1הגדרות
בתקנות אלה –
”איוור“ – שחרור אוויר מחלקו העליון של נקז;
”ביב“ – צנרת להעברת שפכים;
”ביב הבניין“ – צנרת ותאי בקרה, המותקנים בקרקע, המעבירים את שפכי הבניין אל מערכת הביוב של הרשות המקומית, שתחילתם בתא הבקרה הראשון מחוץ לבניין, וסופם בתא הבקרה שממנו יוצאת צנרת המתחברת למערכת ביוב של רשות מקומית, ובכלל זה התא;
”בית דיור מוגן“, ”מחלקה סיעודית“ – כהגדרתם בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012;
”בית חולים“ – כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;
”בניין גבוה“ – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים;
”בניין לאוכלוסייה רגישה“ – בניין המשמש או מיועד לשמש כולו או חלקו מקום מגורים או מקום שהייה לילדים, לקשישים, לבעלי מום גופני או ללוקים בשכלם, והכול כשהם מחוץ למשפחתם;
”בניין מגורים“ – בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;
”בניין רב־קומות“ – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
”דירת מגורים“ – מערכת חדרים בעלת כניסה נפרדת, המיועדת למגורי אדם, הכוללת חדר מגורים, מטבח ואת מיתקני התברואה האלה לפחות: אסלה, כיור רחצה, מקלחת או אמבט ויכול שתכלול חללים נוספים;
”דלוחין“ – נוזלים שאינם כוללים הפרשות אדם, הזורמים מכיורים, אמבטיות, מקלחות, מכונות כביסה או קבועות המיועדות לתפקיד דומה;
”זרימה חוזרת“ – זרימת מים מזוהמים או משומשים אל תוך צינור אספקת מי שתייה בעקבות לחץ נגדי או גישות חוזרות או תת־לחץ במערכת אספקת מי שתייה וכיוצא באלה;
”חום שיורי“ – חום הנפלט כתוצר לוואי של מערכת שמטרתה אינה אספקת מים חמים לבנין מגורים, למעט אם נוצר משימוש בדלק מאובנים (פוסילי) בשטח המגרש שבו מצוי הבניין;
”חוק מדידת מים“ – חוק מדידת מים, התשט״ו–1955;
”טחב“ – התפתחות מיקרואורגניזמים עקב לחות גבוהה הגורמת לריח רע;
”יחידת קבועה“ – גורם כמותי המבטא, בסולם מדידה מוסכם, את עומס הקבועות על מערכת הנקזים, בהנחה שספיקה של כל יחידת קבועה היא 1 ליטר לשנייה;
”כניסה קובעת לבניין“ – הכניסה הראשית לבניין או לגזרת הבניין שבה היא נמצאת, שפני מפלס רצפתה אינם גבוהים מ־1.20 מטרים מעל פני הקרקע המתוכננים או מפני הרחוב או המדרכה הסמוכים לה, ושהגישה אליה היא באמצעות שביל, מדרגות או גשר כניסה, ישירות ממפלס הרחוב; אם קיימת יותר מכניסה אחת, הכניסה הקובעת היא הכניסה שנקבעה כזו בהיתר הבנייה;
”מהנדס ביסוס“ – מהנדס גאוטכני, בוגר מוסד אקדמי בהנדסה אזרחית, שתחום התמחותו בנושאי גאוטכניקה וביסוס, האחראי לייעוץ או לתכנון במבנה;
”מוסד חינוך“ – כהגדרתו בסעיף 19לב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”מז״ח“ (מונע זרימה חוזרת במערכת אספקת מים) – מכשיר או אמצעי למניעת זרימה חוזרת לתוך מערכת אספקת מי שתייה, ובכלל זה שסתום חד־כיווני כפול ושסתום חד־כיווני בעל תא לחץ מופחת;
”מחסום ריח“ – אבזר שבו כלואים מים באופן קבוע בין הכניסה והיציאה של הצינור, באופן שמתאפשרת זרימת נוזלים במורד הצינור ונמנעת כניסת אוויר וריחות במעלה הצינור;
”מי שתייה“ – כהגדרתם בתקנות איכותית {{ח:הערה|[צ״ל: איכות]}} תברואית;
”מים לצריכה“ – מים באיכות של מי שתייה;
”מיתקן קדם לטיפול בשפכים“ – המשמש או המיועד לשמש להקטנת ריכוז המזהמים שבשפכים;
”מיתקן תברואה“ – מערכת לאספקת מים קרים וחמים, לרבות צינורות לאספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, מערכת נקזים לצואים, לדלוחין ולאיוור, ביב, תא בקרה, מערכת ניקוז מי גשם, ציוד לטיפול במים ולאגירת מים, ציוד צורך מים לרבות בריכת שחייה, מערכת חימום במים, מערכת מים לכיבוי אש, כולל חיבוריהם ומכשיריהם, הכול בתוך גבולות הנכס;
”מלכוד“ – מכשיר או אבזר או מערכת אבזרים המתוכננים, בנויים ומותקנים בצורה המאפשרת את לכידתם, הפרדתם, קליטתם וצבירתם של חומרים מתוך השפכים, כגון מלכוד שומן, מלכוד דלק, מלכוד חול;
”מעון יום לפעוטות“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018;
”מערכת סולרית“ – מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש;
”מערכת אספקת מים“ – מערכת המובילה מים בתחום המגרש, ממונה המים הראשי עד לחיבור לקבועות בתוך הבניין או בחצריו, ובכלל זה כל צנרת המים בבניין, ספיחיו ואבזריו והקבועות;
