תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות והוראות שונות
1הגדרותתיקונים: תשפ״א־3, תשפ״ב, [הודעות]
בתקנות אלה –
”אתר הנאמנים“ – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים בין הממונה לנאמן;
”בלא דיחוי“ – בתוך פרק זמן שאינו עולה על 24 שעות;
”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;
”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – לפי סעיף 4 לחוק ההוצאה לפועל;
”מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל“ – מערכת מקוונת של מערכת ההוצאה לפועל;
”מערכת הממונט“ – מערכת מקוונת המשמשת את הממונה בניהול הליכי חדלות פירעון;
”מערכת מקוונת“ – אתר הנאמנים או מערכת הממונט, לפי העניין;
”מרשם חברי תאגיד“ – לגבי חברה, מרשם בעלי המניות לפי סעיף 127 לחוק החברות, מעודכן ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי שותפות – רשימת השותפים מעודכנת ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ובשותפות מוגבלת ציבורית כמשמעותה בפרק ו׳1 לפקודת השותפויות – גם מרשם מחזיקי יחידות ההשתתפות כמשמעותו בסימן ז׳ בפרק ו׳1;
”נושה מהותי“ – נושה של תאגיד שמתקיימים בו אחד מאלה:
(1)נושה מובטח;
(2)מי שבמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, התאגיד חב לו סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים או סכום העולה על 10% מסך כל חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך מביניהם;
(3)נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות ההתחייבות כאמור אינה נמוכה מהסכומים המפורטים בפסקה (2);
”נסח תאגיד“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)תמצית מידע ממוחשב מרשם החברות אם התאגיד הוא חברה;
(2)תמצית מידע ממוחשב מרשם השותפויות אם התאגיד הוא שותפות;
”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, שהנפיק תאגיד;
”תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)“ – תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981;
”תקנות ההוצאה לפועל“ – תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979;
”תקנות סדר הדין האזרחי“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.
↗ חיצוניות: 8📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 83,450 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 4 לחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 4
- סעיף 127 לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 127
- בפרק ו׳1 לפקודת השותפויות → פקודת השותפויות #פרק ו1
- בסימן ז׳ בפרק ו׳1 → פקודת השותפויות #פרק ו1 סימן ז
- בסעיף 35א לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #סעיף 35א
- תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981 → תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)
- תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979 → תקנות ההוצאה לפועל
- תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 → תקנות סדר הדין האזרחי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר הנאמנים“ – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים בין הממונה לנאמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלא דיחוי“ – בתוך פרק זמן שאינו עולה על 24 שעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 4|סעיף 4 לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל“ – מערכת מקוונת של מערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הממונט“ – מערכת מקוונת המשמשת את הממונה בניהול הליכי חדלות פירעון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מקוונת“ – אתר הנאמנים או מערכת הממונט, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם חברי תאגיד“ – לגבי חברה, מרשם בעלי המניות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 127|סעיף 127 לחוק החברות}}, מעודכן ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי שותפות – רשימת השותפים מעודכנת ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ובשותפות מוגבלת ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|בפרק ו׳1 לפקודת השותפויות}} – גם מרשם מחזיקי יחידות ההשתתפות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1 סימן ז|בסימן ז׳ בפרק ו׳1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושה מהותי“ – נושה של תאגיד שמתקיימים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נושה מובטח;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, התאגיד חב לו סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 83,450 ש״ח)}} או סכום העולה על 10% מסך כל חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך מביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות ההתחייבות כאמור אינה נמוכה מהסכומים המפורטים בפסקה (2);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסח תאגיד“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} תמצית מידע ממוחשב מרשם החברות אם התאגיד הוא חברה;
{{ח:תתת|(2)}} תמצית מידע ממוחשב מרשם השותפויות אם התאגיד הוא שותפות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35א|בסעיף 35א לחוק ניירות ערך}}, שהנפיק תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)“ – {{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההוצאה לפועל“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין האזרחי“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}.2תחולת תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות ההוצאה לפועל
(א)תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית המשפט לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
(ב)תקנות ההוצאה לפועל יחולו על הליכים המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות סדר הדין האזרחי → תקנות סדר הדין האזרחי
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
- תקנות ההוצאה לפועל → תקנות ההוצאה לפועל
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי}} יחולו על הליכים בבית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל}} יחולו על הליכים המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.פרק ב׳: פרסום
3פרסום בידי הממונה
(א)פרסום הודעות שעל הממונה לפרסם לפי תקנות אלה ייעשה בידי הממונה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
(ב)הנהלת בתי המשפט תפנה באתר האינטרנט שלה, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
(ג)הרשם יפנה באתר האינטרנט שלו, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים הנוגע להליך חדלות פירעון של תאגיד.
(ד)רשות האכיפה והגבייה תפנה באתר האינטרנט שלה, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים הנוגע להליך חדלות פירעון של יחיד.
(ה)ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד שעיקר עסקיו מתנהלים במגזר הערבי, רשאי בית המשפט להורות שהממונה יפרסם הודעה על מתן הצו בשפה הערבית, בדרך שבה מפרסם הממונה הודעות לגבי מתן צו לפתיחת הליכים.
(ו)נתן הממונה החלטה הטעונה פרסום או שהיה עליו לפרסם הודעה, יפרסמה בתוך 7 ימים מיום שנתן את ההחלטה או מיום שהומצאה לו ההודעה, לפי העניין, אלא אם כן נקבע בתקנות אלה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פרסום הודעות שעל הממונה לפרסם לפי תקנות אלה ייעשה בידי הממונה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הנהלת בתי המשפט תפנה באתר האינטרנט שלה, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם יפנה באתר האינטרנט שלו, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים הנוגע להליך חדלות פירעון של תאגיד.
{{ח:תת|(ד)}} רשות האכיפה והגבייה תפנה באתר האינטרנט שלה, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים הנוגע להליך חדלות פירעון של יחיד.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד שעיקר עסקיו מתנהלים במגזר הערבי, רשאי בית המשפט להורות שהממונה יפרסם הודעה על מתן הצו בשפה הערבית, בדרך שבה מפרסם הממונה הודעות לגבי מתן צו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ו)}} נתן הממונה החלטה הטעונה פרסום או שהיה עליו לפרסם הודעה, יפרסמה בתוך 7 ימים מיום שנתן את ההחלטה או מיום שהומצאה לו ההודעה, לפי העניין, אלא אם כן נקבע בתקנות אלה אחרת.4המצאה לממונה לצורך פרסום
בית המשפט ומנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, ימציאו לממונה בלא דיחוי ובאופן מקוון כל החלטה שנתנו שעל הממונה לפרסם לפי החוק או לפי תקנות אלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט ומנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, ימציאו לממונה בלא דיחוי ובאופן מקוון כל החלטה שנתנו שעל הממונה לפרסם לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} או לפי תקנות אלה.5העברת מידע לפרסום
מגיש בקשה או נאמן שחלה עליו חובה להעביר מסמך או הודעה לממונה לצורך פרסום, יעבירם לממונה בלא דיחוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגיש בקשה או נאמן שחלה עליו חובה להעביר מסמך או הודעה לממונה לצורך פרסום, יעבירם לממונה בלא דיחוי.6המועד הקובע לפרסום
נקבע בתקנות אלה כי הודעה תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ובדרך נוספת, יהיה המועד שבו פורסמה ההודעה באתר האינטרנט של משרד המשפטים מועד הפרסום הקובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבע בתקנות אלה כי הודעה תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ובדרך נוספת, יהיה המועד שבו פורסמה ההודעה באתר האינטרנט של משרד המשפטים מועד הפרסום הקובע.7פרסום הנוגע לחייב שיש לו נושים מחוץ לישראל או שהציע תעודות התחייבות מחוץ לישראל
נוסף על האמור בתקנות אלה, פרסום הנוגע לחייב שיש לו נושים מחוץ לישראל או שהציע תעודות התחייבות מחוץ לישראל ייעשה באופן שיורה בית המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, בשים לב למקום הימצאם של רוב הנושים ולשפה הרשמית במדינה שבה מתבצע הפרסום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוסף על האמור בתקנות אלה, פרסום הנוגע לחייב שיש לו נושים מחוץ לישראל או שהציע תעודות התחייבות מחוץ לישראל ייעשה באופן שיורה בית המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, בשים לב למקום הימצאם של רוב הנושים ולשפה הרשמית במדינה שבה מתבצע הפרסום.
{{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳: הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד}}פרק א׳: תחולה, פרשנות והמצאה
סימן א׳: תחולה והגדרות
8תחולה על תאגיד
חלק זה יחול על הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד לפי סעיף 5 לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 5 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} יחול על הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}.9הגדרות לחלק ב׳
בחלק זה –
”צד מעוניין“ – התאגיד, נושה של התאגיד, חבר בתאגיד;
”תצהיר הסתבכות כלכלית“ – לגבי תאגיד, פירוט הנסיבות שהובילו לחדלות פירעונו של התאגיד או לצורך בצו למניעת חדלות פירעונו, לפי העניין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צד מעוניין“ – התאגיד, נושה של התאגיד, חבר בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר הסתבכות כלכלית“ – לגבי תאגיד, פירוט הנסיבות שהובילו לחדלות פירעונו של התאגיד או לצורך בצו למניעת חדלות פירעונו, לפי העניין.סימן ב׳: המצאה
10חובת המצאה לממונה ודרכי ההמצאה
(א)המגיש בקשה, כתב בי־דין או מסמך אחר לבית המשפט, ובכלל זה בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנו לממונה בלא דיחוי.
(ב)מסמכים שיש להמציאם לממונה לפי חלק זה יומצאו לו בהמצאה מקוונת באמצעות מערכת הממונט; מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים למשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.
(ג)העתק כתב בי־דין שיש להגישו לבית המשפט בעותק מודפס, יש להגיש לממונה נוסף על ההגשה המקוונת, גם בדרך שבה הוגש לבית המשפט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המגיש בקשה, כתב בי־דין או מסמך אחר לבית המשפט, ובכלל זה בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנו לממונה בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ב)}} מסמכים שיש להמציאם לממונה לפי {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} יומצאו לו בהמצאה מקוונת באמצעות מערכת הממונט; מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים למשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.
{{ח:תת|(ג)}} העתק כתב בי־דין שיש להגישו לבית המשפט בעותק מודפס, יש להגיש לממונה נוסף על ההגשה המקוונת, גם בדרך שבה הוגש לבית המשפט.11דרכי ההמצאה
(א)המגיש כתב בי־דין לבית המשפט לפי חלק זה, שלא נקבע לגביו אחרת, ימציא העתק ממנו לצדדים, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית; נקבע מועד לדיון, ימציא המגיש את העתק כתב בי־הדין ואת ההזמנה לדיון בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, ובה יצוין מועד הדיון כפי שהורה בית המשפט.
(ב)המצאה כאמור בתקנת משנה (א) תתבצע בסמוך ככל האפשר למועד הגשת כתב בי־הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המגיש כתב בי־דין לבית המשפט לפי {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}, שלא נקבע לגביו אחרת, ימציא העתק ממנו לצדדים, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית; נקבע מועד לדיון, ימציא המגיש את העתק כתב בי־הדין ואת ההזמנה לדיון בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, ובה יצוין מועד הדיון כפי שהורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} המצאה כאמור בתקנת משנה (א) תתבצע בסמוך ככל האפשר למועד הגשת כתב בי־הדין.12מען להמצאה
(א)מען להמצאת כתבי בי־דין ומסמכים אחרים לחייב שהוא תאגיד יהיה –
(1)בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש תאגיד – הכתובת שציין התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
(2)בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה – הכתובת הרשומה לפי הדין החל על התאגיד או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ב)מענם של נושי התאגיד יהיה המען שציין התאגיד בדוח שצירף לבקשה לצו לפתיחת הליכים או כל מען אחר הידוע למי שמוטלת עליו חובת ההמצאה לפי החוק ולפי תקנות אלה; לאחר שהוגשו תביעות החוב או שהודיע הנושה על מען אחר, המען יהיה המען המצוין בתביעת החוב או המען שמסר הנושה.
(ג)מענו של הממונה לצורך המצאה שאינה באמצעות מערכת הממונט יהיה משרדו שבאזור שיפוטו של בית המשפט שבו מתנהל ההליך, ובהליך לפני בית המשפט העליון – משרדו הראשי של הממונה בירושלים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מען להמצאת כתבי בי־דין ומסמכים אחרים לחייב שהוא תאגיד יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש תאגיד – הכתובת שציין התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה – הכתובת הרשומה לפי הדין החל על התאגיד או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} מענם של נושי התאגיד יהיה המען שציין התאגיד בדוח שצירף לבקשה לצו לפתיחת הליכים או כל מען אחר הידוע למי שמוטלת עליו חובת ההמצאה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} ולפי תקנות אלה; לאחר שהוגשו תביעות החוב או שהודיע הנושה על מען אחר, המען יהיה המען המצוין בתביעת החוב או המען שמסר הנושה.
{{ח:תת|(ג)}} מענו של הממונה לצורך המצאה שאינה באמצעות מערכת הממונט יהיה משרדו שבאזור שיפוטו של בית המשפט שבו מתנהל ההליך, ובהליך לפני בית המשפט העליון – משרדו הראשי של הממונה בירושלים.פרק ב׳: בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה
סימן א׳: בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים
13בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכיםתיקונים: תשפ״א
תאגיד המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי התקיימו בו התנאים למתן הצו; התאגיד יצרף לבקשה את כל אלה:
(1)תצהיר הסתבכות כלכלית;
(2)דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו, ערוך לפי טופס 1 שבתוספת, הכולל רשימה של ההליכים המשפטיים המהותיים והליכי הגבייה שהתאגיד צד להם;
(3)נסח התאגיד; אם יש בנסח פרטים שאינם תואמים את פרטי התאגיד או מרשמיו, ימלא התאגיד את הפרטים המתוקנים בחלק א׳ לטופס 1 לתוספת – ”דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו“;
(4)שם כונס הנכסים ופרטיו, אם התמנה לתאגיד או לנכסיו לפי החלטה של בית המשפט או של רשם ההוצאה לפועל, ומספר התיק שמינויו בתוקף ביום הגשת הבקשה ותאריך מינוי;
(5)רשימה של נושאי המשרה בתאגיד ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ושל נושאי המשרה שסיימו את תפקידם בתאגיד בתוך השנה שקדמה ליום הגשת הבקשה, המפרטת את שם בעל התפקיד, תיאור תפקידו, תאריך מינויו וסיום מינויו, כתובתו, פרטי ההתקשרות עמו ושיעורי החזקותיו בתאגיד אם ישנם;
(6)דוחות כספיים שנתיים של התאגיד לרבות הדוחות המאוחדים, לשנתיים שקדמו לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון, אם ישנם; קדם תאריך המאזן הכלול בדוח הכספי השנתי האחרון ביותר משלושה חודשים למועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יצורפו גם דוחות סקורים אחרונים אם ישנם; התאגיד רשאי להגיש את הדוחות הכספיים במעטפה סגורה או באמצעי טכנולוגי אחר המבטיח את סודיות המידע לעיון בית המשפט ולממונה אם לעמדתו יש בהם סוד מסחרי או שגילוים עלול לפגוע בטובת התאגיד; נושה מהותי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל את המידע.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי התקיימו בו התנאים למתן הצו; התאגיד יצרף לבקשה את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תצהיר הסתבכות כלכלית;
{{ח:תת|(2)}} דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו, ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}}, הכולל רשימה של ההליכים המשפטיים המהותיים והליכי הגבייה שהתאגיד צד להם;
{{ח:תת|(3)}} נסח התאגיד; אם יש בנסח פרטים שאינם תואמים את פרטי התאגיד או מרשמיו, ימלא התאגיד את הפרטים המתוקנים {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|בחלק א׳ לטופס 1 לתוספת}} – ”דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו“;
{{ח:תת|(4)}} שם כונס הנכסים ופרטיו, אם התמנה לתאגיד או לנכסיו לפי החלטה של בית המשפט או של רשם ההוצאה לפועל, ומספר התיק שמינויו בתוקף ביום הגשת הבקשה ותאריך מינוי;
{{ח:תת|(5)}} רשימה של נושאי המשרה בתאגיד ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ושל נושאי המשרה שסיימו את תפקידם בתאגיד בתוך השנה שקדמה ליום הגשת הבקשה, המפרטת את שם בעל התפקיד, תיאור תפקידו, תאריך מינויו וסיום מינויו, כתובתו, פרטי ההתקשרות עמו ושיעורי החזקותיו בתאגיד אם ישנם;
{{ח:תת|(6)}} דוחות כספיים שנתיים של התאגיד לרבות הדוחות המאוחדים, לשנתיים שקדמו לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון, אם ישנם; קדם תאריך המאזן הכלול בדוח הכספי השנתי האחרון ביותר משלושה חודשים למועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יצורפו גם דוחות סקורים אחרונים אם ישנם; התאגיד רשאי להגיש את הדוחות הכספיים במעטפה סגורה או באמצעי טכנולוגי אחר המבטיח את סודיות המידע לעיון בית המשפט ולממונה אם לעמדתו יש בהם סוד מסחרי או שגילוים עלול לפגוע בטובת התאגיד; נושה מהותי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל את המידע.14בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים
נוסף על האמור בתקנה 13, ביקש התאגיד במסגרת בקשתו לצו לפתיחת הליכים להפעילו לצורך שיקומו הכלכלי, יפרט בה גם את כל אלה:
(1)מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, הנוגע לפעולות הנדרשות לשיקומו הכלכלי של התאגיד, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם;
(2)הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הקפאת ההליכים ופירוט אמצעי המימון;
(3)פרק הזמן שלגביו מבוקשת הפעלת התאגיד;
(4)תיאור התאגיד ועסקיו בפירוט הפעילות המשתקפת בדוחותיו הכספיים, לרבות דוחותיו המאוחדים; כמו כן יפורטו, בין השאר, עניינים אלה:
(א)הענפים שבהם פועל התאגיד, מאפייני רישוי, מיסוי ופיקוח ממשלתי עליהם, אם הם מיוחדים לתאגיד;
(ב)אפיון הלקוחות של התאגיד וכן מידת התלות בהם, ותיאור התקשרויות מהותיות של התאגיד עם לקוחות שהיקף המכירות עמם עולה על 10% מסך כל המכירות בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה; ניתן לתאר את ההתקשרויות בלי לציין את שמות הלקוחות;
(ג)תלות בספקים, לרבות במשווקים או תלות במקורות חומרי גלם;
(ד)המאפיינים הייחודיים וגורמי הסיכון בפעילותו של התאגיד בכל ענף שבו הוא פועל;
(ה)שמו של היחיד השולט בתאגיד במישרין או בעקיפין, שיעור החזקותיו בתאגיד, סוג ניירות הערך שהוא מחזיק ועיסוקו העיקרי, לרבות פירוט התאגידים שבאמצעותם הוא מחזיק בניירות הערך של התאגיד, שיעור החזקותיהם בתאגיד, סוג ניירות הערך שהם מחזיקים ועיסוקם העיקרי, תאגידים נוספים שבהם שולט היחיד האמור שיש להם קשר עסקי לתאגיד נושא הבקשה; באשר להחזקות של התאגיד מגיש הבקשה בתאגידים אחרים, שהם תאגידים מהותיים, יפורטו שיעורי החזקותיו בתאגידים המהותיים, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי של התאגידים המהותיים; כמו כן יפורטו תאגידים שהתאגידים המהותיים שולטים בהם, שיעורי החזקותיהם, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי;
בפסקת משנה זו –
”השולט“, בחברה – בעל השליטה כהגדרתו בסעיף 268 לחוק החברות; בשותפות מוגבלת ציבורית – בעל השליטה כהגדרתו בסעיף 65נא לפקודת השותפ{{ח:הערה|ו}}יות;
”תאגיד מהותי“ – תאגיד מוחזק שעסקיו מהותיים לעסקיו של התאגיד מגיש הבקשה;
(ו)מרשם חברי התאגיד;
(ז)רשימה מפורטת של ההסכמים המהותיים שהתאגיד צד להם;
(ח)מידע בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות שבוצעה בשלוש השנים האחרונות;
(ט)מספר המועסקים בתאגיד, ומספר המועסקים לאורך השנה שקדמה להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים;
(י)עמדת הנושים המהותיים לבקשה, אם ידועה לתאגיד.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 268 לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 268
- בסעיף 65נא לפקודת השותפ{{ח:הערה|ו}}יות → פקודת השותפויות #סעיף 65נא
- בחוק החברות → חוק החברות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, ביקש התאגיד במסגרת בקשתו לצו לפתיחת הליכים להפעילו לצורך שיקומו הכלכלי, יפרט בה גם את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, הנוגע לפעולות הנדרשות לשיקומו הכלכלי של התאגיד, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם;
{{ח:תת|(2)}} הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הקפאת ההליכים ופירוט אמצעי המימון;
{{ח:תת|(3)}} פרק הזמן שלגביו מבוקשת הפעלת התאגיד;
{{ח:תת|(4)}} תיאור התאגיד ועסקיו בפירוט הפעילות המשתקפת בדוחותיו הכספיים, לרבות דוחותיו המאוחדים; כמו כן יפורטו, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הענפים שבהם פועל התאגיד, מאפייני רישוי, מיסוי ופיקוח ממשלתי עליהם, אם הם מיוחדים לתאגיד;
{{ח:תתת|(ב)}} אפיון הלקוחות של התאגיד וכן מידת התלות בהם, ותיאור התקשרויות מהותיות של התאגיד עם לקוחות שהיקף המכירות עמם עולה על 10% מסך כל המכירות בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה; ניתן לתאר את ההתקשרויות בלי לציין את שמות הלקוחות;
{{ח:תתת|(ג)}} תלות בספקים, לרבות במשווקים או תלות במקורות חומרי גלם;
{{ח:תתת|(ד)}} המאפיינים הייחודיים וגורמי הסיכון בפעילותו של התאגיד בכל ענף שבו הוא פועל;
{{ח:תתת|(ה)}} שמו של היחיד השולט בתאגיד במישרין או בעקיפין, שיעור החזקותיו בתאגיד, סוג ניירות הערך שהוא מחזיק ועיסוקו העיקרי, לרבות פירוט התאגידים שבאמצעותם הוא מחזיק בניירות הערך של התאגיד, שיעור החזקותיהם בתאגיד, סוג ניירות הערך שהם מחזיקים ועיסוקם העיקרי, תאגידים נוספים שבהם שולט היחיד האמור שיש להם קשר עסקי לתאגיד נושא הבקשה; באשר להחזקות של התאגיד מגיש הבקשה בתאגידים אחרים, שהם תאגידים מהותיים, יפורטו שיעורי החזקותיו בתאגידים המהותיים, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי של התאגידים המהותיים; כמו כן יפורטו תאגידים שהתאגידים המהותיים שולטים בהם, שיעורי החזקותיהם, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי;
{{ח:תתת}} בפסקת משנה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השולט“, בחברה – בעל השליטה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|בסעיף 268 לחוק החברות}}; בשותפות מוגבלת ציבורית – בעל השליטה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65נא|בסעיף 65נא לפקודת השותפ{{ח:הערה|ו}}יות}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מהותי“ – תאגיד מוחזק שעסקיו מהותיים לעסקיו של התאגיד מגיש הבקשה;
{{ח:תתת|(ו)}} מרשם חברי התאגיד;
{{ח:תתת|(ז)}} רשימה מפורטת של ההסכמים המהותיים שהתאגיד צד להם;
{{ח:תתת|(ח)}} מידע בדבר חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} שבוצעה בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתת|(ט)}} מספר המועסקים בתאגיד, ומספר המועסקים לאורך השנה שקדמה להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(י)}} עמדת הנושים המהותיים לבקשה, אם ידועה לתאגיד.15הוראות בית המשפט לגבי פרטים ומסמכים
בית המשפט רשאי, לבקשת תאגיד, להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, אף על פי שלא פירט חלק מהפרטים המנויים בתקנה 14 או להורות כי יימסרו פרטים או מסמכים אחרים במקומם או נוסף עליהם, או שיימסרו במועד מאוחר יותר, ובלבד שהתאגיד פירט את הפרטים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בתקנה האמורה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת תאגיד, להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, אף על פי שלא פירט חלק מהפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}} או להורות כי יימסרו פרטים או מסמכים אחרים במקומם או נוסף עליהם, או שיימסרו במועד מאוחר יותר, ובלבד שהתאגיד פירט את הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 14|בפסקאות (1) ו־(2) בתקנה האמורה}}.סימן ב׳: בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים
16המצאת דרישה לתשלום חוב
דרישה לתשלום חוב כאמור בסעיף 10(א)(1) לחוק תומצא למענו של התאגיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 10(א)(1) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרישה לתשלום חוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 10|בסעיף 10(א)(1) לחוק}} תומצא למענו של התאגיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.17בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים
נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי התקיימו התנאים למתן הצו; הנושה יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן:
(1)נסח התאגיד;
(2)ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי סעיף 10(א) לחוק, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין;
(3)לעניין חזקה המבוססת על דרישת חוב לפי סעיף 10(א)(1) לחוק, יצרף הנושה לבקשה את דרישת החוב שהומצאה לתאגיד, כולל האסמכתאות שצורפו אליה לגבי החוב וכן את תגובת התאגיד לדרישת החוב אם ניתנה;
(4)צירף הנושה לבקשה הצעה בעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי – יפרט הנושה את הנימוקים והאסמכתאות להצעתו, ואם הציע להפעיל את התאגיד לצורך שיקומו, יפרט את המתווה הראשוני המוצע לשיקומו הכלכלי של התאגיד כאמור בתקנה 14(1), ככל האפשר.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 10(א) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 10
- סעיף 10(א)(1) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי התקיימו התנאים למתן הצו; הנושה יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} נסח התאגיד;
{{ח:תת|(2)}} ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק}}, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} לעניין חזקה המבוססת על דרישת חוב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 10|סעיף 10(א)(1) לחוק}}, יצרף הנושה לבקשה את דרישת החוב שהומצאה לתאגיד, כולל האסמכתאות שצורפו אליה לגבי החוב וכן את תגובת התאגיד לדרישת החוב אם ניתנה;
{{ח:תת|(4)}} צירף הנושה לבקשה הצעה בעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי – יפרט הנושה את הנימוקים והאסמכתאות להצעתו, ואם הציע להפעיל את התאגיד לצורך שיקומו, יפרט את המתווה הראשוני המוצע לשיקומו הכלכלי של התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14(1)}}, ככל האפשר.18פרטים ומסמכים נוספים
בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה רשאי בית המשפט להורות כי יוגשו מסמכים ויפורטו פרטים אחרים, נוסף על המסמכים והפרטים המנויים בתקנה 17 והכול כפי שיורה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה רשאי בית המשפט להורות כי יוגשו מסמכים ויפורטו פרטים אחרים, נוסף על המסמכים והפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}} והכול כפי שיורה.19תגובת התאגיד לבקשה ותשובת הנושה מגיש הבקשה
(א)תאגיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה לצו לפתיחת הליכים בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.
(ב)הנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יגיש את תשובתו לתגובת התאגיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת התאגיד.
(ג)הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש התאגיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
(ד)לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר.
(ה)התאגיד והנושה ימציאו העתק מהתגובה והתשובה למבקש או לתאגיד, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תאגיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה לצו לפתיחת הליכים בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יגיש את תשובתו לתגובת התאגיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש התאגיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ה)}} התאגיד והנושה ימציאו העתק מהתגובה והתשובה למבקש או לתאגיד, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.סימן ג׳: המצאה ופרסום
20המצאת העתק מהבקשה לממונה
מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה, וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת; נקבע דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה, וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}; נקבע דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.21פרסום הודעה על הגשת הבקשה
(א)הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים באתר האינטרנט של משרד המשפטים, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק.
