החקיקה בישראל

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״ה · 1985
84
סעיפים
17
פרקים
2
תוספות
80
הגדרות
55
הפניות פנימיות
37
הפניות חיצוניות
17
הערות עריכה
34
תיקונים
היסטוריית תיקונים34 רשומות
ק״ת תשמ״ה, 1006תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה)PDF
1266ת״טPDF
1551תיקוןPDF
תשמ״ו, 867תיקון מס׳ 2PDF
1072תיקון מס׳ 3PDF
תשמ״ז, 122תיקון מס׳ 4PDF
492תיקון מס׳ 5PDF
תשמ״ח, 540תיקון מס׳ 6PDF
תשמ״ט, 463תיקון מס׳ 7PDF
תשנ״א, 501תיקוןPDF
1125תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]PDF
תשנ״ב, 768תיקוןPDF
1318תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ד, 774תיקוןPDF
תשנ״ה, 350תיקוןPDF
1629תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ז, 6תיקוןPDF
תשע״א, 929תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת) (הוראת שעה)PDF
תשע״ד, 1148תיקון לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת) (הוראת שעה)PDF
תשפ״ב, 1001תיקוןPDF
ק״ת תשמ״ה, 1787צו שעת חירום (יציבות מחירים במצרכים ובשירותים) (תשלום ל”בזק“ בעד ביקור סרק)PDF
תשמ״ז, 339צו שעת חירום (יציבות מחירים במצרכים ובשירותים) (תשלום לבזק בעד ביקור סרק)PDF
1336צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תשלום לחב׳ ”בזק“ בעד ביקור סרק)PDF
תשמ״ח, 752צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תשלום לחברת ”בזק“ בעד ביקור סרק)PDF
תשמ״ט, 391צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תשלום לחב׳ ”בזק“ בעד ביקור סרק)PDF
480ת״טPDF
858צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תשלום לחברת ”בזק“ בעד ביקור סרק) (מס׳ 2)PDF
תש״ן, 202צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תשלום לחברת ”בזק“ בעד ביקור סרק)PDF
871צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תשלום לחברת ”בזק“ בעד ביקור סרק) (מס׳ 2)PDF
תשנ״א, 560צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מס׳ 2) (תשלום לחברת ”בזק“ בעד ביקור סרק)PDF
1226צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תשלום לחברת ”בזק“ בעד ביקור סרק) (מס׳ 3)PDF
תשנ״ג, 740צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תשלום לחברת ”בזק“ בעד ביקור סרק)PDF
תשנ״ה, 1199צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תשלום לחברת ”בזק“ בעד ביקור סרק)PDF
י״פ תשנ״ט, 3261הודעה בדבר שינוי תשלום בעד ביקור סרקPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות

1הגדרותתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ח, תשנ״א־2, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ז

בתקנות אלה –
”אישור סוג“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק;
”דירה“ – לרבות בית עסק;
”החברה“ – כמשמעותה בחוק;
”הכללים“ – כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהסמיך לכך;
”הפסקת שירות“ – הפסקה מוחלטת של שירות בזק;
”חצרי מנוי“ – כל מקום המוחזק בידי מנוי, שהותקן בו או שעומדים להתקין בו ציוד קצה;
”טצ״ג“ – טלפון ציבורי גובה של החברה הממוקם ברשות הרבים כמשמעותו בחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984, והמופעל באמצעות כרטיס שיחות (טלכרט) או כרטיס אשראי כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986;
”מבקש“ – מי שהגיש לחברה בקשה לקבלת שירות בזק, והחברה טרם נענתה לו;
”מודם“ – התקן המתאם מכשיר קצה ספרתי לקו תמסורת אנאלוגי;
”מישק“ – המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות;
”מלת היכר“ – האותיות והספרות המזהות את מכשיר הטלקס שברשות המנוי;
”מנוי“ – מי שקשור בהסכם עם החברה לשם קבלת שירותי בזק שלה, למעט מי מכוחות הבטחון, כמשמעותו בסעיף 13 לחוק, שהתקשר בהסכם נפרד עם החברה או שהשר הורה לגביו לפי הסעיף האמור;
”מערכת רדיו טלפון נייד (מערכת רט״ן)“ – מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית ומיתקנים אחרים, שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות מרכזות רדיו טלפון נייד, מוקדי רדיו תאיים ועורקי תמסורת אלחוטיים או כבלים המקשרים בין מוקדי רדיו תאיים, בין מוקד רדיו תאי למרכזת רדיו טלפון נייד או בין מרכזת רדיו טלפון נייד לרשת בזק ציבורית;
”מרכזת“ – מיתקן בזק שבו נמצאים ומופעלים אמצעי מיתוג ותמסורת, המאפשרים יצירת קשר בין יחידות ציוד קצה שונות המחוברות אליו בין במישרין ובין בעקיפין, והעברת מסרי בזק ביניהם, לרבות מיתקני בקרה וניטור ומיתקנים אחרים המאפשרים מתן שירותים שונים למנויים ולבעלי רשיון;
”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – מישק שאליו מחוברים, מצד אחד רשת בזק ציבורית, ומצד שני, ציוד קצה, רשת פרטית, רשת טלפון נייד או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
”ציוד בזק דומה“ – ציוד שבאפשורותיו הוא זהה לציוד בזק אחר, אך שונה לפחות בתפקוד חשמלי או בתכונה חשמלית;
”ציוד בזק זהה“ – ציוד הזהה באפשורותיו לציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת החוק בכנסת וכן בכל התפקודים החשמליים והתכונות החשמליות;
”ציוד בזק שונה“ – ציוד בזק שאינו ציוד בזק זהה או ציוד בזק דומה;
”ציוד קצה“ – ציוד בזק המתחבר או המיועד להתחבר אל רשת בזק ציבורית באמצעות נס״ר או באמצעות רשת פרטית;
”ציוד קצה ראשי“ – ציוד קצה המתחבר ישירות למישק המיועד לכך של רשת בזק ציבורית;
”ציוד קצה משני“ – ציוד קצה המחובר לציוד הקצה הראשי ושניתן לחברו לרשת בזק ציבורית רק באמצעות ציוד הקצה הראשי;
”צנרת טלפון“ – צנרת בבנין שהותקנה בין כאמור בחלק ט׳ {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970, ובין בדרך אחרת;
”קו“ – מעגל בזק דו־כיווני;
”קו בלעדי“ – קו נל״ן ברשת הבזק הציבורית, בעל תכונות תקשורת מוגדרות ועומד בלעדית לרשת המנוי;
”קו מנוי“ – קו המחבר ציוד קצה ראשי למרכזת;
”קו נל״ן (נקודה לנקודה)“ – קו בזק ישיר בין שתי נקודות;
”רשת בזק ציבורית“ – מערכת כלל ארצית של מיתקני בזק, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור, הכוללת מרכזות, רשת כבלים וציוד תמסורת לרבות סיבים אופטיים וקווי תקשורת אלחוטיים המשולבים ברשת עד נס״ר, למעט רשת פרטית, ציוד קצה, ומערכת בזק בין־לאומית;
”רשת החברה“ – רשת בזק ציבורית של החברה, המשמשת את החברה לאספקת שירותי בזק לפי הרשיון הכללי שניתן לה, וכן לשירותי בזק אחרים הניתנים, לפי החוק, בידי אחר;
”רשת פרטית“ – רשת בזק המשמשת או המיועדת לשמש אדם מסוים או קבוצת בני אדם בעלי ענין משותף, המתחברת או המיועדת להתחבר אל רשת בזק ציבורית באמצעות נס״ר, לרבות ציוד מיתוג, התקני חיבור, כבלים, ציוד תמסורת, וכל מיתקן בזק אחר, ובלבד שהענין המשותף אנו רק עצם קיומה של הרשת;
”שירות בזק“ –
”שירות רדיו טלפון נייד (שירות רט״ן)“ – שירות רדיו טלפון נייד בשיטה התאית, הניתן לציבור;
”שירות נס״ר“ – שירות בזק שהוא, בעיקרו, מתן שירות בזק בחצריו של מנוי מנקודת סיום רשת וחיבורם לרשת בזק ציבורית;
”תקנות התשלומים“ – תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק), התשנ״ד–1994, תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק שאינם מפורטים בתוספת לחוק), התשנ״ד–1994, או תקנות אחרות שיבואו במקומן.
↗ חיצוניות: 12📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1 לחוק → חוק הבזק #סעיף 1
  • בחוק → חוק הבזק
  • כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986 → כללי הבזק (שירותי החברה)
  • בחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984 → חוק שמירת הנקיון
  • בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986 → חוק שירותי תשלום
  • בסעיף 13 לחוק → חוק הבזק #סעיף 13
  • הסעיף האמור → חוק הבזק #סעיף 13
  • החוק → חוק הבזק
  • בחלק ט׳ {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970 → תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) #תוספת 2 חלק ט
  • החוק → חוק הבזק
  • תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק), התשנ״ד–1994 → תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)
  • תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק שאינם מפורטים בתוספת לחוק), התשנ״ד–1994 → תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סוג“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – לרבות בית עסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבזק|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכללים“ – {{ח:חיצוני|כללי הבזק (שירותי החברה)|כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהסמיך לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת שירות“ – הפסקה מוחלטת של שירות בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצרי מנוי“ – כל מקום המוחזק בידי מנוי, שהותקן בו או שעומדים להתקין בו ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טצ״ג“ – טלפון ציבורי גובה של החברה הממוקם ברשות הרבים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|בחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}}, והמופעל באמצעות כרטיס שיחות (טלכרט) או כרטיס אשראי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש לחברה בקשה לקבלת שירות בזק, והחברה טרם נענתה לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מודם“ – התקן המתאם מכשיר קצה ספרתי לקו תמסורת אנאלוגי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישק“ – המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלת היכר“ – האותיות והספרות המזהות את מכשיר הטלקס שברשות המנוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שקשור בהסכם עם החברה לשם קבלת שירותי בזק שלה, למעט מי מכוחות הבטחון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק}}, שהתקשר בהסכם נפרד עם החברה או שהשר הורה לגביו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 13|הסעיף האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת רדיו טלפון נייד (מערכת רט״ן)“ – מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית ומיתקנים אחרים, שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות מרכזות רדיו טלפון נייד, מוקדי רדיו תאיים ועורקי תמסורת אלחוטיים או כבלים המקשרים בין מוקדי רדיו תאיים, בין מוקד רדיו תאי למרכזת רדיו טלפון נייד או בין מרכזת רדיו טלפון נייד לרשת בזק ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכזת“ – מיתקן בזק שבו נמצאים ומופעלים אמצעי מיתוג ותמסורת, המאפשרים יצירת קשר בין יחידות ציוד קצה שונות המחוברות אליו בין במישרין ובין בעקיפין, והעברת מסרי בזק ביניהם, לרבות מיתקני בקרה וניטור ומיתקנים אחרים המאפשרים מתן שירותים שונים למנויים ולבעלי רשיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – מישק שאליו מחוברים, מצד אחד רשת בזק ציבורית, ומצד שני, ציוד קצה, רשת פרטית, רשת טלפון נייד או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד בזק דומה“ – ציוד שבאפשורותיו הוא זהה לציוד בזק אחר, אך שונה לפחות בתפקוד חשמלי או בתכונה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד בזק זהה“ – ציוד הזהה באפשורותיו לציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}} בכנסת וכן בכל התפקודים החשמליים והתכונות החשמליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד בזק שונה“ – ציוד בזק שאינו ציוד בזק זהה או ציוד בזק דומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה“ – ציוד בזק המתחבר או המיועד להתחבר אל רשת בזק ציבורית באמצעות נס״ר או באמצעות רשת פרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה ראשי“ – ציוד קצה המתחבר ישירות למישק המיועד לכך של רשת בזק ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה משני“ – ציוד קצה המחובר לציוד הקצה הראשי ושניתן לחברו לרשת בזק ציבורית רק באמצעות ציוד הקצה הראשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צנרת טלפון“ – צנרת בבנין שהותקנה בין כאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2 חלק ט|בחלק ט׳ {{ח:הערה|לתוספת השנייה}} לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}, ובין בדרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו“ – מעגל בזק דו־כיווני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו בלעדי“ – קו נל״ן ברשת הבזק הציבורית, בעל תכונות תקשורת מוגדרות ועומד בלעדית לרשת המנוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מנוי“ – קו המחבר ציוד קצה ראשי למרכזת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו נל״ן (נקודה לנקודה)“ – קו בזק ישיר בין שתי נקודות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – מערכת כלל ארצית של מיתקני בזק, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור, הכוללת מרכזות, רשת כבלים וציוד תמסורת לרבות סיבים אופטיים וקווי תקשורת אלחוטיים המשולבים ברשת עד נס״ר, למעט רשת פרטית, ציוד קצה, ומערכת בזק בין־לאומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת החברה“ – רשת בזק ציבורית של החברה, המשמשת את החברה לאספקת שירותי בזק לפי הרשיון הכללי שניתן לה, וכן לשירותי בזק אחרים הניתנים, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}}, בידי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת פרטית“ – רשת בזק המשמשת או המיועדת לשמש אדם מסוים או קבוצת בני אדם בעלי ענין משותף, המתחברת או המיועדת להתחבר אל רשת בזק ציבורית באמצעות נס״ר, לרבות ציוד מיתוג, התקני חיבור, כבלים, ציוד תמסורת, וכל מיתקן בזק אחר, ובלבד שהענין המשותף אנו רק עצם קיומה של הרשת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רדיו טלפון נייד (שירות רט״ן)“ – שירות רדיו טלפון נייד בשיטה התאית, הניתן לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נס״ר“ – שירות בזק שהוא, בעיקרו, מתן שירות בזק בחצריו של מנוי מנקודת סיום רשת וחיבורם לרשת בזק ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התשלומים“ – {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק), התשנ״ד–1994}}, {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק שאינם מפורטים בתוספת לחוק), התשנ״ד–1994}}, או תקנות אחרות שיבואו במקומן.
פרק ב׳: חובות החברה וסמכויותיה

2הקמה ותפעול של מיתקני בזקתיקונים: תשנ״ד

החברה תקים מיתקני בזק, תקיימם ותפעילם במטרה לאפשר התחברותו לרשת החברה של מי שמבקש לקבל שירותי בזק מאת החברה וכן במטרה לאפשר שירות בזק נאות למנויים בכל מקום במדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החברה תקים מיתקני בזק, תקיימם ותפעילם במטרה לאפשר התחברותו לרשת החברה של מי שמבקש לקבל שירותי בזק מאת החברה וכן במטרה לאפשר שירות בזק נאות למנויים בכל מקום במדינה.

3מתן שירות בזק למנוייםתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ד

(א)החברה תיתן למנוייה שירותי בזק כמפורט ברשיון הכללי שניתן לה, באורח תקין וסדיר.
(ב)החברה תאפשר חיבור כל ציוד קצה של מנוי לרשת החברה ותאפשר השימוש בו, ובלבד שציוד הקצה קיבל אישור סוג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה תיתן למנוייה שירותי בזק כמפורט ברשיון הכללי שניתן לה, באורח תקין וסדיר.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תאפשר חיבור כל ציוד קצה של מנוי לרשת החברה ותאפשר השימוש בו, ובלבד שציוד הקצה קיבל אישור סוג.

4התקנת קווים וציוד בזק נוסףתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ב, תשנ״ד

(א)החברה תתקין קו מנוי לכל מבקש בחצריו ותחברו לרשת החברה, בכפוף לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981, ולכללים שתקבע החברה.
(ב)ההתקנה והחיבור כאמור בתקנת משנה (א) ייעשו במען בו נתבקשה לראשונה ההתקנה תוך התקופה האמורה בתקנת משנה 26(ב).
(ג)הודיע מנוי לחברה, לאחר ששילם דמי התקנה, על שינוי המען בו ביקש להתקין קו מנוי, רשאי המנוי לקבל מאת החברה את דמי ההתקנה ששילם ולהיות למבקש לגבי המען החדש או לבקש העתקתו של קו המנוי למען החדש; בחר המנוי לקבל את דמי ההתקנה, תחזיר לו החברה את דמי ההתקנה, בצירוף הפרשי הצמדה ותעניק לו דרגת עדיפות לה הוא זכאי כמבקש לפי תקנה 31; ביקש המנוי להעתיק את הקו, תעניק לו החברה דרגת עדיפות לה הוא זכאי כמנוי המבקש העתקה בהתאם לתקנה 33 או לתוספת השניה, לפי הענין, והמנוי יהא פטור מתשלום דמי ההעתקה.
(ד)לענין תקנת משנה (ג) –
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לדמי ההתקנה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני ששילם המנוי את דמי ההתקנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני שהוחזרו לו;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ה)
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
  • לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981 → תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה תתקין קו מנוי לכל מבקש בחצריו ותחברו לרשת החברה, בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ״א–1981}}, ולכללים שתקבע החברה.
{{ח:תת|(ב)}} ההתקנה והחיבור כאמור בתקנת משנה (א) ייעשו במען בו נתבקשה לראשונה ההתקנה תוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנת משנה 26(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הודיע מנוי לחברה, לאחר ששילם דמי התקנה, על שינוי המען בו ביקש להתקין קו מנוי, רשאי המנוי לקבל מאת החברה את דמי ההתקנה ששילם ולהיות למבקש לגבי המען החדש או לבקש העתקתו של קו המנוי למען החדש; בחר המנוי לקבל את דמי ההתקנה, תחזיר לו החברה את דמי ההתקנה, בצירוף הפרשי הצמדה ותעניק לו דרגת עדיפות לה הוא זכאי כמבקש לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31}}; ביקש המנוי להעתיק את הקו, תעניק לו החברה דרגת עדיפות לה הוא זכאי כמנוי המבקש העתקה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 33|לתקנה 33}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השניה}}, לפי הענין, והמנוי יהא פטור מתשלום דמי ההעתקה.
{{ח:תת|(ד)}} לענין תקנת משנה (ג) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לדמי ההתקנה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני ששילם המנוי את דמי ההתקנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני שהוחזרו לו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

5בעלות ושימוש ברשת החברהתיקונים: תשנ״ד

רשת החברה היא רכוש הבלעדי של החברה, והיא בלבד רשאית לחבר אליה מנויים, לשנותה ולתחזק אותה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשת החברה היא רכוש הבלעדי של החברה, והיא בלבד רשאית לחבר אליה מנויים, לשנותה ולתחזק אותה.

6תחזוקה וטיפול בתקלותתיקונים: תשנ״ב, תשנ״ד

מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנות 2 ו־3, החברה –
(1)תקיים מערך תחזוקה נאות לרשת החברה כדי להבטיח פעילות תקינה ושימוש יעיל של מתקני הבזק שברשות כלל המנויים.
(2)תקיים שירות קבוע לטיפול בפניות מנויים לענין תקלות בקבלת שירות הבזק או בציוד קצה, ולשם כך תקיים מוקדים – לרבות באמצעות מיתקני בזק – לקבלת הודעות מיידיות מכלל מנוייה, בכל ימות השנה ובכל שעות היממה.
(3)תתקן כל תקלה שהודעה עליה נמסרה במוקד פניה תוך המועדים הנקובים ברשיון הכללי שניתן לה, או במועד שהוארך לפיו.
(4)בכפוף לאמור ברשיון הכללי שניתן לה, תודיע למנוי, לאחר שחלפו שני ימי עבודה מיום קבלת הודעתו בענין תקלה, והחברה ראתה כי לא ניתן לבצע את התיקון באותו יום, על המועד בו תתוקן התקלה; הודעת החברה כאמור תינתן ביזמת החברה ככל שהדבר יתאפשר או מיד עם דרישת המנוי, לפי המוקדם ביניהם; לענין זה, ”יום עבודה“ – תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו, למעט שבתות, ראשון ושני של ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, החברה –
{{ח:תת|(1)}} תקיים מערך תחזוקה נאות לרשת החברה כדי להבטיח פעילות תקינה ושימוש יעיל של מתקני הבזק שברשות כלל המנויים.
{{ח:תת|(2)}} תקיים שירות קבוע לטיפול בפניות מנויים לענין תקלות בקבלת שירות הבזק או בציוד קצה, ולשם כך תקיים מוקדים – לרבות באמצעות מיתקני בזק – לקבלת הודעות מיידיות מכלל מנוייה, בכל ימות השנה ובכל שעות היממה.
{{ח:תת|(3)}} תתקן כל תקלה שהודעה עליה נמסרה במוקד פניה תוך המועדים הנקובים ברשיון הכללי שניתן לה, או במועד שהוארך לפיו.
{{ח:תת|(4)}} בכפוף לאמור ברשיון הכללי שניתן לה, תודיע למנוי, לאחר שחלפו שני ימי עבודה מיום קבלת הודעתו בענין תקלה, והחברה ראתה כי לא ניתן לבצע את התיקון באותו יום, על המועד בו תתוקן התקלה; הודעת החברה כאמור תינתן ביזמת החברה ככל שהדבר יתאפשר או מיד עם דרישת המנוי, לפי המוקדם ביניהם; לענין זה, ”יום עבודה“ – תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו, למעט שבתות, ראשון ושני של ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות וחג השבועות.

