החקיקה בישראל

תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תש״ל · 1970
1224
סעיפים
7
פרקים
262
תוספות
445
הגדרות
993
הפניות פנימיות
157
הפניות חיצוניות
327
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר בקשה להיתר, תנאיו ואגרות
תוכן עניינים

1הגדרותתיקונים: תשל״א־2, תשל״א־4, תשל״ב, תשל״ז־3, תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשמ״ט־4, תשנ״ב, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ח־4, תשנ״ט־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשס״ג־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־4, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תש״ע־3, תשע״ג־2, תשפ״א, תשפ״ד־2

בתקנות אלה –
”אולם ספורט“ – בנין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או בחלקו, למופעי ספורט, לרבות מתקנים לשימושם של הצופים;
”אור עליון“ – מקור אור הנמצא במישור התקרה, לרבות צוהר, חלון, לבני זכוכית או חומר אחר המעביר אור והמותקן בתקרה;
”אזור מחסה“ – חדר או חלל הנמצא ב׳דרך מוצא׳ או בסמוך אליה והמאפשר התעכבות או השהיה בתהליך המילוט;
”אחראי לביצוע שלד“ – מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד;
”אחראי לביקורת“ – האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי סעיף 16.02 בתוספת השניה;
”אלמנט עמיד אש“ – חלק בניין בעל עמידות אש כמוגדר בתקן ישראלי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות, למשך 90 דקות או כל זמן אחר שנקבע בתוספת השניה;
”אסבסט“ – כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ״ד–1984 (להלן – תקנות אבק מזיק);
”אסיפה“ – כמשמעותה בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1962;
”אתר בריכת שחיה“ – בריכת שחיה לרבות החצרים והמבנים המשרתים אותה כגון מלתחות ושירותים;
”אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה“ – מקום המשמש לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה והמורשה על פי כל דין;
”בית אחיזה“ – פס נמשך, המורכב לאורך האזן העליון של המעקה או לאורך המסעד והנועד לשמש לאחיזה ביד, או באין פס נמשך כאמור – האזן העליון של המעקה עצמו;
”בית מלון“ – בניין שמסופקים בו, בתמורה, שירותי לינה לאורחים לפרקי זמן קצובים ויכול שיכלול גם שירותים נלווים ללינה כאמור;
”בנין גבוה“ – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים ואינו עולה על 29 מטרים;
”בניין מגורים“ – בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;
”בניין מגורים חדש“ – כהגדרתו בסעיף 158ו2(א) לחוק;
”בנין רב קומות“ – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
”בעל היתר“ – מי שעל שמו הוצא היתר;
”בריכה למי שתיה“ – בריכה כמשמעותה בתקנות הבריכות למי שתיה שנפחה הוא 100 מטרים מעוקבים או יותר;
”בריכת שחיה“ – מבנה מלאכותי המכיל מים, ובכלל זה אמצעי פינוי מים עיליים למטרת שחיה, שכשוך, נופש ושעשועי מים, לימוד, טיפול במים (Hydrotherapy) וריפוי;
”גישה למוצא בטוח“ (Exit Access) – חלק מדרך מוצא, לרבות פרוזדורים ומעברים, שתחילתו בכל נקודה שהיא בבניין וסופו בכניסה למוצא בטוח או מחוץ לבניין או בדלת יציאה חיצונית;
”דירת מגורים“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד;
”דלת חד־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקן אגף אחד;
”דלת דו־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שני אגפים;
”דלת רב־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שלושה אגפים או יותר;
”דרך יציאה“ –
”דרך מוצא“ (Means of Egress) – נתיב יציאה מבניין, הפנוי ממכשולים והכולל אחד או יותר ממרכיבים אלה:
(1)גישה למוצא בטוח;
(2)מוצא בטוח;
(3)יציאה;
”דרך מוצא בטוח“ –
”היתר“ – היתר לפי פרק ה׳ לחוק;
”הל״ת“ – הוראות למיתקני תברואה, התש״ל–1970, שאושרו על ידי שר הפנים לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועותק מהן מופקד במשרדי כל ועדה מקומית;
”החוק“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”ועדה מחוזית“ – ועדה מחוזית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 7 לחוק;
”ועדה מיוחדת“ – ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 34 לחוק, לרבות רשות רישוי מיוחדת לפי סעיף 36(ב) לחוק;
”ועדה מקומית“ – ועדה מקומית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 17 לחוק, לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי סעיף 12 לחוק, ועדת משנה שלהלן וועדה מיוחדת וכן, כשאין כוונה אחרת משתמעת, רשות רישוי מקומית לפי סעיף 30 לחוק;
”חדר טכני“ – חדר המכיל מערכות לשירות הבניין כגון: חשמל, גנרטור, דוודים וכיוצא באלה;
”חדר מגורים“ – חדר המיועד למגורים, למעט מטבח, חדר שירות, מסדרון ומרפסת;
”חדר מדרגות מוגן“ – חדר מדרגות המופרד מן הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש;
”חדר שירות“ – חדר אמבטיה, בית־שימוש, מזווה או חדר ארונות;
”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;
”חצר אנגלית“ – שטח בחצר הבניין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים וחללים במרתף הבניין;
”טריבונה Bleachers“ – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים בלא משענת גב, כמתואר בתרשים 3.9.41.1 א׳;
”טריבונה זמנית“ – טריבונה המוקמת למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
”חוכר“ – חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר־משנה רשום לתקופה כאמור;
”חישובים סטטיים“ – חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו;
”יציאה“ (Exit Discharge) – חלק מדרך מוצא שתחילתו בסופה של גישה למוצא בטוח או בסופו של מוצא בטוח וסיומו ברחוב, בין במישרין ובין דרך שטח פתוח;
”יציע הקהל Grandstand“, ”יציע“ – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים עם משענת גב כמתואר בתרשים 3.9.41.1 ב׳;
”יציע זמני“ – יציע הקהל המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
”כבש“ – מישור משופע קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו גדול מ־5%;
”כניסה קובעת לבניין“ – הכניסה הראשית לבניין או לגזרת הבניין שבה היא נמצאת, אשר פני מפלס רצפתה אינם גבוהים מ־1.20 מטרים מעל פני הקרקע המתוכננים או מפני הרחוב או המדרכה הסמוכים לה, ושהגישה אליה היא באמצעות שביל, מדרגות או גשר כניסה, ישירות ממפלס הרחוב; אם קיימת יותר מכניסה אחת, הכניסה הקובעת היא הכניסה שנקבעה כזו בהיתר הבניה;
”מ״א“ – מטר אורך;
”מגרש ספורט“ – משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
”מדרגות חוץ“ – מדרגות הנמצאות מחוץ לבניין, המובילות אליו, והמשמשות חלק מדרך מוצא של הבניין;
”המהנדס“ – מהנדס הועדה המקומית שנתמנה לפי סעיף 20 לחוק;
”מוצא בטוח“ (Exit) – חלק מדרך מוצא, המופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש והמוביל אל היציאה או אל מחוץ לבניין;
”מיתקן ספורט“ – אולם ספורט או מגרש ספורט;
”מיתקן תברואה“ – מערכת לאספקת מים קרים וחמים לרבות צינורות לאספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, מערכות נקזים לצואים, לדלוחים ולאיוור, מערכות ביבים, מערכות סילוק מי גשם, ציוד לטיפול במים ולאגירת מים, ציוד צורך מים לרבות בריכות שחיה, מערכות חימום במים, מערכות מים לכיבוי אש, כולל חיבוריהם ומכשיריהם, הכל בתוך גבולות הנכס;
”מודד מוסמך“ – מודד בעל רשיון לפי פקודת המדידות;
”מוסד חינוך חדש“ – כמשמעותו בסעיף 158ו1(ז) לחוק;
”מ״מ“ – מילימטר;
”מנהל עבודה“ – מי שממלא את התפקיד של מנהל עבודה באתר הבניה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט״ו–1955;
”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק התקנים;
”מעבר משופע“ – מעבר קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו 5% או פחות;
”מעלון“ – משטח הרמה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות ותקן ישראלי ת״י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תיפקודית: מעלונים אנכיים;
”מערכת גז משותפת“ – מערכת לאספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשני בנינים או יותר, לרבות הצנרת לאספקת הגז;
”מערכת מדרגות חיצונית“ – מערכת מדרגות פתוחה לאוויר החופשי, הסמוכה לקיר חיצון של הבניין והמשמשת מוצא בטוח;
”מערכת סולרית“ – מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש;
”מקום להתקהלות“, ”התקהלות“ – בניין או חצר הבניין, המיועדים כולם או מקצתם, לפי הקבוע בהיתר, לשמש להתקהלות של 50 בני אדם או יותר, לאחת המטרות המפורטות בחלק ג׳ בתוספת השניה;
”מקום ציבורי קיים“ – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובכלל זה מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך, מוסדות על־תיכוניים, או שניתנים בהם שירותי בריאות;
”מקום ציבורי חדש“ – כהגדרתו בסעיף 158ו1(א) לחוק;
”מפה מצבית“ – מפה שבה מסומן בקנה־מידה שטח קרקע מוגדר וכל עצם הנמצא בו;
”מקלט“ – כהגדרתו בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, לרבות ”מרחב מוגן“ כהגדרתו בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990;
”מ״ר“ – מטר מרובע;
”מרווח“ – השטח התחום בין קו הבנין לבין גבול המגרש;
”מתכנן שלד הבנין“ – מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;
”נכס“ – הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;
”ס״מ“ – סנטימטר;
”עבודה“ – עבודה בנכס או השימוש בו הטעון היתר;
”עורך הבקשה“ – מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות 2ד עד 2ז ובטופס 1 לתוספת הראשונה;
”עמידות אש“ – פרק זמן שרכיב מסוים של בניין עומד בו בבדיקה המתוארת בתקן הישראלי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות;
”פיר“ – חלל אנכי בבניין להעברת צנרת, אמצעי תאורה, אמצעי איוור וכיוצא באלה, ולמעט פיר של מעלית;
”פסולת בנין“ – חומרים או שיירי חומרים המשמשים לבניה או לשיפוצים בהם, בקשר לעבודות בניה או שיפוצים או שנוצרו אגב עבודות כאמור או אגב עבודות הריסה, לרבות עודפי עפר וחציבה וחלקי הריסות של מבנים;
”פרוזדור“ – חלק מדרך מוצא המתוחם בין קירות, מקורה ומיועד למעבר אנשים;
”קו בנין“ – קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת ושבינו ובין גבול הנכס הבניה אסורה;
”קו רחוב“ – קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת כגבול השטח המיועד לדרך;
”קומה תחתית“ – קומה שמפלס רצפתה נמוך ממפלס הכניסה הקובעת לבניין; בין אם כל קירותיה של הקומה נמצאים מתחת לפני הקרקע המתוכננים ובין אם כל קירותיה או חלקם פונים לאוויר החוץ;
”קיר־אש“ – קיר המיועד להפרדת חלקים בבניין או להפרדת בניין מבניינים סמוכים, כדי להגביל את התפשטות האש, ושעמידות האש שלו שעתיים לפחות או כמפורט בתקנות אלה;
”קיר חיצון“ – קיר אשר אחד מצדדיו או יותר פונה אל אוויר החוץ;
”קרקע מחלחלת“ – קרקע שאין מניעה הנדסית או גאולוגית להחדיר דרכה מים לתת־הקרקע;
”רשות הבריאות“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך בכתב;
”רשות כבאות“ – כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959 (להלן – חוק שירותי כבאות);
”שינוי פנימי בדירה“, בבית משותף – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או ברכוש המשותף או בשלד של הבנין, או בצנרת או בציוד אחר המשרתים את יתר הדירות ושאינו פוגע בדרכי מוצא;
”שלד“ – כל חלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו;
”ת״י“ – תקן ישראלי כמשמעותו בסעיף 6 לחוק התקנים, כפי נוסחו מזמן לזמן, העומד לעיון הציבור בנוסחו המעודכן באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי;
”תכנית קונסטרוקציה“ – תכנית שלפיה נבנה שלד;
”תעודת גמר“ – תעודה הניתנת לבעל ההיתר על־ידי ועדה מקומית, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו;
”תקנות הבריכות למי שתיה“ – תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ״ג–1983;
”תקנות המהנדסים“ – תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967;
”תקן“ – ת״י, ובהעדר תקן כאמור – תקן NFPA;
”תקן NFPA“ – תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש (NFPA) הדן בנושאים השייכים לשירותי הכבאות וה הצלה, העומד לעיון הציבור באתר האינטרנט שכתובתו www.nfpa.org ושיש קישור אליו באתר האינטרנט של רשות הכבאות, באופן בולט לעין.
↗ חיצוניות: 29↺ פנימיות: 3📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
הוראות למתקני תברואה (הל״ת) מפורסמות באתר מינהל התכנון.
”רשות הכבאות“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ״ד–1984 → תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)
  • בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1962 → חוק הבטיחות במקומות ציבוריים
  • בסעיף 158ו2(א) לחוק → חוק התכנון והבניה #סעיף 158ו2
  • בתקנות הבריכות למי שתיה → תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה)
  • פרק ה׳ לחוק → חוק התכנון והבניה #פרק ה
  • חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבנייה
  • סעיף 7 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 7
  • סעיף 34 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 34
  • סעיף 36(ב) לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 36
  • סעיף 17 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 17
  • סעיף 12 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 12
  • סעיף 30 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 30
  • חוק התקנים, התשי״ג–1953 → חוק התקנים
  • סעיף 20 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 20
  • פקודת המדידות → פקודת המדידות
  • בסעיף 158ו1(ז) לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158ו1
  • תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט״ו–1955 → תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)
  • בסעיף 12(א) לחוק התקנים → חוק התקנים #סעיף 12
  • בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19ז
  • בסעיף 158ו1(א) לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158ו1
  • בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 11
  • בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990 → תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)
  • תקנות המהנדסים → תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)
  • בתקנות 2ד עד 2ז ובטופס 1 לתוספת הראשונה → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #חלק ג סימן א
  • בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959 → חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה
  • בסעיף 6 לחוק התקנים → חוק התקנים #סעיף 6
  • תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ״ג–1983 → תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה)
  • תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967 → תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)
  • באתר האינטרנט שכתובתו www.nfpa.org
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולם ספורט“ – בנין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או בחלקו, למופעי ספורט, לרבות מתקנים לשימושם של הצופים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אור עליון“ – מקור אור הנמצא במישור התקרה, לרבות צוהר, חלון, לבני זכוכית או חומר אחר המעביר אור והמותקן בתקרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מחסה“ – חדר או חלל הנמצא ב׳דרך מוצא׳ או בסמוך אליה והמאפשר התעכבות או השהיה בתהליך המילוט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לביצוע שלד“ – מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לביקורת“ – האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 16.02|סעיף 16.02 בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנט עמיד אש“ – חלק בניין בעל עמידות אש כמוגדר בתקן ישראלי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות, למשך 90 דקות או כל זמן אחר שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסבסט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)|בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ״ד–1984}} (להלן – תקנות אבק מזיק);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר בריכת שחיה“ – בריכת שחיה לרבות החצרים והמבנים המשרתים אותה כגון מלתחות ושירותים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה“ – מקום המשמש לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה והמורשה על פי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית אחיזה“ – פס נמשך, המורכב לאורך האזן העליון של המעקה או לאורך המסעד והנועד לשמש לאחיזה ביד, או באין פס נמשך כאמור – האזן העליון של המעקה עצמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מלון“ – בניין שמסופקים בו, בתמורה, שירותי לינה לאורחים לפרקי זמן קצובים ויכול שיכלול גם שירותים נלווים ללינה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין גבוה“ – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים ואינו עולה על 29 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים“ – בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים חדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 158ו2|בסעיף 158ו2(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין רב קומות“ – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר“ – מי שעל שמו הוצא היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכה למי שתיה“ – בריכה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה)|בתקנות הבריכות למי שתיה}} שנפחה הוא 100 מטרים מעוקבים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת שחיה“ – מבנה מלאכותי המכיל מים, ובכלל זה אמצעי פינוי מים עיליים למטרת שחיה, שכשוך, נופש ושעשועי מים, לימוד, טיפול במים (Hydrotherapy) וריפוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה למוצא בטוח“ (Exit Access) – חלק מדרך מוצא, לרבות פרוזדורים ומעברים, שתחילתו בכל נקודה שהיא בבניין וסופו בכניסה למוצא בטוח או מחוץ לבניין או בדלת יציאה חיצונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת חד־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקן אגף אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת דו־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שני אגפים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת רב־אגפית“ – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שלושה אגפים או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך יציאה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך מוצא“ (Means of Egress) – נתיב יציאה מבניין, הפנוי ממכשולים והכולל אחד או יותר ממרכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גישה למוצא בטוח;
{{ח:תתת|(2)}} מוצא בטוח;
{{ח:תתת|(3)}} יציאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך מוצא בטוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הל״ת“ – הוראות למיתקני תברואה, התש״ל–1970, שאושרו על ידי שר הפנים לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועותק מהן מופקד במשרדי כל ועדה מקומית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/iplan_doc2/he/Licensing_construction_Instructions_sanitation_facilities.pdf|הוראות למתקני תברואה (הל״ת) מפורסמות באתר מינהל התכנון}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מחוזית“ – ועדה מחוזית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מיוחדת“ – ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}}, לרבות רשות רישוי מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 36|סעיף 36(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית“ – ועדה מקומית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק}}, לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק}}, ועדת משנה שלהלן וועדה מיוחדת וכן, כשאין כוונה אחרת משתמעת, רשות רישוי מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 30|סעיף 30 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר טכני“ – חדר המכיל מערכות לשירות הבניין כגון: חשמל, גנרטור, דוודים וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מגורים“ – חדר המיועד למגורים, למעט מטבח, חדר שירות, מסדרון ומרפסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מדרגות מוגן“ – חדר מדרגות המופרד מן הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר שירות“ – חדר אמבטיה, בית־שימוש, מזווה או חדר ארונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצר אנגלית“ – שטח בחצר הבניין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים וחללים במרתף הבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טריבונה Bleachers“ – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים בלא משענת גב, כמתואר בתרשים 3.9.41.1 א׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טריבונה זמנית“ – טריבונה המוקמת למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר־משנה רשום לתקופה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חישובים סטטיים“ – חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציאה“ (Exit Discharge) – חלק מדרך מוצא שתחילתו בסופה של גישה למוצא בטוח או בסופו של מוצא בטוח וסיומו ברחוב, בין במישרין ובין דרך שטח פתוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציע הקהל Grandstand“, ”יציע“ – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים עם משענת גב כמתואר בתרשים 3.9.41.1 ב׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציע זמני“ – יציע הקהל המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבש“ – מישור משופע קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו גדול מ־5%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כניסה קובעת לבניין“ – הכניסה הראשית לבניין או לגזרת הבניין שבה היא נמצאת, אשר פני מפלס רצפתה אינם גבוהים מ־1.20 מטרים מעל פני הקרקע המתוכננים או מפני הרחוב או המדרכה הסמוכים לה, ושהגישה אליה היא באמצעות שביל, מדרגות או גשר כניסה, ישירות ממפלס הרחוב; אם קיימת יותר מכניסה אחת, הכניסה הקובעת היא הכניסה שנקבעה כזו בהיתר הבניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״א“ – מטר אורך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש ספורט“ – משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרגות חוץ“ – מדרגות הנמצאות מחוץ לבניין, המובילות אליו, והמשמשות חלק מדרך מוצא של הבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המהנדס“ – מהנדס הועדה המקומית שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 20|סעיף 20 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצא בטוח“ (Exit) – חלק מדרך מוצא, המופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש והמוביל אל היציאה או אל מחוץ לבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ספורט“ – אולם ספורט או מגרש ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תברואה“ – מערכת לאספקת מים קרים וחמים לרבות צינורות לאספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, מערכות נקזים לצואים, לדלוחים ולאיוור, מערכות ביבים, מערכות סילוק מי גשם, ציוד לטיפול במים ולאגירת מים, ציוד צורך מים לרבות בריכות שחיה, מערכות חימום במים, מערכות מים לכיבוי אש, כולל חיבוריהם ומכשיריהם, הכל בתוך גבולות הנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מודד מוסמך“ – מודד בעל רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך חדש“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1(ז) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״מ“ – מילימטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל עבודה“ – מי שממלא את התפקיד של מנהל עבודה באתר הבניה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבר משופע“ – מעבר קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו 5% או פחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלון“ – משטח הרמה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות ותקן ישראלי ת״י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תיפקודית: מעלונים אנכיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת גז משותפת“ – מערכת לאספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשני בנינים או יותר, לרבות הצנרת לאספקת הגז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מדרגות חיצונית“ – מערכת מדרגות פתוחה לאוויר החופשי, הסמוכה לקיר חיצון של הבניין והמשמשת מוצא בטוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת סולרית“ – מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום להתקהלות“, ”התקהלות“ – בניין או חצר הבניין, המיועדים כולם או מקצתם, לפי הקבוע בהיתר, לשמש להתקהלות של 50 בני אדם או יותר, לאחת המטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי קיים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ז|בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} ובכלל זה מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך, מוסדות על־תיכוניים, או שניתנים בהם שירותי בריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי חדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|בסעיף 158ו1(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפה מצבית“ – מפה שבה מסומן בקנה־מידה שטח קרקע מוגדר וכל עצם הנמצא בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקלט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, לרבות ”מרחב מוגן“ כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“ – מטר מרובע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרווח“ – השטח התחום בין קו הבנין לבין גבול המגרש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכנן שלד הבנין“ – מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים}}, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ס״מ“ – סנטימטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה“ – עבודה בנכס או השימוש בו הטעון היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך הבקשה“ – מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#חלק ג סימן א|בתקנות 2ד עד 2ז ובטופס 1 לתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמידות אש“ – פרק זמן שרכיב מסוים של בניין עומד בו בבדיקה המתוארת בתקן הישראלי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיר“ – חלל אנכי בבניין להעברת צנרת, אמצעי תאורה, אמצעי איוור וכיוצא באלה, ולמעט פיר של מעלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת בנין“ – חומרים או שיירי חומרים המשמשים לבניה או לשיפוצים בהם, בקשר לעבודות בניה או שיפוצים או שנוצרו אגב עבודות כאמור או אגב עבודות הריסה, לרבות עודפי עפר וחציבה וחלקי הריסות של מבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור“ – חלק מדרך מוצא המתוחם בין קירות, מקורה ומיועד למעבר אנשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו בנין“ – קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת ושבינו ובין גבול הנכס הבניה אסורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו רחוב“ – קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת כגבול השטח המיועד לדרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קומה תחתית“ – קומה שמפלס רצפתה נמוך ממפלס הכניסה הקובעת לבניין; בין אם כל קירותיה של הקומה נמצאים מתחת לפני הקרקע המתוכננים ובין אם כל קירותיה או חלקם פונים לאוויר החוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר־אש“ – קיר המיועד להפרדת חלקים בבניין או להפרדת בניין מבניינים סמוכים, כדי להגביל את התפשטות האש, ושעמידות האש שלו שעתיים לפחות או כמפורט בתקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר חיצון“ – קיר אשר אחד מצדדיו או יותר פונה אל אוויר החוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע מחלחלת“ – קרקע שאין מניעה הנדסית או גאולוגית להחדיר דרכה מים לתת־הקרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הבריאות“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות כבאות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}} (להלן – חוק שירותי כבאות);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|”רשות הכבאות“ לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי פנימי בדירה“, בבית משותף – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או ברכוש המשותף או בשלד של הבנין, או בצנרת או בציוד אחר המשרתים את יתר הדירות ושאינו פוגע בדרכי מוצא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלד“ – כל חלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י“ – תקן ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק התקנים}}, כפי נוסחו מזמן לזמן, העומד לעיון הציבור בנוסחו המעודכן באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית קונסטרוקציה“ – תכנית שלפיה נבנה שלד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת גמר“ – תעודה הניתנת לבעל ההיתר על־ידי ועדה מקומית, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הבריכות למי שתיה“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה)|תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המהנדסים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן“ – ת״י, ובהעדר תקן כאמור – תקן NFPA;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן NFPA“ – תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש (NFPA) הדן בנושאים השייכים לשירותי הכבאות וה הצלה, העומד לעיון הציבור {{ח:חיצוני|https://www.nfpa.org|באתר האינטרנט שכתובתו www.nfpa.org}} ושיש קישור אליו באתר האינטרנט של רשות הכבאות, באופן בולט לעין.

1אאישור מוקדם של מפהתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־2

(א)הרוצה להגיש בקשה להיתר בניה בנכס פלוני, ימציא תחילה לועדה המקומית בשני עתקים, מפת הנכס הערוכה בידי מודד מוסמך והמכילה את הפרטים שבתקנה 4 ופרטים נוספים שנקבעו לענין זה בהל״ת; המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה כאמור מחובה זו, אם שוכנע כי הבניה המבוקשת אינה מחייבת הגשת מפת נכס.
(ב)המהנדס יאשר בכתב את קבלת המפה ויסמן בה בקו אדום את קווי הבנין וקווי הרחוב, יפרט בה, או יצרף לה בכתב, את התנאים ואת המגבלות החלים על הנכס לפי כל תכנית ויחזיר עותק אחד ממפת הנכס מסומנת כאמור, על נספחיה, למי שהמציאה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי שהומצאה לועדה המקומית.
(ג)הועדה המקומית או המהנדס לא יקבלו לטיפול או לדיון בקשה להיתר בניה, אלא אם נמצאת בידיהם מפת הנכס מסומנת כאמור בתקנה זו, או אם עברו שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לועדה המפה לצרכי סימון כאמור, או אם ניתן פטור לגבי אותה בקשה לפי תקנת משנה (א).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • שבתקנה 4 → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרוצה להגיש בקשה להיתר בניה בנכס פלוני, ימציא תחילה לועדה המקומית בשני עתקים, מפת הנכס הערוכה בידי מודד מוסמך והמכילה את הפרטים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#תוספת 1|שבתקנה 4}} ופרטים נוספים שנקבעו לענין זה בהל״ת; המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה כאמור מחובה זו, אם שוכנע כי הבניה המבוקשת אינה מחייבת הגשת מפת נכס.
{{ח:תת|(ב)}} המהנדס יאשר בכתב את קבלת המפה ויסמן בה בקו אדום את קווי הבנין וקווי הרחוב, יפרט בה, או יצרף לה בכתב, את התנאים ואת המגבלות החלים על הנכס לפי כל תכנית ויחזיר עותק אחד ממפת הנכס מסומנת כאמור, על נספחיה, למי שהמציאה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי שהומצאה לועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה המקומית או המהנדס לא יקבלו לטיפול או לדיון בקשה להיתר בניה, אלא אם נמצאת בידיהם מפת הנכס מסומנת כאמור בתקנה זו, או אם עברו שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לועדה המפה לצרכי סימון כאמור, או אם ניתן פטור לגבי אותה בקשה לפי תקנת משנה (א).

2תיקונים: תשל״ב, תשל״ז־3, תשנ״ב, תשס״ה־2, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2אתיקונים: תשל״ז־3, תשל״ט, תשל״ט־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשס״ט־7, תשס״ט־8, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2בתיקונים: תשל״ז־3, תשל״ז־4, תשמ״ו, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2גתיקונים: תשל״ז־3, תשמ״ו, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2ג1תיקונים: תשס״ט־8, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2דתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2התיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב, תשס״ח־5, תש״ע־3, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2ותיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2זתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2חתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

2טתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

3תיקונים: תשל״ז־3, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

4תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשס״ג־3, תש״ע, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

5תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ט־4, תשס״ג־3, תשס״ו, תש״ע, תש״ע־3, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

6תיקונים: תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

7תיקונים: תשס״ח־3, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

8תיקונים: תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

9תיקונים: תשל״ב־2, תשל״ב־3, תשל״ח־2, תש״ם־3, תשמ״ב, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

10תיקונים: תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

11תיקונים: תשל״ז־3, תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשס״ח־5, תשס״ט, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

11אתיקונים: תשס״ח־5, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

12תיקונים: תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

13תיקונים: תש״ם־3, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

13אתיקונים: תשס״ו־3, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

14תיקונים: תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

15תיקונים: תשמ״ט־2, תשס״ב, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

16תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ט־2, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ט־2, תשס״ג־2, תשס״ו, תשס״ט, תש״ע, תש״ע־3, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

16אתיקונים: תשל״ז־2, תשס״ב, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

16בתיקונים: תשמ״ט, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

17תיקונים: תשל״ב, תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב, תשנ״ה־2, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

17אתיקונים: תשס״ח, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

17בתיקונים: תשע״ג־2, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

18תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב, תשס״ו־2, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

19אגרות

בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו בתוספת השלישית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

19אהצמדה למדדתיקונים: תשמ״א, תשמ״ד־3, תשס״ב־3, תשס״ג

(א)סכומי אגרות הבניה המפורטים בתוספת השלישית יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב)בתקנה זו –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם ביום כ״ט בחשון התשס״ב (15 בנובמבר 2001).
(ג)שר הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות המפורטים בתוספת השלישית כפי שעודכנו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכומי אגרות הבניה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם ביום כ״ט בחשון התשס״ב (15 בנובמבר 2001).
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} כפי שעודכנו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב).

20תיקונים: תשל״ג, תש״ם־3, תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

20אתיקונים: תשנ״ח־4, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

20א1תיקונים: תשל״ח־5, תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ח־4, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

20בתיקונים: תשנ״ב, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

21תיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב, תשנ״ח־4, תשנ״ט־2, תשס״ב־4, תשס״ו־2, תשס״ט, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

21אתיקונים: תשס״ב־4, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

21בתיקונים: תשע״ג־2, תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

22תיקונים: תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

23תיקונים: תשל״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

24תיקונים: תשל״א־4, תשל״א־5, תשל״א־7, תשמ״ג־2, תשמ״ג־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

25תיקונים: תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

26תיקונים: תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

27תיקונים: תשע״ו־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

28בחינה תקופתיתתיקונים: תשפ״ו

בחינה תקופתית ראשונה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשפ״ו–2025, לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021 → חוק עקרונות האסדרה #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשפ״ו–2025, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן.
תוספת ראשונה
תוספת שניה
חלק א׳: מיתקני תברואה

1.01תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.02תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.03תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.04תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.05תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.06תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.07תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.08תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.09תיקונים: תשס״ז־2, תשע״ג, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.10תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.11תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.12תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.13תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.14תיקונים: תשס״ז־2, תשע״ג־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.15בית שימוש בבנין ציבוריתיקונים: תשס״ז־2

(א)בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב לחוק, יהיה שטח המדור המיועד לנשים ומספר הקבועות שבו בהתאם לקבוע ב”טבלאות סידורים תברואיים מינימליים בבנינים“ שבהל״ת (בפרט זה – הטבלאות), לפי סוג הבנין.
(ב)במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס ובהתייעצות עם משרד הבריאות, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבנין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים, בהתאם לקבוע בטבלאות; ואולם במוסדות חינוך ובמוסדות קהילתיים אחרים בהם מספר הגברים הצפויים להשתמש בבנין קטן ממספר הנשים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לגברים ומספר הקבועות שבו, בהתאם לקבוע בטבלאות.
(ג)בבית שימוש ציבורי, המצוי בחלקו של בנין הפתוח לקהל הרחב, תותקן יחידת החתלה לשימוש הציבור בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 5115 חלק 3 – יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי; יחידת ההחתלה תותקן במדור המיועד לגברים ובמדור המיועד לנשים ובאופן שיהיה נגיש גם לאדם עם מוגבלות; בבית שימוש כאמור שבו קיים גם מדור לגברים ולנשים כאחד, ניתן להסתפק בהתקנת יחידת ההחתלה בו בלבד ובתנאי שלא תיפגע האפשרות להשתמש בתא לפי ייעודו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 158ב לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ב|בסעיף 158ב לחוק}}, יהיה שטח המדור המיועד לנשים ומספר הקבועות שבו בהתאם לקבוע ב”טבלאות סידורים תברואיים מינימליים בבנינים“ שבהל״ת (בפרט זה – הטבלאות), לפי סוג הבנין.
{{ח:תת|(ב)}} במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס ובהתייעצות עם משרד הבריאות, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבנין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים, בהתאם לקבוע בטבלאות; ואולם במוסדות חינוך ובמוסדות קהילתיים אחרים בהם מספר הגברים הצפויים להשתמש בבנין קטן ממספר הנשים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לגברים ומספר הקבועות שבו, בהתאם לקבוע בטבלאות.
{{ח:תת|(ג)}} בבית שימוש ציבורי, המצוי בחלקו של בנין הפתוח לקהל הרחב, תותקן יחידת החתלה לשימוש הציבור בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 5115 חלק 3 – יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי; יחידת ההחתלה תותקן במדור המיועד לגברים ובמדור המיועד לנשים ובאופן שיהיה נגיש גם לאדם עם מוגבלות; בבית שימוש כאמור שבו קיים גם מדור לגברים ולנשים כאחד, ניתן להסתפק בהתקנת יחידת ההחתלה בו בלבד ובתנאי שלא תיפגע האפשרות להשתמש בתא לפי ייעודו.

1.16תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.17תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.18תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.19תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.20תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.21תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.22תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.23תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.24תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.25תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

1.26תיקונים: תשס״ז־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
חלק ב׳: גדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין
סימן א׳: פרשנות

2.01הגדרותתיקונים: תש״ם־3, תשנ״ב, תשס״ב, תשס״ה, תשס״ח־5, תש״ע־3

בחלק זה –
”גובה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל;
”דירה“ –
”חדר מגורים“ –
”חדר שירות“ –
”חלון“ – פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;
”חצר חיצונית“ – חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;
”יציע“ ו”עליית גג“ – כמשמעותם בתוספת השלישית;
”מטרה עיקרית“ ו”מטרת שירות“ – כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992;
”צינור איוור“ – חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;
”קיר מסך“ – קיר חיצון עשוי ברובו זכוכית;
”רוחב מינימלי“ – מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;
”שטח“ – שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;
”שטח חלון“ – שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות, המינימליות;
”תקרת משנה“ – תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר שירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלון“ – פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצר חיצונית“ – חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציע“ ו”עליית גג“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטרה עיקרית“ ו”מטרת שירות“ – כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)#סעיף 9|בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צינור איוור“ – חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר מסך“ – קיר חיצון עשוי ברובו זכוכית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחב מינימלי“ – מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח“ – שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח חלון“ – שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות, המינימליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת משנה“ – תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.

2.02שמירת דינים

הוראות חלק זה אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק זה}} אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).
סימן ב׳: גדלם של חלקי בנין

2.03גובה מינימלי של חלקי בניןתיקונים: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ח־5, תשפ״ו

(א)גבהו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים (להלן – מ׳) המצויין לצדו בטור ב׳:
>
(ב)על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף 2.04, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת.
(ג)בגובה של חלק מבניין יתקיימו גם הדרישות בפרטים 3.1.2.5, 3.2.2.4, 3.8.2.2 ו־3.2.1.4 בחלק ג׳.
↺ פנימיות: 5▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גבהו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים (להלן – מ׳) המצויין לצדו בטור ב׳:
{{ח:תת}} <table width="100%">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלק הבנין</th><th width="150px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} גובה מזערי במ׳</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(1)}} מרתף שאינו משמש לשהייה של בני אדם
</td><td>2.05</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(2)}} מקלט או מחסה לשעת חירום
</td><td>2.00</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(3)}} חדר שירות, פרוזדור פנימי ומקום שאינו משמש לשהייה של בני אדם ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת
</td><td>2.05</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(4)}} חדר המשמש לשהייה של בני אדם ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת בתקנות אלו
</td><td>2.50</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(5)}} חדר בעלית גג המשמש לשהייה של בני אדם
</td><td>1.80</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ובחלקו העליון לפחות
</td><td>2.50</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(6)}} חדר בעלית גג שאינו משמש לשהייה של בני אדם
</td><td>1.80</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ובחלקו העליון לפחות
</td><td>2.05</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(7)}} חנות
</td><td>2.75</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(8)}} יציע
</td><td>2.20</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(9)}} החלל שבין יציע לבין הרצפה שמתחתיו
</td><td>2.20</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(11)}} מקום הנועד לחניה
</td><td>2.05</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.04|בסעיף 2.04}}, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ג)}} בגובה של חלק מבניין יתקיימו גם הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.1.2.5|בפרטים 3.1.2.5}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.4|3.2.2.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.2.2|3.8.2.2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.4|ו־3.2.1.4 בחלק ג׳}}.

2.04שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירותתיקונים: תש״ם־3, תשנ״א, תש״ף־2, תש״ף־3

(א)שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן – מ״ר) המצויין לצדו בטור ב׳ והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ׳ המצויין לצדו בטור ג׳:
>
(ב)מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.
(ג)על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), הרוחב המזערי בין קירותיו של חדר מגורים הבנוי ממכולה ימית לא יפחת מ־2.20 מטרים.
טור א׳ חלק הבניןטור ב׳ גובה מזערי במ׳
(1) מרתף שאינו משמש לשהייה של בני אדם 2.05
(2) מקלט או מחסה לשעת חירום 2.00
(3) חדר שירות, פרוזדור פנימי ומקום שאינו משמש לשהייה של בני אדם ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת 2.05
(4) חדר המשמש לשהייה של בני אדם ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת בתקנות אלו 2.50
(5) חדר בעלית גג המשמש לשהייה של בני אדם 1.80
ובחלקו העליון לפחות 2.50
(6) חדר בעלית גג שאינו משמש לשהייה של בני אדם 1.80
ובחלקו העליון לפחות 2.05
(7) חנות 2.75
(8) יציע 2.20
(9) החלל שבין יציע לבין הרצפה שמתחתיו 2.20
(10)  
(11) מקום הנועד לחניה 2.05
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א׳ לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן – מ״ר) המצויין לצדו בטור ב׳ והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ׳ המצויין לצדו בטור ג׳:
{{ח:תת}} <table width="100%">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלק הבנין</th><th width="150px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שטח מינימלי במ״ר</th><th width="150px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} רוחב מינימלי במ׳ בין קירות</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(1)}} חדר מגורים
</td><td>8.0</td><td>2.60</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(2)}} חדר מגורים בדירה בת חדר מגורים אחד
</td><td>14.0</td><td>2.60</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(3)}} חדר מגורים אחד לפחות בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר
</td><td>12.0</td><td>2.60</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(4)}} חדרון
</td><td>6.0</td><td>2.00</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(5)}} חדר אמבטיה
</td><td>2.5</td><td>1.45</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(6)}} בית שימוש (המדידה בין הציפויים שעל הקירות)
</td><td>1.1</td><td>0.80</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(7)}} מטבח בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר
</td><td>6.0</td><td>1.70</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(8)}} מטבח בדירה בת חדר מגורים אחד; נכלל המטבח בחדר המגורים, יתוסף שטחו לשטח חדר המגורים
</td><td>4.5</td><td>1.70</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(9)}} מטבח הגובל עם פינת אוכל ששטחה 4.0 מ״ר לפחות
</td><td>5.0</td><td>1.70</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(10)}} חדר רחצה המכיל מקלחת ואסלה
</td><td>1.8</td><td>0.90</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.
{{ח:תת|(ג)}} על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), הרוחב המזערי בין קירותיו של חדר מגורים הבנוי ממכולה ימית לא יפחת מ־2.20 מטרים.

2.05תיקונים: תשנ״ו, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.06רוחב מינימלי של חנות

לא יפחת רחבה של חנות מ־3.00 מ׳.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יפחת רחבה של חנות מ־3.00 מ׳.

2.07גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים

לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ׳.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ׳.

2.08יציע בחנות

לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
(1)גבהה של החנות לא יפחת מ־4.75 מ׳;
(2)פתחי האוויר של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ׳ לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת אוויר מלאכותית;
(3)רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות, למעט בית האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקותם תיערך בהתאם לתקן;
(4)שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:
>
טור א׳ חלק הבניןטור ב׳ שטח מינימלי במ״רטור ג׳ רוחב מינימלי במ׳ בין קירות
(1) חדר מגורים 8.02.60
(2) חדר מגורים בדירה בת חדר מגורים אחד 14.02.60
(3) חדר מגורים אחד לפחות בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר 12.02.60
(4) חדרון 6.02.00
(5) חדר אמבטיה 2.51.45
(6) בית שימוש (המדידה בין הציפויים שעל הקירות) 1.10.80
(7) מטבח בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר 6.01.70
(8) מטבח בדירה בת חדר מגורים אחד; נכלל המטבח בחדר המגורים, יתוסף שטחו לשטח חדר המגורים 4.51.70
(9) מטבח הגובל עם פינת אוכל ששטחה 4.0 מ״ר לפחות 5.01.70
(10) חדר רחצה המכיל מקלחת ואסלה 1.80.90
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} גבהה של החנות לא יפחת מ־4.75 מ׳;
{{ח:תת|(2)}} פתחי האוויר של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ׳ לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת אוויר מלאכותית;
{{ח:תת|(3)}} רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות, למעט בית האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקותם תיערך בהתאם לתקן;
{{ח:תת|(4)}} שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:
{{ח:תת}} <table width="100%">
<tr><th>שטח החנות</th><th width="150px">שטח מקסימלי של רצפת היציע ב־%</th></tr>
<tr><td>בחנות ששטחה עד 20.0 מ״ר</td><td>0%</td></tr>
<tr><td>בחנות ששטחה מעל 20.0 מ״ר ועד 30.0 מ״ר</td><td>25%</td></tr>
<tr><td>בחנות ששטחה מעל 30.0 מ״ר ועד 40.0 מ״ר</td><td>30%</td></tr>
<tr><td>בחנות ששטחה מעל 40.0 מ״ר ועד 50.0 מ״ר</td><td>35%</td></tr>
<tr><td>בחנות ששטחה עולה על 50.0 מ״ר</td><td>40%</td></tr>
</table>

2.09יציע בדירה

לא יעלה שטחו של יציע בדירה על 1⁄3 שטח החדר שבו ייבנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יעלה שטחו של יציע בדירה על <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> שטח החדר שבו ייבנה.

2.10דירת מרתף

בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:
(1)לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב־15 ס״מ מרצפת הדירה;
(2)שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ־3.00 מ׳;
(3)גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ־1.50 מ׳.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב־15 ס״מ מרצפת הדירה;
{{ח:תת|(2)}} שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ־3.00 מ׳;
{{ח:תת|(3)}} גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ־1.50 מ׳.

2.11חצר חיצונית פתוחה

(א)עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ׳ אחד, לא יפחת רחבה מ־2.00 מ׳.
(ב)עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.
(ג)רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ׳ אחד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ׳ אחד, לא יפחת רחבה מ־2.00 מ׳.
{{ח:תת|(ב)}} עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.
{{ח:תת|(ג)}} רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ׳ אחד.
סימן ג׳: חלונות

2.20אמצעי איוור ותאורהתיקונים: תש״ם־3, תשס״ה

חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.

2.21גודל חלונות בדירהתיקונים: תשנ״ט־3, תשס״ה

(א)לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ־8% משטח רצפת החדר.
(ב)לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ־5% משטח רצפת המטבח.
(ג)לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות, למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו, מ־10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ״ר, הכל לפי הגדול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ־8% משטח רצפת החדר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ־5% משטח רצפת המטבח.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות, למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו, מ־10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ״ר, הכל לפי הגדול.

2.22גודל חלון המופנה למרפסת או למטבחתיקונים: תשס״ה

(א)לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ־8% מסכום שטח רצפת החדר ו־1⁄8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
(ב)לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת המטבח ו־1⁄8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
(ג)אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.
(ד)שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ־8% מסכום שטח רצפת החדר ו־<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>8</sub> משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת המטבח ו־<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>8</sub> משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
{{ח:תת|(ג)}} אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.
{{ח:תת|(ד)}} שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.

2.23איסור בניית חלון בקירות מסויימיםתיקונים: תש״ם־3

לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.

2.24חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגוריםתיקונים: תש״ם־3, תשמ״ט־2, תשס״ב

לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
(1)החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;
(2)החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;
(3)מלבן החלון ותריסיו –
(א)בחלון המצוייד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;
(ב)העשויים פי.וי.סי. (P.V.C.‎) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת״י 599 – רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים;
(4)החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;
(5)רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ׳, לא יפחת מ־3.00 מ׳; בבנין שגבהו עד 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־4.00 מ׳; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־5.00 מ׳;
(6)פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ׳ וברוחב 0.90 מ׳ יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;
(7)לחצר תהיה מערכת ניקוז.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;
{{ח:תת|(2)}} החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;
{{ח:תת|(3)}} מלבן החלון ותריסיו –
{{ח:תתת|(א)}} בחלון המצוייד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;
{{ח:תתת|(ב)}} העשויים פי.וי.סי. (P.V.C.‎) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת״י 599 – רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים;
{{ח:תת|(4)}} החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;
{{ח:תת|(5)}} רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ׳, לא יפחת מ־3.00 מ׳; בבנין שגבהו עד 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־4.00 מ׳; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ׳ – לא יפחת מ־5.00 מ׳;
{{ח:תת|(6)}} פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ׳ וברוחב 0.90 מ׳ יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;
{{ח:תת|(7)}} לחצר תהיה מערכת ניקוז.

2.25חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות

לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים בסעיף 2.24(4)–(7).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.24|בסעיף 2.24(4)–(7)}}.

2.26תיקונים: תש״ם־3, תשס״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.27תאורה ואיוור מרתףתיקונים: תשס״ח־5

(א)במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ־2% משטח רצפתו.
(ב)במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים שיתקיימו בהם הדרישות לפינוי עשן המפורטות בפרק ה׳ לחלק ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ־2% משטח רצפתו.
{{ח:תת|(ב)}} במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים שיתקיימו בהם הדרישות לפינוי עשן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה|בפרק ה׳ לחלק ג׳}}.

2.28תיקונים: תשס״ב, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ד׳: איוור חדר שירות

2.40אמצעי איוורתיקונים: תשנ״ח־4

חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:
(1)חלון הנפתח לאוויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;
(2)פתח בדלת אטומה (להלן – צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:
{{ח:תת|(1)}} חלון הנפתח לאוויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;
{{ח:תת|(2)}} פתח בדלת אטומה (להלן – צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).