(ב)הודעה בדבר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תכלול מידע בדבר שם התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו, בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, תאריך הגשת הבקשה ותאריך הפרסום, מועד הדיון בבקשה אם נקבע, וכן פרטי מגיש הבקשה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 21 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים באתר האינטרנט של משרד המשפטים, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 21|סעיף 21 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תכלול מידע בדבר שם התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו, בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, תאריך הגשת הבקשה ותאריך הפרסום, מועד הדיון בבקשה אם נקבע, וכן פרטי מגיש הבקשה.22המצאה של בקשת תאגיד
אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא התאגיד, ימציא התאגיד לנושיו המהותיים את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 21 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא התאגיד, ימציא התאגיד לנושיו המהותיים את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 21|סעיף 21 לחוק}}; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה.23המצאה של בקשת נושה
אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא נושה, ימציא הנושה לתאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה, בלא דיחוי, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 21 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא נושה, ימציא הנושה לתאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה, בלא דיחוי, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 21|סעיף 21 לחוק}}; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.24דרישת העתק מהבקשה
(א)המבקש ימציא לכל צד מעוניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהבקשה ואת כל המסמכים שצורפו אליה.
(ב)לבקשתו של כל אדם הסבור כי הוא עלול להיפגע מהבקשה, בית המשפט רשאי להורות למבקש להמציא לו העתק מהבקשה כמפורט בתקנה משנה (א).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבקש ימציא לכל צד מעוניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהבקשה ואת כל המסמכים שצורפו אליה.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשתו של כל אדם הסבור כי הוא עלול להיפגע מהבקשה, בית המשפט רשאי להורות למבקש להמציא לו העתק מהבקשה כמפורט בתקנה משנה (א).סימן ד׳: התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים
25הגשת התנגדות
(א)המגיש התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 14 לחוק, יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ב)התנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים.
(ג)מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות.
(ד)הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
(ה)מגיש ההתנגדות ומגיש הבקשה ימציאו העתק מההתנגדות או מהתשובה, למבקש ולמגיש ההתנגדות, לפי העניין, וכן לתאגיד, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 14 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המגיש התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק}}, יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
{{ח:תת|(ב)}} התנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ג)}} מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות.
{{ח:תת|(ד)}} הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ה)}} מגיש ההתנגדות ומגיש הבקשה ימציאו העתק מההתנגדות או מהתשובה, למבקש ולמגיש ההתנגדות, לפי העניין, וכן לתאגיד, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.סימן ה׳: הדיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים
26הדיון בבקשה
בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.27חזרה מבקשה לצו לפתיחת הליכים וחילופי מבקשים
(א)מבקש רשאי לחזור בו מבקשה לצו לפתיחת הליכים באישור בית המשפט.
(ב)חזר מבקש מבקשתו לצו לפתיחת הליכים, או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון ועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי בקשת נושה הרשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, לצוות על חילופי המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי מבקש אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבקש רשאי לחזור בו מבקשה לצו לפתיחת הליכים באישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} חזר מבקש מבקשתו לצו לפתיחת הליכים, או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון ועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי בקשת נושה הרשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, לצוות על חילופי המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי מבקש אחר.פרק ג׳: סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
סימן א׳: בקשה לסעד זמני
28בקשה לסעד זמני והדיון בהתיקונים: תשפ״א־3
(א)על בקשה לסעד זמני והדיון בה יחולו הוראות פרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין.
(ב)בקשה לסעד זמני, למעט בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק טו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על בקשה לסעד זמני והדיון בה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק טו|פרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי}} אם הן אינן סותרות את הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ג סימן א|סימן זה}} ובשינויים המחויבים לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לסעד זמני, למעט בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים.29תגובת התאגיד
(א)אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש התאגיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו, ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני.
(ב)אם התאגיד הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחר, נושה רשאי להגיש לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה לתאגיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש התאגיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו, ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני.
{{ח:תת|(ב)}} אם התאגיד הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחר, נושה רשאי להגיש לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה לתאגיד.29אפרסום הודעה על מתן סעד זמניתיקונים: תשפ״א
(א)ניתן סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 2א שבתוספת.
(ב)הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 20(א)(3) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתן סעד זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 20|סעיף 20(א)(3) לחוק}}, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2א|טופס 2א שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(ב)}} וכן את דבר מתן הסעד הזמני.סימן ב׳: סעד זמני במעמד צד אחד
30המצאת ההחלטה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד
ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט החליט על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו:
(1)לתאגיד;
(2)לנאמן, אם מונה;
(3)אם המבקש הוא התאגיד, לנושים המהותיים;
(4)לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט החליט על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו:
{{ח:תת|(1)}} לתאגיד;
{{ח:תת|(2)}} לנאמן, אם מונה;
{{ח:תת|(3)}} אם המבקש הוא התאגיד, לנושים המהותיים;
{{ח:תת|(4)}} לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט.31פרסום סעד זמניתיקונים: תשפ״א
(א)ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, שאינו סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ישלח המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת.
(ב)הממונה יפרסם הודעה על מתן הסעד הזמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 20(א)(3) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, שאינו סעד זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 20|סעיף 20(א)(3) לחוק}}, ישלח המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה; ההודעה תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם הודעה על מתן הסעד הזמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(ב)}} וכן את דבר מתן הסעד הזמני.32המצאה של החלטה לביטול סעד זמניתיקונים: תשפ״א
ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, העתקים של ההחלטה למנויים בתקנה 30 ולממונה או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 20(א)(3) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 20|סעיף 20(א)(3) לחוק}}, ימציא מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, העתקים של ההחלטה למנויים {{ח:פנימי|סעיף 30|בתקנה 30}} ולממונה או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני.פרק ד׳: צו לפתיחת הליכים
סימן א׳: צו לפתיחת הליכים
33פרטים בחוות הדעת הראשונית של הנאמן
בחוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד לפי סעיף 24 לחוק, יחווה הנאמן את דעתו לגבי סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד, לגבי האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד ולגבי החשש שההפעלה תפגע בנושים; הנאמן יפרט את הפרטים המנויים בתקנות 13 ו־14 אם לא נכללו בבקשה לצו לפתיחת הליכים, וכן יפרט, ככל האפשר, את הפרטים האלה:
(1)סכומים ששולמו בעד שירותים והוצאות בארבעת החודשים שקדמו ליום הגשת חוות הדעת הראשונית והערכת העלות של השירותים וההוצאות שיידרשו לשם הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד;
(2)אמצעי המימון שעמדו לרשות התאגיד לתקופת ההפעלה והשימוש בהם מיום מתן הצו;
(3)אמצעי המימון שמוצע שיעמדו לרשות התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, בצירוף פרטיו המלאים של המממן והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים, אם נדרשים פרטים כאלה, למימון זה;
(4)כל מידע מהותי אחר מכל סוג שהוא, שיהיה דרוש לבית המשפט כדי להחליט אם להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 24 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 24|סעיף 24 לחוק}}, יחווה הנאמן את דעתו לגבי סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד, לגבי האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד ולגבי החשש שההפעלה תפגע בנושים; הנאמן יפרט את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנות 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} אם לא נכללו בבקשה לצו לפתיחת הליכים, וכן יפרט, ככל האפשר, את הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} סכומים ששולמו בעד שירותים והוצאות בארבעת החודשים שקדמו ליום הגשת חוות הדעת הראשונית והערכת העלות של השירותים וההוצאות שיידרשו לשם הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד;
{{ח:תת|(2)}} אמצעי המימון שעמדו לרשות התאגיד לתקופת ההפעלה והשימוש בהם מיום מתן הצו;
{{ח:תת|(3)}} אמצעי המימון שמוצע שיעמדו לרשות התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, בצירוף פרטיו המלאים של המממן והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים, אם נדרשים פרטים כאלה, למימון זה;
{{ח:תת|(4)}} כל מידע מהותי אחר מכל סוג שהוא, שיהיה דרוש לבית המשפט כדי להחליט אם להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי.34המצאת חוות הדעת הראשונית של הנאמן
הנאמן ימציא את חוות דעתו הראשונית, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה, לממונה, לתאגיד ולמבקש הצו לפתיחת הליכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן ימציא את חוות דעתו הראשונית, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה, לממונה, לתאגיד ולמבקש הצו לפתיחת הליכים.35פרסום הודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים
ניתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק של הצו והודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק של הצו והודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה.36המצאת העתק מהצו לפתיחת הליכים
הנאמן ימציא, בסמוך ככל האפשר למועד מתן הצו, העתק מהצו לנושים המהותיים של התאגיד ולרשם וכן ישלח לרשם הודעה לפי טופס 4 שבתוספת; הממונה רשאי להורות לנאמן כי הודעה לרשם תישלח באמצעותו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן ימציא, בסמוך ככל האפשר למועד מתן הצו, העתק מהצו לנושים המהותיים של התאגיד ולרשם וכן ישלח לרשם הודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}; הממונה רשאי להורות לנאמן כי הודעה לרשם תישלח באמצעותו.37המצאה ופרסום הודעה על ביטול צו לפתיחת הליכיםתיקונים: תשפ״א
(א)בוטל צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן בלא דיחוי, העתק של ההחלטה על ביטול הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה.
(ב)בוטל צו לפתיחת הליכים, תומצא הודעה על כך במועד ובדרך שבה הומצאה ההודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בוטל צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן בלא דיחוי, העתק של ההחלטה על ביטול הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל צו לפתיחת הליכים, תומצא הודעה על כך במועד ובדרך שבה הומצאה ההודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים.38ציון הליכים באתר התאגיד
התאגיד יפרסם באתר האינטרנט שלו, אם ישנו, בדף הבית באופן הבולט לעין כי הוא נמצא בשיקום או בפירוק, לפי העניין; משך הפרסום יהיה למשך הליכי חדלות הפירעון כהגדרתם בחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התאגיד יפרסם באתר האינטרנט שלו, אם ישנו, בדף הבית באופן הבולט לעין כי הוא נמצא בשיקום או בפירוק, לפי העניין; משך הפרסום יהיה למשך הליכי חדלות הפירעון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק}}.סימן ב׳: הקפאת הליכים נגד אדם שלישי
39בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי
(א)המגיש בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יגיש אותה כדרך שמגישים בקשה להסדר חוב של יחיד לפי חלק י׳ לחוק; בבקשה יציין המגיש כי מתקיימים בו התנאים למתן הצו וכן יפרט את ההליך או ההליכים שאליהם נוגעת הבקשה; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.
(ב)מגיש הבקשה ישלח העתק מהבקשה לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם מתבקשת הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חלק י׳ לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #חלק י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המגיש בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יגיש אותה כדרך שמגישים בקשה להסדר חוב של יחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק}}; בבקשה יציין המגיש כי מתקיימים בו התנאים למתן הצו וכן יפרט את ההליך או ההליכים שאליהם נוגעת הבקשה; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ב)}} מגיש הבקשה ישלח העתק מהבקשה לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם מתבקשת הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.40התנגדות לבקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי
על ההתנגדות לבקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יחול סימן ד׳ לפרק ב׳ לחלק ב׳ בשינויים המחויבים; בית המשפט לא ידון בבקשה אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על ההתנגדות לבקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יחול {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ד|סימן ד׳ לפרק ב׳ לחלק ב׳}} בשינויים המחויבים; בית המשפט לא ידון בבקשה אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.41סעד זמני בהקפאת הליכים נגד אדם שלישיתיקונים: תשפ״א־3
הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי, רשאי הוא לתת סעד זמני הקבוע בפרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי אם סבר שמתן הסעד הזמני דרוש בנסיבות העניין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בפרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק טו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי, רשאי הוא לתת סעד זמני הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק טו|בפרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי}} אם סבר שמתן הסעד הזמני דרוש בנסיבות העניין.42פרסום והמצאה
הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי –
(1)בית המשפט רשאי להורות על פרסום הודעה על הקפאת ההליכים בדרך ובמועד שיורה;
(2)מגיש הבקשה ישלח העתק מהצו לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם ניתנה הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי –
{{ח:תת|(1)}} בית המשפט רשאי להורות על פרסום הודעה על הקפאת ההליכים בדרך ובמועד שיורה;
{{ח:תת|(2)}} מגיש הבקשה ישלח העתק מהצו לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם ניתנה הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.פרק ה׳: ההליכים בבית המשפט
43כותרת כתב בי־הדין
בכותרתו של כל כתב בי־דין לפי חלק זה יצוין לצד שמו של התאגיד אם הוא נמצא בפירוק, בשיקום או בהפעלה זמנית לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכותרתו של כל כתב בי־דין לפי {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} יצוין לצד שמו של התאגיד אם הוא נמצא בפירוק, בשיקום או בהפעלה זמנית לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.44צירוף צד להליך
בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של תאגיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של תאגיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.45הוצאות משפט
הוצאות משפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו לפתיחת הליכים יחולו על מי שנקט את ההליך, אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוצאות משפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו לפתיחת הליכים יחולו על מי שנקט את ההליך, אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.פרק ו׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו
סימן א׳: הוראות כלליות
46הממונה כנאמן
מונה הממונה לנאמן, יבוא במקומו בית המשפט לעניין כל מעשה שבסמכות הממונה ולעניין כל רשות שהיתה צריכה להינתן על ידו, וכל מסמך שיש להגישו לפי החוק או לפי תקנות אלה לממונה, יגישו הממונה לבית המשפט.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מונה הממונה לנאמן, יבוא במקומו בית המשפט לעניין כל מעשה שבסמכות הממונה ולעניין כל רשות שהיתה צריכה להינתן על ידו, וכל מסמך שיש להגישו לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} או לפי תקנות אלה לממונה, יגישו הממונה לבית המשפט.47הנאמן כצד להליכים
הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה.48מידע
הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת.49הערה במרשם
(א)לבקשת הנאמן, יבדוק מי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין אם יש לתאגיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום במרשם הערה כי ניתן צו לפתיחת הליכים.
(ב)ניתן להעביר את בקשת הנאמן לפי תקנת משנה (א) גם באופן מקוון אם הממונה העמיד מערכת ממוחשבת לצורך זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבקשת הנאמן, יבדוק מי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין אם יש לתאגיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום במרשם הערה כי ניתן צו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן להעביר את בקשת הנאמן לפי תקנת משנה (א) גם באופן מקוון אם הממונה העמיד מערכת ממוחשבת לצורך זה.סימן ב׳: בקשה למתן הוראות ופנייה לבית המשפט
50בקשה למתן הוראות
(א)בקשתו של הנאמן למתן הוראות המוגשת לבית המשפט תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
(ב)הוגשה בקשה למתן הוראות לבית המשפט, ימציא הנאמן העתק מהבקשה לצדדים לה בסמוך ככל האפשר להגשת הבקשה; הוגשה הבקשה במעמד צד אחד, ימציא העתק מהבקשה לממונה בלבד.
(ג)בבקשה למתן הוראות באחד מהעניינים המנויים בסעיף 264 לחוק יהיו המשיבים ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים.
(ד)הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 264 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 264
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשתו של הנאמן למתן הוראות המוגשת לבית המשפט תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה למתן הוראות לבית המשפט, ימציא הנאמן העתק מהבקשה לצדדים לה בסמוך ככל האפשר להגשת הבקשה; הוגשה הבקשה במעמד צד אחד, ימציא העתק מהבקשה לממונה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} בבקשה למתן הוראות באחד מהעניינים המנויים {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 264|בסעיף 264 לחוק}} יהיו המשיבים ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה.51הדיון בבקשה למתן הוראות
(א)הדיון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן יהיה במעמד הצדדים; על אף האמור, בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה בלבד.
(ב)על אף האמור בתקנה משנה (א), בית המשפט רשאי לדון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן והממונה בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן:
(1)תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד לפי סעיף 44(א)(1) לחוק;
(2)פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 44(א)(4) לחוק;
(3)הפעלת סמכות חקירה לפי סעיף 281 לחוק אם הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד) לחוק כי חקירה כאמור תתבצע באמצעות הנאמן;
(4)בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 44(א)(1) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 44
- סעיף 44(א)(4) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 44
- סעיף 281 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 281
- סעיף 281(ד) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 281
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הדיון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן יהיה במעמד הצדדים; על אף האמור, בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנה משנה (א), בית המשפט רשאי לדון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן והממונה בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 44|סעיף 44(א)(1) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 44|סעיף 44(א)(4) לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} הפעלת סמכות חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 281|סעיף 281 לחוק}} אם הורה בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 281|סעיף 281(ד) לחוק}} כי חקירה כאמור תתבצע באמצעות הנאמן;
{{ח:תתת|(4)}} בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.52תגובה ותשובה לבקשה למתן הוראות
(א)צד לבקשה יגיש את תגובתו לבקשה למתן הוראות בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.
(ב)הנאמן יגיש את תשובתו לתגובת הצדדים לבקשה בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאו לו תגובות הצדדים.
(ג)הורה בית המשפט על דיון בבקשה למתן הוראות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש צד לבקשה את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנאמן יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
(ד)לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בתגובה יאומתו בתצהיר.
(ה)הנאמן והצד לבקשה ימציאו העתק מהתגובה ומהתשובה לנאמן או לצד לבקשה, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צד לבקשה יגיש את תגובתו לבקשה למתן הוראות בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יגיש את תשובתו לתגובת הצדדים לבקשה בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאו לו תגובות הצדדים.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על דיון בבקשה למתן הוראות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש צד לבקשה את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנאמן יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בתגובה יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ה)}} הנאמן והצד לבקשה ימציאו העתק מהתגובה ומהתשובה לנאמן או לצד לבקשה, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.53פנייה לבית המשפט
פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור בסעיף 54 לחוק תיעשה בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 54 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 54
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 54|בסעיף 54 לחוק}} תיעשה בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך.סימן ג׳: ניהול חשבונות ודוחות הנאמן
54ספרי חשבונות
הנאמן ינהל את ספרי החשבונות של התאגיד לפי כללי חשבונאות מקובלים; הנאמן ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי הכללים האמורים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן ינהל את ספרי החשבונות של התאגיד לפי כללי חשבונאות מקובלים; הנאמן ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי הכללים האמורים.55ביקורת הדוחות
(א)הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד, יבוקרו הדוחות הכספיים והמידע בדבר תקבוליו והוצאותיו של הנאמן בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; בתקנת משנה זו, ”הדוחות הכספיים“ – דוחות כספיים המצורפים לדוחות הנאמן לפי סעיף 53(ד) לחוק.
(ב)הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד כאמור בתקנה זו, הנאמן יפנה לבית המשפט בבקשה למינוי רואה חשבון מבקר לתקופת הליך חדלות הפירעון; טרם פנייתו לבית המשפט הנאמן יתייעץ עם הממונה בקשר למינוי.
(ג)הנאמן ימציא לרואה החשבון את המסמכים והאסמכתאות הדרושים לביקורת הדוחות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 53(ד) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 53
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד, יבוקרו הדוחות הכספיים והמידע בדבר תקבוליו והוצאותיו של הנאמן בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; בתקנת משנה זו, ”הדוחות הכספיים“ – דוחות כספיים המצורפים לדוחות הנאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 53|סעיף 53(ד) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד כאמור בתקנה זו, הנאמן יפנה לבית המשפט בבקשה למינוי רואה חשבון מבקר לתקופת הליך חדלות הפירעון; טרם פנייתו לבית המשפט הנאמן יתייעץ עם הממונה בקשר למינוי.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן ימציא לרואה החשבון את המסמכים והאסמכתאות הדרושים לביקורת הדוחות.56אישור הוצאות
הנאמן ישלם למי שהכין את הדוח או השתתף בהכנתו מתוך נכסי קופת הנשייה את ההוצאות שהוציא לשם כך, ובלבד שבית המשפט אישרן מראש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן ישלם למי שהכין את הדוח או השתתף בהכנתו מתוך נכסי קופת הנשייה את ההוצאות שהוציא לשם כך, ובלבד שבית המשפט אישרן מראש.פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי
סימן א׳: בקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד והדיון בה
57בקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד
(א)בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד יציין הנאמן פרטים אלה:
(1)הפעולות שנעשו עד כה לשיקומו הכלכלי של התאגיד והפעולות הנוספות הנדרשות לשם כך ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם;
(2)פרק הזמן המבוקש להארכת תקופת הפעלת התאגיד והסיבות לכך;
(3)הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הפעלת התאגיד ופירוט אמצעי המימון.
(ב)הנאמן יצרף לבקשה דוח תקופתי עדכני למועד הגשת הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד יציין הנאמן פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעולות שנעשו עד כה לשיקומו הכלכלי של התאגיד והפעולות הנוספות הנדרשות לשם כך ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם;
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן המבוקש להארכת תקופת הפעלת התאגיד והסיבות לכך;
{{ח:תתת|(3)}} הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הפעלת התאגיד ופירוט אמצעי המימון.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יצרף לבקשה דוח תקופתי עדכני למועד הגשת הבקשה.58הדיון בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד
על הדיון בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד יחולו, אם לא הורה בית המשפט אחרת, הוראות לעניין הדיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש תאגיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על הדיון בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד יחולו, אם לא הורה בית המשפט אחרת, הוראות לעניין הדיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש תאגיד.סימן ב׳: הליכים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי
59הגשת הצעות לבית המשפט
(א)הצעת תכנית לשיקום כלכלי שיגיש הנאמן תכלול עדכון של הפרטים המנויים בתקנות 13 ו־14, אם יש צורך, וכן את הפרטים האלה:
(1)הפרטים המנויים בסעיף 82(ב) לחוק;
(2)תכנית הנאמן;
(3)אם בין הנושים נכללים גם קרובים של התאגיד, יצוין הדבר בפירוט החזקותיהם;
(4)פרטים לגבי נושים בעלי זיקה לתאגיד;
(5)כללה התכנית המוצעת פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82(ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו;
(6)הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג כמשמעותן בסעיף 84 לחוק, אם קיימת.
(ב)לעניין תקנה זו –
”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים, בדרך כלל או באופן חד־פעמי;
”תכנית הנאמן“ – מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד ועלות מימונה, תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות התכנית או התכניות על פני המצב הקיים; והכול בציון המועד שאליו נוגעת ההערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 82(ב) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 82
- בסעיף 82(ב)(5) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 82
- בסעיף 84 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 84
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הצעת תכנית לשיקום כלכלי שיגיש הנאמן תכלול עדכון של הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנות 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}, אם יש צורך, וכן את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים המנויים {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 82|בסעיף 82(ב) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} תכנית הנאמן;
{{ח:תתת|(3)}} אם בין הנושים נכללים גם קרובים של התאגיד, יצוין הדבר בפירוט החזקותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים לגבי נושים בעלי זיקה לתאגיד;
{{ח:תתת|(5)}} כללה התכנית המוצעת פטור מאחריות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 82|בסעיף 82(ב)(5) לחוק}}, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו;
{{ח:תתת|(6)}} הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 84|בסעיף 84 לחוק}}, אם קיימת.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים, בדרך כלל או באופן חד־פעמי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הנאמן“ – מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד ועלות מימונה, תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות התכנית או התכניות על פני המצב הקיים; והכול בציון המועד שאליו נוגעת ההערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה.59אהמצאה ופרסום של הגשת בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושיםתיקונים: תשפ״א
(א)הנאמן ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה; נקבע דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
(ב)הנאמן ימציא את התכנית לשיקום כלכלי ואת המסמכים שצורפו לה לנושיו המהותיים של התאגיד, בלא דיחוי; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.
(ג)הנאמן ימציא לכל בעל עניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהתכנית לשיקום כלכלי ואת כל המסמכים שצורפו לה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנאמן ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה; נקבע דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ימציא את התכנית לשיקום כלכלי ואת המסמכים שצורפו לה לנושיו המהותיים של התאגיד, בלא דיחוי; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן ימציא לכל בעל עניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהתכנית לשיקום כלכלי ואת כל המסמכים שצורפו לה.59בהגשת התנגדויות לתכנית לשיקום כלכלי של תאגידתיקונים: תשפ״א
(א)אדם הרוצה להתנגד להצעה לתכנית לשיקום כלכלי רשאי להגיש התנגדות לבית המשפט.
(ב)ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שההצעה הוגשה לבית המשפט; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ג)מגיש ההתנגדות ימציא העתק מהתגובה לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת התגובה.
(ד)בית המשפט ידון בהתנגדות לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים, אלא אם כן הורה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם הרוצה להתנגד להצעה לתכנית לשיקום כלכלי רשאי להגיש התנגדות לבית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שההצעה הוגשה לבית המשפט; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
{{ח:תת|(ג)}} מגיש ההתנגדות ימציא העתק מהתגובה לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת התגובה.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט ידון בהתנגדות לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים, אלא אם כן הורה אחרת.59גהבאת התוכנית לאישור הנושיםתיקונים: תשפ״ב
(א)הורה בית המשפט על הבאת הצעה לתוכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים לפי סעיף 83 לחוק, יורה על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישורה ועל אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף 83(ב) לחוק.
(ב)אם לא חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק, יורה בית המשפט על המועד להגשת תביעות חוב לצורך קביעת כוח ההצבעה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 83 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 83
- בסעיף 83(ב) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 83
- סעיף 210 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 210
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט על הבאת הצעה לתוכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 83|סעיף 83 לחוק}}, יורה על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישורה ועל אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 83|בסעיף 83(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} אם לא חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 210|סעיף 210 לחוק}}, יורה בית המשפט על המועד להגשת תביעות חוב לצורך קביעת כוח ההצבעה.59דמשלוח הודעה לנושיםתיקונים: תשפ״ב
הנאמן ימציא הודעה על החלטת בית המשפט לכנס אסיפות סוג, 21 ימים לפחות לפני המועד לכינוסן, לנושה שהגיש תביעת חוב או המנוי בבקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים; חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק, ימציא הנאמן את ההודעה לנושה שהגיש תביעת חוב.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 210 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 210
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן ימציא הודעה על החלטת בית המשפט לכנס אסיפות סוג, 21 ימים לפחות לפני המועד לכינוסן, לנושה שהגיש תביעת חוב או המנוי בבקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים; חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 210|סעיף 210 לחוק}}, ימציא הנאמן את ההודעה לנושה שהגיש תביעת חוב.59הפרטי ההודעה וצרופותיהתיקונים: תשפ״ב
(א)הודעה על אסיפת סוג שימציא הנאמן לפי תקנה 59ד, תכלול את הפרטים האלה:
(1)תאריך, שעה ומקום אסיפת הסוג;
(2)מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפת הסוג;
(3)המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה;
(4)הרוב הקבוע בחוק הדרוש לאישור תוכנית לשיקום כלכלי;
(5)המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני.
(ב)הנאמן יצרף להודעה את המסמכים האלה:
(1)הצעת התוכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה;
(2)העתק מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג ועל מועד הדיון באישור התוכנית בבית המשפט; הוחלט על מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה 59ד;
(3)נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח;
(4)נוסח כתב הצבעה;
(5)כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אסיפת סוג שימציא הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 59ד|תקנה 59ד}}, תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאריך, שעה ומקום אסיפת הסוג;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפת הסוג;
{{ח:תתת|(3)}} המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} הרוב הקבוע {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק}} הדרוש לאישור תוכנית לשיקום כלכלי;
{{ח:תתת|(5)}} המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יצרף להודעה את המסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצעת התוכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה;
{{ח:תתת|(2)}} העתק מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג ועל מועד הדיון באישור התוכנית בבית המשפט; הוחלט על מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59ד|בתקנה 59ד}};
{{ח:תתת|(3)}} נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח;
{{ח:תתת|(4)}} נוסח כתב הצבעה;
{{ח:תתת|(5)}} כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט.59וקביעת כוח ההצבעהתיקונים: תשפ״ב
(א)הורה בית המשפט על מועד להגשת תביעות חוב לשם קביעת כוח ההצבעה של הנושים, יגישו הנושים את תביעות החוב כאמור בפרק א׳ לחלק ד׳, ויחולו עליהן ההוראות לעניין זכות העיון בתביעות החוב והוצאות התביעה.
(ב)אם לנאמן ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע, בתנאי שאם תשתנה ההכרעה בעניינה של תביעה זו תיפסל ההצבעה האמורה או ישתנה כוחה בהתאם.