7שירות מודיעיןתיקונים: תשמ״ה־2

(א)החברה תקיים, בכל ימות השנה ובכל שעות היממה, למעט ביום הכיפורים, שירות מודיעין לבירור מספרי טלפון של מנויים אשר שמם פורסם, או שניתן לפרסמו לפי תקנה 9(א), במדריך הטלפון.
(ב)החברה תעדכן את שירות המודיעין באופן שוטף לענין כל מספרי הטלפון שהתווספו או שונו, כך שכל מספר טלפון ששונה או הוסף יכלל ברשימת מספרי המנויים שבשירות המודיעין, לא יאוחר משבעה ימים מיום השינוי או ההוספה.
(ג)החברה תקיים את שירות המודיעין האמור בתקנת משנה (א) באופן שכל מנוי במדינה יוכל לקבל את השירות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה תקיים, בכל ימות השנה ובכל שעות היממה, למעט ביום הכיפורים, שירות מודיעין לבירור מספרי טלפון של מנויים אשר שמם פורסם, או שניתן לפרסמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}}, במדריך הטלפון.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תעדכן את שירות המודיעין באופן שוטף לענין כל מספרי הטלפון שהתווספו או שונו, כך שכל מספר טלפון ששונה או הוסף יכלל ברשימת מספרי המנויים שבשירות המודיעין, לא יאוחר משבעה ימים מיום השינוי או ההוספה.
{{ח:תת|(ג)}} החברה תקיים את שירות המודיעין האמור בתקנת משנה (א) באופן שכל מנוי במדינה יוכל לקבל את השירות.

8שירות בין־לאומיתיקונים: תשנ״ד

(א)החברה תאפשר לכל מנוי לקיים קשרי בזק בחיוג ישיר עם ארצות חוץ, בין באמצעותה ובין באמצעות בעל רשיון אחר למתן שירות בין־לאומי, בכפוף לאפשרויות הטכניות בישראל ובאותן ארצות.
(ב)החברה תאפשר לכל מנוי, בכפוף לאפשרויות הטכניות, להתקשר עם כל ארץ המקיימת קשרי בזק עם ישראל, באמצעות מרכזת שירותים שהיא מפעילה או המופעלת בידי בעל רשיון אחר למתן שירות בין־לאומי, אליה יוכל להתקשר מנוי מכל מקום במדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה תאפשר לכל מנוי לקיים קשרי בזק בחיוג ישיר עם ארצות חוץ, בין באמצעותה ובין באמצעות בעל רשיון אחר למתן שירות בין־לאומי, בכפוף לאפשרויות הטכניות בישראל ובאותן ארצות.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תאפשר לכל מנוי, בכפוף לאפשרויות הטכניות, להתקשר עם כל ארץ המקיימת קשרי בזק עם ישראל, באמצעות מרכזת שירותים שהיא מפעילה או המופעלת בידי בעל רשיון אחר למתן שירות בין־לאומי, אליה יוכל להתקשר מנוי מכל מקום במדינה.

8אשירות רדיו טלפון ניידתיקונים: תשנ״ד

(א)החברה תאפשר לכל מנוי לקיים קשרי בזק בחיוג ישיר אל כל מנוי של מערכת רדיו טלפון נייד הפועלת כדין בישראל.
(ב)החברה תאפשר לכל מנוי של מערכת רדיו טלפון נייד הפועלת כדין בישראל לקיים קשרי בזק עם כל מנוי של החברה ולקבל כל שירות אחר שהחברה נותנת למנוייה, ככל שהדבר ניתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה תאפשר לכל מנוי לקיים קשרי בזק בחיוג ישיר אל כל מנוי של מערכת רדיו טלפון נייד הפועלת כדין בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תאפשר לכל מנוי של מערכת רדיו טלפון נייד הפועלת כדין בישראל לקיים קשרי בזק עם כל מנוי של החברה ולקבל כל שירות אחר שהחברה נותנת למנוייה, ככל שהדבר ניתן.

9מדריכים לציבורתיקונים: תשמ״ו

(א)החברה תפרסם, מעת לעת, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, מדריך מנויי טלפון ומדריך מנויי טלקס בשפה העברית, שבהם יפורסמו שמו, מענו ומספרו (להלן – רשומה) של כל מנוי שלא התנגד לפרסום כאמור.
(ב)החברה תקבע כללים בדבר מועדי פרסום מדריכים כאמור, פרטים אחרים ברשומה, כמותם וצורתם של סימני הדפוס בה, וכן בדבר פרסום מדריכים בשפות אחרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה תפרסם, מעת לעת, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, מדריך מנויי טלפון ומדריך מנויי טלקס בשפה העברית, שבהם יפורסמו שמו, מענו ומספרו (להלן – רשומה) של כל מנוי שלא התנגד לפרסום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תקבע כללים בדבר מועדי פרסום מדריכים כאמור, פרטים אחרים ברשומה, כמותם וצורתם של סימני הדפוס בה, וכן בדבר פרסום מדריכים בשפות אחרות.

10שינוי איזור או מספרתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ח

(א)החברה רשאית בכל עת לנתק קו מנוי מהמרכזת אליה הוא מחובר ולחברו למרכזת אחרת, ובלבד שהחיבור למרכזת האחרת יבוצע תוך 12 שעות משעת הניתוק.
(ב)החברה רשאית בכל עת ובהתאם לכללים שתקבע לשנות את המספר, מילת ההיכר, או הכינוי שהקצתה למנוי או את איזור החיוג של המרכזת שאליה הוא מחובר.
(ג)בתקנה זו –
”מלת היכר“ –
”כינוי“ – בשירות התקשרות למאגרי מידע – צירוף של סימנים בספרות ובאותיות שנקבע לזיהויו של מנוי בהתקשרותו עם תאגיד המקיים מאגר מידע בחוץ־לארץ;
בשירות העברה ממותגת של נתונים – קוד המועבר בתחילת שיחה לזיהוי המשתמש בשירות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית בכל עת לנתק קו מנוי מהמרכזת אליה הוא מחובר ולחברו למרכזת אחרת, ובלבד שהחיבור למרכזת האחרת יבוצע תוך 12 שעות משעת הניתוק.
{{ח:תת|(ב)}} החברה רשאית בכל עת ובהתאם לכללים שתקבע לשנות את המספר, מילת ההיכר, או הכינוי שהקצתה למנוי או את איזור החיוג של המרכזת שאליה הוא מחובר.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלת היכר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כינוי“ – בשירות התקשרות למאגרי מידע – צירוף של סימנים בספרות ובאותיות שנקבע לזיהויו של מנוי בהתקשרותו עם תאגיד המקיים מאגר מידע בחוץ־לארץ;
{{ח:תתת}} בשירות העברה ממותגת של נתונים – קוד המועבר בתחילת שיחה לזיהוי המשתמש בשירות.

11שינויים בציוד קצה ביזמת החברהתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ד

(א)החברה רשאית לעשות, על חשבונה, כל שינוי או החלפה של ציוד קצה שבבעלותה, אם לדעתה דרושים אלה לקיומו או לשיפורו של שירות בזק.
(ב)החברה רשאית, באישור השר, לדרוש ממנוי בהודעה בכתב, להחליף או לשנות, על חשבונו, ציוד קצה שחובר לרשת החברה לפי האמור בתקנה 17, אם ההחלפה או השינוי דרושים לקיומו או לשיפורו של שירות בזק, או אם המשך השימוש בציוד הקצה האמור עלול לפגוע בפעולתו היעילה של שירות בזק; לא מילא המנוי אחר דרישת החברה תוך תקופה שנקבעה בהודעה, רשאית החברה להפסיק לו את השירות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית לעשות, על חשבונה, כל שינוי או החלפה של ציוד קצה שבבעלותה, אם לדעתה דרושים אלה לקיומו או לשיפורו של שירות בזק.
{{ח:תת|(ב)}} החברה רשאית, באישור השר, לדרוש ממנוי בהודעה בכתב, להחליף או לשנות, על חשבונו, ציוד קצה שחובר לרשת החברה לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, אם ההחלפה או השינוי דרושים לקיומו או לשיפורו של שירות בזק, או אם המשך השימוש בציוד הקצה האמור עלול לפגוע בפעולתו היעילה של שירות בזק; לא מילא המנוי אחר דרישת החברה תוך תקופה שנקבעה בהודעה, רשאית החברה להפסיק לו את השירות.

12הוספת קו מנוי וציוד בזק

(א)מצאה החברה, על פי מדידות שערכה, כי עומס התעבורה בקו של מנוי מחייב – על פי הנתונים שבתוספת הראשונה – התקנת קו מנוי נוסף או ציוד בזק אחר נוסף לאותו מנוי, רשאית החברה לדרוש בכתב מאת המנוי, שיבקש התקנתו של קו מנוי נוסף או של ציוד בזק אחר נוסף – לפי הענין.
(ב)לא מילא המנוי אחר דרישת החברה כאמור בתקנת־משנה (א) תוך שלושים ימים מיום קבלתה, רשאית החברה להפסיק את השירות למנוי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצאה החברה, על פי מדידות שערכה, כי עומס התעבורה בקו של מנוי מחייב – על פי הנתונים {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}} – התקנת קו מנוי נוסף או ציוד בזק אחר נוסף לאותו מנוי, רשאית החברה לדרוש בכתב מאת המנוי, שיבקש התקנתו של קו מנוי נוסף או של ציוד בזק אחר נוסף – לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילא המנוי אחר דרישת החברה כאמור בתקנת־משנה (א) תוך שלושים ימים מיום קבלתה, רשאית החברה להפסיק את השירות למנוי.

13כניסה לחצריו של מנויתיקונים: תשמ״ט, תשנ״ד

(א)החברה רשאית להיכנס לחצרי המנוי לשם בדיקתו, תיקונו, החלפתו או הסרתו של מיתקן בזק הנמצא בהם וכן לשם חיבורו מחדש של מיתקן בזק לרשת החברה, והכל לפי הוראות פרק ו׳ בחוק.
(ב)מנוי יאפשר לחברה את הגישה לחצריו, לצורך ביצוע האמור בתקנת משנה (א); לא איפשר מנוי גישה כאמור, רשאית החברה לדרוש ממנו בכתב לעשות זאת.
(ג)לא נענה המנוי לדרישת החברה תוך שבעה ימים מיום קבלתה, רשאית החברה לנתק את שירות הבזק למנוי עד שיאפשר את הגישה לחברה וכן רשאית היא להפסיק את השירות למנוי אם לא איפשר כאמור תוך עשרים ואחד ימים.
(ד)נבצר מהחברה להיכנס לחצרי המנוי לביצוע פעולות המנויות בתקנת משנה (א) בשל אירועים מעבר לשליטתם של המנוי או החברה, רשאית החברה, באישור השר, להימנע ממתן הפעולות האמורות למען המנוי כל עוד נבצר מהחברה להכנס לחצרים כאמור, ובלבד שהחברה הודיעה על כך למנוי, בדרך, באופן ובמהירות המתאימים בנסיבות הענין, מיד כשנודע לה הענין; השר יביא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת דבר מתן אישור כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ו׳ בחוק → חוק הבזק #פרק ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית להיכנס לחצרי המנוי לשם בדיקתו, תיקונו, החלפתו או הסרתו של מיתקן בזק הנמצא בהם וכן לשם חיבורו מחדש של מיתקן בזק לרשת החברה, והכל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבזק#פרק ו|פרק ו׳ בחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנוי יאפשר לחברה את הגישה לחצריו, לצורך ביצוע האמור בתקנת משנה (א); לא איפשר מנוי גישה כאמור, רשאית החברה לדרוש ממנו בכתב לעשות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} לא נענה המנוי לדרישת החברה תוך שבעה ימים מיום קבלתה, רשאית החברה לנתק את שירות הבזק למנוי עד שיאפשר את הגישה לחברה וכן רשאית היא להפסיק את השירות למנוי אם לא איפשר כאמור תוך עשרים ואחד ימים.
{{ח:תת|(ד)}} נבצר מהחברה להיכנס לחצרי המנוי לביצוע פעולות המנויות בתקנת משנה (א) בשל אירועים מעבר לשליטתם של המנוי או החברה, רשאית החברה, באישור השר, להימנע ממתן הפעולות האמורות למען המנוי כל עוד נבצר מהחברה להכנס לחצרים כאמור, ובלבד שהחברה הודיעה על כך למנוי, בדרך, באופן ובמהירות המתאימים בנסיבות הענין, מיד כשנודע לה הענין; השר יביא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת דבר מתן אישור כאמור.
פרק ג׳: זכויות המנוי וחובותיו

14הגבלת העברה של זכות מנויתיקונים: תשמ״ז־2, תשנ״א־2

(א)זכותו של המנוי לשירות בזק היא אישית, ואין המנוי רשאי להשכירה או להעבירה מרשותו באופן אחר, כולה או חלקה, אלא בהסכמת החברה בכתב, אולם מותר למנוי להרשות לאחר להשתמש בציוד הקצה שברשותו.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), תועבר זכותו של מנוי לשירות בזק בכל אחד מאלה:
(1)בדירה – למבקש אם ויתר המנוי בכתב על זכותו לטובת אותו מבקש;
(2)בדירה – ליורש של מנוי;
(3)לשותפו של מנוי, כאשר הזכות היתה בידי מנויים משותפים, ואחד מהם ויתר בכתב על זכותו לטובת שותף אחר או ששותף נפטר;
והכל אם הנעבר ביקש זאת מן החברה.
(ג)בתקנה זו, ”יורש“ – מי שקיבל זכות כדין בדירה לאחר פטירת המנוי ועקב פטירתו.
(ד)לענין תקנת משנה (ב)(2), אם היה יותר מנעבר אחד, יהיו כל הנעברים מנויים משותפים בקו המנוי, אלא אם כן ויתר האחד בכתב לטובת האחר על זכותו כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} זכותו של המנוי לשירות בזק היא אישית, ואין המנוי רשאי להשכירה או להעבירה מרשותו באופן אחר, כולה או חלקה, אלא בהסכמת החברה בכתב, אולם מותר למנוי להרשות לאחר להשתמש בציוד הקצה שברשותו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תועבר זכותו של מנוי לשירות בזק בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדירה – למבקש אם ויתר המנוי בכתב על זכותו לטובת אותו מבקש;
{{ח:תתת|(2)}} בדירה – ליורש של מנוי;
{{ח:תתת|(3)}} לשותפו של מנוי, כאשר הזכות היתה בידי מנויים משותפים, ואחד מהם ויתר בכתב על זכותו לטובת שותף אחר או ששותף נפטר;
{{ח:תת}} והכל אם הנעבר ביקש זאת מן החברה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”יורש“ – מי שקיבל זכות כדין בדירה לאחר פטירת המנוי ועקב פטירתו.
{{ח:תת|(ד)}} לענין תקנת משנה (ב)(2), אם היה יותר מנעבר אחד, יהיו כל הנעברים מנויים משותפים בקו המנוי, אלא אם כן ויתר האחד בכתב לטובת האחר על זכותו כאמור.

15איסור הפרעה בידי מנויתיקונים: תשנ״ד

(א)מנוי אינו רשאי להשתמש בציוד הקצה שברשותו באופן שיפגע שלא כדין בשירות בזק הניתן למנוי אחר, או בפעולתו היעילה של שירות בזק.
(ב)לא יפריע מנוי באמצעות ציוד קצה שברשותו, או בכל דרך אחרת, להנהלתו ולפעולתו היעילה של שירות בזק.
(ג)השתמש המנוי בציוד הקצה שברשותו בניגוד לאמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאית החברה לנתק את השירות למנוי; דרשה החברה מן המנוי בכתב לחדול מן הפגיעה או ההפרעה והמנוי לא עשה כן, רשאית החברה להפסיק לו את שירות הבזק.
(ד)החברה אינה רשאית לפעול על פי האמור בתקנת משנה (ג), אם השתמש המנוי בציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג, או אם פעל המנוי בהתאם להוראות השימוש של החברה לגבי ציוד קצה שהוא רכוש החברה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנוי אינו רשאי להשתמש בציוד הקצה שברשותו באופן שיפגע שלא כדין בשירות בזק הניתן למנוי אחר, או בפעולתו היעילה של שירות בזק.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפריע מנוי באמצעות ציוד קצה שברשותו, או בכל דרך אחרת, להנהלתו ולפעולתו היעילה של שירות בזק.
{{ח:תת|(ג)}} השתמש המנוי בציוד הקצה שברשותו בניגוד לאמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאית החברה לנתק את השירות למנוי; דרשה החברה מן המנוי בכתב לחדול מן הפגיעה או ההפרעה והמנוי לא עשה כן, רשאית החברה להפסיק לו את שירות הבזק.
{{ח:תת|(ד)}} החברה אינה רשאית לפעול על פי האמור בתקנת משנה (ג), אם השתמש המנוי בציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג, או אם פעל המנוי בהתאם להוראות השימוש של החברה לגבי ציוד קצה שהוא רכוש החברה.

16מקום להתקנת מיתקן בזק

אם לדעת החברה, מחייב מתן שירות בזק למבקש התקנת מיתקן בזק לתמסורת או למיתוג הודעות בזק בחצרים של המבקש, או בחצרים משותפים למבקש ולאחרים או ברכוש משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, רשאית החברה לדרוש מהמבקש, כתנאי מוקדם למתן שירות הבזק המבוקש, להקצות לחברה בחצרים כאמור או ברכוש כאמור מקום מתאים להתקנת המיתקן; החברה בלבד תהא רשאית לעשות שימוש באותו מקום למטרות האמורות והיא תהא רשאית לתת שירות, באמצעות מיתקן הבזק שהותקן במקום, גם למבקשים אחרים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם לדעת החברה, מחייב מתן שירות בזק למבקש התקנת מיתקן בזק לתמסורת או למיתוג הודעות בזק בחצרים של המבקש, או בחצרים משותפים למבקש ולאחרים או ברכוש משותף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, רשאית החברה לדרוש מהמבקש, כתנאי מוקדם למתן שירות הבזק המבוקש, להקצות לחברה בחצרים כאמור או ברכוש כאמור מקום מתאים להתקנת המיתקן; החברה בלבד תהא רשאית לעשות שימוש באותו מקום למטרות האמורות והיא תהא רשאית לתת שירות, באמצעות מיתקן הבזק שהותקן במקום, גם למבקשים אחרים.

17חיבור ציוד קצה לרשת החברהתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ד

(א)מנוי או אדם אחר המעונין לחבר ציוד קצה שבבעלותו – שהוא בגדר ציוד בזק דומה או ציוד בזק שונה – לרשת החברה, יבקש בכתב מאת השר אישור סוג אם טרם ניתן אישור לגבי ציוד כאמור.
(ב)השר רשאי ליתן אישור סוג בתנאים שיקבע ולהורות לחברה לחבר את ציוד הקצה שבבעלות המנוי לרשת החברה; בתקנה זו, ”ציוד קצה שבבעלות המנוי“ – לרבות ציוד שברשותו בשכירות או בהשאלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנוי או אדם אחר המעונין לחבר ציוד קצה שבבעלותו – שהוא בגדר ציוד בזק דומה או ציוד בזק שונה – לרשת החברה, יבקש בכתב מאת השר אישור סוג אם טרם ניתן אישור לגבי ציוד כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי ליתן אישור סוג בתנאים שיקבע ולהורות לחברה לחבר את ציוד הקצה שבבעלות המנוי לרשת החברה; בתקנה זו, ”ציוד קצה שבבעלות המנוי“ – לרבות ציוד שברשותו בשכירות או בהשאלה.