2.41איוור באמצעות צוהר

אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:
(1)שטחו של הצוהר לא יפחת מ־0.3 מ״ר;
(2)הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי־אור ויהיו בו פתחי איוור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:
{{ח:תת|(1)}} שטחו של הצוהר לא יפחת מ־0.3 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי־אור ויהיו בו פתחי איוור.

2.42איוור באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד

אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:
(1)הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;
(2)החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;
(3)פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס״מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;
(4)שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ־140 סמ״ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי – 180 סמ״ר לפחות;
(5)לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ־2⁄3 ארכו;
(6)פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח חתכו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ״ר, לשם ויסות זרם האוויר;
(7)בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ־150 סמ״ר;
(8)הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת״י 755;
(9)לכל חדר שירות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:
{{ח:תת|(1)}} הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;
{{ח:תת|(2)}} החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;
{{ח:תת|(3)}} פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס״מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;
{{ח:תת|(4)}} שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ־140 סמ״ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי – 180 סמ״ר לפחות;
{{ח:תת|(5)}} לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ־<sup>2</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> ארכו;
{{ח:תת|(6)}} פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח חתכו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ״ר, לשם ויסות זרם האוויר;
{{ח:תת|(7)}} בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ־150 סמ״ר;
{{ח:תת|(8)}} הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת״י 755;
{{ח:תת|(9)}} לכל חדר שירות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.

2.43איוור באמצעות צינור מאסף

אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:
(1)הבנין יכיל יותר מחמש קומות;
(2)התנאים המפורטים בסעיף 2.42(3) יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;
(3)קצהו התחתון של הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;
(4)הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות משנה בעלי ברכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;
(5)צינור משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;
(6)שטחו של החתך האפקי של צינור משנה לא יפחת מ־140 סמ״ר;
(7)צינור משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ־9 ס״מ;
(8)המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ־2.20 מ׳;
(9)לא יתחברו שני צינורות משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ־25 ס״מ;
(10)הוראות סעיף 2.42 יחולו לגבי צינור משנה בשינויים המחוייבים לפי הענין;
(11)מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:
>
בלוח זה, ”גובה אפקטיבי של צינור מאסף“ – גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים של צינורות המשנה הנמדדים מפתחי כניסת אוויר מחדרי שירות עד לפתח העליון של הצינור המאסף מעל הגג;
(12)חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני;
(13)שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ־300 עד 500 סמ״ר;
(14)בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ־400 סמ״ר.
שטח החנותשטח מקסימלי של רצפת היציע ב־%
בחנות ששטחה עד 20.0 מ״ר0%
בחנות ששטחה מעל 20.0 מ״ר ועד 30.0 מ״ר25%
בחנות ששטחה מעל 30.0 מ״ר ועד 40.0 מ״ר30%
בחנות ששטחה מעל 40.0 מ״ר ועד 50.0 מ״ר35%
בחנות ששטחה עולה על 50.0 מ״ר40%
↺ פנימיות: 2▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:
{{ח:תת|(1)}} הבנין יכיל יותר מחמש קומות;
{{ח:תת|(2)}} התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.42|בסעיף 2.42(3)}} יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;
{{ח:תת|(3)}} קצהו התחתון של הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;
{{ח:תת|(4)}} הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות משנה בעלי ברכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;
{{ח:תת|(5)}} צינור משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;
{{ח:תת|(6)}} שטחו של החתך האפקי של צינור משנה לא יפחת מ־140 סמ״ר;
{{ח:תת|(7)}} צינור משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ־9 ס״מ;
{{ח:תת|(8)}} המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ־2.20 מ׳;
{{ח:תת|(9)}} לא יתחברו שני צינורות משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ־25 ס״מ;
{{ח:תת|(10)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.42|סעיף 2.42}} יחולו לגבי צינור משנה בשינויים המחוייבים לפי הענין;
{{ח:תת|(11)}} מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th rowspan="2">גובה אפקטיבי של צינור מאסף</th><th colspan="3">חתך צינור מאסף</th></tr>
<tr><th>300 סמ״ר</th><th>מעל 300 סמ״ר ופחות מ־500 סמ״ר</th><th>500 סמ״ר</th></tr>
<tr><td>עד 10 מ׳</td><td>5</td><td>8</td><td>10</td></tr>
<tr><td>עולה על 10 מ׳ עד 15 מ׳</td><td>6</td><td>9</td><td>11</td></tr>
<tr><td>מעל 15 מ׳</td><td>7</td><td>10</td><td>12</td></tr>
</table>
{{ח:תת}} בלוח זה, ”גובה אפקטיבי של צינור מאסף“ – גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים של צינורות המשנה הנמדדים מפתחי כניסת אוויר מחדרי שירות עד לפתח העליון של הצינור המאסף מעל הגג;
{{ח:תת|(12)}} חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני;
{{ח:תת|(13)}} שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ־300 עד 500 סמ״ר;
{{ח:תת|(14)}} בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ־400 סמ״ר.

2.44איוור באמצעות מאוור מכני (אקזוסטר)תיקונים: תשנ״ח־4

חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים בסעיפים 2.41–2.43, למעט חדר ארונות, יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.41|בסעיפים 2.41–2.43}}, למעט חדר ארונות, יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.

2.45צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני

צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:
(1)צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;
(2)צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;
(3)צינור כאמור בפסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:
{{ח:תת|(1)}} צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;
{{ח:תת|(2)}} צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;
{{ח:תת|(3)}} צינור כאמור בפסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.

2.46צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי

(א)צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.
(ב)חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.
(ג)הוראות סעיף 2.43, למעט פסקאות (3) ו־(11) שבו, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.
{{ח:תת|(ב)}} חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.43|סעיף 2.43}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.43|למעט פסקאות (3) ו־(11) שבו}}, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.

2.47מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות

מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 2.61.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.61|בסעיף 2.61}}.
סימן ה׳: מערכת איוור מלאכותית

2.60מערכת איוור מלאכותית בבניינים מסויימיםתיקונים: תשמ״ט־2, תשס״ה

(א)אם בריאותם של בני־אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, אבק, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג׳ ו־ד׳ לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.
(ב)מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אם בריאותם של בני־אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, אבק, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ד|ו־ד׳ לחלק זה}}, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.

2.61מספר החלפות אוויר לשעהתיקונים: תשנ״ט־3

מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האוויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א׳ לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב׳:
>
גובה אפקטיבי של צינור מאסףחתך צינור מאסף
300 סמ״רמעל 300 סמ״ר ופחות מ־500 סמ״ר500 סמ״ר
עד 10 מ׳5810
עולה על 10 מ׳ עד 15 מ׳6911
מעל 15 מ׳71012
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האוויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א׳ לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב׳:
{{ח:תת}} <table style="table-layou: fixed; width: 100%;">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלק הבנין</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מינימלי של החלפות אוויר לשעה</th></tr>
<tr><td>חדר מגורים</td><td>3</td></tr>
<tr><td>חדר שירות בדירה למעט חדר ארונות</td><td>3</td></tr>
<tr><td>מטבח בדירה</td><td>3</td></tr>
<tr><td>חדר שירות בבנין שאינו מיועד למגורים</td><td>6</td></tr>
<tr><td>מטבח בבנין שאינו מיועד למגורים</td><td>8</td></tr>
<tr><td>משרד</td><td>3</td></tr>
<tr><td>כיתה</td><td>4</td></tr>
<tr><td>אולם להתקהלות ציבורית</td><td>6</td></tr>
<tr><td>בית־סוהר</td><td>3</td></tr>
</table>

2.62סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה

לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:
(1)במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;
(2)סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;
{{ח:תת|(2)}} סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.
סימן ו׳: תאורה מלאכותית

2.80תאורה מלאכותית בחדר שירות

בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על־פני מישור המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על־פני מישור המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה.

2.81תאורה מלאכותית בהתאם ל־I.E.S. Codeתיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

בחלק מבנין למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על־פני מישור גלוי המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון, (I.E.S. (Illuminating Engineering Society) Code), לפי המהדורה האחרונה; בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה בסימן ט״ז בפרק ב׳ לחלק ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחלק מבנין למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על־פני מישור גלוי המורם 75 ס״מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון, (I.E.S. (Illuminating Engineering Society) Code), לפי המהדורה האחרונה; בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טז|בסימן ט״ז בפרק ב׳ לחלק ג׳}}.
סימן ו׳1: איוור ותאורה בחדר מדרגות

2.85פתחי איוורתיקונים: תשס״ח־5

חדר מדרגות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבניין ופתחים באחד מקירותיו החיצוניים או בתקרתו העליונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדר מדרגות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבניין ופתחים באחד מקירותיו החיצוניים או בתקרתו העליונה.

2.86תיקונים: תשס״ח־5, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.87תיקונים: תשס״ח־5, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.88תיקונים: תשס״ח־5, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ז׳: אמצעי בטיחות והגנה לפתחים בבנינים

2.90הגדרותתיקונים: תש״ם־3, תש״ס

בסימן זה, ”דלת“ – דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ז|בסימן זה}}, ”דלת“ – דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.

2.91דלתתיקונים: תש״ם־3, תש״ם־4, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5

דלת תהא אחת מאלה:
(1)דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ.
(2)דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:
(א)כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;
(ב)הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;
(ג)מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;
(ד)המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;
(ה)המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דלת תהא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ.
{{ח:תת|(2)}} דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;
{{ח:תתת|(ב)}} הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;
{{ח:תתת|(ג)}} מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;
{{ח:תתת|(ד)}} המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;
{{ח:תתת|(ה)}} המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.

2.92אמצעי נעילהתיקונים: תש״ם־3, תש״ם־4, תשס״א

נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך:
אמצעי (1) –
(א)מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על־ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת״י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי ובנוסף –
(ב)מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה:
קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס׳ 1 שבנספח לתוספת זו;
(ג)המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ״מ;
(ד)על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101;
(ה)במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת״י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101;
(ו)במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ״מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס׳ 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה – העוקצים);
(ז)במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ״מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.
אמצעי (2) –
(א)מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על־ידי מנגנון גלילי; ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי;
(ב)עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק״ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים;
(ג)הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ״מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ״מ לכל בריח;
(ד)במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ״מ לפחות ובאורך 200 מ״מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב־3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ״מ ובאורך 25 מ״מ לפחות;
(ה)מלבן הדלת יחוזק לקיר על־ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ״מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות – 3 בכל אחת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך:
{{ח:ת}} אמצעי (1) –
{{ח:תתת|(א)}} מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על־ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת״י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי ובנוסף –
{{ח:תתת|(ב)}} מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה:
{{ח:תתת}} קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס׳ 1 שבנספח לתוספת זו;
{{ח:תתת|(ג)}} המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ״מ;
{{ח:תתת|(ד)}} על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת״י 101;
{{ח:תתת|(ה)}} במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת״י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת״י 101;
{{ח:תתת|(ו)}} במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ״מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס׳ 2 שבנספח לסימן זה (להלן {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב סימן ז|בסימן זה}} – העוקצים);
{{ח:תתת|(ז)}} במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ״מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.
{{ח:ת}} אמצעי (2) –
{{ח:תתת|(א)}} מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על־ידי מנגנון גלילי; ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי;
{{ח:תתת|(ב)}} עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק״ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים;
{{ח:תתת|(ג)}} הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ״מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ״מ לכל בריח;
{{ח:תתת|(ד)}} במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ״מ לפחות ובאורך 200 מ״מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב־3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ״מ ובאורך 25 מ״מ לפחות;
{{ח:תתת|(ה)}} מלבן הדלת יחוזק לקיר על־ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ״מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות – 3 בכל אחת.

2.93תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5, תשס״א, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.94תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשס״א, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.95תיקונים: תשמ״ו, תשס״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.96תיקונים: תשס״ח־5, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ח׳: הגנה למקומות עם הפרשי גבהים בבנין ומחוצה לו

2.100תיקונים: תשס״ה, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.101תיקונים: תשס״ה, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.102תיקונים: תשס״ה, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.103תיקונים: תשס״ה, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2.104תיקונים: תשס״ה, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
חלק ג׳ – בטיחות אש בבניינים
פרק א׳: פרשנות וכללי
סימן א׳: פרשנות

3.1.1.1הגדרותתיקונים: תשס״ח־5

בחלק זה –
”אגף אש“ – חלק מבניין המופרד מחלקי הבניין האחרים באמצעות אלמנטים עמידי אש כמפורט בתקנות אלה;
”דלת אש“ – דלת עמידת אש למשך זמן שיציין עורך הבקשה ושלא יקטן מ־30 דקות, והמתאימה לתקן הישראלי – ת״י 1212, חלק 1 – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות – לגבי דלתות אש סובבות, ותקן ישראלי ת״י 1212 דלתות אש: עמידות אש – לגבי דלתות הזזה;
”דלת יציאה חיצונית“ – דלת המותקנת בקיר חיצוני והמובילה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב;
”חומר דליק“ – כמשמעותו בתקן הישראלי ת״י 755 תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג (להלן – ת״י 755);
”חומר לא דליק“ – כמשמעותו בת״י 755;
”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”מדרגות לולייניות“ – מערכת מדרגות בעלת –
(1)היטל על פני מישור אופקי בצורת מעגל;
(2)סיפי מדרגות המכוונים אל מרכז המעגל;
כמתואר בתרשים 3.1.1.1 א׳:
”מדרגות קשתיות“ – מערכת מדרגות בעלת –
(1)היטל על פני מישור אופקי בצורת אליפסה או חלקי אליפסה, או בצורת חלקי מעגל ברדיוס קבוע או משתנה, לאורך קו עקום רציף;
(2)סיפי המדרגות יהיו מכוונים למרכזי המעגלים או לאליפסות שאליהם הם שייכים;
כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ב׳:
”מדרגות שלח מתחלף“ – מערכת מדרגות בעלת –
(1)היטל על פני מישור אופקי בצורת מרובע או רצף מרובעים סמוכים;
(2)הזווית הנוצרת בין סיפי מדרגות סמוכות היא 45 מעלות;
כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ג׳.
”מהלך משותף“ – חלק מגישה למוצא בטוח שאותו נאלצים לעבור לפני שהוא מתפצל לשתי דרכי מוצא או יותר, כמתואר בתרשים 3.2.15.3;
”מוצא אופקי“ – מעבר מאגף אש אחד לשני באותה קומה בבניין או מעבר בין אגפי אש בשני בניינים סמוכים, כאשר האגפים מופרדים ביניהם באמצעות אלמנט עמיד אש ובאמצעות דלת אש, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;
”מזקף ראש“ – המרחק האנכי בין מישור שלח אף המדרגה או בין מישור מפלס הליכה לבין החלק הנמוך ביותר של חלק הבניין הנמצא מעליו, כמתואר בתרשים 3.2.2.4;
”מחיצת אש“ – מחיצה המיועדת להגביל את התפשטות האש ושעמידות האש שלה תהיה בהתאם לזמן שנקבע בתוספת זו; ואם לא נקבע זמן אחר – שעתיים לפחות;
”מחיצה ניידת“ – מחיצה שאינה מחוברת לבניין חיבור של קבע והמשמשת להגבלת התנועה של אנשים בתוך בניין או חלק מבניין;
”מטען אש גדול“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו עולה על צפיפות האנרגיה של 150 ק״ג עץ למ״ר;
”מטען אש קטן“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו אינה עולה על צפיפות האנרגיה של 30 ק״ג עץ למ״ר;
”מיתקן טכני“ – רכיב טכני המסייע לתפעול הבניין, לרבות: לוח חשמל, מונה גז, מיתקן לסילוק אשפה;
”מיתקני בטיחות אש“ – ציוד ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות ולמניעתן;
”מנהרת שירות“ – חלק אופקי בבניין להעברת צנרת של דלק, חשמל, מים, מיזוג אוויר וכיוצא באלה;
”מעבר“ – חלק מבניין בגישה למוצא בטוח המיועד למעבר אנשים;
”מסעד“ – אלמנט בבניין הנועד למאחז ולסיוע להליכה, לעליה או לירידה של בני אדם;
”מעקה“ – אלמנט בבניין הנועד למנוע נפילת בני אדם ממפלס למפלס;
”מערכת על־לחץ“ – מערכת ליצירת לחץ אוויר בחלל מסוים הגדול מלחץ האוויר בחללים הסמוכים לו במטרה למנוע חדירת עשן מחלקי בניין אחרים;
”מקדם תפוסה“ – שטח רצפה לנפש בחדר או בחלק בניין, הנמדד במ״ר לנפש;
”מרחק הליכה“ – המרחק המרבי הנמדד על נתיב ההליכה בין הנקודה המרוחקת ביותר בקומה לבין דלת האש הקרובה ביותר של מוצא בטוח, או דלת יציאה חיצונית הקרובה ביותר או יציאה מחוץ לבניין, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳;
”מתזים“ – מערכת כיבוי אש אוטומטית במים המותקנת על פי התקן הישראלי ת״י 1596 מערכות מתזים: התקנה;
”פיר שחרור עשן“ – פיר המשרת קומה או כמה קומות בבניין והמשמש לפינוי עשן מתוך חלקי הבניין שהוא משרת, אל מחוץ לבניין; אפשר שהפיר יהיה בלא אמצעים מכניים או עם אמצעים מכניים ואפשר שהוא יכלול גם מרכיבים אופקיים;
”פרוזדור ללא מוצא“ – פרוזדור שצדו האחד סגור למעבר, כמתואר בתרשים 3.2.15.2;
”פרוזדור מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, אשר כל מרכיביו בנויים מאלמנטים עמידי אש, והמופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
”פרוזדור פתוח מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, הפתוח בקירו החיצון לאוויר החופשי, באופן המונע הצטברות עשן, כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
”פתח שחרור עשן“ – פתח המאפשר יציאת עשן אל מחוץ לבניין; אפשר שהפתח יהיה קבוע או עם מנגנון פתיחה אוטומטי;
”רוחב פנוי בפתח“ – הרוחב הפנוי למעבר, בין רכיבי בניין התוחמים את הפתח;
”רום מדרגה“ – המרחק האנכי בין מפלס שלח מדרגה ובין שלח המדרגה שמתחתיה או מעליה;
”שלח מדרגה“ – המרחק האופקי בין אף מדרגה או קצה שלה לבין קו ההיטל האנכי של אף מדרגה או קצה של המדרגה שמעליה, והנמדד בכיוון ניצב לאורך המדרגה, כמתואר בתרשים 3.2.2.5;
”תפוסה“ – מספר בני האדם שעל פיו מחושבים המספר והרוחב של דרכי המוצא;
”ת״י 1001 חלק 2.2“ – תקן ישראלי ת״י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן – בניינים, למעט בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף אש“ – חלק מבניין המופרד מחלקי הבניין האחרים באמצעות אלמנטים עמידי אש כמפורט בתקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת אש“ – דלת עמידת אש למשך זמן שיציין עורך הבקשה ושלא יקטן מ־30 דקות, והמתאימה לתקן הישראלי – ת״י 1212, חלק 1 – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות – לגבי דלתות אש סובבות, ותקן ישראלי ת״י 1212 דלתות אש: עמידות אש – לגבי דלתות הזזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת יציאה חיצונית“ – דלת המותקנת בקיר חיצוני והמובילה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר דליק“ – כמשמעותו בתקן הישראלי ת״י 755 תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג (להלן – ת״י 755);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר לא דליק“ – כמשמעותו בת״י 755;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרגות לולייניות“ – מערכת מדרגות בעלת –
{{ח:תתת|(1)}} היטל על פני מישור אופקי בצורת מעגל;
{{ח:תתת|(2)}} סיפי מדרגות המכוונים אל מרכז המעגל;
{{ח:תת}} כמתואר בתרשים 3.1.1.1 א׳:
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.1.1.1-a.jpg|256px|link=]]{{ש}}תרשים 3.1.1.1 א׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרגות קשתיות“ – מערכת מדרגות בעלת –
{{ח:תתת|(1)}} היטל על פני מישור אופקי בצורת אליפסה או חלקי אליפסה, או בצורת חלקי מעגל ברדיוס קבוע או משתנה, לאורך קו עקום רציף;
{{ח:תתת|(2)}} סיפי המדרגות יהיו מכוונים למרכזי המעגלים או לאליפסות שאליהם הם שייכים;
{{ח:תת}} כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ב׳:
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.1.1.1-b.jpg|290px|link=]]{{ש}}תרשים 3.1.1.1 ב׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרגות שלח מתחלף“ – מערכת מדרגות בעלת –
{{ח:תתת|(1)}} היטל על פני מישור אופקי בצורת מרובע או רצף מרובעים סמוכים;
{{ח:תתת|(2)}} הזווית הנוצרת בין סיפי מדרגות סמוכות היא 45 מעלות;
{{ח:תת}} כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.1.1.1-c.jpg|326px|link=]]{{ש}}תרשים 3.1.1.1 ג׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהלך משותף“ – חלק מגישה למוצא בטוח שאותו נאלצים לעבור לפני שהוא מתפצל לשתי דרכי מוצא או יותר, כמתואר בתרשים 3.2.15.3;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצא אופקי“ – מעבר מאגף אש אחד לשני באותה קומה בבניין או מעבר בין אגפי אש בשני בניינים סמוכים, כאשר האגפים מופרדים ביניהם באמצעות אלמנט עמיד אש ובאמצעות דלת אש, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזקף ראש“ – המרחק האנכי בין מישור שלח אף המדרגה או בין מישור מפלס הליכה לבין החלק הנמוך ביותר של חלק הבניין הנמצא מעליו, כמתואר בתרשים 3.2.2.4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיצת אש“ – מחיצה המיועדת להגביל את התפשטות האש ושעמידות האש שלה תהיה בהתאם לזמן שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}; ואם לא נקבע זמן אחר – שעתיים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיצה ניידת“ – מחיצה שאינה מחוברת לבניין חיבור של קבע והמשמשת להגבלת התנועה של אנשים בתוך בניין או חלק מבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען אש גדול“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו עולה על צפיפות האנרגיה של 150 ק״ג עץ למ״ר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען אש קטן“ – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו אינה עולה על צפיפות האנרגיה של 30 ק״ג עץ למ״ר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן טכני“ – רכיב טכני המסייע לתפעול הבניין, לרבות: לוח חשמל, מונה גז, מיתקן לסילוק אשפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני בטיחות אש“ – ציוד ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות ולמניעתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהרת שירות“ – חלק אופקי בבניין להעברת צנרת של דלק, חשמל, מים, מיזוג אוויר וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבר“ – חלק מבניין בגישה למוצא בטוח המיועד למעבר אנשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסעד“ – אלמנט בבניין הנועד למאחז ולסיוע להליכה, לעליה או לירידה של בני אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעקה“ – אלמנט בבניין הנועד למנוע נפילת בני אדם ממפלס למפלס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת על־לחץ“ – מערכת ליצירת לחץ אוויר בחלל מסוים הגדול מלחץ האוויר בחללים הסמוכים לו במטרה למנוע חדירת עשן מחלקי בניין אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם תפוסה“ – שטח רצפה לנפש בחדר או בחלק בניין, הנמדד במ״ר לנפש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק הליכה“ – המרחק המרבי הנמדד על נתיב ההליכה בין הנקודה המרוחקת ביותר בקומה לבין דלת האש הקרובה ביותר של מוצא בטוח, או דלת יציאה חיצונית הקרובה ביותר או יציאה מחוץ לבניין, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתזים“ – מערכת כיבוי אש אוטומטית במים המותקנת על פי התקן הישראלי ת״י 1596 מערכות מתזים: התקנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיר שחרור עשן“ – פיר המשרת קומה או כמה קומות בבניין והמשמש לפינוי עשן מתוך חלקי הבניין שהוא משרת, אל מחוץ לבניין; אפשר שהפיר יהיה בלא אמצעים מכניים או עם אמצעים מכניים ואפשר שהוא יכלול גם מרכיבים אופקיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור ללא מוצא“ – פרוזדור שצדו האחד סגור למעבר, כמתואר בתרשים 3.2.15.2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, אשר כל מרכיביו בנויים מאלמנטים עמידי אש, והמופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור פתוח מוגן“ – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, הפתוח בקירו החיצון לאוויר החופשי, באופן המונע הצטברות עשן, כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פתח שחרור עשן“ – פתח המאפשר יציאת עשן אל מחוץ לבניין; אפשר שהפתח יהיה קבוע או עם מנגנון פתיחה אוטומטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחב פנוי בפתח“ – הרוחב הפנוי למעבר, בין רכיבי בניין התוחמים את הפתח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רום מדרגה“ – המרחק האנכי בין מפלס שלח מדרגה ובין שלח המדרגה שמתחתיה או מעליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלח מדרגה“ – המרחק האופקי בין אף מדרגה או קצה שלה לבין קו ההיטל האנכי של אף מדרגה או קצה של המדרגה שמעליה, והנמדד בכיוון ניצב לאורך המדרגה, כמתואר בתרשים 3.2.2.5;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה“ – מספר בני האדם שעל פיו מחושבים המספר והרוחב של דרכי המוצא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1001 חלק 2.2“ – תקן ישראלי ת״י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן – בניינים, למעט בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר.

3.1.1.2תחולה על סוגי בנייניםתיקונים: תשס״ח־5

(א)הוראות פרקים א׳ עד ו׳ יחולו לגבי כל סוגי הבניינים.
(ב)לגבי בניין גבוה ורב־קומות יחולו גם הוראות פרק ז׳.
(ג)לגבי בניין מגורים יחולו גם הוראות פרק ח׳.
(ד)לגבי בניין להתקהלות יחולו גם הוראות פרק ט׳.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק א|פרקים א׳ עד ו׳}} יחולו לגבי כל סוגי הבניינים.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי בניין גבוה ורב־קומות יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ז|פרק ז׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי בניין מגורים יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח|פרק ח׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי בניין להתקהלות יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק ט׳}}.
סימן ב׳: כללי

3.1.2.1דרך מוצאתיקונים: תשס״ח־5

(א)בדרך מוצא בבניין יתקיימו דרישות חלק זה.
(ב)דרך מוצא בבניין, כהגדרתה בתקנה 1, כוללת אחד או יותר ממרכיבים אלה:
(1)גישה למוצא בטוח;
(2)מוצא בטוח;
(3)יציאה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדרך מוצא בבניין יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרך מוצא בבניין, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}, כוללת אחד או יותר ממרכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גישה למוצא בטוח;
{{ח:תתת|(2)}} מוצא בטוח;
{{ח:תתת|(3)}} יציאה.

3.1.2.2גישה למוצא בטוחתיקונים: תשס״ח־5

(א)בגישה למוצא בטוח יתקיימו דרישות חלק זה.
(ב)אורך הגישה למוצא בטוח יהיה לפי האמור בסימן ט״ו בפרק ב׳ כמתואר בתרשים 3.1.2.2.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בגישה למוצא בטוח יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אורך הגישה למוצא בטוח יהיה לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו בפרק ב׳}} כמתואר בתרשים 3.1.2.2.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.1.2.2.jpg|370px|link=]]{{ש}}תרשים 3.1.2.2}}

3.1.2.3מוצא בטוחתיקונים: תשס״ח־5

מוצא בטוח יכול לכלול אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
(1)חדר מדרגות מוגן כמפורט בסימן ג׳ בפרק ב׳;
(2)מערכת מדרגות חיצונית כמפורט בסימן ד׳ בפרק ב׳;
(3)מוצא אופקי כמפורט בסימן ה׳ בפרק ב׳;
(4)פרוזדור מוגן כמפורט בסימן ו׳ בפרק ב׳;
(5)פרוזדור פתוח מוגן כמפורט בסימן ז׳ בפרק ב׳;
(6)גג מוגן כמפורט בסימן ח׳ בפרק ב׳.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוצא בטוח יכול לכלול אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} חדר מדרגות מוגן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ג|בסימן ג׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(2)}} מערכת מדרגות חיצונית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ד|בסימן ד׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(3)}} מוצא אופקי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ה|בסימן ה׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(4)}} פרוזדור מוגן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ו|בסימן ו׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(5)}} פרוזדור פתוח מוגן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ז|בסימן ז׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תת|(6)}} גג מוגן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ח|בסימן ח׳ בפרק ב׳}}.

3.1.2.4יציאהתיקונים: תשס״ח־5

ביציאה יתקיימו דרישות סימן ט׳ בפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביציאה יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ט|סימן ט׳ בפרק ב׳}}.

3.1.2.5גובה מזקף ראשתיקונים: תשס״ח־5

בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט במקרים אלה:
(1)תותר התקנת מערכות מכניות, כגון: אלמנטי תאורה, מתזים ושלטים עד לגובה מינימלי של 2 מטרים;
(2)בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה של כל חדר או חלל, גובה מזקף הראש יהיה 2.20 מטרים לפחות ושארית גובה התקרה יהיה 2 מטרים לפחות;
(3)מעל מדרגות, גובה מזקף הראש יהיה כאמור בפרט 3.2.2.4;
(4)על דירת מגורים יחול גם פרט 3.8.2.2;
(5)גובה משקופי דלתות יהיה כאמור בפרט 3.2.1.4.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תותר התקנת מערכות מכניות, כגון: אלמנטי תאורה, מתזים ושלטים עד לגובה מינימלי של 2 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה של כל חדר או חלל, גובה מזקף הראש יהיה 2.20 מטרים לפחות ושארית גובה התקרה יהיה 2 מטרים לפחות;
{{ח:תת|(3)}} מעל מדרגות, גובה מזקף הראש יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.4|בפרט 3.2.2.4}};
{{ח:תת|(4)}} על דירת מגורים יחול גם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.2.2|פרט 3.8.2.2}};
{{ח:תת|(5)}} גובה משקופי דלתות יהיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.4|בפרט 3.2.1.4}}.

3.1.2.6פני מישור ההליכהתיקונים: תשס״ח־5

בפני מישור ההליכה בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.1.2.7 ו־3.1.2.8.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפני מישור ההליכה בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.1.2.7|בפרטים 3.1.2.7}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.1.2.8|ו־3.1.2.8}}.

3.1.2.7הפרשי גבהים מקומיים במפלסי רצפהתיקונים: תשס״ח־5

הפרשי גבהים במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, יהיו כמפורט להלן:
(1)הפרש גובה במפלסי רצפה לא יעלה על 6 מ״מ, ואולם מותר שההפרש האמור יעלה על 6 מ״מ אך לא יעלה על 15 מ״מ ובלבד שההפרש יהיה קטום ביחס של אורך לגובה 1:2;
(2)הפרש גובה בסיפי דלתות יהיה כמפורט בפרט 3.2.1.5;
(3)היה הפרש מפלסי הרצפות גדול מ־15 מ״מ, המעבר בין המפלסים יהיה באמצעות מעבר משופע, כבש או מדרגות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרשי גבהים במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הפרש גובה במפלסי רצפה לא יעלה על 6 מ״מ, ואולם מותר שההפרש האמור יעלה על 6 מ״מ אך לא יעלה על 15 מ״מ ובלבד שההפרש יהיה קטום ביחס של אורך לגובה 1:2;
{{ח:תת|(2)}} הפרש גובה בסיפי דלתות יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.5|בפרט 3.2.1.5}};
{{ח:תת|(3)}} היה הפרש מפלסי הרצפות גדול מ־15 מ״מ, המעבר בין המפלסים יהיה באמצעות מעבר משופע, כבש או מדרגות.

3.1.2.8שיפוע מישור ההליכהתיקונים: תשס״ח־5

(א)מישור הליכה ששיפועו גדול מ־5% ייחשב ככבש ויתקיימו בו דרישות סימן י׳ בפרק ב׳.
(ב)השיפוע בניצב לכיוון ההליכה לא יהיה גדול מ־2%.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מישור הליכה ששיפועו גדול מ־5% ייחשב ככבש ויתקיימו בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן י|סימן י׳ בפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} השיפוע בניצב לכיוון ההליכה לא יהיה גדול מ־2%.

3.1.2.9מקדם התנגדות להחלקהתיקונים: תשס״ח־5

התנגדות להחלקה של מישור ההליכה תתאים למפורט בטבלה א1 בתקן ישראלי ת״י 2279 – התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה, או שההתנגדות להחלקה תתאים למקדם 0.5, כמפורט בתקן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התנגדות להחלקה של מישור ההליכה תתאים למפורט בטבלה א1 בתקן ישראלי ת״י 2279 – התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה, או שההתנגדות להחלקה תתאים למקדם 0.5, כמפורט בתקן.
פרק ב׳: מרכיבי דרך המוצא
סימן א׳: דלתות

3.2.1.1כלליתיקונים: תשס״ח־5

(א)סימן זה יחול לגבי דלתות ופתחים המשמשים למעבר בדרך מוצא.
(ב)הותקן פתח או דלת בדרך מוצא, צורתם תהיה ברורה ונוחה לזיהוי ויתקיימו הוראות אלה:
(1)לא יותקן וילון לפני דלת יציאה באופן שיסתיר את הדלת;
(2)לא תותקן מראה על גבי דלת יציאה או בצמוד לה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן א|סימן זה}} יחול לגבי דלתות ופתחים המשמשים למעבר בדרך מוצא.
{{ח:תת|(ב)}} הותקן פתח או דלת בדרך מוצא, צורתם תהיה ברורה ונוחה לזיהוי ויתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא יותקן וילון לפני דלת יציאה באופן שיסתיר את הדלת;
{{ח:תתת|(2)}} לא תותקן מראה על גבי דלת יציאה או בצמוד לה.

3.2.1.2אופן מדידת רוחב פנוי למעבר וגובה של דלתתיקונים: תשס״ח־5

(א)בדלת חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, שבין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי בפתיחה מרבית ובין פאת מזוזת המלבן, הבולטת ביותר כלפי האגף הפתוח, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 א׳.
(ב)בדלת דו־אגפית או רב־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ב׳.
(ג)בדלת הזזה חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ג׳.
(ד)בדלת הזזה דו־אגפית, שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים, לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ד׳.
(ה)בקביעת רוחבה הפנוי למעבר של דלת, לא תיחשב בליטה מקומית של ידיות או של צירים עד 9 סנטימטרים ועד לגובה מרבי של 1.20 מטר ממישור הרצפה, כמתואר בתרשימים 3.2.1.2 ה׳ ו־3.2.1.2 ו׳.
(ו)בקביעת גובהה הפנוי למעבר של דלת, מעל גובה של 1.98 מטרים ממישור הרצפה יותרו בליטות בלא הגבלת רוחב, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ז׳.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדלת חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, שבין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי בפתיחה מרבית ובין פאת מזוזת המלבן, הבולטת ביותר כלפי האגף הפתוח, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-a.jpg|344px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} בדלת דו־אגפית או רב־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-b.jpg|391px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ב׳}}
{{ח:תת|(ג)}} בדלת הזזה חד־אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-c.jpg|352px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ג׳}}
{{ח:תת|(ד)}} בדלת הזזה דו־אגפית, שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים, לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ד׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-d.jpg|486px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ד׳}}
{{ח:תת|(ה)}} בקביעת רוחבה הפנוי למעבר של דלת, לא תיחשב בליטה מקומית של ידיות או של צירים עד 9 סנטימטרים ועד לגובה מרבי של 1.20 מטר ממישור הרצפה, כמתואר בתרשימים 3.2.1.2 ה׳ ו־3.2.1.2 ו׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-e.jpg|355px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ה׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-f.jpg|383px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ו׳}}
{{ח:תת|(ו)}} בקביעת גובהה הפנוי למעבר של דלת, מעל גובה של 1.98 מטרים ממישור הרצפה יותרו בליטות בלא הגבלת רוחב, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ז׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.2-g.jpg|301px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.2 ז׳}}

3.2.1.3רוחב הפתח המינימלי של דלתותתיקונים: תשס״ח־5

(א)הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט 3.2.12.4, או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב), לפי הרחב מבין השניים.
(ב)רוחב הפתח של דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א׳ שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור ב׳ שלצדו:
>
טור א׳ חלק הבניןטור ב׳ מספר מינימלי של החלפות אוויר לשעה
חדר מגורים3
חדר שירות בדירה למעט חדר ארונות3
מטבח בדירה3
חדר שירות בבנין שאינו מיועד למגורים6
מטבח בבנין שאינו מיועד למגורים8
משרד3
כיתה4
אולם להתקהלות ציבורית6
בית־סוהר3
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.4|בפרט 3.2.12.4}}, או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב), לפי הרחב מבין השניים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב הפתח של דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א׳ שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור ב׳ שלצדו:
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.1.3 – רוחב הפתח של דלתות'''}}
{{ח:תת}} <table width="100%">
<tr><th>{{מוקטן|מס. סד.}}</th><th width="50%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג השימוש</th><th width="50%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} רוחב הפתח במטרים</th></tr>
<tr><td>1</td><td>רוחבו של פתח הדלת בדרך מוצא, למעט אם צוין אחרת בטבלה זו</td><td>0.80</td></tr>
<tr><td>2</td><td>בדירת מגורים – דלת יציאה מדירה</td><td>0.80</td></tr>
<tr><td>3</td><td>בדירת מגורים נגישה – דלת יציאה מדירה. דלת היציאה תעמוד גם בדרישות הנגישות.</td><td>0.80</td></tr>
<tr><td>4</td><td>בדירת מגורים – דלת בחדר מגורים</td><td>0.70</td></tr>
<tr><td>5</td><td>בדירת מגורים – דלת בחדר שירות אחד לפחות שבו קיימת אסלה</td><td>0.70</td></tr>
<tr><td>6</td><td>בדירת מגורים – דלת בחדר שירות נוסף</td><td>0.60</td></tr>
<tr><td>7</td><td>בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות</td><td>0.70</td></tr>
<tr><td>8</td><td>בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות נגיש</td><td>0.80</td></tr>
<tr><td>9</td><td>דלת יציאה ראשית ממבואת הבניין</td><td>1.10</td></tr>
<tr><td>10</td><td>דלת יציאה מחדר במשרד</td><td>0.80</td></tr>
<tr><td>11</td><td>דלת יציאה ממכלול חדרי משרד</td><td>0.90</td></tr>
<tr><td>12</td><td>דלת כניסה ודלת יציאה לחדר מדרגות מוגן בכל קומות הבניין, למעט במפלס היציאה</td><td>0.90</td></tr>
<tr><td>13</td><td>דלת כניסה ויציאה לחדר מדרגות מוגן במפלס היציאה</td><td>1.10</td></tr>
<tr><td>14</td><td>דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה של עד 100 איש</td><td>0.90</td></tr>
<tr><td>15</td><td>דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה העולה על 100 איש</td><td>1.10</td></tr>
<tr><td>16</td><td>דלת יציאה מכיתת לימוד</td><td>0.90</td></tr>
<tr><td>17</td><td>דלת יציאה ראשית מבית ספר</td><td>1.65</td></tr>
<tr><td>18</td><td>דלת יציאה מחנות ששטחה עד 100 מטרים רבועים</td><td>0.90</td></tr>
<tr><td>19</td><td>דלת יציאה מחנות ששטחה מעל 100 מטרים רבועים</td><td>1.10</td></tr>
<tr><td>20</td><td>דלת יציאה ראשית ממרכז מסחרי מקורה</td><td>1.10</td></tr>
<tr><td>21</td><td>בכל בניין – דלת לחלל שירות שאינו מחייב נגישות לאנשים עם מוגבלויות</td><td>0.70</td></tr>
<tr><td>22</td><td>דלת דו־אגפית – הרוחב החופשי באגף הנפתח ראשון</td><td>0.80</td></tr>
<tr><td>23</td><td>דלת המשרתת בניין או חלק מבניין, אשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות</td><td>0.70</td></tr>
<tr><td>24</td><td>דלת המשרתת חדר שגודלו קטן מ־6.5 מ״ר, ואשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות</td><td>0.60</td></tr>
<tr><td>25</td><td>דלת מרחב מוגן</td><td>על פי הוראות פיקוד העורף</td></tr>
<tr><td>26</td><td>דלת לכל שימוש אחר</td><td>בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א׳, על פי החלטת רשות הכבאות</td></tr>
</table>

3.2.1.4גובה הדלתתיקונים: תשס״ח־5

(א)הגובה המינימלי הפנוי למעבר בפתח או דלת יהיה 1.98 מטרים לפחות.
(ב)הגובה יימדד ממישור הרצפה עד תחתית משקוף הדלת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגובה המינימלי הפנוי למעבר בפתח או דלת יהיה 1.98 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הגובה יימדד ממישור הרצפה עד תחתית משקוף הדלת.

3.2.1.5הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלתתיקונים: תשס״ח־5

(א)בהפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יתקיימו תנאים אלה:
(1)בדלת כניסה ראשית לבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ״מ;
(2)בדלת פנים בבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 15 מ״מ;
(3)בדלת יציאה למרפסת לא מקורה לא יעלה הפרש הגבהים על 60 מ״מ;
(4)על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עלה הפרש הגבהים על 10 מ״מ, ייקטם סף הדלת ביחס של אורך לגובה 1:2, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 א׳.
(ב)פרט משנה (א) אינו חל על הדלתות שלהלן ובלבד שהפרשי הגובה לא יעלה על 250 מ״מ:
(1)דלת כניסה לחדרים טכניים;
(2)דלת יציאה לגג מחדר המדרגות.
(ג)על אף האמור בפרט משנה (א), לגבי המקרים המפורטים להלן יחולו ההוראות שלהלן:
(1)על דירת מגורים צמודת קרקע יחול פרט 3.8.4.5;
(2)אם מסיבות טכניות, אשר לעורך הבקשה אין אפשרות לשנותן, קיימים הפרשי גבהים במשטחי רצפה ביציאה מבניין, מחלק מבניין או מדירה אל המדרכה, תותר התקנת מדרגה אשר גובהה לא יעלה על 200 מ״מ ובתנאי שסיפה יסומן בבירור; אם מישור המדרכה איננו אופקי, יותר להתקין סף לדלת שגובהו איננו אחיד, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדלת כניסה ראשית לבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ״מ;
{{ח:תתת|(2)}} בדלת פנים בבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 15 מ״מ;
{{ח:תתת|(3)}} בדלת יציאה למרפסת לא מקורה לא יעלה הפרש הגבהים על 60 מ״מ;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עלה הפרש הגבהים על 10 מ״מ, ייקטם סף הדלת ביחס של אורך לגובה 1:2, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.5-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.5 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} פרט משנה (א) אינו חל על הדלתות שלהלן ובלבד שהפרשי הגובה לא יעלה על 250 מ״מ:
{{ח:תתת|(1)}} דלת כניסה לחדרים טכניים;
{{ח:תתת|(2)}} דלת יציאה לגג מחדר המדרגות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרט משנה (א), לגבי המקרים המפורטים להלן יחולו ההוראות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} על דירת מגורים צמודת קרקע יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.4.5|פרט 3.8.4.5}};
{{ח:תתת|(2)}} אם מסיבות טכניות, אשר לעורך הבקשה אין אפשרות לשנותן, קיימים הפרשי גבהים במשטחי רצפה ביציאה מבניין, מחלק מבניין או מדירה אל המדרכה, תותר התקנת מדרגה אשר גובהה לא יעלה על 200 מ״מ ובתנאי שסיפה יסומן בבירור; אם מישור המדרכה איננו אופקי, יותר להתקין סף לדלת שגובהו איננו אחיד, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.5-b.jpg|360px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.5 ב׳}}

3.2.1.6כיוון ואופן פתיחה של דלתתיקונים: תשס״ח־5

(א)דלת המשמשת למעבר בני אדם בדרך מוצא תהיה סובבת.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1)תותר התקנת דלת הזזה אופקית אם תפוסת החדר אינה עולה על 6 אנשים, והחדר לא מכיל חומרים מסוכנים, או שהדבר נקבע מפורשות בחלק זה;
(2)תותר התקנת דלת הזזה או סורג הזזה לפתיחה אופקית או אנכית ובתנאי שיתקיימו בהם כל התנאים האלה:
(א)הדלת תקובע במצב פתוח בזמן שימוש בבניין בידי הציבור;
(ב)על גבי אגף הדלת או בצדה יותקן שלט שבו ייכתב: ”דלת זו חייבת להישאר פתוחה במשך שעות השימוש בבניין בידי הציבור“;
(ג)יהיה ניתן לפתוח ולסגור את הדלת או הסורג מתוך הבניין בלא צורך בידע או במאמץ מיוחד;
(ד)כאשר דרושות שתי דרכי מוצא או יותר, מותר להתקין דלת או סורג במספר שאינו עולה על מחצית מספר דרכי המוצא הנדרש.
(3)על דלת הזזה בדירת מגורים יחול פרט 3.8.4.2.
(4)הוראות סימן זה לא יחולו על דלתות שאינן נדרשות על פי חלק ג׳.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דלת המשמשת למעבר בני אדם בדרך מוצא תהיה סובבת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תותר התקנת דלת הזזה אופקית אם תפוסת החדר אינה עולה על 6 אנשים, והחדר לא מכיל חומרים מסוכנים, או שהדבר נקבע מפורשות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} תותר התקנת דלת הזזה או סורג הזזה לפתיחה אופקית או אנכית ובתנאי שיתקיימו בהם כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הדלת תקובע במצב פתוח בזמן שימוש בבניין בידי הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} על גבי אגף הדלת או בצדה יותקן שלט שבו ייכתב: ”דלת זו חייבת להישאר פתוחה במשך שעות השימוש בבניין בידי הציבור“;
{{ח:תתתת|(ג)}} יהיה ניתן לפתוח ולסגור את הדלת או הסורג מתוך הבניין בלא צורך בידע או במאמץ מיוחד;
{{ח:תתתת|(ד)}} כאשר דרושות שתי דרכי מוצא או יותר, מותר להתקין דלת או סורג במספר שאינו עולה על מחצית מספר דרכי המוצא הנדרש.
{{ח:תתת|(3)}} על דלת הזזה בדירת מגורים יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.4.2|פרט 3.8.4.2}}.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן א|סימן זה}} לא יחולו על דלתות שאינן נדרשות על פי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}}.