(ג)הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף 211(ד) לחוק, תהיה לפי הערך שבה הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפות ובדבר כוח הצבעתו.
(ד)החליט הנאמן כי לנושה כוח הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד האסיפה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 211(ד) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 211
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט על מועד להגשת תביעות חוב לשם קביעת כוח ההצבעה של הנושים, יגישו הנושים את תביעות החוב כאמור {{ח:פנימי|חלק ד פרק א|בפרק א׳ לחלק ד׳}}, ויחולו עליהן ההוראות לעניין זכות העיון בתביעות החוב והוצאות התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} אם לנאמן ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע, בתנאי שאם תשתנה ההכרעה בעניינה של תביעה זו תיפסל ההצבעה האמורה או ישתנה כוחה בהתאם.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 211|סעיף 211(ד) לחוק}}, תהיה לפי הערך שבה הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפות ובדבר כוח הצבעתו.
{{ח:תת|(ד)}} החליט הנאמן כי לנושה כוח הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד האסיפה.59זפנייה לבית המשפטתיקונים: תשפ״ב
(א)נושה שהגיש תביעת חוב וכן כל מי שרשאי להגיש תביעה כאמור, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה בעניין כוח ההצבעה; הבקשה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
(ב)הגשת בקשה לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום האסיפות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ג)שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי הוא להורות על קיומה של אסיפה נוספת או לתת כל צו אחר כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה שהגיש תביעת חוב וכן כל מי שרשאי להגיש תביעה כאמור, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה בעניין כוח ההצבעה; הבקשה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום האסיפות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי הוא להורות על קיומה של אסיפה נוספת או לתת כל צו אחר כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין.סימן ג׳: הצבעה באסיפות סוג
59חזכות הצבעהתיקונים: תשפ״ב
באסיפת סוג רשאים להצביע רק נושים שנקבע להם כוח הצבעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באסיפת סוג רשאים להצביע רק נושים שנקבע להם כוח הצבעה.59טאופן ההצבעהתיקונים: תשפ״ב
נושה רשאי להשתתף ולהצביע בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושה רשאי להשתתף ולהצביע בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה.59יייפוי כוח לשלוחתיקונים: תשפ״ב
ביקש נושה להשתתף ולהצביע באמצעות שלוח, יערוך ייפוי כוח לשלוח; ייפוי כוח כאמור יהיה חתום ויאומת ביד עורך דין; השלוח יציג לנאמן את ייפוי הכוח בסמוך לפני תחילת האסיפה או במועד מוקדם יותר שצוין בזימון לאסיפה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש נושה להשתתף ולהצביע באמצעות שלוח, יערוך ייפוי כוח לשלוח; ייפוי כוח כאמור יהיה חתום ויאומת ביד עורך דין; השלוח יציג לנאמן את ייפוי הכוח בסמוך לפני תחילת האסיפה או במועד מוקדם יותר שצוין בזימון לאסיפה.59יאכתב הצבעהתיקונים: תשפ״ב
ביקש נושה להצביע באמצעות כתב הצבעה, יעשה כן בכתב הצבעה בנוסח שיורה הממונה; הנושה ימסור את כתב הצבעתו לנאמן או ישלח אותו אליו למען הרשום בהודעה כך שיגיע לנאמן לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד כינוס האסיפה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש נושה להצביע באמצעות כתב הצבעה, יעשה כן בכתב הצבעה בנוסח שיורה הממונה; הנושה ימסור את כתב הצבעתו לנאמן או ישלח אותו אליו למען הרשום בהודעה כך שיגיע לנאמן לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד כינוס האסיפה.59יבשליחת כתב הצבעה באמצעות מערכת מקוונתתיקונים: תשפ״ב
הממונה רשאי לאפשר לשלוח כתב הצבעה באמצעות מערכת מקוונת שהעמיד לצורך כך; ההצבעה תתאפשר עד 12 שעות לפני מועד כינוס האסיפה או עד מועד מוקדם יותר שיורה הממונה שלא יעלה על 24 שעות לפני כינוס האסיפה; הועמדה מערכת מקוונת כאמור לשימוש האסיפה, יודיע על כך הנאמן בהודעה לפי תקנה 59ד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה רשאי לאפשר לשלוח כתב הצבעה באמצעות מערכת מקוונת שהעמיד לצורך כך; ההצבעה תתאפשר עד 12 שעות לפני מועד כינוס האסיפה או עד מועד מוקדם יותר שיורה הממונה שלא יעלה על 24 שעות לפני כינוס האסיפה; הועמדה מערכת מקוונת כאמור לשימוש האסיפה, יודיע על כך הנאמן בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59ד|תקנה 59ד}}.59יגהצבעות סותרותתיקונים: תשפ״ב
הצביע נושה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של נושה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הצביע נושה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של נושה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.סימן ד׳: ניהול אסיפת הסוג
59ידיושב ראש האסיפהתיקונים: תשפ״ב
הנאמן יהיה יושב ראש אסיפת הסוג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן יהיה יושב ראש אסיפת הסוג.59טופרוטוקול של אסיפות הסוגתיקונים: תשפ״ב
(א)הנאמן יהיה אחראי לעריכת פרוטוקול הדיון באסיפת הסוג.
(ב)פרוטוקול אסיפת הסוג יכלול, בין השאר, פירוט בדבר מועד ומקום האסיפה, הנושים המשתתפים באסיפה בעצמם, באמצעות שלוח מיופה כוח או באמצעות כתב הצבעה וערך נשייתם; נערכה הצבעה באסיפה – יפורטו בפרוטוקול ההחלטות שעמדו להצבעה ואופן הצבעתו של כל נושה; כמו כן יצוין שמו של עורך הפרוטוקול; הנאמן יחתום על הפרוטוקול.
(ג)הנאמן ישמור את הפרוטוקול במשרדו וימציא עותק ממנו לבית המשפט ולממונה; כמו כן יעמיד את הפרוטוקול לעיון באופן מקוון לכל המשתתפים או המצביעים באסיפה וישלח העתק ממנו למי מהם שביקש העתק כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יהיה אחראי לעריכת פרוטוקול הדיון באסיפת הסוג.
{{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול אסיפת הסוג יכלול, בין השאר, פירוט בדבר מועד ומקום האסיפה, הנושים המשתתפים באסיפה בעצמם, באמצעות שלוח מיופה כוח או באמצעות כתב הצבעה וערך נשייתם; נערכה הצבעה באסיפה – יפורטו בפרוטוקול ההחלטות שעמדו להצבעה ואופן הצבעתו של כל נושה; כמו כן יצוין שמו של עורך הפרוטוקול; הנאמן יחתום על הפרוטוקול.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן ישמור את הפרוטוקול במשרדו וימציא עותק ממנו לבית המשפט ולממונה; כמו כן יעמיד את הפרוטוקול לעיון באופן מקוון לכל המשתתפים או המצביעים באסיפה וישלח העתק ממנו למי מהם שביקש העתק כאמור.59טזהשתתפות באסיפה באמצעי טכנולוגיתיקונים: תשפ״ב
הנאמן רשאי לאפשר השתתפות באסיפת סוג בדרך של היוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר; הממונה רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לכך, לפי סעיף 268 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 268 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 268
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן רשאי לאפשר השתתפות באסיפת סוג בדרך של היוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר; הממונה רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לכך, לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 268|סעיף 268 לחוק}}.סימן ה׳: אישור אסיפות סוג ואישור בית המשפט את התוכנית לשיקום כלכלי
59יזמניין חוקיתיקונים: תשפ״ב
(א)אסיפת סוג תתקיים בנוכחות הנאמן, והמניין החוקי בה יהיה לפי הוראות אלה:
(1)אם מספר הנושים בעלי זכות הצבעה עולה על שלושה – שלושה נושים לפחות;
(2)אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שלושה – כל הנושים; ואולם אם ישנם שלושה נושים זכאים כאמור וניתן לקיים את תנאי סעיף 85 לחוק בהשתתפות של שני נושים בלבד מתוכם – יהיה המניין חוקי גם בהיעדר הנושה הנוסף.
(ב)לעניין תקנת משנה (א), הצבעת נושה בכל אחת מדרכי ההצבעה לפי תקנות אלה תיחשב לעניין קיום המניין החוקי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 85 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 85
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אסיפת סוג תתקיים בנוכחות הנאמן, והמניין החוקי בה יהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מספר הנושים בעלי זכות הצבעה עולה על שלושה – שלושה נושים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שלושה – כל הנושים; ואולם אם ישנם שלושה נושים זכאים כאמור וניתן לקיים את תנאי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 85|סעיף 85 לחוק}} בהשתתפות של שני נושים בלבד מתוכם – יהיה המניין חוקי גם בהיעדר הנושה הנוסף.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנת משנה (א), הצבעת נושה בכל אחת מדרכי ההצבעה לפי תקנות אלה תיחשב לעניין קיום המניין החוקי.59יחאסיפת סוג נדחיתתיקונים: תשפ״ב
לא התקיים מניין חוקי באסיפה בתום מחצית השעה ממועד תחילת האסיפה, תידחה האסיפה לשבוע שלאחר מכן, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום, ורשאי הנאמן להורות על מועד מאוחר יותר לקיום האסיפה הנדחית; הנאמן יודיע על קיומה של אסיפה נדחית למי שזכאי לקבל הודעה על קיום האסיפה כאמור בתקנה 59ד לא יאוחר מיום לאחר מועד האסיפה המקורית; לא התקיים באסיפה הנדחית מניין חוקי כאמור בתקנה 59יז, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, ובלבד שנושה אחד לפחות השתתף בה; כתב הצבעה שנשלח לפי פרק זה לשם הצבעה באסיפה המקורית יימנה כהצבעה באסיפה הנדחית, אלא אם כן הנושה ששלח אותו שינה את הצבעתו לפני כינוס האסיפה הנדחית לפי פרק זה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא התקיים מניין חוקי באסיפה בתום מחצית השעה ממועד תחילת האסיפה, תידחה האסיפה לשבוע שלאחר מכן, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום, ורשאי הנאמן להורות על מועד מאוחר יותר לקיום האסיפה הנדחית; הנאמן יודיע על קיומה של אסיפה נדחית למי שזכאי לקבל הודעה על קיום האסיפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59ד|בתקנה 59ד}} לא יאוחר מיום לאחר מועד האסיפה המקורית; לא התקיים באסיפה הנדחית מניין חוקי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59יז|בתקנה 59יז}}, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, ובלבד שנושה אחד לפחות השתתף בה; כתב הצבעה שנשלח לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז|פרק זה}} לשם הצבעה באסיפה המקורית יימנה כהצבעה באסיפה הנדחית, אלא אם כן הנושה ששלח אותו שינה את הצבעתו לפני כינוס האסיפה הנדחית לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז|פרק זה}}.59יטבקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בבית המשפטתיקונים: תשפ״ב
אושרה התוכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85 לחוק, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישורה בידי בית המשפט לא יאוחר מ־14 ימים לאחר כינוס האסיפות; הנאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תוכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה כאמור בסעיף 85 לחוק, לשם אישורה לפי סעיף 87 לחוק.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 85 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 85
- בסעיף 85 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 85
- סעיף 87 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 87
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אושרה התוכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק}}, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישורה בידי בית המשפט לא יאוחר מ־14 ימים לאחר כינוס האסיפות; הנאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תוכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק}}, לשם אישורה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 87|סעיף 87 לחוק}}.59כהגשת התנגדות לאישור תוכנית לשיקום כלכליתיקונים: תשפ״ב
(א)בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון הרוצה להתנגד לאישור תוכנית לשיקום כלכלי שהוגשה לאישור בית המשפט לפי סעיפים 86 או 87 לחוק, יגיש לבית המשפט התנגדות ויפרט את נימוקיה; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ב)ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מהגשת הבקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות.
(ג)הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.
(ד)הורה בית המשפט על דיון בהתנגדות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה תוגש לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 86 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 86
- או 87 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 87
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון הרוצה להתנגד לאישור תוכנית לשיקום כלכלי שהוגשה לאישור בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 86|סעיפים 86}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 87|או 87 לחוק}}, יגיש לבית המשפט התנגדות ויפרט את נימוקיה; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
{{ח:תת|(ב)}} ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מהגשת הבקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.
{{ח:תת|(ד)}} הורה בית המשפט על דיון בהתנגדות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה תוגש לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.59כאפרסום והמצאה של החלטת בית המשפטתיקונים: תשפ״ב
אישר בית המשפט תוכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק מהחלטת בית המשפט והודעה על החלטה זו לשם פרסומה בידי הממונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישר בית המשפט תוכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק מהחלטת בית המשפט והודעה על החלטה זו לשם פרסומה בידי הממונה.סימן ו׳: הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק
60הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק
(א)מי שהגיש בקשה להפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק ימציא אותה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסימן ג׳ לפרק ב׳ לחלק ב׳.
(ב)ניתן צו כאמור, ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיש בקשה להפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק ימציא אותה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ב׳ לחלק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו כאמור, ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}.פרק ח׳: פירוק
61קביעת מועד לדיון בחיסול התאגיד
הורה בית המשפט על פירוקו של התאגיד, יורה באותו מועד על מועד לקיום דיון בחיסול התאגיד בתוך 18 חודשים מהמועד האמור ורשאי הוא להורות על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הורה בית המשפט על פירוקו של התאגיד, יורה באותו מועד על מועד לקיום דיון בחיסול התאגיד בתוך 18 חודשים מהמועד האמור ורשאי הוא להורות על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.62בקשה להפעלת תאגיד בפירוק
(א)ביקש הנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק כאמור בסעיף 97 לחוק, יפרט את נימוקי הבקשה, את תקופת ההפעלה המבוקשת וכן את הסמכויות הנחוצות לו לצורך ההפעלה, וכן יצרף לבקשה את הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד ואת פירוט אמצעי המימון.
(ב)הנאמן ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש התאגיד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 97 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 97
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביקש הנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 97|בסעיף 97 לחוק}}, יפרט את נימוקי הבקשה, את תקופת ההפעלה המבוקשת וכן את הסמכויות הנחוצות לו לצורך ההפעלה, וכן יצרף לבקשה את הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד ואת פירוט אמצעי המימון.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש התאגיד.63בקשה להפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי
(א)בבקשה להפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי יפורטו נימוקי הבקשה וכן הפרטים המנויים בתקנה 14.
(ב)מגיש הבקשה ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסימן ג׳ לפרק ב׳ בחלק ב׳.
(ג)ניתן צו כאמור, ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבקשה להפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי יפורטו נימוקי הבקשה וכן הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} מגיש הבקשה ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ב׳ בחלק ב׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו כאמור, ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}.
{{ח:קטע1|חלק ג|חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד}}פרק א׳: תחולה והמצאה
64תחולה על יחיד
חלק זה יחול על הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד לפי סעיף 101 לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 101 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 101
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} יחול על הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 101|סעיף 101 לחוק}}.65דרכי ההמצאה לממונה
(א)בקשה, דיווח, הודעה, העתק של כתב בי־דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, יומצאו לממונה באמצעות מערכת מקוונת.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא לממונה מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה, דיווח, הודעה, העתק של כתב בי־דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}}, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, יומצאו לממונה באמצעות מערכת מקוונת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא לממונה מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.66דרכי המצאה לנאמן
הודעה, העתק של כתב בי־דין, בקשה, זימון ומסמכים אחרים שיש להמציאם לנאמן לפי חלק זה יומצאו לו באמצעות מערכת הממונט; מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה, העתק של כתב בי־דין, בקשה, זימון ומסמכים אחרים שיש להמציאם לנאמן לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} יומצאו לו באמצעות מערכת הממונט; מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.67מען להמצאה
(א)מען להמצאת כתבי בי־דין ומסמכים אחרים ליחיד יהיה –
(1)בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש היחיד – המען להמצאה שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען;
(2)בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה – מענו האחרון של היחיד הידוע לנושה, ואם אין מען הידוע לנושה, כתובת היחיד לפי סעיפים 2(א)(11) ו־(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר; לאחר הגשת דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117(א) לחוק – המען להמצאה של היחיד שציין היחיד באותו הדוח, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען.
(ב)מענו של נושה יהיה לפי המידע שציין היחיד בדוח המצורף לבקשתו לצו פתיחת הליכים לפי סעיף 104(ב)(2)(א) לחוק או בדוח על מצבו הכלכלי לפי סעיף 117(א) לחוק או מען אחר שמסר הנושה, ואם הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים – המען שציין בבקשה, ולאחר שהוגשה תביעת חוב – המען המצוין בה.
(ג)מענו של הממונה לצורך המצאה שלא באמצעות מערכת הממונט יהיה –
(1)משרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד;
(2)בהליך לפני בית המשפט העליון – משרדו הראשי של הממונה בירושלים.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 2(א)(11) ו־(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 → חוק מרשם האוכלוסין #סעיף 2
- סעיף 117(א) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 117
- סעיף 104(ב)(2)(א) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 104
- סעיף 117(א) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 117
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מען להמצאת כתבי בי־דין ומסמכים אחרים ליחיד יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש היחיד – המען להמצאה שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה – מענו האחרון של היחיד הידוע לנושה, ואם אין מען הידוע לנושה, כתובת היחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 2|סעיפים 2(א)(11) ו־(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר; לאחר הגשת דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 117|סעיף 117(א) לחוק}} – המען להמצאה של היחיד שציין היחיד באותו הדוח, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען.
{{ח:תת|(ב)}} מענו של נושה יהיה לפי המידע שציין היחיד בדוח המצורף לבקשתו לצו פתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 104|סעיף 104(ב)(2)(א) לחוק}} או בדוח על מצבו הכלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 117|סעיף 117(א) לחוק}} או מען אחר שמסר הנושה, ואם הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים – המען שציין בבקשה, ולאחר שהוגשה תביעת חוב – המען המצוין בה.
{{ח:תת|(ג)}} מענו של הממונה לצורך המצאה שלא באמצעות מערכת הממונט יהיה –
{{ח:תתת|(1)}} משרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד;
{{ח:תתת|(2)}} בהליך לפני בית המשפט העליון – משרדו הראשי של הממונה בירושלים.פרק ב׳: בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים
סימן א׳: בקשת היחיד לממונה
68בקשת היחיד לממונה
(א)בקשה לצו לפתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי שמגיש יחיד יהיו ערוכים לפי טופס 5 שבתוספת, הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; לבקשה כאמור יצורף כתב ויתור על סודיות ערוך לפי טופס 6 שבתוספת.
(ב)בקשת היחיד תוגש באופן מקוון; יחיד שאינו מיוצג רשאי להתייצב במשרדי הממונה במחוז שבו הוא מבקש לנהל את הליכי חדלות הפירעון ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים שלא באופן מקוון; הממונה או מי שהסמיכו לצורך כך רשאי לאשר הגשת בקשה שלא בדרך של התייצבות אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לצו לפתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי שמגיש יחיד יהיו ערוכים לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|טופס 5 שבתוספת}}, הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; לבקשה כאמור יצורף כתב ויתור על סודיות ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 6|טופס 6 שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת היחיד תוגש באופן מקוון; יחיד שאינו מיוצג רשאי להתייצב במשרדי הממונה במחוז שבו הוא מבקש לנהל את הליכי חדלות הפירעון ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים שלא באופן מקוון; הממונה או מי שהסמיכו לצורך כך רשאי לאשר הגשת בקשה שלא בדרך של התייצבות אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.69חזרה מבקשה
(א)הממונה רשאי לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה טרם מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ב)סירב הממונה לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה, יעביר את ההכרעה בבקשה לבית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה טרם מתן הצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} סירב הממונה לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה, יעביר את ההכרעה בבקשה לבית המשפט.70מחיקה מחוסר מעש
יחיד שהגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והממונה דרש ממנו להשלים פרטים או מסמכים, או להמציא מידע נוסף, רשאי הממונה למחוק את הבקשה מחוסר מעש, אם לא נענה היחיד לדרישת הממונה בתוך הזמן שציין הממונה בדרישתו ולאחר שהממונה איפשר ליחיד לנמק מדוע לא תימחק הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יחיד שהגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והממונה דרש ממנו להשלים פרטים או מסמכים, או להמציא מידע נוסף, רשאי הממונה למחוק את הבקשה מחוסר מעש, אם לא נענה היחיד לדרישת הממונה בתוך הזמן שציין הממונה בדרישתו ולאחר שהממונה איפשר ליחיד לנמק מדוע לא תימחק הבקשה.71זימון לדיון בבקשת יחיד
נקבע דיון כאמור בסעיף 105(ג) לחוק, ימציא הממונה ליחיד הזמנה לדיון לא יאוחר מ־14 ימים לפני מועד הדיון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 105(ג) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 105
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבע דיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 105|בסעיף 105(ג) לחוק}}, ימציא הממונה ליחיד הזמנה לדיון לא יאוחר מ־14 ימים לפני מועד הדיון.72קבלת מידע לגבי יחיד
(א)קבלת מידע בידי הממונה מגוף מוסר מידע תהיה בדרך מן הדרכים המפורטות להלן או בשילוב של דרכים אלה, כולן או מקצתן, והכול כפי שיורה הממונה לגבי אותו גוף:
(1)בתקשורת מחשבים;
(2)על גבי מצע אופטי;
(3)במסמך מודפס.
(ב)בתקנה זו –
”גוף מוסר מידע“ – גוף המנוי בפסקאות 16 עד 19 לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק;
”מידע“ – מידע מהסוג שגוף מוסר מידע ימסור לפי טור ב׳ לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק וטור ב׳ לחלק ב׳ לתוספת הראשונה לחוק; ובאשר למידע הנוגע לזכויות היחיד – מידע לגבי זכויות בעלות ובעלות משותפת וכן אם ליחיד יש זכויות של מיופה כוח, מורשה חתימה, נאמן או נהנה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בפסקאות 16 עד 19 לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #תוספת 1 חלק א פרט 16
- טור ב׳ לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #תוספת 1 חלק א
- וטור ב׳ לחלק ב׳ לתוספת הראשונה לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #תוספת 1 חלק ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קבלת מידע בידי הממונה מגוף מוסר מידע תהיה בדרך מן הדרכים המפורטות להלן או בשילוב של דרכים אלה, כולן או מקצתן, והכול כפי שיורה הממונה לגבי אותו גוף:
{{ח:תתת|(1)}} בתקשורת מחשבים;
{{ח:תתת|(2)}} על גבי מצע אופטי;
{{ח:תתת|(3)}} במסמך מודפס.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסר מידע“ – גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#תוספת 1 חלק א פרט 16|בפסקאות 16 עד 19 לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – מידע מהסוג שגוף מוסר מידע ימסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#תוספת 1 חלק א|טור ב׳ לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#תוספת 1 חלק ב|וטור ב׳ לחלק ב׳ לתוספת הראשונה לחוק}}; ובאשר למידע הנוגע לזכויות היחיד – מידע לגבי זכויות בעלות ובעלות משותפת וכן אם ליחיד יש זכויות של מיופה כוח, מורשה חתימה, נאמן או נהנה.סימן ב׳: צו לפתיחת הליכים
73צו לפתיחת הליכים
צו לפתיחת הליכים יהיה ערוך לפי נוסח טופס 7 שבתוספת; הממונה ורשם ההוצאה לפועל רשאים להוסיף או לגרוע מהטופס לפי נסיבות ההליך, בהתאם לסמכויותיהם לגבי ההליך.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו לפתיחת הליכים יהיה ערוך לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 7|טופס 7 שבתוספת}}; הממונה ורשם ההוצאה לפועל רשאים להוסיף או לגרוע {{ח:פנימי|תוספת טופס 7|מהטופס}} לפי נסיבות ההליך, בהתאם לסמכויותיהם לגבי ההליך.74פרסום הודעה על מתן צו
נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, יפרסם הודעה על כך בסמוך ככל האפשר למתן הצו; בהודעה יצוינו שם היחיד, מספר זהותו וכתובתו, תאריך פרסום ההודעה, שמו של הנאמן שמונה ופרטי ההתקשרות עמו ובית המשפט המוסמך לדון בבקשה לביטול הצו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, יפרסם הודעה על כך בסמוך ככל האפשר למתן הצו; בהודעה יצוינו שם היחיד, מספר זהותו וכתובתו, תאריך פרסום ההודעה, שמו של הנאמן שמונה ופרטי ההתקשרות עמו ובית המשפט המוסמך לדון בבקשה לביטול הצו.75העתק מהצו
(א)ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, ישלח הממונה בדואר בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; הממונה רשאי להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים לנושה שביקש שהצווים יומצאו לו בדרך זו, אם אישר זאת הממונה לגבי אותו נושה.
(ב)היחיד ימציא את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה בדואר רשום עם אישור מסירה.
(ג)בתקנה זו, ”נושים שפרטי זהותם ידועים לממונה“ – נושים שלגביהם מסר היחיד שם מלא, כתובת ואחד מאלה: כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון נייד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, ישלח הממונה בדואר בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; הממונה רשאי להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים לנושה שביקש שהצווים יומצאו לו בדרך זו, אם אישר זאת הממונה לגבי אותו נושה.
{{ח:תת|(ב)}} היחיד ימציא את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה בדואר רשום עם אישור מסירה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”נושים שפרטי זהותם ידועים לממונה“ – נושים שלגביהם מסר היחיד שם מלא, כתובת ואחד מאלה: כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון נייד.סימן ג׳: בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים
76בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים
(א)בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 108 לחוק תוגש לבית המשפט; העובדות המפורטות בבקשה יאומתו בתצהיר; בבקשה יפורטו הנימוקים לביטול הצו ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ב)מגיש הבקשה לביטול ימציאה ליחיד, במסירה אישית בלא דיחוי, למעט אם הוגשה במעמד צד אחד, וכן ימציא העתק מהבקשה לממונה ולנאמן.
(ג)היחיד רשאי להגיב לבקשה לביטול בתוך 10 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או בתוך תקופה שהורה עליה בית המשפט.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 108 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 108
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 108|סעיף 108 לחוק}} תוגש לבית המשפט; העובדות המפורטות בבקשה יאומתו בתצהיר; בבקשה יפורטו הנימוקים לביטול הצו ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
{{ח:תת|(ב)}} מגיש הבקשה לביטול ימציאה ליחיד, במסירה אישית בלא דיחוי, למעט אם הוגשה במעמד צד אחד, וכן ימציא העתק מהבקשה לממונה ולנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} היחיד רשאי להגיב לבקשה לביטול בתוך 10 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או בתוך תקופה שהורה עליה בית המשפט.77דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים
(א)בית המשפט ימציא הזמנה לדיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים למבקש, ליחיד, לנאמן ולממונה.
(ב)בדיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים רשאי בית המשפט לבקש מהיחיד וממגיש הבקשה פרטים נוספים וראיות נוספות לרבות השמעת עדים, אם יראה בכך צורך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ימציא הזמנה לדיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים למבקש, ליחיד, לנאמן ולממונה.
{{ח:תת|(ב)}} בדיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים רשאי בית המשפט לבקש מהיחיד וממגיש הבקשה פרטים נוספים וראיות נוספות לרבות השמעת עדים, אם יראה בכך צורך.77אפרסום הודעה על ביטול צו לפתיחת הליכיםתיקונים: תשפ״א
(א)בוטל צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 108 לחוק, ימציא הנאמן הודעה על ביטול הצו לממונה בלא דיחוי, לשם פרסומה בידי הממונה, והממונה יפרסם הודעה על ביטול הצו.
(ב)בוטל צו לפתיחת הליכים, הנאמן ימציא ליחיד הודעה על ביטול הצו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 108 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 108
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בוטל צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 108|סעיף 108 לחוק}}, ימציא הנאמן הודעה על ביטול הצו לממונה בלא דיחוי, לשם פרסומה בידי הממונה, והממונה יפרסם הודעה על ביטול הצו.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל צו לפתיחת הליכים, הנאמן ימציא ליחיד הודעה על ביטול הצו.פרק ג׳: בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים
סימן א׳: בקשת הנושה והדיון בה
78דרישה לתשלום חוב
דרישה לתשלום חוב כאמור בסעיף 110(א)(1) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 8 שבתוספת ותומצא למענו של היחיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 110(א)(1) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 110
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרישה לתשלום חוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 110|בסעיף 110(א)(1) לחוק}} תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 8|טופס 8 שבתוספת}} ותומצא למענו של היחיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.79בקשת נושה
(א)בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תוגש לבית המשפט ערוכה לפי טופס 9 שבתוספת; הנושה יצרף לבקשה אסמכתאות לכך שהתקיימו העילות למתן הצו.