18איסור שינוי בציוד קצהתיקונים: תשמ״ה, תשנ״ד

(א)לא יחבר מנוי או אדם אחר, לרשת החברה או לציוד קצה בכל דרך שהיא התקן כלשהו המעביר, משדר או קולט אותות בזק בכל צורה שהיא, ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא אם ניתן לכך אישור סוג או רשיון מיוחד; ניתוק, הסרה, הוספה או שינוי של ציוד כאמור לא ייעשו אלא בהתאם לתנאי אישור סוג או רשיון כאמור.
(ב)הפר מנוי הוראה מהוראות תקנת משנה (א), רשאית החברה לנתק קו המנוי שברשותו, בלי לגרוע מזכותה לגבות מהמנוי את ההוצאות שנגרמו לה עקב ההפרה.
(ג)נעשו חיבור, שינוי או הוספה של ציוד בניגוד להוראות תקנת משנה (א), והחברה החליטה שלא לנתק את קו המנוי, רשאית היא לראות את הפעולה כאילו נעשתה בידיה, והמנוי יהא חייב לשלם לחברה את התשלומים שהיה חייב בהם אילו נעשתה הפעולה בידיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יחבר מנוי או אדם אחר, לרשת החברה או לציוד קצה בכל דרך שהיא התקן כלשהו המעביר, משדר או קולט אותות בזק בכל צורה שהיא, ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא אם ניתן לכך אישור סוג או רשיון מיוחד; ניתוק, הסרה, הוספה או שינוי של ציוד כאמור לא ייעשו אלא בהתאם לתנאי אישור סוג או רשיון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הפר מנוי הוראה מהוראות תקנת משנה (א), רשאית החברה לנתק קו המנוי שברשותו, בלי לגרוע מזכותה לגבות מהמנוי את ההוצאות שנגרמו לה עקב ההפרה.
{{ח:תת|(ג)}} נעשו חיבור, שינוי או הוספה של ציוד בניגוד להוראות תקנת משנה (א), והחברה החליטה שלא לנתק את קו המנוי, רשאית היא לראות את הפעולה כאילו נעשתה בידיה, והמנוי יהא חייב לשלם לחברה את התשלומים שהיה חייב בהם אילו נעשתה הפעולה בידיה.

19נזק לציוד קצה ולמיתקן בזק

(א)מנוי אחראי לנזק שנגרם ברשלנותו לציוד קצה או למיתקן בזק אחר שהותקן בחצריו ושבאמצעותו נותנת החברה שירות בזק למנוי.
(ב)מנוי ישלם לחברה, לפי דרישתה, תשלום סביר בעד תיקון הנזק בשיעור שהיא תקבע לפי סעיף 17 לחוק; לא שילם המנוי בעד תיקון הנזק, רשאית החברה להגביל או לנתק את השירות למנוי כל עוד לא שילם כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 17 לחוק → חוק הבזק #סעיף 17
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנוי אחראי לנזק שנגרם ברשלנותו לציוד קצה או למיתקן בזק אחר שהותקן בחצריו ושבאמצעותו נותנת החברה שירות בזק למנוי.
{{ח:תת|(ב)}} מנוי ישלם לחברה, לפי דרישתה, תשלום סביר בעד תיקון הנזק בשיעור שהיא תקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 17|סעיף 17 לחוק}}; לא שילם המנוי בעד תיקון הנזק, רשאית החברה להגביל או לנתק את השירות למנוי כל עוד לא שילם כאמור.

20תחזוקת ציוד קצה שבבעלות המנויתיקונים: תשנ״ד

מנוי שקיבל אישור סוג או רשיון מיוחד כאמור בתקנה 17, הוא בלבד אחראי לתחזוקתו השוטפת והתקינה של ציוד הקצה ולהוצאות הכרוכות בכך, אלא אם כן מוטלת חובה כאמור על החברה לפי תקנות אלה, לפי הסכם עם המנוי או לפי תנאי אישור הסוג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנוי שקיבל אישור סוג או רשיון מיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, הוא בלבד אחראי לתחזוקתו השוטפת והתקינה של ציוד הקצה ולהוצאות הכרוכות בכך, אלא אם כן מוטלת חובה כאמור על החברה לפי תקנות אלה, לפי הסכם עם המנוי או לפי תנאי אישור הסוג.

21ביקור סרקתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ד, [הודעות]

(א)החברה רשאית לחייב מנוי בתשלום של 79 שקלים חדשים בצירוף מס ערך מוסף בעד ביקור שערכה לפי הזמנתו, לשם טיפול בציוד קצה, אם התברר שהיא פטורה מתחזוקתו וביקורה היה ביקור סרק.
(ב)החברה רשאית, באישור השר, לשנות את הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) בהודעה שתפורסם ברשומות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נכון ליום 14.5.1999)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית לחייב מנוי בתשלום של 79 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליום 14.5.1999)}} בצירוף מס ערך מוסף בעד ביקור שערכה לפי הזמנתו, לשם טיפול בציוד קצה, אם התברר שהיא פטורה מתחזוקתו וביקורה היה ביקור סרק.
{{ח:תת|(ב)}} החברה רשאית, באישור השר, לשנות את הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) בהודעה שתפורסם ברשומות.

22שימוש בצנרת טלפוןתיקונים: תשמ״ה־2

(א)לא יעשה מנוי או אדם אחר, שימוש בצנרת טלפון שלא לצרכי קבלת שירות בזק ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא בהסכמת החברה בכתב ובהתאם לתנאים שקבעה.
(ב)עשה מנוי שימוש בצנרת טלפון בניגוד לאמור בתקנת משנה (א), רשאית החברה לנתק את השירות למנוי; דרשה החברה מן המנוי, בכתב, לחדול מן השימוש האמור והמנוי לא עשה כן, רשאית החברה להפסיק לו את השירות.
(ג)על מנוי מוטלת חובת התחזוקה של צנרת טלפון המשמשת אותו לצרכי קבלת שירות בזק והוא רשאי לבצעה בעצמו או על ידי מי מטעמו, על פי מפרטים שאישרה החברה; אולם, אם ביקש המנוי מהחברה לתחזק את הצנרת, תבצע החברה את התחזוקה והיא רשאית לדרוש ממנו החזר הוצאות שהוציאה לשם כך, בשיעור ובאופן שתקבע בכללים; לענין זה, ”תחזוקה“ – לרבות תיקון צנרת, חידושה או החלפתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה מנוי או אדם אחר, שימוש בצנרת טלפון שלא לצרכי קבלת שירות בזק ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא בהסכמת החברה בכתב ובהתאם לתנאים שקבעה.
{{ח:תת|(ב)}} עשה מנוי שימוש בצנרת טלפון בניגוד לאמור בתקנת משנה (א), רשאית החברה לנתק את השירות למנוי; דרשה החברה מן המנוי, בכתב, לחדול מן השימוש האמור והמנוי לא עשה כן, רשאית החברה להפסיק לו את השירות.
{{ח:תת|(ג)}} על מנוי מוטלת חובת התחזוקה של צנרת טלפון המשמשת אותו לצרכי קבלת שירות בזק והוא רשאי לבצעה בעצמו או על ידי מי מטעמו, על פי מפרטים שאישרה החברה; אולם, אם ביקש המנוי מהחברה לתחזק את הצנרת, תבצע החברה את התחזוקה והיא רשאית לדרוש ממנו החזר הוצאות שהוציאה לשם כך, בשיעור ובאופן שתקבע בכללים; לענין זה, ”תחזוקה“ – לרבות תיקון צנרת, חידושה או החלפתה.

22אשירות נס״רתיקונים: תשנ״ד

הוקם באתר מסוים נס״ר בהתאם לרשיון מיוחד למתן שירותי נס״ר, לא יחולו לגבי אותו אתר הוראות תקנה 22, ויחולו לגביו הוראות הרשיון המיוחד האמור בלבד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוקם באתר מסוים נס״ר בהתאם לרשיון מיוחד למתן שירותי נס״ר, לא יחולו לגבי אותו אתר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}}, ויחולו לגביו הוראות הרשיון המיוחד האמור בלבד.

23שינויים והעתקה של ציוד קצה לבקשת מנוי

החברה תבצע, לבקשת מנוי ובכפוף לאפשרויותיה הטכניות, שינויים בציוד קצה שבבעלותה, לרבות שינויים הנדרשים במיתקני הבזק ובחיווט שבחצרי המנוי, וכן העתק ציוד הקצה לחצרים אחרים של המנוי; בעד שינויים כאמור, ישלם המנוי תשלום בשיעור שנקבע לכך לפי סעיף 15 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 15 לחוק → חוק הבזק #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החברה תבצע, לבקשת מנוי ובכפוף לאפשרויותיה הטכניות, שינויים בציוד קצה שבבעלותה, לרבות שינויים הנדרשים במיתקני הבזק ובחיווט שבחצרי המנוי, וכן העתק ציוד הקצה לחצרים אחרים של המנוי; בעד שינויים כאמור, ישלם המנוי תשלום בשיעור שנקבע לכך לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 15|סעיף 15 לחוק}}.

24שימוש בציוד קצה למתן שירות בזקתיקונים: תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשנ״ד

(א)לא ישתמש מנוי בציוד קצה לשם מתן שירות בזק, לרבות ניהול עסק של קבלת ידיעות והעברתן, או ניהול עסק של קבלת נתונים והעברתם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ולא ירשה מנוי לאחר לעשות פעולות אלה, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מיוחד מהשר בהתאם לחוק; קיבל מנוי רשיון מיוחד כאמור, ישלם לחברה מחיר לפי החוק.
(ב)הפר מנוי תנאיו של רשיון מיוחד כאמור בתקנת משנה (א), תפסיק החברה את השירות בקו המנוי, נושא הרשיון המיוחד, אם הורה על כך השר.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • לחוק → חוק הבזק
  • החוק → חוק הבזק
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש מנוי בציוד קצה לשם מתן שירות בזק, לרבות ניהול עסק של קבלת ידיעות והעברתן, או ניהול עסק של קבלת נתונים והעברתם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ולא ירשה מנוי לאחר לעשות פעולות אלה, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מיוחד מהשר בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הבזק|לחוק}}; קיבל מנוי רשיון מיוחד כאמור, ישלם לחברה מחיר לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|החוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר מנוי תנאיו של רשיון מיוחד כאמור בתקנת משנה (א), תפסיק החברה את השירות בקו המנוי, נושא הרשיון המיוחד, אם הורה על כך השר.
פרק ד׳: קדימויות בהתקנה ובהעתקה של קווי מנוי ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק

25סדרי עדיפות ועקרונות מנחיםתיקונים: תשנ״ד

בהתקנת קו מנוי כאמור בתקנה 4, תפעל החברה תוך מתן קדימויות בהתאם לעקרונות המנחים שבפרק זה ולפי סדרי העדיפות המפורטים בתוספת השניה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהתקנת קו מנוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, תפעל החברה תוך מתן קדימויות בהתאם לעקרונות המנחים {{ח:פנימי|פרק ד|שבפרק זה}} ולפי סדרי העדיפות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

26תקופת המתנה מרביתתיקונים: תשנ״ב, תשנ״ד, תשע״א, תשע״ד

(א)לענין סעיף זה –
”התקנה“ – לרבות העתקה;
”קו“ – קו מנוי טלפון או קו העברת נתונים.
(ב)בכפוף לאמור ברשיון הכללי שניתן לה, תתקין החברה קו למנוי לא יאוחר מ־300 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בחברה ובלבד שתקופת ההמתנה לאחר ביצוע התשלום לא תעלה על 180 ימים; ראתה החברה כי לא ניתן לבצע ההתקנה כאמור תוך 120 ימים ממועד ביצוע התשלום, תודיע החברה למנוי – לפני תום 120 הימים האמורים – את מועד ההתקנה המשוער.
(ג)החל ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995), תתקין החברה קו למנוי לא יאוחר מ־60 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בחברה ובלבד שתקופת ההמתנה לאחר ביצוע התשלום לא תעלה על 14 ימים; ראתה החברה כי לא ניתן לבצע את ההתקנה תוך 14 ימים ממועד ביצוע התשלום, תודיע החברה למנוי – לפני תום 14 הימים האמורים – את מועד ההתקנה המשוער.
(ד)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקנה“ – לרבות העתקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו“ – קו מנוי טלפון או קו העברת נתונים.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור ברשיון הכללי שניתן לה, תתקין החברה קו למנוי לא יאוחר מ־300 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בחברה ובלבד שתקופת ההמתנה לאחר ביצוע התשלום לא תעלה על 180 ימים; ראתה החברה כי לא ניתן לבצע ההתקנה כאמור תוך 120 ימים ממועד ביצוע התשלום, תודיע החברה למנוי – לפני תום 120 הימים האמורים – את מועד ההתקנה המשוער.
{{ח:תת|(ג)}} החל ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995), תתקין החברה קו למנוי לא יאוחר מ־60 ימים מיום שנתקבלה בקשתו בחברה ובלבד שתקופת ההמתנה לאחר ביצוע התשלום לא תעלה על 14 ימים; ראתה החברה כי לא ניתן לבצע את ההתקנה תוך 14 ימים ממועד ביצוע התשלום, תודיע החברה למנוי – לפני תום 14 הימים האמורים – את מועד ההתקנה המשוער.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

27התקנת קו מנוי־טלפון ביישובתיקונים: תשנ״ב, תשנ״ד

(א)בתקנה זו –
”ישוב“ – כהגדרתו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958 וכן מועצה מקומית מן המנויות בתוספת הראשונה לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950, ובתוספת הראשונה לצו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953;
”ישוב חדש“ – ישוב שטרם חלפה שנה מיום שהוחל באכלוסו ומספר בתי האב הקבועים בו הוא עשרה לפחות;
”ישוב מרוחק“ – ישוב שהוא מדרום לקו המסומן במפה בין זיקים, בית קמה, צומת שוקת ועין גדי או מצפון לקו המסומן במפה בין עכו, עיבלין וחמת גדר;
”המפה“ – מפת ישראל שנחתמה ביד השר ביום החתימה על תקנות אלה ושהעתקים ממנה נמצאים במשרד התקשורת ובמשרדי החברה;
(ב)על אף האמור בתקנה 26 לענין תקופות המתנה מרביות ובתקנה 31 לענין סדרי עדיפות, תתקין החברה –
(1)בכל ישוב חדש ובכל ישוב מרוחק – קו מנוי טלפון אחד, לא יאוחר מ־150 ימים מיום שנתקבלה בחברה הבקשה להתקנה, ובלבד שהמנוי שילם דמי התקנה תוך המועד שקבעה החברה;
(2)בכל ישוב שמספר בתי האב הקבועים בו הוא 100 לפחות – 12 קווים לפחות, ובלבד שהוגשו לחברה בקשות מתושבי הישוב להתקנת קו מנוי טלפון כמספר הנדרש בתקנה זו לפחות.
(ג)
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958 → צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)
  • בתוספת הראשונה לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950 → צו המועצות המקומיות (א) #תוספת 1
  • ובתוספת הראשונה לצו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953 → צו המועצות המקומיות (א) #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}} וכן מועצה מקומית מן המנויות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#תוספת 1|ובתוספת הראשונה לצו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישוב חדש“ – ישוב שטרם חלפה שנה מיום שהוחל באכלוסו ומספר בתי האב הקבועים בו הוא עשרה לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישוב מרוחק“ – ישוב שהוא מדרום לקו המסומן במפה בין זיקים, בית קמה, צומת שוקת ועין גדי או מצפון לקו המסומן במפה בין עכו, עיבלין וחמת גדר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפה“ – מפת ישראל שנחתמה ביד השר ביום החתימה על תקנות אלה ושהעתקים ממנה נמצאים במשרד התקשורת ובמשרדי החברה;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26}} לענין תקופות המתנה מרביות {{ח:פנימי|סעיף 31|ובתקנה 31}} לענין סדרי עדיפות, תתקין החברה –
{{ח:תתת|(1)}} בכל ישוב חדש ובכל ישוב מרוחק – קו מנוי טלפון אחד, לא יאוחר מ־150 ימים מיום שנתקבלה בחברה הבקשה להתקנה, ובלבד שהמנוי שילם דמי התקנה תוך המועד שקבעה החברה;
{{ח:תתת|(2)}} בכל ישוב שמספר בתי האב הקבועים בו הוא 100 לפחות – 12 קווים לפחות, ובלבד שהוגשו לחברה בקשות מתושבי הישוב להתקנת קו מנוי טלפון כמספר הנדרש בתקנה זו לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

28תפעול, תחזוקה והסרת טצ״גתיקונים: תשמ״ה, תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ז, תשפ״ב

(א)מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) החברה לא תתקין טצ״גים.
(ב)החברה תמציא למנהל, עד תום הרבעון הראשון של כל שנה, דוח המפרט את מיתקני הטצ״ג שבכוונתה להסיר בהתאם לתקנת משנה (ג), ובו תפרט את מספר הדקות הממוצע בחודש שנעשה שימוש בכל מיתקן כאמור בשנה שקדמה להגשת הדוח וכן תפרט לגבי כל טצ״ג כאמור האם הוא תקין (בתקנה זו – הדוח).
(ג)בתוך 90 ימים מיום המצאת הדוח למנהל, החברה תפעל להסרה של כל טצ״ג אשר נעשה בו שימוש של מתחת ל־100 דקות שיחה בחודש בממוצע בשנה שקדמה להגשת הדוח; המנהל רשאי להאריך את המועד האמור לפי בקשת החברה מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.
(ד)החברה אחראית להפעלתו התקינה ולתחזוקתו של כל טצ״ג אשר אינה מחויבת להסיר כאמור בתקנת משנה (ג), וכן תפעל לבדיקה ולפי הצורך לתיקון של כל טצ״ג כאמור בתוך 30 ימים מיום המצאת הדוח למנהל; המנהל רשאי להאריך את המועד האמור לפי בקשת החברה מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.
(ה)כלל העלויות הנובעות מתפעול, מתחזוקה ומהסרה של טצ״ג, כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) יחולו על החברה.
(ו)על אף האמור בתקנת משנה (ג), ראה המנהל כי יש צורך בהסרתו או באי־הסרתו והמשך הפעלתו של טצ״ג מסוים, רשאי המנהל, מנימוקים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבוע כי על החברה להסיר או להמשיך להפעיל את הטצ״ג האמור, והכול לאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה לפניו; הוחלט על המשך הפעלתו של טצ״ג בהתאם לתקנת משנה זו, יחולו עליו הוראות תקנת משנה (ד).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) החברה לא תתקין טצ״גים.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תמציא למנהל, עד תום הרבעון הראשון של כל שנה, דוח המפרט את מיתקני הטצ״ג שבכוונתה להסיר בהתאם לתקנת משנה (ג), ובו תפרט את מספר הדקות הממוצע בחודש שנעשה שימוש בכל מיתקן כאמור בשנה שקדמה להגשת הדוח וכן תפרט לגבי כל טצ״ג כאמור האם הוא תקין (בתקנה זו – הדוח).
{{ח:תת|(ג)}} בתוך 90 ימים מיום המצאת הדוח למנהל, החברה תפעל להסרה של כל טצ״ג אשר נעשה בו שימוש של מתחת ל־100 דקות שיחה בחודש בממוצע בשנה שקדמה להגשת הדוח; המנהל רשאי להאריך את המועד האמור לפי בקשת החברה מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} החברה אחראית להפעלתו התקינה ולתחזוקתו של כל טצ״ג אשר אינה מחויבת להסיר כאמור בתקנת משנה (ג), וכן תפעל לבדיקה ולפי הצורך לתיקון של כל טצ״ג כאמור בתוך 30 ימים מיום המצאת הדוח למנהל; המנהל רשאי להאריך את המועד האמור לפי בקשת החברה מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ה)}} כלל העלויות הנובעות מתפעול, מתחזוקה ומהסרה של טצ״ג, כאמור בתקנות משנה (ג), (ד) ו־(ו) יחולו על החברה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), ראה המנהל כי יש צורך בהסרתו או באי־הסרתו והמשך הפעלתו של טצ״ג מסוים, רשאי המנהל, מנימוקים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבוע כי על החברה להסיר או להמשיך להפעיל את הטצ״ג האמור, והכול לאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה לפניו; הוחלט על המשך הפעלתו של טצ״ג בהתאם לתקנת משנה זו, יחולו עליו הוראות תקנת משנה (ד).

29התקנת קו מנוי־טלפון למפעלתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ד

(א)בתקנה זו, ”מפעל“ – מפעל תעשייתי שמשרד התעשיה והמסחר אישר שעיקר פעילות היא פעילות ייצורית ועיקר תוצרתו מיועד לייצוא.
(ב)על אף האמור בתקנה 31 לענין סדרי עדיפות ודרגת עדיפות של מפעל תעשייתי בהתקנת קו מנוי־טלפון, תתקין החברה למפעל, אשר ביקש קו מנוי כאמור, שלושה קוי מנוי־טלפון לפחות; נבצר מהחברה להיענות לבקשת המפעל בשל היעדר תשתית מתאימה ברשת החברה, רשאית החברה להתנות התקנת קוי מנוי־טלפון למפעל בכך שהמפעל ישלם לה הוצאותיה הכרוכות בהכנת התשתית בשיעור שקבעה החברה לפי סעיף 17 לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 17 לחוק → חוק הבזק #סעיף 17
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”מפעל“ – מפעל תעשייתי שמשרד התעשיה והמסחר אישר שעיקר פעילות היא פעילות ייצורית ועיקר תוצרתו מיועד לייצוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}} לענין סדרי עדיפות ודרגת עדיפות של מפעל תעשייתי בהתקנת קו מנוי־טלפון, תתקין החברה למפעל, אשר ביקש קו מנוי כאמור, שלושה קוי מנוי־טלפון לפחות; נבצר מהחברה להיענות לבקשת המפעל בשל היעדר תשתית מתאימה ברשת החברה, רשאית החברה להתנות התקנת קוי מנוי־טלפון למפעל בכך שהמפעל ישלם לה הוצאותיה הכרוכות בהכנת התשתית בשיעור שקבעה החברה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 17|סעיף 17 לחוק}}.