”מערכת אספקת מים חמים“ – מערכת הכוללת את כל צנרת המים בבניין, המיועדת לחימום מים לצריכה בלבד, בדרך ישירה או עקיפה עד לקבועות כולל הקבועות;
”מערכת ביוב“ – מערכת המשמשת לאיסוף, טיפול וסילוק של שפכים;
”מערכת ביוב של הרשות המקומית“ – ביוב כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962;
”מערכת ניקוז מי גשם“ – מערכת הכוללת את כל צנרת ניקוז מי הגשם במגרש;
”מערכת סחרור מים חמים“ – מערכת שבה המים מסוחררים באמצעות משאבה, בין מקום אספקתם ובין חיבור ההסתעפות לקבועה;
”מערכת שפכים בתחום המגרש“ – מערכת הכוללת את ביב הבניין ואת כל צנרת השפכים, בתוך הבניין, המחברת את הקבועות אל ביב הבניין;
”מערכת תברואה“ – מערכת אספקת המים של בניין, מערכת הניקוז של בניין, מערכת אספקת מים חמים של בניין ומערכות נלוות למערכות אלה;
”מרווח אוויר“ – המרחק האנכי בין המפלס הנמוך ביותר של פי צינור או ברז ובין המפלס הגבוה ביותר של הנוזלים בכלי הקיבול שאליו הם זורמים;
”מתכנן מערכת התברואה“ – עורך משנה לבקשה להיתר, העורך את תכניות מיתקני התברואה ומוסמך לכך לפי תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016;
”נכס“ – הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;
”נספחי תכן“ – כהגדרתם בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע״ח–2018;
”נקז“ – צינור המוביל שפכים או מי גשם או מי ניקוז מכל סוג שהוא;
”נקז אנכי“ – נקז שצירו מתלכד עם האנך;
”נקז אופקי“ – נקז ששיפועו אינו עולה על 5%, והזווית בין ציר הנקז לבין האופק אינה עולה על 2.9°-;
”נקז הבניין“ – החלק התחתון במערכת הנקזים בבניין, שקולט את ספיקת השפכים ומזרימם אל תא בקרה מחוץ לבניין;
”נקז קבועה“ – צנרת המחברת בין מחסום קבועה ובין נקז אחר;
”סעיף קבועה“ – צנרת המחברת בין כמה נקזי קבועות ובין נקז אנכי;
”ספיקת מים בו־זמנית“ – כמות המים המוערכת המרבית הנדרשת למגרש, המחושבת על בסיס צרכנים המפעילים בו־זמנית קבועות לצריכת מים;
”עובש“ – מיקרואורגניזם המתפתח בתנאי לחות גבוהה ומופיע ככתם נראה לעין;
”צואין“ – נוזלים הכוללים הפרשות אדם, הזורמים מאסלות, משתנות או קבועות המיועדות לתפקיד דומה;
”צינור איוור“ – צינור המחבר בין הנקז לבין מוצא האוויר;
”צינור סניקה“ – קטע של מערכת הנקזים שזרימת השפכים בו מאולצת;
”צנרת“ – צינורות, אבזרי חיבור ואבזרים אחרים למיניהם ובכלל זה שסתומים, מגופים ואבזרי בקרה;
”קבועה“ – כלי קיבול, ברז או מכשיר אחר המחובר דרך קבע אל מערכת אספקת המים בתחום המגרש או אל מערכת השפכים בתחום המגרש;
”קרקע מחלחלת“ – קרקע שאין מניעה הנדסית או גאולוגית להחדיר דרכה מים לתת־הקרקע;
”רכיב פריק“ – רכיב ייעודי להסתרת צנרת, מערכות וכיוצא בזה, שפירוקו מתאפשר בקלות לצורך חשיפתן בלי לפגוע ברכיבי השלד, ובכלל זה דלתות, חיפויים, מכסים או כיסויים, תקרות כפולות מתפרקות ומחיצות קלות;
”רשות הבריאות“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך בכתב;
”רשות מקומית“ – ובכלל זה בעל רישיון הפקה לפי סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959;
”שפכים“ – כל נוזל הכולל בתוכו צואין או דלוחין;
”שפכים סניטריים“ – שפכים שמקורם בשירותים סניטריים או במטבח, ובלבד שאם מקורם במטבח לפי טיבם וכמותם לא נדרש לגביהם טיפול מקדים לפני כניסתם למערכת הביוב של הרשות המקומית;
”שפכים תעשייתיים“ – שפכים שאינם שפכים סניטריים;
”תוספת שנייה“ – התוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;
”ת״י“ – תקן ישראלי, כמשמעו בחוק התקנים, התשי״ג–1953, כפי נוסחו מזמן לזמן, העומד לעיון הציבור בנוסחו המעודכן באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי;
”ת״י 63 חלק 2“ – ת״י 62 חלק 2 – מדידת זרימת מים במובלים סגורים טעונים במלואם מדי מים למי שתייה קרים ולמים חמים: הוראות התקנה;
”ת״י 69“ – ת״י 69 – מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי;
”ת״י 579“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)ת״י 579 חלק 1 – מערכות סולריות לחימום מים: קולטים שטוחים;
(2)ת״י 579 חלק 2 – מערכות סולריות לחימום מים: אוגרי מים;
(3)ת״י 579 חלק 3 – מערכות סולריות לחימום מים: בדיקות תרמיות לקולטים שטוחים;