(ב)ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי סעיף 110(א) לחוק, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 110(א) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 110
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תוגש לבית המשפט ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 9|טופס 9 שבתוספת}}; הנושה יצרף לבקשה אסמכתאות לכך שהתקיימו העילות למתן הצו.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 110|סעיף 110(א) לחוק}}, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין.80משלוח העתק
(א)נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה, העתק מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה ליחיד במסירה אישית ולממונה.
(ב)הנושה יצרף להעתק הבקשה את החלטת בית המשפט על מועד הדיון בבקשה; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה, העתק מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה ליחיד במסירה אישית ולממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הנושה יצרף להעתק הבקשה את החלטת בית המשפט על מועד הדיון בבקשה; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.81תגובה ותשובה לבקשה
(א)היחיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה לצו לפתיחת הליכים בתוך 14 ימים לכל היותר מהיום שבו הומצאה לו הבקשה.
(ב)הנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש את תשובתו לתגובת היחיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת היחיד.
(ג)הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש היחיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
(ד)לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר; מגיש התגובה או התשובה ימציאו העתק ממנה ליחיד או למבקש, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היחיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה לצו לפתיחת הליכים בתוך 14 ימים לכל היותר מהיום שבו הומצאה לו הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש את תשובתו לתגובת היחיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת היחיד.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש היחיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר; מגיש התגובה או התשובה ימציאו העתק ממנה ליחיד או למבקש, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.82התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים
(א)המגיש התנגדות לבקשה כאמור בסעיף 113 לחוק יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ב)ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שנודע למגיש על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות למגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ליחיד ולממונה, בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות.
(ג)מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות, ליחיד ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.
(ד)הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 113 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 113
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המגיש התנגדות לבקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 113|בסעיף 113 לחוק}} יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
{{ח:תת|(ב)}} ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שנודע למגיש על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות למגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ליחיד ולממונה, בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות.
{{ח:תת|(ג)}} מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות, ליחיד ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.
{{ח:תת|(ד)}} הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.83חזרה מבקשת נושה לצו לפתיחת הליכים
(א)נושה שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רשאי לחזור בו מבקשתו באישור בית המשפט.
(ב)חזר נושה מבקשתו לצו לפתיחת הליכים, או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון עד מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי בקשת נושה הרשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, לצוות על חילופי המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי המבקש החדש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רשאי לחזור בו מבקשתו באישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} חזר נושה מבקשתו לצו לפתיחת הליכים, או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון עד מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי בקשת נושה הרשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, לצוות על חילופי המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי המבקש החדש.סימן ב׳: בקשה לסעד זמני
84בקשה לסעד זמני והדיון בהתיקונים: תשפ״א־3
(א)על בקשה לסעד זמני לפי סעיף 119 לחוק והדיון בה יחול פרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין.
(ב)בקשה לסעד זמני תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים.
(ג)אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש היחיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 119 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 119
- פרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק טו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על בקשה לסעד זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 119|סעיף 119 לחוק}} והדיון בה יחול {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק טו|פרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי}} אם הן אינן סותרות את הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ג סימן ב|סימן זה}} ובשינויים המחויבים לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לסעד זמני תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ג)}} אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש היחיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני.85המצאת ההחלטה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד
ניתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 119 לחוק, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט הורה על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו:
(1)ליחיד או לנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים;
(2)לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 119 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 119
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 119|סעיף 119 לחוק}}, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט הורה על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו:
{{ח:תת|(1)}} ליחיד או לנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תת|(2)}} לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט.86פרסום הודעה על מתן סעד זמניתיקונים: תשפ״א
(א)ניתן סעד זמני במעמד צד אחד שאינו סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9א שבתוספת.
(ב)ניתן סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9ב שבתוספת.
(ג)הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 119(א)(2) באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 74 וכן את דבר מתן הסעד הזמני.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 119(א)(2) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 119
- סעיף 119(א)(2) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 119
- סעיף 119(א)(2) → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 119
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתן סעד זמני במעמד צד אחד שאינו סעד זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 119|סעיף 119(א)(2) לחוק}}, ימציא המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 9א|טופס 9א שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן סעד זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 119|סעיף 119(א)(2) לחוק}}, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 9ב|טופס 9ב שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 119|סעיף 119(א)(2)}} באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 74|בתקנה 74}} וכן את דבר מתן הסעד הזמני.87המצאה ופרסום של החלטה לביטול סעד זמני שניתן במעמד צד אחדתיקונים: תשפ״א
ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא אותה מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, למנויים בתקנה 85 ולממונה, או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 20(א)(3) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 20|סעיף 20(א)(3) לחוק}}, ימציא אותה מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, למנויים {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85}} ולממונה, או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני.סימן ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה
88דיון בבקשה
בית המשפט לא יקיים דין בבקשה לצו לפתיחת הליכים לבקשת נושה אלא אם כן שוכנע כי הומצאו ליחיד ולממונה העתקים מהבקשה והם זומנו לדיון כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט לא יקיים דין בבקשה לצו לפתיחת הליכים לבקשת נושה אלא אם כן שוכנע כי הומצאו ליחיד ולממונה העתקים מהבקשה והם זומנו לדיון כדין.89צו לפתיחת הליכים ופרסום הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה
(א)צו לפתיחת הליכים יהיה ערוך לפי נוסח טופס 7 שבתוספת; בית המשפט רשאי להוסיף או לגרוע מהטופס לפי נסיבות ההליך, לפי סמכויותיו לגבי ההליך.
(ב)ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, ישלח הנאמן, בלא דיחוי, העתק של הצו והודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה והממונה יפרסם על כך הודעה; ההודעה תכלול את שמו של מגיש הבקשה וכן את הפרטים המנויים בתקנה 74.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צו לפתיחת הליכים יהיה ערוך לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 7|טופס 7 שבתוספת}}; בית המשפט רשאי להוסיף או לגרוע {{ח:פנימי|תוספת טופס 7|מהטופס}} לפי נסיבות ההליך, לפי סמכויותיו לגבי ההליך.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, ישלח הנאמן, בלא דיחוי, העתק של הצו והודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה והממונה יפרסם על כך הודעה; ההודעה תכלול את שמו של מגיש הבקשה וכן את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 74|בתקנה 74}}.90המצאת הצו לפתיחת הליכים לבקשת נושה
(א)הממונה ישלח ליחיד העתק מהצו בדואר, להעתק יצרף הודעה כי על היחיד להגיש דוח כאמור בסעיף 117 לחוק; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בידי היחיד.
(ב)בסמוך ככל האפשר לאחר הגשת הדוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117 לחוק, ישלח הממונה את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם ידועים לו כהגדרתם בתקנה 75 ותחול תקנה 75; היחיד ימציא בדואר רשום עם אישור מסירה את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 117 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 117
- סעיף 117 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 117
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה ישלח ליחיד העתק מהצו בדואר, להעתק יצרף הודעה כי על היחיד להגיש דוח כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 117|בסעיף 117 לחוק}}; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בידי היחיד.
{{ח:תת|(ב)}} בסמוך ככל האפשר לאחר הגשת הדוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 117|סעיף 117 לחוק}}, ישלח הממונה את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם ידועים לו כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 75|בתקנה 75}} ותחול {{ח:פנימי|סעיף 75|תקנה 75}}; היחיד ימציא בדואר רשום עם אישור מסירה את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה.91דוח על מצבו הכלכלי של היחיד
(א)דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117 לחוק, יהיה ערוך לפי טופס 5 שבתוספת; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד.
(ב)דוח כאמור בתקנת משנה (א) יוגש כדרך שמגישים בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, לפי תקנה 68(ב).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 117 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 117
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 117|סעיף 117 לחוק}}, יהיה ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|טופס 5 שבתוספת}}; {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|הטופס}} יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד.
{{ח:תת|(ב)}} דוח כאמור בתקנת משנה (א) יוגש כדרך שמגישים בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|תקנה 68(ב)}}.פרק ד׳: ההליכים בבית המשפט
92כותרת כתב בי־דין
בכותרתו של כל כתב בי־דין לפי חלק זה יצוין שמו של היחיד, ואם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יצוין שהיחיד ”בחדלות פירעון“ כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכותרתו של כל כתב בי־דין לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} יצוין שמו של היחיד, ואם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יצוין שהיחיד ”בחדלות פירעון“ כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.93צירוף צד להליך
בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של יחיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של יחיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.94הוצאות משפט
הוצאות משפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו לפתיחת הליכים יחולו על מי שנקט את ההליך אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוצאות משפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו לפתיחת הליכים יחולו על מי שנקט את ההליך אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.פרק ה׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו
סימן א׳: הנאמן וסמכויותיו
95הנאמן כצד להליכים
הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה.96מידע
הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת.97הערה במרשם
(א)לבקשת הנאמן, יבדוק מי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין אם יש ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום במרשם הערה כי ניתן הצו לפתיחת הליכים.
(ב)ניתן להעביר את בקשת הנאמן לפי תקנת משנה (א) גם באופן מקוון אם הממונה העמיד מערכת ממוחשבת לצורך זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבקשת הנאמן, יבדוק מי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין אם יש ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום במרשם הערה כי ניתן הצו לפתיחת הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן להעביר את בקשת הנאמן לפי תקנת משנה (א) גם באופן מקוון אם הממונה העמיד מערכת ממוחשבת לצורך זה.סימן ב׳: בקשה למתן הוראות ופנייה לבית המשפט
98בקשה למתן הוראות
(א)בקשתו של הנאמן למתן הוראות המוגשת לבית המשפט תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
(ב)הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות לבית המשפט, ימציא העתק מהבקשה לממונה ולצדדים לה בסמוך ככל האפשר לאחר הגשת הבקשה; הוגשה הבקשה למתן הוראות במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנה לממונה בלבד.
(ג)הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשתו של הנאמן למתן הוראות המוגשת לבית המשפט תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות לבית המשפט, ימציא העתק מהבקשה לממונה ולצדדים לה בסמוך ככל האפשר לאחר הגשת הבקשה; הוגשה הבקשה למתן הוראות במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנה לממונה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה.99הדיון בבקשה למתן הוראות
(א)הדיון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן יהיה במעמד הצדדים; על אף האמור, בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה בלבד.
(ב)על אף האמור בתקנה משנה (א), בית המשפט רשאי לדון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן והממונה בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הדיון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן יהיה במעמד הצדדים; על אף האמור, בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנה משנה (א), בית המשפט רשאי לדון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן והממונה בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו.100תגובה ותשובה לבקשה למתן הוראות
(א)צד לבקשה יגיש את תגובתו לבקשה למתן הוראות בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.
(ב)הנאמן יגיש את תשובתו לתגובת הצדדים לבקשה בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאו לו תגובות הצדדים.
(ג)הורה בית המשפט על דיון בבקשה למתן הוראות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש צד לבקשה את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנאמן יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
(ד)לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בתגובה יאומתו בתצהיר.
(ה)הנאמן והצד לבקשה ימציאו העתק מהתשובה ומהתגובה לנאמן או לצד לבקשה, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צד לבקשה יגיש את תגובתו לבקשה למתן הוראות בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יגיש את תשובתו לתגובת הצדדים לבקשה בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאו לו תגובות הצדדים.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על דיון בבקשה למתן הוראות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש צד לבקשה את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנאמן יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בתגובה יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ה)}} הנאמן והצד לבקשה ימציאו העתק מהתשובה ומהתגובה לנאמן או לצד לבקשה, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.101פנייה לממונה או לבית המשפט
פנייה לממונה או לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור בסעיף 139 לחוק תיעשה כדרך שמגישים בקשה לבית המשפט או לממונה, בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 139 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 139
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פנייה לממונה או לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 139|בסעיף 139 לחוק}} תיעשה כדרך שמגישים בקשה לבית המשפט או לממונה, בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך.101אגילוי מידע מרשות המסים או מתאגיד בנקאיתיקונים: תשפ״א
היחיד או הנושים רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה כי יורה על גילוי מידע או מסמך שקיבל הנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף 150 לחוק; הבקשה תוגש בתוך 60 ימים מיום שהורה בית המשפט על העברת המידע לנאמן; המבקש יפרט בבקשתו את המידע או המסמך שהוא מבקש לגלות לו, בציון המטרה שלשמה הוא זקוק למידע או למסמך כאמור; בית המשפט רשאי להורות כי הדיון בשאלת גילוי המידע או המסמך יתקיים כולו או חלקו בהיעדר המבקש.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 150 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 150
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היחיד או הנושים רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה כי יורה על גילוי מידע או מסמך שקיבל הנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 150|סעיף 150 לחוק}}; הבקשה תוגש בתוך 60 ימים מיום שהורה בית המשפט על העברת המידע לנאמן; המבקש יפרט בבקשתו את המידע או המסמך שהוא מבקש לגלות לו, בציון המטרה שלשמה הוא זקוק למידע או למסמך כאמור; בית המשפט רשאי להורות כי הדיון בשאלת גילוי המידע או המסמך יתקיים כולו או חלקו בהיעדר המבקש.סימן ג׳: ניהול חשבונות
102ספרי חשבונות
הפעיל הנאמן את עסקו של היחיד, ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפעיל הנאמן את עסקו של היחיד, ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים.סימן ד׳: דוח ממצאי בדיקה והצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי
103פרטי דוח ממצאי הבדיקה ואופן הגשתו
(א)הנאמן יגיש בטופס מקוון את דוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153 לחוק, בנוסח שיופיע באתר הנאמנים, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין; טופס דוח ממצאי בדיקה יכלול, נוסף על הפרטים בסעיף 153(ג) לחוק, את הפרטים האלה:
(1)פרטים בדבר הליך חדלות הפירעון של היחיד;
(2)פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון קודמים שנפתחו לגבי היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו;
(3)פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון שמתנהלים לגבי בן זוגו של היחיד, ילדיו הקטינים או מי שפרנסתם עליו;
(4)פרטיו האישיים של היחיד ותיאור נסיבותיו האישיות, ובכלל זה מצבו המשפחתי, בציון מספר ילדיו הקטינים והבגירים, ומי שפרנסתם עליו;
(5)עיסוקם של היחיד ובן זוגו בחמש השנים האחרונות;
(6)הכנסותיהם של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתם עליו, מהשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים של היחיד עד מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה;
(7)הוצאות מחיה חודשיות של היחיד, בן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתו עליו;
(8)פרטים בדבר חובת תשלום המזונות של היחיד;
(9)התנהלות היחיד ממועד יצירת החובות ועד לצו לפתיחת הליכים, הנסיבות שבהן נוצרו החובות, הסיבות שהובילו לחדלות הפירעון של היחיד, וכן פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון בעניינם של אחרים והסדרי חוב כהגדרתם בחלק י׳ לחוק בעניינו של היחיד, הקשורים לנסיבות ההסתבכות של היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו;
(10)פרטים בדבר כושר ההשתכרות ודמי המחיה של היחיד;
(11)התנהלותו של היחיד במסגרת ההליך, ובכלל זה עמידתו בתשלומים שהוטלו עליו לנכסי קופת הנשייה במסגרת ההליך ובחובות הדיווח החלות עליו;
(12)מידע מהותי נוסף העולה מבדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, שהנאמן סבור שיש להציגו במסגרת הדוח.
(ב)בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו.
(ג)הנאמן לא יכלול בדוח מידע שיש בגילויו כדי לפגוע בהמשך ניהול ההליכים.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 153 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 153
- בסעיף 153(ג) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 153
- בחלק י׳ לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #חלק י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יגיש בטופס מקוון את דוח ממצאי הבדיקה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 153|סעיף 153 לחוק}}, בנוסח שיופיע באתר הנאמנים, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין; טופס דוח ממצאי בדיקה יכלול, נוסף על הפרטים {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 153|בסעיף 153(ג) לחוק}}, את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים בדבר הליך חדלות הפירעון של היחיד;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון קודמים שנפתחו לגבי היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון שמתנהלים לגבי בן זוגו של היחיד, ילדיו הקטינים או מי שפרנסתם עליו;
{{ח:תתת|(4)}} פרטיו האישיים של היחיד ותיאור נסיבותיו האישיות, ובכלל זה מצבו המשפחתי, בציון מספר ילדיו הקטינים והבגירים, ומי שפרנסתם עליו;
{{ח:תתת|(5)}} עיסוקם של היחיד ובן זוגו בחמש השנים האחרונות;
{{ח:תתת|(6)}} הכנסותיהם של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתם עליו, מהשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים של היחיד עד מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה;
{{ח:תתת|(7)}} הוצאות מחיה חודשיות של היחיד, בן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתו עליו;
{{ח:תתת|(8)}} פרטים בדבר חובת תשלום המזונות של היחיד;
{{ח:תתת|(9)}} התנהלות היחיד ממועד יצירת החובות ועד לצו לפתיחת הליכים, הנסיבות שבהן נוצרו החובות, הסיבות שהובילו לחדלות הפירעון של היחיד, וכן פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון בעניינם של אחרים והסדרי חוב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|בחלק י׳ לחוק}} בעניינו של היחיד, הקשורים לנסיבות ההסתבכות של היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו;
{{ח:תתת|(10)}} פרטים בדבר כושר ההשתכרות ודמי המחיה של היחיד;
{{ח:תתת|(11)}} התנהלותו של היחיד במסגרת ההליך, ובכלל זה עמידתו בתשלומים שהוטלו עליו לנכסי קופת הנשייה במסגרת ההליך ובחובות הדיווח החלות עליו;
{{ח:תתת|(12)}} מידע מהותי נוסף העולה מבדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, שהנאמן סבור שיש להציגו במסגרת הדוח.
{{ח:תת|(ב)}} בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן לא יכלול בדוח מידע שיש בגילויו כדי לפגוע בהמשך ניהול ההליכים.104עיון בדוח ממצאי הבדיקה
(א)הגיש הנאמן את הדוח לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, יעמידו אותו לעיון הנושים בלא דיחוי במערכת הממונט או במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, לפי העניין.
(ב)נגע מידע שהעמיד הממונה או רשם ההוצאה לפועל לעיון לפי סימן זה לקטין, לא יצוינו פרטי שמו וזהותו, למעט עובדת היותו קטין, אלא אם כן מדובר בשמו ובפרטיו של היחיד עצמו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגיש הנאמן את הדוח לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, יעמידו אותו לעיון הנושים בלא דיחוי במערכת הממונט או במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} נגע מידע שהעמיד הממונה או רשם ההוצאה לפועל לעיון לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ה סימן ד|סימן זה}} לקטין, לא יצוינו פרטי שמו וזהותו, למעט עובדת היותו קטין, אלא אם כן מדובר בשמו ובפרטיו של היחיד עצמו.105הודעה ליחיד ולנושים על הגשת הדוח
הועמד הדוח לעיון הנושים במערכת הממונט או במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, ימסור הנאמן העתק מהדוח ליחיד והודעה לנושים, כאמור בסעיף 153(ד) לחוק, בתוך שלושה ימים מיום שהועמד לעיון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 153(ד) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 153
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועמד הדוח לעיון הנושים במערכת הממונט או במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, ימסור הנאמן העתק מהדוח ליחיד והודעה לנושים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 153|בסעיף 153(ד) לחוק}}, בתוך שלושה ימים מיום שהועמד לעיון.106התייחסות הנושים והיחיד לדוח ממצאי הבדיקה
יחיד או נושה המעוניין להעביר עמדה לדוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153(ה) לחוק, יעבירה לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, באופן מקוון; מי שאינו מיוצג רשאי להגיש עמדה למשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל הליך חדלות הפירעון או ללשכת הוצאה לפועל, לפי העניין, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 153(ה) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 153
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יחיד או נושה המעוניין להעביר עמדה לדוח ממצאי הבדיקה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 153|סעיף 153(ה) לחוק}}, יעבירה לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, באופן מקוון; מי שאינו מיוצג רשאי להגיש עמדה למשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל הליך חדלות הפירעון או ללשכת הוצאה לפועל, לפי העניין, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.106אתגובה להצעת הממונהתיקונים: תשפ״א
היחיד או נושה המעוניין להגיש לבית המשפט תגובה להצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי, רשאי להגישה בתוך 30 ימים מהגשת ההצעה בידי הממונה, ובלבד שהתגובה תוגש 7 ימים לפחות לפני מועד הדיון בהצעה; היחיד או הנושה ימציאו העתק מהתגובה לממונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היחיד או נושה המעוניין להגיש לבית המשפט תגובה להצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי, רשאי להגישה בתוך 30 ימים מהגשת ההצעה בידי הממונה, ובלבד שהתגובה תוגש 7 ימים לפחות לפני מועד הדיון בהצעה; היחיד או הנושה ימציאו העתק מהתגובה לממונה.סימן ה׳: שכר הנאמן מקופת הנשייה בהליכי חדלות פירעון לגבי יחידים
106בהגדרות לסימן ה׳תיקונים: תשפ״ב, [הודעות]
בסימן זה –
”נאמן“ – מי שמונה לפי סעיף 125 לחוק;
”שכר בסיס“ – סכום של 4,500 שקלים חדשים בצירוף מס ערך מוסף; סכום זה יכלול החזר הוצאות לשנה הראשונה;
”מקדמת שכר“ – מקדמה המשולמת על חשבון השכר הסופי מנכסי קופת הנשייה לאחר שנוכו מהם אגרות; סכום המקדמה יהיה 3,000 שקלים חדשים בצירוף מס ערך מוסף או סכום שנצבר בנכסי קופת הנשייה עד מועד תשלום המקדמה, בניכוי אגרות כאמור, לפי הנמוך שבהם.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 5,007 ש״ח)
(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 3,338 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 125 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 125
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג פרק ה סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמן“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 125|סעיף 125 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר בסיס“ – סכום של 4,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 5,007 ש״ח)}} בצירוף מס ערך מוסף; סכום זה יכלול החזר הוצאות לשנה הראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדמת שכר“ – מקדמה המשולמת על חשבון השכר הסופי מנכסי קופת הנשייה לאחר שנוכו מהם אגרות; סכום המקדמה יהיה 3,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 3,338 ש״ח)}} בצירוף מס ערך מוסף או סכום שנצבר בנכסי קופת הנשייה עד מועד תשלום המקדמה, בניכוי אגרות כאמור, לפי הנמוך שבהם.106גתשלום מקדמת שכרתיקונים: תשפ״ב
עם הגשת דוח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן, יורה הממונה כי תשולם לנאמן מקופת הנשייה מקדמת שכר לבקשת הנאמן או מיוזמתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עם הגשת דוח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן, יורה הממונה כי תשולם לנאמן מקופת הנשייה מקדמת שכר לבקשת הנאמן או מיוזמתו.106דקביעת שכר סופי והוצאותתיקונים: תשפ״ב, [הודעות]
(א)נאמן המבקש ששכרו יחושב לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יגיש את בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו; אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, יורה הממונה כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), סבר הממונה כי יש להפחית את שכרו של נאמן לפי תקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יודיע על כך לנאמן והנאמן יגיש את בקשתו לבית המשפט, ובית המשפט יחליט על שכרו.
(ג)בעד השנה השנייה ואילך למינויו של הנאמן, הממונה יורה כי ישולם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד הוצאות הליך בסך של 500 שקלים חדשים לשנה, ובסכום כולל שלא יעלה על 2,500 שקלים חדשים , בצירוף מס ערך מוסף.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 556 ש״ח)
(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 2,782 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
- תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) → תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) #סעיף 8
- תקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) → תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן המבקש ששכרו יחושב לפי {{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)#סעיף 8|תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)}}, יגיש את בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו; אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, יורה הממונה כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), סבר הממונה כי יש להפחית את שכרו של נאמן לפי {{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)#סעיף 13|תקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)}}, יודיע על כך לנאמן והנאמן יגיש את בקשתו לבית המשפט, ובית המשפט יחליט על שכרו.
{{ח:תת|(ג)}} בעד השנה השנייה ואילך למינויו של הנאמן, הממונה יורה כי ישולם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד הוצאות הליך בסך של 500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 556 ש״ח)}} לשנה, ובסכום כולל שלא יעלה על 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 2,782 ש״ח)}}, בצירוף מס ערך מוסף.106הבקשת נאמן לקביעת שכרו על ידי בית המשפטתיקונים: תשפ״ב
(א)נאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ששכרו יחושב לפי תקנות 7, 8א, 11, או 13 עד 14 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם).
(ב)בית המשפט רשאי להורות לנאמן לצרף לבקשתו דוח כספי של הנאמן, מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון.
(ג)המשיבים לבקשת שכר טרחה המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו או לפי תקנה 106ד(ב) יהיו הממונה, היחיד, ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות 7 → תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) #סעיף 7
- 8א → תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) #סעיף 8א
- 11 → תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) #סעיף 11
- או 13 עד 14 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) → תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ששכרו יחושב לפי {{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)#סעיף 7|תקנות 7}}, {{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)#סעיף 8א|8א}}, {{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)#סעיף 11|11}}, {{ח:חיצוני|תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)#סעיף 13|או 13 עד 14 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות לנאמן לצרף לבקשתו דוח כספי של הנאמן, מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון.
{{ח:תת|(ג)}} המשיבים לבקשת שכר טרחה המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו או לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|תקנה 106ד(ב)}} יהיו הממונה, היחיד, ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים.106והתנגדות לבקשות שכר טרחהתיקונים: תשפ״ב
(א)נושה או יחיד רשאים להגיש התנגדות לבקשת הנאמן לשכר טרחה לפי תקנות 106ד ו־106ה לממונה או לבית המשפט, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.
(ב)הוגשה לממונה התנגדות לבקשת נאמן לפי תקנה 106ד, יורה הממונה על העברת הדיון בבקשה ובהתנגדות לבית המשפט.
(ג)בית המשפט רשאי לדחות את ההתנגדות על הסף אם מצא כי ההתנגדות אינה מגלה עילה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה או יחיד רשאים להגיש התנגדות לבקשת הנאמן לשכר טרחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|תקנות 106ד}} {{ח:פנימי|סעיף 106ה|ו־106ה}} לממונה או לבית המשפט, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לממונה התנגדות לבקשת נאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|תקנה 106ד}}, יורה הממונה על העברת הדיון בבקשה ובהתנגדות לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לדחות את ההתנגדות על הסף אם מצא כי ההתנגדות אינה מגלה עילה.פרק ו׳: דוחות על הכנסות והוצאות
107הגדרה לפרק ו׳
בפרק זה, ”דוח על הכנסות והוצאות“ – דוח תקופתי הכולל מידע בדבר הכנסותיו והוצאותיו של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים ומי שפרנסתם עליו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג פרק ו|בפרק זה}}, ”דוח על הכנסות והוצאות“ – דוח תקופתי הכולל מידע בדבר הכנסותיו והוצאותיו של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים ומי שפרנסתם עליו.108הגשת דוחות
(א)היחיד יגיש במהלך הליכי חדלות הפירעון לממונה דוח על הכנסות והוצאות כשהוא חתום בחתימת היחיד, בצירוף אסמכתאות; דוח כאמור יהיה נתמך בהצהרה.
(ב)דוח על הכנסות והוצאות יוגש באופן מקוון, ואולם יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש דוח כאמור שלא באופן מקוון במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך במסירה אישית או בדואר רשום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היחיד יגיש במהלך הליכי חדלות הפירעון לממונה דוח על הכנסות והוצאות כשהוא חתום בחתימת היחיד, בצירוף אסמכתאות; דוח כאמור יהיה נתמך בהצהרה.