30תיקונים: תשנ״ב, תשע״א, תשע״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

31התקנת קו מנוי לפי סדרי עדיפותתיקונים: תשנ״ב, תשנ״ד

(א)מבלי לגרוע מן האמור בכל מקום אחר בתקנות אלה, תפעל החברה בהיענות להתקנת קו מנוי למבקשים בהתאם לסדרי העדיפות שנקבעו בתוספת השניה.
(ב)מבקש אשר נתקיימו בו אמות מידה הכלולות ביותר מקבוצת עדיפות אחת, או בדרגת עדיפות גבוהה יותר בתוך אותה קבוצה, זכאי לגבוהה מביניהן.
(ג)תנאי מוקדם לקבלת דרגת עדיפות לפי התוספת השניה, הוא שהמבקש המציא את האישורים והמסמכים הנדרשים בתוספת לצורך הוכחת זכאותו לקבלת דרגת העדיפות המבוקשת; דרגת העדיפות תוענק לבקשה כאמור ממועד המצאת מלוא האישורים והמסמכים.
(ד)
(ה)נמצאו מספר בקשות בדרגת עדיפות זהה, תינתן עדיפות למבקש שבקשתו הוגשה תחילה.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבלי לגרוע מן האמור בכל מקום אחר בתקנות אלה, תפעל החברה בהיענות להתקנת קו מנוי למבקשים בהתאם לסדרי העדיפות שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש אשר נתקיימו בו אמות מידה הכלולות ביותר מקבוצת עדיפות אחת, או בדרגת עדיפות גבוהה יותר בתוך אותה קבוצה, זכאי לגבוהה מביניהן.
{{ח:תת|(ג)}} תנאי מוקדם לקבלת דרגת עדיפות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, הוא שהמבקש המציא את האישורים והמסמכים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לצורך הוכחת זכאותו לקבלת דרגת העדיפות המבוקשת; דרגת העדיפות תוענק לבקשה כאמור ממועד המצאת מלוא האישורים והמסמכים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} נמצאו מספר בקשות בדרגת עדיפות זהה, תינתן עדיפות למבקש שבקשתו הוגשה תחילה.

32סדרי עדיפות בהתקנת קו מנוי־טלפון נוסףתיקונים: תשמ״ה

(א)בתקנה זו, ”קו מנוי־טלפון נוסף“ – קו נוסף לטלפון שמנוי או קרובו המתגורר עמו, או שותפו של המנוי, מבקש להתקינו בחצרים בהם עומד כבר לרשותו קו מנוי־טלפון.
(ב)בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), תיענה החברה לבקשה להתקנת קו מנוי־טלפון נוסף כלהלן:
(1)למבקש שנתקיים בו האמור בתקנה 12(א) לענין עומס התעבורה – תינתן דרגת העדיפות הגבוהה ביותר בתוך אותה קבוצת עדיפות בה הוא משובץ;
(2)לכל מבקש אחר – לאחר שנענו כל המבקשים להתקנתו של קו מנוי־טלפון ראשון בתוך אותה קבוצת עדיפות.
(ג)הוראות תקנת משנה (ב) אינן באות לגרוע מן האמור בתקנות 25, 26, 27 ו־28 בדבר עקרונות מנחים וסדרי עדיפות שנקבעו בהן, או מן האמור בתוספת השניה בדבר המספר המזערי של קוי מנוי־טלפון למבקש.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”קו מנוי־טלפון נוסף“ – קו נוסף לטלפון שמנוי או קרובו המתגורר עמו, או שותפו של המנוי, מבקש להתקינו בחצרים בהם עומד כבר לרשותו קו מנוי־טלפון.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), תיענה החברה לבקשה להתקנת קו מנוי־טלפון נוסף כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} למבקש שנתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(א)}} לענין עומס התעבורה – תינתן דרגת העדיפות הגבוהה ביותר בתוך אותה קבוצת עדיפות בה הוא משובץ;
{{ח:תתת|(2)}} לכל מבקש אחר – לאחר שנענו כל המבקשים להתקנתו של קו מנוי־טלפון ראשון בתוך אותה קבוצת עדיפות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנת משנה (ב) אינן באות לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנות 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28}} בדבר עקרונות מנחים וסדרי עדיפות שנקבעו בהן, או מן האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} בדבר המספר המזערי של קוי מנוי־טלפון למבקש.

33תיקונים: תשמ״ו, תשנ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

34העברת קו מנוי בחצרים שפונותיקונים: תשנ״א־2, תשנ״ד

על אף האמור לענין סדרי עדיפות בתקנה 31, יועבר קו מנוי בחצרים שפונו לרשותו של מנוי שהעתיק את מגוריו או את בית עסקו לחצרים אלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור לענין סדרי עדיפות {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}}, יועבר קו מנוי בחצרים שפונו לרשותו של מנוי שהעתיק את מגוריו או את בית עסקו לחצרים אלה.

34אהתקנות עקב פיתוח תשתיתתיקונים: תשנ״א

הסתיים פיתוח התשתית בחלק כלשהו שבתחום איזור מרכזת (להלן – איזור השירות המפותח), רשאית החברה להיענות לבקשות של מבקשים שחצריהם נמצאים באיזור השירות המפותח, על אף קיומם של מבקשים אחרים בעלי דרגות עדיפות גבוהות יותר באזורי שירות אחרים של אותה מרכזת שטרם פותחו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסתיים פיתוח התשתית בחלק כלשהו שבתחום איזור מרכזת (להלן – איזור השירות המפותח), רשאית החברה להיענות לבקשות של מבקשים שחצריהם נמצאים באיזור השירות המפותח, על אף קיומם של מבקשים אחרים בעלי דרגות עדיפות גבוהות יותר באזורי שירות אחרים של אותה מרכזת שטרם פותחו.

35סדר קדימויות ועדיפויות במצב חירום מיוחדתיקונים: תשנ״א

(א)ראה השר כי נוצר מצב חירום מיוחד המחייב שינוי סדר הקדימויות והעדיפויות שנקבעו לפי הוראות פרק זה, רשאי הוא להורות לחברה לשנות את סדר הקדימויות והעדיפויות שנקבעו בפרק זה ככל שיידרש לפי צרכי השעה.
(ב)החברה תביא לידיעת הציבור את סדר הקדימויות והעדיפויות ששונה לפי הוראת השר כאמור בתקנת משנה (א), באמצעות פרסום בעתון יומי ובשידורי הרדיו והטלוויזיה, כולם או מקצתם.
(ג)בתקנה זו, ”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי נוצר מצב חירום מיוחד המחייב שינוי סדר הקדימויות והעדיפויות שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, רשאי הוא להורות לחברה לשנות את סדר הקדימויות והעדיפויות שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} ככל שיידרש לפי צרכי השעה.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תביא לידיעת הציבור את סדר הקדימויות והעדיפויות ששונה לפי הוראת השר כאמור בתקנת משנה (א), באמצעות פרסום בעתון יומי ובשידורי הרדיו והטלוויזיה, כולם או מקצתם.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון.
פרק ד׳1: בקשות קבלנים לקו מנוי

35אהגדרותתיקונים: תשמ״ו, תשמ״ח

בפרק זה –
”בנין חדש“ – מבנה שנתקבל לגביו היתר בניה לפי פרק ה׳ לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, והוא מיועד להיות אחד מאלה:
(1)מוסד ציבורי או מבנה תעשיה ששטח הבניה שלו הוא 1,000 מ״ר לפחות;
(2)מבנה למגורים או לעסקים בעל ארבע יחידות דיור או יחידות עסקיות לפחות;
(3)קבוצה של ארבעה מבני מגורים לפחות, ובלבד שהמבנים מצויים בשטח רצוף המוחזק בידי קבלן, אף אם בכל מבנה רק יחידת דיור אחת;
”יחידת דיור“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש למגורים, לעסק, למלאכה או תעשיה, או לכל צורך אחר, למעט בנין עזר כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;
”קבלן“ – מי שקיבל על עצמו עבודות בנייה של בנין חדש לשם מכירתו או השכרתו;
”רוכש“ – מי שהתקשר עם קבלן בחוזה לרכישתו או שכירתו לראשונה של בנין חדש או של יחידה מיחידותיו.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ה׳ לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה #פרק ה
  • בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970 → תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין חדש“ – מבנה שנתקבל לגביו היתר בניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, והוא מיועד להיות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד ציבורי או מבנה תעשיה ששטח הבניה שלו הוא 1,000 מ״ר לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מבנה למגורים או לעסקים בעל ארבע יחידות דיור או יחידות עסקיות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} קבוצה של ארבעה מבני מגורים לפחות, ובלבד שהמבנים מצויים בשטח רצוף המוחזק בידי קבלן, אף אם בכל מבנה רק יחידת דיור אחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת דיור“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש למגורים, לעסק, למלאכה או תעשיה, או לכל צורך אחר, למעט בנין עזר כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן“ – מי שקיבל על עצמו עבודות בנייה של בנין חדש לשם מכירתו או השכרתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוכש“ – מי שהתקשר עם קבלן בחוזה לרכישתו או שכירתו לראשונה של בנין חדש או של יחידה מיחידותיו.

35בבקשת קבלן להתקנת קווי מנויתיקונים: תשמ״ו, תשמ״ח

(א)קבלן רשאי להגיש לחברה בקשה מרוכזת להתקנת קווי מנוי בבנין חדש לשם העברתם לרוכשים; ובלבד שבבקשה המרוכזת –
(1)פירט הקבלן את המספר המרבי של יחידות הדיור שייבנו והמועד המדוייק בו ניתן יהיה להתקין קווי מנוי בבנין החדש;
(2)התחייב הקבלן להעביר לכל יחידת דיור בבנין החדש את זכותו לקו מנוי אחד לפחות, ואם התחייב להעביר יותר מקו אחד ליחידת דיור מסויימת – פירט את מיקומה המדוייק של יחידת הדיור כאמור ומספר הקווים שהקצה לה.
(3)הצהיר כי בחוזה בינו לבין כל רוכש בבנין כלולה התחייבות כאמור בפסקה 2.
(ב)בקשתו של קבלן לפי תקנת משנה (א) לא תיחשב, לענין תקנה 32, כבקשה לקו מנוי־טלפון נוסף, אף אם ביקש הקבלן או הותקן לו קו מנוי באתר הבניה בו נבנה הבנין החדש.
(ג)לשם הבטחת תשלומם של דמי ההתקנה והכנתו של הבנין החדש במועד שקבעה החברה להתקנת קווי המנוי בבנין, רשאית החברה, בהתאם לכללים שתקבע, לדרוש מאת הקבלן המצאת פקדון או ערובה להנחת דעתה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(
)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קבלן רשאי להגיש לחברה בקשה מרוכזת להתקנת קווי מנוי בבנין חדש לשם העברתם לרוכשים; ובלבד שבבקשה המרוכזת –
{{ח:תתת|(1)}} פירט הקבלן את המספר המרבי של יחידות הדיור שייבנו והמועד המדוייק בו ניתן יהיה להתקין קווי מנוי בבנין החדש;
{{ח:תתת|(2)}} התחייב הקבלן להעביר לכל יחידת דיור בבנין החדש את זכותו לקו מנוי אחד לפחות, ואם התחייב להעביר יותר מקו אחד ליחידת דיור מסויימת – פירט את מיקומה המדוייק של יחידת הדיור כאמור ומספר הקווים שהקצה לה.
{{ח:תתת|(3)}} הצהיר כי בחוזה בינו לבין כל רוכש בבנין כלולה התחייבות כאמור בפסקה {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשתו של קבלן לפי תקנת משנה (א) לא תיחשב, לענין {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}}, כבקשה לקו מנוי־טלפון נוסף, אף אם ביקש הקבלן או הותקן לו קו מנוי באתר הבניה בו נבנה הבנין החדש.
{{ח:תת|(ג)}} לשם הבטחת תשלומם של דמי ההתקנה והכנתו של הבנין החדש במועד שקבעה החברה להתקנת קווי המנוי בבנין, רשאית החברה, בהתאם לכללים שתקבע, לדרוש מאת הקבלן המצאת פקדון או ערובה להנחת דעתה.

35גהעברת הזכות לרוכשתיקונים: תשמ״ו

(א)זכותו של קבלן בכל הנוגע להתקנת קו מנוי והשימוש בו תועבר לרוכש, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1)הרוכש הגיש לחברה בקשה לקבלת שירות בזק בצירוף חוזה ההתקשרות עם הקבלן, ובהתאם לכללים שקבעה החברה;
(2)הקבלן הודיע לחברה בכתב כי הוא מוותר על זכותו כמבקש או כמנוי, לפי הענין, לטובת הרוכש; ההודעה על הויתור יכול שתהא באמצעות הגשתו של חוזה ההתקשרות בין הקבלן לרוכש, ובלבד שהחוזה מכיל הוראה בדבר הויתור האמור;
(3)הקבלן שילם את מלוא התשלומים שהוא חב לחברה בעד קו המנוי עד מועד הגשת הבקשה של הרוכש.
(ב)לבקשתו של רוכש תוענק דרגת עדיפות לה הוא זכאי בהתאם להוראות תקנה 25, ולא למטה מדרגת העדיפות לה זכאי הקבלן במועד הגשתה של הבקשה בידי הרוכש.
(ג)על אף האמור לענין קדימויות וסדרי עדיפות בתקנה 25, תעביר החברה לרוכש זכויותיו של קבלן שבקשתו להתקנת קו מנוי בבנין חדש נענתה או שהותקן לו קו מנוי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} זכותו של קבלן בכל הנוגע להתקנת קו מנוי והשימוש בו תועבר לרוכש, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרוכש הגיש לחברה בקשה לקבלת שירות בזק בצירוף חוזה ההתקשרות עם הקבלן, ובהתאם לכללים שקבעה החברה;
{{ח:תתת|(2)}} הקבלן הודיע לחברה בכתב כי הוא מוותר על זכותו כמבקש או כמנוי, לפי הענין, לטובת הרוכש; ההודעה על הויתור יכול שתהא באמצעות הגשתו של חוזה ההתקשרות בין הקבלן לרוכש, ובלבד שהחוזה מכיל הוראה בדבר הויתור האמור;
{{ח:תתת|(3)}} הקבלן שילם את מלוא התשלומים שהוא חב לחברה בעד קו המנוי עד מועד הגשת הבקשה של הרוכש.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשתו של רוכש תוענק דרגת עדיפות לה הוא זכאי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}}, ולא למטה מדרגת העדיפות לה זכאי הקבלן במועד הגשתה של הבקשה בידי הרוכש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור לענין קדימויות וסדרי עדיפות {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25}}, תעביר החברה לרוכש זכויותיו של קבלן שבקשתו להתקנת קו מנוי בבנין חדש נענתה או שהותקן לו קו מנוי.
פרק ה׳: הוראות מיוחדות
סימן א׳ – כללי

36הוראות נוספות

האמור בפרק זה אינו בא אלא להוסיף על האמור בכל מקום אחר בתקנות אלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} אינו בא אלא להוסיף על האמור בכל מקום אחר בתקנות אלה.
סימן ב׳ – טלפון וטלקס

37שירות טלפוןתיקונים: תשנ״ד

(א)בתקנה זו –
”מכשיר טלפון“ – ציוד קצה להעברת דיבור הכולל התקנים ליצירת התקשרות בין מנוי טלפון באמצעות חיוג;
”שירות טלפון“ – העברת דיבור ממכשיר טלפון או אליו באמצעות המערכת המיועדת לכך ברשת הבזק הציבורית;
”קו מנוי“ – קו מנוי־טלפון.
(ב)המנוי יודיע לחברה בעת הזמנת קו המנוי, אם ברצונו לקבל ממנה מכשיר טלפון; הודיע המנוי לחברה על רצונו לקבל מכשיר טלפון מהחברה כאמור, תספק החברה למנוי, בעת התקנת קו המנוי, מכשיר טלפון מן הסוג שבחר בו המנוי מבין סוגי המכשירים שמעמידה החברה לרשות מנוייה, ותחברו לקו המנוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר טלפון“ – ציוד קצה להעברת דיבור הכולל התקנים ליצירת התקשרות בין מנוי טלפון באמצעות חיוג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות טלפון“ – העברת דיבור ממכשיר טלפון או אליו באמצעות המערכת המיועדת לכך ברשת הבזק הציבורית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו מנוי“ – קו מנוי־טלפון.
{{ח:תת|(ב)}} המנוי יודיע לחברה בעת הזמנת קו המנוי, אם ברצונו לקבל ממנה מכשיר טלפון; הודיע המנוי לחברה על רצונו לקבל מכשיר טלפון מהחברה כאמור, תספק החברה למנוי, בעת התקנת קו המנוי, מכשיר טלפון מן הסוג שבחר בו המנוי מבין סוגי המכשירים שמעמידה החברה לרשות מנוייה, ותחברו לקו המנוי.

38שירות טלקסתיקונים: תשמ״ח

(א)בתקנה זו ובתקנה 38א –
”מכשיר טלקס“ – ציוד קצה להעברת סימני כתב הכולל התקנים ליצירת התקשרות עם מנוי טלקס אחרים באמצעות חיוג;
”שירות טלקס“ – העברת סימני כתב ממכשיר טלקס של מנוי או אליו באמצעות המערכת המיועדת לכך ברשת הבזק הציבורית;
"קו מנוי – קו מנוי־טלקס.
(ב)נענתה החברה לבקשה להתקנת קו מנוי, תודיע למנוי כי הוא רשאי לרכוש את מכשיר הטלקס בעצמו או – אם מצוי ברשותה מכשיר טלקס – שהיא תספק לו את המכשיר.
(ג)היה המנוי מעונין שהחברה תספק לו את מכשיר הטלקס, יודיע לה על כך והיא תחבר את המכשיר בעת התקנת קו המנוי בחצריו.
(ד)החליט המנוי לרכוש מכשיר טלקס בעצמו, יודיע על כך לחברה ויפנה אליה לשם חיבורו של מכשיר הטלקס לקו המנוי תוך שלושה חדשים מיום שיותקן הקו, ובלבד שניתן למכשיר אישור סוג; לא פנה מנוי כאמור לחברה עד תום שלושה חדשים מיום התקנת הקו, רשאית החברה להפסיק את השירות למנוי.
(ה)פנה המנוי לחברה לשם חיבורו של מכשיר הטלקס לפי האמור בתקנת משנה (ד), תחבר החברה את המכשיר תוך שבוע ימים מיום פנייתו של המנוי.
(ו)החברה תקבע את מלת ההיכר למכשיר הטלקס שהיא עומדת לחבר לקו המנוי, ובלבד שהאותיות שבמלת ההיכר ייקבעו בהתייעצות עם המנוי.
(ז)החברה תיתן שירות תחזוקה בהתאם להוראות תקנה 6 גם למכשיר טלקס רכוש המנוי שהוא בגדר ציוד בזק זהה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 38א|ובתקנה 38א}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר טלקס“ – ציוד קצה להעברת סימני כתב הכולל התקנים ליצירת התקשרות עם מנוי טלקס אחרים באמצעות חיוג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות טלקס“ – העברת סימני כתב ממכשיר טלקס של מנוי או אליו באמצעות המערכת המיועדת לכך ברשת הבזק הציבורית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} "קו מנוי – קו מנוי־טלקס.
{{ח:תת|(ב)}} נענתה החברה לבקשה להתקנת קו מנוי, תודיע למנוי כי הוא רשאי לרכוש את מכשיר הטלקס בעצמו או – אם מצוי ברשותה מכשיר טלקס – שהיא תספק לו את המכשיר.
{{ח:תת|(ג)}} היה המנוי מעונין שהחברה תספק לו את מכשיר הטלקס, יודיע לה על כך והיא תחבר את המכשיר בעת התקנת קו המנוי בחצריו.
{{ח:תת|(ד)}} החליט המנוי לרכוש מכשיר טלקס בעצמו, יודיע על כך לחברה ויפנה אליה לשם חיבורו של מכשיר הטלקס לקו המנוי תוך שלושה חדשים מיום שיותקן הקו, ובלבד שניתן למכשיר אישור סוג; לא פנה מנוי כאמור לחברה עד תום שלושה חדשים מיום התקנת הקו, רשאית החברה להפסיק את השירות למנוי.
{{ח:תת|(ה)}} פנה המנוי לחברה לשם חיבורו של מכשיר הטלקס לפי האמור בתקנת משנה (ד), תחבר החברה את המכשיר תוך שבוע ימים מיום פנייתו של המנוי.
{{ח:תת|(ו)}} החברה תקבע את מלת ההיכר למכשיר הטלקס שהיא עומדת לחבר לקו המנוי, ובלבד שהאותיות שבמלת ההיכר ייקבעו בהתייעצות עם המנוי.
{{ח:תת|(ז)}} החברה תיתן שירות תחזוקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} גם למכשיר טלקס רכוש המנוי שהוא בגדר ציוד בזק זהה.