3.2.1.7דלת הזזה אופקית המתופעלת כדלת סובבת בעת חירוםתיקונים: תשס״ח־5

(א)על אף האמור בפרט 3.2.1.6(א), מותר להתקין בדרך מוצא דלת הזזה אופקית הנפתחת אוטומטית על ידי מנגנון חשמלי באמצעות פיקוד מחיישן קירבה, בתנאי שהדלת היא מהסוג המאפשר את פתיחתה בעת חירום כדלת סובבת על ציר צד, ובתנאים אלה:
(1)פתיחת אגף הדלת כדלת סובבת היא בכיוון המילוט;
(2)פתיחת הדלת כדלת סובבת על ציר צד מתאפשרת בכל מצב שבו תהיה הדלת, לרבות מצב פתיחה חלקית כדלת הזזה;
(3)על אגף הדלת יותקן שלט ”דחוף לפתיחת הדלת בעת חירום“;
(4)רוחב הפתח הפנוי בדלת בעת פתיחתה כדלת סובבת על ציר לא יקטן מהרוחב הנדרש לגבי דלת כזו בתקנות אלה.
(ב)בדרך מוצא מאזור המשמש לאחסון או לייצור חומרים מסוכנים לא תותקן דלת כאמור בפרט משנה (א).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.6|בפרט 3.2.1.6(א)}}, מותר להתקין בדרך מוצא דלת הזזה אופקית הנפתחת אוטומטית על ידי מנגנון חשמלי באמצעות פיקוד מחיישן קירבה, בתנאי שהדלת היא מהסוג המאפשר את פתיחתה בעת חירום כדלת סובבת על ציר צד, ובתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פתיחת אגף הדלת כדלת סובבת היא בכיוון המילוט;
{{ח:תתת|(2)}} פתיחת הדלת כדלת סובבת על ציר צד מתאפשרת בכל מצב שבו תהיה הדלת, לרבות מצב פתיחה חלקית כדלת הזזה;
{{ח:תתת|(3)}} על אגף הדלת יותקן שלט ”דחוף לפתיחת הדלת בעת חירום“;
{{ח:תתת|(4)}} רוחב הפתח הפנוי בדלת בעת פתיחתה כדלת סובבת על ציר לא יקטן מהרוחב הנדרש לגבי דלת כזו בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} בדרך מוצא מאזור המשמש לאחסון או לייצור חומרים מסוכנים לא תותקן דלת כאמור בפרט משנה (א).

3.2.1.8כיוון פתיחת דלתתיקונים: תשס״ח־5

הותקנה דלת בחדר או בחלל אשר תפוסתו גדולה מ־50 אנשים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנה דלת בחדר או בחלל אשר תפוסתו גדולה מ־50 אנשים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

3.2.1.9כיוון פתיחת דלת מחדר המכיל חומרים מסוכניםתיקונים: תשס״ח־5

הותקנה דלת בחדר המכיל חומרים מסוכנים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנה דלת בחדר המכיל חומרים מסוכנים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

3.2.1.10בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

(א)במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירת מגורים שעליה לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א׳.
(ב)במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים. בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב׳ ו־3.2.1.10 ג׳.
(ג)במהלך הפתיחה של אגף הדלת לחדר מדרגות או למהלך מדרגות, רוחב המעבר החופשי במשטח האופקי (הפודסט) לא יקטן ממחצית הרוחב הנדרש של המשטח האופקי (הפודסט); ידית הדלת או אגף הדלת במצב פתוח מרבי לא יבלטו לתוך המשטח האופקי (הפודסט) ביותר מ־18 סנטימטרים; בליטה זו של ידית הדלת לא גורעת מרוחבו של המעבר החופשי כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ד׳ ו־3.2.1.10 ה׳.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירת מגורים שעליה לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים. בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב׳ ו־3.2.1.10 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 ג׳}}
{{ח:תת|(ג)}} במהלך הפתיחה של אגף הדלת לחדר מדרגות או למהלך מדרגות, רוחב המעבר החופשי במשטח האופקי (הפודסט) לא יקטן ממחצית הרוחב הנדרש של המשטח האופקי (הפודסט); ידית הדלת או אגף הדלת במצב פתוח מרבי לא יבלטו לתוך המשטח האופקי (הפודסט) ביותר מ־18 סנטימטרים; בליטה זו של ידית הדלת לא גורעת מרוחבו של המעבר החופשי כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ד׳ ו־3.2.1.10 ה׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-d.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 ד׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.10-e.jpg|365px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.10 ה׳}}

3.2.1.11דלת רשתתיקונים: תשס״ח־5

בדלת רשת המותקנת בדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט 3.2.1.6(א), ו־(ב)(1).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדלת רשת המותקנת בדרך מוצא יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.6|פרט 3.2.1.6(א), ו־(ב)(1)}}.

3.2.1.12מנעולים ואמצעי אזעקה בדלתותתיקונים: תשס״ח־5

במנעול ובאמצעי אזעקה המותקנים בדלת בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.1.13, 3.2.1.14, 3.2.1.15, 3.2.1.16 ו־3.2.1.17.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במנעול ובאמצעי אזעקה המותקנים בדלת בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.13|3.2.1.13}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.14|3.2.1.14}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.15|3.2.1.15}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.16|3.2.1.16}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.17|ו־3.2.1.17}}.

3.2.1.13נעילת דלתות בדרכי מוצאתיקונים: תשס״ח־5

(א)דלת המותקנת בדרך מוצא, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט כאשר הבניין או חלקו מאוכלס; הותקן מנעול, יהיה ניתן לפתוח את הדלת מכיוון המילוט בלא מפתח נשלף.
(ב)בדלת כניסה לדירת מגורים יתקיימו דרישות פרט 2.92.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דלת המותקנת בדרך מוצא, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט כאשר הבניין או חלקו מאוכלס; הותקן מנעול, יהיה ניתן לפתוח את הדלת מכיוון המילוט בלא מפתח נשלף.
{{ח:תת|(ב)}} בדלת כניסה לדירת מגורים יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.92|פרט 2.92}}.

3.2.1.14נעילת דלתות בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוחתיקונים: תשס״ח־5

(א)בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח והמשרת יותר מארבע קומות, כל דלת תאפשר חזרה מחדר המדרגות לתוך הבניין.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), מותר להתקין מערכת נעילה אשר תמנע חזרה לתוך הבניין ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה:
(1)תותר חזרה מחדר המדרגות לבניין לפחות בשתי קומות שונות דרך דלתות שאינן נעולות, או שתותקן מערכת אוטומטית לשחרור מנעולי דלתות אלו אשר תופעל עם הפעלת מערכת גילוי אש ועשן;
(2)ההפרדה בין הקומות שאליהן ניתן לחזור מחדר המדרגות לבניין, לא תעלה על ארבע קומות כמתואר בתרשים 3.2.1.14;
(3)תותר חזרה לבניין באחת משתי הקומות העליונות או הגג, ובלבד שקומות אלו מאפשרות מעבר למוצא בטוח אחר;
(4)בדלתות המאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות;
(5)בדלתות שאינן מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; השלט יכלול את מיקום הדלתות הקרובות ביותר שבכיוון העלייה או בכיוון הירידה, ואשר ניתן להיכנס מהן בחזרה לבניין או לצאת מהן החוצה מהבניין.
(ג)פרט משנה (א) לא חל לגבי בניין שנדרש להתקין בו חדר מדרגות אחד בלבד וכן לא יחול על מערכת מדרגות חיצונית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח והמשרת יותר מארבע קומות, כל דלת תאפשר חזרה מחדר המדרגות לתוך הבניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), מותר להתקין מערכת נעילה אשר תמנע חזרה לתוך הבניין ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תותר חזרה מחדר המדרגות לבניין לפחות בשתי קומות שונות דרך דלתות שאינן נעולות, או שתותקן מערכת אוטומטית לשחרור מנעולי דלתות אלו אשר תופעל עם הפעלת מערכת גילוי אש ועשן;
{{ח:תתת|(2)}} ההפרדה בין הקומות שאליהן ניתן לחזור מחדר המדרגות לבניין, לא תעלה על ארבע קומות כמתואר בתרשים 3.2.1.14;
{{ח:תתת|(3)}} תותר חזרה לבניין באחת משתי הקומות העליונות או הגג, ובלבד שקומות אלו מאפשרות מעבר למוצא בטוח אחר;
{{ח:תתת|(4)}} בדלתות המאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות;
{{ח:תתת|(5)}} בדלתות שאינן מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; השלט יכלול את מיקום הדלתות הקרובות ביותר שבכיוון העלייה או בכיוון הירידה, ואשר ניתן להיכנס מהן בחזרה לבניין או לצאת מהן החוצה מהבניין.
{{ח:תת|(ג)}} פרט משנה (א) לא חל לגבי בניין שנדרש להתקין בו חדר מדרגות אחד בלבד וכן לא יחול על מערכת מדרגות חיצונית.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.1.14.jpg|338px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.1.14}}

3.2.1.15דלת הנפתחת אל הגגתיקונים: תשס״ח־5

בבניין גבוה ורב־קומות, דלת המאפשרת גישה אל הגג מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח תאפשר כניסה מן הגג לתוך חדר המדרגות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין גבוה ורב־קומות, דלת המאפשרת גישה אל הגג מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח תאפשר כניסה מן הגג לתוך חדר המדרגות.

3.2.1.16דלת דו־אגפיתתיקונים: תשס״ח־5

אם בפתח הותקנה דלת דו־אגפית, בשל חובה הנובעת מחישובי תפוסה, לכל אגף דלת יותקן מנגנון פתיחה עצמאי; אין להתקין מנגנון אשר פתיחתו תלויה בפתיחה של האגף הסמוך אליו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם בפתח הותקנה דלת דו־אגפית, בשל חובה הנובעת מחישובי תפוסה, לכל אגף דלת יותקן מנגנון פתיחה עצמאי; אין להתקין מנגנון אשר פתיחתו תלויה בפתיחה של האגף הסמוך אליו.

3.2.1.17דלת במוצא בטוח ודלת עם מנגנון בהלהתיקונים: תשס״ח־5

בדלת המותקנת במוצא בטוח או בדלת שנדרש להתקין בה מנגנון בהלה, לא יותקן כל אמצעי לנעילה אשר ימנע את השימוש בדלת למילוט, למעט אם התקיימו התנאים שבפרט 3.2.1.18.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדלת המותקנת במוצא בטוח או בדלת שנדרש להתקין בה מנגנון בהלה, לא יותקן כל אמצעי לנעילה אשר ימנע את השימוש בדלת למילוט, למעט אם התקיימו התנאים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.18|שבפרט 3.2.1.18}}.

3.2.1.18מערכות נעילה מיוחדותתיקונים: תשס״ח־5

במערכת נעילה מיוחדת, המותקנת בדלת בדרך מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.1.19 ו־3.2.1.20.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במערכת נעילה מיוחדת, המותקנת בדלת בדרך מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.19|בפרטים 3.2.1.19}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.20|ו־3.2.1.20}}.

3.2.1.19דלת מעוכבת יציאהתיקונים: תשס״ח־5

(א)מותר להתקין מערכת נעילה מעוכבת (Delayed Egress Lock) על דלת באגף אש שאינו מכיל חומרים מסוכנים, ובלבד שהבניין מוגן על ידי מערכת לגילוי אש בהתאם לת״י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות (להלן – ת״י 1220 חלק 3), או המוגן במערכת מתזים, בתנאי שמערכת הנעילה תעמוד באחד מן התנאים אלה:
(1)הנעילה תשוחרר עם הפעלת מערכת המתזים או עם הפעלת גלאי אש או עשן;
(2)הנעילה תשוחרר עם הפסקת החשמל השולט בנעילה;
(3)תהליך שחרור הנעילה שאיננו ניתן לביטול, יחל בתום הפעלת כוח רצוף של 3 שניות על ידית הדלת.
(ב)על הדלת יותקן שלט שבו ייכתב: ”לחץ ברציפות על ידית הדלת עד להישמע אזעקה. הדלת תוכל להיפתח בתוך 15 שניות מרגע הלחיצה“.
(ג)מנגנון הנעילה יהיה על פי תקן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מותר להתקין מערכת נעילה מעוכבת (Delayed Egress Lock) על דלת באגף אש שאינו מכיל חומרים מסוכנים, ובלבד שהבניין מוגן על ידי מערכת לגילוי אש בהתאם לת״י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות (להלן – ת״י 1220 חלק 3), או המוגן במערכת מתזים, בתנאי שמערכת הנעילה תעמוד באחד מן התנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנעילה תשוחרר עם הפעלת מערכת המתזים או עם הפעלת גלאי אש או עשן;
{{ח:תתת|(2)}} הנעילה תשוחרר עם הפסקת החשמל השולט בנעילה;
{{ח:תתת|(3)}} תהליך שחרור הנעילה שאיננו ניתן לביטול, יחל בתום הפעלת כוח רצוף של 3 שניות על ידית הדלת.
{{ח:תת|(ב)}} על הדלת יותקן שלט שבו ייכתב: ”לחץ ברציפות על ידית הדלת עד להישמע אזעקה. הדלת תוכל להיפתח בתוך 15 שניות מרגע הלחיצה“.
{{ח:תת|(ג)}} מנגנון הנעילה יהיה על פי תקן.

3.2.1.20דלת מבוקרת כניסהתיקונים: תשס״ח־5

(א)מותר להתקין דלת מבוקרת כניסה בדרכי מוצא, בתנאי שיחולו עליה כל התנאים האלה:
(1)בעת הפסקת חשמל, תשוחרר נעילת הדלת;
(2)בעת הפסקה של זרם החשמל אל מנגנון הבקרה של הדלת תשוחרר נעילת הדלת;
(3)יהיה ניתן לפתוח את נעילת הדלת מבפנים על ידי לחצן חשמלי הממוקם בגובה של 100 סנטימטרים עד 120 סנטימטרים מעל הרצפה ולא רחוק מ־20 סנטימטרים ממשקוף הדלת הסמוך לידית הדלת; במנגנון יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; על המנגנון בצד הפנימי ייקבע שלט שעליו כתוב: ”לחץ ליציאה בעת חירום“; הפעלת לחצן חשמלי תגרום לניתוק ישיר של מקור החשמל למנעול וזאת באופן שאינו קשור ללוח הבקרה, והדלת תישאר לא נעולה; נדרש להתקין ידית בהלה, הידית תכלול מנגנון שיבטל את הנעילה ויאפשר את פתיחת הדלת;
(4)אם נדרש להתקין מערכת התראה לגילוי אש ועשן, תתבטל נעילת הדלת בכיוון המילוט עם הפעלת המערכת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן;
(5)אם נדרש להתקין מערכת מתזים או מערכת לגילוי אש, הפעלתם תשחרר את נעילת הדלת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן.
(ב)הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול על דלת מבוקרת כניסה שהיציאה דרכה איננה מוגבלת על ידי מנגנון בקרת הכניסה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מותר להתקין דלת מבוקרת כניסה בדרכי מוצא, בתנאי שיחולו עליה כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת הפסקת חשמל, תשוחרר נעילת הדלת;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הפסקה של זרם החשמל אל מנגנון הבקרה של הדלת תשוחרר נעילת הדלת;
{{ח:תתת|(3)}} יהיה ניתן לפתוח את נעילת הדלת מבפנים על ידי לחצן חשמלי הממוקם בגובה של 100 סנטימטרים עד 120 סנטימטרים מעל הרצפה ולא רחוק מ־20 סנטימטרים ממשקוף הדלת הסמוך לידית הדלת; במנגנון יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; על המנגנון בצד הפנימי ייקבע שלט שעליו כתוב: ”לחץ ליציאה בעת חירום“; הפעלת לחצן חשמלי תגרום לניתוק ישיר של מקור החשמל למנעול וזאת באופן שאינו קשור ללוח הבקרה, והדלת תישאר לא נעולה; נדרש להתקין ידית בהלה, הידית תכלול מנגנון שיבטל את הנעילה ויאפשר את פתיחת הדלת;
{{ח:תתת|(4)}} אם נדרש להתקין מערכת התראה לגילוי אש ועשן, תתבטל נעילת הדלת בכיוון המילוט עם הפעלת המערכת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן;
{{ח:תתת|(5)}} אם נדרש להתקין מערכת מתזים או מערכת לגילוי אש, הפעלתם תשחרר את נעילת הדלת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן.
{{ח:תת|(ב)}} הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול על דלת מבוקרת כניסה שהיציאה דרכה איננה מוגבלת על ידי מנגנון בקרת הכניסה.

3.2.1.21ידית בהלהתיקונים: תשס״ח־5

(א)בדלת המשמשת ליציאה מחלק מבניין או קומה שתפוסתו גדולה מ־100 איש, יותקן מנגנון בהלה.
(ב)במנגנון הבהלה יתקיימו הדרישות האלה:
(1)המנגנון יהיה מורכב ממוט אופקי באורך מינימלי של מחצית רוחב אגף הדלת, וגובהו יהיה 86 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 120 סנטימטרים מעל הרצפה;
(2)בפרזול בהלה יתקיימו הדרישות המופיעות בת״י 1212 חלק I – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות;
(3)אין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט מנגנון שנעילתו מבחוץ לא תמנע את פתיחת הדלת מתוך הבניין על ידי לחיצה על הידית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדלת המשמשת ליציאה מחלק מבניין או קומה שתפוסתו גדולה מ־100 איש, יותקן מנגנון בהלה.
{{ח:תת|(ב)}} במנגנון הבהלה יתקיימו הדרישות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנגנון יהיה מורכב ממוט אופקי באורך מינימלי של מחצית רוחב אגף הדלת, וגובהו יהיה 86 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 120 סנטימטרים מעל הרצפה;
{{ח:תתת|(2)}} בפרזול בהלה יתקיימו הדרישות המופיעות בת״י 1212 חלק I – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות;
{{ח:תתת|(3)}} אין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט מנגנון שנעילתו מבחוץ לא תמנע את פתיחת הדלת מתוך הבניין על ידי לחיצה על הידית.

3.2.1.22מנגנון לסגירה עצמית של דלתתיקונים: תשס״ח־5

(א)במנגנון לסגירה עצמית בדלת, המהווה חלק מסידורי בטיחות אש, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטי משנה (ב) ו־(ג).
(ב)נדרשה דלת להיות סגורה, תצויד הדלת במגיף דלת ולא תקובע במצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open).
(ג)בכל חלק בניין שאינו מכיל חומרים מסוכנים ואשר נדרשת בו דלת אש או דלת עשן, ומסיבות תפעוליות יש לקובעה במצב ”רגיל פתוח“ (Normally open), מותר להתקין בה מנגנון המחזיק את הדלת במצב ”רגיל פתוח“ ובלבד שיתקיימו בה כל התנאים האלה:
(1)הדלת תיסגר מעצמה עם ניתוק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open);
(2)יהיה ניתן לנתק את המנגנון של ”רגיל פתוח“ (Normally Open) ידנית, והדלת תיסגר בעצמה;
(3)מערכת הניתוק האוטומטית של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open) תופעל על ידי מערכת לגילוי אש ועשן המותקנת בהתאם לת״י 1220 חלק 3;
(4)בעת הפסקת זרם החשמל למנגנון הדלת, ינותק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open), והדלת תיסגר בעצמה;
(5)הפעלת מנגנון דלת אחת, עקב קבלת התראה ממערכת גילוי אש ועשן המותקנת בחדר מדרגות מוגן או במוצא בטוח, תגרום להפעלת מנגנוני כל הדלתות המותקנות באותו חדר המדרגות או באותה דרך מוצא בטוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במנגנון לסגירה עצמית בדלת, המהווה חלק מסידורי בטיחות אש, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטי משנה (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ב)}} נדרשה דלת להיות סגורה, תצויד הדלת במגיף דלת ולא תקובע במצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open).
{{ח:תת|(ג)}} בכל חלק בניין שאינו מכיל חומרים מסוכנים ואשר נדרשת בו דלת אש או דלת עשן, ומסיבות תפעוליות יש לקובעה במצב ”רגיל פתוח“ (Normally open), מותר להתקין בה מנגנון המחזיק את הדלת במצב ”רגיל פתוח“ ובלבד שיתקיימו בה כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדלת תיסגר מעצמה עם ניתוק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open);
{{ח:תתת|(2)}} יהיה ניתן לנתק את המנגנון של ”רגיל פתוח“ (Normally Open) ידנית, והדלת תיסגר בעצמה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת הניתוק האוטומטית של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open) תופעל על ידי מערכת לגילוי אש ועשן המותקנת בהתאם לת״י 1220 חלק 3;
{{ח:תתת|(4)}} בעת הפסקת זרם החשמל למנגנון הדלת, ינותק המנגנון של מצב ”רגיל פתוח“ (Normally Open), והדלת תיסגר בעצמה;
{{ח:תתת|(5)}} הפעלת מנגנון דלת אחת, עקב קבלת התראה ממערכת גילוי אש ועשן המותקנת בחדר מדרגות מוגן או במוצא בטוח, תגרום להפעלת מנגנוני כל הדלתות המותקנות באותו חדר המדרגות או באותה דרך מוצא בטוח.

3.2.1.23דלת חשמליתתיקונים: תשס״ח־5

במקום שבו דלת נפתחת באמצעות מנוע חשמלי המופעל על ידי אדם או באמצעות זיהוי אדם המתקרב מצד המילוט, התקנתה תהיה כזו, שבעת הפסקת חשמל, תתאפשר פתיחת הדלת ידנית, כדי לאפשר מילוט מן הבניין או שתיסגר לצורך הגנת דרכי המילוט אם נדרש כך בחלק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקום שבו דלת נפתחת באמצעות מנוע חשמלי המופעל על ידי אדם או באמצעות זיהוי אדם המתקרב מצד המילוט, התקנתה תהיה כזו, שבעת הפסקת חשמל, תתאפשר פתיחת הדלת ידנית, כדי לאפשר מילוט מן הבניין או שתיסגר לצורך הגנת דרכי המילוט אם נדרש כך {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}}.

3.2.1.24דלת מסתובבתתיקונים: תשס״ח־5

הותקנה דלת מסתובבת בדרך מוצא, תותקן בסמוך אליה דלת יציאה סובבת עם פתיחה בכיוון המילוט, המתאימה לדרישות חלק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנה דלת מסתובבת בדרך מוצא, תותקן בסמוך אליה דלת יציאה סובבת עם פתיחה בכיוון המילוט, המתאימה לדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}.

3.2.1.25מעצור בדרך מוצאתיקונים: תשס״ח־5

במעצור לבקרת כניסה, המותקן בדרך מוצא, יתקיימו דרישות אלה:
(1)בעת הפסקת חשמל יאפשר המעצור מעבר חופשי בכיוון המילוט;
(2)סך הרוחבים של המעצורים לא יספק יותר מ־50% מהרוחב הנדרש בשל התפוסה;
(3)גובה המעצור לא יעלה על 100 סנטימטרים;
(4)רוחב המעצור יהיה 41 סנטימטרים לפחות;
(5)כל מעצור יענה לתפוסה של עד 50 אנשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במעצור לבקרת כניסה, המותקן בדרך מוצא, יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעת הפסקת חשמל יאפשר המעצור מעבר חופשי בכיוון המילוט;
{{ח:תת|(2)}} סך הרוחבים של המעצורים לא יספק יותר מ־50% מהרוחב הנדרש בשל התפוסה;
{{ח:תת|(3)}} גובה המעצור לא יעלה על 100 סנטימטרים;
{{ח:תת|(4)}} רוחב המעצור יהיה 41 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|(5)}} כל מעצור יענה לתפוסה של עד 50 אנשים.

3.2.1.26דלת במחיצה ניידתתיקונים: תשס״ח־5

(א)במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרט 3.2.13.5.
(ב)במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במחיצה ניידת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.13.5|פרט 3.2.13.5}}.
{{ח:תת|(ב)}} במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח.

3.2.1.27צוהר בדלת אשתיקונים: תשס״ח־5

(א)בדרך מוצא יותקן צוהר בדלת אש; גודל השטח המזוגג של הצוהר יהיה 0.15 מ״ר לפחות; גובה המפלס התחתון של הצוהר יהיה 80 סנטימטרים לפחות.
(ב)פרט משנה (א) לא יחול על דלתות לחדרים טכניים, חדרי שירות ומחסנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדרך מוצא יותקן צוהר בדלת אש; גודל השטח המזוגג של הצוהר יהיה 0.15 מ״ר לפחות; גובה המפלס התחתון של הצוהר יהיה 80 סנטימטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} פרט משנה (א) לא יחול על דלתות לחדרים טכניים, חדרי שירות ומחסנים.
סימן ב׳: מדרגות, חדרי מדרגות ומדרגות נעות

3.2.2.1כלליתיקונים: תשס״ח־5

על מדרגות וחדרי מדרגות המשמשים חלק מדרך מוצא יחולו דרישות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מדרגות וחדרי מדרגות המשמשים חלק מדרך מוצא יחולו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ב|סימן זה}}.

3.2.2.2רוחב של מדרגותתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

רוחבן של מדרגות בבניין יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם –
(1)בתוך דירה – רוחבן של מדרגות יהיה 0.80 מטרים לפחות;
(2)בתוך בניין מגורים המכיל עד 2 דירות – רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 0.90 מטרים לפחות;
(3)בבניין שאינו גבוה או רב־קומות, רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 1.00 מטרים לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רוחבן של מדרגות בבניין יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם –
{{ח:תת|(1)}} בתוך דירה – רוחבן של מדרגות יהיה 0.80 מטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בתוך בניין מגורים המכיל עד 2 דירות – רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 0.90 מטרים לפחות;
{{ח:תת|(3)}} בבניין שאינו גבוה או רב־קומות, רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 1.00 מטרים לפחות.

3.2.2.3אופן מדידת רוחב המדרגותתיקונים: תשס״ח־5

רוחבן של מדרגות יימדד בהתאם לתנאים האלה:
(1)תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות, בתנאי שהמסעד לא יבלוט יותר מ־9 סנטימטרים ממישור הציפוי כמתואר בתרשים 3.2.2.3 א׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב מציר המסעד כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ב׳;
(2)ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ־9 סנטימטרים ובין ציר בית האחיזה של המעקה, ובלבד שציר בית אחיזה כאמור לא יבלוט יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החופשי לדריכה כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ג׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב בין צידי שני המסעדים כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ד׳;
(3)אם ניצבים מעקים בשני צדי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי האחיזה של המעקים, ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ כאמור בפסקה (2) כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ה׳;
(4)בולט ציר אחיזה של מעקה יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ, כאמור בפסקה (2) או (3), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החופשי לדריכה או בין שני קצות שטח המדרגה החופשי לדריכה, לפי העניין כמתואר בתרשימים 3.2.2.3 ו׳ ו־3.2.2.3 ז׳.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רוחבן של מדרגות יימדד בהתאם לתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות, בתנאי שהמסעד לא יבלוט יותר מ־9 סנטימטרים ממישור הציפוי כמתואר בתרשים 3.2.2.3 א׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב מציר המסעד כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-a.jpg|326px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-b.jpg|329px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ב׳}}
{{ח:תת|(2)}} ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ־9 סנטימטרים ובין ציר בית האחיזה של המעקה, ובלבד שציר בית אחיזה כאמור לא יבלוט יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החופשי לדריכה כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ג׳; אם בליטת המסעד גדולה מ־9 סנטימטרים, יימדד הרוחב בין צידי שני המסעדים כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ד׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-c.jpg|382px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ג׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-d.jpg|382px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ד׳}}
{{ח:תת|(3)}} אם ניצבים מעקים בשני צדי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי האחיזה של המעקים, ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ כאמור בפסקה (2) כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ה׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-e.jpg|348px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ה׳}}
{{ח:תת|(4)}} בולט ציר אחיזה של מעקה יותר מ־7 סנטימטרים כלפי חוץ, כאמור בפסקה (2) או (3), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החופשי לדריכה או בין שני קצות שטח המדרגה החופשי לדריכה, לפי העניין כמתואר בתרשימים 3.2.2.3 ו׳ ו־3.2.2.3 ז׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-f.jpg|363px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ו׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.3-g.jpg|355px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.3 ז׳}}

3.2.2.4מזקף ראש מעל מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

גובה מזקף ראש מעל מדרגות יהיה 2.10 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד אנכית מעל מישור המקביל למשיק אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.4.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גובה מזקף ראש מעל מדרגות יהיה 2.10 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד אנכית מעל מישור המקביל למשיק אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.4.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.4.jpg|373px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.4}}

3.2.2.5מידות רום ושלח מדרגהתיקונים: תשס״ח־5

(א)רום המדרגה יהיה 10 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 17.5 סנטימטרים.
(ב)שלח המדרגה יהיה 26 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.2.5.
(ג)על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), בבניין ציבורי שלא מותקנת בו מעלית, רום המדרגה לא יעלה על 16.5 סנטימטרים, ושלח המדרגה יהיה 28 סנטימטרים לפחות.
(ד)במהלך מדרגות אחד, לכל אורכו, יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה, והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה: 2 רומים + שלח = 61 סנטימטרים עד 63 סנטימטרים.
(ה)המידות הנקובות בפרט זה חלות על כל המדרגות, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה ובסטיות הביצוע המותרות בפרט 3.2.2.13.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רום המדרגה יהיה 10 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 17.5 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המדרגה יהיה 26 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.2.5.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.5.jpg|312px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.5}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), בבניין ציבורי שלא מותקנת בו מעלית, רום המדרגה לא יעלה על 16.5 סנטימטרים, ושלח המדרגה יהיה 28 סנטימטרים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} במהלך מדרגות אחד, לכל אורכו, יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה, והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה: 2 רומים + שלח = 61 סנטימטרים עד 63 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ה)}} המידות הנקובות בפרט זה חלות על כל המדרגות, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה ובסטיות הביצוע המותרות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.13|בפרט 3.2.2.13}}.

3.2.2.6מספר המדרגות במהלך אחדתיקונים: תשס״ח־5

(א)במהלך מדרגות אחד בתוך הבניין, לרבות מהלך מדרגות אחד בתוך חדר מדרגות, מספר המדרגות יהיה 3 לפחות ולא יעלה על 16; ואולם אפשר שמהלך מדרגות אחד יכלול עד 22 מדרגות, בתנאי שהרום לא יעלה על 15.5 סנטימטרים.
(ב)על דירה בבניין מגורים יחול פרט 3.8.5.2.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהלך מדרגות אחד בתוך הבניין, לרבות מהלך מדרגות אחד בתוך חדר מדרגות, מספר המדרגות יהיה 3 לפחות ולא יעלה על 16; ואולם אפשר שמהלך מדרגות אחד יכלול עד 22 מדרגות, בתנאי שהרום לא יעלה על 15.5 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על דירה בבניין מגורים יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.5.2|פרט 3.8.5.2}}.

3.2.2.7רכיבי מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

ברכיבי מדרגות ובחדרי מדרגות, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.8, 3.2.2.9, 3.2.2.10, 3.2.2.11, 3.2.2.12, 3.2.2.13.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ברכיבי מדרגות ובחדרי מדרגות, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.8|3.2.2.8}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.9|3.2.2.9}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.10|3.2.2.10}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.11|3.2.2.11}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.12|3.2.2.12}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.13|3.2.2.13}}.

3.2.2.8קביעות מבנה המדרגותתיקונים: תשס״ח־5

מדרגות המשמשות חלק מדרך מוצא, יהיו בנויות ממבנה קבוע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מדרגות המשמשות חלק מדרך מוצא, יהיו בנויות ממבנה קבוע.

3.2.2.9עמידות אש של מדרגות וכבשיםתיקונים: תשס״ח־5

כל מדרגה, משטח ביניים או כבש בבניין יהיו מחומרים לא דליקים למעט חיפוי לרכיבים אלה שעוביו אינו עולה על 16 מ״מ ולמעט שלח, רום, פודסט או כבש עשויים עץ שהעובי שלהם הוא 4.5 סנטימטרים לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מדרגה, משטח ביניים או כבש בבניין יהיו מחומרים לא דליקים למעט חיפוי לרכיבים אלה שעוביו אינו עולה על 16 מ״מ ולמעט שלח, רום, פודסט או כבש עשויים עץ שהעובי שלהם הוא 4.5 סנטימטרים לפחות.

3.2.2.10משטח אפקי בחדר מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

במשטח אופקי (פודסט) בחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יתקיימו הדרישות אלה:
(1)רוחב המעבר החופשי במשטח אופקי (פודסט) המשמש לשינוי כיוון התנועה בחדר מדרגות או במהלך מדרגות יהיה לפחות ברוחב המינימלי הנדרש של המדרגות כמתואר בתרשימים 3.2.2.10 א׳ ו־3.2.2.10 ב׳;
(2)העומק של משטח אופקי בין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.20 מטרים לפחות; בפסקה זו , ”עומק“ – המרחק האופקי בין סיפי שתי המדרגות הגובלות עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ג׳;
(3)העומק של משטח אופקי בין קצה מהלך מדרגות ואגף דלת הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.0 מטר לפחות; בפסקה זו, ”עומק“ – המרחק האופקי בין סף המדרגה לבין אגף הדלת הגובלת עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ד׳;
(4)אם דלת נפתחת אל מהלך מדרגות או חדר מדרגות או מהם, ייבנה משטח אופקי משני צדי אגף הדלת; עומק המשטח האופקי נמדד מפני הדלת ובניצב לה כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ה׳.
(5)על אף האמור בפסקה (4) –
(א)בחדרים טכניים ועליות גג בכל בניין, מותר לפתוח דלת בקצה מהלך המדרגות, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות;
(ב)על מרתף ועליית גג של דירת מגורים יחול פרט 3.8.5.5.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[במקור: בפסקה זה]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשטח אופקי (פודסט) בחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יתקיימו הדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחב המעבר החופשי במשטח אופקי (פודסט) המשמש לשינוי כיוון התנועה בחדר מדרגות או במהלך מדרגות יהיה לפחות ברוחב המינימלי הנדרש של המדרגות כמתואר בתרשימים 3.2.2.10 א׳ ו־3.2.2.10 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-a.jpg|316px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-b.jpg|361px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 ב׳}}
{{ח:תת|(2)}} העומק של משטח אופקי בין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.20 מטרים לפחות; בפסקה זו {{ח:הערה|[במקור: בפסקה זה]}}, ”עומק“ – המרחק האופקי בין סיפי שתי המדרגות הגובלות עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ג׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-c.jpg|328px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 ג׳}}
{{ח:תת|(3)}} העומק של משטח אופקי בין קצה מהלך מדרגות ואגף דלת הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.0 מטר לפחות; בפסקה זו, ”עומק“ – המרחק האופקי בין סף המדרגה לבין אגף הדלת הגובלת עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ד׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-d.jpg|356px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 ד׳}}
{{ח:תת|(4)}} אם דלת נפתחת אל מהלך מדרגות או חדר מדרגות או מהם, ייבנה משטח אופקי משני צדי אגף הדלת; עומק המשטח האופקי נמדד מפני הדלת ובניצב לה כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ה׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.10-e.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.10 ה׳}}
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4) –
{{ח:תתת|(א)}} בחדרים טכניים ועליות גג בכל בניין, מותר לפתוח דלת בקצה מהלך המדרגות, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות;
{{ח:תתת|(ב)}} על מרתף ועליית גג של דירת מגורים יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.5.5|פרט 3.8.5.5}}.

3.2.2.11אף המדרגה וזווית הרוםתיקונים: תשס״ח־5

עומק אף המדרגה לא יעלה על 4 סנטימטרים; זווית השיפוע של רום המדרגה לא תפחת מ־60 מעלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עומק אף המדרגה לא יעלה על 4 סנטימטרים; זווית השיפוע של רום המדרגה לא תפחת מ־60 מעלות.

3.2.2.12שיפוע השלחתיקונים: תשס״ח־5

במדרגות חיצוניות, שיפוע השלח לצורך ניקוז מים, לא יעלה על 2% בכיוון הירידה, ועל 1⁄2% בניצב לכיוון הירידה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במדרגות חיצוניות, שיפוע השלח לצורך ניקוז מים, לא יעלה על 2% בכיוון הירידה, ועל <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub>% בניצב לכיוון הירידה.

3.2.2.13סטיה מותרת באחידות מידות המדרגותתיקונים: תשס״ח־5

במדרגות במהלך אחד, המשמשות חלק מדרך מוצא לא תותר סטייה העולה על 5 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין מדרגות סמוכות, וסטייה העולה על 10 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין המדרגה אשר מידתה היא הגדולה ביותר לבין המדרגה אשר מידתה היא הקטנה ביותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במדרגות במהלך אחד, המשמשות חלק מדרך מוצא לא תותר סטייה העולה על 5 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין מדרגות סמוכות, וסטייה העולה על 10 מ״מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין המדרגה אשר מידתה היא הגדולה ביותר לבין המדרגה אשר מידתה היא הקטנה ביותר.

3.2.2.14מעקה, מסעד ובית אחיזהתיקונים: תשס״ח־5

במעקה, מסעד ובית אחיזה המותקנים בדרכי מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במעקה, מסעד ובית אחיזה המותקנים בדרכי מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.15|3.2.2.15}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.16|3.2.2.16}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.17|3.2.2.17}}.

3.2.2.15בית אחיזה ומעקה במהלך ובחדר מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

בכל מהלך מדרגות המכיל 3 מדרגות או יותר, יותקן בית אחיזה משני צדי המדרגות; כאשר נדרש מעקה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות פרט זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מהלך מדרגות המכיל 3 מדרגות או יותר, יותקן בית אחיזה משני צדי המדרגות; כאשר נדרש מעקה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות פרט זה.

3.2.2.16בית אחיזה נוסףתיקונים: תשס״ח־5

(א)בחדר מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית אחיזה לא יעלה על 75 ס״מ כמתואר בתרשימים 3.2.2.16 א׳ ו־3.2.2.16 ב׳.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), עלה המרחק אל בית האחיזה, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, על 75 ס״מ, יותקן מאחז יד נוסף כמתואר בתרשים 3.2.2.16 ג׳.
(ג)עלה רוחב המדרגות על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בפרט משנה (ב) בתחום שאיננו נדרש למילוט כמתואר בתרשים 3.2.2.16 א׳.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחדר מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית אחיזה לא יעלה על 75 ס״מ כמתואר בתרשימים 3.2.2.16 א׳ ו־3.2.2.16 ב׳.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), עלה המרחק אל בית האחיזה, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, על 75 ס״מ, יותקן מאחז יד נוסף כמתואר בתרשים 3.2.2.16 ג׳.
{{ח:תת|(ג)}} עלה רוחב המדרגות על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בפרט משנה (ב) בתחום שאיננו נדרש למילוט כמתואר בתרשים 3.2.2.16 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.16-a.jpg|360px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.16 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.16-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.16 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.16-c.jpg|442px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.16 ג׳}}

3.2.2.17מעקה, מסעד ובית אחיזהתיקונים: תשס״ח־5

במעקה, במסעד ובבית אחיזה יתקיימו דרישות ת״י 1142 זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במעקה, במסעד ובבית אחיזה יתקיימו דרישות ת״י 1142 זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}}.

3.2.2.18חדר מדרגות בבניין עם קומות תחתיותתיקונים: תשס״ח־5

בחדר מדרגות המשרת קומות תחתיות יתקיימו דרישות פרט 3.2.3.3.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר מדרגות המשרת קומות תחתיות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.3.3|פרט 3.2.3.3}}.

3.2.2.19מדרגות בדירה בבניין מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

פרט 3.8.5.7 יחול לגבי מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבניין מגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.5.7|פרט 3.8.5.7}} יחול לגבי מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבניין מגורים.

3.2.2.20מדרגות קשתיותתיקונים: תשס״ח־5

מותר להתקין מדרגות קשתיות בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלאו לגביהן התנאים האלה:
(1)הרדיוס הקטן ביותר של הקו העקום לאורך סיפי המדרגות יהיה פי שניים לפחות מרוחב המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 א׳;
(2)עומק שלח מדרגה במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה (להלן – סף המדרגה) יהיה 26 סנטימטרים לפחות, באחידות לאורך המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 ב׳;
(3)אין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותר להתקין מדרגות קשתיות בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלאו לגביהן התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הרדיוס הקטן ביותר של הקו העקום לאורך סיפי המדרגות יהיה פי שניים לפחות מרוחב המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 א׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.20-a.jpg|382px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.20 א׳}}
{{ח:תת|(2)}} עומק שלח מדרגה במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה (להלן – סף המדרגה) יהיה 26 סנטימטרים לפחות, באחידות לאורך המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.20-b.jpg|272px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.20 ב׳}}
{{ח:תת|(3)}} אין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.5|בפרט משנה 3.2.2.5(ד)}}.

3.2.2.21מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלףתיקונים: תשס״ח־5

(א)מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים האלה:
(1)המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
(2)המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;
(3)המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.
(ב)רוחבה של מדרגה לוליינית או מדרגת שלח מתחלף יהיה 0.66 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד מהקצה הצר ביותר של המדרגה עד המישור הפנימי של המסעד או בין שני המישורים הפנימיים של המסעדים, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א׳, 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.
(ג)עומק שלח מדרגה, במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה או מהמישור החיצוני של המאחז הפנימי, הנמדד לאורך אפי המדרגות, יהיה 19 סנטימטרים לפחות, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א׳, 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.
(ד)רום המדרגה לא יעלה על 24 סנטימטרים.
(ה)גובה מזקף ראש יהיה 1.98 מטרים לפחות.
(ו)המדרגות הלולייניות ושלח מתחלף יהיו בעלי מידות וצורה אחידות ואין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה כאמור בפרט 3.2.2.5(ד).
(ז)תותר התקנת מסעד ובית אחיזה בצד אחד בלבד ויחול לגביהם פרט 3.2.2.14.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;
{{ח:תתת|(3)}} המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחבה של מדרגה לוליינית או מדרגת שלח מתחלף יהיה 0.66 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד מהקצה הצר ביותר של המדרגה עד המישור הפנימי של המסעד או בין שני המישורים הפנימיים של המסעדים, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א׳, 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.21-a.jpg|379px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.21 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.21-b.jpg|355px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.21 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.21-c.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.21 ג׳}}
{{ח:תת|(ג)}} עומק שלח מדרגה, במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה או מהמישור החיצוני של המאחז הפנימי, הנמדד לאורך אפי המדרגות, יהיה 19 סנטימטרים לפחות, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א׳, 3.2.2.21 ב׳ ו־3.2.2.21 ג׳.
{{ח:תת|(ד)}} רום המדרגה לא יעלה על 24 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ה)}} גובה מזקף ראש יהיה 1.98 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ו)}} המדרגות הלולייניות ושלח מתחלף יהיו בעלי מידות וצורה אחידות ואין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.5|בפרט 3.2.2.5(ד)}}.
{{ח:תת|(ז)}} תותר התקנת מסעד ובית אחיזה בצד אחד בלבד ויחול לגביהם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.14|פרט 3.2.2.14}}.

3.2.2.22מדרגות טרפזיותתיקונים: תשס״ח־5

(א)מותר להתקין בבניין מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות), לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים אלה:
(1)המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
(2)המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;
(3)המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.
(ב)עומק מינימלי של שלח מדרגה טרפזית יהיה 15 סנטימטרים לפחות.
(ג)עומק שלח המדרגה יימדד במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה; עומק השלח יהיה אחיד ולא פחות מעומק שלח המדרגות האחרות במהלך המדרגות; מדידת המרחק מהקצה הצר תתבצע לאורך אפי המדרגות במתואר בתרשים 3.2.2.22.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מותר להתקין בבניין מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות), לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים;
{{ח:תתת|(3)}} המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ־5 אנשים.
{{ח:תת|(ב)}} עומק מינימלי של שלח מדרגה טרפזית יהיה 15 סנטימטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} עומק שלח המדרגה יימדד במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה; עומק השלח יהיה אחיד ולא פחות מעומק שלח המדרגות האחרות במהלך המדרגות; מדידת המרחק מהקצה הצר תתבצע לאורך אפי המדרגות במתואר בתרשים 3.2.2.22.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.2.22.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.2.22}}

3.2.2.23סולם מילוטתיקונים: תשס״ח־5

יותר שימוש בסולם מילוט בתנאי שיתקיימו בו דרישות פרטים 3.2.2.24 ו־3.2.2.25 בגישה אל המקומות המפורטים להלן או במילוט מהם:
(1)גג או עליית גג לא מאוכלסים;
(2)דרך מוצא ממגדל, משטח או חלל מוגבה או מונמך, המשמש ציוד מכני או שימוש דומה, אשר תפוסתו אינה עולה על 3 אנשים;
(3)דרך מוצא שנייה מחדר מכונות או חלל דומה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יותר שימוש בסולם מילוט בתנאי שיתקיימו בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.24|פרטים 3.2.2.24}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.25|ו־3.2.2.25}} בגישה אל המקומות המפורטים להלן או במילוט מהם:
{{ח:תת|(1)}} גג או עליית גג לא מאוכלסים;
{{ח:תת|(2)}} דרך מוצא ממגדל, משטח או חלל מוגבה או מונמך, המשמש ציוד מכני או שימוש דומה, אשר תפוסתו אינה עולה על 3 אנשים;
{{ח:תת|(3)}} דרך מוצא שנייה מחדר מכונות או חלל דומה.

3.2.2.24זווית התקנה של סולם מילוטתיקונים: תשס״ח־5

סולם מילוט יותקנו בזווית גדולה מ־75 מעלות ועד 90 מעלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סולם מילוט יותקנו בזווית גדולה מ־75 מעלות ועד 90 מעלות.

3.2.2.25גישה לסולם מילוטתיקונים: תשס״ח־5

המדרגה הנמוכה ביותר של הסולם לא תעלה על 30 סנטימטרים מעל המישור שעליו מותקן הסולם; הסולם יותקן בחלל שהגישה אליו תהיה דרך דלת הניתנת לנעילה או שבקצהו יותקן מחסום למניעת שימוש על ידי ילדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המדרגה הנמוכה ביותר של הסולם לא תעלה על 30 סנטימטרים מעל המישור שעליו מותקן הסולם; הסולם יותקן בחלל שהגישה אליו תהיה דרך דלת הניתנת לנעילה או שבקצהו יותקן מחסום למניעת שימוש על ידי ילדים.

3.2.2.26מדרגות נעות בבנייןתיקונים: תשס״ח־5

לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא בנוסף על המדרגות הרגילות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא בנוסף על המדרגות הרגילות.