{{ח:תת|(ב)}} דוח על הכנסות והוצאות יוגש באופן מקוון, ואולם יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש דוח כאמור שלא באופן מקוון במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך במסירה אישית או בדואר רשום.109תדירות הגשת הדוחות
(א)בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, יגיש היחיד דוח על הכנסות והוצאות כאמור אחת לחודשיים, אלא אם כן הורה לו הממונה אחרת.
(ב)בתקופה שממתן הצו לשיקום כלכלי עד תום הליכי חדלות הפירעון, יגיש היחיד דוח על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, יגיש היחיד דוח על הכנסות והוצאות כאמור אחת לחודשיים, אלא אם כן הורה לו הממונה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופה שממתן הצו לשיקום כלכלי עד תום הליכי חדלות הפירעון, יגיש היחיד דוח על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת.109אפרסום הודעה על ביטול צו לפתיחת הליכיםתיקונים: תשפ״א
תמו הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בשל ביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 183 או 286 לחוק, או הפטר לאלתר, או נתן הממונה אישור ליחיד על מתן הפטר, הממונה יפרסם על כך הודעה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 183 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 183
- או 286 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 286
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תמו הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בשל ביטול צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 286|או 286 לחוק}}, או הפטר לאלתר, או נתן הממונה אישור ליחיד על מתן הפטר, הממונה יפרסם על כך הודעה.פרק ו׳1: סמכות בירור בידי הנאמן
109בהגדרה לפרק ו׳1תיקונים: תשפ״ב
בפרק זה, ”הודעת זימון“ – כמשמעותה בסעיף 152 לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 152 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 152
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג פרק ו1|בפרק זה}}, ”הודעת זימון“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 152|בסעיף 152 לחוק}}.109גאופן הזימון לבירור, מקומו וניהולותיקונים: תשפ״ב
(א)הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי במקום ובשעה שנקבעו בהודעת הזימון, ובלבד שהמקום יהיה סביר ונגיש בשים לב למחוז שבו מתנהל הליך חדלות הפירעון בעניינו של היחיד; הודעת הזימון תיערך לפי טופס 7א שבתוספת.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הנאמן לקיים בירור בהיוועדות חזותית לבקשת היחיד, או בהסכמת היחיד אם הוא מיוצג.
(ג)יחיד שהוזמן לבירור לפני הנאמן יתייצב לפניו כפי שיידרש; נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ככל האפשר, ואולם הנאמן רשאי לחזור ולזמן את היחיד אם ראה צורך מיוחד בכך, ועל היחיד להתייצב כאמור בהודעת הזימון.
(ד)הנאמן ימציא את הודעת הזימון ליחיד 21 ימים לפחות לפני מועד הבירור, אלא אם כן הסכים היחיד לקיצור התקופה או שהחליט הממונה כי יש הכרח בקיצורה; אם היחיד מיוצג – ימציא הנאמן את ההודעה בדואר אלקטרוני; אם היחיד בלתי מיוצג – ימציא הנאמן את ההודעה בדואר רשום עם אישור מסירה; והכול אלא אם כן הסכים היחיד להמצאה בדרך אחרת, ובלבד שיהיה תיעוד להמצאה.
(ה)סבר הנאמן כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש, יגיש בקשה מנומקת לממונה שלא לערוך בירור ליחיד, והממונה יכריע בבקשה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי במקום ובשעה שנקבעו בהודעת הזימון, ובלבד שהמקום יהיה סביר ונגיש בשים לב למחוז שבו מתנהל הליך חדלות הפירעון בעניינו של היחיד; הודעת הזימון תיערך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 7א|טופס 7א שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הנאמן לקיים בירור בהיוועדות חזותית לבקשת היחיד, או בהסכמת היחיד אם הוא מיוצג.
{{ח:תת|(ג)}} יחיד שהוזמן לבירור לפני הנאמן יתייצב לפניו כפי שיידרש; נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ככל האפשר, ואולם הנאמן רשאי לחזור ולזמן את היחיד אם ראה צורך מיוחד בכך, ועל היחיד להתייצב כאמור בהודעת הזימון.
{{ח:תת|(ד)}} הנאמן ימציא את הודעת הזימון ליחיד 21 ימים לפחות לפני מועד הבירור, אלא אם כן הסכים היחיד לקיצור התקופה או שהחליט הממונה כי יש הכרח בקיצורה; אם היחיד מיוצג – ימציא הנאמן את ההודעה בדואר אלקטרוני; אם היחיד בלתי מיוצג – ימציא הנאמן את ההודעה בדואר רשום עם אישור מסירה; והכול אלא אם כן הסכים היחיד להמצאה בדרך אחרת, ובלבד שיהיה תיעוד להמצאה.
{{ח:תת|(ה)}} סבר הנאמן כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש, יגיש בקשה מנומקת לממונה שלא לערוך בירור ליחיד, והממונה יכריע בבקשה.109דהבירור ותיעודותיקונים: תשפ״ב
(א)הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עימו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ובתוצאות של העדר שיתוף פעולה בבירור, וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור לפי תקנה זו.
(ב)הנאמן יתעד את הבירור בפרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור.
(ג)בסיום הבירור, יקרא היחיד את הפרוטוקול או שהנאמן יקרא אותו באוזניו; הנאמן והיחיד יחתמו על הפרוטוקול; סירב היחיד לחתום על הפרוטוקול – תירשם סיבת סירובו.
(ד)עותק מהפרוטוקול בכתב יימסר ליחיד לפי סעיף 152(ג) לחוק וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין.
(ה)הנאמן רשאי לתעד את הבירור בתיעוד מוקלט לאחר שיידע את היחיד על ההקלטה; תיעד הנאמן את הבירור בתיעוד מוקלט, יתעד את הבירור בפרוטוקול כאמור בתקנת משנה (ב), ונוסף על כך יערוך תמליל של התיעוד המוקלט או יעביר עותק של ההקלטה ליחיד.
(ו)ערך הנאמן תמליל בירור לפי תקנת משנה (ה), ימסור את התמליל ליחיד וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, עד 30 ימים לאחר הבירור.
(ז)הפרוטוקול, ההקלטה והתמליל, לפי העניין, יישמרו במשרדי הנאמן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 152(ג) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 152
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עימו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ובתוצאות של העדר שיתוף פעולה בבירור, וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יתעד את הבירור בפרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור.
{{ח:תת|(ג)}} בסיום הבירור, יקרא היחיד את הפרוטוקול או שהנאמן יקרא אותו באוזניו; הנאמן והיחיד יחתמו על הפרוטוקול; סירב היחיד לחתום על הפרוטוקול – תירשם סיבת סירובו.
{{ח:תת|(ד)}} עותק מהפרוטוקול בכתב יימסר ליחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 152|סעיף 152(ג) לחוק}} וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} הנאמן רשאי לתעד את הבירור בתיעוד מוקלט לאחר שיידע את היחיד על ההקלטה; תיעד הנאמן את הבירור בתיעוד מוקלט, יתעד את הבירור בפרוטוקול כאמור בתקנת משנה (ב), ונוסף על כך יערוך תמליל של התיעוד המוקלט או יעביר עותק של ההקלטה ליחיד.
{{ח:תת|(ו)}} ערך הנאמן תמליל בירור לפי תקנת משנה (ה), ימסור את התמליל ליחיד וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, עד 30 ימים לאחר הבירור.
{{ח:תת|(ז)}} הפרוטוקול, ההקלטה והתמליל, לפי העניין, יישמרו במשרדי הנאמן.109התחולת ההוראות על בירור בידי הממונהתיקונים: תשפ״ב
פרק זה יחול בשינויים המחויבים גם על בירור שעורך הממונה בעצמו לפי סעיף 152(א) לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 152(א) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 152
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג פרק ו1|פרק זה}} יחול בשינויים המחויבים גם על בירור שעורך הממונה בעצמו לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 152|סעיף 152(א) לחוק}}.פרק ז׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חוב בסכום נמוך
110תחולת הוראות התקנותתיקונים: תשפ״ב־3
(א)עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי תקנות אלה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה.
(ב)הסמכויות הנתונות לממונה לפי תקנות אלה לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך לפי פרק י״ב לחלק ג׳ לחוק, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, למעט הסמכויות הקבועות בפרקים ב׳, ג׳ ו־ה׳ לחלק ג׳ לתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״ב לחלק ג׳ לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #חלק ג פרק יב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי תקנות אלה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכויות הנתונות לממונה לפי תקנות אלה לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג פרק יב|פרק י״ב לחלק ג׳ לחוק}}, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, למעט הסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ב|בפרקים ב׳}}, {{ח:פנימי|חלק ג פרק ג|ג׳}} {{ח:פנימי|חלק ג פרק ה|ו־ה׳ לחלק ג׳ לתקנות אלה}}.111הגשת בקשה ותשלום אגרה
(א)בקשה לצו לפתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי שמגיש יחיד יהיו ערוכים לפי טופס 5 שבתוספת; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; לבקשה כאמור יצורף כתב ויתור על סודיות ערוך לפי טופס 6 שבתוספת.
(ב)בקשת היחיד תוגש באופן מקוון; יחיד שאינו מיוצג רשאי להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים שלא באופן מקוון; מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהסמיכו לצורך כך רשאי לאשר הגשת בקשה שלא בדרך של התייצבות אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.
(ג)הגיש היחיד לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק שרואים בה בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 187(א)(1) לחוק, יגיש היחיד בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי טופס 5 שבתוספת וישלם את האגרה המתאימה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 187(א)(1) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 187
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לצו לפתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי שמגיש יחיד יהיו ערוכים לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|טופס 5 שבתוספת}}; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; לבקשה כאמור יצורף כתב ויתור על סודיות ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 6|טופס 6 שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת היחיד תוגש באופן מקוון; יחיד שאינו מיוצג רשאי להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים שלא באופן מקוון; מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהסמיכו לצורך כך רשאי לאשר הגשת בקשה שלא בדרך של התייצבות אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הגיש היחיד לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק שרואים בה בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 187|בסעיף 187(א)(1) לחוק}}, יגיש היחיד בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|טופס 5 שבתוספת}} וישלם את האגרה המתאימה.112דרכי המצאה לרשם ההוצאה לפועל
(א)בקשה, דיווח של הנאמן, דוח של היחיד, הודעה, העתק של כתב בי־דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לרשם ההוצאה לפועל לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה יוגשו לרשם ההוצאה לפועל באמצעות מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור בלשכות ההוצאה לפועל במסירה אישית או בדואר רשום, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה, דיווח של הנאמן, דוח של היחיד, הודעה, העתק של כתב בי־דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לרשם ההוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}}, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה יוגשו לרשם ההוצאה לפועל באמצעות מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור בלשכות ההוצאה לפועל במסירה אישית או בדואר רשום, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.113סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן
לא מינה רשם ההוצאה לפועל נאמן, יחולו הוראות אלה:
(1)כל מסמך שיש להגישו לנאמן לרבות תביעות החוב או בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, יוגש לרשם באמצעות מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל;
(2)נושה שאינו מיוצג רשאי להגיש את תביעת החוב או את הבקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב, שלא באופן מקוון, בלשכת הוצאה לפועל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא מינה רשם ההוצאה לפועל נאמן, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל מסמך שיש להגישו לנאמן לרבות תביעות החוב או בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, יוגש לרשם באמצעות מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל;
{{ח:תת|(2)}} נושה שאינו מיוצג רשאי להגיש את תביעת החוב או את הבקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב, שלא באופן מקוון, בלשכת הוצאה לפועל.114קבלת מידע
קבלת מידע באופן מקוון בידי רשם ההוצאה לפועל מגוף הקבוע בטור א׳ לתוספת הראשונה לחוק, יכול שתהיה באמצעות תקשורת בין מחשבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בטור א׳ לתוספת הראשונה לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבלת מידע באופן מקוון בידי רשם ההוצאה לפועל מגוף הקבוע {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#תוספת 1|בטור א׳ לתוספת הראשונה לחוק}}, יכול שתהיה באמצעות תקשורת בין מחשבים.115פרסום הודעה על מתן צו
מערכת ההוצאה לפועל תעביר הודעה על צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, שנתן רשם ההוצאה לפועל, אל הממונה והממונה יפרסם אותה באתר האינטרנט של משרד המשפטים; בהודעה יצוינו הפרטים האמורים בתקנה 74 ובמקום בית המשפט המוסמך לדון בצו, יצוין בהודעה כי הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לרשם ההוצאה לפועל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת ההוצאה לפועל תעביר הודעה על צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, שנתן רשם ההוצאה לפועל, אל הממונה והממונה יפרסם אותה באתר האינטרנט של משרד המשפטים; בהודעה יצוינו הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 74|בתקנה 74}} ובמקום בית המשפט המוסמך לדון בצו, יצוין בהודעה כי הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לרשם ההוצאה לפועל.116העתק מהצו
(א)על אף האמור בתקנה 75, ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, תשלח מערכת ההוצאה לפועל, בדואר, בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לה; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; מסירת הצו לנושים שהם זוכים מיוצגים בהוצאה לפועל המחוברים למערכת ההוצאה לפועל בתקשורת מחשבים תהיה בתקשורת בין מחשבים ותחול תקנה 24 לתקנות ההוצאה לפועל; יהיה ניתן להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים גם לנושה שביקש שהצווים יומצאו לו בתקשורת בין מחשבים, אם אישר זאת מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי אותו נושה.
(ב)היחיד ימציא את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים למערכת ההוצאה לפועל בדואר רשום עם אישור מסירה.
(ג)בתקנה זו, ”נושים שפרטי זהותם ידועים למערכת ההוצאה לפועל“ – נושים שלגביהם מסר היחיד שם מלא, כתובת ואחד מאלה: כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון נייד; או נושים שפרטיהם מצויים במערכת ההוצאה לפועל.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- תקנה 24 לתקנות ההוצאה לפועל → תקנות ההוצאה לפועל #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בתקנה 75}}, ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, תשלח מערכת ההוצאה לפועל, בדואר, בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לה; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; מסירת הצו לנושים שהם זוכים מיוצגים בהוצאה לפועל המחוברים למערכת ההוצאה לפועל בתקשורת מחשבים תהיה בתקשורת בין מחשבים ותחול {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל#סעיף 24|תקנה 24 לתקנות ההוצאה לפועל}}; יהיה ניתן להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים גם לנושה שביקש שהצווים יומצאו לו בתקשורת בין מחשבים, אם אישר זאת מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי אותו נושה.
{{ח:תת|(ב)}} היחיד ימציא את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים למערכת ההוצאה לפועל בדואר רשום עם אישור מסירה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”נושים שפרטי זהותם ידועים למערכת ההוצאה לפועל“ – נושים שלגביהם מסר היחיד שם מלא, כתובת ואחד מאלה: כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון נייד; או נושים שפרטיהם מצויים במערכת ההוצאה לפועל.117בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים
על הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל יחולו תקנות 76 ו־77 בשינויים המחויבים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל יחולו {{ח:פנימי|סעיף 76|תקנות 76}} {{ח:פנימי|סעיף 77|ו־77}} בשינויים המחויבים.118חלוקת נכסי קופת הנשייהתיקונים: תשע״ט
על חלוקת תשלומים מתוך נכסי קופת הנשייה יחולו הוראות תקנה 136, והחלוקה תבוצע באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על חלוקת תשלומים מתוך נכסי קופת הנשייה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 136|תקנה 136}}, והחלוקה תבוצע באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.119צירוף צד להליך
רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של יחיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של יחיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.119אקביעת שכר טרחה בידי רשם ההוצאה לפועלתיקונים: תשפ״ב
על קביעת שכר לנאמן יחולו הוראות סימן ה׳ לפרק ה׳ בשינויים המחויבים; בקשות שיש להגיש לבית המשפט או לממונה לפי סימן זה, יוגשו לרשם ההוצאה לפועל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על קביעת שכר לנאמן יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק ה סימן ה|סימן ה׳ לפרק ה׳}} בשינויים המחויבים; בקשות שיש להגיש לבית המשפט או לממונה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק ז|סימן זה}}, יוגשו לרשם ההוצאה לפועל.
{{ח:קטע1|חלק ד|חלק ד׳: הנשייה}}פרק א׳: תביעות חוב
סימן א׳: הגשת תביעת חוב
120הגשת תביעת חוב ובקשה להארכת מועד
נושה המבקש להגיש לנאמן תביעת חוב או בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, יגישה לנאמן באמצעות מערכת הממונט או מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, לפי העניין; נושה שאינו מיוצג רשאי להגיש תביעת חוב שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך, או בלשכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושה המבקש להגיש לנאמן תביעת חוב או בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, יגישה לנאמן באמצעות מערכת הממונט או מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, לפי העניין; נושה שאינו מיוצג רשאי להגיש תביעת חוב שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך, או בלשכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.121תביעת חוב
(א)תביעת החוב תיערך בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה והיא תכלול את הפרטים האלה:
(1)העובדות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע ומועד הפירעון;
(2)מידע בדבר רכיבי החוב, רכיבי ההצמדה והריבית עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכן רכיבי הריבית הנוספת;
(3)אם החוב חוב מובטח – גובה החוב המובטח, פרטים לגבי מהות הנכס המשועבד, תאריך מתן הבטוחה ורישומה, ולגבי חוב המובטח בשעבוד קבוע – אומדן שווי הבטוחה, ככל האפשר;
(4)מידע בדבר כל סכום שהועבר לנושה על חשבון החוב ומועדי תשלומו;
(5)מידע בדבר זכות הקיזוז של הנושה, אם ישנה, בצירוף העתק מהודעת הקיזוז שהוגשה;
(6)מידע בדבר מעמד החוב – חוב בדין קדימה, חוב כללי או חוב דחוי;
(7)מידע בדבר ערבים לחוב או חייבים יחד עם החייב בחוב העבר;
(8)פרטי הנושה ומספר חשבון בנק לתשלום.
(ב)נושה מובטח רשאי להודיע בתביעת החוב על כוונתו לממש את הנכס המשועבד לטובתו.
(ג)הנושה או אדם שהוא הרשה לכך יאמתו את העובדות המבססות את תביעת החוב בתצהיר.
(ד)הנושה יצרף אסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע.
(ה)לתביעת החוב יצורף אישור על תשלום אגרה או אישור על זכאות לפטור מאגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תביעת החוב תיערך בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה והיא תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} העובדות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע ומועד הפירעון;
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר רכיבי החוב, רכיבי ההצמדה והריבית עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכן רכיבי הריבית הנוספת;
{{ח:תתת|(3)}} אם החוב חוב מובטח – גובה החוב המובטח, פרטים לגבי מהות הנכס המשועבד, תאריך מתן הבטוחה ורישומה, ולגבי חוב המובטח בשעבוד קבוע – אומדן שווי הבטוחה, ככל האפשר;
{{ח:תתת|(4)}} מידע בדבר כל סכום שהועבר לנושה על חשבון החוב ומועדי תשלומו;
{{ח:תתת|(5)}} מידע בדבר זכות הקיזוז של הנושה, אם ישנה, בצירוף העתק מהודעת הקיזוז שהוגשה;
{{ח:תתת|(6)}} מידע בדבר מעמד החוב – חוב בדין קדימה, חוב כללי או חוב דחוי;
{{ח:תתת|(7)}} מידע בדבר ערבים לחוב או חייבים יחד עם החייב בחוב העבר;
{{ח:תתת|(8)}} פרטי הנושה ומספר חשבון בנק לתשלום.
{{ח:תת|(ב)}} נושה מובטח רשאי להודיע בתביעת החוב על כוונתו לממש את הנכס המשועבד לטובתו.
{{ח:תת|(ג)}} הנושה או אדם שהוא הרשה לכך יאמתו את העובדות המבססות את תביעת החוב בתצהיר.
{{ח:תת|(ד)}} הנושה יצרף אסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע.
{{ח:תת|(ה)}} לתביעת החוב יצורף אישור על תשלום אגרה או אישור על זכאות לפטור מאגרה.122בקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב
(א)בקשת נושה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תוגש בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה ותאומת בתצהיר; הבקשה תכלול את תביעת החוב ויפורטו בה הנסיבות שבשלהן הנושה לא היה יכול להגיש את תביעת החוב במועד.
(ב)החלטת הנאמן בבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תומצא לנושה שהגיש את הבקשה וליחיד במועד סמוך ככל האפשר למועד החלטתו.
(ג)החליט הנאמן לדחות את הבקשה להארכת מועד, רשאי הנושה לערער לבית המשפט על ההחלטה בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לנושה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשת נושה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תוגש בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה ותאומת בתצהיר; הבקשה תכלול את תביעת החוב ויפורטו בה הנסיבות שבשלהן הנושה לא היה יכול להגיש את תביעת החוב במועד.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת הנאמן בבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תומצא לנושה שהגיש את הבקשה וליחיד במועד סמוך ככל האפשר למועד החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הנאמן לדחות את הבקשה להארכת מועד, רשאי הנושה לערער לבית המשפט על ההחלטה בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לנושה.123בקשה להשלמת פרטים
ביקש הנאמן מנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב לפי סעיף 210(א) לחוק, יורה על המועד להשלמת הפרטים, והנושה יגיש את הפרטים הנוספים בתביעת חוב מתוקנת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 210(א) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 210
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש הנאמן מנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 210|סעיף 210(א) לחוק}}, יורה על המועד להשלמת הפרטים, והנושה יגיש את הפרטים הנוספים בתביעת חוב מתוקנת.124הוצאות התביעה
(א)נושה יישא בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעתו ובהוכחתה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת בשל נסיבות מיוחדות.
(ב)הוצאות שהוציא הנאמן לצורך שומת חוב שאינו קצוב, לפי סעיף 213 לחוק, ייפרעו מתוך נכסי קופת הנשייה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 213 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 213
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה יישא בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעתו ובהוכחתה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת בשל נסיבות מיוחדות.
{{ח:תת|(ב)}} הוצאות שהוציא הנאמן לצורך שומת חוב שאינו קצוב, לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 213|סעיף 213 לחוק}}, ייפרעו מתוך נכסי קופת הנשייה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.125הודעה על קבלת תשלום על חשבון החוב
הועבר סכום לנושה על חשבון החוב לאחר מועד הגשת תביעת החוב, יודיע הנושה לנאמן על הסכום, מקורו ומועד תשלומו, בתוך 15 ימים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועבר סכום לנושה על חשבון החוב לאחר מועד הגשת תביעת החוב, יודיע הנושה לנאמן על הסכום, מקורו ומועד תשלומו, בתוך 15 ימים.סימן ב׳: תביעת חוב של נושה מובטח
126נושה מובטח שוויתר על בטוחה
נושה מובטח שהודיע לנאמן על כך שוויתר על הבטוחה לטובת כלל הנושים רשאי לתבוע את חובו כחוב שאינו חוב מובטח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושה מובטח שהודיע לנאמן על כך שוויתר על הבטוחה לטובת כלל הנושים רשאי לתבוע את חובו כחוב שאינו חוב מובטח.127זכותו של נושה מובטח שבטוחתו לא מומשה לחלוקה על בסיס אומדן שווי
נושה מובטח שלא ויתר על בטוחתו ובטוחתו לא מומשה זכאי לקבל את חלקו היחסי בכל חלוקת ביניים בעד חלקו העולה על אומדן השווי שהגיש, לאחר שתביעת החוב שלו אושרה בידי הנאמן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושה מובטח שלא ויתר על בטוחתו ובטוחתו לא מומשה זכאי לקבל את חלקו היחסי בכל חלוקת ביניים בעד חלקו העולה על אומדן השווי שהגיש, לאחר שתביעת החוב שלו אושרה בידי הנאמן.128הודעה על מימוש הנכס
מומש הנכס בידי נושה מובטח לפי סעיפים 248(א)(2), (ב) או 249 לחוק, יודיע הנושה המובטח לנאמן על יתרת החוב בתוך 15 ימים ממועד המימוש; להודעה יצרף הנושה פירוט על אופן המימוש.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 248(א)(2), (ב) → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 248
- או 249 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 249
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מומש הנכס בידי נושה מובטח לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 248|סעיפים 248(א)(2), (ב)}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 249|או 249 לחוק}}, יודיע הנושה המובטח לנאמן על יתרת החוב בתוך 15 ימים ממועד המימוש; להודעה יצרף הנושה פירוט על אופן המימוש.סימן ג׳: טיפול הנאמן בתביעות חוב
129ההכרעה בתביעת חוב
(א)טרם ההכרעה בתביעה, יפנה הנאמן לקבל את עמדתו של היחיד לגבי תביעת החוב.
(ב)הנאמן יכריע בתביעת חוב בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לו, ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת תביעות חוב.
(ג)הכריע הנאמן בתביעת חוב, ימציא את החלטתו ואת נימוקיו ליחיד ולנושה שהגיש את תביעת החוב במועד סמוך ככל האפשר למועד הכרעתו.
(ד)הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאי, לבקשת הנאמן, להאריך את המועד האמור בתקנה משנה (ב).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} טרם ההכרעה בתביעה, יפנה הנאמן לקבל את עמדתו של היחיד לגבי תביעת החוב.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יכריע בתביעת חוב בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לו, ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת תביעות חוב.
{{ח:תת|(ג)}} הכריע הנאמן בתביעת חוב, ימציא את החלטתו ואת נימוקיו ליחיד ולנושה שהגיש את תביעת החוב במועד סמוך ככל האפשר למועד הכרעתו.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאי, לבקשת הנאמן, להאריך את המועד האמור בתקנה משנה (ב).130החלטת נאמן בבקשה לתיקון טעות בתביעת חוב או לעיון חוזר בה
(א)נאמן רשאי, מיוזמתו או לבקשת מי שנפגע מהכרעתו בתביעת חוב, לבטל תביעת חוב שאושרה או להפחית את סכומה, אם נפלה בה טעות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(ב)מי שסעיף 215 לחוק חל עליו, רשאי להגיש לנאמן בקשה לתיקון הטעות בתביעת החוב או לעיון חוזר בה, כאמור בתקנה משנה (א) בתוך 30 ימים מהמועד שנודע לו על הכרעת הנאמן.
(ג)בקשה שהוגשה כאמור בתקנת משנה (ב), תומצא ליחיד, אם הבקשה לא הוגשה על ידו ולנושה שהגיש את תביעת החוב, מיד עם הגשתה.
(ד)מצא הנאמן כי קיימת עילה לבטל את תביעת החוב שאושרה או להפחית את סכומה, יודיע על כך לנושה שהגיש את תביעת החוב וליחיד וייתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בטרם יקבל את החלטתו.
(ה)דחה הנאמן את הבקשה לתיקון טעות או לעיון חוזר, רשאי המבקש כאמור בתקנת משנה (ב) להגיש ערעור לבית המשפט בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו הכרעת הנאמן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- שסעיף 215 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 215
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן רשאי, מיוזמתו או לבקשת מי שנפגע מהכרעתו בתביעת חוב, לבטל תביעת חוב שאושרה או להפחית את סכומה, אם נפלה בה טעות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ב)}} מי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 215|שסעיף 215 לחוק}} חל עליו, רשאי להגיש לנאמן בקשה לתיקון הטעות בתביעת החוב או לעיון חוזר בה, כאמור בתקנה משנה (א) בתוך 30 ימים מהמועד שנודע לו על הכרעת הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה שהוגשה כאמור בתקנת משנה (ב), תומצא ליחיד, אם הבקשה לא הוגשה על ידו ולנושה שהגיש את תביעת החוב, מיד עם הגשתה.
{{ח:תת|(ד)}} מצא הנאמן כי קיימת עילה לבטל את תביעת החוב שאושרה או להפחית את סכומה, יודיע על כך לנושה שהגיש את תביעת החוב וליחיד וייתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בטרם יקבל את החלטתו.
{{ח:תת|(ה)}} דחה הנאמן את הבקשה לתיקון טעות או לעיון חוזר, רשאי המבקש כאמור בתקנת משנה (ב) להגיש ערעור לבית המשפט בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו הכרעת הנאמן.131ערעור על הכרעה בתביעת חוב
(א)נושה שרואה את עצמו נפגע מהכרעת הנאמן בתביעת חוב שהגיש, למעט החלטה בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנה 122, רשאי להגיש ערעור על ההכרעה לבית המשפט בתוך 45 ימים מהמצאת ההכרעה לידיו.
