת בית המשפט ושל המסמכים האמורים בפסקת משנה (ב) לעברית או לשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת לענין עשיית החלטות בית המשפט לבנות־ביצוע לפי האמנה;
(ד)התרגומים האמורים בפסקת משנה (ג) יהיו מאומתים על ידי הרשות המבקשת או על ידי מי שמוסמך לאמת תרגומים בישראל.
(3)על אף האמור בפסקה (2)(ב) אפשר להוכיח שההחלטה היא סופית על ידי הגשת מסמך שאומת כדין בהתאם לפקודת העדות, ומקום שקיים הסכם בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת הקובע שהאישור יינתן בדרך אחרת, או הפוטר אותה מאישור, ינהגו לפי ההסכם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • לפקודת העדות → פקודת הראיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה של בית משפט באחת המדינות בעלות האמנה המחייבת תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, בתשלום הוצאות משפט, תיעשה בת ביצוע בישראל על־ידי הרשות השיפוטית המוסמכת אם נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוגשה בקשה דרך הצינורות הדיפלומטיים או הקונסולריים לעשות את ההחלטה בת־ביצוע;
{{ח:תת|(2)}} לבקשה צורפו מסמכים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} העתק ההחלטה מאומת על ידי רשות מוסמכת של המדינה המבקשת;
{{ח:תתת|(ב)}} אישור מאת רשות מוסמכת של המדינה המבקשת שההחלטה היא סופית וכן אישור מאת בעל התפקיד הגבוה ביותר בניהול הענינים המשפטיים של המדינה המבקשת הקובע שהרשות שאישרה את סופיות ההחלטה היתה מוסמכת לכך;
{{ח:תתת|(ג)}} תרגומים של הפסק שבהחלטת בית המשפט ושל המסמכים האמורים בפסקת משנה (ב) לעברית או לשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת לענין עשיית החלטות בית המשפט לבנות־ביצוע לפי האמנה;
{{ח:תתת|(ד)}} התרגומים האמורים בפסקת משנה (ג) יהיו מאומתים על ידי הרשות המבקשת או על ידי מי שמוסמך לאמת תרגומים בישראל.
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2)(ב) אפשר להוכיח שההחלטה היא סופית על ידי הגשת מסמך שאומת כדין בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|לפקודת העדות}}, ומקום שקיים הסכם בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת הקובע שהאישור יינתן בדרך אחרת, או הפוטר אותה מאישור, ינהגו לפי ההסכם.

30הגשת בקשה לביצוע

נתקבלה בקשה כאמור בתקנה 29, תועבר למנהל בתי־המשפט, והוא יגיש, על דעת עצמו, בקשה לרשות השיפוטית לעשות את ההחלטה בת־ביצוע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתקבלה בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}, תועבר למנהל בתי־המשפט, והוא יגיש, על דעת עצמו, בקשה לרשות השיפוטית לעשות את ההחלטה בת־ביצוע.

31סדרי הדין

(א)הוגשה בקשה כאמור בתקנה 30, תדון בה הרשות השיפוטית מבלי שתזדקק להזמנת בעלי הדין במשפט שבו ניתנה ההחלטה.
(ב)נוכחה הרשות השיפוטית שהעתק החלטת בית־המשפט הוא אמיתי וכי ההחלטה היא סופית לפי חוקי הארץ שבה ניתנה, ושתרגום הפסק שבהחלטה אומת כאמור בתקנה 29, תחליט לעשות את ההחלטה בת־ביצוע.
(ג)צורפה לבקשה האמורה בקשה לתשלום ההוצאות לצורך קיום התנאים האמורים בתקנה 29(2)(ג) ו־(ד), תשום הרשות השיפוטית את ההוצאות האמורות, ודינן כהוצאות המשפט.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בתקנה 30}}, תדון בה הרשות השיפוטית מבלי שתזדקק להזמנת בעלי הדין במשפט שבו ניתנה ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכחה הרשות השיפוטית שהעתק החלטת בית־המשפט הוא אמיתי וכי ההחלטה היא סופית לפי חוקי הארץ שבה ניתנה, ושתרגום הפסק שבהחלטה אומת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}, תחליט לעשות את ההחלטה בת־ביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} צורפה לבקשה האמורה בקשה לתשלום ההוצאות לצורך קיום התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(2)(ג) ו־(ד)}}, תשום הרשות השיפוטית את ההוצאות האמורות, ודינן כהוצאות המשפט.