3.2.2.27מבנה מדרגות נעותתיקונים: תשס״ח־5

(א)לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא אם כן נתקיימו לגביהן תנאים אלה:
(1)המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן;
(2)הרוחב המינימלי של מפלס הדריכה במדרגות, שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לנקודה העליונה המפורט להלן בטור א׳, לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצדו בטור ב׳, והמרחק בין בתי האחיזה לא יעלה על המפורט בטור ג׳ לצדו:
>
(3)שלח המדרגה לא יפחת מ־0.39 מטר.
(ב)בקצה העליון והתחתון של מדרגות נעות יותקן משטח אופקי ששטחו לא יפחת מ־4 מ״ר.
(ג)על גבי המעקה של מדרגות נעות יותקן בית־אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות.
(ד)גובהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים.
(ה)מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית־אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחומרים בלתי דליקים.
(ו)חלק הבניין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים לא דליקים.
מס. סד.טור א׳ סוג השימושטור ב׳ רוחב הפתח במטרים
1רוחבו של פתח הדלת בדרך מוצא, למעט אם צוין אחרת בטבלה זו0.80
2בדירת מגורים – דלת יציאה מדירה0.80
3בדירת מגורים נגישה – דלת יציאה מדירה. דלת היציאה תעמוד גם בדרישות הנגישות.0.80
4בדירת מגורים – דלת בחדר מגורים0.70
5בדירת מגורים – דלת בחדר שירות אחד לפחות שבו קיימת אסלה0.70
6בדירת מגורים – דלת בחדר שירות נוסף0.60
7בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות0.70
8בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות נגיש0.80
9דלת יציאה ראשית ממבואת הבניין1.10
10דלת יציאה מחדר במשרד0.80
11דלת יציאה ממכלול חדרי משרד0.90
12דלת כניסה ודלת יציאה לחדר מדרגות מוגן בכל קומות הבניין, למעט במפלס היציאה0.90
13דלת כניסה ויציאה לחדר מדרגות מוגן במפלס היציאה1.10
14דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה של עד 100 איש0.90
15דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה העולה על 100 איש1.10
16דלת יציאה מכיתת לימוד0.90
17דלת יציאה ראשית מבית ספר1.65
18דלת יציאה מחנות ששטחה עד 100 מטרים רבועים0.90
19דלת יציאה מחנות ששטחה מעל 100 מטרים רבועים1.10
20דלת יציאה ראשית ממרכז מסחרי מקורה1.10
21בכל בניין – דלת לחלל שירות שאינו מחייב נגישות לאנשים עם מוגבלויות0.70
22דלת דו־אגפית – הרוחב החופשי באגף הנפתח ראשון0.80
23דלת המשרתת בניין או חלק מבניין, אשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות0.70
24דלת המשרתת חדר שגודלו קטן מ־6.5 מ״ר, ואשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות0.60
25דלת מרחב מוגןעל פי הוראות פיקוד העורף
26דלת לכל שימוש אחרבהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א׳, על פי החלטת רשות הכבאות
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא אם כן נתקיימו לגביהן תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן;
{{ח:תתת|(2)}} הרוחב המינימלי של מפלס הדריכה במדרגות, שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לנקודה העליונה המפורט להלן בטור א׳, לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצדו בטור ב׳, והמרחק בין בתי האחיזה לא יעלה על המפורט בטור ג׳ לצדו:
{{ח:תתת}} <table width="100%">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הגובה</th><th width="150px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} רוחב מפלס הדריכה במטר</th><th width="150px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} המרחק בין בתי האחיזה במטר</th></tr>
<tr><td>הפרש הגובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות אינו עולה על 4 מטרים</td><td>0.60</td><td>0.80</td></tr>
<tr><td>הפרש גובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות העולה על 4 מטרים</td><td>0.90</td><td>1.00</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(3)}} שלח המדרגה לא יפחת מ־0.39 מטר.
{{ח:תת|(ב)}} בקצה העליון והתחתון של מדרגות נעות יותקן משטח אופקי ששטחו לא יפחת מ־4 מ״ר.
{{ח:תת|(ג)}} על גבי המעקה של מדרגות נעות יותקן בית־אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות.
{{ח:תת|(ד)}} גובהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים.
{{ח:תת|(ה)}} מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית־אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחומרים בלתי דליקים.
{{ח:תת|(ו)}} חלק הבניין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים לא דליקים.
סימן ג׳: חדר מדרגות מוגן

3.2.3.1חדר מדרגות מוגןתיקונים: תשס״ח־5

(א)אם נדרש להתקין בבניין חדר מדרגות מוגן, הוא יותקן כמפורט בסימן זה; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג׳, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
(ב)מעטפת חדר מדרגות מוגן תהיה בנויה מאלמנטים עמידי אש; מרכיביו הפנימיים של חדר המדרגות, לרבות מהלכי המדרגות ומשטחים אופקיים (פודסטים), יהיו בנויים מחומר לא דליק.
(ג)חדר המדרגות המוגן מופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש.
(ד)המעקים בנויים מחומר לא דליק כהגדרתו בת״י 755.
(ה)בית האחיזה יכול להיות עשוי חומר בסיווג דליקות מינימלי של III.2.2. על פי ת״י 755.
(ו)רוחב המדרגות בחדר מדרגות מוגן יהיה 1.10 מטרים לפחות.
(ז)מותר להתקין פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן, בתנאי שיתקיימו תנאים אלה:
(1)פתחי האור יהיו מזוגגים בזיגוג קבוע, עמיד אש למשך 30 דקות לפחות לכשל תחילי בלבד לפי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות (להלן – ת״י 931);
(2)שטחם הכולל של פתחי האור לא יעלה על 20% משטח קירות החוץ של חדר המדרגות המוגן באותה קומה;
(3)חזיתות הבניין הניצבות או ההמשכיות לקיר החיצון שבו מצויים פתחי האור והנמצאות במרחק קטן מ־3 מטרים מפתחים אלה יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, לפי תרשים 3.2.3.1 א׳.
(ח)בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן כל מיתקן טכני, למעט זה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו.
(ט)שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חדר מדרגות מוגן, אלא באמצעות מבואה או פרוזדור שהכניסה מהם לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד.
(י)דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ייפתחו בכיוון המילוט.
(יא)סידורי שליטה בעשן יהיו בהתאם לקבוע בפרק ה׳; תאורה מלאכותית תהיה בהתאם לקבוע בסימן ט״ז; תאורת חירום תהיה בהתאם לקבוע בסימן י״ז; שילוט יהיה בהתאם לקבוע בסימן י״ח.
(יב)חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות יהיה בהתאם לקבוע בסימן א׳ בפרק ז׳.
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אם נדרש להתקין בבניין חדר מדרגות מוגן, הוא יותקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ג|בסימן זה}}; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}}, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} מעטפת חדר מדרגות מוגן תהיה בנויה מאלמנטים עמידי אש; מרכיביו הפנימיים של חדר המדרגות, לרבות מהלכי המדרגות ומשטחים אופקיים (פודסטים), יהיו בנויים מחומר לא דליק.
{{ח:תת|(ג)}} חדר המדרגות המוגן מופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש.
{{ח:תת|(ד)}} המעקים בנויים מחומר לא דליק כהגדרתו בת״י 755.
{{ח:תת|(ה)}} בית האחיזה יכול להיות עשוי חומר בסיווג דליקות מינימלי של III.2.2. על פי ת״י 755.
{{ח:תת|(ו)}} רוחב המדרגות בחדר מדרגות מוגן יהיה 1.10 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} מותר להתקין פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן, בתנאי שיתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פתחי האור יהיו מזוגגים בזיגוג קבוע, עמיד אש למשך 30 דקות לפחות לכשל תחילי בלבד לפי ת״י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות (להלן – ת״י 931);
{{ח:תתת|(2)}} שטחם הכולל של פתחי האור לא יעלה על 20% משטח קירות החוץ של חדר המדרגות המוגן באותה קומה;
{{ח:תתת|(3)}} חזיתות הבניין הניצבות או ההמשכיות לקיר החיצון שבו מצויים פתחי האור והנמצאות במרחק קטן מ־3 מטרים מפתחים אלה יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, לפי תרשים 3.2.3.1 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.3.1-a.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.3.1 א׳}}
{{ח:תת|(ח)}} בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן כל מיתקן טכני, למעט זה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו.
{{ח:תת|(ט)}} שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חדר מדרגות מוגן, אלא באמצעות מבואה או פרוזדור שהכניסה מהם לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד.
{{ח:תת|(י)}} דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ייפתחו בכיוון המילוט.
{{ח:תת|(יא)}} סידורי שליטה בעשן יהיו בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרק ה|בפרק ה׳}}; תאורה מלאכותית תהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טז|בסימן ט״ז}}; תאורת חירום תהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יז|בסימן י״ז}}; שילוט יהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}}.
{{ח:תת|(יב)}} חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות יהיה בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ז סימן א|בסימן א׳ בפרק ז׳}}.

3.2.3.2הפרדת חלל שימושי בחדר מדרגות מוגןתיקונים: תשס״ח־5

בתוך חדר מדרגות מוגן לא יהיה כל חלל סגור שימושי, כולל מתחת למדרגות, ולא יותר כל שימוש העלול להפריע למילוט; ואולם יותר השימוש בחלל סגור שימושי מתחת למדרגות המופרד מחדר המדרגות על ידי אותה הפרדה שבין חדר המדרגות ושאר הבניין, ובלבד שלא תותר כניסה אליו מתוך חדר המדרגות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתוך חדר מדרגות מוגן לא יהיה כל חלל סגור שימושי, כולל מתחת למדרגות, ולא יותר כל שימוש העלול להפריע למילוט; ואולם יותר השימוש בחלל סגור שימושי מתחת למדרגות המופרד מחדר המדרגות על ידי אותה הפרדה שבין חדר המדרגות ושאר הבניין, ובלבד שלא תותר כניסה אליו מתוך חדר המדרגות.

3.2.3.3חדרי מדרגות בבניין עם קומות תחתיותתיקונים: תשס״ח־5

חדרי מדרגות המחויבים על פי חלק ג׳, המשרתים קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ־8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, יהיו חדרי מדרגות מוגנים; כל חדר מדרגות אחר שאינו נדרש לפי חלק ג׳, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדרי מדרגות המחויבים על פי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}}, המשרתים קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ־8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, יהיו חדרי מדרגות מוגנים; כל חדר מדרגות אחר שאינו נדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}}, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
סימן ד׳: מערכת מדרגות חיצונית

3.2.4.1מערכת מדרגות חיצוניתתיקונים: תשס״ח־5

(א)במערכת מדרגות חיצונית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט זה.
(ב)רוחב המדרגות במערכת מדרגות חיצונית יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם אם תפוסת הקומה אותה משרתת מערכת מדרגות חיצונית אינה עולה על 60 איש, רוחב מדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
(ג)גובה המעקה בבניין גבוה או רב־קומות, יהיה 1.30 מטרים לפחות; בבניין שאינו בניין גבוה או רב־קומות, יהיה גובה המעקה 1.05 מטרים לפחות.
(ד)המדרגות ייבנו ויותקנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.4, 3.2.2.5 למעט פרט משנה (ג), 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.
(ה)תאורת חירום במערכת מדרגות חיצונית תותקן כמפורט בסימן י״ז.
(ו)שלטים במערכת מדרגות חיצונית יותקנו וייקבעו כמפורט בסימן י״ח.
(ז)פרטי משנה (ה) ו־(ו) לא יחולו על מהלך מדרגות שגובהו הכולל אינו עולה על 4 מטרים.
↺ פנימיות: 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במערכת מדרגות חיצונית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט זה.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב המדרגות במערכת מדרגות חיצונית יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם אם תפוסת הקומה אותה משרתת מערכת מדרגות חיצונית אינה עולה על 60 איש, רוחב מדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} גובה המעקה בבניין גבוה או רב־קומות, יהיה 1.30 מטרים לפחות; בבניין שאינו בניין גבוה או רב־קומות, יהיה גובה המעקה 1.05 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} המדרגות ייבנו ויותקנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.4|פרטים 3.2.2.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.5|3.2.2.5}} למעט פרט משנה (ג), {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.6|3.2.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.10|3.2.2.10}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.15|3.2.2.15}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.16|3.2.2.16}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.17|3.2.2.17}}.
{{ח:תת|(ה)}} תאורת חירום במערכת מדרגות חיצונית תותקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יז|בסימן י״ז}}.
{{ח:תת|(ו)}} שלטים במערכת מדרגות חיצונית יותקנו וייקבעו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}}.
{{ח:תת|(ז)}} פרטי משנה (ה) ו־(ו) לא יחולו על מהלך מדרגות שגובהו הכולל אינו עולה על 4 מטרים.

3.2.4.2מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוחתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח יתקיימו דרישות פרטים 3.2.4.1, 3.2.4.3, 3.2.4.4, 3.2.4.5 ו־3.2.4.6.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.4.1|פרטים 3.2.4.1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.4.3|3.2.4.3}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.4.4|3.2.4.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.4.5|3.2.4.5}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.4.6|ו־3.2.4.6}}.

3.2.4.3הפרדת מערכת מדרגות חיצונית מן בנייןתיקונים: תשס״ח־5

מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תופרד מהבניין לפי תנאים אלה:
(1)חזיתות הבניין הפונות למערכת מדרגות חיצונית יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, בלא פתחים, בתחום שלא יהיה קטן מ־3 מטרים מהמעטפת החיצונית של המדרגות (להלן – התחום המוגן) כמתואר בתרשימים 3.2.4.3 א׳ ו־3.2.4.3 ב׳; ואולם ניתן להתקין פתח אור בתחום המוגן, בתנאי שפתח האור, על כל מכלוליו, יהיה מזוגג בזיגוג קבוע עמיד אש למשך 60 דקות לפי ת״י 931;
(2)היציאה מבניין למערכת מדרגות חיצונית תהיה דרך דלת אש הנפתחת עם כיוון המילוט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תופרד מהבניין לפי תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חזיתות הבניין הפונות למערכת מדרגות חיצונית יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, בלא פתחים, בתחום שלא יהיה קטן מ־3 מטרים מהמעטפת החיצונית של המדרגות (להלן – התחום המוגן) כמתואר בתרשימים 3.2.4.3 א׳ ו־3.2.4.3 ב׳; ואולם ניתן להתקין פתח אור בתחום המוגן, בתנאי שפתח האור, על כל מכלוליו, יהיה מזוגג בזיגוג קבוע עמיד אש למשך 60 דקות לפי ת״י 931;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.4.3-a.jpg|375px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.4.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.4.3-b.jpg|365px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.4.3 ב׳}}
{{ח:תת|(2)}} היציאה מבניין למערכת מדרגות חיצונית תהיה דרך דלת אש הנפתחת עם כיוון המילוט.

3.2.4.4סיום מערכת מדרגות חיצוניתתיקונים: תשס״ח־5

מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תסתיים על פי אחד מהתנאים האלה:
(1)מערכת המדרגות החיצונית מובילה אל מפלס הקרקע הסמוך לבניין;
(2)מערכת המדרגות החיצונית מובילה לגג של חלק אחר של הבניין כאשר קיימת דרך מוצא המשכית מהגג אל היציאה והגג מוגן ועומד בדרישות סימן ח׳;
(3)מערכת המדרגות החיצונית מובילה לאגף אש בבניין סמוך ובלבד שעמידות אגף האש היא למשך 60 דקות לפחות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תסתיים על פי אחד מהתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת המדרגות החיצונית מובילה אל מפלס הקרקע הסמוך לבניין;
{{ח:תת|(2)}} מערכת המדרגות החיצונית מובילה לגג של חלק אחר של הבניין כאשר קיימת דרך מוצא המשכית מהגג אל היציאה והגג מוגן ועומד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ח|סימן ח׳}};
{{ח:תת|(3)}} מערכת המדרגות החיצונית מובילה לאגף אש בבניין סמוך ובלבד שעמידות אגף האש היא למשך 60 דקות לפחות.

3.2.4.5פתחים בקיר חיצוןתיקונים: תשס״ח־5

במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח צד אחד לפחות יהיה פתוח ב־50% משטח הצד בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו באופן שימנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.4.5.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח צד אחד לפחות יהיה פתוח ב־50% משטח הצד בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו באופן שימנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.4.5.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.4.5.jpg|344px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.4.5}}

3.2.4.6חומרי בניהתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

מערכת מדרגות חיצונית תהיה בנויה מחומר לא דליק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת מדרגות חיצונית תהיה בנויה מחומר לא דליק.
סימן ה׳: מוצא אופקי

3.2.5.1כלליתיקונים: תשס״ח־5

במוצא אופקי המשמש מוצא בטוח, יתקיימו דרישות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במוצא אופקי המשמש מוצא בטוח, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ה|סימן זה}}.

3.2.5.2מוצאים אופקיים מספרם ומיקומםתיקונים: תשס״ח־5

ניתן להתקין מוצא אופקי אחד או יותר מחלק מבניין או מבניין, בתנאים האלה:
(1)לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי תהיה יציאה או מוצא בטוח אחר המובילים ישירות אל מחוץ לבניין; מן המוצא האופקי אל היציאה או אל המוצא הבטוח האחר תהיה דרך מוצא באמצעות פרוזדור או מעבר, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;
(2)לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי מאגף אש אחר, יהיה שטח פנוי לצורכי המילוט של האגף האחר; השטח הפנוי, בעבור צורכי המילוט של האגף האחר, יחושב לפי 0.3 מ״ר לנפש בעבור הקהל של האגף האחר המיועד לעבור דרכו;
(3)ההפרדה בין אגפי האש תהיה לכל גובה הבניין למעט קומות מרתף המשמשות לחניה; אגפי האש יופרדו זה מזה על ידי אלמנט עמיד אש ודלתות אש; קומת החניה תופרד מן הבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 2 שעות לפחות;
(4)כמות המוצאים האופקיים תהיה לפי דרישות סימן י״ג;
(5)מיקום מוצא אופקי יהיה כמפורט בסימן י״ד;
(6)אם נדרשה דרך מוצא אחת מקומה או מחלק מבניין, מוצא אופקי לא יכול לשמש מוצא בטוח יחיד;
(7)נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, סך כל רוחבי המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה לפחות מחצית רוחב דרכי המוצא הנדרשות בעבור חלק הבניין;
(8)נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, מספר המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרשים בעבור חלק הבניין;
(9)בדלת אש המותקנת במוצא אופקי תתקיים עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן להתקין מוצא אופקי אחד או יותר מחלק מבניין או מבניין, בתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי תהיה יציאה או מוצא בטוח אחר המובילים ישירות אל מחוץ לבניין; מן המוצא האופקי אל היציאה או אל המוצא הבטוח האחר תהיה דרך מוצא באמצעות פרוזדור או מעבר, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א׳ ו־3.2.5.2 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.5.2-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.5.2 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.5.2-b.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.5.2 ב׳}}
{{ח:תתת|(2)}} לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי מאגף אש אחר, יהיה שטח פנוי לצורכי המילוט של האגף האחר; השטח הפנוי, בעבור צורכי המילוט של האגף האחר, יחושב לפי 0.3 מ״ר לנפש בעבור הקהל של האגף האחר המיועד לעבור דרכו;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרדה בין אגפי האש תהיה לכל גובה הבניין למעט קומות מרתף המשמשות לחניה; אגפי האש יופרדו זה מזה על ידי אלמנט עמיד אש ודלתות אש; קומת החניה תופרד מן הבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 2 שעות לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המוצאים האופקיים תהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יג|סימן י״ג}};
{{ח:תתת|(5)}} מיקום מוצא אופקי יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יד|בסימן י״ד}};
{{ח:תתת|(6)}} אם נדרשה דרך מוצא אחת מקומה או מחלק מבניין, מוצא אופקי לא יכול לשמש מוצא בטוח יחיד;
{{ח:תתת|(7)}} נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, סך כל רוחבי המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה לפחות מחצית רוחב דרכי המוצא הנדרשות בעבור חלק הבניין;
{{ח:תתת|(8)}} נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, מספר המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרשים בעבור חלק הבניין;
{{ח:תתת|(9)}} בדלת אש המותקנת במוצא אופקי תתקיים עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.
סימן ו׳: פרוזדור מוגן

3.2.6.1פרוזדור מוגןתיקונים: תשס״ח־5

פרוזדור ייחשב פרוזדור מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
(1)רוחבו יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת, והוא יהיה 1.10 מטרים לפחות, מדידת הרוחב תיעשה כמפורט בפרט 3.2.12.10; ואולם אם פרוזדור מוגן משרת קומה הנמצאת במפלס היציאה וגם קומות נוספות, לצורך חישוב התפוסה, אין חובה לצרף את תפוסת קומת היציאה לתפוסה של שאר הקומות;
(2)לא יוגבל אורכו של פרוזדור מוגן; אם אורכו גדול מ־50 מטרים, תותקן בו מערכת על־לחץ למניעת חדירה של עשן;
(3)כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
(4)התקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של פרוזדור מוגן תותר, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים בסימן ג׳ להתקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן;
(5)בחלל פרוזדור מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
(6)תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט״ז;
(7)תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י״ז;
(8)שלטים יותקנו כמפורט בסימן י״ח;
(9)רצפת הפרוזדור תהיה אטומה ובלא חירור.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרוזדור ייחשב פרוזדור מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת, והוא יהיה 1.10 מטרים לפחות, מדידת הרוחב תיעשה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.10|בפרט 3.2.12.10}}; ואולם אם פרוזדור מוגן משרת קומה הנמצאת במפלס היציאה וגם קומות נוספות, לצורך חישוב התפוסה, אין חובה לצרף את תפוסת קומת היציאה לתפוסה של שאר הקומות;
{{ח:תת|(2)}} לא יוגבל אורכו של פרוזדור מוגן; אם אורכו גדול מ־50 מטרים, תותקן בו מערכת על־לחץ למניעת חדירה של עשן;
{{ח:תת|(3)}} כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.6.1.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.6.1}}
{{ח:תת|(4)}} התקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של פרוזדור מוגן תותר, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ג|בסימן ג׳}} להתקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן;
{{ח:תת|(5)}} בחלל פרוזדור מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
{{ח:תת|(6)}} תאורה מלאכותית תותקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טז|בסימן ט״ז}};
{{ח:תת|(7)}} תאורת חירום תותקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תת|(8)}} שלטים יותקנו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}};
{{ח:תת|(9)}} רצפת הפרוזדור תהיה אטומה ובלא חירור.
סימן ז׳: פרוזדור פתוח מוגן

3.2.7.1פרוזדור פתוח מוגןתיקונים: תשס״ח־5

פרוזדור ייחשב פרוזדור פתוח מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
(1)קירות הפרוזדור הפונים אל החוץ, במפגש של הקיר עם התקרה, יהיו פתוחים ב־50% לפחות משטחם לחלל האוויר, כך שתמנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
(2)קירות הפרוזדור האחרים, לרבות הרצפה והתקרה, יופרדו מהבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 1 שעה לפחות;
(3)רוחב הפרוזדור יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת ולא יפחת מ־1.10 מטרים; מדידתו תיערך כמפורט בפרט 3.2.12.10;
(4)אם חלקו של פרוזדור פתוח מוגן משמש פרוזדור ללא מוצא, יחולו לגביו הדרישות החלות על פרוזדור ללא מוצא, כמפורט בפרט 3.2.15.2;
(5)לא יוגבל אורכו של פרוזדור פתוח מוגן;
(6)כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור פתוח מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד וכיוון פתיחתה יהיה בהתאם לדרישות סימן א׳;
(7)בחלל פרוזדור פתוח מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
(8)תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט״ז;
(9)תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י״ז;
(10)שלטים יותקנו כמפורט בסימן י״ח.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרוזדור ייחשב פרוזדור פתוח מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} קירות הפרוזדור הפונים אל החוץ, במפגש של הקיר עם התקרה, יהיו פתוחים ב־50% לפחות משטחם לחלל האוויר, כך שתמנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.7.1.jpg|358px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.7.1}}
{{ח:תת|(2)}} קירות הפרוזדור האחרים, לרבות הרצפה והתקרה, יופרדו מהבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 1 שעה לפחות;
{{ח:תת|(3)}} רוחב הפרוזדור יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת ולא יפחת מ־1.10 מטרים; מדידתו תיערך כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.10|בפרט 3.2.12.10}};
{{ח:תת|(4)}} אם חלקו של פרוזדור פתוח מוגן משמש פרוזדור ללא מוצא, יחולו לגביו הדרישות החלות על פרוזדור ללא מוצא, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.2|בפרט 3.2.15.2}};
{{ח:תת|(5)}} לא יוגבל אורכו של פרוזדור פתוח מוגן;
{{ח:תת|(6)}} כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור פתוח מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד וכיוון פתיחתה יהיה בהתאם לדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן א|סימן א׳}};
{{ח:תת|(7)}} בחלל פרוזדור פתוח מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
{{ח:תת|(8)}} תאורה מלאכותית תותקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טז|בסימן ט״ז}};
{{ח:תת|(9)}} תאורת חירום תותקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יז|בסימן י״ז}};
{{ח:תת|(10)}} שלטים יותקנו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}}.
סימן ח׳: גג מוגן

3.2.8.1גג מוגןתיקונים: תשס״ח־5

גג ייחשב גג מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
(1)מרכיבי הגג יהיו עשויים אלמנטים עמידי אש, למעט חומרי הבידוד והאיטום;
(2)משטח ההליכה המהווה חלק מנתיב היציאה (להלן – משטח ההליכה), ישולט ויסומן בסימון מתאים;
(3)משטח ההליכה יהיה המשכי, בלא מכשולים, ובלא חשיפה ישירה לאש שמקורה מתוך הבניין; משטח ההליכה יוביל אל הרחוב או להמשכה של דרך מוצא וממנה לרחוב או ליציאה;
(4)רוחב משטח ההליכה יהיה לפי דרישות התפוסה;
(5)אם יותקן על הגג פתח מוצא של מערכת שחרור עשן, הוא יותקן במרחק של 5 מטרים לפחות ממשטח ההליכה; גובה הפתח יהיה 3 מטרים לפחות מעל גובה הגג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גג ייחשב גג מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מרכיבי הגג יהיו עשויים אלמנטים עמידי אש, למעט חומרי הבידוד והאיטום;
{{ח:תת|(2)}} משטח ההליכה המהווה חלק מנתיב היציאה (להלן – משטח ההליכה), ישולט ויסומן בסימון מתאים;
{{ח:תת|(3)}} משטח ההליכה יהיה המשכי, בלא מכשולים, ובלא חשיפה ישירה לאש שמקורה מתוך הבניין; משטח ההליכה יוביל אל הרחוב או להמשכה של דרך מוצא וממנה לרחוב או ליציאה;
{{ח:תת|(4)}} רוחב משטח ההליכה יהיה לפי דרישות התפוסה;
{{ח:תת|(5)}} אם יותקן על הגג פתח מוצא של מערכת שחרור עשן, הוא יותקן במרחק של 5 מטרים לפחות ממשטח ההליכה; גובה הפתח יהיה 3 מטרים לפחות מעל גובה הגג.
סימן ט׳: יציאה

3.2.9.1יציאהתיקונים: תשס״ח־5

ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ט|בסימן זה}}.

3.2.9.2מרכיבי היציאהתיקונים: תשס״ח־5

(א)יציאה יכולה להכיל אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
(1)דלת יציאה חיצונית, בתנאי שתיפתח בכיוון המילוט, כמתואר בתרשים 3.2.9.2 א׳;
(2)מבואה או אולם כניסה, בתנאי שנתקיימו לגביהם כל התנאים האלה:
(א)דלת יציאה חיצונית הנצפית בלא הפרעה מדלת היציאה של המוצא הבטוח; אם אין קו מבט ישיר בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת היציאה החיצונית, יותקן שלט מואר, ”יציאה“, כמפורט בסימן י״ח;
(ב)מרחק ההליכה בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת יציאה חיצונית אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳;
(ג)המבואה או אולם הכניסה אינם משמשים לשימושים נוספים, ומופרדים מאזורים סמוכים בעלי שימוש שונה באלמנט עמיד אש;
(ד)מותרת הצבת מיתקן המיועד לשמש את המבואה או את אולם הכניסה, כגון דלפק קבלה או פינת המתנה ובלבד שהמיתקן לא יפגע ברוחב הנדרש בעבור דרך מוצא;
(3)קומת עמודים מפולשת, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992, בתנאי שנתקיימו לגביה כל התנאים האלה:
(א)לפחות שני צדדים של הקומה פתוחים לחלל האוויר;
(ב)נתיב היציאה פנוי ממכשולים;
(ג)מרחק ההליכה בין דלת יציאה חיצונית לבין יציאה מקומת עמודים מפולשת, אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳.
(ב)נתיב היציאה אל חוץ הבניין יהיה פנוי ממכשולים ויוביל אל הרחוב.
(ג)רוחב נתיב היציאה יהיה בהתאם לדרישות התפוסה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יציאה יכולה להכיל אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דלת יציאה חיצונית, בתנאי שתיפתח בכיוון המילוט, כמתואר בתרשים 3.2.9.2 א׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.9.2-a.jpg|708px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.9.2 א׳}}
{{ח:תתת|(2)}} מבואה או אולם כניסה, בתנאי שנתקיימו לגביהם כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דלת יציאה חיצונית הנצפית בלא הפרעה מדלת היציאה של המוצא הבטוח; אם אין קו מבט ישיר בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת היציאה החיצונית, יותקן שלט מואר, ”יציאה“, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מרחק ההליכה בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת יציאה חיצונית אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.9.2-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.9.2 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.9.2-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.9.2 ג׳}}
{{ח:תתתת|(ג)}} המבואה או אולם הכניסה אינם משמשים לשימושים נוספים, ומופרדים מאזורים סמוכים בעלי שימוש שונה באלמנט עמיד אש;
{{ח:תתתת|(ד)}} מותרת הצבת מיתקן המיועד לשמש את המבואה או את אולם הכניסה, כגון דלפק קבלה או פינת המתנה ובלבד שהמיתקן לא יפגע ברוחב הנדרש בעבור דרך מוצא;
{{ח:תתת|(3)}} קומת עמודים מפולשת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}, בתנאי שנתקיימו לגביה כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפחות שני צדדים של הקומה פתוחים לחלל האוויר;
{{ח:תתתת|(ב)}} נתיב היציאה פנוי ממכשולים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מרחק ההליכה בין דלת יציאה חיצונית לבין יציאה מקומת עמודים מפולשת, אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב׳ ו־3.2.9.2 ג׳.
{{ח:תת|(ב)}} נתיב היציאה אל חוץ הבניין יהיה פנוי ממכשולים ויוביל אל הרחוב.
{{ח:תת|(ג)}} רוחב נתיב היציאה יהיה בהתאם לדרישות התפוסה.

3.2.9.3מספר יציאות אל חוץ הבנייןתיקונים: תשס״ח־5

היה מספר המוצאים הבטוחים מאגף אש גדול מאחד, מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרש יובילו ישירות לחוץ הבניין דרך דלת יציאה חיצונית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה מספר המוצאים הבטוחים מאגף אש גדול מאחד, מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרש יובילו ישירות לחוץ הבניין דרך דלת יציאה חיצונית.

3.2.9.4קומה מפולשת וחצר פנימיתתיקונים: תשס״ח־5

בחצר, בקומת עמודים מפולשת, בחצר פנימית או בכל חלל חיצון אחר, המשמשים חלק מיציאה, יתקיימו דרישות אלה:
(1)רוחבם לא יפחת מ־1.10 מטר ויעמוד בדרישות התפוסה, הגדול מביניהם;
(2)הם יחוברו לדרך ציבורית;
בפרט זה, ”חצר פנימית“ – חצר שיש ממנה יציאה אל הרחוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחצר, בקומת עמודים מפולשת, בחצר פנימית או בכל חלל חיצון אחר, המשמשים חלק מיציאה, יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבם לא יפחת מ־1.10 מטר ויעמוד בדרישות התפוסה, הגדול מביניהם;
{{ח:תת|(2)}} הם יחוברו לדרך ציבורית;
{{ח:ת}} בפרט זה, ”חצר פנימית“ – חצר שיש ממנה יציאה אל הרחוב.

3.2.9.5חסימת קומות תחתיותתיקונים: תשס״ח־5

בחדר מדרגות הממשיך יותר מחצי קומה מתחת למפלס היציאה אפשר להתקין פשפש; הפשפש יותקן במפלס היציאה או במפלס הנמוך בכחצי קומה מתחת למפלס היציאה וכיוון פתיחתו יהיה בכיוון המילוט מן הקומות התחתיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר מדרגות הממשיך יותר מחצי קומה מתחת למפלס היציאה אפשר להתקין פשפש; הפשפש יותקן במפלס היציאה או במפלס הנמוך בכחצי קומה מתחת למפלס היציאה וכיוון פתיחתו יהיה בכיוון המילוט מן הקומות התחתיות.
סימן י׳: כבשים

3.2.10.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

כבש המשמש חלק מדרך מוצא, יעמוד בדרישות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כבש המשמש חלק מדרך מוצא, יעמוד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן י|סימן זה}}.

3.2.10.2מידות כבשתיקונים: תשס״ח־5

(א)מידות הכבש יהיו כמצוין בטבלה שלהלן:
>
(ב)האמור בפרט משנה (א), לא יחול על –
(1)כבש שאינו מיועד לשימוש אדם עם מוגבלות;
(2)גישה לציוד תעשייתי, לחדרים טכניים ולחדרי אחסון;
(3)כבש המיועד לתנועה של מכוניות והיכול לשמש חלק מדרך מוצא.
טור א׳ הגובהטור ב׳ רוחב מפלס הדריכה במטרטור ג׳ המרחק בין בתי האחיזה במטר
הפרש הגובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות אינו עולה על 4 מטרים0.600.80
הפרש גובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות העולה על 4 מטרים0.901.00
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מידות הכבש יהיו כמצוין בטבלה שלהלן:
{{ח:תת}} <table width="100%">
<tr><th>רכיב הכבש</th><th width="150px">מידת הרכיב</th></tr>
<tr><td>רוחב מינימלי פנוי ממכשולים, למעט בליטות עד 9 סנטימטרים בגובה של מסעד יד או נמוך ממנו</td><td>110 סנטימטרים</td></tr>
<tr><td>בבניין ציבורי רוחב מינימלי פנוי ממכשולים מדוד על פני רצפת הכבש</td><td>130 סנטימטרים</td></tr>
<tr><td>שיפוע מרבי של כבש המשמש חלק מדרך מוצא נגישה לאדם עם מוגבלות</td><td>8%</td></tr>
<tr><td>שיפוע מרבי בניצב לכיוון המילוט</td><td>2%</td></tr>
<tr><td>הפרש גובה מרבי למהלך אחד של כבש</td><td>75 סנטימטרים</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בפרט משנה (א), לא יחול על –
{{ח:תתת|(1)}} כבש שאינו מיועד לשימוש אדם עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} גישה לציוד תעשייתי, לחדרים טכניים ולחדרי אחסון;
{{ח:תתת|(3)}} כבש המיועד לתנועה של מכוניות והיכול לשמש חלק מדרך מוצא.

3.2.10.3מבנה כבשתיקונים: תשס״ח־5

מבנה הכבש יתאים לדרישות אלה:
(1)כבש המשמש חלק מדרך מוצא יהיה בנוי ממבנה קבוע;
(2)מבנה הכבש יהיה עשוי חומר לא דליק; משטח ההליכה לא יהיה מחורר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבנה הכבש יתאים לדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} כבש המשמש חלק מדרך מוצא יהיה בנוי ממבנה קבוע;
{{ח:תת|(2)}} מבנה הכבש יהיה עשוי חומר לא דליק; משטח ההליכה לא יהיה מחורר.

3.2.10.4משטחים אופקיים (פודסטים)תיקונים: תשס״ח־5

(א)בתחילת הכבש ובסופו יותקן משטח אופקי; שיפוע המשטח האופקי לא יעלה על 2%; רוחב המשטח האופקי יהיה ברוחב הכבש לפחות; אורך המשטח האופקי בכיוון ההליכה יהיה 130 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.10.4 א׳.
(ב)בכל מקום שבו נפתחת דלת לכיוון הכבש יותקן משטח אופקי; רוחב המשטח האופקי הנמדד מפני הדלת או הפתח ובניצב להן יהיה 1.30 מטרים לפחות; אורך המשטח האופקי יהיה כרוחב הדלת או הפתח בתוספת 0.30 מטרים לפחות מעבר למזוזה הסמוכה לידית, כמתואר בתרשים 3.2.10.4 ב׳.
(ג)שינוי כיוון בכבש יבוצע רק במשטח אופקי; רוחב כבש או משטח אופקי לא יקטן בכיוון המילוט.
(ד)במשטחים אופקיים בבנייני ציבור יתקיימו גם הדרישות שבפרט 8.09.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתחילת הכבש ובסופו יותקן משטח אופקי; שיפוע המשטח האופקי לא יעלה על 2%; רוחב המשטח האופקי יהיה ברוחב הכבש לפחות; אורך המשטח האופקי בכיוון ההליכה יהיה 130 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.10.4 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.10.4-a.jpg|352px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.10.4 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקום שבו נפתחת דלת לכיוון הכבש יותקן משטח אופקי; רוחב המשטח האופקי הנמדד מפני הדלת או הפתח ובניצב להן יהיה 1.30 מטרים לפחות; אורך המשטח האופקי יהיה כרוחב הדלת או הפתח בתוספת 0.30 מטרים לפחות מעבר למזוזה הסמוכה לידית, כמתואר בתרשים 3.2.10.4 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.10.4-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.10.4 ב׳}}
{{ח:תת|(ג)}} שינוי כיוון בכבש יבוצע רק במשטח אופקי; רוחב כבש או משטח אופקי לא יקטן בכיוון המילוט.
{{ח:תת|(ד)}} במשטחים אופקיים בבנייני ציבור יתקיימו גם הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.09|שבפרט 8.09}}.

3.2.10.5מעקה ומאחז ידתיקונים: תשס״ח־5

במעקה ובמאחז יד יתקיימו דרישות ת״י 1142.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במעקה ובמאחז יד יתקיימו דרישות ת״י 1142.

3.2.10.6כבש מחוץ לבנייןתיקונים: תשס״ח־5

כבש המוביל לכניסה לבניין יותקן בתנאים אלה:
(1)רוחב הכבש לא יפחת מהרוחב הנדרש, על פי חישובי התפוסה לפרוזדור או המבואה בתוך הבניין הגובלים עם הכניסה, ולא יפחת מהרוחב הנדרש בפרט 8.04;
(2)שיפוע הכבש בתוך הנכס לא יעלה על 8%.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כבש המוביל לכניסה לבניין יותקן בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחב הכבש לא יפחת מהרוחב הנדרש, על פי חישובי התפוסה לפרוזדור או המבואה בתוך הבניין הגובלים עם הכניסה, ולא יפחת מהרוחב הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.04|בפרט 8.04}};
{{ח:תת|(2)}} שיפוע הכבש בתוך הנכס לא יעלה על 8%.
סימן י״א: אזור מחסה

3.2.11.1כלליתיקונים: תשס״ח־5

אזור מחסה המשמש חלק מדרך מוצא נגיש, יהיה אחד או יותר מאלה:
(1)חלל חסום לעשן בבניין המוגן כולו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית, והנמצא במרחק שאינו עולה על 10 מטרים מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח כמתואר בתרשים 3.2.11.1 א׳;
(2)מבואת מעלית חסומה לעשן;
(3)חלל בחדר מדרגות מוגן המשמש מוצא בטוח המאפשר השהיה במהלך המילוט כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳;
(4)דירת מגורים;
(5)חדר סגור בקומה המוגנת כולה על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
(6)מרחב מוגן קומתי או מוסדי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אזור מחסה המשמש חלק מדרך מוצא נגיש, יהיה אחד או יותר מאלה:
{{ח:תת|(1)}} חלל חסום לעשן בבניין המוגן כולו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית, והנמצא במרחק שאינו עולה על 10 מטרים מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח כמתואר בתרשים 3.2.11.1 א׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.11.1-a.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.11.1 א׳}}
{{ח:תת|(2)}} מבואת מעלית חסומה לעשן;
{{ח:תת|(3)}} חלל בחדר מדרגות מוגן המשמש מוצא בטוח המאפשר השהיה במהלך המילוט כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.11.1-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.11.1 ב׳}}
{{ח:תת|(4)}} דירת מגורים;
{{ח:תת|(5)}} חדר סגור בקומה המוגנת כולה על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
{{ח:תת|(6)}} מרחב מוגן קומתי או מוסדי.

3.2.11.2נגישות אזור מחסהתיקונים: תשס״ח־5

אזור מחסה יהיה נגיש לשטחים שהוא משרת באמצעות דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלויות (להלן – דרך מוצא נגישה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אזור מחסה יהיה נגיש לשטחים שהוא משרת באמצעות דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלויות (להלן – דרך מוצא נגישה).

3.2.11.3יציאה מאזור מחסהתיקונים: תשס״ח־5

מתוך אזור מחסה תהיה גישה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב, באמצעות פרוזדור, מוצא בטוח או מעלית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתוך אזור מחסה תהיה גישה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב, באמצעות פרוזדור, מוצא בטוח או מעלית.

3.2.11.4תקשורת באזור מחסהתיקונים: תשס״ח־5

(א)באזור מחסה תותקן מערכת תקשורת דו־סיטרית בין אזור המחסה לבין לוח הפיקוד המרכזי של מערכות הגילוי וכיבוי אש.
(ב)סמוך למערכת התקשורת יותקן שלט ובו הוראות בדבר קבלת עזרה באמצעות המערכת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באזור מחסה תותקן מערכת תקשורת דו־סיטרית בין אזור המחסה לבין לוח הפיקוד המרכזי של מערכות הגילוי וכיבוי אש.
{{ח:תת|(ב)}} סמוך למערכת התקשורת יותקן שלט ובו הוראות בדבר קבלת עזרה באמצעות המערכת.

3.2.11.5פרטי אזור מחסהתיקונים: תשס״ח־5

באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.11.6, 3.2.11.7, 3.2.11.8, 3.2.11.9.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.6|בפרטים 3.2.11.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.7|3.2.11.7}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.8|3.2.11.8}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.9|3.2.11.9}}.

3.2.11.6מידות אזור מחסהתיקונים: תשס״ח־5

(א)בכל קומה נגישה לאנשים עם מוגבלויות יותקן אזור מחסה; שטח אזור מחסה בעבור תפוסה של כל 200 איש או חלק ממנה יהיה במידות של 120×80 סנטימטרים לפחות; שטח זה מיועד לאדם בכיסא גלגלים או אדם עם כל מוגבלות אחרת; השטח יהיה נוסף על הרוחב הנדרש לדרך המוצא כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳.
(ב)פרט (א) לא יחול על קומה שהיציאה ממנה אל מחוץ לבניין איננה דורשת שימוש במדרגות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל קומה נגישה לאנשים עם מוגבלויות יותקן אזור מחסה; שטח אזור מחסה בעבור תפוסה של כל 200 איש או חלק ממנה יהיה במידות של 120×80 סנטימטרים לפחות; שטח זה מיועד לאדם בכיסא גלגלים או אדם עם כל מוגבלות אחרת; השטח יהיה נוסף על הרוחב הנדרש לדרך המוצא כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב׳.
{{ח:תת|(ב)}} פרט (א) לא יחול על קומה שהיציאה ממנה אל מחוץ לבניין איננה דורשת שימוש במדרגות.

3.2.11.7איסור חסימת כסא גלגליםתיקונים: תשס״ח־5

אזור מחסה המיועד ליותר מכיסא גלגלים אחד, יתוכנן באופן שלא יחסום יותר מכיסא גלגלים אחד אחר הנמצא באותו אזור מחסה, כמתואר בתרשים 3.2.11.7.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אזור מחסה המיועד ליותר מכיסא גלגלים אחד, יתוכנן באופן שלא יחסום יותר מכיסא גלגלים אחד אחר הנמצא באותו אזור מחסה, כמתואר בתרשים 3.2.11.7.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.11.7.jpg|549px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.11.7}}

3.2.11.8שילוט אזור מחסהתיקונים: תשס״ח־5

(א)כל אזור מחסה יסומן על ידי שלט שעליו כתוב: ”אזור מחסה“.
(ב)השלט יכיל את הסימן המציין אנשים עם מוגבלות.
(ג)השלטים ימוקמו במקומות האלה:
(1)סמוך לדלת המאפשרת כניסה לאזור המחסה;
(2)סמוך לדלת הנפתחת אל חדר מדרגות מוגן הכולל אזור מחסה;
(3)סמוך לדלת הנפתחת אל מבואת מעלית, הכוללת אזור מחסה.
(ד)בכל מקום שיש צורך לסמן בבירור את הכיוון לאזור המחסה, יוארו השלטים כנדרש בעבור שלטים לדרך מוצא כאמור בסימן י״ח.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל אזור מחסה יסומן על ידי שלט שעליו כתוב: ”אזור מחסה“.
{{ח:תת|(ב)}} השלט יכיל את הסימן המציין אנשים עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ג)}} השלטים ימוקמו במקומות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סמוך לדלת המאפשרת כניסה לאזור המחסה;
{{ח:תתת|(2)}} סמוך לדלת הנפתחת אל חדר מדרגות מוגן הכולל אזור מחסה;
{{ח:תתת|(3)}} סמוך לדלת הנפתחת אל מבואת מעלית, הכוללת אזור מחסה.
{{ח:תת|(ד)}} בכל מקום שיש צורך לסמן בבירור את הכיוון לאזור המחסה, יוארו השלטים כנדרש בעבור שלטים לדרך מוצא כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|בסימן י״ח}}.