(4)ת״י 579 חלק 4 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות תרמוסיפוניות – תכן, התקנה ובדיקה;
(5)ת״י 579 חלק 5 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות מרכזיות בבניינים;
(6)ת״י 579 חלק 6 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות מאולצות דירתיות;
(7)ת״י 579 חלק 7 – מערכות סולריות לחימום מים: קולטים מרכזיים מורכבים פרבוליים, סטטיים;
(8)ת״י 579 חלק 8 – מערכות סולריות לחימום מים: בדיקות תרמיות של מערכות דירתיות;
(9)ת״י 579 חלק 9 – מערכות סולריות לחימום מים: מאיצי חימום;
(10)ת״י 579 חלק 10.1 – מערכות סולריות לחימום מים: קולטים העשויים שפופרות ריק (ואקום) וקולטים העשויים חומרים פולימריים – דרישות כלליות;
(11)ת״י 579 חלק 10.2 – מערכות סולריות לחימום מים: קולטים העשויים שפופרות ריק (ואקום) וקולטים העשויים חומרים פולימרים – שיטות בדיקה;
(12)ת״י 579 חלק 11.1 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות המוכנות במפעל – דרישות כלליות;
(13)ת״י 579 חלק 11.2 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות המוכנות במפעל שיטות בדיקה;
”ת״י 659“ – ת״י 659 – סימני היכר ואזהרה לציוד המכיל נוזלים, גזים או כבלי חשמל;
”ת״י 851“ – ת״י 851 מכל הדחה לאסלה;
”ת״י 1004 חלק 4“ – ת״י 1004 חלק 4 – אקוסטיקה בבנייני מגורים: מפלס לחץ הקול הנגרם ממיתקני תברואה – דרישות ושיטות בדיקה;
”ת״י 1205“ – אחד מאלה לפי העניין:
(1)ת״י 1205 חלק 0 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: כללי;
(2)ת״י 1205 חלק 1 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מערכת הספקת מים קרים וחמים;
(3)ת״י 1205 חלק 2 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מערכת הנקזים;
(4)ת״י 1205 חלק 3 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: קבועות שרברבות ואבזריהן;
(5)ת״י 1205 חלק 4 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: ביוב הבניין ותיעול הבניין;
(6)ת״י 1205 חלק 5 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מקלטים;
(7)ת״י 1205 חלק 6 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: שיטות בדיקה;
(8)ת״י 1205 חלק 8 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מערכות להולכת חום במים;
(9)ת״י 1205 חלק 9 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מערכת לסילוק שפכים פרטית;
”ת״י 1385“ – ת״י 1385 אסלות ישיבה לבתי כיסא מחומר קרמי בעלות מכל הדחה צמוד;
”ת״י 1596“ – ת״י 1596 – מערכות מתזים – התקנה;
”ת״י 3864“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)ת״י 3864 חלק 1 – סמלים גרפיים – צבעי בטיחות וסימני בטיחות: עקרונות תכן לסימני בטיחות במקומות עבודה ובשטחים ציבוריים;
(2)ת״י 3864 חלק 2/3 – סמלים גרפיים – צבעי בטיחות וסימני בטיחות: שלטי בטיחות במקומות עבודה ובשטחים ציבוריים;
”ת״י 5452“ – ת״י 5452 – בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה;
”ת״י 4295“ – ת״י 4295 – מכלי לחץ;
”ת״י 6226“ – ת״י 6226 משאבות חום בעלות מדחסים חשמליים: דרישות בטיחות ודרישות ביצועים;
”ת״י 16147“ – ת״י 16147 משאבות חום בעלות מדחסים חשמליים – בדיקות, דירוג ביצועים ודרישות סימון של מכשירים ביתיים לחימום מים;
”תיעול“ – צנרת תת־קרקעית לניקוז מי גשם;
”תקנות מערכות בריכה למי שתייה“ – תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתייה), התשמ״ג–1983;
”תקנות איכות תברואית“ – תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013;
”תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת)“ – תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ״ב–1992.
↗ חיצוניות: 15📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[צ״ל: ת״י 63 חלק 2]
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012 → חוק הדיור המוגן
- בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #סעיף 24
- חוק מדידת מים, התשט״ו–1955 → חוק מדידת מים
- בסעיף 19לב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19לב