38אמלת היכר – הוראות שונותתיקונים: תשמ״ח

(א)לא יתקין המנוי מלת היכר בכל דרך שהיא, לא ישנה אותה ולא יסירה ולא ירשה לאחר להתקין, לשנות או להסיר כאמור, אלא בהסכמת החברה בכתב.
(ב)לא יפעיל המנוי מכשיר טלקס ללא מלת היכר ולא ירשה לאחר להפעיל מכשיר כאמור.
(ג)הפר המנוי הוראה מהוראות תקנות משנה (א) או (ב), רשאית החברה לנתק את קו המנוי שברשות המנוי בלי לגרוע מזכותה לגבות מהמנוי את ההוצאות שנגרמו לה עקב ההפרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יתקין המנוי מלת היכר בכל דרך שהיא, לא ישנה אותה ולא יסירה ולא ירשה לאחר להתקין, לשנות או להסיר כאמור, אלא בהסכמת החברה בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל המנוי מכשיר טלקס ללא מלת היכר ולא ירשה לאחר להפעיל מכשיר כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הפר המנוי הוראה מהוראות תקנות משנה (א) או (ב), רשאית החברה לנתק את קו המנוי שברשות המנוי בלי לגרוע מזכותה לגבות מהמנוי את ההוצאות שנגרמו לה עקב ההפרה.
סימן ג׳ – תקשורת נתונים

39הגדרותתיקונים: תשנ״ד

בסימן זה –
”ציוד קצה נתונים“ – ציוד קצה לקליטה או שידור של מידע מקודד;
”שירות תקשורת נתונים“ – העברת מידע מקודד באמצעות רשת החברה;
”נוהל תקשורת“ – קובץ של כללים הקובעים את המבנה ואת התזמון היחסי של החלפת המסרים בין ציודי הקצה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה נתונים“ – ציוד קצה לקליטה או שידור של מידע מקודד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות תקשורת נתונים“ – העברת מידע מקודד באמצעות רשת החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהל תקשורת“ – קובץ של כללים הקובעים את המבנה ואת התזמון היחסי של החלפת המסרים בין ציודי הקצה.

40תקשורת נתונים ברשת הטלפון

ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשורת נתונים באמצעות רשת הטלפון, ימסור לחברה את כל הנתונים הטכניים הדרושים לה לשם קביעת האפשרות למתן השירות המבוקש, מספר הקווים הנדרש ואיכותם; החברה תספק למנוי את השירות בהתאם לצרכיו ובהתחשב באפשרויותיה הטכניות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשורת נתונים באמצעות רשת הטלפון, ימסור לחברה את כל הנתונים הטכניים הדרושים לה לשם קביעת האפשרות למתן השירות המבוקש, מספר הקווים הנדרש ואיכותם; החברה תספק למנוי את השירות בהתאם לצרכיו ובהתחשב באפשרויותיה הטכניות.

41תקשורת נתונים באמצעות קו בלעדי

ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשורת נתונים באמצעות קו בלעדי לתקשורת נתונים, יודיע המנוי לחברה את סוג המודם שברשותו תוך פירוט נתוניו הטכניים, לרבות מהירות איתות ושיטת אפנון; החברה תספק למנוי קו תקני המתאים לדרישותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשורת נתונים באמצעות קו בלעדי לתקשורת נתונים, יודיע המנוי לחברה את סוג המודם שברשותו תוך פירוט נתוניו הטכניים, לרבות מהירות איתות ושיטת אפנון; החברה תספק למנוי קו תקני המתאים לדרישותיו.

42העברה ממותגת של נתונים

ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות העברה ממותגת של נתונים, שלא ברשת הטלפון, תמסור החברה למנוי פרטים על נוהלי התקשורת העומדים לבחירתו, והמנוי יודיע לחברה באיזה מהם ברצונו להשתמש; בחר המנוי את הנוהל, תחבר החברה את ציוד הקצה לרשת הממותגת ותקבע למנוי את כינויו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות העברה ממותגת של נתונים, שלא ברשת הטלפון, תמסור החברה למנוי פרטים על נוהלי התקשורת העומדים לבחירתו, והמנוי יודיע לחברה באיזה מהם ברצונו להשתמש; בחר המנוי את הנוהל, תחבר החברה את ציוד הקצה לרשת הממותגת ותקבע למנוי את כינויו.

43התקשרות למאגרי מידע ואחריות החברה

היענותה של החברה למתן שירות התקשרות למאגרי מידע כפופה, בנוסף על האמור בתקנת אלה, לקיומו של הסכם שירות מאגר מידע בין המנוי לבין בעל המאגר; אין בהיענות האמורה משום הטלת אחריות או חובה כלשהי על החברה בשל תנאי ההסכם, טיב המידע המועבר, היקפו, תשלומים למיניהם או נזקים כלשהם הנגרמים או העלולים להיגרם למנוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היענותה של החברה למתן שירות התקשרות למאגרי מידע כפופה, בנוסף על האמור בתקנת אלה, לקיומו של הסכם שירות מאגר מידע בין המנוי לבין בעל המאגר; אין בהיענות האמורה משום הטלת אחריות או חובה כלשהי על החברה בשל תנאי ההסכם, טיב המידע המועבר, היקפו, תשלומים למיניהם או נזקים כלשהם הנגרמים או העלולים להיגרם למנוי.

44תיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
סימן ד׳ – שירותי מידע ושירותי בידור

44אהגדרותתיקונים: תשנ״ב־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2

בסימן זה –
”חיוב מיוחד“ – התמורה שגובה ספק שירות ממקבל שירותיו בעד שירות, בין בסכום כולל ובין בסכום המחושב לפי משך זמן מתן השירות;
”הכללים“ –
”המנהל“ –
”מספר שירות“ – מספר שמקצה החברה המאפשר גישה בחיוג ישיר לשירות מידע או לשירות בידור;
”מערכת“ – מכלול של ציוד קצה ראשי ומשני מאושר מסוג המשמש למתן שירותי מידע או שירותי בידור;
”סוג שירות“ – שירות בידור או שירות מידע;
”ספק שירות“ – מי שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות מידע או שירות בידור;
”ספק שירות משני“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות ללקוחותיו באמצעות ספק שירות ראשי;
”ספק שירות עצמאי“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירותיו במישרין למקבלי שירות ללא תיווכו של ספק שירות אחר;
”ספק שירות ראשי“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירותיו הן לספק שירות משני, והן במישרין למקבלי שירות ללא תיווכו של ספק שירות אחר;
”שירות בידור“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא גרימת הנאה או שעשוע למתקשר, וכאשר נוסף לחיוב הרגיל לפי תקנות התשלומים (להלן – חיוב רגיל) מחויב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד;
”שירות בידור קולי“ – שירות בידור המשמיע למתקשר מסר קולי, לרבות מסר מוקלט;
”שירות מידע“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא מתן תשובה לשאלה של המתקשר בין שנשאלה במפורש ובין מכללא, וכאשר בנוסף לחיוב הרגיל מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד;
”שירות מידע קולי“ – שירות מידע המאפשר קבלת מידע קולי, לרבות מסר מוקלט;
”תקנות התשלומים“ –
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות התשלומים → תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיוב מיוחד“ – התמורה שגובה ספק שירות ממקבל שירותיו בעד שירות, בין בסכום כולל ובין בסכום המחושב לפי משך זמן מתן השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכללים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר שירות“ – מספר שמקצה החברה המאפשר גישה בחיוג ישיר לשירות מידע או לשירות בידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת“ – מכלול של ציוד קצה ראשי ומשני מאושר מסוג המשמש למתן שירותי מידע או שירותי בידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג שירות“ – שירות בידור או שירות מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות“ – מי שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות מידע או שירות בידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות משני“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות ללקוחותיו באמצעות ספק שירות ראשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות עצמאי“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירותיו במישרין למקבלי שירות ללא תיווכו של ספק שירות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות ראשי“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירותיו הן לספק שירות משני, והן במישרין למקבלי שירות ללא תיווכו של ספק שירות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בידור“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא גרימת הנאה או שעשוע למתקשר, וכאשר נוסף לחיוב הרגיל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|תקנות התשלומים}} (להלן – חיוב רגיל) מחויב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בידור קולי“ – שירות בידור המשמיע למתקשר מסר קולי, לרבות מסר מוקלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מידע“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא מתן תשובה לשאלה של המתקשר בין שנשאלה במפורש ובין מכללא, וכאשר בנוסף לחיוב הרגיל מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מידע קולי“ – שירות מידע המאפשר קבלת מידע קולי, לרבות מסר מוקלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התשלומים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

44בהקצאת מספרי שירות וחיבור לקוויםתיקונים: תשנ״ב־2, תשנ״ה

(א)החברה רשאית להקצות, באישור השר, מספרי שירות לספקי שירות בלבד; אולם, רשאית החברה להקצות מספר שירות לבעל רשיון מיוחד שאינו ספק שירות אשר הותר לו ברשיון להשתמש במספר שירות.
(ב)החברה תאפשר לספק שירות לתת את שירותיו לציבור באמצעות מספרי השירות וקווים שתעמיד החברה לרשותו למטרה זו בכפוף לתנאי הרשיון המיוחד שקיבל ספק השירות, ובלבד שקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי המידע תהיה שונה מקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי הבידור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית להקצות, באישור השר, מספרי שירות לספקי שירות בלבד; אולם, רשאית החברה להקצות מספר שירות לבעל רשיון מיוחד שאינו ספק שירות אשר הותר לו ברשיון להשתמש במספר שירות.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תאפשר לספק שירות לתת את שירותיו לציבור באמצעות מספרי השירות וקווים שתעמיד החברה לרשותו למטרה זו בכפוף לתנאי הרשיון המיוחד שקיבל ספק השירות, ובלבד שקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי המידע תהיה שונה מקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי הבידור.

44גגישה לשירות מידע ושירות בידורתיקונים: תשנ״ב־2, תשנ״ה

(א)החברה תאפשר גישה לשירותי מידע מכל קו מנוי טלפון המחובר למרכזת הפועלת לפי מניה מקומית, למעט מטלפון נייד בשיטה התאית או מטצ״ג; אולם מנוי שביקש לחסום את הגישה לשירותי מידע כאמור בתקנת משנה (ב) לפני תחילתן של תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה) (תיקון), התשנ״ה–1994 (להלן – התקנות המתקנות), תאשר לו החברה גישה לשירותי מידע רק לאחר שדרש זאת מהחברה.
(ב)החברה תחסום את הגישה לשירותי מידע לכל מנוי שדרש זאת, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה; מנוי שדרש כאמור לא יחוייב בתשלום כלשהו בעד החסימה בעקבות בקשתו הראשונה.
(ג)החברה תחסום תוך 60 ימים מיום תחילתן של התקנות המתקנות, את הגישה לשירותי בידור מכל קו טלפון, למעט מקו טלפון כאמור בתקנת משנה (א), של מנוי שביקש, בכתב, שהחברה תחבר אותו לשירותי בידור; ביקש המנוי כאמור, תחבר החברה את קו הטלפון שלו לשירותי הבידור תוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה, והמנוי לא יחויב בתשלום כלשהו בעד החיבור בעקבות בקשתו הראשונה.
(ג1)חיברה החברה קו טלפון של מנוי לשירותי בידור, לפי בקשתו כאמור בתקנת משנה (ג), היא תחסום לפי דרישת המנוי את הגישה שלו לשירותי בידור, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה.
(ד)חסמה החברה את הגישה לשירותי מידע כאמור בתקנת משנה (ב), לא תחבר החברה את המנוי מחדש לשירותי מידע אלא על פי בקשתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה תאפשר גישה לשירותי מידע מכל קו מנוי טלפון המחובר למרכזת הפועלת לפי מניה מקומית, למעט מטלפון נייד בשיטה התאית או מטצ״ג; אולם מנוי שביקש לחסום את הגישה לשירותי מידע כאמור בתקנת משנה (ב) לפני תחילתן של תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה) (תיקון), התשנ״ה–1994 (להלן – התקנות המתקנות), תאשר לו החברה גישה לשירותי מידע רק לאחר שדרש זאת מהחברה.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תחסום את הגישה לשירותי מידע לכל מנוי שדרש זאת, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה; מנוי שדרש כאמור לא יחוייב בתשלום כלשהו בעד החסימה בעקבות בקשתו הראשונה.
{{ח:תת|(ג)}} החברה תחסום תוך 60 ימים מיום תחילתן של התקנות המתקנות, את הגישה לשירותי בידור מכל קו טלפון, למעט מקו טלפון כאמור בתקנת משנה (א), של מנוי שביקש, בכתב, שהחברה תחבר אותו לשירותי בידור; ביקש המנוי כאמור, תחבר החברה את קו הטלפון שלו לשירותי הבידור תוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה, והמנוי לא יחויב בתשלום כלשהו בעד החיבור בעקבות בקשתו הראשונה.
{{ח:תת|(ג1)}} חיברה החברה קו טלפון של מנוי לשירותי בידור, לפי בקשתו כאמור בתקנת משנה (ג), היא תחסום לפי דרישת המנוי את הגישה שלו לשירותי בידור, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה.
{{ח:תת|(ד)}} חסמה החברה את הגישה לשירותי מידע כאמור בתקנת משנה (ב), לא תחבר החברה את המנוי מחדש לשירותי מידע אלא על פי בקשתו.

44דחיוב בעד שירות מידע או שירותי בידורתיקונים: תשנ״ב־2, תשנ״ה

(א)החברה רשאית, לבקשתו של ספק שירות, לגבות מאת המנוי את התשלום בעד שירותי מידע ושירותי בידור שקיבל, כולם או חלקם.
(ב)ביקש ספק שירות מהחברה לגבות עבורו תשלומים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע לחברה את גובה סכום החיוב המיוחד בעד כל שירות מידע או שירות בידור שהוא נותן.
(ג)בשירות מידע קולי או בשירות בידור קולי, המניה לצורך החיוב המיוחד תתחיל לפעול עשרים שניות לאחר תחילת ההתקשרות, לאחר השמעת המסר המוקלט והאות המיוחד הנדרשים לפי תקנה 44ה.
(ד)היה החיוב המיוחד מחושב לפי משך זמן, תחדל מנייתו מפעולתה עם ניתוק הקשר בידי המנוי, אף אם ניתן היה להמשיך את קבלת שירות המידע או שירות הבידור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית, לבקשתו של ספק שירות, לגבות מאת המנוי את התשלום בעד שירותי מידע ושירותי בידור שקיבל, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש ספק שירות מהחברה לגבות עבורו תשלומים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע לחברה את גובה סכום החיוב המיוחד בעד כל שירות מידע או שירות בידור שהוא נותן.
{{ח:תת|(ג)}} בשירות מידע קולי או בשירות בידור קולי, המניה לצורך החיוב המיוחד תתחיל לפעול עשרים שניות לאחר תחילת ההתקשרות, לאחר השמעת המסר המוקלט והאות המיוחד הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|תקנה 44ה}}.
{{ח:תת|(ד)}} היה החיוב המיוחד מחושב לפי משך זמן, תחדל מנייתו מפעולתה עם ניתוק הקשר בידי המנוי, אף אם ניתן היה להמשיך את קבלת שירות המידע או שירות הבידור.

44המסר מוקלט למתקשרתיקונים: תשנ״ב־2, תשנ״ה

(א)בכל קו שבו ניתן שירות מידע קולי או שירות בידור קולי יושמע למתקשר, בתחילת ההתקשרות, מסר מוקלט, בשפה שבה ניתן השירות, בדיבור רהוט ומובן, בקצב סביר וללא שיבושי הקלטה, פרטים אלה:
(1)מהות השירות שניתן לקבל בהתקשרות זו וקהל היעד של השירות;
(2)סכום החיוב המיוחד בעד השירות לפי סכומו הכולל או לפי סכום לדקת התקשרות, לפי הענין;
(3)משך הזמן המרבי שניתן לקבל את השירות תוך אותה התקשרות, אם משך הזמן שניתן לקבל את השירות כאמור מוגבל;
(4)האפשרות להתנתק מהשירות, ללא חיוב, לפני השמעת האות כאמור בתקנת משנה (ב).
(ב)עם סיום השמעת המסר המוקלט כאמור בתקנת משנה (א), תינתן למנוי שהות של 5 שניות שבסופה יושמע אות מיוחד לתחילתה של קבלת השירות; ניתק המנוי את הקשר לפני השמעת האות המיוחד כאמור, לא יחוייב המנוי בחיוב מיוחד, והוא יחוייב בעד ההתקשרות בלבד, לפי תקנות התשלומים.
(ג)השר או מי שהוא מינהו לכך רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לפטור ספק שירות מהחובה להשמיע מסר מוקלט כאמור בתקנת משנה (ב).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות התשלומים → תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל קו שבו ניתן שירות מידע קולי או שירות בידור קולי יושמע למתקשר, בתחילת ההתקשרות, מסר מוקלט, בשפה שבה ניתן השירות, בדיבור רהוט ומובן, בקצב סביר וללא שיבושי הקלטה, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מהות השירות שניתן לקבל בהתקשרות זו וקהל היעד של השירות;
{{ח:תתת|(2)}} סכום החיוב המיוחד בעד השירות לפי סכומו הכולל או לפי סכום לדקת התקשרות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} משך הזמן המרבי שניתן לקבל את השירות תוך אותה התקשרות, אם משך הזמן שניתן לקבל את השירות כאמור מוגבל;
{{ח:תתת|(4)}} האפשרות להתנתק מהשירות, ללא חיוב, לפני השמעת האות כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} עם סיום השמעת המסר המוקלט כאמור בתקנת משנה (א), תינתן למנוי שהות של 5 שניות שבסופה יושמע אות מיוחד לתחילתה של קבלת השירות; ניתק המנוי את הקשר לפני השמעת האות המיוחד כאמור, לא יחוייב המנוי בחיוב מיוחד, והוא יחוייב בעד ההתקשרות בלבד, לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|תקנות התשלומים}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר או מי שהוא מינהו לכך רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לפטור ספק שירות מהחובה להשמיע מסר מוקלט כאמור בתקנת משנה (ב).