32העברת ההחלטה

מנהל בתי המשפט יעביר למשרד החוץ את החלטת הרשות השיפוטית העושה את ההחלטה בת־ביצוע לשם העברתה למי שלזכותו ניתנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל בתי המשפט יעביר למשרד החוץ את החלטת הרשות השיפוטית העושה את ההחלטה בת־ביצוע לשם העברתה למי שלזכותו ניתנה.

33זכויות החייב

החלטת הרשות השיפוטית שניתנה כאמור בתקנה 31 לא תפגע בזכות החייב לבקש את ביטולה או לערער עליה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטת הרשות השיפוטית שניתנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}} לא תפגע בזכות החייב לבקש את ביטולה או לערער עליה.

34פטור מהוצאות

הפעולות הקשורות בעשיית החלטה בת־ביצוע, לפי תקנות אלה, לא יהיו טעונות מס, אגרה או תשלום הוצאות כל שהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפעולות הקשורות בעשיית החלטה בת־ביצוע, לפי תקנות אלה, לא יהיו טעונות מס, אגרה או תשלום הוצאות כל שהן.

35ביצוע בחוץ־לארץ של החלטת בית משפט בארץ

רצה אזרח אחת המדינות בעלות האמנה, שמקום מושבו בישראל, שהחלטת בית משפט בישראל המזכה אותו בהוצאות משפט עקב תביעה שהוגשה נגדו על־ידי אזרח מדינה בעלת האמנה, או עקב התערבותו של אדם כזה במשפט, תיעשה בת־ביצוע במדינה בעלת האמנה, יגיש בקשה על כך למנהל בתי המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רצה אזרח אחת המדינות בעלות האמנה, שמקום מושבו בישראל, שהחלטת בית משפט בישראל המזכה אותו בהוצאות משפט עקב תביעה שהוגשה נגדו על־ידי אזרח מדינה בעלת האמנה, או עקב התערבותו של אדם כזה במשפט, תיעשה בת־ביצוע במדינה בעלת האמנה, יגיש בקשה על כך למנהל בתי המשפט.