3.2.11.9שלט לעיווריםתיקונים: תשס״ח־5

סמוך לדלת כניסה לאזור מחסה יותקן שלט לעיוורים ויתקיימו בו הוראות סימן י״ח ות״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת״י 1918 חלק 4).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמוך לדלת כניסה לאזור מחסה יותקן שלט לעיוורים ויתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|סימן י״ח}} ות״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת״י 1918 חלק 4).
סימן י״ב: תפוסה וחישוב רוחב דרך המוצא

3.2.12.1חישוב תפוסהתיקונים: תשס״ח־5, תשע״ח־2

(א)תפוסה של בניין תיקבע לפי סך הכל המצטבר של תפוסת חלקי הבניין השונים על פי שימושם.
(ב)מספר דרכי מוצא ורוחבן בכל קומה ייתנו מענה לתפוסה הכוללת של חלקי הבניין השונים באותה קומה.
(ג)אם דרכי מוצא משרתות יותר מקומה אחת, מספרן ורוחבן ייקבעו על פי התפוסה של הקומה שבה הם נמצאים; בכל מקרה לא תהיה הפחתה במספר דרכי המוצא או ברוחבן בכיוון המילוט, כמתואר בתרשימים 3.2.12.1 א׳ 3.2.12.1 ב׳.
(ד)היו דרכי המוצא משרתות קומה המלכדת נתיב מילוט מהקומות שמעליה ומתחתיה, יחושבו מספרן ורוחבן של דרכי המוצא כסכום הכמות והרוחב של הקומות המתלכדות, כאמור בתרשים 3.2.12.1 ג׳.
(ה)תפוסה של יציע או של מרפסת תתווסף לחישוב התפוסה של חלק הבניין שאליו הם מחוברים.
(ו)תפוסת חדר או אולם, לצורך חישוב רוחב ומספר דרכי מוצא, תחושב על ידי חלוקת השטח השימושי של חלק הבניין האמור, כמפורט בטור א׳ בטבלה 3.2.12.2, הנמדד במטר מרובע, במקדם התפוסה הנקוב בטור ב׳ לצדו, למעט אם נרשם אחרת; בפרט זה, ”שטח שימושי“ – השטח הנמדד על פי טור ג׳ בטבלה האמורה ובהתייחס לדרישות הנוספות כמצוין בטור ד׳.
(ז)על אף האמור בפרט משנה (ו), מותר שתפוסת חדר או אולם תהיה גדולה מן התפוסה המתקבלת מהחישוב לפי פרט משנה (ו), בתנאי שבמרכיבי דרך המוצא יתקיימו כל דרישות פרק זה; פרט משנה זה לא יחול על שימושים שההערה 'תפוסה מקסימלית׳ מצוינת לצדם בטור ד׳ בטבלה 3.2.12.2.
(ח)שטחי פרוזדורים, מדרגות, חדרי שירותים וחדרים טכניים לא ייכללו בחישוב התפוסה.
(ט)אם מתקיימים באולם כמה שימושים בו־זמנית וניתן להבחין בין מתחמים שונים באולם שבכל אחד מהם מתקיים שימוש נפרד, תפוסתו של כל מתחם תחושב לפי השימוש בו, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.1 ד׳; אם לא ניתן להגדיר שימוש נפרד בכל מתחם, תחושב התפוסה לכל שטח האולם לפי השימוש בעל התפוסה הגבוהה ביותר.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תפוסה של בניין תיקבע לפי סך הכל המצטבר של תפוסת חלקי הבניין השונים על פי שימושם.
{{ח:תת|(ב)}} מספר דרכי מוצא ורוחבן בכל קומה ייתנו מענה לתפוסה הכוללת של חלקי הבניין השונים באותה קומה.
{{ח:תת|(ג)}} אם דרכי מוצא משרתות יותר מקומה אחת, מספרן ורוחבן ייקבעו על פי התפוסה של הקומה שבה הם נמצאים; בכל מקרה לא תהיה הפחתה במספר דרכי המוצא או ברוחבן בכיוון המילוט, כמתואר בתרשימים 3.2.12.1 א׳ 3.2.12.1 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.1-a.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.1 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.1-b.jpg|361px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.1 ב׳}}
{{ח:תת|(ד)}} היו דרכי המוצא משרתות קומה המלכדת נתיב מילוט מהקומות שמעליה ומתחתיה, יחושבו מספרן ורוחבן של דרכי המוצא כסכום הכמות והרוחב של הקומות המתלכדות, כאמור בתרשים 3.2.12.1 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.1-c.jpg|356px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.1 ג׳}}
{{ח:תת|(ה)}} תפוסה של יציע או של מרפסת תתווסף לחישוב התפוסה של חלק הבניין שאליו הם מחוברים.
{{ח:תת|(ו)}} תפוסת חדר או אולם, לצורך חישוב רוחב ומספר דרכי מוצא, תחושב על ידי חלוקת השטח השימושי של חלק הבניין האמור, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.2|בטור א׳ בטבלה 3.2.12.2}}, הנמדד במטר מרובע, במקדם התפוסה הנקוב בטור ב׳ לצדו, למעט אם נרשם אחרת; בפרט זה, ”שטח שימושי“ – השטח הנמדד על פי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.2|טור ג׳ בטבלה האמורה}} ובהתייחס לדרישות הנוספות כמצוין {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.2|בטור ד׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בפרט משנה (ו), מותר שתפוסת חדר או אולם תהיה גדולה מן התפוסה המתקבלת מהחישוב לפי פרט משנה (ו), בתנאי שבמרכיבי דרך המוצא יתקיימו כל דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב|פרק זה}}; פרט משנה זה לא יחול על שימושים שההערה 'תפוסה מקסימלית׳ מצוינת לצדם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.2|בטור ד׳ בטבלה 3.2.12.2}}.
{{ח:תת|(ח)}} שטחי פרוזדורים, מדרגות, חדרי שירותים וחדרים טכניים לא ייכללו בחישוב התפוסה.
{{ח:תת|(ט)}} אם מתקיימים באולם כמה שימושים בו־זמנית וניתן להבחין בין מתחמים שונים באולם שבכל אחד מהם מתקיים שימוש נפרד, תפוסתו של כל מתחם תחושב לפי השימוש בו, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.1 ד׳; אם לא ניתן להגדיר שימוש נפרד בכל מתחם, תחושב התפוסה לכל שטח האולם לפי השימוש בעל התפוסה הגבוהה ביותר.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.1-d.png|222px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.1 ד׳}}

3.2.12.2מקדמי תפוסהתיקונים: תשס״ח־5, תשע״ח־2, תשפ״ו

בתפוסת בניין יתקיימו דרישות פרט 3.2.12.1 לפי מקדמי התפוסה המפורטים להלן:
>
רכיב הכבשמידת הרכיב
רוחב מינימלי פנוי ממכשולים, למעט בליטות עד 9 סנטימטרים בגובה של מסעד יד או נמוך ממנו110 סנטימטרים
בבניין ציבורי רוחב מינימלי פנוי ממכשולים מדוד על פני רצפת הכבש130 סנטימטרים
שיפוע מרבי של כבש המשמש חלק מדרך מוצא נגישה לאדם עם מוגבלות8%
שיפוע מרבי בניצב לכיוון המילוט2%
הפרש גובה מרבי למהלך אחד של כבש75 סנטימטרים
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתפוסת בניין יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.1|פרט 3.2.12.1}} לפי מקדמי התפוסה המפורטים להלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.12.2 – מקדמי תפוסה (במ״ר לנפש)'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} השימוש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} השטח לנפש במ״ר או דרישה אחרת</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} השטח הנמדד</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} הדרישות המתקיימות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|פרט 3.2.12.3}}</th></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''התקהלות'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>1</td><td>אולם אסיפות עם מקומות ישיבה מקובעים</td><td>לפי כמות המושבים המקובעים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>(א), (ב), תפוסה מקסימלית</td></tr>
<tr><td>2</td><td>אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים המיועד לצפייה באירוע, ובכלל זה הרצאה, הצגה, קונצרט או פעילות ספורט</td><td>1</td><td>נטו אולם</td><td>(א), (ב1), תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 א׳</td></tr>
<tr><td>3</td><td>אולם אסיפות בלא מקומות ישיבה הפנוי מריהוט קבוע או נייד</td><td>0.75 עד 1</td><td>נטו אולם</td><td>(א), (ב2), תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 ב׳</td></tr>
<tr><td>3א</td><td>אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים ליד שולחנות או אולם שמחות</td><td>1.4 עד 1</td><td>נטו אולם</td><td>(א), (ב1), (ב2) תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 ג׳</td></tr>
<tr><td>3ב</td><td>אולם אסיפות המיועד לדיסקוטק או שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים הכולל מספר שימושים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(ח)}}</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|פרט 3.2.12.3(ח)}}</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|פרט 3.2.12.3(ח)}}</td><td>(ח), לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 ד׳</td></tr>
<tr><td>4</td><td>אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס, עם מושבים מקובעים</td><td>לפי כמות המושבים המקובעים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>(ב), תפוסה מקסימלית</td></tr>
<tr><td>5</td><td>אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס ללא מושבים מקובעים, המשמש לפסטיבל.</td><td>1</td><td>האזור המגודר</td><td>תפוסה מקסימלית</td></tr>
<tr><td>6</td><td>באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על ספסלים</td><td>לכל משתמש 0.50 מטר אורך ספסל {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>(ב), תפוסה מקסימלית</td></tr>
<tr><td>7</td><td>באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על מושבים מקובעים</td><td>לפי כמות המושבים המקובעים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>(ב), תפוסה מקסימלית</td></tr>
<tr><td>8</td><td>אולם לכדורת, לביליארד ולמשחקים כיוצא באלה</td><td>1.10 {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|ופרט 3.2.12.3(ב)}}</td><td>נטו אולם – למעט שטח המשחקים</td><td>(א), תפוסה מקסימלית</td></tr>
<tr><td>9</td><td>אולם המתנה – חלק מבניין המשמש מקום המתנה לכניסה לאולם אסיפות למעט אולם שמחות.</td><td>1</td><td>נטו אולם</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>10</td><td>אולם המתנה לאולם שמחות</td><td>0</td><td>נטו אולם</td><td>(א), (ז)</td></tr>
<tr><td>11</td><td>מסעדה או שטח הסעדה</td><td>1.4 עד 1</td><td>נטו שטח הסעדה</td><td>(א), (ב2)</td></tr>
<tr><td>12</td><td>מטבח</td><td>10</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>13</td><td>ספרייה, אולם קריאה</td><td>4.6</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>14</td><td>ספרייה, אזור מדפי ספרים</td><td>10</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>15</td><td>בריכה</td><td>3</td><td>שטח המים</td><td>תפוסה מקסימלית</td></tr>
<tr><td>16</td><td>בריכה</td><td>3</td><td>שטחים מרוצפים מסביב לבריכה</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>17</td><td>בריכה</td><td>1</td><td>בשטח פתוח לא מקורה המשמש לאירועים</td><td>תפוסה מקסימלית</td></tr>
<tr><td>18</td><td>בריכה</td><td>4</td><td>בשטח פתוח לא מקורה שאינו משמש לאירועים</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>19</td><td>מקווה</td><td>3</td><td>שטח המים</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>20</td><td>מקווה</td><td>3 שטחים מרוצפים מסביב למקווה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>21</td><td>חדר כושר הכולל ציוד</td><td>4.6</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>22</td><td>חדר כושר ללא ציוד</td><td>1.4</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>23</td><td>במה</td><td>1.4</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>24</td><td>גלריה טכנית ומעברים לתאורה, תחזוקה וכדומה</td><td>10</td><td>נטו</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''מוסדות חינוך'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>25</td><td>כיתה</td><td>1.25</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>26</td><td>חדרי מלאכה</td><td>4</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>27</td><td>מעבדות במוסדות חינוך</td><td>2.5</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''גן ילדים'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>28</td><td>כיתה בגן ילדים או מעון יום</td><td>3.3</td><td>נטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''מוסדות בריאות'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>29</td><td>מרפאות</td><td>9</td><td>ברוטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>30</td><td>מחלקות טיפול</td><td>22</td><td>ברוטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>31</td><td>חדרי חולים (שינה)</td><td>11</td><td>ברוטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''בית סוהר, בית מעצר'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>32</td><td>תא מעצר, תא מאסר</td><td>4.5</td><td>נטו תא מעצר או תא מאסר</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''מגורים'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>33</td><td>בניין דירות</td><td>18</td><td>נטו שטח הדירות</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>34</td><td>בתי מלון ומעונות סטודנטים</td><td>18</td><td>נטו שטח הדירות או החדרים, לפי העניין</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>35</td><td>דיור מוגן</td><td>18</td><td>שטח הדירות ברוטו</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>36</td><td>אולם מיטות באכסניה</td><td>5</td><td>נטו אולם</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיה'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>37</td><td>תעשיה רגילה (כמו משרדים)</td><td>10</td><td>נטו אולם ייצור</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>38</td><td>תעשיה מיוחדת</td><td>בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ־100</td><td>נטו אולם ייצור</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>39</td><td>תעשיה מסוכנת</td><td>בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ־100</td><td>נטו אולם ייצור</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>40</td><td>בית מלאכה</td><td>5</td><td>נטו אולם ייצור</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''עסקים'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>41</td><td>משרדים</td><td>10</td><td>נטו שטח למסחר</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''אחסון'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>42</td><td>אולם אחסון</td><td>30</td><td>נטו אולם האחסון</td><td>(א)</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''מסחר'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>43</td><td>מסחר בקומת מרתף</td><td>3</td><td>נטו שטח למסחר לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות</td><td>(ג)</td></tr>
<tr><td>44</td><td>מסחר בקומת רחוב</td><td>3</td><td>נטו שטח למסחר לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות</td><td>(ג)</td></tr>
<tr><td>45</td><td>מסחר בקומה מעל מפלס קומת הרחוב</td><td>6</td><td>נטו שטח למסחר לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות</td><td>(ג)</td></tr>
<tr><td>46</td><td>קומה או חלק מקומה המשמש רק בעבור אחסון, אזור למשלוח או קבלת סחורה ואשר איננו פתוח לקהל</td><td>30</td><td>נטו</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td rowspan="4">47</td><td>קניון מקורה</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="4">כל שטחי המסחר, למעט מעברים המשמשים דרך מוצא בטוח ולמעט מעבר ציבורי משותף.</td><td rowspan="4">(ג), (ד), (ה), (ו)</td></tr>
<tr><td>אזור המכירה מתחת למפלס הרחוב</td><td>3</td></tr>
<tr><td>אזור המכירה במפלס הרחוב</td><td>3</td></tr>
<tr><td>אזור המכירה מעל מפלס הרחוב</td><td>6</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>'''בניינים אחרים'''</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>48</td><td>חניון מקורה וחניון לא מקורה</td><td>30</td><td>קומת החניה נטו</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>49</td><td>מקלט או מרחב מוגן</td><td>שטחו לא ייחשב במניין התפוסה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>50</td><td>לכל שימוש אחר</td><td>בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א</td><td>בהתאם לשימוש הדומה לו.</td><td>&nbsp;</td></tr>
</table>

3.2.12.3הערות לטבלת מקדמי תפוסהתיקונים: תשס״ח־5, תשע״ח־2, תשפ״ד־2, תשפ״ו

נוסף על האמור בטבלה 3.2.12.2, יחולו הדרישות האלה:
(א)בטבלה זו –
”ברוטו“ – שטח נטו בתוספת שטח הפרוזדור הסמוך הנמדד בין הקירות;
”נטו“ – שטח פנים החדר או האולם הנמדד בין הקירות;
”בניין תעשיה רגילה“ – בניין המשמש לתעשיה ברמת סיכון נמוכה או רגילה, והיכול לכלול כמה קומות, כאשר בכל קומה יכולות להיות כמה פעילויות שונות;
”שטח למטרה עיקרית“ – כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992;
”תעשיה מיוחדת“ – בניין המשמש לתעשיה ברמת סיכון נמוכה או רגילה, המשמש לתהליך מסוים, והמאופיין בצפיפות נמוכה של אנשים ומרבית שטח המפעל תפוס במכונות או בציוד;
”תעשיה מסוכנת“ – תעשיה ברמת סיכון גבוהה (High Hazard);
”תפוסה מקסימלית“ – התפוסה המחושבת לשימוש זה לפי מקדם התפוסה בטור ב׳ בטבלה תהיה התפוסה המקסימלית.
(ב)שטחים באולם או בזירת המשחק שאינם משמשים מעברים של דרכי המוצא, המיועדים להצבת כיסאות ניידים, יחושבו לפי 1 מ״ר שטח רצפה מינימלי לנפש.
(ב1)ניתן להשתמש באולם במערכי ישיבה שונים, ובלבד שכמות המושבים לא תעלה על הכמות המותרת בטבלה 3.2.12.2 ומערך הישיבה שבשימוש יעמוד בכל הדרישות שבפרק ט׳, ובכלל זה הדרישות לעניין רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר.
(ב2)ניתן לחשב את התפוסה לשימוש זה לפי כל מקדם תפוסה המצוי בטווח המצוין בטור ב׳ בטבלה; המקדם שלפיו חושבה התפוסה יפורט בנספח בטיחות אש לבקשה להיתר.
(ג)לקביעת התפוסה לבניין המשמש למסחר, שבו קומות החנויות הן קומות רחוב והן נפתחות ישירות החוצה לרחובות במפלסים שונים ולשני צדדים שונים, החישוב ייעשה בנפרד בעבור כל קומה הפתוחה ישירות למפלס הרחוב לפי 3.0 מ״ר לנפש משטח החנויות המיועד למסחר; לעניין פרט זה, ”קומת רחוב“ – קומה עם גישה ישירה מהרחוב שהפרש המפלסים ממנה אל המדרכה אינו עולה על 1.20 מטרים, למעט אזור אחורי המיועד לפריקה וטעינה בלבד.
(ד)בקניון מקורה תחושב התפוסה כלהלן:
(1)חישוב התפוסה לגבי מעבר ציבורי משותף ומקורה, שהוא מוגן עשן, ייערך על ידי חלוקת סך כל השטח של כל החנויות בקומה, בתוספת 50% משטחי חנויות עוגן, במקדם הנמוך ביותר לפי הטבלה שלהלן:
לעניין זה –
”חנות עוגן“ – חנות ששטחה למסחר עולה על 2,000 מ״ר;
”מעבר ציבורי משותף מוגן עשן“ בקניון – מעבר שרוחבו 6 מטרים לפחות וגובהו 6 מטרים לפחות, והכולל סידורי שליטה בעשן, כך שעשן לא יצטבר מתחת לגובה של 2.20 מטרים מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר הנמצאת בחלל המעבר הציבורי המשותף;
>
(2)חישוב התפוסה בעבור מעבר ציבורי שאיננו מוגן עשן יהיה בהתאם לשימוש של הקומה שנמצא בה המעבר הציבורי.
(ה)לכל חנות יסופקו דרכי מוצא החוצה, אל השטח המקורה של הקניון או אל מחוץ לבניין, בהתבסס על חישוב התפוסה לפי טבלה 3.2.12.2.
(ו)לכל חנות עוגן תהיה מערכת דרכי מוצא עצמאית שאיננה מסתמכת על הקניון המקורה בעבור 50% לפחות מן התפוסה.
(ז)אם משמש אולם ההמתנה להתקהלות נפרדת ושונה מן ההתקהלות באולם השמחות, תחושב התפוסה לאולם ההמתנה לפי 1 מ״ר לנפש.
(ח)לצורך חישוב תפוסת אולם אסיפות שבו מתחמי פעילות שונים ניתן לכלול שילוב של שניים או יותר משימושים אלה:
(1)שטח הבר – שטח זה יופחת מהשטח נטו של האולם; לדוגמה שטח A בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
(2)אזור ישיבה סביב בר עם מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים – לפי כמות מקומות הישיבה, ובלבד שלא יפחת מ־50 ס״מ אורך בר לכל משתמש; עומק שטח הישיבה יהיה לפחות 50 ס״מ; לדוגמה שטח B בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
(3)אזור ישיבה סביב שולחנות אשר כולל מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים או אזור כיסאות בלבד בלא שולחנות – בשטח אולם של עד 930 מ״ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1 מ״ר לנפש ובשטח אולם של מעל 930 מ״ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1.4 מ״ר לנפש; מדידת השטח נטו לפרט זה תתבצע מנקודה המרוחקת 50 ס״מ מן השולחן כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן; לדוגמה שטח C בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
(4)שטח אולם הפנוי מריהוט קבוע או נייד, ובכלל זה מעבר, יחושב לפי מקדם תפוסה של 0.75 מ״ר לנפש; לדוגמה שטח D בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
(5)רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר יעמדו בדרישות פרק ט׳.
 טור א׳ השימושטור ב׳ השטח לנפש במ״ר או דרישה אחרתטור ג׳ השטח הנמדדטור ד׳ הדרישות המתקיימות לפי פרט 3.2.12.3
 '''התקהלות'''   
1אולם אסיפות עם מקומות ישיבה מקובעיםלפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב) (א), (ב), תפוסה מקסימלית
2אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים המיועד לצפייה באירוע, ובכלל זה הרצאה, הצגה, קונצרט או פעילות ספורט1נטו אולם(א), (ב1), תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 א׳
3אולם אסיפות בלא מקומות ישיבה הפנוי מריהוט קבוע או נייד0.75 עד 1נטו אולם(א), (ב2), תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 ב׳
3אאולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים ליד שולחנות או אולם שמחות1.4 עד 1נטו אולם(א), (ב1), (ב2) תפוסה מקסימלית, לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 ג׳
3באולם אסיפות המיועד לדיסקוטק או שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים הכולל מספר שימושים המפורטים בפרט 3.2.12.3(ח)לפי פרט 3.2.12.3(ח)לפי פרט 3.2.12.3(ח)(ח), לדוגמה כמתואר בתרשים 3.2.12.3 ד׳
4אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס, עם מושבים מקובעיםלפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב) (ב), תפוסה מקסימלית
5אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס ללא מושבים מקובעים, המשמש לפסטיבל.1האזור המגודרתפוסה מקסימלית
6באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על ספסליםלכל משתמש 0.50 מטר אורך ספסל ופרט 3.2.12.3(ב) (ב), תפוסה מקסימלית
7באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על מושבים מקובעיםלפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב) (ב), תפוסה מקסימלית
8אולם לכדורת, לביליארד ולמשחקים כיוצא באלה1.10 ופרט 3.2.12.3(ב)נטו אולם – למעט שטח המשחקים(א), תפוסה מקסימלית
9אולם המתנה – חלק מבניין המשמש מקום המתנה לכניסה לאולם אסיפות למעט אולם שמחות.1נטו אולם(א)
10אולם המתנה לאולם שמחות0נטו אולם(א), (ז)
11מסעדה או שטח הסעדה1.4 עד 1נטו שטח הסעדה(א), (ב2)
12מטבח10נטו(א)
13ספרייה, אולם קריאה4.6נטו(א)
14ספרייה, אזור מדפי ספרים10נטו(א)
15בריכה3שטח המיםתפוסה מקסימלית
16בריכה3שטחים מרוצפים מסביב לבריכה 
17בריכה1בשטח פתוח לא מקורה המשמש לאירועיםתפוסה מקסימלית
18בריכה4בשטח פתוח לא מקורה שאינו משמש לאירועים 
19מקווה3שטח המים 
20מקווה3 שטחים מרוצפים מסביב למקווה  
21חדר כושר הכולל ציוד4.6נטו(א)
22חדר כושר ללא ציוד1.4נטו(א)
23במה1.4נטו(א)
24גלריה טכנית ומעברים לתאורה, תחזוקה וכדומה10נטו 
 '''מוסדות חינוך'''   
25כיתה1.25נטו(א)
26חדרי מלאכה4נטו(א)
27מעבדות במוסדות חינוך2.5נטו(א)
 '''גן ילדים'''   
28כיתה בגן ילדים או מעון יום3.3נטו(א)
 '''מוסדות בריאות'''   
29מרפאות9ברוטו(א)
30מחלקות טיפול22ברוטו(א)
31חדרי חולים (שינה)11ברוטו(א)
 '''בית סוהר, בית מעצר'''   
32תא מעצר, תא מאסר4.5נטו תא מעצר או תא מאסר 
 '''מגורים'''   
33בניין דירות18נטו שטח הדירות(א)
34בתי מלון ומעונות סטודנטים18נטו שטח הדירות או החדרים, לפי העניין(א)
35דיור מוגן18שטח הדירות ברוטו(א)
36אולם מיטות באכסניה5נטו אולם(א)
 '''תעשיה'''   
37תעשיה רגילה (כמו משרדים)10נטו אולם ייצור(א)
38תעשיה מיוחדתבהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ־100נטו אולם ייצור(א)
39תעשיה מסוכנתבהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ־100נטו אולם ייצור(א)
40בית מלאכה5נטו אולם ייצור(א)
 '''עסקים'''   
41משרדים10נטו שטח למסחר(א)
 '''אחסון'''   
42אולם אחסון30נטו אולם האחסון(א)
 '''מסחר'''   
43מסחר בקומת מרתף3נטו שטח למסחר לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות(ג)
44מסחר בקומת רחוב3נטו שטח למסחר לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות(ג)
45מסחר בקומה מעל מפלס קומת הרחוב6נטו שטח למסחר לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות(ג)
46קומה או חלק מקומה המשמש רק בעבור אחסון, אזור למשלוח או קבלת סחורה ואשר איננו פתוח לקהל30נטו 
47קניון מקורה כל שטחי המסחר, למעט מעברים המשמשים דרך מוצא בטוח ולמעט מעבר ציבורי משותף.(ג), (ד), (ה), (ו)
אזור המכירה מתחת למפלס הרחוב3
אזור המכירה במפלס הרחוב3
אזור המכירה מעל מפלס הרחוב6
 '''בניינים אחרים'''   
48חניון מקורה וחניון לא מקורה30קומת החניה נטו 
49מקלט או מרחב מוגןשטחו לא ייחשב במניין התפוסה  
50לכל שימוש אחרבהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור אבהתאם לשימוש הדומה לו. 
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 5▦ טבלאות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.2|בטבלה 3.2.12.2}}, יחולו הדרישות האלה:
{{ח:תת|(א)}} בטבלה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ברוטו“ – שטח נטו בתוספת שטח הפרוזדור הסמוך הנמדד בין הקירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נטו“ – שטח פנים החדר או האולם הנמדד בין הקירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין תעשיה רגילה“ – בניין המשמש לתעשיה ברמת סיכון נמוכה או רגילה, והיכול לכלול כמה קומות, כאשר בכל קומה יכולות להיות כמה פעילויות שונות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח למטרה עיקרית“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעשיה מיוחדת“ – בניין המשמש לתעשיה ברמת סיכון נמוכה או רגילה, המשמש לתהליך מסוים, והמאופיין בצפיפות נמוכה של אנשים ומרבית שטח המפעל תפוס במכונות או בציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעשיה מסוכנת“ – תעשיה ברמת סיכון גבוהה (High Hazard);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה מקסימלית“ – התפוסה המחושבת לשימוש זה לפי מקדם התפוסה בטור ב׳ בטבלה תהיה התפוסה המקסימלית.
{{ח:תת|(ב)}} שטחים באולם או בזירת המשחק שאינם משמשים מעברים של דרכי המוצא, המיועדים להצבת כיסאות ניידים, יחושבו לפי 1 מ״ר שטח רצפה מינימלי לנפש.
{{ח:תת|(ב1)}} ניתן להשתמש באולם במערכי ישיבה שונים, ובלבד שכמות המושבים לא תעלה על הכמות המותרת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.2|בטבלה 3.2.12.2}} ומערך הישיבה שבשימוש יעמוד בכל הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|שבפרק ט׳}}, ובכלל זה הדרישות לעניין רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר.
{{ח:תת|(ב2)}} ניתן לחשב את התפוסה לשימוש זה לפי כל מקדם תפוסה המצוי בטווח המצוין בטור ב׳ בטבלה; המקדם שלפיו חושבה התפוסה יפורט בנספח בטיחות אש לבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ג)}} לקביעת התפוסה לבניין המשמש למסחר, שבו קומות החנויות הן קומות רחוב והן נפתחות ישירות החוצה לרחובות במפלסים שונים ולשני צדדים שונים, החישוב ייעשה בנפרד בעבור כל קומה הפתוחה ישירות למפלס הרחוב לפי 3.0 מ״ר לנפש משטח החנויות המיועד למסחר; לעניין פרט זה, ”קומת רחוב“ – קומה עם גישה ישירה מהרחוב שהפרש המפלסים ממנה אל המדרכה אינו עולה על 1.20 מטרים, למעט אזור אחורי המיועד לפריקה וטעינה בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} בקניון מקורה תחושב התפוסה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חישוב התפוסה לגבי מעבר ציבורי משותף ומקורה, שהוא מוגן עשן, ייערך על ידי חלוקת סך כל השטח של כל החנויות בקומה, בתוספת 50% משטחי חנויות עוגן, במקדם הנמוך ביותר לפי הטבלה שלהלן:
{{ח:תתת}} לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חנות עוגן“ – חנות ששטחה למסחר עולה על 2,000 מ״ר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מעבר ציבורי משותף מוגן עשן“ בקניון – מעבר שרוחבו 6 מטרים לפחות וגובהו 6 מטרים לפחות, והכולל סידורי שליטה בעשן, כך שעשן לא יצטבר מתחת לגובה של 2.20 מטרים מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר הנמצאת בחלל המעבר הציבורי המשותף;
{{ח:תתת}} {{ממורכז|'''טבלת מקדמי תפוסה (במ״ר לנפש) בעבור מעבר ציבורי משותף מוגן עשן מקורה בקניון'''}}
{{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th>סה״כ שטח החנויות + 50% משטח חנויות העוגן מחושב במ״ר</th><th>קטן מ־14,000 מ״ר</th><th>גדול מ־14,000 מ״ר קטן מ־28,000 מ״ר</th><th>גדול מ־28,000 מ״ר קטן מ־37,000 מ״ר</th><th>גדול מ־37,000 מ״ר</th></tr>
<tr><td>מקדם התפוסה</td><td>3</td><td>3.95</td><td>5.0</td><td>5.1</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(2)}} חישוב התפוסה בעבור מעבר ציבורי שאיננו מוגן עשן יהיה בהתאם לשימוש של הקומה שנמצא בה המעבר הציבורי.
{{ח:תת|(ה)}} לכל חנות יסופקו דרכי מוצא החוצה, אל השטח המקורה של הקניון או אל מחוץ לבניין, בהתבסס על חישוב התפוסה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.2|טבלה 3.2.12.2}}.
{{ח:תת|(ו)}} לכל חנות עוגן תהיה מערכת דרכי מוצא עצמאית שאיננה מסתמכת על הקניון המקורה בעבור 50% לפחות מן התפוסה.
{{ח:תת|(ז)}} אם משמש אולם ההמתנה להתקהלות נפרדת ושונה מן ההתקהלות באולם השמחות, תחושב התפוסה לאולם ההמתנה לפי 1 מ״ר לנפש.
{{ח:תת|(ח)}} לצורך חישוב תפוסת אולם אסיפות שבו מתחמי פעילות שונים ניתן לכלול שילוב של שניים או יותר משימושים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטח הבר – שטח זה יופחת מהשטח נטו של האולם; לדוגמה שטח A בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
{{ח:תתת|(2)}} אזור ישיבה סביב בר עם מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים – לפי כמות מקומות הישיבה, ובלבד שלא יפחת מ־50 ס״מ אורך בר לכל משתמש; עומק שטח הישיבה יהיה לפחות 50 ס״מ; לדוגמה שטח B בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
{{ח:תתת|(3)}} אזור ישיבה סביב שולחנות אשר כולל מקומות ישיבה מקובעים או לא מקובעים או אזור כיסאות בלבד בלא שולחנות – בשטח אולם של עד 930 מ״ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1 מ״ר לנפש ובשטח אולם של מעל 930 מ״ר יחושב לפי מקדם תפוסה של 1.4 מ״ר לנפש; מדידת השטח נטו לפרט זה תתבצע מנקודה המרוחקת 50 ס״מ מן השולחן כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן; לדוגמה שטח C בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
{{ח:תתת|(4)}} שטח אולם הפנוי מריהוט קבוע או נייד, ובכלל זה מעבר, יחושב לפי מקדם תפוסה של 0.75 מ״ר לנפש; לדוגמה שטח D בתרשים 3.2.12.3 ד׳;
{{ח:תתת|(5)}} רוחב המעבר ורוחב הגישה למעבר יעמדו בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק ט׳}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.3-a.png|303px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.3 א׳ – אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.3-b.png|169px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.3 ב׳ – אולם אסיפות בלא מקומות ישיבה הפנוי מריהוט}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.3-c.jpg|362px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.3 ג׳ – אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים ליד שולחנות או אולם שמחות}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.3-d.png|137px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.3 ד׳}}

3.2.12.4מקדם הרוחב של מרכיבי דרך מוצאתיקונים: תשס״ח־5

(א)הרוחב החופשי המינימלי של כל מרכיבי דרך מוצא מחלק של בניין יחושב בעבור סוג השימוש, כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, על ידי הכפלת מספר האנשים המרבי שבעבורם מיועדת דרך המוצא, המתקבל מחישוב התפוסה לפי פרט 3.2.12.1, במקדם הרוחב הנקוב בטור ב׳ או ג׳ בטבלה, והנמדד בסנטימטרים לנפש, בהתאם למרכיב דרך המוצא; בפרט זה, ”מהלך אופקי“ – לרבות מעבר משופע או כבש ששיפועו אינו עולה על 8%.
(ב)
>
בטבלה זו, ”אזורים בעלי סיכון גבוה“ – אזורים שבהם מאחסנים, מוכרים, מעבדים או מייצרים חומר מסוכן.
סה״כ שטח החנויות + 50% משטח חנויות העוגן מחושב במ״רקטן מ־14,000 מ״רגדול מ־14,000 מ״ר קטן מ־28,000 מ״רגדול מ־28,000 מ״ר קטן מ־37,000 מ״רגדול מ־37,000 מ״ר
מקדם התפוסה33.955.05.1
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרוחב החופשי המינימלי של כל מרכיבי דרך מוצא מחלק של בניין יחושב בעבור סוג השימוש, כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, על ידי הכפלת מספר האנשים המרבי שבעבורם מיועדת דרך המוצא, המתקבל מחישוב התפוסה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.1|פרט 3.2.12.1}}, במקדם הרוחב הנקוב בטור ב׳ או ג׳ בטבלה, והנמדד בסנטימטרים לנפש, בהתאם למרכיב דרך המוצא; בפרט זה, ”מהלך אופקי“ – לרבות מעבר משופע או כבש ששיפועו אינו עולה על 8%.
{{ח:תת|(ב)}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.12.4 – מקדמי רוחב'''}}
{{ח:תת}} <table width="100%">
<tr><th rowspan="2" width="35px">&nbsp;</th><th rowspan="2" width="50%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} השימוש</th><th>{{width=”50%“ | מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקדם רוחב של מדרגות וכבש ששיפועו עולה על 8%</th><th width="50%">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מקדם רוחב של מהלך אופקי</th></tr>
<tr><th>סנטימטרים לנפש</th><th>סנטימטרים לנפש</th></tr>
<tr><td>1</td><td>מחלקה סיעודית בבית חולים</td><td>1.0</td><td>0.5</td></tr>
<tr><td>2</td><td>בית חולים – מחלקה אמבולטרית עם כיסוי במתזים</td><td>0.8</td><td>0.5</td></tr>
<tr><td>3</td><td>בית חולים – מחלקה אמבולטרית בלא כיסוי במתזים</td><td>1.5</td><td>1.3</td></tr>
<tr><td>4</td><td>אזורים בעלי סיכון גבוה (High Hazard)</td><td>1.8</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>5</td><td>כל האחרים</td><td>0.8</td><td>0.5</td></tr>
</table>
{{ח:תת}} בטבלה זו, ”אזורים בעלי סיכון גבוה“ – אזורים שבהם מאחסנים, מוכרים, מעבדים או מייצרים חומר מסוכן.

3.2.12.5אופן חישוב וקביעת רוחב פרוזדורתיקונים: תשס״ח־5

(א)הרוחב החופשי המינימלי של פרוזדור, לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט משנה (ב), או מהרוחב הנקוב בטבלה שבפרט משנה (ג), לפי הרחב מבין השניים.
(ב)רוחבו החופשי המינימלי של פרוזדור יחושב כלהלן:
(1)יחושב סך כל התפוסות של כל החדרים שהפרוזדור משרת אותם;
(2)סך כל התפוסות יחולק במספר דרכי המוצא הנדרשות שאליהן מוביל הפרוזדור, כמתואר בתרשים 3.2.12.5;
(3)לקבלת הרוחב המינימלי של הפרוזדור תוכפל התוצאה המתקבלת בפסקה (2) במקדם הרוחב הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.12.4.
(ג)הרוחב המינימלי של פרוזדור בבניין או בחלק בניין, מהסוג המפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן יהיה כנקוב בטור ב׳:
>
 טור א׳ השימושטור ב׳ מקדם רוחב של מדרגות וכבש ששיפועו עולה על 8%טור ג׳ מקדם רוחב של מהלך אופקי
סנטימטרים לנפשסנטימטרים לנפש
1מחלקה סיעודית בבית חולים1.00.5
2בית חולים – מחלקה אמבולטרית עם כיסוי במתזים0.80.5
3בית חולים – מחלקה אמבולטרית בלא כיסוי במתזים1.51.3
4אזורים בעלי סיכון גבוה (High Hazard)1.81.0
5כל האחרים0.80.5
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרוחב החופשי המינימלי של פרוזדור, לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט משנה (ב), או מהרוחב הנקוב בטבלה שבפרט משנה (ג), לפי הרחב מבין השניים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחבו החופשי המינימלי של פרוזדור יחושב כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} יחושב סך כל התפוסות של כל החדרים שהפרוזדור משרת אותם;
{{ח:תתת|(2)}} סך כל התפוסות יחולק במספר דרכי המוצא הנדרשות שאליהן מוביל הפרוזדור, כמתואר בתרשים 3.2.12.5;
{{ח:תתת|(3)}} לקבלת הרוחב המינימלי של הפרוזדור תוכפל התוצאה המתקבלת בפסקה (2) במקדם הרוחב הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.4|שבפרט 3.2.12.4}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.5.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.5}}
{{ח:תת|(ג)}} הרוחב המינימלי של פרוזדור בבניין או בחלק בניין, מהסוג המפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן יהיה כנקוב בטור ב׳:
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.12.5 – רוחב מינימלי של פרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא'''}}
{{ח:תת}} <table width="100%">
<tr><th>width=”35px“</th><th width="50%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הבניין או חלק הבניין</th><th width="50%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} רוחב הפרוזדור במטרים</th></tr>
<tr><td>1</td><td>בדירת מגורים, פרוזדור המשמש כניסה ראשית</td><td>1.00</td></tr>
<tr><td>2</td><td>בדירת מגורים</td><td>0.90</td></tr>
<tr><td>3</td><td>בניין מגורים, בניין משרדים, בניין תעשיה או בניין מלאכה</td><td>1.10</td></tr>
<tr><td>4</td><td>בניין מסחרי</td><td>1.30</td></tr>
<tr><td>5</td><td>בניין המשמש מוסד ציבורי</td><td>1.30</td></tr>
<tr><td>6</td><td>אגפי כיתות לימוד בבית – ספר יסודי עד תיכון</td><td>2.40</td></tr>
<tr><td>7</td><td>פרוזדור המיועד למעבר מיטות בבית חולים כללי או במחלקה גריאטרית או במחלקה סיעודית בבית אבות</td><td>2.20</td></tr>
<tr><td>8</td><td>בית חולים פסיכיאטרי</td><td>1.80</td></tr>
<tr><td>9</td><td>פרוזדור המיועד לחולים אמבולטוריים בבית חולים</td><td>1.50</td></tr>
<tr><td>10</td><td>דיור מוגן</td><td>1.50</td></tr>
<tr><td>11</td><td>בית אבות</td><td>1.80</td></tr>
<tr><td>12</td><td>מקווה</td><td>0.90</td></tr>
<tr><td>13</td><td>בכל בניין למעט בדירת מגורים, בחלק הבניין שאינו משמש לייעודו הראשי של הבניין</td><td>1.10</td></tr>
<tr><td>14</td><td>בבניין עם מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, לאורך פיר המעלית. אורך הפרוזדור יהיה 1.50 מטרים לפחות.</td><td>1.50</td></tr>
<tr><td>15</td><td>בבניין שמותקנת בו מעלית נושאת אלונקה, רוחב הפרוזדור ממישור דלת המעלית, לאורך פיר המעלית</td><td>2.20</td></tr>
<tr><td>16</td><td>כל בניין אחר</td><td>בהתאם לסוג הבניין הדומה לו ביותר מבין הבניינים המפורטים בטור א׳, על פי החלטת עורך הבקשה</td></tr>
</table>

3.2.12.6רוחב דלת בפרוזדורתיקונים: תשס״ח־5

הותקנה דלת בניצב לכיוון התנועה בפרוזדור, רוחבה יהיה כנדרש בפרט 3.2.1.3.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנה דלת בניצב לכיוון התנועה בפרוזדור, רוחבה יהיה כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.3|בפרט 3.2.1.3}}.

3.2.12.7רוחב דרכי מוצא בבניין בעל שימושים שוניםתיקונים: תשס״ח־5

(א)רוחב מרכיבי דרך מוצא בבניין בעל שימושים שונים ייקבע לפי החישוב המתאים לאותו חלק מהבניין בעל הרוחב החופשי הגדול ביותר.
(ב)בבניין בעל שימושים שונים, בו חלקי הבניין מופרדים על ידי מחיצת אש, רוחב מרכיבי דרך מוצא לכל חלק מבניין ייקבע לפי החישוב המתאים לשימוש הנעשה באותו חלק של הבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב מרכיבי דרך מוצא בבניין בעל שימושים שונים ייקבע לפי החישוב המתאים לאותו חלק מהבניין בעל הרוחב החופשי הגדול ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין בעל שימושים שונים, בו חלקי הבניין מופרדים על ידי מחיצת אש, רוחב מרכיבי דרך מוצא לכל חלק מבניין ייקבע לפי החישוב המתאים לשימוש הנעשה באותו חלק של הבניין.

3.2.12.8רוחב מעבר המהווה חלק מדרך מוצאתיקונים: תשס״ח־5

(א)רוחב מעבר בבניין, המהווה חלק מדרך מוצא, יהיה לפחות 1.10 מטרים; דרישה זו אינה חלה על דלתות, שרוחבן בהתאם לקבוע בפרטים 3.2.1.1 עד 3.2.1.3. ואינה חלה בדירת מגורים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) רוחב מעבר המשרת עד 10 אנשים, ושאורכו אינו עולה על 15 מטרים, יהיה 0.90 מטרים לפחות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב מעבר בבניין, המהווה חלק מדרך מוצא, יהיה לפחות 1.10 מטרים; דרישה זו אינה חלה על דלתות, שרוחבן בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.1|בפרטים 3.2.1.1 עד 3.2.1.3}}. ואינה חלה בדירת מגורים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) רוחב מעבר המשרת עד 10 אנשים, ושאורכו אינו עולה על 15 מטרים, יהיה 0.90 מטרים לפחות.

3.2.12.9גובה מעבר ופרוזדורתיקונים: תשס״ח־5

(א)גובה מזקף ראש של מעבר ופרוזדור יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט הגובה מתחת למשקופים.
(ב)הנמכות מקומיות של התקרה או התקנת מערכות מכניות כגון רכיבי תאורה, רכיבי מיזוג אוויר, מתזים, שלטים וכיוצא באלה, יותרו, בתנאי שגובה מזקף הראש יהיה 2 מטרים לפחות.
(ג)גובה מזקף הראש בפרט משנה (א) יישמר בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה בכל חלק של הבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גובה מזקף ראש של מעבר ופרוזדור יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט הגובה מתחת למשקופים.
{{ח:תת|(ב)}} הנמכות מקומיות של התקרה או התקנת מערכות מכניות כגון רכיבי תאורה, רכיבי מיזוג אוויר, מתזים, שלטים וכיוצא באלה, יותרו, בתנאי שגובה מזקף הראש יהיה 2 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} גובה מזקף הראש בפרט משנה (א) יישמר בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה בכל חלק של הבניין.

3.2.12.10אופן מדידת רוחב מעבר ופרוזדורתיקונים: תשס״ח־5

(א)מדידת רוחב מעבר ופרוזדור תיערך בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה ובין ציפויי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10.
(ב)תותר הבלטת מסעדים המותקנים לאורך צדי המעבר והפרוזדור עד 9 סנטימטרים מפני ציפוי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10; הבלטה זו לא גורעת מרוחבו של המעבר והפרוזדור.
(ג)במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר לפי תרשים 3.2.1.10 א׳.
(ד)תותר הבלטת דלת הפתוחה למעבר ולפרוזדור לפי תרשים 3.2.1.10 ב׳.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מדידת רוחב מעבר ופרוזדור תיערך בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה ובין ציפויי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10.
{{ח:תת|(ב)}} תותר הבלטת מסעדים המותקנים לאורך צדי המעבר והפרוזדור עד 9 סנטימטרים מפני ציפוי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10; הבלטה זו לא גורעת מרוחבו של המעבר והפרוזדור.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.12.10.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.12.10}}
{{ח:תת|(ג)}} במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר לפי תרשים 3.2.1.10 א׳.
{{ח:תת|(ד)}} תותר הבלטת דלת הפתוחה למעבר ולפרוזדור לפי תרשים 3.2.1.10 ב׳.
סימן י״ג: מספר דרכי מוצא

3.2.13.1כלליתיקונים: תשס״ח־5

מספר דרכי מוצא מבניין או מחלק בניין יהיה לפי דרישות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר דרכי מוצא מבניין או מחלק בניין יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יג|סימן זה}}.

3.2.13.2מספר פתחי היציאה מחדר או מחלק בנייןתיקונים: תשס״ח־5

(א)לא יפחת משניים מספר פתחי יציאה מחדר או מחלק בניין המופרד באמצעות קירות ודלתות, שנתקיימו לגביו אחד או יותר מהתנאים האלה:
(1)הוא מיועד להכיל 50 איש או יותר;
(2)הוא מיועד לאחסון חומרים מסוכנים, לייצורם או לשימוש בהם וגודלו עולה על 20 מ״ר.
(ב)לא יפחת משלושה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.
(ג)לא יפחת מארבעה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־1,000 איש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפחת משניים מספר פתחי יציאה מחדר או מחלק בניין המופרד באמצעות קירות ודלתות, שנתקיימו לגביו אחד או יותר מהתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מיועד להכיל 50 איש או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מיועד לאחסון חומרים מסוכנים, לייצורם או לשימוש בהם וגודלו עולה על 20 מ״ר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת משלושה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפחת מארבעה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ־1,000 איש.

3.2.13.3מספר דרכי מוצא מקומהתיקונים: תשס״ח־5

(א)לא יפחת משניים מספר דרכי מוצא מקומה בבניין, למעט במקרים האלה:
(1)בניין מגורים שאינו רב־קומות;
(2)בניין שאינו רב־קומות שבו מספר האנשים המרבי שקומה כלשהי מיועדת להכיל אינו עולה על 30, ושמרחק ההליכה מכל נקודה בקומה אל מוצא בטוח או אל יציאה אינו עולה על 30 מטרים.
(ב)לא יפחת משלוש מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.
(ג)לא יפחת מארבע מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־1,000 איש.
(ד)מספר דרכי המוצא בקומה לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחדר או מחלק בניין הכלול בתוכה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפחת משניים מספר דרכי מוצא מקומה בבניין, למעט במקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בניין מגורים שאינו רב־קומות;
{{ח:תתת|(2)}} בניין שאינו רב־קומות שבו מספר האנשים המרבי שקומה כלשהי מיועדת להכיל אינו עולה על 30, ושמרחק ההליכה מכל נקודה בקומה אל מוצא בטוח או אל יציאה אינו עולה על 30 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפחת משלוש מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־500 איש אך לא יותר מ־1,000 איש.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפחת מארבע מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ־1,000 איש.
{{ח:תת|(ד)}} מספר דרכי המוצא בקומה לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחדר או מחלק בניין הכלול בתוכה.

3.2.13.4מספר דרכי מוצא מבנייןתיקונים: תשס״ח־5

(א)מספר דרכי המוצא מבניין לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחלק בניין או מקומה הכלולים בו.
(ב)ממבואת מעלית תותקן דרך מוצא אחת לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מספר דרכי המוצא מבניין לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחלק בניין או מקומה הכלולים בו.
{{ח:תת|(ב)}} ממבואת מעלית תותקן דרך מוצא אחת לפחות.