44והודעת חיוב למנויתיקונים: תשנ״ב־2, תשנ״ה

(א)החברה רשאית לשלוח הודעת חיוב למנוי בעד שירותי מידע ושירותי בידור שקיבל מספק השירות (להלן – הודעת חיוב), אם ביקש זאת ספק השירות כאמור בתקנה 44ד(א), כחלק מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי הכללים ובלבד שהחיוב בעד השירותים האמורים יוצג בהודעת החיוב בנפרד מהחיוב בעד השירותים של החברה, בתוספת שם כל שירות כפי שנמסר לחברה בידי ספק השירות.
(ב)החברה תספק למנוי, לפי דרישתו, תוך שבעה ימי עבודה וללא תשלום, פירוט של החיוב בעד כל שירותי המידע ושירותי הבידור שקיבל מספקי שירות לפי אלה:
(1)שם השירות כאמור בתקנת משנה (א) או מספר השירות שהוקצה לו;
(2)תאריך ושעה של קבלת השירות;
(3)יחידת זמן החיוב – בחיוב לפי משך זמן – ומספר יחידות החיוב המיוחד שנמנו או הסכום הכולל של החיוב המיוחד;
(4)סכום החיוב לאותו שירות.
(ג)החברה תספק למנוי, לפי דרישתו וללא תשלום, הודעת חיוב נפרדת, לגבי שירות מידע או שירות בידור שקיבל, מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי הכללים בעד שירותיה, ובלבד שדרישת המנוי התקבלה בחברה לאחר משלוח החשבון כאמור.
(ד)החברה תחזיר למנוי, לפי דרישתו ותוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום קבלת הדרישה, את הסכום שגבתה דרך הוראת הקבע שלו, בעד חיוב מיוחד או כל חלק ממנו, ובלבד שהדרישה התקבלה בידי החברה תוך שלושים ימים מיום משלוח הודעת החיוב למנוי.
(ה)החברה תשלח לכל מנוי, יחד עם חשבון הטלפון הראשון שתשלח למנוייה לאחר תחילתן של תקנות אלה, הודעה מיוחדת אודות שירותי המידע ושירותי הבידור (להלן – הודעה מיוחדת) ובה יובאו לתשומת לבו של המנוי פרטים אלה:
(1)המנוי רשאי לדרוש פירוט של כל חיוב בעד שירות מידע או שירות בידור ורשאי הוא לדרוש הודעת חיוב נפרדת מחשבון הטלפון שלו;
(2)אי תשלום הודעת חיוב אינו גורר ניתוק של קו הטלפון;
(3)המנוי רשאי לבקש מן החברה חסימת הגישה לשירותי מידע;
(3א)המנוי רשאי לבקש מן החברה לחבר אותו לשירותי בידור;
(4)המנוי רשאי לבקש בכתב כי החברה לא תגבה את החיוב המיוחד דרך הוראת הקבע שלו.
(ו)החברה תשלח לכל מנוי הודעות מיוחדות נוספות להודעה המיוחדת שנשלחה למנוי בהתאם לתקנת משנה (ה), במועדים אלה:
(1)יחד עם חשבון הטלפון השלישי שיקבל המנוי לאחר קבלת ההודעה המיוחדת הראשונה ששלחה לו החברה;
(2)אחת לכל שנה החל בתום שנה ממועד משלוח ההודעה המיוחדת ששלחה החברה למנוי לפי תקנת משנה (ה).
(ז)דרש מנוי מהחברה משלוח הודעת חיוב נפרדת כאמור בתקנת משנה (ג), תכלול ההודעה התראה למנוי כאמור בתקנה 44ז(ב); דרש מנוי כי החברה תחזיר לו סכום שנגבה דרך הוראת קבע כאמור בתקנת משנה (ד), תשלח החברה את ההתראה למנוי תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • הכללים → כללי הבזק (שירותי החברה)
  • הכללים → כללי הבזק (שירותי החברה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית לשלוח הודעת חיוב למנוי בעד שירותי מידע ושירותי בידור שקיבל מספק השירות (להלן – הודעת חיוב), אם ביקש זאת ספק השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44ד|בתקנה 44ד(א)}}, כחלק מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי {{ח:חיצוני|כללי הבזק (שירותי החברה)|הכללים}} ובלבד שהחיוב בעד השירותים האמורים יוצג בהודעת החיוב בנפרד מהחיוב בעד השירותים של החברה, בתוספת שם כל שירות כפי שנמסר לחברה בידי ספק השירות.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תספק למנוי, לפי דרישתו, תוך שבעה ימי עבודה וללא תשלום, פירוט של החיוב בעד כל שירותי המידע ושירותי הבידור שקיבל מספקי שירות לפי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם השירות כאמור בתקנת משנה (א) או מספר השירות שהוקצה לו;
{{ח:תתת|(2)}} תאריך ושעה של קבלת השירות;
{{ח:תתת|(3)}} יחידת זמן החיוב – בחיוב לפי משך זמן – ומספר יחידות החיוב המיוחד שנמנו או הסכום הכולל של החיוב המיוחד;
{{ח:תתת|(4)}} סכום החיוב לאותו שירות.
{{ח:תת|(ג)}} החברה תספק למנוי, לפי דרישתו וללא תשלום, הודעת חיוב נפרדת, לגבי שירות מידע או שירות בידור שקיבל, מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי {{ח:חיצוני|כללי הבזק (שירותי החברה)|הכללים}} בעד שירותיה, ובלבד שדרישת המנוי התקבלה בחברה לאחר משלוח החשבון כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} החברה תחזיר למנוי, לפי דרישתו ותוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום קבלת הדרישה, את הסכום שגבתה דרך הוראת הקבע שלו, בעד חיוב מיוחד או כל חלק ממנו, ובלבד שהדרישה התקבלה בידי החברה תוך שלושים ימים מיום משלוח הודעת החיוב למנוי.
{{ח:תת|(ה)}} החברה תשלח לכל מנוי, יחד עם חשבון הטלפון הראשון שתשלח למנוייה לאחר תחילתן של תקנות אלה, הודעה מיוחדת אודות שירותי המידע ושירותי הבידור (להלן – הודעה מיוחדת) ובה יובאו לתשומת לבו של המנוי פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנוי רשאי לדרוש פירוט של כל חיוב בעד שירות מידע או שירות בידור ורשאי הוא לדרוש הודעת חיוב נפרדת מחשבון הטלפון שלו;
{{ח:תתת|(2)}} אי תשלום הודעת חיוב אינו גורר ניתוק של קו הטלפון;
{{ח:תתת|(3)}} המנוי רשאי לבקש מן החברה חסימת הגישה לשירותי מידע;
{{ח:תתת|(3א)}} המנוי רשאי לבקש מן החברה לחבר אותו לשירותי בידור;
{{ח:תתת|(4)}} המנוי רשאי לבקש בכתב כי החברה לא תגבה את החיוב המיוחד דרך הוראת הקבע שלו.
{{ח:תת|(ו)}} החברה תשלח לכל מנוי הודעות מיוחדות נוספות להודעה המיוחדת שנשלחה למנוי בהתאם לתקנת משנה (ה), במועדים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יחד עם חשבון הטלפון השלישי שיקבל המנוי לאחר קבלת ההודעה המיוחדת הראשונה ששלחה לו החברה;
{{ח:תתת|(2)}} אחת לכל שנה החל בתום שנה ממועד משלוח ההודעה המיוחדת ששלחה החברה למנוי לפי תקנת משנה (ה).
{{ח:תת|(ז)}} דרש מנוי מהחברה משלוח הודעת חיוב נפרדת כאמור בתקנת משנה (ג), תכלול ההודעה התראה למנוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44ז|בתקנה 44ז(ב)}}; דרש מנוי כי החברה תחזיר לו סכום שנגבה דרך הוראת קבע כאמור בתקנת משנה (ד), תשלח החברה את ההתראה למנוי תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה.

44זאי־פרעון הודעת חיובתיקונים: תשנ״ב־2, תשנ״ה

(א)החברה אינה רשאית לנתק טלפון של מנוי שלא פרע הודעת חיוב.
(ב)לבקשת ספק שירות, תחסום החברה גישת מנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור אם לא פרע הודעת חיוב ובלבד שהחברה שלחה למנוי התראה אודות כוונתה לחסום גישה ששה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח ההתראה; בהתראה ייאמר שלמנוי זכות לערור על כוונת החברה כאמור, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוחה.
(ג)המנוי רשאי לערור בכתב בפני השר על כוונת החברה לחסום את הגישה לשירותי מידע או לשירותי בידור כאמור בתקנת משנה (ב) תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח הודעת החברה על כוונתה האמורה; המנוי יעביר העתק מהערר לספק השירות.
(ד)השר או מי שמינה לכך יודיע לחברה בדבר הגשת ערר כאמור בתקנת משנה (ג); קיבלה החברה הודעה כאמור, לא תחסום החברה את גישת המנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור עד להחלטת השר בערר.
(ה)השר יחליט בערר תוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום הגשתו, וספק השירות יודיע לחברה את החלטתו של השר; החברה תנהג לפי החלטת השר בערר.
(ו)חסמה החברה גישת מנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור כאמור בתקנת משנה (ב), רשאית החברה לחבר את המנוי מחדש לשירותי מידע או לשירותי בידור אם הוכיח לה המנוי כי פרע את כל חובותיו בעד קבלת שירותי מידע או שירותי בידור מספקי השירות שלבקשתם חסמה החברה את גישת המנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה אינה רשאית לנתק טלפון של מנוי שלא פרע הודעת חיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת ספק שירות, תחסום החברה גישת מנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור אם לא פרע הודעת חיוב ובלבד שהחברה שלחה למנוי התראה אודות כוונתה לחסום גישה ששה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח ההתראה; בהתראה ייאמר שלמנוי זכות לערור על כוונת החברה כאמור, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוחה.
{{ח:תת|(ג)}} המנוי רשאי לערור בכתב בפני השר על כוונת החברה לחסום את הגישה לשירותי מידע או לשירותי בידור כאמור בתקנת משנה (ב) תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח הודעת החברה על כוונתה האמורה; המנוי יעביר העתק מהערר לספק השירות.
{{ח:תת|(ד)}} השר או מי שמינה לכך יודיע לחברה בדבר הגשת ערר כאמור בתקנת משנה (ג); קיבלה החברה הודעה כאמור, לא תחסום החברה את גישת המנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור עד להחלטת השר בערר.
{{ח:תת|(ה)}} השר יחליט בערר תוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום הגשתו, וספק השירות יודיע לחברה את החלטתו של השר; החברה תנהג לפי החלטת השר בערר.
{{ח:תת|(ו)}} חסמה החברה גישת מנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור כאמור בתקנת משנה (ב), רשאית החברה לחבר את המנוי מחדש לשירותי מידע או לשירותי בידור אם הוכיח לה המנוי כי פרע את כל חובותיו בעד קבלת שירותי מידע או שירותי בידור מספקי השירות שלבקשתם חסמה החברה את גישת המנוי לשירותי מידע או לשירותי בידור.

44חמוקד שירותתיקונים: תשנ״ב־2

ספק שירות ראשי או עצמאי יעמיד לרשות הציבור מוקד שירות שאליו ניתן יהיה להתקשר ולקבל מידע והסברים על שירותיו הוא ועל שירותי ספקי השירות המשניים הנותנים שירות באמצעותו, וכן למסור תלונות על שירותים; מוקד שירות כאמור יהיה מאוייש בכל שעות מתן השירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ספק שירות ראשי או עצמאי יעמיד לרשות הציבור מוקד שירות שאליו ניתן יהיה להתקשר ולקבל מידע והסברים על שירותיו הוא ועל שירותי ספקי השירות המשניים הנותנים שירות באמצעותו, וכן למסור תלונות על שירותים; מוקד שירות כאמור יהיה מאוייש בכל שעות מתן השירות.

44טסיווג שירותיםתיקונים: תשנ״ב־2, תשנ״ה

(א)ספק שירות, בבקשתו לקבלת רשיון, יודיע למנהל את סוג השירות שברצונו לספק לציבור; המנהל יבדוק את הבקשה בדבר סיווג השירות ויחליט בדבר התאמת השירות לסיווג המבוקש, לרבות אם יש לפצלו לשני סוגים, ויודיע על החלטתו לספק השירות ולחברה.
(ב)המנהל רשאי לסווג מחדש שירות שסווג לפי תקנת משנה (א), ולהורות לחברה להקצות לבעל הרשיון מספר שירות חדש באזור החיוג המתאים.
(ג)ספק שירות רשאי לערור בכתב בפני השר על החלטת המנהל כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההחלטה בידי ספק השירות; הוראות תקנת משנה 44ז(ה) יחולו על ערר לפי תקנה זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות, בבקשתו לקבלת רשיון, יודיע למנהל את סוג השירות שברצונו לספק לציבור; המנהל יבדוק את הבקשה בדבר סיווג השירות ויחליט בדבר התאמת השירות לסיווג המבוקש, לרבות אם יש לפצלו לשני סוגים, ויודיע על החלטתו לספק השירות ולחברה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לסווג מחדש שירות שסווג לפי תקנת משנה (א), ולהורות לחברה להקצות לבעל הרשיון מספר שירות חדש באזור החיוג המתאים.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות רשאי לערור בכתב בפני השר על החלטת המנהל כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההחלטה בידי ספק השירות; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ז|תקנת משנה 44ז(ה)}} יחולו על ערר לפי תקנה זו.

44ימילוי חובותתיקונים: תשנ״ב־2

ספק שירות יראו כממלא אחר הוראות סימן זה, אם ספק שירות אחר מילא אותן במקומו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ספק שירות יראו כממלא אחר הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}}, אם ספק שירות אחר מילא אותן במקומו.
סימן ה׳ – שירותי מידע הידודי ושירותי בידור הידודי

44יאהגדרותתיקונים: תשנ״ה־2

בסימן זה –
”חיוב מיוחד“ – התמורה שגובה ספק שירות ממקבל שירותיו בעד שירות, בין בסכום כולל ובין בסכום המחושב לפי משך זמן מתן השירות;
”מספר שירות“ – מספר שמקצה החברה המאפשר גישה בחיוג ישיר לשירות מידע הידודי או לשירות בידור הידודי;
”סוג שירות“ – שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי;
”ספק שירות“ – מי שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי;
”ספק שירות משני“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות ללקוחותיו באמצעות ספק שירות ראשי;
”ספק שירות ראשי“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירותיו, הן לספק שירות משני והן במישרין למקבלי שירות ללא תיווכו של ספק שירות אחר;
”שירות בידור הידודי“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא מסירת מידע – משעשע וגורם הנאה – למתקשר, באופן הידודי (אינטראקטיבי) באמצעות מחשב, וכאשר נוסף לחיוב הרגיל לפי תקנות התשלומים (להלן – חיוב רגיל), מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד;
”שירות מידע הידודי“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא מסירת מידע למתקשר באופן הידודי (אינטראקטיבי) באמצעות מחשב, ושאינו שירות בידור הידודי, וכאשר בנוסף לחיוב רגיל מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות התשלומים → תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיוב מיוחד“ – התמורה שגובה ספק שירות ממקבל שירותיו בעד שירות, בין בסכום כולל ובין בסכום המחושב לפי משך זמן מתן השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר שירות“ – מספר שמקצה החברה המאפשר גישה בחיוג ישיר לשירות מידע הידודי או לשירות בידור הידודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג שירות“ – שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות“ – מי שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות משני“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות ללקוחותיו באמצעות ספק שירות ראשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות ראשי“ – ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד למתן שירותיו, הן לספק שירות משני והן במישרין למקבלי שירות ללא תיווכו של ספק שירות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בידור הידודי“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא מסירת מידע – משעשע וגורם הנאה – למתקשר, באופן הידודי (אינטראקטיבי) באמצעות מחשב, וכאשר נוסף לחיוב הרגיל לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|תקנות התשלומים}} (להלן – חיוב רגיל), מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מידע הידודי“ – שירות שנותן ספק שירות למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של השירות הוא מסירת מידע למתקשר באופן הידודי (אינטראקטיבי) באמצעות מחשב, ושאינו שירות בידור הידודי, וכאשר בנוסף לחיוב רגיל מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב מיוחד.

44יבהקצאת מספרי שירות וחיבור לקוויםתיקונים: תשנ״ה־2

(א)החברה רשאית להקצות, באישור השר, מספרי שירות לספקי שירות בלבד.
(ב)החברה תאפשר לספק שירות לתת את שירותיו לציבור באמצעות מספרי השירות וקווים שתעמיד החברה לרשותו למטרה זו בכפוף לתנאי הרשיון המיוחד שקיבל ספק השירות, ובלבד שקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי המידע ההידודי תהיה שונה מקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי הבידור ההידודי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית להקצות, באישור השר, מספרי שירות לספקי שירות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תאפשר לספק שירות לתת את שירותיו לציבור באמצעות מספרי השירות וקווים שתעמיד החברה לרשותו למטרה זו בכפוף לתנאי הרשיון המיוחד שקיבל ספק השירות, ובלבד שקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי המידע ההידודי תהיה שונה מקידומת החיוג של מספרי השירות לשירותי הבידור ההידודי.

44יגגישה לשירותי מידע הידודי ולשירותי בידור הידודיתיקונים: תשנ״ה־2

(א)החברה תאפשר גישה לשירותי מידע הידודי מכל קו מנוי טלפון המחובר למרכזת הפועלת לפי מניה מקומית, למעט מטלפון נייד בשיטה התאית או מטצ״ג.
(ב)החברה תחסום את הגישה לשירותי מידע הידודי לכל מנוי שדרש זאת, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה; מנוי שדרש כאמור לא יחוייב בתשלום כלשהו בעד החסימה בעקבות בקשתו הראשונה.
(ג)חסמה החברה את הגישה לשירותי מידע הידודי כאמור בתקנת משנה (ב), לא תחבר החברה את המנוי מחדש לשירותי מידע הידודי אלא על פי בקשתו.
(ד)החברה תחסום, עד יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996), את הגישה לשירותי בידור הידודי מכל קו טלפון, למעט מקו טלפון כאמור בתקנת משנה (א) של מנוי שביקש, בכתב, שהחברה תחבר אותו לשירותי בידור הידודי; ביקש המנוי כאמור, תחבר החברה את קו הטלפון שלו לשירותי הבידור ההידודי תוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה, והמנוי לא יחוייב בתשלום כלשהו בעד החיבור בעקבות בקשתו הראשונה.
(ה)חיברה החברה קו טלפון של מנוי לשירותי בידור הידודי לפי בקשתו כאמור בתקנת משנה (ד), היא תחסום לפי דרישת המנוי את הגישה שלו לשירותי בידור הידודי, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה; המנוי יחוייב בעד חסימה כאמור בתשלום לפי תקנות התשלומים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות התשלומים → תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה תאפשר גישה לשירותי מידע הידודי מכל קו מנוי טלפון המחובר למרכזת הפועלת לפי מניה מקומית, למעט מטלפון נייד בשיטה התאית או מטצ״ג.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תחסום את הגישה לשירותי מידע הידודי לכל מנוי שדרש זאת, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה; מנוי שדרש כאמור לא יחוייב בתשלום כלשהו בעד החסימה בעקבות בקשתו הראשונה.
{{ח:תת|(ג)}} חסמה החברה את הגישה לשירותי מידע הידודי כאמור בתקנת משנה (ב), לא תחבר החברה את המנוי מחדש לשירותי מידע הידודי אלא על פי בקשתו.
{{ח:תת|(ד)}} החברה תחסום, עד יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996), את הגישה לשירותי בידור הידודי מכל קו טלפון, למעט מקו טלפון כאמור בתקנת משנה (א) של מנוי שביקש, בכתב, שהחברה תחבר אותו לשירותי בידור הידודי; ביקש המנוי כאמור, תחבר החברה את קו הטלפון שלו לשירותי הבידור ההידודי תוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה, והמנוי לא יחוייב בתשלום כלשהו בעד החיבור בעקבות בקשתו הראשונה.
{{ח:תת|(ה)}} חיברה החברה קו טלפון של מנוי לשירותי בידור הידודי לפי בקשתו כאמור בתקנת משנה (ד), היא תחסום לפי דרישת המנוי את הגישה שלו לשירותי בידור הידודי, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת הדרישה בידי החברה; המנוי יחוייב בעד חסימה כאמור בתשלום לפי {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|תקנות התשלומים}}.

44ידחיוב בעד התקשרותתיקונים: תשנ״ה־2

(א)מנוי המעונין בקבלת שירות מידע הידודי ושירות בידור הידודי יחייג את מספר השירות שיפורסם בידי החברה.
(ב)המנוי יחוייב בגין התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) בתשלום המחושב לפי יחידות מניה למשך זמן של השיחה כפי שנקבע בתקנות התשלומים, וזה בנוסף לחיוב המיוחד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות התשלומים → תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנוי המעונין בקבלת שירות מידע הידודי ושירות בידור הידודי יחייג את מספר השירות שיפורסם בידי החברה.
{{ח:תת|(ב)}} המנוי יחוייב בגין התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) בתשלום המחושב לפי יחידות מניה למשך זמן של השיחה כפי שנקבע {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)|בתקנות התשלומים}}, וזה בנוסף לחיוב המיוחד.

44טוחיוב בעד שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודיתיקונים: תשנ״ה־2

(א)החברה רשאית, לבקשתו של ספק שירות, לגבות מאת המנוי את התשלום בעד שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל, כולם או חלקם.
(ב)ביקש ספק השירות מהחברה לגבות עבורו תשלומים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע לחברה את גובה סכום החיוב המיוחד בעד כל שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שהוא נותן.
(ג)היה החיוב המיוחד מחושב לפי משך זמן, תחדל מנייתו מפעולתה עם יציאתו של המנוי מהשירות או עם ניתוק הקשר בידי המנוי, אף אם ניתן היה להמשיך את קבלת שירות המידע ההידודי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית, לבקשתו של ספק שירות, לגבות מאת המנוי את התשלום בעד שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש ספק השירות מהחברה לגבות עבורו תשלומים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע לחברה את גובה סכום החיוב המיוחד בעד כל שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שהוא נותן.
{{ח:תת|(ג)}} היה החיוב המיוחד מחושב לפי משך זמן, תחדל מנייתו מפעולתה עם יציאתו של המנוי מהשירות או עם ניתוק הקשר בידי המנוי, אף אם ניתן היה להמשיך את קבלת שירות המידע ההידודי.