36המסמכים שיצורפו לבקשה

לבקשה שהוגשה כאמור בתקנה 35 יצורפו מסמכים אלה:
(1)העתק מאומת של החלטת בית המשפט;
(2)אישור מאת רשם בית המשפט שנתן את ההחלטה הקובע כי ההחלטה אינה ניתנת לערעור והיא סופית, או אישור רשם בית המשפט שלפניו היו רשאים לערער על ההחלטה שלא הוגש ערעור עליה במועד שנקבע בחוק;
(3)אישור שר המשפטים הקובע שרשם בית המשפט שנתן את האישור האמור בפסקה (2) היה מוסמך לתתו; אך אם קיים הסכם בין מדינת ישראל ובין המדינה המבקשת הקובע שהאישור יינתן בדרך אחרת או הפוטר אותה מאישור, ינהגו לפי ההסכם;
(4)תרגומים של הפסק שבהחלטת בית המשפט ושל המסמכים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) לשפת המדינה שעשיית ההחלטה לבת־ביצוע מבוקשת בה או לשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המתבקשת לענין עשיית החלטות בית המשפט לבנות־ביצוע לפי האמנה;
(5)במקום התרגומים האמורים בפסקה (4) רשאי המבקש, בהסכמת מנהל בתי המשפט, להפקיד סכום כסף לבטחון הוצאות התרגום או לתת ערובה על כך;
(6)המבקש יפקיד סכום כסף או יתן ערובה, כפי שיורה מנהל בתי המשפט, לבטחון הוצאות אימות התרגומים האמורים בפסקאות (4) ו־(5) במדינה המתבקשת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבקשה שהוגשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בתקנה 35}} יצורפו מסמכים אלה:
{{ח:תת|(1)}} העתק מאומת של החלטת בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} אישור מאת רשם בית המשפט שנתן את ההחלטה הקובע כי ההחלטה אינה ניתנת לערעור והיא סופית, או אישור רשם בית המשפט שלפניו היו רשאים לערער על ההחלטה שלא הוגש ערעור עליה במועד שנקבע בחוק;
{{ח:תת|(3)}} אישור שר המשפטים הקובע שרשם בית המשפט שנתן את האישור האמור בפסקה (2) היה מוסמך לתתו; אך אם קיים הסכם בין מדינת ישראל ובין המדינה המבקשת הקובע שהאישור יינתן בדרך אחרת או הפוטר אותה מאישור, ינהגו לפי ההסכם;
{{ח:תת|(4)}} תרגומים של הפסק שבהחלטת בית המשפט ושל המסמכים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) לשפת המדינה שעשיית ההחלטה לבת־ביצוע מבוקשת בה או לשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המתבקשת לענין עשיית החלטות בית המשפט לבנות־ביצוע לפי האמנה;
{{ח:תת|(5)}} במקום התרגומים האמורים בפסקה (4) רשאי המבקש, בהסכמת מנהל בתי המשפט, להפקיד סכום כסף לבטחון הוצאות התרגום או לתת ערובה על כך;
{{ח:תת|(6)}} המבקש יפקיד סכום כסף או יתן ערובה, כפי שיורה מנהל בתי המשפט, לבטחון הוצאות אימות התרגומים האמורים בפסקאות (4) ו־(5) במדינה המתבקשת.

37העברת הבקשה למשרד החוץ

מנהל בתי המשפט יעביר את הבקשה על נספחיה למשרד החוץ לשם העברתה דרך הצינורות הדיפלומטיים או הקונסולריים למדינה שבה מבקשים לעשות את החלטת בית המשפט בת־ביצוע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל בתי המשפט יעביר את הבקשה על נספחיה למשרד החוץ לשם העברתה דרך הצינורות הדיפלומטיים או הקונסולריים למדינה שבה מבקשים לעשות את החלטת בית המשפט בת־ביצוע.
פרק חמישי: עזרה משפטית ללא תשלום

38דין זר כדין אזרח ישראל

אזרח מדינה בעלת האמנה דינו כדין אזרח ישראל לגבי עזרה משפטית ללא תשלום ופטור מאגרות ומהוצאות משפט, בין שיש לו מקום מושב ומקום מגורים בישראל ובין שאין לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אזרח מדינה בעלת האמנה דינו כדין אזרח ישראל לגבי עזרה משפטית ללא תשלום ופטור מאגרות ומהוצאות משפט, בין שיש לו מקום מושב ומקום מגורים בישראל ובין שאין לו.

39בקשת עזרה משפטית מחוץ־לארץ

(א)בקשה לעזרה משפטית ללא תשלום ולפטור מאגרות ומהוצאות המשפט של אזרח מדינה בעלת האמנה שאינו נמצא בישראל תוגש על־ידי הרשות המבקשת למנהל בתי המשפט ויחולו עליה, בשינויים המחוייבים, האמור בתקנות 18 ו־19.
(ב)היה מקום מושבו או מקום מגוריו של אזרח מדינה בעלת האמנה המבקש עזרה משפטית ללא תשלום או פטור מאגרות ומהוצאות משפט מחמת עניות מחוץ לישראל, ודרוש שתעודת העניות או הצהרת העניות תאומת על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, לשם שימוש בה בישראל – ייעשה האימות ללא גביית אגרות ותשלומים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לעזרה משפטית ללא תשלום ולפטור מאגרות ומהוצאות המשפט של אזרח מדינה בעלת האמנה שאינו נמצא בישראל תוגש על־ידי הרשות המבקשת למנהל בתי המשפט ויחולו עליה, בשינויים המחוייבים, האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנות 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה מקום מושבו או מקום מגוריו של אזרח מדינה בעלת האמנה המבקש עזרה משפטית ללא תשלום או פטור מאגרות ומהוצאות משפט מחמת עניות מחוץ לישראל, ודרוש שתעודת העניות או הצהרת העניות תאומת על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, לשם שימוש בה בישראל – ייעשה האימות ללא גביית אגרות ותשלומים.