3.2.13.5מחיצה ניידתתיקונים: תשס״ח־5

(א)הותקנה מחיצה ניידת לחלוקת חדר או חלל, בכל חלק של החדר או החלל לאחר החלוקה יתקיימו דרישות מספר דרכי מוצא המפורטות בסימן זה, דרישות מיקום דרכי מוצא המפורטות בסימן י״ד ודרישות מרחקי הליכה המפורטות בסימן ט״ו.
(ב)במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח המאפשרים מעבר בין צד אחד של החדר המחולק למשנהו; פתח זה ייחשב במניין פתחי היציאה מהחדר לאחר החלוקה ובלבד שתפוסת החלק שממנו אין מעבר ישיר לפרוזדור איננה עולה על 20 איש.
(ג)מחיצה ניידת לא תחסום מעבר או פרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח באותה קומה.
(ד)במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרק ו׳ לעניין חומרי גמר בבניין.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הותקנה מחיצה ניידת לחלוקת חדר או חלל, בכל חלק של החדר או החלל לאחר החלוקה יתקיימו דרישות מספר דרכי מוצא המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יג|בסימן זה}}, דרישות מיקום דרכי מוצא המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יד|בסימן י״ד}} ודרישות מרחקי הליכה המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח המאפשרים מעבר בין צד אחד של החדר המחולק למשנהו; פתח זה ייחשב במניין פתחי היציאה מהחדר לאחר החלוקה ובלבד שתפוסת החלק שממנו אין מעבר ישיר לפרוזדור איננה עולה על 20 איש.
{{ח:תת|(ג)}} מחיצה ניידת לא תחסום מעבר או פרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח באותה קומה.
{{ח:תת|(ד)}} במחיצה ניידת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ו|פרק ו׳}} לעניין חומרי גמר בבניין.
סימן י״ד: מיקום דרכי מוצא

3.2.14.1מיקום דרכי מוצאתיקונים: תשס״ח־5

(א)גישה למוצא בטוח או ליציאה תהיה באמצעות מעבר או פרוזדור ולא דרך חדרים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), יותר מעבר בגישה למוצא בטוח דרך חדר אחד סמוך, בתנאי ששני החדרים משמשים חלק מאותה יחידה תפקודית, או דרך מבואה (לובי), ובלבד שהחדרים אינם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים ואינם ניתנים לנעילה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 א׳.
(ג)נדרשות שתי דרכי מוצא מחדר או אולם, דלתות היציאה ימוקמו באופן שהמרחק הקטן ביותר בין דלת יציאה אחת לשניה (להלן בפרט זה – המרחק המינימלי) לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר באותו חדר או אולם; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מחדר או אולם, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה כמתואר בתרשימים 3.2.14.1 ב׳ ו־3.2.14.1 ג׳.
(ד)נדרשות שתי דרכי מוצא מקומה, דלתות היציאה מהקומה ימוקמו באופן שהמרחק המינימלי לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר בקומה; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מקומה, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה; לעניין פרט זה, דלת היציאה מהקומה אפשר שתהיה דלת הנפתחת אל מוצא בטוח, דלת יציאה חיצונית, פתח יציאה חיצוני, תחילתו של חדר מדרגות לא מוגן, או תחילתה של יציאה כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ד׳.
(ה)על אף האמור בפרט משנה (ד) לעניין אופן מדידת המרחק בין דלתות היציאה, אם דלתות היציאה מחוברות ביניהן בעזרת פרוזדור בעל עמידות אש של 60 דקות, יימדד המרחק המינימלי לאורך מסלול ההליכה בפרוזדור כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ה׳.
(ו)על אף האמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), בבניין שמותקנת בו, בכל שטח הבניין, מערכת מתזים או בבניין המיועד למוסדות חינוך, שהותקנו בו, בפרוזדורים ובמבואות, סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה׳, המרחק בין הדלתות כאמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), לא יפחת משליש אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות בחדר, באולם או בקומה בהתאמה.
(ז)בקומה שבה דלתות היציאה למוצא בטוח ממוקמות בשני אגפי אש המופרדים זה מזה, ובמחיצת האש מותקנת דלת אש, המאפשרת מעבר בין אגף אחד לאגף שני, לא יחולו מגבלות המרחק המינימלי המפורטות בפרטי משנה (ד) ו־(ו).
(ח)חדרי מדרגות משולבים בצורת מספריים ייחשבו כשני מוצאים בטוחים נפרדים אם הם מופרדים זה מזה למעבר אש ועשן, בכל מרכיביהם; ההפרדה בין חדרי המדרגות המשולבים תהיה על ידי אלמנט עמיד אש למשך 120 דקות לפחות.
(ט)אם נדרשים בבניין שני מוצאים בטוחים או יותר, תתאפשר גישה חופשית מכל חלל מאויש בקומה אל שני מוצאים בטוחים לפחות.
(י)אם בין שני מוצאים בטוחים מקשר פרוזדור שאורכו עולה על 50 מטרים, תחולק הקומה על ידי מחיצת אש ובפרוזדור תותקן דלת אש; כל תוספת של 50 מטרים לאורך הפרוזדור תחולק בהתאמה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ו׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גישה למוצא בטוח או ליציאה תהיה באמצעות מעבר או פרוזדור ולא דרך חדרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), יותר מעבר בגישה למוצא בטוח דרך חדר אחד סמוך, בתנאי ששני החדרים משמשים חלק מאותה יחידה תפקודית, או דרך מבואה (לובי), ובלבד שהחדרים אינם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים ואינם ניתנים לנעילה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-a.jpg|361px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 א׳}}
{{ח:תת|(ג)}} נדרשות שתי דרכי מוצא מחדר או אולם, דלתות היציאה ימוקמו באופן שהמרחק הקטן ביותר בין דלת יציאה אחת לשניה (להלן בפרט זה – המרחק המינימלי) לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר באותו חדר או אולם; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מחדר או אולם, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה כמתואר בתרשימים 3.2.14.1 ב׳ ו־3.2.14.1 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-b.jpg|180px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ג׳}}
{{ח:תת|(ד)}} נדרשות שתי דרכי מוצא מקומה, דלתות היציאה מהקומה ימוקמו באופן שהמרחק המינימלי לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר בקומה; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מקומה, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה; לעניין פרט זה, דלת היציאה מהקומה אפשר שתהיה דלת הנפתחת אל מוצא בטוח, דלת יציאה חיצונית, פתח יציאה חיצוני, תחילתו של חדר מדרגות לא מוגן, או תחילתה של יציאה כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ד׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-d.jpg|379px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ד׳}}
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט משנה (ד) לעניין אופן מדידת המרחק בין דלתות היציאה, אם דלתות היציאה מחוברות ביניהן בעזרת פרוזדור בעל עמידות אש של 60 דקות, יימדד המרחק המינימלי לאורך מסלול ההליכה בפרוזדור כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ה׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-e.jpg|379px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ה׳}}
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), בבניין שמותקנת בו, בכל שטח הבניין, מערכת מתזים או בבניין המיועד למוסדות חינוך, שהותקנו בו, בפרוזדורים ובמבואות, סידורי שליטה בעשן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה|בפרק ה׳}}, המרחק בין הדלתות כאמור בפרטי משנה (ג) ו־(ד), לא יפחת משליש אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות בחדר, באולם או בקומה בהתאמה.
{{ח:תת|(ז)}} בקומה שבה דלתות היציאה למוצא בטוח ממוקמות בשני אגפי אש המופרדים זה מזה, ובמחיצת האש מותקנת דלת אש, המאפשרת מעבר בין אגף אחד לאגף שני, לא יחולו מגבלות המרחק המינימלי המפורטות בפרטי משנה (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ח)}} חדרי מדרגות משולבים בצורת מספריים ייחשבו כשני מוצאים בטוחים נפרדים אם הם מופרדים זה מזה למעבר אש ועשן, בכל מרכיביהם; ההפרדה בין חדרי המדרגות המשולבים תהיה על ידי אלמנט עמיד אש למשך 120 דקות לפחות.
{{ח:תת|(ט)}} אם נדרשים בבניין שני מוצאים בטוחים או יותר, תתאפשר גישה חופשית מכל חלל מאויש בקומה אל שני מוצאים בטוחים לפחות.
{{ח:תת|(י)}} אם בין שני מוצאים בטוחים מקשר פרוזדור שאורכו עולה על 50 מטרים, תחולק הקומה על ידי מחיצת אש ובפרוזדור תותקן דלת אש; כל תוספת של 50 מטרים לאורך הפרוזדור תחולק בהתאמה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ו׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.14.1-f.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.14.1 ו׳}}

3.2.14.2דרכי מוצא נגישות בבנייןתיקונים: תשס״ח־5

אם נדרשות בבניין דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, יתקיימו בהן הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.14.3, 3.2.14.4 ו־3.2.14.5.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם נדרשות בבניין דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, יתקיימו בהן הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.14.3|בפרטים 3.2.14.3}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.14.4|3.2.14.4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.14.5|ו־3.2.14.5}}.

3.2.14.3מספר דרכי מוצא נגישותתיקונים: תשס״ח־5

(א)מכל חלק נגיש בבניין, יהיו לפחות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות וגישה אחת לפחות לאזור מחסה נגיש.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1)גישה לדרכי מוצא בטוח הנגישות לאנשים עם מוגבלות, אפשר שתהיה משותפת, במגבלות האורך המותר למהלך משותף, כמפורט בסימן ט״ו;
(2)בבניין או חלק מבניין שבעבורו נדרשת דרך מוצא אחת בלבד, תותקן דרך מוצא נגישה אחת לאנשים עם מוגבלות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכל חלק נגיש בבניין, יהיו לפחות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות וגישה אחת לפחות לאזור מחסה נגיש.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} גישה לדרכי מוצא בטוח הנגישות לאנשים עם מוגבלות, אפשר שתהיה משותפת, במגבלות האורך המותר למהלך משותף, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו}};
{{ח:תתת|(2)}} בבניין או חלק מבניין שבעבורו נדרשת דרך מוצא אחת בלבד, תותקן דרך מוצא נגישה אחת לאנשים עם מוגבלות.

3.2.14.4מרחק בין כניסות לדרכי מוצא בטוחתיקונים: תשס״ח־5

אם נדרשות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, המרחק בין המוצאים הבטוחים יהיה כמפורט בסימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם נדרשות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, המרחק בין המוצאים הבטוחים יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יד|בסימן זה}}.

3.2.14.5המשכיות דרך מוצא נגישהתיקונים: תשס״ח־5

נדרשת דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלות, יהיה נתיבה המשכי מכל מקום נגיש בבניין אל מחוץ לבניין או אל אזור מחסה נגיש וממנו, באמצעות דרך מוצא, אל מחוץ לבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נדרשת דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלות, יהיה נתיבה המשכי מכל מקום נגיש בבניין אל מחוץ לבניין או אל אזור מחסה נגיש וממנו, באמצעות דרך מוצא, אל מחוץ לבניין.
סימן ט״ו: מרחקי הליכה

3.2.15.1מרחקי הליכה בבנייןתיקונים: תשס״ח־5

מרחק הליבה בבניין לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרחק הליבה בבניין לא יעלה על הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.5|שבפרט 3.2.15.5}}, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א׳ ו־3.2.15.1 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.1-a.jpg|363px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.1 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.1-b.jpg|375px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.1 ב׳}}

3.2.15.2פרוזדור ללא מוצאתיקונים: תשס״ח־5

אורך פרוזדור ללא מוצא לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשים 3.2.15.2 א׳; ואולם פרוזדור שאורכו קטן מרוחבו פי שניים וחצי כמתואר בתרשים 3.2.15.2 ב׳ לא ייחשב פרוזדור ללא מוצא.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אורך פרוזדור ללא מוצא לא יעלה על הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.5|שבפרט 3.2.15.5}}, כמתואר בתרשים 3.2.15.2 א׳; ואולם פרוזדור שאורכו קטן מרוחבו פי שניים וחצי כמתואר בתרשים 3.2.15.2 ב׳ לא ייחשב פרוזדור ללא מוצא.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.2-a.jpg|355px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.2 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.2-b.jpg|376px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.2 ב׳}}

3.2.15.3מהלך משותףתיקונים: תשס״ח־5

(א)בחלק מבניין שנדרשים בו שתי דרכי מוצא או יותר, אורך מהלך משותף לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5, כמתואר בתרשימים 3.2.15.3 א׳, 3.2.15.3 ב׳ ו־3.2.15.3 ג׳.
(ב)לעניין מהלך משותף נגיש ראה פרט 3.2.14.3(ב)(1).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחלק מבניין שנדרשים בו שתי דרכי מוצא או יותר, אורך מהלך משותף לא יעלה על הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.5|שבפרט 3.2.15.5}}, כמתואר בתרשימים 3.2.15.3 א׳, 3.2.15.3 ב׳ ו־3.2.15.3 ג׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.3-a.jpg|364px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.3-b.jpg|357px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.3 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.3-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.3 ג׳}}
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מהלך משותף נגיש ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.14.3|פרט 3.2.14.3(ב)(1)}}.

3.2.15.4מרחק הליכה בבניין עם מערכת מתזיםתיקונים: תשס״ח־5

בבניין שבכל שטחו מותקנת מערכת מתזים, מרחק ההליכה, מהלך משותף ופרוזדור ללא מוצא לא יעלו על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין שבכל שטחו מותקנת מערכת מתזים, מרחק ההליכה, מהלך משותף ופרוזדור ללא מוצא לא יעלו על הקבוע בטבלה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.5|שבפרט 3.2.15.5}}.

3.2.15.5אופן מדידת מרחק הליכה ומהלך משותףתיקונים: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

(א)מרחק ההליכה יימדד על גבי הרצפה, לאורך הקו המרכזי של מסלול ההליכה הטבעי, המתחיל במרחק של 30 סנטימטרים מהנקודה הרחוקה ביותר הניתנת לאכלוס, בקשת המרוחקת 30 סנטימטרים ממזוזת הדלת והנגמרת במרכז דלת האש או במרכז דלת יציאה חיצונית כמתואר בתרשים 3.2.15.5 א׳.
(ב)אם במסלול מרחק ההליכה או המהלך המשותף כלולות מדרגות או מישור משופע, יימדד מרחק ההליכה או המהלך המשותף, לאורך סיפי המדרגות או במקביל למישור המשופע, כמתואר בתרשים 3.2.15.5 ב׳.
(ג)אורך מהלך משותף יימדד באופן זהה למדידת מרחק הליכה בבניין ועד לנקודת הפיצול.
(ד)בבניין בעל שימוש מעורב –
(1)אשר השימושים השונים הופרדו זה מזה באמצעות אלמנט עמיד אש, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג הייעוד בכל חלק מהבניין בנפרד;
(2)אשר השימושים השונים שבו לא הופרדו זה מזה, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג השימוש שהמרחקים שנקבעו בעבורו הם הקצרים ביותר מבין כל השימושים בבניין.
(ה)מרחקי ההליכה ואורכם של פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף יהיו כקבוע בטבלה שלהלן ובכפוף להערות בפרט משנה (ו):
>
(ו)המרחקים המפורטים בטבלה שבפרט משנה (ה) לעיל כפופים להערות המפורטות להלן:
(1)במהלך משותף יתקיימו דרישות סימן כ״ד לפרק ט׳;
(2)מותר פרוזדור ללא מוצא ומעבר ללא מוצא באורך של עד 6 מטרים;
(3)לא הותקנה מערכת מתזים, אך הותקנה מערכת גילוי ושליטה בעשן בפרוזדורים כמפורט בפרק ה׳ ”מערכות שליטה בעשן“, מרחק ההליכה יהיה 60 מטרים, אורך הפרוזדור ללא מוצא יהיה 15 מטרים, ואורך המהלך המשותף יהיה 30 מטרים;
(4)פרוזדור המשמש למהלך משותף –
(א)בבניין מגורים – המדידה תתבצע מדלת היציאה מדירת מגורים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
(ב)בבתי מלון או מעונות סטודנטים – המדידה תתבצע מדלת היציאה של חדר או של מקבץ חדרים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
(5)לעניין פרט זה, ”בית הארחה“ – בניין בתפוסה של עד 16 אורחים ועד 2 קומות;
(6)בבניין תותקן מערכת סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה׳ ”מערכות שליטה בעשן“;
(7)המעבר הציבורי המשותף יהיה מוגן עשן כנדרש בפרט 3.2.12.3(ד);
(8)מרחק ההליכה בתוך חנות עד 60 מטרים; מרחק ההליכה במעבר הציבורי המשותף עד 60 מטרים;
(9)לעניין פרט זה, ”תעשיה רגילה“ – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א);
(10)לעניין פרט זה, ”תעשיה מיוחדת“ – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א), וגובה תקרת הבניין או גובה תחתית החלק התחתון ביותר של שלד הגג, הוא 8 מטרים לפחות, מעל מפלס הרצפה;
(11)לעניין פרט זה, ”תעשיה מסוכנת“ – כהגדרתה בפרט 3.2.12.3(א);
(12)בחניון מקורה פתוח, הקירות החיצוניים יהיו פתוחים לאוויר החופשי ב־40% משטחם בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו כך שתימנע הצטברות עשן.
width=”35px“טור א׳ סוג הבניין או חלק הבנייןטור ב׳ רוחב הפרוזדור במטרים
1בדירת מגורים, פרוזדור המשמש כניסה ראשית1.00
2בדירת מגורים0.90
3בניין מגורים, בניין משרדים, בניין תעשיה או בניין מלאכה1.10
4בניין מסחרי1.30
5בניין המשמש מוסד ציבורי1.30
6אגפי כיתות לימוד בבית – ספר יסודי עד תיכון2.40
7פרוזדור המיועד למעבר מיטות בבית חולים כללי או במחלקה גריאטרית או במחלקה סיעודית בבית אבות2.20
8בית חולים פסיכיאטרי1.80
9פרוזדור המיועד לחולים אמבולטוריים בבית חולים1.50
10דיור מוגן1.50
11בית אבות1.80
12מקווה0.90
13בכל בניין למעט בדירת מגורים, בחלק הבניין שאינו משמש לייעודו הראשי של הבניין1.10
14בבניין עם מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, לאורך פיר המעלית. אורך הפרוזדור יהיה 1.50 מטרים לפחות.1.50
15בבניין שמותקנת בו מעלית נושאת אלונקה, רוחב הפרוזדור ממישור דלת המעלית, לאורך פיר המעלית2.20
16כל בניין אחרבהתאם לסוג הבניין הדומה לו ביותר מבין הבניינים המפורטים בטור א׳, על פי החלטת עורך הבקשה
↺ פנימיות: 7▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מרחק ההליכה יימדד על גבי הרצפה, לאורך הקו המרכזי של מסלול ההליכה הטבעי, המתחיל במרחק של 30 סנטימטרים מהנקודה הרחוקה ביותר הניתנת לאכלוס, בקשת המרוחקת 30 סנטימטרים ממזוזת הדלת והנגמרת במרכז דלת האש או במרכז דלת יציאה חיצונית כמתואר בתרשים 3.2.15.5 א׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.5-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.5 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} אם במסלול מרחק ההליכה או המהלך המשותף כלולות מדרגות או מישור משופע, יימדד מרחק ההליכה או המהלך המשותף, לאורך סיפי המדרגות או במקביל למישור המשופע, כמתואר בתרשים 3.2.15.5 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.5-b.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.5 ב׳}}
{{ח:תת|(ג)}} אורך מהלך משותף יימדד באופן זהה למדידת מרחק הליכה בבניין ועד לנקודת הפיצול.
{{ח:תת|(ד)}} בבניין בעל שימוש מעורב –
{{ח:תתת|(1)}} אשר השימושים השונים הופרדו זה מזה באמצעות אלמנט עמיד אש, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג הייעוד בכל חלק מהבניין בנפרד;
{{ח:תתת|(2)}} אשר השימושים השונים שבו לא הופרדו זה מזה, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג השימוש שהמרחקים שנקבעו בעבורו הם הקצרים ביותר מבין כל השימושים בבניין.
{{ח:תת|(ה)}} מרחקי ההליכה ואורכם של פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף יהיו כקבוע בטבלה שלהלן ובכפוף להערות בפרט משנה (ו):
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.2.15.5 – מרחקי הליכה, פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף 7.6.05'''}}
{{ח:תת}} <table>
<tr><th rowspan="2">&nbsp;</th><th rowspan="2">השימוש</th><th colspan="2">מרחק הליכה במטרים</th><th colspan="2">פרוזדור ללא מוצא במטרים</th><th colspan="2">מהלך משותף במטרים</th></tr>
<tr><th>עם מתזים</th><th>ללא מתזים</th><th>עם מתזים</th><th>ללא מתזים</th><th>עם מתזים</th><th>ללא מתזים</th></tr>
<tr><td>1</td><td>התקהלות</td><td>60 {{ש}} ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק ט׳}}</td><td>30 {{ש}} ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק ט׳}}</td><td>6 {{ש}} {{מוקטן|הערה (2)}}</td><td>6 {{ש}} {{מוקטן|הערה (2)}}</td><td>6 מטרים ליותר מ־50 איש. {{ש}} 23 מטרים לפחות מ־50 איש. {{ש}} {{מוקטן|הערה (1)}}</td><td>6 מטרים ליותר מ־50 איש. {{ש}} 23 מטרים לפחות מ־50 איש. {{ש}} {{מוקטן|הערה (1)}}</td></tr>
<tr><td>2</td><td>גני ילדים ומעונות יום</td><td>60 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.6|ופרט 3.2.15.6}}</td><td>35 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.6|ופרט 3.2.15.6}}</td><td>15</td><td>6</td><td>30</td><td>23</td></tr>
<tr><td>3</td><td>חינוך</td><td>60 {{ש}} {{מוקטן|הערה (3)}}</td><td>35</td><td>15 {{ש}} {{מוקטן|הערה (3)}}</td><td>6</td><td>30 {{ש}} {{מוקטן|הערה (3)}}</td><td>23</td></tr>
<tr><td>4</td><td>בריאות בתי חולים</td><td>60 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.7|ופרט 3.2.15.7}}</td><td>אסור</td><td>9</td><td>אסור</td><td>ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.7|פרט 3.2.15.7}}</td><td>אסור</td></tr>
<tr><td>5</td><td>בריאות אמבולטורי מרפאות</td><td>60 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.8|ופרט 3.2.15.8}}</td><td>45 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.8|ופרט 3.2.15.8}}</td><td>15</td><td>6</td><td>30</td><td>23</td></tr>
<tr><td>6</td><td>מגורים חד־משפחתי ודו־משפחתי</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td></tr>
<tr><td>7</td><td>מגורים בניין דירות</td><td>98 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.9|פרט 3.2.15.9}}</td><td>50 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.9|פרט 3.2.15.9}}</td><td>15</td><td>10</td><td>15 {{ש}} {{מוקטן|הערה (4)}}</td><td>11 {{ש}} {{מוקטן|הערה (4)}}</td></tr>
<tr><td>8</td><td>דיור מוגן, ובתי אבות</td><td>98 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.10|ופרט 3.2.15.10}}</td><td>30</td><td>15</td><td>6</td><td>38</td><td>אסור</td></tr>
<tr><td>9</td><td>דיור מוגן – צמוד קרקע, חד־משפחתי ודו־משפחתי</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td></tr>
<tr><td>10</td><td>מעונות סטודנטים</td><td>98 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.11|ופרט 3.2.15.11}}</td><td>30 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.11|ופרט 3.2.15.11}}</td><td>15</td><td>6</td><td>15 {{ש}} {{מוקטן|הערה (4)}}</td><td>11 {{ש}} {{מוקטן|הערה (4)}}</td></tr>
<tr><td>11</td><td>בתי הארחה {{ש}} {{מוקטן|{{ח:הערה|[צ״ל: הערה]}} (5)}}</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td><td>אין דרישה</td></tr>
<tr><td>12</td><td>בתי מלון</td><td>98 {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.11|ופרט 3.2.15.11}}</td><td>30</td><td>15</td><td>6</td><td>15 {{ש}} {{מוקטן|הערה (4)}}</td><td>11 {{ש}} {{מוקטן|הערה (4)}}</td></tr>
<tr><td>13</td><td>מסחר</td><td>60 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>30</td><td>15 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>6</td><td>30 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>23</td></tr>
<tr><td>14</td><td>מסחר – קניון</td><td>120 {{ש}} {{מוקטן|הערות (6) (7) (8)}}</td><td>אסור</td><td>13 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>אסור</td><td>30 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>אסור</td></tr>
<tr><td>15</td><td>תעסוקה ומשרדים</td><td>90 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>30</td><td>15 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>6</td><td>30 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>23</td></tr>
<tr><td>16</td><td>תעשיה רגילה {{ש}} {{מוקטן|הערה (9)}}</td><td>75 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}} {{ש}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.15.12|פרט 3.2.15.12}}</td><td>30</td><td>15 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>15</td><td>30 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>15</td></tr>
<tr><td>17</td><td>תעשיה מיוחדת {{ש}} {{מוקטן|הערה (10)}}</td><td>120 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>60</td><td>15 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>15</td><td>30 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>15</td></tr>
<tr><td>18</td><td>תעשיה מסוכנת {{ש}} {{מוקטן|הערה (11)}}</td><td>23</td><td>אסור</td><td>אסור</td><td>אסור</td><td>אסור</td><td>אסור</td></tr>
<tr><td>19</td><td>אחסון טובין – רמת סיכון נמוכה ורגילה</td><td>120 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>30</td><td>30 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>15</td><td>30 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>15</td></tr>
<tr><td>20</td><td>אחסון חומרים מסוכנים רמת סיכון גבוהה</td><td>30 {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>אסור</td><td>אסור {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>אסור</td><td>אסור {{ש}} {{מוקטן|הערה (6)}}</td><td>אסור</td></tr>
<tr><td>21</td><td>חניון מקורה פתוח {{ש}} {{מוקטן|הערה (12)}}</td><td>120</td><td>60</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td></tr>
<tr><td>22</td><td>חניון סגור</td><td>60</td><td>30</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td></tr>
<tr><td>23</td><td>כל שימוש אחר</td><td colspan="6">יהיה בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטבלה</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ו)}} המרחקים המפורטים בטבלה שבפרט משנה (ה) לעיל כפופים להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} במהלך משותף יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כד|סימן כ״ד לפרק ט׳}};
{{ח:תתת|(2)}} מותר פרוזדור ללא מוצא ומעבר ללא מוצא באורך של עד 6 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} לא הותקנה מערכת מתזים, אך הותקנה מערכת גילוי ושליטה בעשן בפרוזדורים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה|בפרק ה׳ ”מערכות שליטה בעשן“}}, מרחק ההליכה יהיה 60 מטרים, אורך הפרוזדור ללא מוצא יהיה 15 מטרים, ואורך המהלך המשותף יהיה 30 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} פרוזדור המשמש למהלך משותף –
{{ח:תתתת|(א)}} בבניין מגורים – המדידה תתבצע מדלת היציאה מדירת מגורים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
{{ח:תתתת|(ב)}} בבתי מלון או מעונות סטודנטים – המדידה תתבצע מדלת היציאה של חדר או של מקבץ חדרים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין פרט זה, ”בית הארחה“ – בניין בתפוסה של עד 16 אורחים ועד 2 קומות;
{{ח:תתת|(6)}} בבניין תותקן מערכת סידורי שליטה בעשן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה|בפרק ה׳ ”מערכות שליטה בעשן“}};
{{ח:תתת|(7)}} המעבר הציבורי המשותף יהיה מוגן עשן כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(ד)}};
{{ח:תתת|(8)}} מרחק ההליכה בתוך חנות עד 60 מטרים; מרחק ההליכה במעבר הציבורי המשותף עד 60 מטרים;
{{ח:תתת|(9)}} לעניין פרט זה, ”תעשיה רגילה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(א)}};
{{ח:תתת|(10)}} לעניין פרט זה, ”תעשיה מיוחדת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(א)}}, וגובה תקרת הבניין או גובה תחתית החלק התחתון ביותר של שלד הגג, הוא 8 מטרים לפחות, מעל מפלס הרצפה;
{{ח:תתת|(11)}} לעניין פרט זה, ”תעשיה מסוכנת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.3|בפרט 3.2.12.3(א)}};
{{ח:תתת|(12)}} בחניון מקורה פתוח, הקירות החיצוניים יהיו פתוחים לאוויר החופשי ב־40% משטחם בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו כך שתימנע הצטברות עשן.

3.2.15.6מרחק הליכה בגני ילדיםתיקונים: תשס״ח־5

(א)בגני ילדים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)המרחק מכל דלת יציאה של החדר המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, עד הכניסה למוצא בטוח או עד דלת יציאה חיצונית, לא יעלה על 30 מטרים;
(2)המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 35 מטרים;
(3)המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 25 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בגני ילדים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק מכל דלת יציאה של החדר המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, עד הכניסה למוצא בטוח או עד דלת יציאה חיצונית, לא יעלה על 30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 35 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 25 מטרים.

3.2.15.7מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חוליםתיקונים: תשס״ח־5

בבתי חולים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, לבין מוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים;
(2)המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 60 מטרים;
(3)המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים;
(4)המרחק מכל נקודה במקבץ חדרים המשמשים לשינה עם יציאה אחת משותפת, עד דלת היציאה המשותפת של אותו מקבץ, לא יעלה על 30 מטרים, כמתואר בתרשים 3.2.15.7.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבתי חולים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, לבין מוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 60 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים;
{{ח:תת|(4)}} המרחק מכל נקודה במקבץ חדרים המשמשים לשינה עם יציאה אחת משותפת, עד דלת היציאה המשותפת של אותו מקבץ, לא יעלה על 30 מטרים, כמתואר בתרשים 3.2.15.7.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.15.7.jpg|354px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.15.7}}

3.2.15.8מרחק הליכה במוסדות בריאות, בבתי חוליםתיקונים: תשס״ח־5

(א)במרפאות אמבולטוריות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח לבין מוצא בטוח לא יעלה על 30 מטרים;
(2)המרחק מכל נקודה בחדר ועד למוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 15 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במרפאות אמבולטוריות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח לבין מוצא בטוח לא יעלה על 30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק מכל נקודה בחדר ועד למוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 15 מטרים.

3.2.15.9מרחק הליכה בבניין מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

על מרחק הליכה בבניין מגורים יחול גם פרט 3.8.18.2.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מרחק הליכה בבניין מגורים יחול גם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.18.2|פרט 3.8.18.2}}.

3.2.15.10מרחק הליכה בדיור מוגן ובבתי אבותתיקונים: תשס״ח־5

בדיור מוגן ובבתי אבות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)מרחק ההליכה בתוך חדר או בדירה, עד דלת הכניסה לחדר או לדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(2)מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או הדירה עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדיור מוגן ובבתי אבות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מרחק ההליכה בתוך חדר או בדירה, עד דלת הכניסה לחדר או לדירה לא יעלה על 38 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או הדירה עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.

3.2.15.11מרחק הליכה בבתי מלון ומעונות סטודנטיםתיקונים: תשס״ח־5

בבתי מלון ובמעונות סטודנטים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1)מרחק ההליכה בתוך חדר או יחידת אירוח עד דלת הכניסה לחדר או ליחידה לא יעלה על 38 מטרים;
(2)מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או יחידת האירוח ועד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבתי מלון ובמעונות סטודנטים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מרחק ההליכה בתוך חדר או יחידת אירוח עד דלת הכניסה לחדר או ליחידה לא יעלה על 38 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או יחידת האירוח ועד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.

3.2.15.12מרחק הליכה בתעשיה רגילהתיקונים: תשס״ח־5

בתעשיה רגילה הכוללת חומרים ברמת סיכון נמוכה או בינונית מרחק ההליכה לא יעלה על 120 מטרים, אם מתקיימים תנאים אלה:
(1)הבניין נמצא בקומת קרקע בלבד;
(2)בבניין מותקנת מערכת לפינוי עשן וחום המונעת סכנה של הצטברות עשן בגובה נמוך מ־1.80 מטרים בפרק הזמן הנדרש לפינוי הבניין מאנשים והבניין מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתעשיה רגילה הכוללת חומרים ברמת סיכון נמוכה או בינונית מרחק ההליכה לא יעלה על 120 מטרים, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הבניין נמצא בקומת קרקע בלבד;
{{ח:תת|(2)}} בבניין מותקנת מערכת לפינוי עשן וחום המונעת סכנה של הצטברות עשן בגובה נמוך מ־1.80 מטרים בפרק הזמן הנדרש לפינוי הבניין מאנשים והבניין מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.
סימן ט״ז: תאורת דרכי מוצא

3.2.16.1תאורה מלאכותיתתיקונים: תשס״ח־5

(א)בפרוזדורים, במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים ובחדרי מדרגות תותקן תאורה מלאכותית שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה 10 לוקס לפחות.
(ב)להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים בכל כניסה לחדר מדרגות, במרחק שאינו גדול מ־1.00 מטרים מדלת הכניסה; המתגים יותקנו בגובה הנע בין 85 ס״מ ל־110 ס״מ מעל מפלס הרצפה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בפרוזדורים, במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים ובחדרי מדרגות תותקן תאורה מלאכותית שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה 10 לוקס לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים בכל כניסה לחדר מדרגות, במרחק שאינו גדול מ־1.00 מטרים מדלת הכניסה; המתגים יותקנו בגובה הנע בין 85 ס״מ ל־110 ס״מ מעל מפלס הרצפה.
סימן י״ז: תאורת חירום

3.2.17.1תאורת חירוםתיקונים: תשס״ח־5

(א)תאורת חירום בדרך מוצא תתחיל לפעול בתוך פרק זמן שאינו גדול מ־0.5 שניות בכל מקרה של כשל בהספקת החשמל או נפילה במתח רשת החשמל כמפורט בתקן הישראלי בת״י 20, חלק 2.22 מנורות: מנורות לתאורת חירום (להלן – ת״י 20 חלק 2.22).
(ב)במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים, בפרוזדורים ובחדרי מדרגות, לאורך דרך המוצא, יותקנו גופי תאורת חירום שיאירו את נתיב המילוט, בזמן הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל; דרישה זו אינה חלה על מעברים ופרוזדורים בדירת מגורים.
(ג)עוצמתה המינימלית של תאורת חירום לאורך נתיב המילוט לא תפחת מ־1 לוקס בכל נקודה לאורך נתיב המילוט למשך שעה אחת לפחות.
(ד)מדידת עוצמת האור המינימלית תתבצע בגובה מפלס ההליכה לאורך נתיב המילוט.
(ה)היחס בין עוצמת ההארה המרבית לבין עוצמת ההארה המינימלית לא יעלה על 1:40.
(ו)תאורת חירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או מערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה הכוללת מצבר נטען; גופי תאורת החירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות.
(ז)גופי תאורת החירום יתאימו לתקן הישראלי ת״י 20, חלק 2.22.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תאורת חירום בדרך מוצא תתחיל לפעול בתוך פרק זמן שאינו גדול מ־0.5 שניות בכל מקרה של כשל בהספקת החשמל או נפילה במתח רשת החשמל כמפורט בתקן הישראלי בת״י 20, חלק 2.22 מנורות: מנורות לתאורת חירום (להלן – ת״י 20 חלק 2.22).
{{ח:תת|(ב)}} במעברים המשרתים יותר מ־6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים, בפרוזדורים ובחדרי מדרגות, לאורך דרך המוצא, יותקנו גופי תאורת חירום שיאירו את נתיב המילוט, בזמן הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל; דרישה זו אינה חלה על מעברים ופרוזדורים בדירת מגורים.
{{ח:תת|(ג)}} עוצמתה המינימלית של תאורת חירום לאורך נתיב המילוט לא תפחת מ־1 לוקס בכל נקודה לאורך נתיב המילוט למשך שעה אחת לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} מדידת עוצמת האור המינימלית תתבצע בגובה מפלס ההליכה לאורך נתיב המילוט.
{{ח:תת|(ה)}} היחס בין עוצמת ההארה המרבית לבין עוצמת ההארה המינימלית לא יעלה על 1:40.
{{ח:תת|(ו)}} תאורת חירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או מערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה הכוללת מצבר נטען; גופי תאורת החירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות.
{{ח:תת|(ז)}} גופי תאורת החירום יתאימו לתקן הישראלי ת״י 20, חלק 2.22.
סימן י״ח: שילוט וסימון דרכי מוצא

3.2.18.1שילוטתיקונים: תשס״ח־5

(א)דרכי מוצא ישולטו ויסומנו לפי הוראות אלה:
(1)בכל מרכיבי דרך מוצא שלא נראה מהם באופן ברור כיוון היציאה מהבניין, ומעל דלת יציאה, יותקנו שלטים שבהם נכתב: ”יציאה“, או ”יציאת חירום“, עם חץ הכוונה או ללא חץ הכוונה, לפי הצורך; הכיתוב על השלטים יהיה בגוון לבן על גבי רקע ירוק; ניתן לשלב בשלטים צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4;
(2)בכל מקום בבניין שניתן לסטות בו מדרך היציאה מהבניין, יותקן שלט ”אין יציאה“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון אדום על גבי רקע לבן;
(3)גובה האותיות בשלטים הנדרשים בפסקאות (1) ו־(2) יהיה 15 סנטימטרים לפחות, ועוביים יהיה 15 מילימטרים לפחות; המרווח בין האותיות יהיה לפחות 1 סנטימטר;
(4)התקנת השלטים תהיה בניצב לכיוון המילוט;
(5)בחניון מקורה, יותקנו שלטים כמפורט בפסקאות (1), (2) ו־(4) שחובה לשלב בהם צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4; גובה האותיות בשלטים יהיה 20 סנטימטר לפחות, ועוביין יהיה 20 מילימטרים.
(6)על דירת מגורים יחול פרט 3.8.21.1(ב).
(ב)לשלטים לפי פרט משנה (א) תותקן תאורה מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל עצמאי המבוסס על סוללות נטענות המאפשרות זמן תאורה של 60 דקות; גוף התאורה יתאים לתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22, והוא יופעל בעת הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל.
(ג)בדרך מוצא יותקנו שלטים המציינים את קיומם של מיתקני בטיחות אש.
(ד)על דלת אש של חדר מדרגות מוגן, שאינה בקומת הכניסה, יותקן שלט קבוע בצד המבואה הקומתית, ועליו המילים ”דלת אש! החזק סגורה!“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה כתיב האותיות יהיה 3 סנטימטרים לפחות ועוביין 7 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה.
(ה)על דלת אש הממוקמת בקומת הכניסה לבניין או במקום בולט לעין בסמוך אליה, בצד הפונה למבואת הכניסה, יותקן שלט, כאמור בפרט משנה (ד), ונוסף עליו – שלט קבוע שבו נכתב:
"בבניין זה מותקנות דלתות אש בכל קומותיו. דלתות האש משמשות להגנה מפני אש ולמילוט לחדר המדרגות.
1.דלתות האש חייבות להיות סגורות תמיד, למעט בזמן מעבר אנשים, כדי למנוע חדירת אש ועשן לחלל חדר המדרגות בעת שריפה.
2.פגיעה ביכולת הסגירה העצמית של הדלתות עלולה לגרום לאובדן חיי אדם ולגרימת נזקים לרכוש בעת שריפה.
3.אין לנעול את הדלתות ואין להציב כל דבר העלול להפריע לפתיחה ולסגירה שלהן ולמעבר חופשי של אנשים אל חדר המדרגות ובתוכו".
הכיתוב של השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה האותיות של הרישה בשלט יהיה 7 מילימטרים לפחות וגובה כתיב האותיות הנדרשות בסעיפים 1 עד 3 בשלט יהיה 3 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, מתחת לשלט המתואר בפרט משנה (ד).
(ו)הוראות פרטי משנה (ד) ו־(ה) אינן חלות על דלתות אש פתוחות הנמצאות, בדרך כלל, במצב פתוח (Normally Open), והמצוידות במנגנון סגירה אוטומטי בעבור מקרים של שריפה, ובלבד שהדלתות האמורות אושרו בידי רשות הכבאות כדלתות פתוחות.
(ז)בחדר מדרגות מוגן יותקן בכל קומה שלט קבוע שבו נכתבו בסדר יורד כלפי מטה פרטים אלה:
(1)כינוי חדר המדרגות;
(2)המילה ”קומה“ ולצדה או מתחתיה מספר הקומה;
(3)המילים ”חדר המדרגות משרת קומות“ ואחריהן – מספר הקומות בבניין, על פי החלטת עורך הבקשה;
(4)המילים ”יש יציאה לקומת הגג“ או ”אין יציאה לקומת הגג“;
(5)המילים ”יציאה לרחוב בקומה...“ ואחריהן מספר הקומה שממנה יש יציאה לרחוב;
(6)גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (1) ו־(5) יהיה 20 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקה (2) יהיה 12 מילימטרים לפחות ועוביין 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב האותיות הנדרשות לכיתוב מספר הקומה בפסקה (2) יהיה 70 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 8 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (3) ו־(4) יהיה 5 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 1 מילימטרים לפחות;
(7)מימין לכיתוב בשלט יסומן חץ הכוונה המציין את כיוון המילוט; החץ יצביע כלפי מעלה או כלפי מטה, על פי קביעת עורך הבקשה; גובה החץ יהיה 120 מילימטרים לפחות; ועוביו יהיה 25 מילימטרים לפחות; בתוך החץ תיכתב המילה ”ליציאה“;
(8)המילה והחץ על השלט האמור בפסקה (7) יהיו בגוון ירוק על רקע לבן; גובהו של השלט יהיה 35 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 55 סנטימטרים; קו תחתית השלט יהיה בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה;
(9)יהיה ניתן לצפות בשלט כאשר הדלת במצב סגור או פתוח;
(10)כאשר בדרך מוצא נדרשת עליה בחדר מדרגות כדי להגיע ליציאה, יותקנו שלטים לסימון כיוון היציאה בכל קומה שבה נדרשת עלייה למעלה; שלטים אלו יזוהו כאשר הדלת במצב סגור או פתוח; כאשר המפלס התחתון ביותר של חדר המדרגות מתחיל לא יותר מקומה אחת מתחת לקומת היציאה, ומקום היציאה נצפה בבירור, לא תחול הדרישה המפורטת ברישה של פסקה זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דרכי מוצא ישולטו ויסומנו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מרכיבי דרך מוצא שלא נראה מהם באופן ברור כיוון היציאה מהבניין, ומעל דלת יציאה, יותקנו שלטים שבהם נכתב: ”יציאה“, או ”יציאת חירום“, עם חץ הכוונה או ללא חץ הכוונה, לפי הצורך; הכיתוב על השלטים יהיה בגוון לבן על גבי רקע ירוק; ניתן לשלב בשלטים צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום בבניין שניתן לסטות בו מדרך היציאה מהבניין, יותקן שלט ”אין יציאה“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון אדום על גבי רקע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} גובה האותיות בשלטים הנדרשים בפסקאות (1) ו־(2) יהיה 15 סנטימטרים לפחות, ועוביים יהיה 15 מילימטרים לפחות; המרווח בין האותיות יהיה לפחות 1 סנטימטר;
{{ח:תתת|(4)}} התקנת השלטים תהיה בניצב לכיוון המילוט;
{{ח:תתת|(5)}} בחניון מקורה, יותקנו שלטים כמפורט בפסקאות (1), (2) ו־(4) שחובה לשלב בהם צלמית ”דרך מילוט“ כמפורט בת״י 1918 חלק 4; גובה האותיות בשלטים יהיה 20 סנטימטר לפחות, ועוביין יהיה 20 מילימטרים.
{{ח:תתת|(6)}} על דירת מגורים יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.21.1|פרט 3.8.21.1(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשלטים לפי פרט משנה (א) תותקן תאורה מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל עצמאי המבוסס על סוללות נטענות המאפשרות זמן תאורה של 60 דקות; גוף התאורה יתאים לתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22, והוא יופעל בעת הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל.
{{ח:תת|(ג)}} בדרך מוצא יותקנו שלטים המציינים את קיומם של מיתקני בטיחות אש.
{{ח:תת|(ד)}} על דלת אש של חדר מדרגות מוגן, שאינה בקומת הכניסה, יותקן שלט קבוע בצד המבואה הקומתית, ועליו המילים ”דלת אש! החזק סגורה!“; הכיתוב על השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה כתיב האותיות יהיה 3 סנטימטרים לפחות ועוביין 7 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה.
{{ח:תת|(ה)}} על דלת אש הממוקמת בקומת הכניסה לבניין או במקום בולט לעין בסמוך אליה, בצד הפונה למבואת הכניסה, יותקן שלט, כאמור בפרט משנה (ד), ונוסף עליו – שלט קבוע שבו נכתב:
{{ח:תת}} "בבניין זה מותקנות דלתות אש בכל קומותיו. דלתות האש משמשות להגנה מפני אש ולמילוט לחדר המדרגות.
{{ח:תתת|1.}} דלתות האש חייבות להיות סגורות תמיד, למעט בזמן מעבר אנשים, כדי למנוע חדירת אש ועשן לחלל חדר המדרגות בעת שריפה.
{{ח:תתת|2.}} פגיעה ביכולת הסגירה העצמית של הדלתות עלולה לגרום לאובדן חיי אדם ולגרימת נזקים לרכוש בעת שריפה.
{{ח:תתת|3.}} אין לנעול את הדלתות ואין להציב כל דבר העלול להפריע לפתיחה ולסגירה שלהן ולמעבר חופשי של אנשים אל חדר המדרגות ובתוכו".
{{ח:תת}} הכיתוב של השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה האותיות של הרישה בשלט יהיה 7 מילימטרים לפחות וגובה כתיב האותיות הנדרשות בסעיפים 1 עד 3 בשלט יהיה 3 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, מתחת לשלט המתואר בפרט משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} הוראות פרטי משנה (ד) ו־(ה) אינן חלות על דלתות אש פתוחות הנמצאות, בדרך כלל, במצב פתוח (Normally Open), והמצוידות במנגנון סגירה אוטומטי בעבור מקרים של שריפה, ובלבד שהדלתות האמורות אושרו בידי רשות הכבאות כדלתות פתוחות.
{{ח:תת|(ז)}} בחדר מדרגות מוגן יותקן בכל קומה שלט קבוע שבו נכתבו בסדר יורד כלפי מטה פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כינוי חדר המדרגות;
{{ח:תתת|(2)}} המילה ”קומה“ ולצדה או מתחתיה מספר הקומה;
{{ח:תתת|(3)}} המילים ”חדר המדרגות משרת קומות“ ואחריהן – מספר הקומות בבניין, על פי החלטת עורך הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} המילים ”יש יציאה לקומת הגג“ או ”אין יציאה לקומת הגג“;
{{ח:תתת|(5)}} המילים ”יציאה לרחוב בקומה...“ ואחריהן מספר הקומה שממנה יש יציאה לרחוב;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.18.1.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.18.1}}
{{ח:תתת|(6)}} גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (1) ו־(5) יהיה 20 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקה (2) יהיה 12 מילימטרים לפחות ועוביין 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב האותיות הנדרשות לכיתוב מספר הקומה בפסקה (2) יהיה 70 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 8 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (3) ו־(4) יהיה 5 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 1 מילימטרים לפחות;
{{ח:תתת|(7)}} מימין לכיתוב בשלט יסומן חץ הכוונה המציין את כיוון המילוט; החץ יצביע כלפי מעלה או כלפי מטה, על פי קביעת עורך הבקשה; גובה החץ יהיה 120 מילימטרים לפחות; ועוביו יהיה 25 מילימטרים לפחות; בתוך החץ תיכתב המילה ”ליציאה“;
{{ח:תתת|(8)}} המילה והחץ על השלט האמור בפסקה (7) יהיו בגוון ירוק על רקע לבן; גובהו של השלט יהיה 35 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 55 סנטימטרים; קו תחתית השלט יהיה בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה;
{{ח:תתת|(9)}} יהיה ניתן לצפות בשלט כאשר הדלת במצב סגור או פתוח;
{{ח:תתת|(10)}} כאשר בדרך מוצא נדרשת עליה בחדר מדרגות כדי להגיע ליציאה, יותקנו שלטים לסימון כיוון היציאה בכל קומה שבה נדרשת עלייה למעלה; שלטים אלו יזוהו כאשר הדלת במצב סגור או פתוח; כאשר המפלס התחתון ביותר של חדר המדרגות מתחיל לא יותר מקומה אחת מתחת לקומת היציאה, ומקום היציאה נצפה בבירור, לא תחול הדרישה המפורטת ברישה של פסקה זו.