- בתקנות איכותית {{ח:הערה|[צ״ל: איכות]}} תברואית → תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)
- בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018 → חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות
- בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962 → חוק הרשויות המקומיות (ביוב)
- תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016 → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)
- בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע״ח–2018 → תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)
- סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959 → חוק המים #סעיף 23
- התוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970 → תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) #תוספת 2
- בחוק התקנים, התשי״ג–1953 → חוק התקנים
- תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתייה), התשמ״ג–1983 → תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתייה)
- תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013 → תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)
- תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ״ב–1992 → תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איוור“ – שחרור אוויר מחלקו העליון של נקז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביב“ – צנרת להעברת שפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביב הבניין“ – צנרת ותאי בקרה, המותקנים בקרקע, המעבירים את שפכי הבניין אל מערכת הביוב של הרשות המקומית, שתחילתם בתא הבקרה הראשון מחוץ לבניין, וסופם בתא הבקרה שממנו יוצאת צנרת המתחברת למערכת ביוב של רשות מקומית, ובכלל זה התא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דיור מוגן“, ”מחלקה סיעודית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין גבוה“ – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין לאוכלוסייה רגישה“ – בניין המשמש או מיועד לשמש כולו או חלקו מקום מגורים או מקום שהייה לילדים, לקשישים, לבעלי מום גופני או ללוקים בשכלם, והכול כשהם מחוץ למשפחתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים“ – בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין רב־קומות“ – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – מערכת חדרים בעלת כניסה נפרדת, המיועדת למגורי אדם, הכוללת חדר מגורים, מטבח ואת מיתקני התברואה האלה לפחות: אסלה, כיור רחצה, מקלחת או אמבט ויכול שתכלול חללים נוספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלוחין“ – נוזלים שאינם כוללים הפרשות אדם, הזורמים מכיורים, אמבטיות, מקלחות, מכונות כביסה או קבועות המיועדות לתפקיד דומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרימה חוזרת“ – זרימת מים מזוהמים או משומשים אל תוך צינור אספקת מי שתייה בעקבות לחץ נגדי או גישות חוזרות או תת־לחץ במערכת אספקת מי שתייה וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חום שיורי“ – חום הנפלט כתוצר לוואי של מערכת שמטרתה אינה אספקת מים חמים לבנין מגורים, למעט אם נוצר משימוש בדלק מאובנים (פוסילי) בשטח המגרש שבו מצוי הבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מדידת מים“ – {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טחב“ – התפתחות מיקרואורגניזמים עקב לחות גבוהה הגורמת לריח רע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת קבועה“ – גורם כמותי המבטא, בסולם מדידה מוסכם, את עומס הקבועות על מערכת הנקזים, בהנחה שספיקה של כל יחידת קבועה היא 1 ליטר לשנייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כניסה קובעת לבניין“ – הכניסה הראשית לבניין או לגזרת הבניין שבה היא נמצאת, שפני מפלס רצפתה אינם גבוהים מ־1.20 מטרים מעל פני הקרקע המתוכננים או מפני הרחוב או המדרכה הסמוכים לה, ושהגישה אליה היא באמצעות שביל, מדרגות או גשר כניסה, ישירות ממפלס הרחוב; אם קיימת יותר מכניסה אחת, הכניסה הקובעת היא הכניסה שנקבעה כזו בהיתר הבנייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס ביסוס“ – מהנדס