(ב)ערעור שהוגש כאמור בתקנת משנה (א), יומצא לממונה, לנאמן וליחיד בסמוך ככל האפשר להגשתו לבית המשפט.
(ג)הנאמן יגיש לבית המשפט את תביעת החוב ואת נימוקי החלטתו נושא הערעור בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו העתק מכתב הערעור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה שרואה את עצמו נפגע מהכרעת הנאמן בתביעת חוב שהגיש, למעט החלטה בבקשה להארכת מועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 122|בתקנה 122}}, רשאי להגיש ערעור על ההכרעה לבית המשפט בתוך 45 ימים מהמצאת ההכרעה לידיו.
{{ח:תת|(ב)}} ערעור שהוגש כאמור בתקנת משנה (א), יומצא לממונה, לנאמן וליחיד בסמוך ככל האפשר להגשתו לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן יגיש לבית המשפט את תביעת החוב ואת נימוקי החלטתו נושא הערעור בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו העתק מכתב הערעור.132בקשת נאמן לבטל או להפחית סכום של תביעת חוב שאושרה
בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, לבטל תביעת חוב שאושרה או לשנות את סכומה, אם מצא שהתביעה אושרה שלא כיאות או שיש לשנות את סכומה; הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב וליחיד על הגשת הבקשה לבית המשפט בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, לבטל תביעת חוב שאושרה או לשנות את סכומה, אם מצא שהתביעה אושרה שלא כיאות או שיש לשנות את סכומה; הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב וליחיד על הגשת הבקשה לבית המשפט בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.סימן ד׳: הוראות מיוחדות לתביעות חוב של עובדים
133הגשת תביעת חוב של עובד
(א)על אף האמור בתקנות 120 ו־121, תביעת חוב של עובד בשל חוב שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, וכן תביעה של קופת גמל כמשמעותה בסעיף 184 לחוק הביטוח הלאומי, תוגש בטופס מקוון שלפיו מגישים בקשה לגמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי; הטופס האמור יופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי; על בקשה כאמור יחולו רק ההוראות החלות על הטופס האמור.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד שאינו מיוצג רשאי להגיש לידי הנאמן תביעת חוב שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה או בלשכת הוצאה לפועל.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 120|בתקנות 120}} {{ח:פנימי|סעיף 121|ו־121}}, תביעת חוב של עובד בשל חוב שכר עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, ובשל פיצויי פיטורין לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, וכן תביעה של קופת גמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק הביטוח הלאומי}}, תוגש בטופס מקוון שלפיו מגישים בקשה לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ח|פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Bankruptcy_or_%20Corporate_Liquidation/Pages/Tvia%20Pashar.aspx|הטופס האמור יופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי}}; על בקשה כאמור יחולו רק ההוראות החלות על הטופס האמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד שאינו מיוצג רשאי להגיש לידי הנאמן תביעת חוב שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה או בלשכת הוצאה לפועל.134העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי
לבקשת המוסד לביטוח לאומי, ימסור הנאמן מידע של חייב שהוא מעסיק, המצוי בידיו, ויש בו כדי לסייע לביטוח הלאומי בהכרעה בתביעת העובד לגמלה; בתקנה זו, ”מעסיק“ – מעביד או מעסיק כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבקשת המוסד לביטוח לאומי, ימסור הנאמן מידע של חייב שהוא מעסיק, המצוי בידיו, ויש בו כדי לסייע לביטוח הלאומי בהכרעה בתביעת העובד לגמלה; בתקנה זו, ”מעסיק“ – מעביד או מעסיק כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}.סימן ה׳: הודעה על זכות קיזוז
134אהודעה על זכות קיזוזתיקונים: תשפ״א
(א)הודעת קיזוז לפי סעיף 256 לחוק תיערך בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה, והיא תכלול את הפרטים האלה:
(1)העובדות שיש בהן כדי לבסס את זכות הקיזוז לפי סעיף 255 לחוק;
(2)מידע בדבר רכיבי החוב שהחייב חב לנושה ומועד יצירתם;
(3)מידע בדבר רכיבי החוב שהנושה חב לחייב ומועד יצירתם.
(ב)הנושה או אדם שהוא הרשה לכך יאמתו את העובדות המבססות את הודעת הקיזוז בתצהיר.
(ג)הנושה יצרף אסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב ואת זכות הקיזוז.
(ד)הודעת קיזוז תוגש כדרך שמגישים תביעת חוב.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 256 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 256
- סעיף 255 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 255
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הודעת קיזוז לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 256|סעיף 256 לחוק}} תיערך בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה, והיא תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} העובדות שיש בהן כדי לבסס את זכות הקיזוז לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 255|סעיף 255 לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר רכיבי החוב שהחייב חב לנושה ומועד יצירתם;
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר רכיבי החוב שהנושה חב לחייב ומועד יצירתם.
{{ח:תת|(ב)}} הנושה או אדם שהוא הרשה לכך יאמתו את העובדות המבססות את הודעת הקיזוז בתצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} הנושה יצרף אסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב ואת זכות הקיזוז.
{{ח:תת|(ד)}} הודעת קיזוז תוגש כדרך שמגישים תביעת חוב.סימן ו׳: אומדן שווי
134בתיקון אומדן שווי לבקשת נושה מובטחתיקונים: תשפ״ב
(א)נושה מובטח רשאי, בהסכמת הנאמן או לפי הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, לתקן אומדן שווי של נכס משועבד שהגיש לפי סעיף 210(ד) לחוק אם הוכיח שאומדן השווי יסודו בטעות שבתום לב או ששוויו של הנכס השתנה מאז עריכת אומדן השווי; ובלבד שתיקון כאמור ייעשה טרם שהגיש הנושה או הנאמן הודעה על כוונה לממש את הנכס.
(ב)תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יודיע על כך הנאמן לחייב.
(ג)תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יתקן הנושה המובטח את תביעת החוב שבה נכלל אומדן השווי בהתאם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 210(ד) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 210
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה מובטח רשאי, בהסכמת הנאמן או לפי הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, לתקן אומדן שווי של נכס משועבד שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 210|סעיף 210(ד) לחוק}} אם הוכיח שאומדן השווי יסודו בטעות שבתום לב או ששוויו של הנכס השתנה מאז עריכת אומדן השווי; ובלבד שתיקון כאמור ייעשה טרם שהגיש הנושה או הנאמן הודעה על כוונה לממש את הנכס.
{{ח:תת|(ב)}} תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יודיע על כך הנאמן לחייב.
{{ח:תת|(ג)}} תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יתקן הנושה המובטח את תביעת החוב שבה נכלל אומדן השווי בהתאם.134גתוצאות תיקון אומדן שוויתיקונים: תשפ״ב
(א)תוקנה תביעת חוב לפי תקנה 134ב לאחר שהנושה המובטח השתתף בחלוקה כמשמעותה בסעיף 238 לחוק, יחזיר הנושה לנאמן את הסכום העודף או ישלם הנאמן לנושה את ההפרש, לפי העניין.
(ב)אין בתיקון אומדן השווי כדי לעכב או למנוע חלוקה שההודעה עליה פורסמה לפני תאריך תיקון תביעת החוב כאמור.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 238 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 238
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תוקנה תביעת חוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 134ב|תקנה 134ב}} לאחר שהנושה המובטח השתתף בחלוקה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 238|בסעיף 238 לחוק}}, יחזיר הנושה לנאמן את הסכום העודף או ישלם הנאמן לנושה את ההפרש, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} אין בתיקון אומדן השווי כדי לעכב או למנוע חלוקה שההודעה עליה פורסמה לפני תאריך תיקון תביעת החוב כאמור.134דהגשת אומדן שווי לראשונהתיקונים: תשפ״ב
נושה מובטח רשאי להגיש אומדן שווי של נכס משועבד אחרי הגשת תביעת החוב בהתאם לסעיף 210(ד) לחוק, אם הוכיח, להנחת דעתו של הנאמן, שלא היה ניתן באופן סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- לסעיף 210(ד) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 210
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושה מובטח רשאי להגיש אומדן שווי של נכס משועבד אחרי הגשת תביעת החוב בהתאם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 210|לסעיף 210(ד) לחוק}}, אם הוכיח, להנחת דעתו של הנאמן, שלא היה ניתן באופן סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב.פרק א׳1: מימוש נכסי קופת הנשייה
סימן א׳: בקשה למימוש בטוחה
134הבקשת נושה למימוש נכס משועבד, לגיבוש שעבוד צף או לקבלת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלותתיקונים: תשפ״ב
(א)בקשת נושה מובטח למימוש נכס משועבד בשעבוד קבוע או לגיבוש שעבוד צף לפי סעיף 245(ב) לחוק, או בקשת נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לקבלת חזקה בנכס לפי סעיף 252 לחוק (להלן בסימן זה – בקשה למימוש בטוחה), תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה לנאמן; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.
(ב)המבקש ימציא העתק מהבקשה לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 245(ב) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 245
- סעיף 252 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 252
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשת נושה מובטח למימוש נכס משועבד בשעבוד קבוע או לגיבוש שעבוד צף לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 245|סעיף 245(ב) לחוק}}, או בקשת נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לקבלת חזקה בנכס לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 252|סעיף 252 לחוק}} (להלן {{ח:פנימי|חלק ד פרק א1 סימן א|בסימן זה}} – בקשה למימוש בטוחה), תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה לנאמן; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ימציא העתק מהבקשה לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד.134ותגובה לבקשה למימוש בטוחהתיקונים: תשפ״ב
המנויים בתקנה 134ה(ב) רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם לבקשה למימוש בטוחה בצירוף אסמכתאות מתאימות; העתק מהתגובה יומצא למבקש, לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנויים {{ח:פנימי|סעיף 134ה|בתקנה 134ה(ב)}} רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם לבקשה למימוש בטוחה בצירוף אסמכתאות מתאימות; העתק מהתגובה יומצא למבקש, לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד.134זהחלטת בית המשפט והתנגדויותתיקונים: תשפ״ב
(א)החלטת בית המשפט בבקשה למימוש בטוחה תינתן בהקדם האפשרי בשימת לב לסוג הבטוחה ולשאר נסיבות העניין.
(ב)המבקש ימציא בלא דיחוי את החלטת בית המשפט המאשרת את הבקשה לנאמן, לממונה ולנושים המהותיים, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד.
(ג)מי שנפגע מהחלטת בית המשפט המאשרת בקשה למימוש בטוחה, למעט מי שהיה רשאי להגיש את תגובתו לפי תקנה 134ו, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה בתוך שבוע מיום שהומצאה לו ההחלטה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החלטת בית המשפט בבקשה למימוש בטוחה תינתן בהקדם האפשרי בשימת לב לסוג הבטוחה ולשאר נסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ימציא בלא דיחוי את החלטת בית המשפט המאשרת את הבקשה לנאמן, לממונה ולנושים המהותיים, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנפגע מהחלטת בית המשפט המאשרת בקשה למימוש בטוחה, למעט מי שהיה רשאי להגיש את תגובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 134ו|תקנה 134ו}}, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה בתוך שבוע מיום שהומצאה לו ההחלטה.סימן ב׳: מימוש הבטוחה
134חמימוש בידי נושה מובטחתיקונים: תשפ״ב
(א)מומש נכס בידי נושה מובטח לפי סעיף 248 לחוק, יודיע הנושה המובטח לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש.
(ב)ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי סעיף 250 לחוק, את פירוט הוצאות המימוש, וכן את ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין; להודעה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה, והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר.
(ג)נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את הודעת הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב.
(ד)נותרה תמורה ממימוש הנכס מעבר לסכום החוב המובטח, יעביר הנושה המובטח את התמורה האמורה לנאמן בתוך 5 ימים ממועד המימוש.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 248 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 248
- סעיף 250 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 250
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מומש נכס בידי נושה מובטח לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 248|סעיף 248 לחוק}}, יודיע הנושה המובטח לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 250|סעיף 250 לחוק}}, את פירוט הוצאות המימוש, וכן את ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין; להודעה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה, והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את הודעת הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב.
{{ח:תת|(ד)}} נותרה תמורה ממימוש הנכס מעבר לסכום החוב המובטח, יעביר הנושה המובטח את התמורה האמורה לנאמן בתוך 5 ימים ממועד המימוש.134טמימוש בידי הנאמןתיקונים: תשפ״ב
(א)מימש הנאמן נכס לפי סעיף 248 לחוק, יודיע הנאמן לבית המשפט ולממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, ולנושה המובטח, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש.
(ב)ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי סעיף 250 לחוק וכן את פירוט ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין.
(ג)נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את תביעת החוב שהגיש הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 248 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 248
- סעיף 250 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 250
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מימש הנאמן נכס לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 248|סעיף 248 לחוק}}, יודיע הנאמן לבית המשפט ולממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, ולנושה המובטח, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 250|סעיף 250 לחוק}} וכן את פירוט ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את תביעת החוב שהגיש הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב.פרק ב׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה
135פרסום הודעה על חלוקות
הנאמן ימציא לממונה הודעה על כוונתו לבצע חלוקה 30 ימים לפני כל חלוקת ביניים ולפני חלוקה סופית, והממונה יפרסם על כך הודעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן ימציא לממונה הודעה על כוונתו לבצע חלוקה 30 ימים לפני כל חלוקת ביניים ולפני חלוקה סופית, והממונה יפרסם על כך הודעה.136אופן ביצוע החלוקותתיקונים: [הודעות]
(א)תשלומים מתוך נכסי קופת הנשייה יבוצעו באמצעות הממונה לפי בקשת הנאמן.
(ב)הממונה רשאי להורות על ביצוע חלוקות באמצעות הנאמן; הורה הממונה כאמור, יורה לנאמן על אופן פתיחת חשבון נאמנות וניהולו לשם כך והפקדת כספים בו.
(ג)אם גובה התשלום לנושה נמוך מ־30 שקלים חדשים ולא העביר הנושה מספר חשבון בנק עדכני, רשאי הממונה שלא לכלול אותו בחלוקה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 33 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תשלומים מתוך נכסי קופת הנשייה יבוצעו באמצעות הממונה לפי בקשת הנאמן.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להורות על ביצוע חלוקות באמצעות הנאמן; הורה הממונה כאמור, יורה לנאמן על אופן פתיחת חשבון נאמנות וניהולו לשם כך והפקדת כספים בו.
{{ח:תת|(ג)}} אם גובה התשלום לנושה נמוך מ־30 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 33 ש״ח)}} ולא העביר הנושה מספר חשבון בנק עדכני, רשאי הממונה שלא לכלול אותו בחלוקה.
{{ח:קטע1|חלק ד1|חלק ד׳1: מעמד הנושים וזכויותיהם|תיקון: תשפ״א}}פרק א׳: ועדת הנושים
סימן א׳: חברות בוועדת הנושים והקמתה
136אמספר חברי הוועדהתיקונים: תשפ״א, תשפ״ב
מספר החברים בוועדת נושים כמשמעותה בסעיף 263 לחוק (בפרק זה – הוועדה) לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 263 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 263
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר החברים בוועדת נושים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 263|בסעיף 263 לחוק}} ({{ח:פנימי|חלק ד1 פרק א|בפרק זה}} – הוועדה) לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.136בחברות בוועדהתיקונים: תשפ״א
נושה או מי מטעמו יכול לכהן בוועדה אם התקיימו בו כל אלה:
(1)הנאמן אישר את תביעת החוב שלו;
(2)נשייתו אינה מובטחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושה או מי מטעמו יכול לכהן בוועדה אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הנאמן אישר את תביעת החוב שלו;
{{ח:תת|(2)}} נשייתו אינה מובטחת.136גהקמת הוועדהתיקונים: תשפ״א, תשפ״ב
(א)החליטה אסיפת הנושים על הרכב הוועדה, תוקם הוועדה אחרי שהנאמן אישר שהתקיימו התנאים בחוק ובתקנות אלה לצורך הקמתה ולאחר ששלח על כך הודעה לבית המשפט; הוועדה תבחר את יושב הראש מבין חבריה.
(ב)עם מינויו יחתום חבר הוועדה על כתב מינוי ובו יצהיר כי מתקיימים בו התנאים המפורטים בתקנה 136ב, שאינו נמצא בניגוד עניינים וכי הוא מתחייב לשמור על סודיות המידע שיגיע לידיו מתוקף תפקידו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החליטה אסיפת הנושים על הרכב הוועדה, תוקם הוועדה אחרי שהנאמן אישר שהתקיימו התנאים {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק}} ובתקנות אלה לצורך הקמתה ולאחר ששלח על כך הודעה לבית המשפט; הוועדה תבחר את יושב הראש מבין חבריה.
{{ח:תת|(ב)}} עם מינויו יחתום חבר הוועדה על כתב מינוי ובו יצהיר כי מתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 136ב|בתקנה 136ב}}, שאינו נמצא בניגוד עניינים וכי הוא מתחייב לשמור על סודיות המידע שיגיע לידיו מתוקף תפקידו.136דפגם במינויתיקונים: תשפ״א
פגם או שיבוש במינויו של חבר ועדה לא יגרע מתוקפו של מעשה שעשה בתום לב במסגרת תפקידו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פגם או שיבוש במינויו של חבר ועדה לא יגרע מתוקפו של מעשה שעשה בתום לב במסגרת תפקידו.136הפקיעת חברות בוועדהתיקונים: תשפ״א
חברותו של אדם בוועדה תסתיים באחת מאלה:
(1)הוא התפטר או שכהונתו הופסקה כאמור בתקנה 136ז;
(2)הוא נעדר ברציפות משלוש ישיבות של הוועדה;
(3)הוא חדל להיות נושה או שהחליט הנאמן לדחות את תביעת החוב שלו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חברותו של אדם בוועדה תסתיים באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא התפטר או שכהונתו הופסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 136ז|בתקנה 136ז}};
{{ח:תת|(2)}} הוא נעדר ברציפות משלוש ישיבות של הוועדה;
{{ח:תת|(3)}} הוא חדל להיות נושה או שהחליט הנאמן לדחות את תביעת החוב שלו.136והתפטרות חבר בוועדהתיקונים: תשפ״א
חבר ועדה רשאי להתפטר במסירת הודעה ליושב ראש הוועדה; ההתפטרות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה, אלא אם כן צוין בהודעה מועד מאוחר יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר ועדה רשאי להתפטר במסירת הודעה ליושב ראש הוועדה; ההתפטרות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה, אלא אם כן צוין בהודעה מועד מאוחר יותר.136זהפסקת כהונה של חבר ועדהתיקונים: תשפ״א, תשפ״ב
אסיפת הנושים רשאית בכל עת להפסיק את כהונתו של חבר בוועדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אסיפת הנושים רשאית בכל עת להפסיק את כהונתו של חבר בוועדה.136חפינוי מקום של חברי הוועדהתיקונים: תשפ״א, תשפ״ב
התפנה מקום בוועדה, יפנה יושב ראש הוועדה לנאמן בבקשה לכנס את אסיפת הנושים לשם מילוי המקום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התפנה מקום בוועדה, יפנה יושב ראש הוועדה לנאמן בבקשה לכנס את אסיפת הנושים לשם מילוי המקום.136טכינוס הוועדהתיקונים: תשפ״א, תשפ״ב
הוועדה תתכנס לבקשת אחד מאלה: יושב הראש שלה, הנאמן, אסיפת הנושים או שני חברי הוועדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוועדה תתכנס לבקשת אחד מאלה: יושב הראש שלה, הנאמן, אסיפת הנושים או שני חברי הוועדה.פרק ב׳: אסיפות נושים
סימן א׳: זימון אסיפת נושים
136ימשלוח ההודעהתיקונים: תשפ״ב
(א)הנאמן ימציא הודעה על כינוס אסיפת נושים ליחיד ולנושים שמתקיימים בהם התנאים שבתקנה 136יא, 21 ימים לפחות לפני מועד קיום האסיפה, ויצרף אליה את המסמכים האלה:
(1)נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח;
(2)נוסח כתב הצבעה;
(3)כל מידע או מסמך אחר שהורה לו בית המשפט או הממונה.
(ב)הממונה רשאי, לבקשת הנאמן, להורות על שינוי המועדים להמצאת ההודעה.
(ג)חוקיות אסיפת הנושים לא תיפגע בשל כך בלבד שהודעה כאמור לא התקבלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנאמן ימציא הודעה על כינוס אסיפת נושים ליחיד ולנושים שמתקיימים בהם התנאים {{ח:פנימי|סעיף 136יא|שבתקנה 136יא}}, 21 ימים לפחות לפני מועד קיום האסיפה, ויצרף אליה את המסמכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח;
{{ח:תתת|(2)}} נוסח כתב הצבעה;
{{ח:תתת|(3)}} כל מידע או מסמך אחר שהורה לו בית המשפט או הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לבקשת הנאמן, להורות על שינוי המועדים להמצאת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} חוקיות אסיפת הנושים לא תיפגע בשל כך בלבד שהודעה כאמור לא התקבלה.136יאנמעני ההודעהתיקונים: תשפ״ב
הנאמן ישלח הודעה כאמור בתקנה 136י לנושים האלה:
(1)טרם חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק – לנושה שהגיש תביעת חוב, או שמנוי בבקשת החייב לצו לפתיחת הליכים;
(2)חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק – לנושה שהגיש תביעת חוב.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 210 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 210
- סעיף 210 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 210
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאמן ישלח הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 136י|בתקנה 136י}} לנושים האלה:
{{ח:תת|(1)}} טרם חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 210|סעיף 210 לחוק}} – לנושה שהגיש תביעת חוב, או שמנוי בבקשת החייב לצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תת|(2)}} חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 210|סעיף 210 לחוק}} – לנושה שהגיש תביעת חוב.136יבפרטי ההודעהתיקונים: תשפ״ב
ההודעה על אסיפת נושים שישלח הנאמן לפי תקנה 136י תכלול את הפרטים האלה:
(1)התאריך, השעה והמקום של האסיפה;
(2)המטרה שלשמה מתכנסת האסיפה והנושאים שעל סדר יומה;
(3)לדרישת מי מתכנסת האסיפה;
(4)מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפה;
(5)המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה;
(6)הרוב הקבוע בחוק להכרעה בנוגע להחלטות שעל סדר יומה של האסיפה;
(7)המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההודעה על אסיפת נושים שישלח הנאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 136י|תקנה 136י}} תכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאריך, השעה והמקום של האסיפה;
{{ח:תתת|(2)}} המטרה שלשמה מתכנסת האסיפה והנושאים שעל סדר יומה;
{{ח:תתת|(3)}} לדרישת מי מתכנסת האסיפה;
{{ח:תתת|(4)}} מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפה;
{{ח:תתת|(5)}} המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה;
{{ח:תתת|(6)}} הרוב הקבוע {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק}} להכרעה בנוגע להחלטות שעל סדר יומה של האסיפה;
{{ח:תתת|(7)}} המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני.סימן ב׳: זכות הצבעה של נושים שאינם מובטחים
136יגמועד הזכאות להגשת תביעות חוב לצורך הצבעהתיקונים: תשפ״ב
זכאי להצביע באסיפת נושים נושה שהגיש תביעת חוב לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד האסיפה; כמו כן רשאי להצביע מי שהנאמן אישר לו להגיש את תביעת החוב שלו לאחר המועד האמור אם מצא כי מוצדק לאפשר את הגשתה לצורך ההצבעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכאי להצביע באסיפת נושים נושה שהגיש תביעת חוב לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד האסיפה; כמו כן רשאי להצביע מי שהנאמן אישר לו להגיש את תביעת החוב שלו לאחר המועד האמור אם מצא כי מוצדק לאפשר את הגשתה לצורך ההצבעה.136ידבחינת תביעת חוב לצורך הצבעהתיקונים: תשפ״ב
(א)ראה הנאמן כי אין ביכולתו לבחון תביעת חוב כאמור בסעיף 262(ב) לחוק עד מועד קיום אסיפת הנושים, רשאי הנאמן –
(1)לדחות את אסיפת הנושים למועד מאוחר יותר שיאפשר לו לבחון את התביעה כאמור, ובלבד שהאסיפה הנדחית תתקיים לא יאוחר מעשרה ימים מהמועד המקורי לקיום האסיפה;
(2)לסמן את התביעה כתביעה על תנאי ולהתיר לאותו נושה להצביע באסיפת הנושים בכפוף להחלטתו של הנאמן בדבר זכות ההצבעה.
(ב)הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף 211(ד) לחוק תהיה לפי הערך שבו הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי התקיימותו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ויצרף את הנושה כמשיב ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפת הנושים ובדבר כוח הצבעתו, ורשאי בית המשפט להורות על דחיית מועד האסיפה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 262(ב) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 262
- סעיף 211(ד) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 211
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה הנאמן כי אין ביכולתו לבחון תביעת חוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 262|בסעיף 262(ב) לחוק}} עד מועד קיום אסיפת הנושים, רשאי הנאמן –
{{ח:תתת|(1)}} לדחות את אסיפת הנושים למועד מאוחר יותר שיאפשר לו לבחון את התביעה כאמור, ובלבד שהאסיפה הנדחית תתקיים לא יאוחר מעשרה ימים מהמועד המקורי לקיום האסיפה;
{{ח:תתת|(2)}} לסמן את התביעה כתביעה על תנאי ולהתיר לאותו נושה להצביע באסיפת הנושים בכפוף להחלטתו של הנאמן בדבר זכות ההצבעה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 211|סעיף 211(ד) לחוק}} תהיה לפי הערך שבו הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי התקיימותו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ויצרף את הנושה כמשיב ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפת הנושים ובדבר כוח הצבעתו, ורשאי בית המשפט להורות על דחיית מועד האסיפה.136טוהמצאת החלטת הנאמן בקשר לזכות הצבעה של נושהתיקונים: תשפ״ב
החליט הנאמן כי לנושה זכות הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד אסיפת הנושים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החליט הנאמן כי לנושה זכות הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד אסיפת הנושים.136טזפניית נושה לבית המשפט בעניין החלטת הנאמןתיקונים: תשפ״ב
(א)נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את החלטת הנאמן בקשר לזכותו להצביע באסיפת נושים; הבקשה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה ההחלטה לנושה.
(ב)פנייה לבית המשפט לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום אסיפת הנושים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ג)שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי בית המשפט להורות על קיומה של אסיפת נושים נוספת או לתת כל צו אחר כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את החלטת הנאמן בקשר לזכותו להצביע באסיפת נושים; הבקשה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה ההחלטה לנושה.
{{ח:תת|(ב)}} פנייה לבית המשפט לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום אסיפת הנושים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי בית המשפט להורות על קיומה של אסיפת נושים נוספת או לתת כל צו אחר כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין.136יזאופן ההצבעהתיקונים: תשפ״ב
נושה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפת נושים בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה, ויחולו בעניין זה תקנות 59י עד 59יג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נושה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפת נושים בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה, ויחולו בעניין זה {{ח:פנימי|סעיף 59י|תקנות 59י עד 59יג}}.
{{ח:קטע1|חלק ה|חלק ה׳: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}פרק א׳: המצאה
137הגדרה לחלק ה׳
בחלק זה, ”הודעה אלקטרונית“ – הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת הממונט הכוללת קישור אליו שפתיחתו אפשרית באמצעות קוד הגישה למערכת הממונט שסיפק הממונה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}}, ”הודעה אלקטרונית“ – הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת הממונט הכוללת קישור אליו שפתיחתו אפשרית באמצעות קוד הגישה למערכת הממונט שסיפק הממונה.138חובת המצאה לממונה
המגיש בקשה, כתב בי־דין או מסמך אחר לבית המשפט, ובכלל זה בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנו לממונה בלא דיחוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המגיש בקשה, כתב בי־דין או מסמך אחר לבית המשפט, ובכלל זה בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנו לממונה בלא דיחוי.139דרכי המצאה מהנאמן לממונה
(א)בקשה, דוח, העתק של כתב בי־דין, הודעה או כל מסמך אחר שמגיש הנאמן לממונה לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, ימציא הנאמן בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים.