40תעודות עניות שניתנו מחוץ לישראל

רשות שיפוטית או מינהלית הדנה בבקשתו של אזרח מדינה בעלת האמנה לקבלת עזרה משפטית ללא תשלום, או לפטרו מאגרות ומהוצאות משפט, תתחשב בשיקול דעתה –
(1)בתעודת עניות שהוצאה או בהצהרת עניות שאושרה על־ידי הרשות המוסמכת של מדינת מקום מושבו או מקום מגוריו של המבקש;
(2)בתעודת עניות שהוצאה או בהצהרת עניות שאושרה על־ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של המדינה שהמבקש הוא אזרחה, כשמקום מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא במדינה שאינה בעלת האמנה ושאין נוהגים בה להוציא תעודות עניות ולאשר הצהרות עניות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות שיפוטית או מינהלית הדנה בבקשתו של אזרח מדינה בעלת האמנה לקבלת עזרה משפטית ללא תשלום, או לפטרו מאגרות ומהוצאות משפט, תתחשב בשיקול דעתה –
{{ח:תת|(1)}} בתעודת עניות שהוצאה או בהצהרת עניות שאושרה על־ידי הרשות המוסמכת של מדינת מקום מושבו או מקום מגוריו של המבקש;
{{ח:תת|(2)}} בתעודת עניות שהוצאה או בהצהרת עניות שאושרה על־ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של המדינה שהמבקש הוא אזרחה, כשמקום מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא במדינה שאינה בעלת האמנה ושאין נוהגים בה להוציא תעודות עניות ולאשר הצהרות עניות.

41בקשת ידיעות על רכושו של המבקש מחוץ לישראל

(א)רשות שיפוטית או מינהלית, הדנה בבקשתו של אזרח מדינה בעלת האמנה לקבלת עזרה משפטית ללא תשלום או לפטרו מאגרות ומהוצאות משפט, ומצאה שמן הראוי לקבל ידיעות או ידיעות נוספות על רכושו של המבקש באחת המדינות בעלות האמנה – תפנה לשם זה למנהל בתי המשפט.
(ב)מנהל בתי המשפט יפנה אל משרד החוץ בבקשה להשיג את הידיעות המבוקשות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות שיפוטית או מינהלית, הדנה בבקשתו של אזרח מדינה בעלת האמנה לקבלת עזרה משפטית ללא תשלום או לפטרו מאגרות ומהוצאות משפט, ומצאה שמן הראוי לקבל ידיעות או ידיעות נוספות על רכושו של המבקש באחת המדינות בעלות האמנה – תפנה לשם זה למנהל בתי המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט יפנה אל משרד החוץ בבקשה להשיג את הידיעות המבוקשות.

42הנחות בישראל לגבי משפט שמחוץ לישראל

(א)הוכרה זכותו של אזרח מדינה בעלת האמנה לעזרה משפטית ללא תשלום או לפטור מאגרות ומהוצאות משפט מחמת עניות במדינה בעלת האמנה, תעמוד לו זכות זאת בישראל לגבי המצאת כתבי בי־דין ובקשות חיקור־דין באותו משפט.
(ב)הזכות האמורה בתקנת משנה (א) לא תפגע בזכותה של מדינת ישראל לבקש מהרשות המבקשת את החזרת התשלומים ששולמו למומחים בחיקור־דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוכרה זכותו של אזרח מדינה בעלת האמנה לעזרה משפטית ללא תשלום או לפטור מאגרות ומהוצאות משפט מחמת עניות במדינה בעלת האמנה, תעמוד לו זכות זאת בישראל לגבי המצאת כתבי בי־דין ובקשות חיקור־דין באותו משפט.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות האמורה בתקנת משנה (א) לא תפגע בזכותה של מדינת ישראל לבקש מהרשות המבקשת את החזרת התשלומים ששולמו למומחים בחיקור־דין.