3.2.18.2שילוט בשפה הערביתתיקונים: תשס״ח־5

בבניין המוקם במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת המהנדס, קיים שיעור ניכר של ציבור דובר השפה הערבית שאינו דובר השפה העברית, יותקנו השלטים לפי סימן זה בשפה העברית והערבית כאחד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין המוקם במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת המהנדס, קיים שיעור ניכר של ציבור דובר השפה הערבית שאינו דובר השפה העברית, יותקנו השלטים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|סימן זה}} בשפה העברית והערבית כאחד.
סימן י״ט: חוץ הבניין

3.2.19.1מדרגות חוץתיקונים: תשס״ח־5

(א)בכל מקרה שבו מפלס הרחוב שונה ממפלס הכניסה או היציאה לבניין יותקנו מדרגות חוץ, כבש, מעבר משופע או שילוב של חלק מהם.
(ב)רוחב מדרגות החוץ, הכבש או המעבר המשופע יהיה שווה לרוחב דלת היציאה החיצונית הגובלת עם המדרגות ולא יפחת מ־1.10 מטרים.
(ג)המדרגות ייבנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.3, 3.2.2.4, 3.2.2.5, 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.16.
(ד)מישור שלח המדרגה יהיה מחוספס או עשוי חומר המונע החלקה.
(ה)אם, משיקולי אדריכלות, מותקנות מדרגות חוץ רחבות, יותקנו מסעדים נוספים בהתאמה לפתחי היציאה מהבניין ובהתאם לקבוע בפרט 3.2.2.16.
(ו)בכל מהלך מדרגות יותקן מסעד ובית אחיזה בצד אחד של המדרגות; אם נדרש מעקה, ייחשב בית האחיזה של המעקה מתאים לדרישה זו.
(ז)בבניין ציבורי, בכל מהלך מדרגות חוץ יותקן מסעד ובית אחיזה משני צדי המדרגות.
(ח)במדרגות המשתלבות במישור משופע הניצב לכיוון מהלך המדרגות יתקיימו תנאים אלה:
(1)רום המדרגה התחתונה לא יעלה על 17.5 סנטימטרים כמתואר בתרשים 3.2.19.1;
(2)היחס בין רום המדרגה התחתונה לשלחה, על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד), לא יחול במדרגות אלו.
↺ פנימיות: 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל מקרה שבו מפלס הרחוב שונה ממפלס הכניסה או היציאה לבניין יותקנו מדרגות חוץ, כבש, מעבר משופע או שילוב של חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב מדרגות החוץ, הכבש או המעבר המשופע יהיה שווה לרוחב דלת היציאה החיצונית הגובלת עם המדרגות ולא יפחת מ־1.10 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} המדרגות ייבנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.3|פרטים 3.2.2.3}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.4|3.2.2.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.5|3.2.2.5}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.6|3.2.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.10|3.2.2.10}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.16|3.2.2.16}}.
{{ח:תת|(ד)}} מישור שלח המדרגה יהיה מחוספס או עשוי חומר המונע החלקה.
{{ח:תת|(ה)}} אם, משיקולי אדריכלות, מותקנות מדרגות חוץ רחבות, יותקנו מסעדים נוספים בהתאמה לפתחי היציאה מהבניין ובהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.16|בפרט 3.2.2.16}}.
{{ח:תת|(ו)}} בכל מהלך מדרגות יותקן מסעד ובית אחיזה בצד אחד של המדרגות; אם נדרש מעקה, ייחשב בית האחיזה של המעקה מתאים לדרישה זו.
{{ח:תת|(ז)}} בבניין ציבורי, בכל מהלך מדרגות חוץ יותקן מסעד ובית אחיזה משני צדי המדרגות.
{{ח:תת|(ח)}} במדרגות המשתלבות במישור משופע הניצב לכיוון מהלך המדרגות יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רום המדרגה התחתונה לא יעלה על 17.5 סנטימטרים כמתואר בתרשים 3.2.19.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.19.1.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.19.1}}
{{ח:תתת|(2)}} היחס בין רום המדרגה התחתונה לשלחה, על פי הנוסחה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.5|בפרט משנה 3.2.2.5(ד)}}, לא יחול במדרגות אלו.
סימן כ׳: דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ

3.2.20.1אמצעי חילוץ מבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומותתיקונים: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

בבניין, שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות, יהיו סידורי חילוץ אנשים אל מחוץ לבניין שמתקיימים בהם אחד לפחות מן התנאים האלה:
(1)דרך גישה, רחבת היערכות וחלון חילוץ העומדים בדרישות אלה:
(א)רוחב דרך הגישה יהיה 4 מטרים לפחות;
(ב)כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו לפחות 6 מטרים לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
(ג)המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבניין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 12 מטרים;
(ד)דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
(ה)מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
(ה1)דרך גישה ורחבת היערכות יכולות לשמש יותר מבניין אחד;
(ו)על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר רוחב לדרך גישה קטן מ־4 מטרים אך לא פחות מ־3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ־4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
(ז)בבניין יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות סימן זה.
(2)חדר מדרגות מוגן, שמתקיימות בו דרישות סימן ג׳, לרבות –
(א)עמדת כיבוי אש בכל מבואה קומתית;
(ב)פינוי עשן מכל מבואה קומתית ופתחי פינוי עשן מחדר המדרגות לעבר הגג העומדים בדרישות סימן א׳ לפרק ה׳;
(ג)בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון חילוץ;
(ד)בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.
(3)בבניין מותקנת מערכת מתזים העומדת בדרישות אלה:
(א)בכל שטח הבניין מותקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במים – מתזים; הספקת המים למתזים מבוססת על לחץ המים העירוני ולא יידרש אמצעי להגברת לחץ;
(ב)בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון החילוץ;
(ג)בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין, שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות, יהיו סידורי חילוץ אנשים אל מחוץ לבניין שמתקיימים בהם אחד לפחות מן התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} דרך גישה, רחבת היערכות וחלון חילוץ העומדים בדרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} רוחב דרך הגישה יהיה 4 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(ב)}} כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו לפחות 6 מטרים לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
{{ח:תתת|(ג)}} המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבניין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 12 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
{{ח:תתת|(ה)}} מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
{{ח:תתת|(ה1)}} דרך גישה ורחבת היערכות יכולות לשמש יותר מבניין אחד;
{{ח:תתת|(ו)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר רוחב לדרך גישה קטן מ־4 מטרים אך לא פחות מ־3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ־4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
{{ח:תתת|(ז)}} בבניין יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן כ|סימן זה}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.2.20.1.jpg|348px|link=]]{{ש}}תרשים 3.2.20.1}}
{{ח:תת|(2)}} חדר מדרגות מוגן, שמתקיימות בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ג|סימן ג׳}}, לרבות –
{{ח:תתת|(א)}} עמדת כיבוי אש בכל מבואה קומתית;
{{ח:תתת|(ב)}} פינוי עשן מכל מבואה קומתית ופתחי פינוי עשן מחדר המדרגות לעבר הגג העומדים בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן א|סימן א׳ לפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(ג)}} בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון חילוץ;
{{ח:תתת|(ד)}} בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.
{{ח:תת|(3)}} בבניין מותקנת מערכת מתזים העומדת בדרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} בכל שטח הבניין מותקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במים – מתזים; הספקת המים למתזים מבוססת על לחץ המים העירוני ולא יידרש אמצעי להגברת לחץ;
{{ח:תתת|(ב)}} בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון החילוץ;
{{ח:תתת|(ג)}} בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.

3.2.20.2רדיוס סיבוב של דרך גישה ורחבת היערכותתיקונים: תשס״ח־5

אם דרך גישה איננה ישרה, רדיוס הסיבוב של ציר הדרך לא יפחת מ־12 מטרים; רדיוס השטח הנקי ממכשולים, הרדיוס החיצוני, לא יפחת מ־16 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם דרך גישה איננה ישרה, רדיוס הסיבוב של ציר הדרך לא יפחת מ־12 מטרים; רדיוס השטח הנקי ממכשולים, הרדיוס החיצוני, לא יפחת מ־16 מטרים.

3.2.20.3שער בדרך גישהתיקונים: תשס״ח־5

אם נבנה שער בדרך גישה, תובטח אפשרות פתיחתו או פריצתו במקרה חירום, כך שיתאפשר מעבר מיידי לרכב כיבוי והצלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם נבנה שער בדרך גישה, תובטח אפשרות פתיחתו או פריצתו במקרה חירום, כך שיתאפשר מעבר מיידי לרכב כיבוי והצלה.

3.2.20.4סימון ושילוט רחבת היערכותתיקונים: תשס״ח־5

רחבת היערכות בתחום המגרש תסומן על הקרקע, במסגרת בגוון בהיר ותשולט באופן שיאסור חניה לכלי רכב במקום; רחבת היערכות בתחום הדרך הציבורית תשולט באופן שייאסר חניית רכב במקום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רחבת היערכות בתחום המגרש תסומן על הקרקע, במסגרת בגוון בהיר ותשולט באופן שיאסור חניה לכלי רכב במקום; רחבת היערכות בתחום הדרך הציבורית תשולט באופן שייאסר חניית רכב במקום.

3.2.20.5מבנה דרך גישה ורחבת היערכותתיקונים: תשס״ח־5

דרך גישה ורחבת היערכות, לרבות מכסים לתאי בקרה וצינורות למערכות תשתית למיניהן, הטמונים מתחתן, יהיו בנויים באופן המאפשר להם לשאת רכב לכיבוי והצלה על פי התקן הישראלי, ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרך גישה ורחבת היערכות, לרבות מכסים לתאי בקרה וצינורות למערכות תשתית למיניהן, הטמונים מתחתן, יהיו בנויים באופן המאפשר להם לשאת רכב לכיבוי והצלה על פי התקן הישראלי, ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים.

3.2.20.6מניעת הפרעה בדרך גישה וברחבת היערכותתיקונים: תשס״ח־5

(א)לא יהיו בדרך גישה, ברחבת היערכות ובין רחבת היערכות לבניין, בליטות, עצים, עמודי חשמל, עמודי טלפון, כבלים עיליים, מבנים או מיתקנים כיוצא באלה, העלולים להפריע, לעכב או להכשיל את פעולתו התקינה של רכב כבאות והצלה.
(ב)הגובה החופשי ממכשולים מעל דרך גישה יהיה 4.20 מטרים לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יהיו בדרך גישה, ברחבת היערכות ובין רחבת היערכות לבניין, בליטות, עצים, עמודי חשמל, עמודי טלפון, כבלים עיליים, מבנים או מיתקנים כיוצא באלה, העלולים להפריע, לעכב או להכשיל את פעולתו התקינה של רכב כבאות והצלה.
{{ח:תת|(ב)}} הגובה החופשי ממכשולים מעל דרך גישה יהיה 4.20 מטרים לפחות.

3.2.20.7חלונות חילוץתיקונים: תשס״ח־5

(א)בכל קומה יותקן חלון אחד שרוחבו החופשי 0.80 מטרים לפחות, וגובהו החופשי 1.00 מטרים לפחות (להלן – חלון חילוץ).
(ב)חלון חילוץ יהיה חלון צד צירי, או חלון הזזה; החלון יהיה ניתן לפתיחה מצדו הפנימי, וניתן לפתיחה או פריצה מחלקו החיצוני.
(ג)בבניין שאינו בניין למגורים, יסומן חלון החילוץ בחלקו הפנימי בסימן זוהר במילים ”חלון חילוץ“.
(ד)המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון חילוץ לא יעלה על 50 מטרים, כשהמדידה תתבצע בקו אלכסוני בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון החילוץ של אותה קומה, ובלבד שקיים מעבר בין כל חלקי הקומה לחלון החילוץ, לרבות מעבר דרך דלתות של דירות או חדרים.
(ה)פרט זה אינו חל על קומת הקרקע בבניין.
(ו)פרט זה אינו חל על בניין אשר הותקנו בו סידורי חילוץ העומדים בדרישות פרט 3.2.20.1(2) או 3.2.20.1(3).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל קומה יותקן חלון אחד שרוחבו החופשי 0.80 מטרים לפחות, וגובהו החופשי 1.00 מטרים לפחות (להלן – חלון חילוץ).
{{ח:תת|(ב)}} חלון חילוץ יהיה חלון צד צירי, או חלון הזזה; החלון יהיה ניתן לפתיחה מצדו הפנימי, וניתן לפתיחה או פריצה מחלקו החיצוני.
{{ח:תת|(ג)}} בבניין שאינו בניין למגורים, יסומן חלון החילוץ בחלקו הפנימי בסימן זוהר במילים ”חלון חילוץ“.
{{ח:תת|(ד)}} המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון חילוץ לא יעלה על 50 מטרים, כשהמדידה תתבצע בקו אלכסוני בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון החילוץ של אותה קומה, ובלבד שקיים מעבר בין כל חלקי הקומה לחלון החילוץ, לרבות מעבר דרך דלתות של דירות או חדרים.
{{ח:תת|(ה)}} פרט זה אינו חל על קומת הקרקע בבניין.
{{ח:תת|(ו)}} פרט זה אינו חל על בניין אשר הותקנו בו סידורי חילוץ העומדים בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.20.1|פרט 3.2.20.1(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.20.1|או 3.2.20.1(3)}}.

3.2.20.8מיקום חלונות חילוץתיקונים: תשס״ח־5

(א)מול חלון חילוץ, כאמור בפרט 3.2.20.7, תותקן רחבת היערכות שתאפשר כניסה לבניין או יציאה ממנו באמצעות סולם המורכב על רכב כבאות והצלה.
(ב)אם נדרש יותר מחלון חילוץ אחד, והמרחק בין כל שני חלונות חילוץ לא עולה על 35 מטרים מדוד לאורך מעטפת הבניין, ניתן להתקין רחבת היערכות אחת בלבד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מול חלון חילוץ, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.20.7|בפרט 3.2.20.7}}, תותקן רחבת היערכות שתאפשר כניסה לבניין או יציאה ממנו באמצעות סולם המורכב על רכב כבאות והצלה.
{{ח:תת|(ב)}} אם נדרש יותר מחלון חילוץ אחד, והמרחק בין כל שני חלונות חילוץ לא עולה על 35 מטרים מדוד לאורך מעטפת הבניין, ניתן להתקין רחבת היערכות אחת בלבד.
פרק ג׳: הפרדות ועמידות אש
סימן א׳: הפרדות

3.3.1.1הפרדה בין דרכי מוצא והבנייןתיקונים: תשס״ח־5

הפרדה בין דרך מוצא לבין שאר חלקי הבניין תהיה לפי הדרישות המפורטות בפרט 3.3.1.2.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרדה בין דרך מוצא לבין שאר חלקי הבניין תהיה לפי הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.3.1.2|בפרט 3.3.1.2}}.

3.3.1.2הפרדת חדר מדרגות מהבנייןתיקונים: תשס״ח־5

(א)חדר מדרגות בבניין גבוה או בבניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 120 דקות לפחות.
(ב)חדר מדרגות בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח, יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות.
(ג)עמידות האש של דלתות אש בחדרי מדרגות המשמשים חלק ממוצא בטוח, תהיה 30 דקות לפחות בהתאם לתקן הישראלי ת״י 1212 – דלתות אש: עמידות אש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חדר מדרגות בבניין גבוה או בבניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 120 דקות לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} חדר מדרגות בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות, המשמש מוצא בטוח, יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} עמידות האש של דלתות אש בחדרי מדרגות המשמשים חלק ממוצא בטוח, תהיה 30 דקות לפחות בהתאם לתקן הישראלי ת״י 1212 – דלתות אש: עמידות אש.

3.3.1.3הפרדת קומות השירותים משאר חלקי הבנייןתיקונים: תשס״ח־5

(א)בכל בניין תהיה הפרדת אש ועשן בין קומות שטחי שירות או חלק מהן, המכילות, בין השאר, חניון רכב, מחסנים, חדרי הסקה, מיתקני חשמל ראשיים וחדרים טכניים, לבין שאר חלקי הבניין; ההפרדה האמורה תהיה על ידי אחד או שילוב של אמצעים אלה:
(1)מחיצות אש בעלת עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
(2)תקרות ורצפות הגובלות בבניין, בעלות עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
(3)דלת אש בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות;
(4)דלת אש, בכניסה לחדר מדרגות מוגן בבניין המשמש למגורים, בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־30 דקות כשל תחילי ויציבות.
(ב)בגישה מקומת שטחי שירות לחדר מדרגות מוגן או למעלית, תותקן מבואה המופרדת מקומת שטחי השירות באמצעות קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות והגישה למבואות אלה תהיה דרך דלת אש.
(ג)הדרישה בפרט משנה (ב) לא תחול על חדר מדרגות מוגן המסתיים ביציאה ישירות אל מחוץ לבניין, המשרת קומות שירות בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל בניין תהיה הפרדת אש ועשן בין קומות שטחי שירות או חלק מהן, המכילות, בין השאר, חניון רכב, מחסנים, חדרי הסקה, מיתקני חשמל ראשיים וחדרים טכניים, לבין שאר חלקי הבניין; ההפרדה האמורה תהיה על ידי אחד או שילוב של אמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחיצות אש בעלת עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} תקרות ורצפות הגובלות בבניין, בעלות עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} דלת אש בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות;
{{ח:תתת|(4)}} דלת אש, בכניסה לחדר מדרגות מוגן בבניין המשמש למגורים, בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־30 דקות כשל תחילי ויציבות.
{{ח:תת|(ב)}} בגישה מקומת שטחי שירות לחדר מדרגות מוגן או למעלית, תותקן מבואה המופרדת מקומת שטחי השירות באמצעות קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות והגישה למבואות אלה תהיה דרך דלת אש.
{{ח:תת|(ג)}} הדרישה בפרט משנה (ב) לא תחול על חדר מדרגות מוגן המסתיים ביציאה ישירות אל מחוץ לבניין, המשרת קומות שירות בלבד.

3.3.1.4הפרדה בקומת השירותיםתיקונים: תשס״ח־5

על חלק בניין, כגון קופאי בחניון או משרד במחסן, שנועד לספק שירותים נלווים לשימושים שאופיים שטחי שירות, לא תחול הדרישה בפרט 3.3.1.3.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על חלק בניין, כגון קופאי בחניון או משרד במחסן, שנועד לספק שירותים נלווים לשימושים שאופיים שטחי שירות, לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.3.1.3|בפרט 3.3.1.3}}.

3.3.1.5הפרדה בין הבניין למנהרת שירות ופירתיקונים: תשס״ח־5

(א)מינהרת שירות ופיר יופרדו מהבניין לכל אורכם וגובהם על ידי קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות.
(ב)הותקנו במינהרת שירות או בפיר פתחי כניסה או יציאה, יהיו הפתחים סגורים על ידי דלת אש שתהיה בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מינהרת שירות ופיר יופרדו מהבניין לכל אורכם וגובהם על ידי קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הותקנו במינהרת שירות או בפיר פתחי כניסה או יציאה, יהיו הפתחים סגורים על ידי דלת אש שתהיה בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו־90 דקות כשל תחילי ויציבות.

3.3.1.6צנרת ותעלות מיזוג אוויר החודרים אלמנטים עמידי אשתיקונים: תשס״ח־5

(א)באגפי אש, שהקירות או התקרות בהם בנויים מאלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת אש ועשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים.
(ב)צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים.
(ג)תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באגפי אש, שהקירות או התקרות בהם בנויים מאלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת אש ועשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים.
{{ח:תת|(ב)}} צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים.
{{ח:תת|(ג)}} תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.
סימן ב׳: עמידות אש של שלד הבניין

3.3.2.1עמידות האש של שלד הבנייןתיקונים: תשס״ח־5

(א)מרכיבי שלד הבניין יסווגו לעמידות אש לפי אחד מסוגי השלד המפורטים בטבלה 3.3.2.1.
(ב)עמידות האש של מרכיבי שלד הבניין לא תפחת מהנדרש בסוג השלד בו סווג הבניין כאמור בפרט משנה .
(ג)בבניין גבוה ובניין רב־קומות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרט 7.47.00 והנספח לפרט 7.43.00(ד) בסימן ז׳ לחלק ז׳.
(ד)בבניין למגורים עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ח׳.
(ה)בבניין להתקהלות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ט׳.
>
הערות לטבלה 3.3.2.1:
א.מודגש עם רקע אפור – אלמנטים המותרים להיות מחומרים דליקים מאושרים על ידי רשות כבאות.
ב.מסומן באות H = רכיבי שלד הבניין עשויים עץ, ובאישור רשות כבאות.
ג.עמידות האש של החלקים הלא קונסטרוקטיביים של קירות חוץ, וההגנה על הפתחים בקירות חוץ, אינן נכללות בטבלה זו; בהפרדה אנכית בין קומות הבניין תתקיים הדרישה של פרט 3.7.1.5.
ד.לעניין סיווג שלד הבניין לעמידות אש –
(1)שלד שסיווגו I יהיה שלד מסוג: I-442 או I-332;
(2)שלד שסיווגו II יהיה שלד מסוג: II-222 או II-111 או II-000;
(3)שלד שסיווגו III יהיה שלד מסוג: III-211 או III-200;
(4)שלד שסיווגו IV יהיה שלד מסוג: IV-2HH;
(5)שלד שסיווגו V יהיה שלד מסוג: V-111 או V-000.
הבחירה בסוג שלד מסוים מחייבת בכל הערכים של עמידות האש המופיעים באותה עמודה בטבלה.
 השימושמרחק הליכה במטריםפרוזדור ללא מוצא במטריםמהלך משותף במטרים
עם מתזיםללא מתזיםעם מתזיםללא מתזיםעם מתזיםללא מתזים
1התקהלות60 ראה פרק ט׳30 ראה פרק ט׳6 הערה (2)6 הערה (2)6 מטרים ליותר מ־50 איש. 23 מטרים לפחות מ־50 איש. הערה (1)6 מטרים ליותר מ־50 איש. 23 מטרים לפחות מ־50 איש. הערה (1)
2גני ילדים ומעונות יום60 ופרט 3.2.15.635 ופרט 3.2.15.61563023
3חינוך60 הערה (3)3515 הערה (3)630 הערה (3)23
4בריאות בתי חולים60 ופרט 3.2.15.7אסור9אסורראה פרט 3.2.15.7אסור
5בריאות אמבולטורי מרפאות60 ופרט 3.2.15.845 ופרט 3.2.15.81563023
6מגורים חד־משפחתי ודו־משפחתיאין דרישהאין דרישהאין דרישהאין דרישהאין דרישהאין דרישה
7מגורים בניין דירות98 פרט 3.2.15.950 פרט 3.2.15.9151015 הערה (4)11 הערה (4)
8דיור מוגן, ובתי אבות98 ופרט 3.2.15.103015638אסור
9דיור מוגן – צמוד קרקע, חד־משפחתי ודו־משפחתיאין דרישהאין דרישהאין דרישהאין דרישהאין דרישהאין דרישה
10מעונות סטודנטים98 ופרט 3.2.15.1130 ופרט 3.2.15.1115615 הערה (4)11 הערה (4)
11בתי הארחה {{ח:הערה|[צ״ל: הערה]}} (5)אין דרישהאין דרישהאין דרישהאין דרישהאין דרישהאין דרישה
12בתי מלון98 ופרט 3.2.15.113015615 הערה (4)11 הערה (4)
13מסחר60 הערה (6)3015 הערה (6)630 הערה (6)23
14מסחר – קניון120 הערות (6) (7) (8)אסור13 הערה (6)אסור30 הערה (6)אסור
15תעסוקה ומשרדים90 הערה (6)3015 הערה (6)630 הערה (6)23
16תעשיה רגילה הערה (9)75 הערה (6) פרט 3.2.15.123015 הערה (6)1530 הערה (6)15
17תעשיה מיוחדת הערה (10)120 הערה (6)6015 הערה (6)1530 הערה (6)15
18תעשיה מסוכנת הערה (11)23אסוראסוראסוראסוראסור
19אחסון טובין – רמת סיכון נמוכה ורגילה120 הערה (6)3030 הערה (6)1530 הערה (6)15
20אחסון חומרים מסוכנים רמת סיכון גבוהה30 הערה (6)אסוראסור הערה (6)אסוראסור הערה (6)אסור
21חניון מקורה פתוח הערה (12)1206015151515
22חניון סגור603015151515
23כל שימוש אחריהיה בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטבלה
↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הערות עריכה
(א)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מרכיבי שלד הבניין יסווגו לעמידות אש לפי אחד מסוגי השלד המפורטים בטבלה 3.3.2.1.
{{ח:תת|(ב)}} עמידות האש של מרכיבי שלד הבניין לא תפחת מהנדרש בסוג השלד בו סווג הבניין כאמור בפרט משנה {{ח:הערה|(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בבניין גבוה ובניין רב־קומות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.47.00|פרט 7.47.00}} והנספח {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.43.00|לפרט 7.43.00(ד)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ז|בסימן ז׳ לחלק ז׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} בבניין למגורים עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח|פרק ח׳}}.
{{ח:תת|(ה)}} בבניין להתקהלות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק ט׳}}.
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.3.2.1 סיווג שלד הבניין לפי עמידות אש (בשעות)'''}}
{{ח:תת}} <table width="100%">
<tr><th rowspan="3">מרכיבי שלד הבניין</th><th colspan="10">סוג שלד הבניין</th></tr>
<tr><th colspan="2">I<sup>ד</sup></th><th colspan="3">II<sup>ד</sup></th><th colspan="2">III<sup>ד</sup></th><th>IV<sup>ד</sup></th><th colspan="2">V<sup>ד</sup></th></tr>
<tr><th>442</th><th>332</th><th>222</th><th>111</th><th>000</th><th>211</th><th>200</th><th>HH2</th><th>111</th><th>000</th></tr>
<tr><td>
{{ח:ת}} '''{{ח:הערה|1.}} קירות חוץ נושאים'''
</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.1}} קירות חוץ הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.
</td><td>4</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td><td>0<sup>ג</sup></td><td>2</td><td>2</td><td>2</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א,ג</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.2}} קירות חוץ הנושאים קומה אחת בלבד.
</td><td>4</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td><td>0<sup>ג</sup></td><td>2</td><td>2</td><td>2</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;"><sup>א,ג</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.3}} קירות חוץ הנושאים גג בלבד.
</td><td>4</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td><td>0<sup>ג</sup></td><td>2</td><td>2</td><td>2</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א,ג</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:ת}} '''{{ח:הערה|2.}} קירות פנים נושאים'''
</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.1}} קירות פנים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.
</td><td>4</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td>2</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.2}} קירות פנים הנושאים קומה אחת בלבד.
</td><td>3</td><td>2</td><td>2</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td>1</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.3}} קירות פנים הנושאים גג בלבד.
</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td>1</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:ת}} '''{{ח:הערה|3.}} עמודים'''
</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|3.1}} עמודים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.
</td><td>4</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">H<sup>א,ב</sup></td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|3.2}} עמודים הנושאים קומה אחת בלבד.
</td><td>3</td><td>2</td><td>2</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">H<sup>א,ב</sup></td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|3.3}} עמודים הנושאים גג בלבד.
</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">H<sup>א,ב</sup></td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:ת}} '''{{ח:הערה|4.}} קורות, אגדים'''
</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|4.1}} קורות ואגדים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.
</td><td>4</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">H<sup>א,ב</sup></td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|4.2}} קורות ואגדים הנושאים קומה אחת בלבד.
</td><td>2</td><td>2</td><td>2</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">H<sup>א,ב</sup></td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|4.3}} קורות ואגדים הנושאים גג בלבד.
</td><td>2</td><td>2</td><td>1</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">H<sup>א,ב</sup></td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|'''5.'''}} '''רצפה'''
</td><td>2</td><td>2</td><td>2</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">H<sup>א,ב</sup></td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|'''6.'''}} '''גג'''
</td><td>2</td><td>1.5</td><td>1</td><td>1</td><td>0</td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">H<sup>א,ב</sup></td><td style="background-color: #CCC;">1<sup>א</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א</sup></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|'''7.'''}} '''קורות חוץ שאינם נושאים'''
</td><td>0<sup>ג</sup></td><td>0<sup>ג</sup></td><td>0<sup>ג</sup></td><td>0<sup>ג</sup></td><td>0<sup>ג</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א,ג</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א,ג</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א,ג</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א,ג</sup></td><td style="background-color: #CCC;">0<sup>א,ג</sup></td></tr>
</table>
{{ח:ת}} הערות לטבלה 3.3.2.1:
{{ח:תת|א.}} מודגש עם רקע אפור – אלמנטים המותרים להיות מחומרים דליקים מאושרים על ידי רשות כבאות.
{{ח:תת|ב.}} מסומן באות H = רכיבי שלד הבניין עשויים עץ, ובאישור רשות כבאות.
{{ח:תת|ג.}} עמידות האש של החלקים הלא קונסטרוקטיביים של קירות חוץ, וההגנה על הפתחים בקירות חוץ, אינן נכללות בטבלה זו; בהפרדה אנכית בין קומות הבניין תתקיים הדרישה של {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.7.1.5|פרט 3.7.1.5}}.
{{ח:תת|ד.}} לעניין סיווג שלד הבניין לעמידות אש –
{{ח:תתת|(1)}} שלד שסיווגו I יהיה שלד מסוג: I-442 או I-332;
{{ח:תתת|(2)}} שלד שסיווגו II יהיה שלד מסוג: II-222 או II-111 או II-000;
{{ח:תתת|(3)}} שלד שסיווגו III יהיה שלד מסוג: III-211 או III-200;
{{ח:תתת|(4)}} שלד שסיווגו IV יהיה שלד מסוג: IV-2HH;
{{ח:תתת|(5)}} שלד שסיווגו V יהיה שלד מסוג: V-111 או V-000.
{{ח:תת}} הבחירה בסוג שלד מסוים מחייבת בכל הערכים של עמידות האש המופיעים באותה עמודה בטבלה.
{{ח:ת}} {{ממורכז|הסבר לסימון גרפי של סוג שלד{{ש}}[[Image:Drawing 3.3.2.1.png|425px|link=]]{{ש}}תרשים 3.3.2.1}}
פרק ד׳: מערכות התרעת אש, גילוי אש, כיבוי אש וכריזה
סימן א׳: פרשנות

3.4.1.1הגדרותתיקונים: תשפ״ד־2

בפרק זה –
”אזור גילוי“ – כהגדרתו בסעיף 3 לת״י 1220 חלק 3;
”בית אבות“ – כמשמעותו בפריט 7.1ג בטבלה שבתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013;
”בית דיור מוגן“ – כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012;
”בית משותף“ ו”רכוש משותף“ – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”בית סוהר“ ו”בית מעצר“ – למעט תחנת משטרה או בית משפט שיש בהם תאי מעצר;
”בניין המשמש למסחר“ – בניין המשמש לתצוגה ומכירה של סחורה, ובכלל זה סופרמרקט, מרכז קניות ומסעדה שתפוסתה עד 49 איש;
”בניין המשמש לתעסוקה ומשרדים“ – בניין לשימוש עסקי, שאינו בניין המשמש למסחר, ובכלל זה משרדים, כיתות לימוד במוסד להשכלה גבוהה, מרפאה שאינה מוסד רפואי ובית משפט;
”בניין המשמש לתעשייה“ – בניין שעיקר פעילותו ייצור, עיבוד, הרכבה, תיקון או אריזה של מוצרים, ובכלל זה מפעל, מוסך, מכבסה, מיתקן גז, תחנת כוח ובית מלאכה;
”בניין הנתון לסיכון אש“ – אחד מאלה:
(1)בניין שנמצא במרחק שאינו עולה על 25 מטרים מיער או חורשה ושבקירות החוץ שלו מצויים חומרי גמר חיצוניים שסיווגם לפי ת״י 755 כמפורט להלן, במצטבר:
(א)דרגת התלקחות B או דרגה נמוכה ממנה;
(ב)דרגת צפיפות עשן S1 או דרגה נמוכה ממנה;
(ג)דרגת עיוות צורה, התפרקות וטפטוף d0 או דרגה נמוכה ממנה;
(2)בניין שהשלד שלו עשוי מרכיבים בעלי עמידות אש למשך פחות מ־45 דקות;
”ברז כיבוי אש“ – ברז עם מחבר מהיר (שטורץ), המיועד לכיבוי אש כמפורט בפרט 3.4.5.1;
”גלאי עשן עצמאי“ – גלאי עשן כאמור בפרט 3.4.6.2(ב);
”גלגילון כיבוי אש“ או ”גלגילון“ – גלגילון כאמור בפרט 3.4.5.3(ב);
”גן ילדים“ – מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, לילדים בגילי 3 עד 5 שנים;
”טלפון כבאים“ – מערכת תקשורת קווית המיועדת לשימוש של צוותי ההצלה והכיבוי בבניין;
”לחצן אזעקה“ – לחצן המשמש להתרעה על גילוי אש או עשן;
”לחץ שיורי“ (Residual pressure) – הלחץ הדינמי הנמדד בעת הפעלה של מערכת המים בספיקה המתוכננת;
”מאגר מים“ – מכל אגירת מים לשם כיבוי אש;
”מבואה קומתית משותפת“ או ”פרוזדור קומתי משותף“ – שטח או פרוזדור בקומה, שיש לציבור או למשתמשי הבניין או דייריו גישה אליו; ולעניין בית משותף – שטח או פרוזדור כאמור שהוא חלק מהרכוש המשותף;
”מוסד חינוך“ – כהגדרתו בסעיף 19לב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, למעט גן ילדים;
”מוסד לאנשים עם מוגבלות“ – בניין שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)מיועד לשהייה של אנשים עם מוגבלות;
(2)בעת חירום, השוהים בבניין אינם מסוגלים להתפנות מן הבניין בכוחות עצמם;
”מוסד רפואי“ – בית חולים או מרפאה לאשפוז יום;
”מנגנון לאימות אזעקת אש“ – רכיב ברכזת התרעת אש כמפורט בפרט 3.4.7.9;
”מעון יום לפעוטות“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018;
”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000;
”מערכות בטיחות אש“ – מערכת גילוי אש, מערכת התרעת אש, מערכת כריזה או מערכת כיבוי אש;
”מערכת גילוי אש“ – מערכת אוטומטית לגילוי אש, עשן או חום כמפורט בסימן ו׳;
”מערכת התרעת אש“ – מערכת המתריעה על שינוי בדרגת חום או בכמות עשן וכוללת רכיבים כמפורט בפרט 3.4.7.1(ב)(2);
”מערכת כיבוי אש“ – מתזים או מערכת כיבוי אש אחרת;
”מערכת כיבוי אש אחרת“ – מערכת אוטומטית לכיבוי אש שלא באמצעות מתזים או מערכת אחרת למניעת התפשטות אש כמפורט בסימן ד׳;
”מערכת כריזה“ – מערכת לכריזת חירום כמפורט בסימן ח׳;
”מרפאה לאשפוז יום“ – בניין שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)מיועד למתן שירות או טיפול רפואי, ללא אשפוז, לארבעה מטופלים לפחות בו בזמן;
(2)בעת חירום, המטופלים אינם מסוגלים להתפנות מן הבניין בכוחות עצמם, בשל אופי השירות או הטיפול הרפואי כאמור;
”מתזים“ – מערכת אוטומטית לכיבוי אש באמצעות מים כמפורט בסימן ג׳;
”מתכנן מערכת התברואה“ – כהגדרתו בתקנות תכן הבנייה (תברואה);
”עורך הבקשה“ – מי שערך את נספח בטיחות אש בבקשה להיתר;
”צופר אזעקה“ – רכיב במערכת התרעת אש המשמיע התרעה קולית לדיירי הבניין במקרה של שריפה או עשן כמפורט בפרט 3.4.7.10;
”קו מים אמין“ – צינור המזין את אספקת המים לבניין, שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)מחובר למערכת המים העירונית או המקומית;
(2)קוטרו 4 אינטשים לפחות;
(3)ספיקת המים ולחץ המים שבו עומדים בדרישות המפורטות בסימן ב׳;
”קומת קרקע“ – קומה בבניין שיש ממנה יציאה ישירה אל מחוץ לבניין;
”רגש זרימה“ – חיישן לזרימת מים שהוא רכיב במתזים;
”רכזת התרעת אש“ – רכיב המשמש לפיקוד ובקרה על מערכות בטיחות האש בבניין;
”בעל היתר תו תקן“ – מי שקיבל היתר לסמן מצרך בתו תקן לפי סעיף 11(ב) לחוק התקנים;
”ת״י 129 חלק 2“ – ת״י 129 חלק 2 – מטפים מיטלטלים: התאמה, התקנה וסימון;
”ת״י 448 חלק 1“ – ת״י 448 חלק 1 – הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי;
”ת״י 448 חלק 3“ – ת״י 448 חלק 3 – הידרנט לכיבוי אש: הידרנט עילי רטוב זקף;
”ת״י 1205 חלק 1“ – ת״י 1205 חלק 1 – מיתקני תברואה: מערכת אספקת מים קרים ומים חמים;
”ת״י 1220 חלק 3“ – ת״י 1220 חלק 3 – מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות;
”ת״י 1220 חלק 5“ – ת״י 1220 חלק 5 – מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים;
”ת״י 1220 חלק 11“ – ת״י 1220 חלק 11 – מערכות גילוי אש: תחזוקה;
”ת״י 1596“ – ת״י 1596 – מערכות מתזים – התקנה;
”ת״י 1597“ – ת״י 1597 – מערכות כיבוי אוטומטיות בגז כיבוי;
”ת״י 1928“ – ת״י 1928 – מערכות לכיבוי אש במים: בקרה, בדיקה ותחזוקה;
”ת״י 2206 חלק 1“ – ת״י 2206 חלק 1 – גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות;
”ת״י 2206 חלק 2“ – ת״י 2206 חלק 2 – גלגילון לכיבוי אש: דרישות תכן, התקנה ותחזוקה;
”ת״י 4290“ – ת״י 4290 – הידרנט עילי לכיבוי אש: התקנה;
”ת״י 5356 חלק 1“ – ת״י 5356 חלק 1 – מערכות כיבוי אש: כיבוי אש בכימיקלים יבשים;
”ת״י 5356 חלק 2“ – ת״י 5356 חלק 2 – מערכות כיבוי אש: כיבוי אש בכימיקלים רטובים;
”תקנות תכן הבנייה (תברואה)“ – תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש״ף–2019.
↗ חיצוניות: 10↺ פנימיות: 12
הצג הפניות חיצוניות
  • בפריט 7.1ג בטבלה שבתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013 → צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) #תוספת פרט 7.1ג
  • בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012 → חוק הדיור המוגן
  • בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין #סעיף 52
  • בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 → חוק לימוד חובה
  • בסעיף 19לב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19לב
  • בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018 → חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות
  • בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000 → חוק מעונות יום שיקומיים
  • בתקנות תכן הבנייה (תברואה) → תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה)
  • סעיף 11(ב) לחוק התקנים → חוק התקנים #סעיף 11
  • תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש״ף–2019 → תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור גילוי“ – כהגדרתו בסעיף 3 לת״י 1220 חלק 3;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית אבות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.1ג|בפריט 7.1ג בטבלה שבתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דיור מוגן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ ו”רכוש משותף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ ו”בית מעצר“ – למעט תחנת משטרה או בית משפט שיש בהם תאי מעצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין המשמש למסחר“ – בניין המשמש לתצוגה ומכירה של סחורה, ובכלל זה סופרמרקט, מרכז קניות ומסעדה שתפוסתה עד 49 איש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין המשמש לתעסוקה ומשרדים“ – בניין לשימוש עסקי, שאינו בניין המשמש למסחר, ובכלל זה משרדים, כיתות לימוד במוסד להשכלה גבוהה, מרפאה שאינה מוסד רפואי ובית משפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין המשמש לתעשייה“ – בניין שעיקר פעילותו ייצור, עיבוד, הרכבה, תיקון או אריזה של מוצרים, ובכלל זה מפעל, מוסך, מכבסה, מיתקן גז, תחנת כוח ובית מלאכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין הנתון לסיכון אש“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בניין שנמצא במרחק שאינו עולה על 25 מטרים מיער או חורשה ושבקירות החוץ שלו מצויים חומרי גמר חיצוניים שסיווגם לפי ת״י 755 כמפורט להלן, במצטבר:
{{ח:תתתת|(א)}} דרגת התלקחות B או דרגה נמוכה ממנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרגת צפיפות עשן S1 או דרגה נמוכה ממנה;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרגת עיוות צורה, התפרקות וטפטוף d0 או דרגה נמוכה ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} בניין שהשלד שלו עשוי מרכיבים בעלי עמידות אש למשך פחות מ־45 דקות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ברז כיבוי אש“ – ברז עם מחבר מהיר (שטורץ), המיועד לכיבוי אש כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.5.1|בפרט 3.4.5.1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלאי עשן עצמאי“ – גלאי עשן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.6.2|בפרט 3.4.6.2(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלגילון כיבוי אש“ או ”גלגילון“ – גלגילון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.5.3|בפרט 3.4.5.3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן ילדים“ – מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, לילדים בגילי 3 עד 5 שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טלפון כבאים“ – מערכת תקשורת קווית המיועדת לשימוש של צוותי ההצלה והכיבוי בבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לחצן אזעקה“ – לחצן המשמש להתרעה על גילוי אש או עשן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לחץ שיורי“ (Residual pressure) – הלחץ הדינמי הנמדד בעת הפעלה של מערכת המים בספיקה המתוכננת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר מים“ – מכל אגירת מים לשם כיבוי אש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבואה קומתית משותפת“ או ”פרוזדור קומתי משותף“ – שטח או פרוזדור בקומה, שיש לציבור או למשתמשי הבניין או דייריו גישה אליו; ולעניין בית משותף – שטח או פרוזדור כאמור שהוא חלק מהרכוש המשותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לב|בסעיף 19לב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, למעט גן ילדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד לאנשים עם מוגבלות“ – בניין שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיועד לשהייה של אנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(2)}} בעת חירום, השוהים בבניין אינם מסוגלים להתפנות מן הבניין בכוחות עצמם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – בית חולים או מרפאה לאשפוז יום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון לאימות אזעקת אש“ – רכיב ברכזת התרעת אש כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.7.9|בפרט 3.4.7.9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום לפעוטות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום שיקומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכות בטיחות אש“ – מערכת גילוי אש, מערכת התרעת אש, מערכת כריזה או מערכת כיבוי אש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת גילוי אש“ – מערכת אוטומטית לגילוי אש, עשן או חום כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ו|בסימן ו׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת התרעת אש“ – מערכת המתריעה על שינוי בדרגת חום או בכמות עשן וכוללת רכיבים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.7.1|בפרט 3.4.7.1(ב)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת כיבוי אש“ – מתזים או מערכת כיבוי אש אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת כיבוי אש אחרת“ – מערכת אוטומטית לכיבוי אש שלא באמצעות מתזים או מערכת אחרת למניעת התפשטות אש כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ד|בסימן ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת כריזה“ – מערכת לכריזת חירום כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ח|בסימן ח׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה לאשפוז יום“ – בניין שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיועד למתן שירות או טיפול רפואי, ללא אשפוז, לארבעה מטופלים לפחות בו בזמן;
{{ח:תתת|(2)}} בעת חירום, המטופלים אינם מסוגלים להתפנות מן הבניין בכוחות עצמם, בשל אופי השירות או הטיפול הרפואי כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתזים“ – מערכת אוטומטית לכיבוי אש באמצעות מים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ג|בסימן ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכנן מערכת התברואה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה)|בתקנות תכן הבנייה (תברואה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך הבקשה“ – מי שערך את נספח בטיחות אש בבקשה להיתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צופר אזעקה“ – רכיב במערכת התרעת אש המשמיע התרעה קולית לדיירי הבניין במקרה של שריפה או עשן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.7.10|בפרט 3.4.7.10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו מים אמין“ – צינור המזין את אספקת המים לבניין, שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחובר למערכת המים העירונית או המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} קוטרו 4 אינטשים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} ספיקת המים ולחץ המים שבו עומדים בדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קומת קרקע“ – קומה בבניין שיש ממנה יציאה ישירה אל מחוץ לבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רגש זרימה“ – חיישן לזרימת מים שהוא רכיב במתזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכזת התרעת אש“ – רכיב המשמש לפיקוד ובקרה על מערכות בטיחות האש בבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר תו תקן“ – מי שקיבל היתר לסמן מצרך בתו תקן לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 11|סעיף 11(ב) לחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 129 חלק 2“ – ת״י 129 חלק 2 – מטפים מיטלטלים: התאמה, התקנה וסימון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 448 חלק 1“ – ת״י 448 חלק 1 – הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 448 חלק 3“ – ת״י 448 חלק 3 – הידרנט לכיבוי אש: הידרנט עילי רטוב זקף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1205 חלק 1“ – ת״י 1205 חלק 1 – מיתקני תברואה: מערכת אספקת מים קרים ומים חמים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1220 חלק 3“ – ת״י 1220 חלק 3 – מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1220 חלק 5“ – ת״י 1220 חלק 5 – מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1220 חלק 11“ – ת״י 1220 חלק 11 – מערכות גילוי אש: תחזוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1596“ – ת״י 1596 – מערכות מתזים – התקנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1597“ – ת״י 1597 – מערכות כיבוי אוטומטיות בגז כיבוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1928“ – ת״י 1928 – מערכות לכיבוי אש במים: בקרה, בדיקה ותחזוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2206 חלק 1“ – ת״י 2206 חלק 1 – גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2206 חלק 2“ – ת״י 2206 חלק 2 – גלגילון לכיבוי אש: דרישות תכן, התקנה ותחזוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 4290“ – ת״י 4290 – הידרנט עילי לכיבוי אש: התקנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 5356 חלק 1“ – ת״י 5356 חלק 1 – מערכות כיבוי אש: כיבוי אש בכימיקלים יבשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 5356 חלק 2“ – ת״י 5356 חלק 2 – מערכות כיבוי אש: כיבוי אש בכימיקלים רטובים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות תכן הבנייה (תברואה)“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה)|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש״ף–2019}}.
סימן ב׳: אספקת מים לכיבוי אש

3.4.2.1מערכת לאספקת מים לכיבוי אשתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין תותקן מערכת לאספקת מים למתזים, גלגילונים, ברזי כיבוי אש ומערכות כיבוי אש אחרות שהותקנו לפי הוראות פרק זה; ההתקנה תבוצע לפי ת״י 1205 חלק 1.
(ב)אספקת המים כאמור בפרט משנה (א), למעט אספקת מים לגלגילונים, תהיה מקו מים אמין, אלא אם כן נקבע אחרת בסימן י״א.
(ג)מתזים, מערכת כיבוי אש אחרת וברזי כיבוי אש שלא ניתן להזינם כאמור בפרט משנה (ב), יחוברו למערכת להגברת לחץ ולמאגר מים באופן שיבטיח כי ספיקת המים ולחץ המים שבהם יעמדו בדרישות האמורות בפרטים 3.4.2.4, 3.4.3.1(ב), 3.4.3.4(1) או 3.4.4.1(א), לפי העניין.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין תותקן מערכת לאספקת מים למתזים, גלגילונים, ברזי כיבוי אש ומערכות כיבוי אש אחרות שהותקנו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|פרק זה}}; ההתקנה תבוצע לפי ת״י 1205 חלק 1.
{{ח:תת|(ב)}} אספקת המים כאמור בפרט משנה (א), למעט אספקת מים לגלגילונים, תהיה מקו מים אמין, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן י״א}}.
{{ח:תת|(ג)}} מתזים, מערכת כיבוי אש אחרת וברזי כיבוי אש שלא ניתן להזינם כאמור בפרט משנה (ב), יחוברו למערכת להגברת לחץ ולמאגר מים באופן שיבטיח כי ספיקת המים ולחץ המים שבהם יעמדו בדרישות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.2.4|בפרטים 3.4.2.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.3.1|3.4.3.1(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.3.4|3.4.3.4(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.4.1|או 3.4.4.1(א)}}, לפי העניין.