(ב)הממונה רשאי להורות לנאמן להמציא לו את המסמכים האמורים בתקנת משנה (א), גם במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה או בדרך אחרת שהורה עליה הממונה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה, דוח, העתק של כתב בי־דין, הודעה או כל מסמך אחר שמגיש הנאמן לממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}}, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, ימציא הנאמן בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להורות לנאמן להמציא לו את המסמכים האמורים בתקנת משנה (א), גם במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה או בדרך אחרת שהורה עליה הממונה.140דרכי המצאה מהממונה לנאמן
החלטה, הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שלפי החוק או לפי תקנות אלה שולח הממונה לנאמן, ישלח אותה הממונה בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה, הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שלפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} או לפי תקנות אלה שולח הממונה לנאמן, ישלח אותה הממונה בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים.141המצאה לנמעןתיקונים: תשפ״א־3
(א)הודעה, דרישה, החלטה, צו או כל מסמך אחר שהממונה או הנאמן נדרשים להמציא לפי החוק לנמען, יכול שיומצאו בהמצאה אלקטרונית באמצעות הודעה אלקטרונית שתישלח באמצעות מערכת הממונט, ובלבד שהממונה יידע את מגיש הבקשה ששימוש במערכת הממונט מאפשר המצאה אלקטרונית מהממונה וכל עוד הנמען לא הודיע שמסמכים לא יומצאו לו בדרך זו; בתקנת משנה זו, ”נמען“ – כל מי שהגיש מסמך באמצעות מערכת הממונט.
(ב)המצאה אלקטרונית תהיה לכתובת הדואר האלקטרוני של מבקש כפי שציין במסמך שהגיש באמצעות המערכת המקוונת.
(ג)המצאת מסמכים מהממונה בדרך שאינה אלקטרונית תהיה בדרך הקבועה בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי, ואולם מסמך שניתן להמציא בדואר, יישלח בדואר שאינו רשום ובלא אישור מסירה והנאמן יוודא קבלתו, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
- בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הודעה, דרישה, החלטה, צו או כל מסמך אחר שהממונה או הנאמן נדרשים להמציא לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} לנמען, יכול שיומצאו בהמצאה אלקטרונית באמצעות הודעה אלקטרונית שתישלח באמצעות מערכת הממונט, ובלבד שהממונה יידע את מגיש הבקשה ששימוש במערכת הממונט מאפשר המצאה אלקטרונית מהממונה וכל עוד הנמען לא הודיע שמסמכים לא יומצאו לו בדרך זו; בתקנת משנה זו, ”נמען“ – כל מי שהגיש מסמך באמצעות מערכת הממונט.
{{ח:תת|(ב)}} המצאה אלקטרונית תהיה לכתובת הדואר האלקטרוני של מבקש כפי שציין במסמך שהגיש באמצעות המערכת המקוונת.
{{ח:תת|(ג)}} המצאת מסמכים מהממונה בדרך שאינה אלקטרונית תהיה בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי}}, ואולם מסמך שניתן להמציא בדואר, יישלח בדואר שאינו רשום ובלא אישור מסירה והנאמן יוודא קבלתו, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.142שינוי מען
(א)יחיד, נושה שהגיש תביעת חוב וכל מי שהגיש בקשה לממונה, יודיעו לממונה על כל שינוי במענם למסירת מסמכים מיד לאחר שינוי המען.
(ב)מי שהגיש בקשה באמצעות מערכת הממונט יודיע לממונה בדבר שינוי של כתובת הדואר האלקטרוני או כל תקלה, פגיעה או שינוי ביכולתו לקבל הודעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יחיד, נושה שהגיש תביעת חוב וכל מי שהגיש בקשה לממונה, יודיעו לממונה על כל שינוי במענם למסירת מסמכים מיד לאחר שינוי המען.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהגיש בקשה באמצעות מערכת הממונט יודיע לממונה בדבר שינוי של כתובת הדואר האלקטרוני או כל תקלה, פגיעה או שינוי ביכולתו לקבל הודעה.143המצאה בידי בעל עניין בהליכים
(א)בעל עניין בהליכי חדלות פירעון ימציא לממונה או לנאמן מסמך באמצעות מערכת הממונט, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בעל העניין בהליכי חדלות פירעון אינו מיוצג, רשאי הוא להמציא מסמכים לממונה או לנאמן, באמצעות הממונה, בדואר רשום או במסירה אישית במשרדי הממונה.
(ג)העתק כתב בי־דין שיש להגישו לבית המשפט בעותק מודפס, יש להגיש לממונה נוסף על ההגשה המקוונת, גם בדרך שבה הוגש לבית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל עניין בהליכי חדלות פירעון ימציא לממונה או לנאמן מסמך באמצעות מערכת הממונט, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בעל העניין בהליכי חדלות פירעון אינו מיוצג, רשאי הוא להמציא מסמכים לממונה או לנאמן, באמצעות הממונה, בדואר רשום או במסירה אישית במשרדי הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} העתק כתב בי־דין שיש להגישו לבית המשפט בעותק מודפס, יש להגיש לממונה נוסף על ההגשה המקוונת, גם בדרך שבה הוגש לבית המשפט.144חזקת המצאה
בהמצאה אלקטרונית באמצעות המערכת המקוונת יחולו הוראות אלה:
(1)מועד שליחתו של מסמך שנשלח בהמצאה אלקטרונית לפי התאריך והשעה שמופיעים בשעון הפנימי שבמערכת המחשוב של השולח, המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה; ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א׳ עד ה׳ בשבוע או ביום ו׳ או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
(2)המצאה אלקטרונית כאמור בפסקה (1) לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי־קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;
(3)עם קליטת מסמך שהוגש לממונה או לנאמן בהמצאה אלקטרונית, יומצא לשולח, באופן מקוון, אישור על הגשת המסמך, ובו יצוין מועד קליטת המסמך במערכת המחשוב של הממונה; לא קיבל השולח אישור כאמור, רשאי הוא לפנות, באופן שיורה הממונה בענייני המערכת המקוונת, בבקשה לקבלו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהמצאה אלקטרונית באמצעות המערכת המקוונת יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מועד שליחתו של מסמך שנשלח בהמצאה אלקטרונית לפי התאריך והשעה שמופיעים בשעון הפנימי שבמערכת המחשוב של השולח, המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה; ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א׳ עד ה׳ בשבוע או ביום ו׳ או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
{{ח:תת|(2)}} המצאה אלקטרונית כאמור בפסקה (1) לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי־קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;
{{ח:תת|(3)}} עם קליטת מסמך שהוגש לממונה או לנאמן בהמצאה אלקטרונית, יומצא לשולח, באופן מקוון, אישור על הגשת המסמך, ובו יצוין מועד קליטת המסמך במערכת המחשוב של הממונה; לא קיבל השולח אישור כאמור, רשאי הוא לפנות, באופן שיורה הממונה בענייני המערכת המקוונת, בבקשה לקבלו.145המצאה בין בעלי עניין בהליכים המתנהלים אצל הממונהתיקונים: תשפ״א־3
הודעה, דרישה, החלטה, בקשה, צו או כל מסמך אחר שעל הנאמן ועל בעלי העניין בהליכים המתנהלים אצל הממונה להמציא זה לזה, יומצאו בדרך הקבועה בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי והסמכויות הנתונות לפי אותו פרק לבית המשפט או הרשם יהיו בידי הממונה, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יט
- אותו פרק → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה, דרישה, החלטה, בקשה, צו או כל מסמך אחר שעל הנאמן ועל בעלי העניין בהליכים המתנהלים אצל הממונה להמציא זה לזה, יומצאו בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי}} והסמכויות הנתונות לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|אותו פרק}} לבית המשפט או הרשם יהיו בידי הממונה, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.פרק ב׳: הליכים בבית המשפט
146פנייה לבית המשפט למתן הוראות
בקשת הממונה למתן הוראות לבית המשפט יכול שתהיה בעל פה במהלך הדיון או בכתב, ובלא תצהיר זולת אם הורה בית המשפט אחרת, וניתן לצרף אליה דוח של הממונה; בית המשפט יקבל דוח כאמור כראיה לכאורה על תוכנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשת הממונה למתן הוראות לבית המשפט יכול שתהיה בעל פה במהלך הדיון או בכתב, ובלא תצהיר זולת אם הורה בית המשפט אחרת, וניתן לצרף אליה דוח של הממונה; בית המשפט יקבל דוח כאמור כראיה לכאורה על תוכנו.147הממונה כצד להליכים
הממונה רשאי לנקוט עמדה בדיון בבית המשפט במסגרת הליכים לפי החוק במתן הודעה בכתב בלי להתייצב בעת הדיון, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה רשאי לנקוט עמדה בדיון בבית המשפט במסגרת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} במתן הודעה בכתב בלי להתייצב בעת הדיון, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתו.148הוצאות הממונה
בית המשפט רשאי להורות, לבקשת הממונה, כי הוצאות חריגות שהוציא הממונה במהלך הליכי חדלות הפירעון ישולמו לו מתוך נכסי קופת הנשייה כהוצאות הליך; לבקשה יצרף הממונה דוח המפרט את פעולותיו והוצאותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות, לבקשת הממונה, כי הוצאות חריגות שהוציא הממונה במהלך הליכי חדלות הפירעון ישולמו לו מתוך נכסי קופת הנשייה כהוצאות הליך; לבקשה יצרף הממונה דוח המפרט את פעולותיו והוצאותיו.פרק ג׳: בקרת חשבונות
149בקרת חשבונות
הממונה רשאי למנות רואה חשבון או מבקר חשבונות כדי לבקר את חשבונות הנאמן; מונה מבקר כאמור, ימציא לו הנאמן, לפי בקשת המבקר, את כל האסמכתאות והמסמכים הדרושים לביקורת הדוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה רשאי למנות רואה חשבון או מבקר חשבונות כדי לבקר את חשבונות הנאמן; מונה מבקר כאמור, ימציא לו הנאמן, לפי בקשת המבקר, את כל האסמכתאות והמסמכים הדרושים לביקורת הדוח.פרק ד׳: בקשות המוגשות לממונה והטיפול בהן
150הגשת בקשות לממונה
(א)בקשה המוגשת לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימת המבקש או בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר.
(ב)הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם המבקש ואת מספר זהותו, שם עורך דינו של המבקש ומספר רישיונו אם הוא מיוצג, את המען ופרטי ההתקשרות של המבקש ועורך דינו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם, את פרטי הנאמן ואת נושא הבקשה לפי רשימה שיורה הממונה; בתקנת משנה זו, ”פרטי התקשרות“ – מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני, אם ישנה.
(ג)הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה המוגשת לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימת המבקש או בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם המבקש ואת מספר זהותו, שם עורך דינו של המבקש ומספר רישיונו אם הוא מיוצג, את המען ופרטי ההתקשרות של המבקש ועורך דינו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם, את פרטי הנאמן ואת נושא הבקשה לפי רשימה שיורה הממונה; בתקנת משנה זו, ”פרטי התקשרות“ – מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני, אם ישנה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו.151בקשות הנאמן
(א)בקשה שמגיש הנאמן לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה הממונה אחרת.
(ב)הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם הנאמן, מספר זהותו ומענו, שם עורך דינו של הנאמן, אם הוא מיוצג, ומספר רישיונו ומענו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם; בתקנת משנה זו, ”פרטי התקשרות“ – מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני.
(ג)הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו.
(ד)הממונה רשאי להחליט בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן:
(1)תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד לפי סעיף 132(א)(1) לחוק;
(2)פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 132(א)(4) לחוק;
(3)בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 132(א)(1) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 132
- סעיף 132(א)(4) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 132
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה שמגיש הנאמן לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה הממונה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם הנאמן, מספר זהותו ומענו, שם עורך דינו של הנאמן, אם הוא מיוצג, ומספר רישיונו ומענו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם; בתקנת משנה זו, ”פרטי התקשרות“ – מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להחליט בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 132|סעיף 132(א)(1) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על נכסי קופת הנשייה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 132|סעיף 132(א)(4) לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.152הוראות להגשת בקשה והדיון בהתיקונים: תשפ״א־3
(א)
(ב)הוגשה בקשה לממונה והחליט הממונה שהיא מצריכה תשובה, או שנדרשת תשובה לפי החוק, רשאי המשיב להשיב לה בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שעליו הורה הממונה.
(ג)לא הגיב המשיב במועד, יחליט הממונה בבקשה בלא תגובה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לממונה והחליט הממונה שהיא מצריכה תשובה, או שנדרשת תשובה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}}, רשאי המשיב להשיב לה בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שעליו הורה הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיב המשיב במועד, יחליט הממונה בבקשה בלא תגובה.153טיפול הממונה בבקשות
הממונה יחליט בבקשות שהוגשו לו בתוך 30 ימים, ואם נדרשה תגובה, בתוך 30 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה; בבקשה שעניינה הסרת הגבלה כאמור בסעיפים 143 או 169 לחוק יחליט הממונה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה לו, ואם נדרשה תגובה, בתוך 14 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיפים 143 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 143
- או 169 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 169
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה יחליט בבקשות שהוגשו לו בתוך 30 ימים, ואם נדרשה תגובה, בתוך 30 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה; בבקשה שעניינה הסרת הגבלה כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 143|בסעיפים 143}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 169|או 169 לחוק}} יחליט הממונה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה לו, ואם נדרשה תגובה, בתוך 14 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה.154פרסום החלטות הממונה
הממונה יפרסם לציבור החלטות שקיבל בהליכי חדלות פירעון לפי אמות מידה שעליהן יחליט; מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם לציבור החלטות שנתנו רשמי ההוצאה לפועל, בהליכי חדלות פירעון, לפי אמות מידה שעליהן יחליט; אמות מידה לפי תקנה זו יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של מי שהחליט עליהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה יפרסם לציבור החלטות שקיבל בהליכי חדלות פירעון לפי אמות מידה שעליהן יחליט; מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם לציבור החלטות שנתנו רשמי ההוצאה לפועל, בהליכי חדלות פירעון, לפי אמות מידה שעליהן יחליט; אמות מידה לפי תקנה זו יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של מי שהחליט עליהן.154אהגבלה על העברת מידע מהממונהתיקונים: תשפ״א
הממונה לא יעביר או יעמיד לעיון הציבור מידע לגבי הליכים לפי החוק לאחר שחלפו 3 שנים מתום ההליך.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה לא יעביר או יעמיד לעיון הציבור מידע לגבי הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} לאחר שחלפו 3 שנים מתום ההליך.פרק ה׳: פגרות בהליכי חדלות פירעון אצל הממונה
155תקופות פגרה
תקופת הפגרה בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני הממונה, יהיו מדי שנה כדלהלן:
(1)פגרת סוכות – מיום י״ד בתשרי עד יום כ״ב בתשרי;
(2)פגרת הפסח – מיום י״ד בניסן עד יום כ״א בניסן;
(3)פגרת הקיץ – מיום 20 באוגוסט עד יום 5 בספטמבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת הפגרה בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני הממונה, יהיו מדי שנה כדלהלן:
{{ח:תת|(1)}} פגרת סוכות – מיום י״ד בתשרי עד יום כ״ב בתשרי;
{{ח:תת|(2)}} פגרת הפסח – מיום י״ד בניסן עד יום כ״א בניסן;
{{ח:תת|(3)}} פגרת הקיץ – מיום 20 באוגוסט עד יום 5 בספטמבר.156דיון בימי הפגרה
בימי הפגרה ידון הממונה בעניינים מסוימים שהובאו לפניו, שאינם סובלים דיחוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בימי הפגרה ידון הממונה בעניינים מסוימים שהובאו לפניו, שאינם סובלים דיחוי.157סוגי עניינים שיידונו בפגרה
הממונה יורה על סוג עניינים המתנהלים לפניו שישמעו בתקופת הפגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה יורה על סוג עניינים המתנהלים לפניו שישמעו בתקופת הפגרה.158יום ו׳ כפגרה
במניין ימי תקופה שנקבעה בחיקוק, או שהורה עליה הממונה, יראו את יום ו׳ בשבוע כיום פגרה, אם הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה בהליך המתנהל לפני הממונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במניין ימי תקופה שנקבעה בחיקוק, או שהורה עליה הממונה, יראו את יום ו׳ בשבוע כיום פגרה, אם הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה בהליך המתנהל לפני הממונה.
{{ח:קטע1|חלק ו|חלק ו׳: אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון}}159בקשה להטלת אחריות
(א)בקשה של הממונה או של הנאמן מבית המשפט להורות כי דירקטור או מנהל כללי יישא באחריות לנזקים לפי סעיף 288 לחוק, בקשה של הממונה או של הנאמן להורות לבעל תפקיד לפצות, לשלם או להשיב נכס לתאגיד כאמור בסעיף 289 לחוק ובקשה של הממונה או של הנאמן להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד לפי סעיף 290 לחוק, תוגש בפירוט העובדות שעליהן מבוססת הבקשה.
(ב)בקשה של החייב או נושה של התאגיד להטיל אחריות על נאמן, מי שפעל מטעמו או כונס נכסים תלווה בתצהיר של המבקש לאימות העובדות הכלולות בה, ורשאי בית המשפט לדרוש מהממונה או מהנאמן להגיש לו דוח על העובדות הנוגעות לבקשה.
(ג)בקשה לפי תקנת משנה (א) או (ב) תומצא למשיב יחד עם הזמנה לדין, והמשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה; בית המשפט רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות לבקשה, אם יראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 288 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 288
- בסעיף 289 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 289
- סעיף 290 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 290
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה של הממונה או של הנאמן מבית המשפט להורות כי דירקטור או מנהל כללי יישא באחריות לנזקים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 288|סעיף 288 לחוק}}, בקשה של הממונה או של הנאמן להורות לבעל תפקיד לפצות, לשלם או להשיב נכס לתאגיד כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 289|בסעיף 289 לחוק}} ובקשה של הממונה או של הנאמן להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 290|סעיף 290 לחוק}}, תוגש בפירוט העובדות שעליהן מבוססת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה של החייב או נושה של התאגיד להטיל אחריות על נאמן, מי שפעל מטעמו או כונס נכסים תלווה בתצהיר של המבקש לאימות העובדות הכלולות בה, ורשאי בית המשפט לדרוש מהממונה או מהנאמן להגיש לו דוח על העובדות הנוגעות לבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לפי תקנת משנה (א) או (ב) תומצא למשיב יחד עם הזמנה לדין, והמשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה; בית המשפט רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות לבקשה, אם יראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים.
{{ח:קטע1|חלק ו1|חלק ו׳1: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים|תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2}}פרק א׳: פרשנות והמצאה
סימן א׳: כללי
159אהגדרותתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
בחלק זה –
”הסדר חוב“ – כהגדרתו בסעיף 318 לחוק;
”בקשה להסדר חוב“ – בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו לפי סעיף 321 לחוק.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 318 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 318
- סעיף 321 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 321
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ו1|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר חוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 318|בסעיף 318 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה להסדר חוב“ – בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 321|סעיף 321 לחוק}}.159בהמצאה ומען להמצאהתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2
תקנות 11, 12 ו־65 עד 67 יחולו בהליכים לפי חלק זה, בשינויים המחויבים.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 65|ו־65 עד 67}} יחולו בהליכים לפי {{ח:פנימי|חלק ו1|חלק זה}}, בשינויים המחויבים.פרק א׳1: הגשת בקשה להסדר חוב
סימן א׳: הגשת בקשה להסדר חוב לגבי תאגיד
159ב1הגשת בקשת תאגיד להסדר חובתיקונים: תשפ״ב
(א)תאגיד או חבר התאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשה את הנסיבות שהובילו לצורך בהסדר החוב וכן יצרף לבקשה את כל אלה:
(1)הפרטים והמסמכים המנויים בתקנות 13(1) עד (6) ו־14(4);
(2)ציון הפעולות הנדרשות לשם ביצוע הסדר החוב, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ומבנה כוח האדם;
(3)מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד במהלך תקופת ההסדר ועלות מימונה, בצירוף פרטיו המלאים של נותן המימון והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים למימון זה, אם נדרשים כאלה, וכן תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות ההסדר המוצע על פני המצב הקיים; והכול בציון המועד שאליו נוגעת ההערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה;
(4)כלל ההסדר המוצע פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82(ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו;
(5)הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג, אם קיימת.
(ב)בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 82(ב)(5) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 82
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תאגיד או חבר התאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשה את הנסיבות שהובילו לצורך בהסדר החוב וכן יצרף לבקשה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים והמסמכים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנות 13(1) עד (6)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} ציון הפעולות הנדרשות לשם ביצוע הסדר החוב, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ומבנה כוח האדם;
{{ח:תתת|(3)}} מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד במהלך תקופת ההסדר ועלות מימונה, בצירוף פרטיו המלאים של נותן המימון והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים למימון זה, אם נדרשים כאלה, וכן תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות ההסדר המוצע על פני המצב הקיים; והכול בציון המועד שאליו נוגעת ההערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה;
{{ח:תתת|(4)}} כלל ההסדר המוצע פטור מאחריות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 82|בסעיף 82(ב)(5) לחוק}}, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו;
{{ח:תתת|(5)}} הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג, אם קיימת.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.159ב2הגשת בקשה להסדר חוב בידי נושה של תאגידתיקונים: תשפ״ב
(א)נושה של תאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשתו כי התקיימו לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9 לחוק וכן יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן:
(1)נסח התאגיד;
(2)הפרטים והמסמכים המנויים בתקנה 159ב1(2) עד (4).
(ב)בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 9 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נושה של תאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשתו כי התקיימו לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}} וכן יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} נסח התאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים והמסמכים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 159ב1|בתקנה 159ב1(2) עד (4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.159ב3הוראת בית המשפט לגבי פרטים ומסמכיםתיקונים: תשפ״ב
בית המשפט רשאי, לבקשת תאגיד או נושה, להורות כי יוגשו מסמכים ויפורטו פרטים אחרים, נוסף על הפרטים המנויים בתקנות 159ב1 ו־159ב2, או להורות על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו אף על פי שלא פורטו חלק מהפרטים המנויים בתקנות 159ב1 ו־159ב2, הכול כפי שיורה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת תאגיד או נושה, להורות כי יוגשו מסמכים ויפורטו פרטים אחרים, נוסף על הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 159ב1|בתקנות 159ב1}} {{ח:פנימי|סעיף 159ב2|ו־159ב2}}, או להורות על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו אף על פי שלא פורטו חלק מהפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 159ב1|בתקנות 159ב1}} {{ח:פנימי|סעיף 159ב2|ו־159ב2}}, הכול כפי שיורה.סימן ב׳: המצאה ופרסום של בקשה להסדר חוב לגבי תאגיד
159גהמצאה לצורך פרסוםתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
מגיש בקשה להסדר חוב לגבי תאגיד ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה, וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה; הוחלט על דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגיש בקשה להסדר חוב לגבי תאגיד ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה, וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה; הוחלט על דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.159דפרסום הודעה על הגשת בקשה להסדר חובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
(א)הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה להסדר חוב באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
(ב)הודעה בדבר הגשת בקשה להסדר חוב תכלול מידע בדבר שם התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו, בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, תאריך הגשת הבקשה ותאריך הפרסום, מועד הדיון בבקשה אם הוחלט עליו, וכן פרטי מגיש הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה להסדר חוב באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר הגשת בקשה להסדר חוב תכלול מידע בדבר שם התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו, בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, תאריך הגשת הבקשה ותאריך הפרסום, מועד הדיון בבקשה אם הוחלט עליו, וכן פרטי מגיש הבקשה.159ההמצאה של בקשה להסדר חובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
אם מגיש הבקשה להסדר חוב הוא התאגיד או חבר התאגיד, ימציא לנושיו המהותיים של התאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי; הוחלט על מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא התאגיד את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה; המצאה כאמור בתקנה זו תיעשה גם לחברי התאגיד הרשומים במרשם שצורף לבקשה ואם התאגיד הוא תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק החברות, לבעלי מניותיו המהותיים בלבד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם מגיש הבקשה להסדר חוב הוא התאגיד או חבר התאגיד, ימציא לנושיו המהותיים של התאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי; הוחלט על מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא התאגיד את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה; המצאה כאמור בתקנה זו תיעשה גם לחברי התאגיד הרשומים במרשם שצורף לבקשה ואם התאגיד הוא תאגיד מדווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, לבעלי מניותיו המהותיים בלבד.159והמצאה של בקשת נושה להסדר חובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
אם מגיש הבקשה להסדר חוב הוא נושה, ימציא הנושה לתאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה, בלא דיחוי, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית; הוחלט על מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם מגיש הבקשה להסדר חוב הוא נושה, ימציא הנושה לתאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה, בלא דיחוי, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית; הוחלט על מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.159זדרישת העתק מהבקשה להסדר חובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
המגיש בקשה להסדר חוב ימציא לכל בעל עניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהבקשה ואת כל המסמכים שצורפו לה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המגיש בקשה להסדר חוב ימציא לכל בעל עניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהבקשה ואת כל המסמכים שצורפו לה.פרק ב׳: הגשת תגובה והתנגדות לבקשה להסדר חוב לגבי תאגיד
159חתגובת התאגיד לבקשה להסדר חוב ותשובת הנושה מגיש הבקשהתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2
(א)תאגיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה או חבר התאגיד להסדר חוב בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.
(ב)הנושה או חבר התאגיד שהגיש את הבקשה להסדר חוב, יגיש את תשובתו לתגובת התאגיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת התאגיד.
(ג)
(ד)הורה בית המשפט על דיון בבקשה להסדר חוב במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש התאגיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה או חבר התאגיד יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
(ה)לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן, והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר.
(ו)התאגיד והנושה או חבר התאגיד ימציאו העתק מהתגובה והתשובה למבקש או לתאגיד, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תאגיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה או חבר התאגיד להסדר חוב בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הנושה או חבר התאגיד שהגיש את הבקשה להסדר חוב, יגיש את תשובתו לתגובת התאגיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת התאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הורה בית המשפט על דיון בבקשה להסדר חוב במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש התאגיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה או חבר התאגיד יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ה)}} לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן, והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר.
{{ח:תת|(ו)}} התאגיד והנושה או חבר התאגיד ימציאו העתק מהתגובה והתשובה למבקש או לתאגיד, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.159טהגשת התנגדות לבקשה להסדר חובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
(א)אדם העלול להיפגע מהסדר החוב רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה להסדר החוב בכתב, ויפרט בה את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יפורטו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ב)ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה להסדר חוב.
(ג)מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות, למבקש ולתאגיד, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.
(ד)בית המשפט ידון בהתנגדויות לאחר אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בהסדר החוב אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם העלול להיפגע מהסדר החוב רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה להסדר החוב בכתב, ויפרט בה את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יפורטו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
{{ח:תת|(ב)}} ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה להסדר חוב.
{{ח:תת|(ג)}} מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות, למבקש ולתאגיד, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט ידון בהתנגדויות לאחר אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בהסדר החוב אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.פרק ג׳: אישור הסדר חוב לגבי תאגיד
159ט1הגשת תביעות חובתיקונים: תשפ״ב
(א)הורה בית המשפט על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו, יגישו הנושים תביעת חוב לשם קביעת כוח ההצבעה בתוך 60 ימים מיום פרסום ההודעה על החלטת בית המשפט, אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד אחר.
(ב)מינה בית המשפט מנהל הסדר, יוגשו תביעות החוב למנהל ההסדר באמצעות הממונה ויחולו הוראות סימנים א׳ ו־ב׳ לפרק א׳ לחלק ד׳ בשינויים המחויבים; על קביעת כוח ההצבעה תחול תקנה 59ו בשינויים המחויבים; לצורך בדיקת התביעות רשאי מנהל ההסדר לקבל מהחייב או מכל נושא משרה או בעל תפקיד אצל חייב שהוא תאגיד כל מסמך הדרוש לו לצורך בדיקתו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו, יגישו הנושים תביעת חוב לשם קביעת כוח ההצבעה בתוך 60 ימים מיום פרסום ההודעה על החלטת בית המשפט, אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד אחר.