43בקשה לתעודת עניות בישראל

(א)ביקש אזרח ישראל או אזרח מדינה בעלת האמנה, שמקום מושבו או מקום מגוריו בישראל, להגיש תביעה משפטית או להתייצב במשפט שהוגש נגדו או להתערב במשפט, במדינה בעלת האמנה, ואין ידו משגת לשאת בהוצאות המשפט, יגיש בקשה לתעודת עניות למנהל בתי המשפט.
(ב)לבקשה תצורף הצהרה בשבועה מאת המבקש, בה יפרש את מקורות פרנסתו ואת הכנסותיו תוך שנת הכספים שחלפה, ידיעות על מהות המשפט, וכן כל ידיעה או נסיבה אחרת העלולה להוות סיוע לבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביקש אזרח ישראל או אזרח מדינה בעלת האמנה, שמקום מושבו או מקום מגוריו בישראל, להגיש תביעה משפטית או להתייצב במשפט שהוגש נגדו או להתערב במשפט, במדינה בעלת האמנה, ואין ידו משגת לשאת בהוצאות המשפט, יגיש בקשה לתעודת עניות למנהל בתי המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה תצורף הצהרה בשבועה מאת המבקש, בה יפרש את מקורות פרנסתו ואת הכנסותיו תוך שנת הכספים שחלפה, ידיעות על מהות המשפט, וכן כל ידיעה או נסיבה אחרת העלולה להוות סיוע לבקשה.

44מתן תעודת עניות

(א)שוכנע מנהל בתי המשפט שידו של המבקש כאמור בתקנה 43 אינה משגת לשאת בהוצאות המשפט ושיש מקום להגיש את המשפט או להתייצב או להתערב בו, יוציא תעודת עניות המאשרת שהמבקש זכאי לעזרה משפטית ללא תשלום.
(ב)כל אישורים ואימותים לגבי תעודת עניות כאמור בתקנת משנה (א) יינתנו ללא גביית אגרות ותשלומים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מנהל בתי המשפט שידו של המבקש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בתקנה 43}} אינה משגת לשאת בהוצאות המשפט ושיש מקום להגיש את המשפט או להתייצב או להתערב בו, יוציא תעודת עניות המאשרת שהמבקש זכאי לעזרה משפטית ללא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} כל אישורים ואימותים לגבי תעודת עניות כאמור בתקנת משנה (א) יינתנו ללא גביית אגרות ותשלומים.

45השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968“.
תוספת

תיקונים: תשנ״ח־2

אוסטריה, אוזבקיסטן, איטליה, ארגנטינה, ארמניה, בוסניה והרצגובינה, בלגיה, בלרוס, גרמניה, דנמרק, הונגריה, הפדרציה הרוסית, הרפובליקה הסלובקית, הרפובליקה הקירגיזית, יוגוסלביה, יפן, ישראל, לבנון, לוקסמבורג, לטביה, מולדובה, מצרים, מרוקו, נורבגיה, סורינם, סלובניה, ספרד, עיר הוותיקן, פולין, פורטוגל, הרפובליקה של יוגוסלביה לשעבר – מקדוניה (FYROM), פינלנד, צ׳כיה, צרפת, קרואטיה, רומניה, שוודיה, שוויץ, תורכיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אוסטריה, אוזבקיסטן, איטליה, ארגנטינה, ארמניה, בוסניה והרצגובינה, בלגיה, בלרוס, גרמניה, דנמרק, הונגריה, הפדרציה הרוסית, הרפובליקה הסלובקית, הרפובליקה הקירגיזית, יוגוסלביה, יפן, ישראל, לבנון, לוקסמבורג, לטביה, מולדובה, מצרים, מרוקו, נורבגיה, סורינם, סלובניה, ספרד, עיר הוותיקן, פולין, פורטוגל, הרפובליקה של יוגוסלביה לשעבר – מקדוניה (FYROM), פינלנד, צ׳כיה, צרפת, קרואטיה, רומניה, שוודיה, שוויץ, תורכיה.