גאוטכני, בוגר מוסד אקדמי בהנדסה אזרחית, שתחום התמחותו בנושאי גאוטכניקה וביסוס, האחראי לייעוץ או לתכנון במבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לב|בסעיף 19לב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מז״ח“ (מונע זרימה חוזרת במערכת אספקת מים) – מכשיר או אמצעי למניעת זרימה חוזרת לתוך מערכת אספקת מי שתייה, ובכלל זה שסתום חד־כיווני כפול ושסתום חד־כיווני בעל תא לחץ מופחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסום ריח“ – אבזר שבו כלואים מים באופן קבוע בין הכניסה והיציאה של הצינור, באופן שמתאפשרת זרימת נוזלים במורד הצינור ונמנעת כניסת אוויר וריחות במעלה הצינור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שתייה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)|בתקנות איכותית {{ח:הערה|[צ״ל: איכות]}} תברואית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים לצריכה“ – מים באיכות של מי שתייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קדם לטיפול בשפכים“ – המשמש או המיועד לשמש להקטנת ריכוז המזהמים שבשפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תברואה“ – מערכת לאספקת מים קרים וחמים, לרבות צינורות לאספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, מערכת נקזים לצואים, לדלוחין ולאיוור, ביב, תא בקרה, מערכת ניקוז מי גשם, ציוד לטיפול במים ולאגירת מים, ציוד צורך מים לרבות בריכת שחייה, מערכת חימום במים, מערכת מים לכיבוי אש, כולל חיבוריהם ומכשיריהם, הכול בתוך גבולות הנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלכוד“ – מכשיר או אבזר או מערכת אבזרים המתוכננים, בנויים ומותקנים בצורה המאפשרת את לכידתם, הפרדתם, קליטתם וצבירתם של חומרים מתוך השפכים, כגון מלכוד שומן, מלכוד דלק, מלכוד חול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום לפעוטות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת סולרית“ – מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת אספקת מים“ – מערכת המובילה מים בתחום המגרש, ממונה המים הראשי עד לחיבור לקבועות בתוך הבניין או בחצריו, ובכלל זה כל צנרת המים בבניין, ספיחיו ואבזריו והקבועות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת אספקת מים חמים“ – מערכת הכוללת את כל צנרת המים בבניין, המיועדת לחימום מים לצריכה בלבד, בדרך ישירה או עקיפה עד לקבועות כולל הקבועות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ביוב“ – מערכת המשמשת לאיסוף, טיפול וסילוק של שפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ביוב של הרשות המקומית“ – ביוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ניקוז מי גשם“ – מערכת הכוללת את כל צנרת ניקוז מי הגשם במגרש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת סחרור מים חמים“ – מערכת שבה המים מסוחררים באמצעות משאבה, בין מקום אספקתם ובין חיבור ההסתעפות לקבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת שפכים בתחום המגרש“ – מערכת הכוללת את ביב הבניין ואת כל צנרת השפכים, בתוך הבניין, המחברת את הקבועות אל ביב הבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תברואה“ – מערכת אספקת המים של בניין, מערכת הניקוז של בניין, מערכת אספקת מים חמים של בניין ומערכות נלוות למערכות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרווח אוויר“ – המרחק האנכי בין המפלס הנמוך ביותר של פי צינור או ברז ובין המפלס הגבוה ביותר של הנוזלים בכלי הקיבול שאליו הם זורמים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכנן מערכת התברואה“ – עורך משנה לבקשה להיתר, העורך את תכניות מיתקני התברואה ומוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספחי תכן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו)|בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקז“ – צינור המוביל שפכים או מי גשם או מי ניקוז מכל סוג שהוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקז אנכי“ – נקז שצירו מתלכד עם האנך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקז אופקי“ – נקז ששיפועו אינו עולה