44טזהודעת חיובתיקונים: תשנ״ה־2

(א)החברה רשאית לשלוח הודעת חיוב למנוי בעד שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל מספק השירות, אם ביקש זאת ספק השירות כאמור בתקנה 44טו, כחלק מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי הכללים, ובלבד שהחיוב בעד השירותים האמורים, יוצג בהודעת החיוב בנפרד מהחיוב בעד השירותים של החברה, בתוספת שם כל שירות כפי שנמסר לחברה בידי ספק השירות.
(ב)החברה תספק למנוי, לפי דרישתו, פירוט של החיוב בעד כל שירות מידע הידודי ושירות בידור הידודי שקיבל מספקי שירות כלהלן:
(1)שם השירות כאמור בתקנת משנה (א) או מספר השירות שהוקצה לו;
(2)תאריך ושעה של קבלת השירות;
(3)יחידת זמן החיוב – בחיוב לפי משך זמן ומספר יחידות החיוב המיוחד שנמנו;
(4)סכום החיוב לאותו שירות.
(ג)החברה תספק למנוי, לפי דרישתו וללא תשלום, הודעת חיוב נפרדת, לגבי שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל, מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי הכללים בעד שירותיה ובלבד שדרישת המנוי התקבלה בחברה לאחר משלוח החשבון כאמור.
(ד)החברה תחזיר למנוי, לפי דרישתו ותוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום קבלת הדרישה, את הסכום שגבתה דרך הוראת הקבע שלו, בעד חיוב מיוחד או כל חלק ממנו, ובלבד שהדרישה התקבלה בידי החברה תוך שלושים ימים מיום משלוח הודעת החיוב למנוי.
(ה)החברה תשלח לכל מנוי, יחד עם חשבון הטלפון הראשון שתשלח למנוייה לאחר תחילתן של תקנות אלה, הודעה מיוחדת אודות שירותי המידע ההידודי ושירותי הבידור ההידודי ובה יובאו לתשומת לבו של המנוי פרטים אלה:
(1)המנוי רשאי לדרוש פירוט של כל חיוב בעד שירות מידע הידודי או שירותי בידור הידודי ורשאי הוא לדרוש הודעת חיוב נפרדת מחשבון הטלפון שלו;
(2)אי תשלום הודעת חיוב אינו גורר ניתוק של קו הטלפון;
(3)המנוי רשאי לבקש מן החברה חסימת הגישה לשירותי המידע ההידודי;
(4)המנוי רשאי לבקש מן החברה לחבר אותו לשירותי הבידור ההידודי;
(5)שולם סכום החיוב דרך הוראת קבע, רשאי המנוי לדרוש מהחברה החזר כאמור בתקנת משנה (ד).
(ו)החברה תשלח לכל מנוי הודעות מיוחדות נוספות על ההודעה המיוחדת בהתאם לתקנת משנה (ה), במועדים אלה:
(1)בתום ששה חודשים ממועד משלוח ההודעה המיוחדת הראשונה ששלחה לו החברה;
(2)אחת לכל שנה, החל בתום שנה ממועד משלוח ההודעה המיוחדת ששלחה החברה למנוי, לפי תקנת משנה (ה).
(ז)דרש מנוי מהחברה משלוח הודעת חיוב נפרדת כאמור בתקנת משנה (ג), תכלול ההודעה התראה למנוי כאמור בתקנת משנה 44יז(ב); דרש מנוי כי החברה תחזיר לו סכום שנגבה דרך הוראת קבע, כאמור בתקנת משנה (ד), תשלח החברה את ההתראה למנוי תוך שבעה ימי עבודה, מיום קבלת הדרישה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • הכללים → כללי הבזק (שירותי החברה)
  • הכללים → כללי הבזק (שירותי החברה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית לשלוח הודעת חיוב למנוי בעד שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל מספק השירות, אם ביקש זאת ספק השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בתקנה 44טו}}, כחלק מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי {{ח:חיצוני|כללי הבזק (שירותי החברה)|הכללים}}, ובלבד שהחיוב בעד השירותים האמורים, יוצג בהודעת החיוב בנפרד מהחיוב בעד השירותים של החברה, בתוספת שם כל שירות כפי שנמסר לחברה בידי ספק השירות.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תספק למנוי, לפי דרישתו, פירוט של החיוב בעד כל שירות מידע הידודי ושירות בידור הידודי שקיבל מספקי שירות כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} שם השירות כאמור בתקנת משנה (א) או מספר השירות שהוקצה לו;
{{ח:תתת|(2)}} תאריך ושעה של קבלת השירות;
{{ח:תתת|(3)}} יחידת זמן החיוב – בחיוב לפי משך זמן ומספר יחידות החיוב המיוחד שנמנו;
{{ח:תתת|(4)}} סכום החיוב לאותו שירות.
{{ח:תת|(ג)}} החברה תספק למנוי, לפי דרישתו וללא תשלום, הודעת חיוב נפרדת, לגבי שירות מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל, מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי {{ח:חיצוני|כללי הבזק (שירותי החברה)|הכללים}} בעד שירותיה ובלבד שדרישת המנוי התקבלה בחברה לאחר משלוח החשבון כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} החברה תחזיר למנוי, לפי דרישתו ותוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום קבלת הדרישה, את הסכום שגבתה דרך הוראת הקבע שלו, בעד חיוב מיוחד או כל חלק ממנו, ובלבד שהדרישה התקבלה בידי החברה תוך שלושים ימים מיום משלוח הודעת החיוב למנוי.
{{ח:תת|(ה)}} החברה תשלח לכל מנוי, יחד עם חשבון הטלפון הראשון שתשלח למנוייה לאחר תחילתן של תקנות אלה, הודעה מיוחדת אודות שירותי המידע ההידודי ושירותי הבידור ההידודי ובה יובאו לתשומת לבו של המנוי פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנוי רשאי לדרוש פירוט של כל חיוב בעד שירות מידע הידודי או שירותי בידור הידודי ורשאי הוא לדרוש הודעת חיוב נפרדת מחשבון הטלפון שלו;
{{ח:תתת|(2)}} אי תשלום הודעת חיוב אינו גורר ניתוק של קו הטלפון;
{{ח:תתת|(3)}} המנוי רשאי לבקש מן החברה חסימת הגישה לשירותי המידע ההידודי;
{{ח:תתת|(4)}} המנוי רשאי לבקש מן החברה לחבר אותו לשירותי הבידור ההידודי;
{{ח:תתת|(5)}} שולם סכום החיוב דרך הוראת קבע, רשאי המנוי לדרוש מהחברה החזר כאמור בתקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} החברה תשלח לכל מנוי הודעות מיוחדות נוספות על ההודעה המיוחדת בהתאם לתקנת משנה (ה), במועדים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתום ששה חודשים ממועד משלוח ההודעה המיוחדת הראשונה ששלחה לו החברה;
{{ח:תתת|(2)}} אחת לכל שנה, החל בתום שנה ממועד משלוח ההודעה המיוחדת ששלחה החברה למנוי, לפי תקנת משנה (ה).
{{ח:תת|(ז)}} דרש מנוי מהחברה משלוח הודעת חיוב נפרדת כאמור בתקנת משנה (ג), תכלול ההודעה התראה למנוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44יז|בתקנת משנה 44יז(ב)}}; דרש מנוי כי החברה תחזיר לו סכום שנגבה דרך הוראת קבע, כאמור בתקנת משנה (ד), תשלח החברה את ההתראה למנוי תוך שבעה ימי עבודה, מיום קבלת הדרישה.

44יזאי פרעון הודעת חיובתיקונים: תשנ״ה־2

(א)החברה אינה רשאית לנתק טלפון של מנוי שלא פרע הודעת חיוב.
(ב)לבקשת ספק שירות, תחסום החברה גישת מנוי לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, אם לא פרע הודעת חיוב ובלבד שהחברה שלחה למנויה התראה אודות כוונתה לחסום גישה, ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח ההתראה; בהתראה ייאמר, שלמנוי זכות לערור על כוונת החברה כאמור, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההתראה בידי המנוי.
(ג)המנוי רשאי לערור בכתב בפני השר על כוונת החברה לחסום את הגישה לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, כאמור בתקנת משנה (ב), תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההתראה בידי המנוי; המנוי יעביר העתק מהערר לספק השירות.
(ד)השר, או מי שמינה לכך, יודיע לחברה על הגשת ערר, כאמור בתקנת משנה (ג); קיבלה החברה הודעה כאמור, לא תחסום החברה את גישת המנוי לשירותי מידע הידודי או לשירות בידור הידודי עד להחלטת השר בערר.
(ה)השר יחליט בערר, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום הגשתו, וספק השירות יודיע לחברה את החלטתו של השר; החברה תנהג לפי החלטת השר בערר.
(ו)חסמה החברה גישת מנוי לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאית החברה לחבר את המנוי מחדש לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי אם הוכיח לה המנוי כי פרע את כל חובותיו בעד קבלת שירותי מידע הידודי או שירותי בידור הידודי מספקי השירות שלבקשתם חסמה החברה את גישת המנוי לשירותים האמורים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החברה אינה רשאית לנתק טלפון של מנוי שלא פרע הודעת חיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת ספק שירות, תחסום החברה גישת מנוי לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, אם לא פרע הודעת חיוב ובלבד שהחברה שלחה למנויה התראה אודות כוונתה לחסום גישה, ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח ההתראה; בהתראה ייאמר, שלמנוי זכות לערור על כוונת החברה כאמור, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההתראה בידי המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} המנוי רשאי לערור בכתב בפני השר על כוונת החברה לחסום את הגישה לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, כאמור בתקנת משנה (ב), תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההתראה בידי המנוי; המנוי יעביר העתק מהערר לספק השירות.
{{ח:תת|(ד)}} השר, או מי שמינה לכך, יודיע לחברה על הגשת ערר, כאמור בתקנת משנה (ג); קיבלה החברה הודעה כאמור, לא תחסום החברה את גישת המנוי לשירותי מידע הידודי או לשירות בידור הידודי עד להחלטת השר בערר.
{{ח:תת|(ה)}} השר יחליט בערר, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום הגשתו, וספק השירות יודיע לחברה את החלטתו של השר; החברה תנהג לפי החלטת השר בערר.
{{ח:תת|(ו)}} חסמה החברה גישת מנוי לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאית החברה לחבר את המנוי מחדש לשירותי מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי אם הוכיח לה המנוי כי פרע את כל חובותיו בעד קבלת שירותי מידע הידודי או שירותי בידור הידודי מספקי השירות שלבקשתם חסמה החברה את גישת המנוי לשירותים האמורים.

44יחמוקד השירותתיקונים: תשנ״ה־2

(א)ספק שירות ראשי יעמיד לרשות הציבור מוקד שירות, שאליו ניתן יהיה להתקשר ולקבל מידע והסברים על שירותיו הוא ועל שירותי ספקי השירות המשניים הנותנים שירות באמצעותו, וכן למסור תלונות על שירותים; מוקד שירות כאמור יהיה מאוייש לפחות בימים א׳–ה׳ בין השעות 09.00–22.00 ובימי ו׳ ובערבי חגים בין השעות 09.00–13.00, ובכל שעה אחרת יופעל במוקד מענה אוטומטי מוקלט.
(ב)ספק שירות ראשי יפרסם את דרכי ההתקשרות למוקד שירות כאמור בתקנת משנה (א), הן בפרסומיו אודות השירות והן על מסך המחשב, לעתים מזומנות, בעת ההתקשרות של מנוי לשירותיו וכן בכל עת שיחול שינוי בדרכי ההתקשרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות ראשי יעמיד לרשות הציבור מוקד שירות, שאליו ניתן יהיה להתקשר ולקבל מידע והסברים על שירותיו הוא ועל שירותי ספקי השירות המשניים הנותנים שירות באמצעותו, וכן למסור תלונות על שירותים; מוקד שירות כאמור יהיה מאוייש לפחות בימים א׳–ה׳ בין השעות 09.00–22.00 ובימי ו׳ ובערבי חגים בין השעות 09.00–13.00, ובכל שעה אחרת יופעל במוקד מענה אוטומטי מוקלט.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות ראשי יפרסם את דרכי ההתקשרות למוקד שירות כאמור בתקנת משנה (א), הן בפרסומיו אודות השירות והן על מסך המחשב, לעתים מזומנות, בעת ההתקשרות של מנוי לשירותיו וכן בכל עת שיחול שינוי בדרכי ההתקשרות.

44יטסיווג שירותיםתיקונים: תשנ״ה־2

(א)ספק שירות, בבקשתו לקבלת רשיון, יודיע למנהל את סוג השירות שברצונו לספק לציבור; המנהל יבדוק את הבקשה בדבר סיווג השירות ויחליט בדבר התאמת השירות לסיווג המבוקש, לרבות אם יש לפצלו לשני סוגים, ויודיע על החלטתו לספק השירות ולחברה.
(ב)על אף האמור בהגדרת ”שירות בידור הידודי“ ו”שירות מידע הידודי“ בתקנה 44יא, רשאי המנהל לאשר את בקשתו של ספק שירות לראות את שירותיו כשירות מידע הידודי אם שוכנע כי נתקיימו בשירות כל אלה:
(1)קבלת השירות מספק השירות מחייבת את המנוי להתקשר עם ספק השירות בהסכם בכתב (להלן – הסכם השירות);
(2)הסכם השירות מאפשר למנוי לחסום, לפי בחירתו, סוגי שירות מסויימים בכל עת, בדרכים ובאופן שייקבעו מראש בין ספק השירות למנוי.
(ג)המנהל רשאי, אם ראה לנכון, לסווג מחדש שירות שסווג לפי תקנת משנה (א), ולהורות לחברה להקצות לבעל הרשיון מספר שירות חדש באזור החיוג המתאים.
(ד)ספק שירות רשאי לערור בכתב בפני השר על החלטת המנהל כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההחלטה בידי ספק השירות; הוראות תקנת משנה 44יז(ה) יחולו על ערר לפי תקנה זו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות, בבקשתו לקבלת רשיון, יודיע למנהל את סוג השירות שברצונו לספק לציבור; המנהל יבדוק את הבקשה בדבר סיווג השירות ויחליט בדבר התאמת השירות לסיווג המבוקש, לרבות אם יש לפצלו לשני סוגים, ויודיע על החלטתו לספק השירות ולחברה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 44יא|בהגדרת ”שירות בידור הידודי“ ו”שירות מידע הידודי“ בתקנה 44יא}}, רשאי המנהל לאשר את בקשתו של ספק שירות לראות את שירותיו כשירות מידע הידודי אם שוכנע כי נתקיימו בשירות כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת השירות מספק השירות מחייבת את המנוי להתקשר עם ספק השירות בהסכם בכתב (להלן – הסכם השירות);
{{ח:תתת|(2)}} הסכם השירות מאפשר למנוי לחסום, לפי בחירתו, סוגי שירות מסויימים בכל עת, בדרכים ובאופן שייקבעו מראש בין ספק השירות למנוי.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, אם ראה לנכון, לסווג מחדש שירות שסווג לפי תקנת משנה (א), ולהורות לחברה להקצות לבעל הרשיון מספר שירות חדש באזור החיוג המתאים.
{{ח:תת|(ד)}} ספק שירות רשאי לערור בכתב בפני השר על החלטת המנהל כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההחלטה בידי ספק השירות; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44יז|תקנת משנה 44יז(ה)}} יחולו על ערר לפי תקנה זו.

44כהתקשרות לשירותי מידע ולשירותי בידור הידודיתיקונים: תשנ״ה־2

היענותה של החברה למתן שירותי מידע הידודי או שירותי בידור הידודי כפופה, בנוסף על האמור בתקנות אלה, לקיומו של הסכם שירות בין המנוי לבין ספק השירות, אם דרש זאת ספק השירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היענותה של החברה למתן שירותי מידע הידודי או שירותי בידור הידודי כפופה, בנוסף על האמור בתקנות אלה, לקיומו של הסכם שירות בין המנוי לבין ספק השירות, אם דרש זאת ספק השירות.

44כאמילוי חובותתיקונים: תשנ״ה־2

ספק שירות יראו כממלא אחר הוראות סימן זה, אם ספק שירות אחר מילא אותו במקומו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ספק שירות יראו כממלא אחר הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}, אם ספק שירות אחר מילא אותו במקומו.
פרק ו׳: שונות

45תשלומים בעד שירות בזקתיקונים: תשנ״ד

שירות בזק שנותנת החברה לפי תקנות אלה, ישלם המנוי בעדו לחברה תשלום בשיעור שנקבע לפי סעיף 15 לחוק; לא נקבע שיעור כאמור, ישלם המנוי לחברה תשלום סביר, שקבעה לפי סעיף 17 לחוק ובהתאם לאמור ברשיון הכללי שניתן לה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 15 לחוק → חוק הבזק #סעיף 15
  • סעיף 17 לחוק → חוק הבזק #סעיף 17
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שירות בזק שנותנת החברה לפי תקנות אלה, ישלם המנוי בעדו לחברה תשלום בשיעור שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 15|סעיף 15 לחוק}}; לא נקבע שיעור כאמור, ישלם המנוי לחברה תשלום סביר, שקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק#סעיף 17|סעיף 17 לחוק}} ובהתאם לאמור ברשיון הכללי שניתן לה.

46תחולת תקנות

על ניתוק או הפסקה של שירות בזק לפי תקנות אלה יחולו הוראות תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985 → תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על ניתוק או הפסקה של שירות בזק לפי תקנות אלה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.

47דחיית מועד

חובה שהוטלה על החברה בתקנות אלה ושנקבע מועד לקיומה, רשאי השר לדחותו, אם היה קיום החובה באותו מועד בלתי אפשרי בשל נסיבות שלא בשליטת החברה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חובה שהוטלה על החברה בתקנות אלה ושנקבע מועד לקיומה, רשאי השר לדחותו, אם היה קיום החובה באותו מועד בלתי אפשרי בשל נסיבות שלא בשליטת החברה.

48העדר קשר חוזי בין צרכן של בעל רשיון לחברהתיקונים: תשנ״ד

מקבל אדם שירות בזק מבעל רשיון מיוחד הנותן את השירות באמצעות רשת החברה, אין בקבלת השירות כאמור כדי יצירת יחסים חוזיים בין האדם האמור ובין החברה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקבל אדם שירות בזק מבעל רשיון מיוחד הנותן את השירות באמצעות רשת החברה, אין בקבלת השירות כאמור כדי יצירת יחסים חוזיים בין האדם האמור ובין החברה.

49תיקונים: תשנ״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

50תחילה ותוקףתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ז־2

(א)תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנות 7(ב), 31 ו־33, ביום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985).
(ב)תחילתן של תקנות 31 ו־33 ביום ט״ז בתשרי התשמ״ו (1 באוקטובר 1985) ותחילתה של תקנה 7(ב) ביום י״ז בחשון התשמ״ו (1 בנובמבר 1985).
(ג)
↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, ביום י׳ בניסן התשמ״ה (1 באפריל 1985).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנות 31}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}} ביום ט״ז בתשרי התשמ״ו (1 באוקטובר 1985) ותחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(ב)}} ביום י״ז בחשון התשמ״ו (1 בנובמבר 1985).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
תוספת ראשונה

כאשר זרם התנועה של השיחות בשעות העומס בקו או בקווי המנוי – לאחר מדידה הנערכת על פי העקרונות המותווים בהמלצות של הועדה המייעצת הבין־לאומית לטלגרף וטלפון (CCITT) שליד איגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) כפי שהן בתוקף מזמן לזמן, מצביע על עומס בארלנגים של –
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כאשר זרם התנועה של השיחות בשעות העומס בקו או בקווי המנוי – לאחר מדידה הנערכת על פי העקרונות המותווים בהמלצות של הועדה המייעצת הבין־לאומית לטלגרף וטלפון (CCITT) שליד איגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) כפי שהן בתוקף מזמן לזמן, מצביע על עומס בארלנגים של –
{{ח:ת}} {{טורים שווים||{{מוקטן|<u>קווי המנוי הדרושים לשימושו של מנוי</u>}}}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|עד 0.6|1}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־0.6 עד 1.0|2}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־1.0 עד 1.4|3}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־1.4 עד 2.0|4}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־2.0 עד 2.5|5}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־2.5 עד 3.1|6}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־3.1 עד 3.6|7}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־3.6 עד 4.3|8}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־4.3 עד 5.0|9}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־5.0 עד 5.8|10}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־5.8 עד 6.5|11}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־6.5 עד 7.0|12}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־7.0 עד 7.7|13}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־7.7 עד 8.5|14}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־8.5 עד 9.3|15}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־9.3 עד 9.8|16}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־9.8 עד 10.4|17}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־10.4 עד 11.2|18}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־11.2 עד 12.0|19}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־12.0 עד 16.0|25}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־16.0 עד 20.0|30}}
{{ח:תת}} {{טורים שווים|למעלה מ־20.0 עד 27.5|40}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|הערה: ההמלצות של הועדה המייעצת הבין־לאומית לטלגרף וטלפון (CCITT) מופיעות בספר הכחול – כרך VI, חלק VI, עמ׳ 119–133, הוצאת ג׳נבה.}}
תוספת שניה
סדרי עדיפות