{{ח:תת|(ב)}} מינה בית המשפט מנהל הסדר, יוגשו תביעות החוב למנהל ההסדר באמצעות הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק א סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק א סימן ב|ו־ב׳ לפרק א׳ לחלק ד׳}} בשינויים המחויבים; על קביעת כוח ההצבעה תחול {{ח:פנימי|סעיף 59ו|תקנה 59ו}} בשינויים המחויבים; לצורך בדיקת התביעות רשאי מנהל ההסדר לקבל מהחייב או מכל נושא משרה או בעל תפקיד אצל חייב שהוא תאגיד כל מסמך הדרוש לו לצורך בדיקתו.159ט2ניהול אסיפות סוגתיקונים: תשפ״ב
על ניהול אסיפות סוג יחולו הוראות סימן ד׳ לפרק ז׳ לחלק ב׳ בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”נאמן“ יבוא ”מנהל הסדר“; לא מונה מנהל הסדר, ימנה בית המשפט יושב ראש לאסיפת הסוג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על ניהול אסיפות סוג יחולו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק ז סימן ד|סימן ד׳ לפרק ז׳ לחלק ב׳}} בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”נאמן“ יבוא ”מנהל הסדר“; לא מונה מנהל הסדר, ימנה בית המשפט יושב ראש לאסיפת הסוג.159יהדיון בבקשה להסדר חובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה להסדר החוב, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה להסדר החוב, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.159יאהחלטה להביא את הסדר החוב לאישור הנושיםתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
הורה בית המשפט על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו, רשאי הוא:
(1)להורות על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ועל אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף 322 לחוק;
(2)להורות על מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 322 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 322
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הורה בית המשפט על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו, רשאי הוא:
{{ח:תת|(1)}} להורות על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ועל אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 322|בסעיף 322 לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} להורות על מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.159יבאישור הסדר החוב בבית המשפטתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
(א)אושר הסדר החוב לפי הרוב הקבוע בסעיף 85 לחוק, יגיש המבקש בקשה לאישורו בידי בית המשפט לא יאוחר מ־14 ימים לאחר סיום האסיפות, המבקש רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר החוב מכוח סמכותו לפי סעיף 87 לחוק.
(ב)המבקש ימציא העתק מהבקשה לממונה לצורך פרסומה, והממונה יפרסם הודעה על הבאת ההצעה להסדר חוב לאישור בית המשפט באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 85 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 85
- סעיף 87 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 87
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אושר הסדר החוב לפי הרוב הקבוע {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 85|בסעיף 85 לחוק}}, יגיש המבקש בקשה לאישורו בידי בית המשפט לא יאוחר מ־14 ימים לאחר סיום האסיפות, המבקש רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר החוב מכוח סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 87|סעיף 87 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש ימציא העתק מהבקשה לממונה לצורך פרסומה, והממונה יפרסם הודעה על הבאת ההצעה להסדר חוב לאישור בית המשפט באתר האינטרנט של משרד המשפטים.159יגהגשת התנגדות לאישור הסדר חובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
(א)אדם העלול להיפגע מהסדר החוב רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה; ההתנגדות תוגש בכתב ויפרטו בה נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ב)ההתנגדות תוגש לבית המשפט 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון באישור הסדר החוב בידי בית המשפט.
(ג)מגיש הבקשה להסדר חוב יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות.
(ד)הורה בית המשפט על דיון בבקשה לאישור הסדר החוב במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
(ה)מגיש ההתנגדות ומגיש הבקשה ימציאו העתק מההתנגדות או מהתשובה, למבקש ולמגיש ההתנגדות, לפי העניין, ואם המבקש הוא הנושה – גם לתאגיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם העלול להיפגע מהסדר החוב רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה; ההתנגדות תוגש בכתב ויפרטו בה נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
{{ח:תת|(ב)}} ההתנגדות תוגש לבית המשפט 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון באישור הסדר החוב בידי בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} מגיש הבקשה להסדר חוב יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות.
{{ח:תת|(ד)}} הורה בית המשפט על דיון בבקשה לאישור הסדר החוב במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ה)}} מגיש ההתנגדות ומגיש הבקשה ימציאו העתק מההתנגדות או מהתשובה, למבקש ולמגיש ההתנגדות, לפי העניין, ואם המבקש הוא הנושה – גם לתאגיד.159ידפרסום והמצאה של החלטת בית המשפטתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
(א)אישר בית המשפט את הסדר החוב, ימציא מנהל ההסדר את החלטת בית המשפט לממונה בלא דיחוי, לשם פרסומה בידי הממונה; לא מונה מנהל הסדר, תחול תקנה זו על המבקש.
(ב)מנהל ההסדר ימציא בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־3 ימים לאחר שנודע לו על החלטת בית המשפט, העתקים מההחלטה לתאגיד לכל בעל עניין שהומצאה לו הבקשה להסדר החוב ולכל בעל עניין אחר שעליו נודע לו לאחר מכן ושהיה זכאי לקבל הזמנה לאסיפות כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אישר בית המשפט את הסדר החוב, ימציא מנהל ההסדר את החלטת בית המשפט לממונה בלא דיחוי, לשם פרסומה בידי הממונה; לא מונה מנהל הסדר, תחול תקנה זו על המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל ההסדר ימציא בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־3 ימים לאחר שנודע לו על החלטת בית המשפט, העתקים מההחלטה לתאגיד לכל בעל עניין שהומצאה לו הבקשה להסדר החוב ולכל בעל עניין אחר שעליו נודע לו לאחר מכן ושהיה זכאי לקבל הזמנה לאסיפות כאמור.פרק ג׳1: הגשת בקשה להסדר חוב בידי יחיד
159יד1הגשת בקשת יחיד להסדר חובתיקונים: תשפ״ב
(א)יחיד המגיש בקשה להסדר חוב יצרף לבקשה את כל אלה:
(1)דוח על מצבו הכלכלי של היחיד ערוך לפי חלקים א׳ עד ז׳ לטופס 5 שבתוספת; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; יחיד שהגיש את הבקשה לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, פטור מצירוף הדוח האמור לבקשתו;
(2)הסדר החוב המוצע שיכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינו, ובמסגרתו יפרט היחיד, בין השאר, את אלה:
(א)התמורה המוצעת לנושים המובטחים, לנושים בדין קדימה, לנושים הכלליים ולנושים הנדחים וכן לגבי הוצאות ההליך;
(ב)המקורות הכספיים להסדר, מועדי התשלום המוצעים, המועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לעמידה במועדים לפי ההסדר ופירוט הערובות המוצעות להבטחת ביצוע ההסדר, אם מוצעות;
(ג)נכסים שייוותרו בידיו של היחיד בסיום ההסדר ואם הם כוללים נכסים כאמור בסעיף 217 לחוק או זכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים לפי סעיף 229 לחוק;
(ד)אם ליחיד יש עסק, יפרט מהי הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות לגבי העסק הנדרשות לביצוע ההסדר.
(ב)בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 217 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 217
- סעיף 229 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 229
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יחיד המגיש בקשה להסדר חוב יצרף לבקשה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוח על מצבו הכלכלי של היחיד ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|חלקים א׳ עד ז׳ לטופס 5 שבתוספת}}; {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|הטופס}} יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; יחיד שהגיש את הבקשה לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, פטור מצירוף הדוח האמור לבקשתו;
{{ח:תתת|(2)}} הסדר החוב המוצע שיכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינו, ובמסגרתו יפרט היחיד, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התמורה המוצעת לנושים המובטחים, לנושים בדין קדימה, לנושים הכלליים ולנושים הנדחים וכן לגבי הוצאות ההליך;
{{ח:תתתת|(ב)}} המקורות הכספיים להסדר, מועדי התשלום המוצעים, המועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לעמידה במועדים לפי ההסדר ופירוט הערובות המוצעות להבטחת ביצוע ההסדר, אם מוצעות;
{{ח:תתתת|(ג)}} נכסים שייוותרו בידיו של היחיד בסיום ההסדר ואם הם כוללים נכסים כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 217|בסעיף 217 לחוק}} או זכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 229|סעיף 229 לחוק}};
{{ח:תתתת|(ד)}} אם ליחיד יש עסק, יפרט מהי הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות לגבי העסק הנדרשות לביצוע ההסדר.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.פרק ד׳: הליכים לאחר הגשת בקשה להסדר חוב לגבי יחיד
159טוהעתק מהבקשה להסדר חובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
היחיד מגיש הבקשה להסדר חוב, ימציא העתק ממנה לכל אלה:
(1)לממונה;
(2)אם הוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים, גם לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל שהוגשה לו בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו;
(3)אם ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים, גם לנאמן וכן לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל שנתן צו כאמור, לפי העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היחיד מגיש הבקשה להסדר חוב, ימציא העתק ממנה לכל אלה:
{{ח:תת|(1)}} לממונה;
{{ח:תת|(2)}} אם הוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים, גם לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל שהוגשה לו בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו;
{{ח:תת|(3)}} אם ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים, גם לנאמן וכן לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל שנתן צו כאמור, לפי העניין.159טזהדיון בבקשה להסדר חובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה להסדר החוב, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה להסדר החוב, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.159יזהליכים לאחר החלטה להביא את הסדר החוב לאישור בעלי העניין בהסדר החובתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
(א)על ההחלטה להביא את הסדר החוב לאישור הנושים תחול תקנה 159יא בשינויים המחויבים.
(ב)על אישור הסדר החוב בידי בית המשפט תחול תקנה 159יב בשינויים המחויבים.
(ג)על הגשת התנגדות להסדר חוב תחול תקנה 159יג בשינויים המחויבים.
(ד)על פרסום והמצאה של החלטת בית המשפט לאשר הסדר חוב תחול תקנה 159יד בשינויים המחויבים.
(ה)אישר בית המשפט את הסדר החוב לגבי יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ימציא מנהל ההסדר את ההחלטה גם למי שנתן את הצו כאמור, בלא דיחוי.
(ו)לבקשת היחיד, בית המשפט ייתן ליחיד שעמד בתנאים שנכללו בהסדר החוב אישור על כך.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על ההחלטה להביא את הסדר החוב לאישור הנושים תחול {{ח:פנימי|סעיף 159יא|תקנה 159יא}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} על אישור הסדר החוב בידי בית המשפט תחול {{ח:פנימי|סעיף 159יב|תקנה 159יב}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} על הגשת התנגדות להסדר חוב תחול {{ח:פנימי|סעיף 159יג|תקנה 159יג}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} על פרסום והמצאה של החלטת בית המשפט לאשר הסדר חוב תחול {{ח:פנימי|סעיף 159יד|תקנה 159יד}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} אישר בית המשפט את הסדר החוב לגבי יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ימציא מנהל ההסדר את ההחלטה גם למי שנתן את הצו כאמור, בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשת היחיד, בית המשפט ייתן ליחיד שעמד בתנאים שנכללו בהסדר החוב אישור על כך.159יז1הגשת תביעות חוב וניהול אסיפות סוגתיקונים: תשפ״ב
(א)על הגשת תביעות החוב לשם קביעת כוח ההצבעה וההליך לקביעת כוח ההצבעה יחולו הוראות תקנה 159ט1 בשינויים המחויבים, ובלבד שאם ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד מגיש הבקשה, המועד להגשת תביעות חוב לא יהיה מאוחר מהמועד הקבוע בסעיף 210 לחוק.
(ב)על ניהול אסיפות הסוג יחולו הוראות תקנה 159ט2.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 210 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 210
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על הגשת תביעות החוב לשם קביעת כוח ההצבעה וההליך לקביעת כוח ההצבעה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 159ט1|תקנה 159ט1}} בשינויים המחויבים, ובלבד שאם ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד מגיש הבקשה, המועד להגשת תביעות חוב לא יהיה מאוחר מהמועד הקבוע {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 210|בסעיף 210 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} על ניהול אסיפות הסוג יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 159ט2|תקנה 159ט2}}.159יחדוח הנאמןתיקונים: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב
הורה בית המשפט על הבאת הסדר חוב של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לאישור הנושים, יגיש הנאמן לבית המשפט דוח לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והתאמת הסדר החוב המוצע למצבו הכלכלי של היחיד; הנאמן יגיש את הדוח 14 ימים לפחות לפני המועד שעליו הוחלט לכינוס אסיפות הסוג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הורה בית המשפט על הבאת הסדר חוב של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לאישור הנושים, יגיש הנאמן לבית המשפט דוח לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והתאמת הסדר החוב המוצע למצבו הכלכלי של היחיד; הנאמן יגיש את הדוח 14 ימים לפחות לפני המועד שעליו הוחלט לכינוס אסיפות הסוג.פרק ה׳: הוראות לעניין מנהל הסדר
159יטבקשה למתן הוראותתיקונים: תשפ״ב
מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי החוק או כפי שנכללו בהסדר החוב; בקשה למתן הוראות תוגש בכתב.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} או כפי שנכללו בהסדר החוב; בקשה למתן הוראות תוגש בכתב.159כפנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע ממנהל ההסדרתיקונים: תשפ״ב
מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של מנהל ההסדר או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של מנהל ההסדר, רשאי לפנות לבית המשפט, בתוך 14 ימים מיום שנודע לו על כך, בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של מנהל ההסדר או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של מנהל ההסדר, רשאי לפנות לבית המשפט, בתוך 14 ימים מיום שנודע לו על כך, בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.159כאהמצאה למנהל ההסדרתיקונים: תשפ״ב
כל מסמך המוגש לבית המשפט, ימציאו המגיש גם למנהל ההסדר במועד שבו יש להמציאו לבית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מסמך המוגש לבית המשפט, ימציאו המגיש גם למנהל ההסדר במועד שבו יש להמציאו לבית המשפט.159כבערובהתיקונים: תשפ״ב
בית המשפט רשאי להורות למנהל ההסדר להפקיד ערובה או להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות למנהל ההסדר להפקיד ערובה או להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט.159כגתפקידים נוספים של מנהל ההסדרתיקונים: תשפ״ב
(א)מינה בית המשפט מנהל הסדר כאמור בסעיף 326 לחוק, מנהל ההסדר –
(1)ישלח לממונה בלא דיחוי העתק של החלטת בית המשפט להביא את הסדר החוב לאישור בעלי העניין לשם פרסום הודעה על כך בידי הממונה; בבקשה להסדר חוב לגבי תאגיד מדווח – יפעל מנהל ההסדר לפי תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש״ס–2000, ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ל–1970; לעניין תקנה זו, ”תאגיד מדווח“ – חברה ציבורית או חברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק החברות או שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות;
(2)ימציא הודעה על החלטת בית המשפט, 21 ימים לפחות לפני המועד שעליו הוחלט, לכינוס אסיפת בעלי העניין, לתאגיד ולבעלי העניין המנויים בבקשה; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בתקנה 59ה, בשינויים המחויבים, ויצורף לה העתק מהבקשה להסדר חוב וכל המסמכים שצורפו לה.
(ב)לא מינה בית המשפט מנהל הסדר, תחול תקנת משנה (א) על מגיש הבקשה להסדר.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 326 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 326
- תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש״ס–2000 → תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום)
- ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ל–1970 → תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים)
- בחוק החברות → חוק החברות
- בפקודת השותפויות → פקודת השותפויות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מינה בית המשפט מנהל הסדר כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 326|בסעיף 326 לחוק}}, מנהל ההסדר –
{{ח:תתת|(1)}} ישלח לממונה בלא דיחוי העתק של החלטת בית המשפט להביא את הסדר החוב לאישור בעלי העניין לשם פרסום הודעה על כך בידי הממונה; בבקשה להסדר חוב לגבי תאגיד מדווח – יפעל מנהל ההסדר לפי {{ח:חיצוני|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום)|תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש״ס–2000}}, {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים)|ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ל–1970}}; לעניין תקנה זו, ”תאגיד מדווח“ – חברה ציבורית או חברת איגרות חוב כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות}};
{{ח:תתת|(2)}} ימציא הודעה על החלטת בית המשפט, 21 ימים לפחות לפני המועד שעליו הוחלט, לכינוס אסיפת בעלי העניין, לתאגיד ולבעלי העניין המנויים בבקשה; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 59ה|בתקנה 59ה}}, בשינויים המחויבים, ויצורף לה העתק מהבקשה להסדר חוב וכל המסמכים שצורפו לה.
{{ח:תת|(ב)}} לא מינה בית המשפט מנהל הסדר, תחול תקנת משנה (א) על מגיש הבקשה להסדר.
{{ח:קטע1|חלק ז|חלק ז׳: ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד (הוראת שעה)}}160אישור דירקטוריון
אישור דירקטוריון של תאגיד מדווח לפי סעיף 338(א) לחוק, ייערך בנוסח הזה, ובו בלבד:
”הדירקטוריון מאשר בזה כי אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב; אין חשש ממשי שהתאגיד לא יוכל לפרוע במועדם את החובות שמועד פירעונם חל בתשעת החודשים הקרובים.“
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 338(א) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 338
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישור דירקטוריון של תאגיד מדווח לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 338|סעיף 338(א) לחוק}}, ייערך בנוסח הזה, ובו בלבד:
{{ח:ת}} ”הדירקטוריון מאשר בזה כי אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב; אין חשש ממשי שהתאגיד לא יוכל לפרוע במועדם את החובות שמועד פירעונם חל בתשעת החודשים הקרובים.“161נוסח הודעת הפתיחה במשא ומתן מוגן
(א)הודעת התאגיד המדווח לנושים לפי סעיף 338(ב) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 11 שבתוספת.
(ב)התאגיד המדווח ימסור לנושים כאמור בסעיף 338(ב) לחוק, את ההודעה כאמור בתקנת משנה (א), בדואר רשום עם אישור מסירה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 338(ב) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 338
- בסעיף 338(ב) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 338
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הודעת התאגיד המדווח לנושים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 338|סעיף 338(ב) לחוק}} תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 11|טופס 11 שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} התאגיד המדווח ימסור לנושים כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 338|בסעיף 338(ב) לחוק}}, את ההודעה כאמור בתקנת משנה (א), בדואר רשום עם אישור מסירה.
{{ח:קטע1|חלק ח|חלק ח׳: הוראות שונות}}162ערעור על החלטות
(א)ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה סופית או החלטה אחרת של הממונה או של רשם ההוצאה לפועל לפי חלק י״ב לחוק, יוגשו לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום שהומצאה ההחלטה למערער.
(ב)בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות הממונה, יהיו המשיבים לערעור הממונה וכל מי שהיה צד בהליך לפני הממונה ואינו המערער.
(ג)בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, יהיו המשיבים לערעור כל מי שהיה צד בהליך לפני רשם ההוצאה לפועל ואינו המערער.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חלק י״ב לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #חלק יב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה סופית או החלטה אחרת של הממונה או של רשם ההוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק יב|חלק י״ב לחוק}}, יוגשו לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום שהומצאה ההחלטה למערער.
{{ח:תת|(ב)}} בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות הממונה, יהיו המשיבים לערעור הממונה וכל מי שהיה צד בהליך לפני הממונה ואינו המערער.
{{ח:תת|(ג)}} בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, יהיו המשיבים לערעור כל מי שהיה צד בהליך לפני רשם ההוצאה לפועל ואינו המערער.163הארכת מועדים
בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך כל מועד או זמן לעשיית דבר שבתקנות אלה המתנהל לפניו, אלא אם כן נקבע בהן אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך כל מועד או זמן לעשיית דבר שבתקנות אלה המתנהל לפניו, אלא אם כן נקבע בהן אחרת.164דרישת מסמכים נוספים
אם באחד הטפסים שבתוספת יש דרישה להמצאת מסמכים רשאי בית המשפט, לצורך הדיון שלפניו, להורות על מתן פרטים נוספים או המצאת מסמכים נוספים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם באחד הטפסים {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} יש דרישה להמצאת מסמכים רשאי בית המשפט, לצורך הדיון שלפניו, להורות על מתן פרטים נוספים או המצאת מסמכים נוספים.165עריכת טופס
מסמך שיש לעורכו לפי אחד הטפסים שבתוספת, יהיה ערוך בשינויים המחויבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהיה העתק מילולי ממנו, ואולם טופס שיש להגיש באופן מקוון יוגש בלא כל שינוי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסמך שיש לעורכו לפי אחד הטפסים {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, יהיה ערוך בשינויים המחויבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהיה העתק מילולי ממנו, ואולם טופס שיש להגיש באופן מקוון יוגש בלא כל שינוי.166השתתפות רשות ניירות ערך בהליכים
(א)בית המשפט רשאי להורות כי רשות ניירות ערך תגיש את עמדתה בהליך לפי החוק המתנהל לגבי תאגיד.
(ב)הורה בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות ניירות ערך להגיש את עמדתה באמצעות מתן הודעה בכתב בלבד, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתה.
(ג)הגישה רשות ניירות ערך עמדה או התייצבה לדיון לפי תקנה זו, יומצאו לה כל מסמך או הודעה המוגשים לבית המשפט או לאחר, וכן כל הזמנה לדיון במועד שיש להמציאם לפי תקנות אלה, וכן ימציא לה המבקש העתקים של כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט בהליך כאמור קודם להשתתפותה בהליך.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להורות כי רשות ניירות ערך תגיש את עמדתה בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק}} המתנהל לגבי תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות ניירות ערך להגיש את עמדתה באמצעות מתן הודעה בכתב בלבד, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה רשות ניירות ערך עמדה או התייצבה לדיון לפי תקנה זו, יומצאו לה כל מסמך או הודעה המוגשים לבית המשפט או לאחר, וכן כל הזמנה לדיון במועד שיש להמציאם לפי תקנות אלה, וכן ימציא לה המבקש העתקים של כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט בהליך כאמור קודם להשתתפותה בהליך.167שמירת דינים
אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מחובות גילוי, פרסום או דיווח לפי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מחובות גילוי, פרסום או דיווח לפי כל דין.167אהחלטות שלא תינתן בהן רשות ערעורתיקונים: תשפ״א
לא תינתן רשות ערעור על החלטות המנויות בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס״ט–2009.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס״ט–2009 → צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תינתן רשות ערעור על החלטות המנויות {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור)|בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס״ט–2009}}.168הוראת שעה
תוקפו של חלק ז׳ לתקנות אלה יהיה כתקופת תוקפו של פרק ד׳ לחלק י׳ לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ד׳ לחלק י׳ לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #חלק י פרק ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תוקפו של {{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳ לתקנות אלה}} יהיה כתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י פרק ד|פרק ד׳ לחלק י׳ לחוק}}.169היקף מסמכיםתיקונים: תשפ״א־3
(א)הבקשות המפורטות להלן והתגובות להן לא יעלו בהיקפן על אחד עשר עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל חמישה עשר עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי:
(1)בקשה לצו לפתיחת הליכים;
(2)בקשה לניהול עיזבון בהליך חדלות פירעון לפי סעיף 177 לחוק;
(3)בקשה להכרה בהליך זר לפי סעיף 300 לחוק;
(4)בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין לפי סעיף 321 לחוק;
(5)בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר חוב מהותי לפי סעיף 329 לחוק.
(ב)התצהירים המצורפים לבקשות המנויות בתקנת משנה (א) ולתגובות להן לא יעלו בהיקפם על שמונה עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל עשרה עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי; התשובות לתגובות לאותן בקשות והתצהירים המצורפים להן לא יעלו על שני עמודים כל אחד.
(ג)בקשה לביטול עסקה הגורעת מקופת הנשייה לפי סעיפים 219 עד 221 לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על חמישה עשר עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על עשרה עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד.
(ד)בקשה בעניין אחריות נושא משרה או בעל תפקיד לפי חלק ח׳ לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על עשרים עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שנים עשר עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 177 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 177
- סעיף 300 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 300
- סעיף 321 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 321
- סעיף 329 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 329
- סעיפים 219 עד 221 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 219
- חלק ח׳ לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #חלק ח
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הבקשות המפורטות להלן והתגובות להן לא יעלו בהיקפן על אחד עשר עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל חמישה עשר עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי:
{{ח:תתת|(1)}} בקשה לצו לפתיחת הליכים;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לניהול עיזבון בהליך חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 177|סעיף 177 לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} בקשה להכרה בהליך זר לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 300|סעיף 300 לחוק}};
{{ח:תתת|(4)}} בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 321|סעיף 321 לחוק}};
{{ח:תתת|(5)}} בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר חוב מהותי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 329|סעיף 329 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} התצהירים המצורפים לבקשות המנויות בתקנת משנה (א) ולתגובות להן לא יעלו בהיקפם על שמונה עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל עשרה עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי; התשובות לתגובות לאותן בקשות והתצהירים המצורפים להן לא יעלו על שני עמודים כל אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לביטול עסקה הגורעת מקופת הנשייה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 219|סעיפים 219 עד 221 לחוק}} והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על חמישה עשר עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על עשרה עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה בעניין אחריות נושא משרה או בעל תפקיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ח|חלק ח׳ לחוק}} והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על עשרים עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שנים עשר עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד.170הצמדה למדדתיקונים: תשפ״ב
(א)הסכומים הקבועים בתקנות אלה ישתנו ביום 1 בינואר בכל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב)סכום שהשתנה כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.
(ג)הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
(ד)בתקנה זו –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הקבועים בתקנות אלה ישתנו ביום 1 בינואר בכל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שהשתנה כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן.תוספת
תיקונים: תשפ״א
'''טופס 1''' – דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 13)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 1''' – דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}})}}
'''טופס 2''' – טופס המצאת הודעה לממונה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לצורך פרסומה והודעה על מועד דיון
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 20)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 2''' – טופס המצאת הודעה לממונה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לצורך פרסומה והודעה על מועד דיון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}})}}תיקונים: תשפ״א
'''טופס 2א''' – הודעה על מתן סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 29א)
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 20(א)(3) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 2א''' – הודעה על מתן סעד זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 20|סעיף 20(א)(3) לחוק}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29א|תקנה 29א}})}}
'''טופס 3''' – הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21(ב) לחוק
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 31)
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 21(ב) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 3''' – הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 21|סעיף 21(ב) לחוק}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31}})}}
'''טופס 4''' – הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנות 36, 60 ו־63)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 4''' – הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 36|תקנות 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63}})}}תיקונים: תשפ״א, תשפ״ב־3
'''טופס 5''' – בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנות 91, 68 ו־111)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 5''' – בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 91|תקנות 91}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}} {{ח:פנימי|סעיף 111|ו־111}})}}
'''טופס 6''' – כתב ויתור על סודיות
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנות 68 ו־111)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 6''' – כתב ויתור על סודיות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 68|תקנות 68}} {{ח:פנימי|סעיף 111|ו־111}})}}
'''טופס 7''' – צו לפתיחת הליכים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנות 73 ו־89)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 7''' – צו לפתיחת הליכים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 73|תקנות 73}} {{ח:פנימי|סעיף 89|ו־89}})}}תיקונים: תשפ״ב
'''טופס 7א''' – הודעת זימון לבירור
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 109ב)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 7א''' – הודעת זימון לבירור {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 109ב|תקנה 109ב}})}}
'''טופס 8''' – דרישת נושה לתשלום חוב של היחיד כאמור בסעיף 110 לחוק
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 78)
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 110 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 110
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 8''' – דרישת נושה לתשלום חוב של היחיד כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 110|בסעיף 110 לחוק}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78|תקנה 78}})}}
'''טופס 9''' – בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 79)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 9''' – בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 79|תקנה 79}})}}תיקונים: תשפ״א
'''טופס 9א''' – הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 86(א))
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 9א''' – הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 86|תקנה 86(א)}})}}תיקונים: תשפ״א
'''טופס 9ב''' – הודעה על מתן סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 86(ב))
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 119(א)(2) לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 119
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 9ב''' – הודעה על מתן סעד זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 119|סעיף 119(א)(2) לחוק}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 86|תקנה 86(ב)}})}}
'''טופס 10''' – הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 119 לחוק
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 86)
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 119 לחוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 119
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 10''' – הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 119|סעיף 119 לחוק}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 86|תקנה 86}})}}
'''טופס 11''' – הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 161)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 11''' – הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 161|תקנה 161}})}}