על 5%, והזווית בין ציר הנקז לבין האופק אינה עולה על 2.9°-;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקז הבניין“ – החלק התחתון במערכת הנקזים בבניין, שקולט את ספיקת השפכים ומזרימם אל תא בקרה מחוץ לבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקז קבועה“ – צנרת המחברת בין מחסום קבועה ובין נקז אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סעיף קבועה“ – צנרת המחברת בין כמה נקזי קבועות ובין נקז אנכי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספיקת מים בו־זמנית“ – כמות המים המוערכת המרבית הנדרשת למגרש, המחושבת על בסיס צרכנים המפעילים בו־זמנית קבועות לצריכת מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובש“ – מיקרואורגניזם המתפתח בתנאי לחות גבוהה ומופיע ככתם נראה לעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צואין“ – נוזלים הכוללים הפרשות אדם, הזורמים מאסלות, משתנות או קבועות המיועדות לתפקיד דומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צינור איוור“ – צינור המחבר בין הנקז לבין מוצא האוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צינור סניקה“ – קטע של מערכת הנקזים שזרימת השפכים בו מאולצת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צנרת“ – צינורות, אבזרי חיבור ואבזרים אחרים למיניהם ובכלל זה שסתומים, מגופים ואבזרי בקרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבועה“ – כלי קיבול, ברז או מכשיר אחר המחובר דרך קבע אל מערכת אספקת המים בתחום המגרש או אל מערכת השפכים בתחום המגרש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע מחלחלת“ – קרקע שאין מניעה הנדסית או גאולוגית להחדיר דרכה מים לתת־הקרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב פריק“ – רכיב ייעודי להסתרת צנרת, מערכות וכיוצא בזה, שפירוקו מתאפשר בקלות לצורך חשיפתן בלי לפגוע ברכיבי השלד, ובכלל זה דלתות, חיפויים, מכסים או כיסויים, תקרות כפולות מתפרקות ומחיצות קלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הבריאות“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – ובכלל זה בעל רישיון הפקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – כל נוזל הכולל בתוכו צואין או דלוחין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים סניטריים“ – שפכים שמקורם בשירותים סניטריים או במטבח, ובלבד שאם מקורם במטבח לפי טיבם וכמותם לא נדרש לגביהם טיפול מקדים לפני כניסתם למערכת הביוב של הרשות המקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים תעשייתיים“ – שפכים שאינם שפכים סניטריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת שנייה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|התוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י“ – תקן ישראלי, כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}, כפי נוסחו מזמן לזמן, העומד לעיון הציבור בנוסחו המעודכן באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 63 חלק 2“ – ת״י 62 חלק 2 {{ח:הערה|[צ״ל: ת״י 63 חלק 2]}} – מדידת זרימת מים במובלים סגורים טעונים במלואם מדי מים למי שתייה קרים ולמים חמים: הוראות התקנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 69“ – ת״י 69 – מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 579“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 579 חלק 1 – מערכות סולריות לחימום מים: קולטים שטוחים;
{{ח:תתת|(2)}} ת״י 579 חלק 2 – מערכות סולריות לחימום מים: אוגרי מים;
{{ח:תתת|(3)}} ת״י 579 חלק 3 – מערכות סולריות לחימום מים: בדיקות תרמיות לקולטים שטוחים;
{{ח:תתת|(4)}} ת״י 579 חלק 4 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות תרמוסיפוניות – תכן, התקנה ובדיקה;
{{ח:תתת|(5)}} ת״י 579 חלק 5 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות מרכזיות בבניינים;
{{ח:תתת|(6)}} ת״י 579 חלק 6 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות מאולצות דירתיות;
{{ח:תתת|(7)}} ת״י 579 חלק 7 – מערכות סולריות לחימום מים: קולטים מרכזיים מורכבים פרבוליים, סטטיים;