תיקונים: תשמ״ו, תשמ״ח

'''קבוצת עדיפות א''''
>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''קבוצת עדיפות א''''
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>דרגת עדיפות</th><th width="33%">המבקש</th><th width="33%">האישור הנדרש</th><th width="33%">הערות</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>שר</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>חבר כנסת</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>3.</td><td>כוחות הבטחון (לרבות בדירות קציני קבע)</td><td>&nbsp;</td><td>על פי מפתח שיסוכם, באישור השר, בין החברה לבין מערכת הבטחון</td></tr>
<tr><td>4.</td><td>משרדי הממשלה</td><td>&nbsp;</td><td>על פי מפתח שיסוכם, באישור השר, בין החברה לבין כל משרד</td></tr>
<tr><td>5.</td><td>בית חולים</td><td>משרד הבריאות</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>6.</td><td>תחנת כיבוי אש</td><td>רשות כבאות {{ש}} {{ח:הערה|”רשות הכבאות“ לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>7.</td><td>מגן דוד אדום ושירותי חירום אחרים</td><td>ראש מגן דוד אדום</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>8.</td><td>מרפאה ציבורית</td><td>משרד הבריאות</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>9.</td><td>משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (לרבות בדירות קצינים)</td><td>&nbsp;</td><td>על פי מפתח שיסוכם, באישור השר, בין משרד המשטרה לבין החברה</td></tr>
<tr><td>10.</td><td>
{{ח:ת}} מפעל תעשייתי:
{{ח:תת|א.}} בכל מפעל – קו־מנוי אחד לפחות
{{ח:תת|ב.}} בכל מפעל המעסיק מעל 20 עובדים – 2 קוי מנוי לפחות
{{ח:תת|ג.}} בכל מפעל המעסיק מעל 100 עובדים או המייצא בהיקף של סכום בשקלים השווה בערכו ל־100,000 דולר ויותר בשנה – 5 קווי מנוי לפחות
</td><td>פקיד השומה או רו״ח בדבר מספר עובדי המבקש ובדבר היותו של המפעל ”מפעל תעשייתי“ {{ש}} גם משרד התעשיה והמסחר על היקף הייצוא השנתי</td><td>כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק עידוד התעשיה (מסים)|בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969}}</td></tr>
<tr><td>10א.</td><td>
{{ח:ת}} מפעל חקלאי מאושר:
{{ח:תת|א.}} בכל מפעל – קו מנוי אחד לפחות
{{ח:תת|ב.}} בכל מפעל המייצא בהיקף של סכום בשקלים חדשים השווה בערכו ל־100,000 דולר של ארה״ב ויותר בשנה – 2 קווי מנוי לפחות
</td><td>אישור מינהל השקעות בחקלאות על היותו מפעל חקלאי מאושר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות|בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>11.</td><td>
{{ח:תת|א.}} הנהלת בנק וחברת ביטוח, לרבות הנהלות מחוזיות – 5 קווי מנוי לפחות
{{ח:תת|ב.}} סניפי בנקים – קו מנוי אחד לפחות
</td><td>לבנק – בנק ישראל; לחברת ביטוח – המפקח על הביטוח במשרד האוצר</td><td>במשרדיהם</td></tr>
<tr><td>12.</td><td>נציגות דיפלומטית או קונסולרית</td><td>משרד החוץ</td><td>במשרדה ובדירות עובדיה</td></tr>
<tr><td>13.</td><td>בית עסק המעסיק למעלה מ־20 עובדים – קו מנוי אחד לפחות</td><td>פקיד השומה או רואה חשבון על מספר העובדים של המבקש</td><td>&nbsp;</td></tr>
</table>

תיקונים: תשמ״ו, תשנ״ב

'''קבוצת עדיפות ב''''
>
דרגת עדיפותהמבקשהאישור הנדרשהערות
1.שר  
2.חבר כנסת  
3.כוחות הבטחון (לרבות בדירות קציני קבע) על פי מפתח שיסוכם, באישור השר, בין החברה לבין מערכת הבטחון
4.משרדי הממשלה על פי מפתח שיסוכם, באישור השר, בין החברה לבין כל משרד
5.בית חוליםמשרד הבריאות 
6.תחנת כיבוי אשרשות כבאות  
7.מגן דוד אדום ושירותי חירום אחריםראש מגן דוד אדום 
8.מרפאה ציבוריתמשרד הבריאות 
9.משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (לרבות בדירות קצינים) על פי מפתח שיסוכם, באישור השר, בין משרד המשטרה לבין החברה
10. מפעל תעשייתי: א. בכל מפעל – קו־מנוי אחד לפחות ב. בכל מפעל המעסיק מעל 20 עובדים – 2 קוי מנוי לפחות ג. בכל מפעל המעסיק מעל 100 עובדים או המייצא בהיקף של סכום בשקלים השווה בערכו ל־100,000 דולר ויותר בשנה – 5 קווי מנוי לפחות פקיד השומה או רו״ח בדבר מספר עובדי המבקש ובדבר היותו של המפעל ”מפעל תעשייתי“ גם משרד התעשיה והמסחר על היקף הייצוא השנתיכמשמעו בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969
10א. מפעל חקלאי מאושר: א. בכל מפעל – קו מנוי אחד לפחות ב. בכל מפעל המייצא בהיקף של סכום בשקלים חדשים השווה בערכו ל־100,000 דולר של ארה״ב ויותר בשנה – 2 קווי מנוי לפחות אישור מינהל השקעות בחקלאות על היותו מפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980 
11. א. הנהלת בנק וחברת ביטוח, לרבות הנהלות מחוזיות – 5 קווי מנוי לפחות ב. סניפי בנקים – קו מנוי אחד לפחות לבנק – בנק ישראל; לחברת ביטוח – המפקח על הביטוח במשרד האוצרבמשרדיהם
12.נציגות דיפלומטית או קונסולריתמשרד החוץבמשרדה ובדירות עובדיה
13.בית עסק המעסיק למעלה מ־20 עובדים – קו מנוי אחד לפחותפקיד השומה או רואה חשבון על מספר העובדים של המבקש 
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''קבוצת עדיפות ב''''
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>דרגת עדיפות</th><th width="33%">המבקש</th><th width="33%">האישור הנדרש</th><th width="33%">הערות</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>
{{ח:ת}} רשות מקומית:
{{ח:תת|א.}} 5 קווי מנוי לעיריה;
{{ח:תת|ב.}} 3 קווי מנוי לכל רשות מקומית אחרת
</td><td>ראש הרשות המקומית</td><td>במשרדיה</td></tr>
<tr><td>3.</td><td>קו מנוי – טלקס</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>4.</td><td>קו נל״ן להעברת נתונים</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>5.</td><td>שירותי חשמל או מים בהיקף ארצי או אזורי</td><td>לשירותי חשמל – משרד האנרגיה והתשתית; לשירותי מים – משרד החקלאות</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>6.</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>7.</td><td>עיוור או נכה שדרגת נכותו הרפואית עולה על 80%, לרבות הורים המקבלים גימלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל ילד שדרגת נכותו כאמור</td><td>לעיוור – תעודת רופא ולנכה אחר – רשות מוסמכת המטפלת בנכה לפי סוגו</td><td>להורים – בדירתם; לעיוור או לנכה אחר – בדירה או בבית עסק, לפי בחירת המבקש.</td></tr>
<tr><td>8.</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>9.</td><td>רופא שהוא מנהל בית חולים ומנהל מחלקה בבית חולים</td><td>למנהל בית חולים – משרד הבריאות; למנהל מחלקה – בית החולים</td><td>בדירתם</td></tr>
<tr><td>10.</td><td>משפחות שבויים, נעדרים וכן הורים שכולים ואלמנות חללי צה״ל ושל נספי פעולות איבה</td><td>אגף השיקום של משרד הבטחון</td><td>בדירתם</td></tr>
<tr><td>11.</td><td>מוסד קשישים</td><td>משרד העבודה והרווחה</td><td>מוסד המשמש מקום מגורים לנשים מעל גיל 60 ולגברים מעל גיל 65</td></tr>
<tr><td>12.</td><td>חברת תעופה וחברת אניות</td><td>אישור משרד התחבורה</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>13.</td><td>עתון יומי: 5 קווי מנוי לפחות</td><td>&nbsp;</td><td>במערכת</td></tr>
<tr><td>14.</td><td>בית משפט</td><td>משרד המשפטים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק־יסוד: השפיטה}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>15.</td><td>בית מלון: 2 קווי מנוי לפחות</td><td>משרד התיירות</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>16.</td><td>בית מרקחת</td><td>משרד הבריאות</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>17.</td><td>בית עסק המעסיק מעל 8 עובדים ועד 20 עובדים</td><td>פקיד שומה או רואה חשבון בדבר מספר העובדים של המבקש</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td rowspan="9">18.</td><td>חולה –</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|א.}} נכה בדרגת נכות רפואית מעל 30% ועד 79%, לרבות הורים המקבלים גימלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל ילד שדרגת נכותו כאמור
</td><td>רשות מוסמכת המטפלת בנכה לפי סוגו</td><td>להורים – בדירה; לנכה – בדירה ובבית עסק</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|ב.}} חולה לב
</td><td>אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה</td><td>בדירה ובבית עסק</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|ג.}} מושתל כליה או מטופל דיאליזה
</td><td>אישור מבית חולים מוסמך כי המבקש מטופל בקביעות בדיאליזה</td><td>בדירה ובבית עסק</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|ד.}} קצרת
</td><td>אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה</td><td>בדירה ובבית עסק</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|ה.}} המופיליה
</td><td>אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה</td><td>בדירה ובבית עסק</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|ו.}} סרטן
</td><td>אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה</td><td>בדירה ובבית העסק</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|ז.}} סי.אף.
</td><td>אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה</td><td>בדירה ובבית עסק</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|ח.}} סוכרת נעורים
</td><td>אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלה</td><td>בדירה ובבית עסק</td></tr>
</table>

תיקונים: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ב

'''קבוצת עדיפות ג''''
>
דרגת עדיפותהמבקשהאישור הנדרשהערות
1.  
2. רשות מקומית: א. 5 קווי מנוי לעיריה; ב. 3 קווי מנוי לכל רשות מקומית אחרת ראש הרשות המקומיתבמשרדיה
3.קו מנוי – טלקס  
4.קו נל״ן להעברת נתונים  
5.שירותי חשמל או מים בהיקף ארצי או אזורילשירותי חשמל – משרד האנרגיה והתשתית; לשירותי מים – משרד החקלאות 
6.  
7.עיוור או נכה שדרגת נכותו הרפואית עולה על 80%, לרבות הורים המקבלים גימלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל ילד שדרגת נכותו כאמורלעיוור – תעודת רופא ולנכה אחר – רשות מוסמכת המטפלת בנכה לפי סוגולהורים – בדירתם; לעיוור או לנכה אחר – בדירה או בבית עסק, לפי בחירת המבקש.
8.  
9.רופא שהוא מנהל בית חולים ומנהל מחלקה בבית חוליםלמנהל בית חולים – משרד הבריאות; למנהל מחלקה – בית החוליםבדירתם
10.משפחות שבויים, נעדרים וכן הורים שכולים ואלמנות חללי צה״ל ושל נספי פעולות איבהאגף השיקום של משרד הבטחוןבדירתם
11.מוסד קשישיםמשרד העבודה והרווחהמוסד המשמש מקום מגורים לנשים מעל גיל 60 ולגברים מעל גיל 65
12.חברת תעופה וחברת אניותאישור משרד התחבורה 
13.עתון יומי: 5 קווי מנוי לפחות במערכת
14.בית משפטמשרד המשפטים כמשמעותו בסעיף 1 לחוק־יסוד: השפיטה 
15.בית מלון: 2 קווי מנוי לפחותמשרד התיירות 
16.בית מרקחתמשרד הבריאות 
17.בית עסק המעסיק מעל 8 עובדים ועד 20 עובדיםפקיד שומה או רואה חשבון בדבר מספר העובדים של המבקש 
18.חולה –  
א. נכה בדרגת נכות רפואית מעל 30% ועד 79%, לרבות הורים המקבלים גימלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל ילד שדרגת נכותו כאמור רשות מוסמכת המטפלת בנכה לפי סוגולהורים – בדירה; לנכה – בדירה ובבית עסק
ב. חולה לב אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלהבדירה ובבית עסק
ג. מושתל כליה או מטופל דיאליזה אישור מבית חולים מוסמך כי המבקש מטופל בקביעות בדיאליזהבדירה ובבית עסק
ד. קצרת אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלהבדירה ובבית עסק
ה. המופיליה אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלהבדירה ובבית עסק
ו. סרטן אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלהבדירה ובבית העסק
ז. סי.אף. אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלהבדירה ובבית עסק
ח. סוכרת נעורים אישור מאת רופא מוסמך בדבר סוג המחלהבדירה ובבית עסק
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''קבוצת עדיפות ג''''
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>דרגת עדיפות</th><th width="33%">המבקש</th><th width="33%">האישור הנדרש</th><th width="33%">הערות</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>רשות סטטוטורית וחברה ממשלתית – 3 קווי מנוי לפחות</td><td>לחברה – תעודת רישום מרשם החברות</td><td>במשרדיהן</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>רופא, פסיכיאטר, רופא שיניים</td><td>משרד הבריאות</td><td>בדירה ובמרפאה</td></tr>
<tr><td>3.</td><td>קשיש מעל גיל 70</td><td>תעודת זהות</td><td>בדירה</td></tr>
<tr><td>4.</td><td>מוסד ציבורי ארצי, גוף ציבורי או תנועה ציבורית</td><td>ראש המוסד או הגוף או התנועה</td><td>שפעילותם בהיקף ארצי או בין־לאומי; במשרדיהם</td></tr>
<tr><td>5.</td><td>מערכת הבטחון, משרדי ממשלה, משטרת ישראל, מפעל תעשיה, הנהלת בנק, סניף בנק וחברת ביטוח, רשות מקומית, עתון יומי ובית מלון</td><td>כנדרש בעדיפויות קודמות</td><td>בנוסף על העדיפויות הקודמות</td></tr>
<tr><td>6.</td><td>רופא וטרינר</td><td>משרד הבריאות</td><td>בדירה ובמרפאה</td></tr>
<tr><td>7.</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>8.</td><td>חברת תובלה יבשתית</td><td>משרד התחבורה</td><td>במשרדיה</td></tr>
<tr><td>9.</td><td>תחנת מוניות</td><td>משרד התחבורה</td><td>במשרדיה</td></tr>
<tr><td>10.</td><td>בית תיאטרון ובית קולנוע</td><td>רשיון עסק מרשות מקומית</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>11.</td><td>גן ילדים, בית ספר יסודי ותיכוני, ישיבה ומוסד להשכלה גבוהה</td><td>משרד החינוך והתרבות, ולגן – או הרשות המקומית, ולישיבה – או המשרד לענייני דתות</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>12.</td><td>מפלגות – מרכז ראשי</td><td>משרד הפנים בדבר רישום כעמותה</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>13.</td><td>מבנה המיועד לשמש דרך קבע להתכנסות של 300 אנשים לפחות</td><td>רשיון עסק מרשות מקומית המאשר מספר האנשים</td><td>במבנה</td></tr>
<tr><td>14.</td><td>אתר בניה</td><td>רשיון בניה מאת ועדה מקומית לתכנון ובניה</td><td>המיועד להכיל משרדים או למעלה מ־4 דירות מגורים</td></tr>
</table>

תיקונים: תשמ״ו, תשנ״ב

'''קבוצת עדיפות ד''''
>
דרגת עדיפותהמבקשהאישור הנדרשהערות
1.רשות סטטוטורית וחברה ממשלתית – 3 קווי מנוי לפחותלחברה – תעודת רישום מרשם החברותבמשרדיהן
2.רופא, פסיכיאטר, רופא שינייםמשרד הבריאותבדירה ובמרפאה
3.קשיש מעל גיל 70תעודת זהותבדירה
4.מוסד ציבורי ארצי, גוף ציבורי או תנועה ציבוריתראש המוסד או הגוף או התנועהשפעילותם בהיקף ארצי או בין־לאומי; במשרדיהם
5.מערכת הבטחון, משרדי ממשלה, משטרת ישראל, מפעל תעשיה, הנהלת בנק, סניף בנק וחברת ביטוח, רשות מקומית, עתון יומי ובית מלוןכנדרש בעדיפויות קודמותבנוסף על העדיפויות הקודמות
6.רופא וטרינרמשרד הבריאותבדירה ובמרפאה
7.  
8.חברת תובלה יבשתיתמשרד התחבורהבמשרדיה
9.תחנת מוניותמשרד התחבורהבמשרדיה
10.בית תיאטרון ובית קולנוערשיון עסק מרשות מקומית 
11.גן ילדים, בית ספר יסודי ותיכוני, ישיבה ומוסד להשכלה גבוההמשרד החינוך והתרבות, ולגן – או הרשות המקומית, ולישיבה – או המשרד לענייני דתות 
12.מפלגות – מרכז ראשימשרד הפנים בדבר רישום כעמותה 
13.מבנה המיועד לשמש דרך קבע להתכנסות של 300 אנשים לפחותרשיון עסק מרשות מקומית המאשר מספר האנשיםבמבנה
14.אתר בניהרשיון בניה מאת ועדה מקומית לתכנון ובניההמיועד להכיל משרדים או למעלה מ־4 דירות מגורים
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''קבוצת עדיפות ד''''
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>דרגת עדיפות</th><th width="33%">המבקש</th><th width="33%">האישור הנדרש</th><th width="33%">הערות</th></tr>
<tr><td>1.</td><td>עתון לא יומי</td><td>הממונה על המחוז</td><td>במערכת</td></tr>
<tr><td>2.</td><td>בית עסק המעסיק פחות מ־8 עובדים</td><td>פקיד השומה או רואה חשבון בדבר מספר העובדים</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>3.</td><td>עורך דין, רואה חשבון, מהנדס ואדריכל</td><td>תעודת הסמכה</td><td>במשרדיהם</td></tr>
<tr><td>4.</td><td>מועצה דתית</td><td>מאת ראש המועצה</td><td>במשרדיה</td></tr>
<tr><td>5.</td><td>קבלן</td><td>היתר בניה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|בתקנה 35א}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>6.</td><td>חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות</td><td>מזכ״ל ההסתדרות</td><td>בדירתו</td></tr>
<tr><td>7.</td><td>אחות ראשית של בית חולים</td><td>מנהל בית החולים</td><td>בדירתה</td></tr>
<tr><td>8.</td><td>עתונאי</td><td>לשכת העתונות הממשלתית או האיגוד הארצי של עתונאי ישראל</td><td>בדירתו</td></tr>
<tr><td>9.</td><td>נהג אמבולנס</td><td>מגן דוד אדום או מוסד רפואי</td><td>בדירתו</td></tr>
<tr><td>10.</td><td>רוקח</td><td>משרד הבריאות</td><td>בדירתו</td></tr>
<tr><td>11.</td><td>רכז בטחון שוטף ביישוב ספר</td><td>מזכירות היישוב</td><td>בדירתו</td></tr>
<tr><td>12.</td><td>נכה בדרגת נכות רפואית הפחותה מ־30%, לרבות הורים המקבלים גימלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל ילד שדרגת נכותו כאמור</td><td>רשות מוסמכת המטפלת בנכה לפי סוגו</td><td>בדירתו</td></tr>
<tr><td>13.</td><td>בעל משק חקלאי</td><td>מזכירות היישוב</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>14.</td><td>אחרים</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
</table>

תיקונים: תשמ״ה־2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{מוקטן|הערות: {{ש}} 1. סדרי העדיפות נקבעו לפי 4 קבוצות עדיפות עיקריות, ובתוך כל קבוצת עדיפות נקבעו דרגות עדיפות משניות לפי סדר יורד, כך לדוגמא: בעל דרגת עדיפות מספר 1 בקבוצת עדיפות א׳ קודם בעדיפותו על מבקש בעל דרגת עדיפות 2 וכל מבקש שלאחריו. {{ש}} 2. האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} בדבר מספר מזערי של קוי מנוי־טלפון משמעו קוי מנוי־טלפון ראשוניים; לגבי התקנת קווים מעל למספר המזערי כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}} בדבר התקנת קו מנוי־טלפון נוסף.}}
דרגת עדיפותהמבקשהאישור הנדרשהערות
1.עתון לא יומיהממונה על המחוזבמערכת
2.בית עסק המעסיק פחות מ־8 עובדיםפקיד השומה או רואה חשבון בדבר מספר העובדים 
3.עורך דין, רואה חשבון, מהנדס ואדריכלתעודת הסמכהבמשרדיהם
4.מועצה דתיתמאת ראש המועצהבמשרדיה
5.קבלןהיתר בניה כאמור בתקנה 35א 
6.חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרותמזכ״ל ההסתדרותבדירתו
7.אחות ראשית של בית חוליםמנהל בית החוליםבדירתה
8.עתונאילשכת העתונות הממשלתית או האיגוד הארצי של עתונאי ישראלבדירתו
9.נהג אמבולנסמגן דוד אדום או מוסד רפואיבדירתו
10.רוקחמשרד הבריאותבדירתו
11.רכז בטחון שוטף ביישוב ספרמזכירות היישובבדירתו
12.נכה בדרגת נכות רפואית הפחותה מ־30%, לרבות הורים המקבלים גימלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל ילד שדרגת נכותו כאמוררשות מוסמכת המטפלת בנכה לפי סוגובדירתו
13.בעל משק חקלאימזכירות היישוב 
14.אחרים