{{ח:תתת|(8)}} ת״י 579 חלק 8 – מערכות סולריות לחימום מים: בדיקות תרמיות של מערכות דירתיות;
{{ח:תתת|(9)}} ת״י 579 חלק 9 – מערכות סולריות לחימום מים: מאיצי חימום;
{{ח:תתת|(10)}} ת״י 579 חלק 10.1 – מערכות סולריות לחימום מים: קולטים העשויים שפופרות ריק (ואקום) וקולטים העשויים חומרים פולימריים – דרישות כלליות;
{{ח:תתת|(11)}} ת״י 579 חלק 10.2 – מערכות סולריות לחימום מים: קולטים העשויים שפופרות ריק (ואקום) וקולטים העשויים חומרים פולימרים – שיטות בדיקה;
{{ח:תתת|(12)}} ת״י 579 חלק 11.1 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות המוכנות במפעל – דרישות כלליות;
{{ח:תתת|(13)}} ת״י 579 חלק 11.2 – מערכות סולריות לחימום מים: מערכות המוכנות במפעל שיטות בדיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 659“ – ת״י 659 – סימני היכר ואזהרה לציוד המכיל נוזלים, גזים או כבלי חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 851“ – ת״י 851 מכל הדחה לאסלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1004 חלק 4“ – ת״י 1004 חלק 4 – אקוסטיקה בבנייני מגורים: מפלס לחץ הקול הנגרם ממיתקני תברואה – דרישות ושיטות בדיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1205“ – אחד מאלה לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 1205 חלק 0 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: כללי;
{{ח:תתת|(2)}} ת״י 1205 חלק 1 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מערכת הספקת מים קרים וחמים;
{{ח:תתת|(3)}} ת״י 1205 חלק 2 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מערכת הנקזים;
{{ח:תתת|(4)}} ת״י 1205 חלק 3 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: קבועות שרברבות ואבזריהן;
{{ח:תתת|(5)}} ת״י 1205 חלק 4 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: ביוב הבניין ותיעול הבניין;
{{ח:תתת|(6)}} ת״י 1205 חלק 5 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מקלטים;
{{ח:תתת|(7)}} ת״י 1205 חלק 6 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: שיטות בדיקה;
{{ח:תתת|(8)}} ת״י 1205 חלק 8 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מערכות להולכת חום במים;
{{ח:תתת|(9)}} ת״י 1205 חלק 9 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: מערכת לסילוק שפכים פרטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1385“ – ת״י 1385 אסלות ישיבה לבתי כיסא מחומר קרמי בעלות מכל הדחה צמוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1596“ – ת״י 1596 – מערכות מתזים – התקנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 3864“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 3864 חלק 1 – סמלים גרפיים – צבעי בטיחות וסימני בטיחות: עקרונות תכן לסימני בטיחות במקומות עבודה ובשטחים ציבוריים;
{{ח:תתת|(2)}} ת״י 3864 חלק 2/3 – סמלים גרפיים – צבעי בטיחות וסימני בטיחות: שלטי בטיחות במקומות עבודה ובשטחים ציבוריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 5452“ – ת״י 5452 – בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 4295“ – ת״י 4295 – מכלי לחץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 6226“ – ת״י 6226 משאבות חום בעלות מדחסים חשמליים: דרישות בטיחות ודרישות ביצועים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 16147“ – ת״י 16147 משאבות חום בעלות מדחסים חשמליים – בדיקות, דירוג ביצועים ודרישות סימון של מכשירים ביתיים לחימום מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעול“ – צנרת תת־קרקעית לניקוז מי גשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מערכות בריכה למי שתייה“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתייה)|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתייה), התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות איכות תברואית“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת)“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת)|תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ״ב–1992}}.