3.4.2.2מאגר מים לכיבוי אש בבניין רב־קומותתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בלי לגרוע מהוראות פרט 3.4.2.1(ב) ו־(ג), על גג של בניין רב־קומות יותקן מאגר מים בנפח שלא יפחת מ־15 מטרים מעוקבים, לשם אספקת מים לברזי כיבוי האש ולגלגילונים.
(ב)מאגר מים כאמור בפרט משנה (א) יכול לשמש גם לשם אספקת מים למתזים, ובלבד שכמות המים הדרושה לשם אספקת המים למתזים תהיה נוסף על נפח המאגר כאמור באותו פרט משנה.
(ג)מאגר מים כאמור בפרט זה המשמש גם כמאגר של מי שתייה לבניין, יעמוד בהוראות תקנות תכן הבנייה (תברואה) ויתוכנן כך שיוקצו בו מים בנפח של 15 מטרים מעוקבים לפחות לשם כיבוי אש.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות תכן הבנייה (תברואה) → תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.2.1|פרט 3.4.2.1(ב) ו־(ג)}}, על גג של בניין רב־קומות יותקן מאגר מים בנפח שלא יפחת מ־15 מטרים מעוקבים, לשם אספקת מים לברזי כיבוי האש ולגלגילונים.
{{ח:תת|(ב)}} מאגר מים כאמור בפרט משנה (א) יכול לשמש גם לשם אספקת מים למתזים, ובלבד שכמות המים הדרושה לשם אספקת המים למתזים תהיה נוסף על נפח המאגר כאמור באותו פרט משנה.
{{ח:תת|(ג)}} מאגר מים כאמור בפרט זה המשמש גם כמאגר של מי שתייה לבניין, יעמוד בהוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה)|תקנות תכן הבנייה (תברואה)}} ויתוכנן כך שיוקצו בו מים בנפח של 15 מטרים מעוקבים לפחות לשם כיבוי אש.

3.4.2.3הוראות נוספות לעניין מאגר מיםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)על מאגר מים לפי סימן זה יחולו הוראות אלה:
(1)מתכנן מערכת התברואה יקבע את נפח המאגר ויציין זאת בנספח התברואה בבקשה להיתר;
(2)המאגר יכול שיהיה על־קרקעי או תת־קרקעי או שילוב של שניהם, למעט מאגר כאמור בפרט 3.4.2.2(א);
(3)המאגר יעמוד בדרישות ת״י 1596.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על מאגר מים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ב|סימן זה}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתכנן מערכת התברואה יקבע את נפח המאגר ויציין זאת בנספח התברואה בבקשה להיתר;
{{ח:תתת|(2)}} המאגר יכול שיהיה על־קרקעי או תת־קרקעי או שילוב של שניהם, למעט מאגר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.2.2|בפרט 3.4.2.2(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} המאגר יעמוד בדרישות ת״י 1596.

3.4.2.4ספיקת מים ולחץ מיםתיקונים: תשפ״ד־2

אספקת המים לברזי כיבוי האש בבניין תהיה כמפורט להלן:
(1)ספיקת המים לברז כיבוי אש בקוטר של 2 אינטשים, לא תפחת מ־250 ליטרים לדקה בלחץ שיורי שלא יפחת מ־1.4 בר;
(2)ספיקת המים לברז כיבוי אש בקוטר של 3 אינטשים, לא תפחת מ־450 ליטרים לדקה בלחץ שיורי שלא יפחת מ־1.4 בר;
(3)לחץ המים הקבוע (סטטי) בברז כיבוי אש לא יעלה על 7 בר;
(4)ספיקת המים ולחץ המים לפי פרט זה יובטחו בכל הפעלה של שני ברזים מאותו הסוג לפחות, מבין סוגי הברזים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אספקת המים לברזי כיבוי האש בבניין תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} ספיקת המים לברז כיבוי אש בקוטר של 2 אינטשים, לא תפחת מ־250 ליטרים לדקה בלחץ שיורי שלא יפחת מ־1.4 בר;
{{ח:תת|(2)}} ספיקת המים לברז כיבוי אש בקוטר של 3 אינטשים, לא תפחת מ־450 ליטרים לדקה בלחץ שיורי שלא יפחת מ־1.4 בר;
{{ח:תת|(3)}} לחץ המים הקבוע (סטטי) בברז כיבוי אש לא יעלה על 7 בר;
{{ח:תת|(4)}} ספיקת המים ולחץ המים לפי פרט זה יובטחו בכל הפעלה של שני ברזים מאותו הסוג לפחות, מבין סוגי הברזים המנויים בפסקאות (1) ו־(2).

3.4.2.5חיבור להסנקת מיםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין שבו שלוש קומות או יותר יותקן חיבור להסנקת מים לברזי כיבוי האש ולמערכת המתזים, אם הותקנה בבניין; חיבור להסנקת מים יכלול חיבור לצינור בקוטר של 3 או 4 אינטשים, שסתום אל חזור, חיבור מהיר מסוג מצמד, מכסה ושרשרת (בפרט זה – חיבור ההסנקה).
(ב)חיבור ההסנקה יותקן באחד המקומות האלה, לפי העניין:
(1)מחוץ לבניין, במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מהכניסה הראשית לבניין;
(2)אם קיימת רחבת היערכות, במרחק שלא יעלה על 15 מטרים ממרכז רחבת ההיערכות;
(3)במיקום אחר שאישרה רשות הכבאות.
(ג)הגישה אל חיבור ההסנקה תהיה פנויה ממכשולים.
(ד)מעל המכסה של חיבור ההסנקה יותקן שלט שרשום בו, בחריטה, ”חיבור הסנקה לברזי כיבוי אש (הידרנטים)“ או ”חיבור הסנקה למערכת המתזים“, לפי העניין; גובה האותיות בשלט יהיה 30 מילימטרים לפחות וצבען של האותיות יהיה אדום על רקע לבן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין שבו שלוש קומות או יותר יותקן חיבור להסנקת מים לברזי כיבוי האש ולמערכת המתזים, אם הותקנה בבניין; חיבור להסנקת מים יכלול חיבור לצינור בקוטר של 3 או 4 אינטשים, שסתום אל חזור, חיבור מהיר מסוג מצמד, מכסה ושרשרת (בפרט זה – חיבור ההסנקה).
{{ח:תת|(ב)}} חיבור ההסנקה יותקן באחד המקומות האלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} מחוץ לבניין, במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מהכניסה הראשית לבניין;
{{ח:תתת|(2)}} אם קיימת רחבת היערכות, במרחק שלא יעלה על 15 מטרים ממרכז רחבת ההיערכות;
{{ח:תתת|(3)}} במיקום אחר שאישרה רשות הכבאות.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה אל חיבור ההסנקה תהיה פנויה ממכשולים.
{{ח:תת|(ד)}} מעל המכסה של חיבור ההסנקה יותקן שלט שרשום בו, בחריטה, ”חיבור הסנקה לברזי כיבוי אש (הידרנטים)“ או ”חיבור הסנקה למערכת המתזים“, לפי העניין; גובה האותיות בשלט יהיה 30 מילימטרים לפחות וצבען של האותיות יהיה אדום על רקע לבן.
סימן ג׳: מתזים

3.4.3.1מתזיםתיקונים: תשפ״ד־2

נקבעה חובה להתקין בבניין מתזים לפי סימן י״א או לפי פרטים 3.9.38.11 ו־3.9.42.4, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
(1)רכיבי המתזים ואספקת המים למתזים יעמדו בדרישות ת״י 1596;
(2)לא תחול חובה להתקין מערכת גילוי אש לפי סימן י״א, ובלבד שהגלאים שהיתה חובה להתקינם בבניין לפי ת״י 1220 חלק 3 הם גלאי חום.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעה חובה להתקין בבניין מתזים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן י״א}} או לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.38.11|פרטים 3.9.38.11}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.42.4|ו־3.9.42.4}}, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רכיבי המתזים ואספקת המים למתזים יעמדו בדרישות ת״י 1596;
{{ח:תת|(2)}} לא תחול חובה להתקין מערכת גילוי אש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן י״א}}, ובלבד שהגלאים שהיתה חובה להתקינם בבניין לפי ת״י 1220 חלק 3 הם גלאי חום.

3.4.3.2מיקום מתזים במוצא בטוחתיקונים: תשפ״ד־2

(א)הותקנו בבניין מתזים, יותקנו מתזים במוצא בטוח במקומות כמפורט להלן בלבד:
(1)בחדר מדרגות מוגן – במפלס התחתון של חדר המדרגות ובתקרה של המפלס העליון ביותר של חדר המדרגות;
(2)במוצא אופקי – משני צידי המוצא האופקי;
(3)בפרוזדור מוגן.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), אין חובה להתקין מתזים במערכת מדרגות חיצוניות, בפרוזדור פתוח מוגן ובגג מוגן כמשמעותו בסימן ח׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הותקנו בבניין מתזים, יותקנו מתזים במוצא בטוח במקומות כמפורט להלן בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} בחדר מדרגות מוגן – במפלס התחתון של חדר המדרגות ובתקרה של המפלס העליון ביותר של חדר המדרגות;
{{ח:תתת|(2)}} במוצא אופקי – משני צידי המוצא האופקי;
{{ח:תתת|(3)}} בפרוזדור מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), אין חובה להתקין מתזים במערכת מדרגות חיצוניות, בפרוזדור פתוח מוגן ובגג מוגן כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ח|בסימן ח׳ לפרק ב׳}}.

3.4.3.3רגש זרימהתיקונים: תשפ״ד־2

הותקנו בבניין מתזים, יותקן רגש זרימה שיתריע למערכת התרעת האש בעת זרימת מים דרך מתז אחד לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנו בבניין מתזים, יותקן רגש זרימה שיתריע למערכת התרעת האש בעת זרימת מים דרך מתז אחד לפחות.

3.4.3.4סייג לתחולת ת״י 1596תיקונים: תשפ״ד־2

על אף האמור בפרט 3.4.3.1(1), לגבי בניין שהותקנו בו מתזים ושלפי ת״י 1596 יש להתקין בו 6 מתזים לכל היותר, יחולו הוראות אלה:
(1)המתזים יכול שיחוברו למערכת אספקת המים העירונית או המקומית, ובלבד שספיקת המים במתזים לא תפחת מ־6 ליטרים לדקה לכל מטר רבוע של שטח הבניין שחובה להתקין בו מתזים כאמור;
(2)ספיקת המים ולחץ המים במתזים יכול שלא יעמדו בדרישות ת״י 1596;
(3)מתקין המתזים, אם הוא בעל היתר תו תקן לעניין ת״י 1928, או מעבדה מאושרת לעניין ת״י 1596 אישרו כי המתזים הותקנו לפי הוראות פרט זה ועומדים בדרישות ת״י 1596 בכפוף להוראות פרט זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.3.1|בפרט 3.4.3.1(1)}}, לגבי בניין שהותקנו בו מתזים ושלפי ת״י 1596 יש להתקין בו 6 מתזים לכל היותר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המתזים יכול שיחוברו למערכת אספקת המים העירונית או המקומית, ובלבד שספיקת המים במתזים לא תפחת מ־6 ליטרים לדקה לכל מטר רבוע של שטח הבניין שחובה להתקין בו מתזים כאמור;
{{ח:תת|(2)}} ספיקת המים ולחץ המים במתזים יכול שלא יעמדו בדרישות ת״י 1596;
{{ח:תת|(3)}} מתקין המתזים, אם הוא בעל היתר תו תקן לעניין ת״י 1928, או מעבדה מאושרת לעניין ת״י 1596 אישרו כי המתזים הותקנו לפי הוראות פרט זה ועומדים בדרישות ת״י 1596 בכפוף להוראות פרט זה.
סימן ד׳: מערכות כיבוי אש אחרות

3.4.4.1מערכת כיבוי אש אחרתתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין שחובה להתקין בו מתזים לפי סימן י״א, ואולם בשל המאפיינים של תכולת הבניין, מצא עורך הבקשה כי יש להתקין בו מערכת כיבוי אש אחרת, תותקן מערכת כאמור מבין המערכות המפורטות בטור א׳ בטבלה שלהלן, לפי התקן המפורט לצידה בטור ב׳:
>
(ב)מעבדה מאושרת תאשר כי המערכת שהותקנה עומדת בדרישות התקן כאמור בפרט משנה (א), לפי העניין.
מרכיבי שלד הבנייןסוג שלד הבניין
IדIIדIIIדIVדVד
442332222111000211200HH2111000
''' קירות חוץ נושאים'''           
1.1 קירות חוץ הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים. 43210ג2221א0א,ג
1.2 קירות חוץ הנושאים קומה אחת בלבד. 43210ג2221אא,ג
1.3 קירות חוץ הנושאים גג בלבד. 43210ג2221א0א,ג
''' קירות פנים נושאים'''           
2.1 קירות פנים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים. 432101א0א21א0א
2.2 קירות פנים הנושאים קומה אחת בלבד. 322101א0א11א0א
2.3 קירות פנים הנושאים גג בלבד. 321101א0א11א0א
''' עמודים'''           
3.1 עמודים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים. 432101א0אHא,ב1א0א
3.2 עמודים הנושאים קומה אחת בלבד. 322101א0אHא,ב1א0א
3.3 עמודים הנושאים גג בלבד. 321101א0אHא,ב1א0א
''' קורות, אגדים'''           
4.1 קורות ואגדים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים. 432101א0אHא,ב1א0א
4.2 קורות ואגדים הנושאים קומה אחת בלבד. 222101א0אHא,ב1א0א
4.3 קורות ואגדים הנושאים גג בלבד. 221101א0אHא,ב1א0א
'''5.''' '''רצפה''' 222101א0אHא,ב1א0א
'''6.''' '''גג''' 21.51101א0אHא,ב1א0א
'''7.''' '''קורות חוץ שאינם נושאים''' 0ג0ג0ג0ג0ג0א,ג0א,ג0א,ג0א,ג0א,ג
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין שחובה להתקין בו מתזים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן י״א}}, ואולם בשל המאפיינים של תכולת הבניין, מצא עורך הבקשה כי יש להתקין בו מערכת כיבוי אש אחרת, תותקן מערכת כאמור מבין המערכות המפורטות בטור א׳ בטבלה שלהלן, לפי התקן המפורט לצידה בטור ב׳:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג מערכת כיבוי אש אחרת</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תקן</th></tr>
<tr><td>מערכת קצף {{ש}} Low medium and high expansion foam system</td><td>NFPA 11 standard for Low medium and high expansion foam</td></tr>
<tr><td>מערכת CO<sub>2</sub> {{ש}} Carbon dioxide system</td><td>NFPA 12 standard for Carbon dioxide extinguishing systems</td></tr>
<tr><td>מערכות קבועות להצפה במים {{ש}} water spray fixed systems</td><td>NFPA 15 standard for water spray fixed systems for fire protection</td></tr>
<tr><td>מערכות להצפה בקצף {{ש}} Deluge foam water sprinkler systems</td><td>NFPA 16 standard for the installation of foam water sprinkler and foam water spray systems</td></tr>
<tr><td>מערכת כיבוי אש באבקה יבשה {{ש}} Dry chemical system</td><td>ת״י 5356 חלק 1</td></tr>
<tr><td>מערכת כיבוי אש באבקה רטובה {{ש}} wet chemical system</td><td>ת״י 5356 חלק 2</td></tr>
<tr><td>מערכת תרחיף מים מיקרוני {{ש}} water mist system</td><td>NFPA 750 standard of water mist fire protection system</td></tr>
<tr><td>מערכת כיבוי אש בגז {{ש}} clean agent extinguishing system</td><td>ת״י 1597</td></tr>
<tr><td>מערכת מסוג אחר</td><td>
{{ח:ת}} אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תקן NFPA;
{{ח:תת|(2)}} תקינה אחרת, באישור רשות הכבאות
</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} מעבדה מאושרת תאשר כי המערכת שהותקנה עומדת בדרישות התקן כאמור בפרט משנה (א), לפי העניין.

3.4.4.2חיבור המערכת לרכזת התרעת אשתיקונים: תשפ״ד־2

מערכת כיבוי אש אחרת שהותקנה כאמור בפרט 3.4.4.1 תחובר לרכזת התרעת האש בבניין כך שבעת הפעלתה של המערכת יוצג חיווי ברכזת התרעת האש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת כיבוי אש אחרת שהותקנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.4.1|בפרט 3.4.4.1}} תחובר לרכזת התרעת האש בבניין כך שבעת הפעלתה של המערכת יוצג חיווי ברכזת התרעת האש.
סימן ה׳: ברזי כיבוי אש, מערכות כיבוי אש ידניות וציוד כיבוי אש מיטלטל

3.4.5.1ברזי כיבוי אשתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין יותקנו ברזי כיבוי אש כמפורט להלן, אלא אם כן נקבע אחרת בסימן י״א:
(1)ברז כיבוי אש בקוטר 3 אינטשים יותקן מחוץ לבניין, במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מהכניסה הראשית לבניין, ואם קיימת רחבת היערכות – במרחק שלא יעלה על 15 מטרים ממרכז רחבת ההיערכות; אם קיים חיבור להסנקת מים, יותקן ברז הכיבוי בצמוד לו ובמרחק שלא יעלה על מטר אחד ממנו;
(2)ברז כיבוי אש בקוטר 2 אינטשים יותקן במפלס קומת הקרקע, במבואת הכניסה בתוך הבניין;
(3)ברז כיבוי אש בקוטר 2 אינטשים יותקן בחלל חדר מדרגות מוגן, בכל קומה ובפודסט הקומתי; עלה מרחק ההליכה בין כל מקום בקומה ובין ברז כיבוי האש באותה קומה על 60 מטרים – יותקן ברז כיבוי אש נוסף, אחד או יותר, באותו קוטר, כך שמרחק ההליכה כאמור לא יעלה על 60 מטרים;
(4)ברז כיבוי אש יותקן בשטח שאינו משמש למעבר חופשי כמתואר בתרשים 3.4.5.1;
(5)ברז כיבוי אש יעמוד בדרישות ת״י 448 חלק 1 ות״י 448 חלק 3; התקנת הברז תיעשה לפי ת״י 4290; לברז בקוטר 2 אינטשים יתווסף גלגל פתיחה בעבור הברז.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין מגורים שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות לא תחול החובה להתקין ברזי כיבוי אש כאמור באותו פרט משנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין יותקנו ברזי כיבוי אש כמפורט להלן, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן י״א}}:
{{ח:תתת|(1)}} ברז כיבוי אש בקוטר 3 אינטשים יותקן מחוץ לבניין, במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מהכניסה הראשית לבניין, ואם קיימת רחבת היערכות – במרחק שלא יעלה על 15 מטרים ממרכז רחבת ההיערכות; אם קיים חיבור להסנקת מים, יותקן ברז הכיבוי בצמוד לו ובמרחק שלא יעלה על מטר אחד ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} ברז כיבוי אש בקוטר 2 אינטשים יותקן במפלס קומת הקרקע, במבואת הכניסה בתוך הבניין;
{{ח:תתת|(3)}} ברז כיבוי אש בקוטר 2 אינטשים יותקן בחלל חדר מדרגות מוגן, בכל קומה ובפודסט הקומתי; עלה מרחק ההליכה בין כל מקום בקומה ובין ברז כיבוי האש באותה קומה על 60 מטרים – יותקן ברז כיבוי אש נוסף, אחד או יותר, באותו קוטר, כך שמרחק ההליכה כאמור לא יעלה על 60 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} ברז כיבוי אש יותקן בשטח שאינו משמש למעבר חופשי כמתואר בתרשים 3.4.5.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.4.5.1.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.4.5.1}}
{{ח:תתת|(5)}} ברז כיבוי אש יעמוד בדרישות ת״י 448 חלק 1 ות״י 448 חלק 3; התקנת הברז תיעשה לפי ת״י 4290; לברז בקוטר 2 אינטשים יתווסף גלגל פתיחה בעבור הברז.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין מגורים שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות לא תחול החובה להתקין ברזי כיבוי אש כאמור באותו פרט משנה.

3.4.5.2פטור מהתקנה של ברזי כיבוי אשתיקונים: תשפ״ד־2

על אף האמור בפרט 3.4.5.1(א), החובה להתקין ברז כיבוי אש לפי אותו פרט משנה לא תחול במקרים האלה:
(1)אם קיים ברז כיבוי אש מאותו סוג בתחום המגרש או מחוץ לתחום המגרש במרחק שאינו עולה על 45 מטרים ממרכז רחבת ההיערכות, ובהעדר רחבת היערכות – מהכניסה הראשית לבניין;
(2)בחניון לא מקורה שבו כלי הרכב מצויים תחת כיפת השמיים, ובלבד שהחניון אינו משמש ללינה או לחניית רכב מסחרי המוביל חומר מסוכן כהגדרתו בתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001 → תקנות שירותי הובלה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.5.1|בפרט 3.4.5.1(א)}}, החובה להתקין ברז כיבוי אש לפי אותו פרט משנה לא תחול במקרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} אם קיים ברז כיבוי אש מאותו סוג בתחום המגרש או מחוץ לתחום המגרש במרחק שאינו עולה על 45 מטרים ממרכז רחבת ההיערכות, ובהעדר רחבת היערכות – מהכניסה הראשית לבניין;
{{ח:תת|(2)}} בחניון לא מקורה שבו כלי הרכב מצויים תחת כיפת השמיים, ובלבד שהחניון אינו משמש ללינה או לחניית רכב מסחרי המוביל חומר מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה|בתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}}.

3.4.5.3גלגילון כיבוי אשתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין יותקן גלגילון כיבוי אש בכל קומה, בקרבת פתחי הכניסה לקומה או במקום נגיש אחר בקומה, לפי החלטת עורך הבקשה, והכול בכמות ובדרך שיבטיחו כי קצה הצינור של הגלגילון יגיע למרחק שלא יעלה על 4 מטרים מכל מקום באותה קומה.
(ב)גלגילון כיבוי אש יעמוד בדרישות ת״י 2206 חלק 1 ות״י 2206 חלק 2, ואולם על אף האמור באותו תקן, בדיקת הגלגילון לפי האמור בתקן תיעשה אחת לחמש שנים.
(ג)על אף האמור בפרט משנה (א), החובה להתקין גלגילון לא תחול בבניין שאינו משמש לשהות של בני אדם באופן קבוע וששטחו אינו עולה על 150 מ״ר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין יותקן גלגילון כיבוי אש בכל קומה, בקרבת פתחי הכניסה לקומה או במקום נגיש אחר בקומה, לפי החלטת עורך הבקשה, והכול בכמות ובדרך שיבטיחו כי קצה הצינור של הגלגילון יגיע למרחק שלא יעלה על 4 מטרים מכל מקום באותה קומה.
{{ח:תת|(ב)}} גלגילון כיבוי אש יעמוד בדרישות ת״י 2206 חלק 1 ות״י 2206 חלק 2, ואולם על אף האמור באותו תקן, בדיקת הגלגילון לפי האמור בתקן תיעשה אחת לחמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרט משנה (א), החובה להתקין גלגילון לא תחול בבניין שאינו משמש לשהות של בני אדם באופן קבוע וששטחו אינו עולה על 150 מ״ר.

3.4.5.4ציוד כיבוי אש לצוות חירוםתיקונים: תשפ״ד־2

הודיעה רשות הכבאות לעורך הבקשה כי חלה חובה להימצאות של צוות חירום בבניין לשם התמודדות עם סיכוני אש, יותקנו בבניין, בצמוד לכל ברז כיבוי אש בקוטר 2 אינטשים כאמור בפרט 3.4.5.1, שני זרנוקים בקוטר 2 אינטשים ומזנק רב שימושי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודיעה רשות הכבאות לעורך הבקשה כי חלה חובה להימצאות של צוות חירום בבניין לשם התמודדות עם סיכוני אש, יותקנו בבניין, בצמוד לכל ברז כיבוי אש בקוטר 2 אינטשים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.5.1|בפרט 3.4.5.1}}, שני זרנוקים בקוטר 2 אינטשים ומזנק רב שימושי.

3.4.5.5מטפיםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)במקומות המפורטים להלן ובמקומות המנויים בסימן י״א יותקנו מטפים לפי ת״י 129 חלק 2:
(1)חדר גנרטורים;
(2)חדר חשמל או בקרבת לוח חשמל שהספקו 63 קילו־וולט אמפר או יותר;
(3)חדר שנאים שיש בו שנאים שהספקם עולה על 112 קילו־וולט אמפר;
(4)חדר מכונות שיש בו ציוד קירור, למעט חדר מכונות כאמור שיש בו ציוד קירור ביתי בלבד;
(5)חדר מכונות של מעלית – מטף אחד בלבד;
(6)חדר דוודים לשימוש תעשייתי או מסחרי;
(7)חדר תנורים שיש בו תנורים המשמשים להסקה מרכזית;
(8)מטבח המשמש לבישול מסחרי או מוסדי, למעט מטבח שיש בו ציוד בישול ביתי בלבד;
(9)מקום המשמש לעבודות נגרות, רתכות או צביעה;
(10)מחסן לחומרים שמתלקחים בטמפרטורה הנמוכה מ־100 מעלות צלזיוס וששטחו עולה על 10 מ״ר;
(11)מעבדה שנעשה בה שימוש בכימיקלים דליקים, לפי קביעת עורך הבקשה.
(ב)יראו התקנת מטף המשרת יותר ממקום אחד מבין המקומות המנויים בפרט משנה (א) או בסימן י״א, כעומדת בדרישות לפי אותו פרט משנה, ובלבד שהמטף הותקן במרחק שאינו עולה על 15 מטרים מכל מקום כאמור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במקומות המפורטים להלן ובמקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן י״א}} יותקנו מטפים לפי ת״י 129 חלק 2:
{{ח:תתת|(1)}} חדר גנרטורים;
{{ח:תתת|(2)}} חדר חשמל או בקרבת לוח חשמל שהספקו 63 קילו־וולט אמפר או יותר;
{{ח:תתת|(3)}} חדר שנאים שיש בו שנאים שהספקם עולה על 112 קילו־וולט אמפר;
{{ח:תתת|(4)}} חדר מכונות שיש בו ציוד קירור, למעט חדר מכונות כאמור שיש בו ציוד קירור ביתי בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} חדר מכונות של מעלית – מטף אחד בלבד;
{{ח:תתת|(6)}} חדר דוודים לשימוש תעשייתי או מסחרי;
{{ח:תתת|(7)}} חדר תנורים שיש בו תנורים המשמשים להסקה מרכזית;
{{ח:תתת|(8)}} מטבח המשמש לבישול מסחרי או מוסדי, למעט מטבח שיש בו ציוד בישול ביתי בלבד;
{{ח:תתת|(9)}} מקום המשמש לעבודות נגרות, רתכות או צביעה;
{{ח:תתת|(10)}} מחסן לחומרים שמתלקחים בטמפרטורה הנמוכה מ־100 מעלות צלזיוס וששטחו עולה על 10 מ״ר;
{{ח:תתת|(11)}} מעבדה שנעשה בה שימוש בכימיקלים דליקים, לפי קביעת עורך הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} יראו התקנת מטף המשרת יותר ממקום אחד מבין המקומות המנויים בפרט משנה (א) או {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן י״א}}, כעומדת בדרישות לפי אותו פרט משנה, ובלבד שהמטף הותקן במרחק שאינו עולה על 15 מטרים מכל מקום כאמור.
סימן ו׳: מערכת גילוי אש

3.4.6.1מערכת גילוי אשתיקונים: תשפ״ד־2

נקבעה חובה להתקין בבניין מערכת גילוי אש לפי סימן י״א, יחולו הוראות אלה:
(1)מערכת גילוי האש תעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3;
(2)מערכת גילוי האש תחובר למערכת התרעת האש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעה חובה להתקין בבניין מערכת גילוי אש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן י״א}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת גילוי האש תעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3;
{{ח:תת|(2)}} מערכת גילוי האש תחובר למערכת התרעת האש.

3.4.6.2גלאי עשן עצמאיתיקונים: תשפ״ד־2

(א)נקבע בסימן י״א כי מותר להתקין גלאי עשן עצמאי –
(1)אין חובה לחבר את גלאי העשן העצמאי למערכת התרעת האש, וזאת על אף האמור בפרט 3.4.6.1(2);
(2)ניתן להתקין מערכת גילוי אש במקום גלאי עשן עצמאי.
(ב)גלאי עשן עצמאי יעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 5.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נקבע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן י״א}} כי מותר להתקין גלאי עשן עצמאי –
{{ח:תתת|(1)}} אין חובה לחבר את גלאי העשן העצמאי למערכת התרעת האש, וזאת על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.6.1|בפרט 3.4.6.1(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} ניתן להתקין מערכת גילוי אש במקום גלאי עשן עצמאי.
{{ח:תת|(ב)}} גלאי עשן עצמאי יעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 5.
סימן ז׳: מערכת התרעת אש

3.4.7.1מערכת התרעת אשתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין תותקן מערכת התרעת אש אם התקיים אחד מאלה:
(1)נקבעה בסימן י״א חובה להתקין בבניין מערכת כאמור;
(2)נקבעה בסימן י״א חובה להתקין בבניין מתזים או הותקנו בבניין מתזים אף בלא חובה כאמור;
(3)הותקנה בבניין מערכת מבין המערכות המנויות בפרט 3.4.7.3(א).
(ב)על מערכת התרעת אש יחולו הוראות אלה:
(1)המערכת תעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3;
(2)המערכת תכלול את כל הרכיבים האלה, לפחות:
(א)רכזת התרעת אש וחייגן אוטומטי;
(ב)לחצן אזעקה המופעל באמצעות התקן הפעלה ידני;
(ג)התקן התרעה חזותי ובכלל זה פנס מהבהב (נצנץ);
(ד)צופר אזעקה, אלא אם כן נקבע אחרת בסימן י״א או אם הותקנה מערכת כריזה;
(ה)מערכת כריזה, אם נדרשת לפי סימן י״א.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין תותקן מערכת התרעת אש אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבעה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן י״א}} חובה להתקין בבניין מערכת כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} נקבעה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן י״א}} חובה להתקין בבניין מתזים או הותקנו בבניין מתזים אף בלא חובה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הותקנה בבניין מערכת מבין המערכות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.7.3|בפרט 3.4.7.3(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על מערכת התרעת אש יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המערכת תעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3;
{{ח:תתת|(2)}} המערכת תכלול את כל הרכיבים האלה, לפחות:
{{ח:תתתת|(א)}} רכזת התרעת אש וחייגן אוטומטי;
{{ח:תתתת|(ב)}} לחצן אזעקה המופעל באמצעות התקן הפעלה ידני;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקן התרעה חזותי ובכלל זה פנס מהבהב (נצנץ);
{{ח:תתתת|(ד)}} צופר אזעקה, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן י״א}} או אם הותקנה מערכת כריזה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מערכת כריזה, אם נדרשת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן י״א}}.

3.4.7.2הפעלה של מערכת התרעת האשתיקונים: תשפ״ד־2

מערכת התרעת האש תופעל בקרות אחד מאלה, או לפי משטר ההפעלה שקבע עורך הבקשה:
(1)הפעלת לחצן אזעקה באמצעות התקן הפעלה ידני;
(2)הפעלת מערכת גילוי אש;
(3)קבלת התרעה מרגש זרימה;
(4)קבלת התרעה ממערכת כיבוי אש אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת התרעת האש תופעל בקרות אחד מאלה, או לפי משטר ההפעלה שקבע עורך הבקשה:
{{ח:תת|(1)}} הפעלת לחצן אזעקה באמצעות התקן הפעלה ידני;
{{ח:תת|(2)}} הפעלת מערכת גילוי אש;
{{ח:תת|(3)}} קבלת התרעה מרגש זרימה;
{{ח:תת|(4)}} קבלת התרעה ממערכת כיבוי אש אחרת.

3.4.7.3שליטה של מערכת התרעת האש בציוד ובמערכות אחרות בבנייןתיקונים: תשפ״ד־2

(א)מערכת התרעת האש תשלוט בציוד ובמערכות האלה, אם הותקנו בבניין לשם התמודדות עם סיכוני אש:
(1)דלת בעלת מנגנון לסגירה או פתיחה עצמית, כגון דלת מסוג ”פתוח רגיל“ (Normally Open);
(2)מערכת אוורור ”על לחץ“;
(3)מערכת לשליטה בעשן;
(4)דלת מבוקרת;
(5)מעלית המגיעה לקומת הכניסה; מערכת התרעת האש תשלוט בהגעת המעלית לקומת הכניסה, פתיחת הדלתות שלה והפסקת היכולת להפעילה באופן רגיל;
(6)דרגנועים;
(7)תריס גלילה להפרדת אש;
(8)וילונות לעשן;
(9)חלונות לשחרור עשן;
(10)מערכת כיבוי אש אחרת;
(11)מערכת מיזוג אוויר;
(12)מערכת לניתוק של מקורות אנרגיה;
(13)ציוד אחר לפי החלטת עורך הבקשה.
(ב)עורך הבקשה יקבע, באישור רשות הכבאות, את משטר ההפעלה של הציוד והמערכות כאמור בפרט משנה (א).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מערכת התרעת האש תשלוט בציוד ובמערכות האלה, אם הותקנו בבניין לשם התמודדות עם סיכוני אש:
{{ח:תתת|(1)}} דלת בעלת מנגנון לסגירה או פתיחה עצמית, כגון דלת מסוג ”פתוח רגיל“ (Normally Open);
{{ח:תתת|(2)}} מערכת אוורור ”על לחץ“;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת לשליטה בעשן;
{{ח:תתת|(4)}} דלת מבוקרת;
{{ח:תתת|(5)}} מעלית המגיעה לקומת הכניסה; מערכת התרעת האש תשלוט בהגעת המעלית לקומת הכניסה, פתיחת הדלתות שלה והפסקת היכולת להפעילה באופן רגיל;
{{ח:תתת|(6)}} דרגנועים;
{{ח:תתת|(7)}} תריס גלילה להפרדת אש;
{{ח:תתת|(8)}} וילונות לעשן;
{{ח:תתת|(9)}} חלונות לשחרור עשן;
{{ח:תתת|(10)}} מערכת כיבוי אש אחרת;
{{ח:תתת|(11)}} מערכת מיזוג אוויר;
{{ח:תתת|(12)}} מערכת לניתוק של מקורות אנרגיה;
{{ח:תתת|(13)}} ציוד אחר לפי החלטת עורך הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} עורך הבקשה יקבע, באישור רשות הכבאות, את משטר ההפעלה של הציוד והמערכות כאמור בפרט משנה (א).

3.4.7.4התרעה ברכזת התרעת אש ואזורי הגילויתיקונים: תשפ״ד־2

(א)ההתרעה ברכזת התרעת האש תהיה לפי ת״י 1220 חלק 3.
(ב)הותקנה מערכת גילוי אש בבניין, ייקבעו אזורי הגילוי ברכזת התרעת האש לפי ת״י 1220 חלק 3.
(ג)בלי לגרוע מהוראות פרט משנה (ב), הותקנו מתזים בבניין, ייקבעו אזורי הגילוי ברכזת התרעת האש לפי ת״י 1596.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההתרעה ברכזת התרעת האש תהיה לפי ת״י 1220 חלק 3.
{{ח:תת|(ב)}} הותקנה מערכת גילוי אש בבניין, ייקבעו אזורי הגילוי ברכזת התרעת האש לפי ת״י 1220 חלק 3.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות פרט משנה (ב), הותקנו מתזים בבניין, ייקבעו אזורי הגילוי ברכזת התרעת האש לפי ת״י 1596.

3.4.7.5הודעה בדבר אירוע שריפהתיקונים: תשפ״ד־2

הותקנה מערכת התרעת אש בבניין, תימסר ההודעה בדבר אירוע שריפה לפי ת״י 1220 חלק 3.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנה מערכת התרעת אש בבניין, תימסר ההודעה בדבר אירוע שריפה לפי ת״י 1220 חלק 3.

3.4.7.6גיבוי חשמל למערכת התרעת האשתיקונים: תשפ״ד־2

(א)ההזנה החשמלית למערכת התרעת האש תבטיח את פעולתה של המערכת בעת הפסקת חשמל למשך הזמן הדרוש לפי ת״י 1220 חלק 3.
(ב)מערכת התרעת האש תחובר לגנרטור חירום, אם נדרש להתקינו בבניין לפי סעיף 158א לחוק או חלק זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 158א לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההזנה החשמלית למערכת התרעת האש תבטיח את פעולתה של המערכת בעת הפסקת חשמל למשך הזמן הדרוש לפי ת״י 1220 חלק 3.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת התרעת האש תחובר לגנרטור חירום, אם נדרש להתקינו בבניין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158א|סעיף 158א לחוק}} או {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}.

3.4.7.7לוח פיקוד כבאיםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)הותקנה בבניין מערכת התרעת אש, יותקן בבניין לוח פיקוד כבאים שימוקם במרחק שלא יעלה על 10 מטרים מהכניסה הראשית לבניין, ואם קיימת בבניין רחבת היערכות – מהכניסה הקרובה לרחבת ההיערכות.
(ב)לוח פיקוד כבאים יכלול את הרכיבים האלה לפחות, בהתאם למערכות שהותקנו בבניין:
(1)מפסק חשמל ראשי;
(2)מפסק גנרטור חירום שיהיה שונה בצורתו ממפסק החשמל הראשי ויכלול מנגנון למניעת הפעלה לא מכוונת;
(3)אמצעי לחיווי המצב של גנרטור החירום;
(4)אמצעים לשליטה על מערכות השליטה בעשן;
(5)רכזת התרעת אש;
(6)אפרכסות ניידות לטלפון כבאים לפי ת״י 1220 חלק 3;
(7)בבניין שקיים בו אזור מחסה כאמור בסימן י״א לפרק ב׳ – מערכת תקשורת דו־סטרית;
(8)אמצעים לשליטה על מערכת כריזת חירום.
(ג)לוח פיקוד כבאים, למעט הדלת או המכסה שלו, יהיה עשוי מתכת; על הדלת או המכסה, אם מותקנים בלוח האמור, יהיה צוהר המאפשר צפייה בנתונים המופיעים על גבי הלוח ללא צורך בפתיחת הדלת או המכסה, לפי העניין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הותקנה בבניין מערכת התרעת אש, יותקן בבניין לוח פיקוד כבאים שימוקם במרחק שלא יעלה על 10 מטרים מהכניסה הראשית לבניין, ואם קיימת בבניין רחבת היערכות – מהכניסה הקרובה לרחבת ההיערכות.
{{ח:תת|(ב)}} לוח פיקוד כבאים יכלול את הרכיבים האלה לפחות, בהתאם למערכות שהותקנו בבניין:
{{ח:תתת|(1)}} מפסק חשמל ראשי;
{{ח:תתת|(2)}} מפסק גנרטור חירום שיהיה שונה בצורתו ממפסק החשמל הראשי ויכלול מנגנון למניעת הפעלה לא מכוונת;
{{ח:תתת|(3)}} אמצעי לחיווי המצב של גנרטור החירום;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעים לשליטה על מערכות השליטה בעשן;
{{ח:תתת|(5)}} רכזת התרעת אש;
{{ח:תתת|(6)}} אפרכסות ניידות לטלפון כבאים לפי ת״י 1220 חלק 3;
{{ח:תתת|(7)}} בבניין שקיים בו אזור מחסה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יא|בסימן י״א לפרק ב׳}} – מערכת תקשורת דו־סטרית;
{{ח:תתת|(8)}} אמצעים לשליטה על מערכת כריזת חירום.
{{ח:תת|(ג)}} לוח פיקוד כבאים, למעט הדלת או המכסה שלו, יהיה עשוי מתכת; על הדלת או המכסה, אם מותקנים בלוח האמור, יהיה צוהר המאפשר צפייה בנתונים המופיעים על גבי הלוח ללא צורך בפתיחת הדלת או המכסה, לפי העניין.

3.4.7.8לחצן אזעקהתיקונים: תשפ״ד־2

(א)הותקנה בבניין מערכת התרעת אש, יותקנו בבניין לחצני אזעקה לפי דרישות ת״י 1220 חלק 3, ויחולו הוראות אלה והוראות סימן י״א הנוגעות לעניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקן האמור:
(1)לחצני האזעקה יותקנו ליד כל כניסה למוצא בטוח;
(2)לחצני האזעקה יותקנו בכל אגף אש;
(3)מרחק ההליכה בין שני לחצני אזעקה לא יעלה על 60 מטרים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), החובה להתקין לחצן אזעקה לא תחול לגבי בניין מגורים שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות או לגבי מבנים חקלאיים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הותקנה בבניין מערכת התרעת אש, יותקנו בבניין לחצני אזעקה לפי דרישות ת״י 1220 חלק 3, ויחולו הוראות אלה והוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן י״א}} הנוגעות לעניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקן האמור:
{{ח:תתת|(1)}} לחצני האזעקה יותקנו ליד כל כניסה למוצא בטוח;
{{ח:תתת|(2)}} לחצני האזעקה יותקנו בכל אגף אש;
{{ח:תתת|(3)}} מרחק ההליכה בין שני לחצני אזעקה לא יעלה על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), החובה להתקין לחצן אזעקה לא תחול לגבי בניין מגורים שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות או לגבי מבנים חקלאיים.

3.4.7.9מנגנון לאימות אזעקת אשתיקונים: תשפ״ד־2

נקבעה חובה להתקין בבניין מנגנון לאימות אזעקת אש (positive alarm sequence) לפי סימן י״א, יעמוד המנגנון האמור בדרישות תקן NFPA 72.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעה חובה להתקין בבניין מנגנון לאימות אזעקת אש (positive alarm sequence) לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן י״א}}, יעמוד המנגנון האמור בדרישות תקן NFPA 72.

3.4.7.10צופר אזעקהתיקונים: תשפ״ד־2

נקבעה חובה להתקין בבניין צופר אזעקה כאמור בפרט 3.4.7.1, יחולו הוראות אלה:
(1)הצופר יעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3;
(2)הצופר יכול שיכלול גם התרעה חזותית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעה חובה להתקין בבניין צופר אזעקה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.7.1|בפרט 3.4.7.1}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הצופר יעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3;
{{ח:תת|(2)}} הצופר יכול שיכלול גם התרעה חזותית.
סימן ח׳: מערכת כריזה

3.4.8.1מערכת כריזהתיקונים: תשפ״ד־2

נקבעה חובה להתקין בבניין מערכת כריזה לפי סימן י״א, יחולו הוראות אלה:
(1)מערכת הכריזה תעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3;
(2)מערכת הכריזה תודיע לשוהים בבניין באמצעיים קוליים על שריפה או אירוע חירום אחר, ויכול שהודעה כאמור תכלול הוראות לפינוי הבניין או למעבר בין חלקי בניין שונים;
(3)מערכת הכריזה יכולה לשמש לשימושים נוספים שלא בעת שריפה או אירוע חירום;
(4)הודעות מערכת הכריזה יהיו בשפה העברית וניתן להוסיף הודעות בשפה אחרת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעה חובה להתקין בבניין מערכת כריזה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן י״א}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת הכריזה תעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3;
{{ח:תת|(2)}} מערכת הכריזה תודיע לשוהים בבניין באמצעיים קוליים על שריפה או אירוע חירום אחר, ויכול שהודעה כאמור תכלול הוראות לפינוי הבניין או למעבר בין חלקי בניין שונים;
{{ח:תת|(3)}} מערכת הכריזה יכולה לשמש לשימושים נוספים שלא בעת שריפה או אירוע חירום;
{{ח:תת|(4)}} הודעות מערכת הכריזה יהיו בשפה העברית וניתן להוסיף הודעות בשפה אחרת.
סימן ט׳: מערכת לתקשורת עם כוחות הצלה וכיבוי

3.4.9.1טלפון כבאיםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין יותקן טלפון כבאים אם התקיים אחד מאלה:
(1)נקבעה בסימן י״א חובה להתקינו;
(2)גובה הבניין עולה על 42 מטרים;
(3)לגבי בניין שיש בו קומות מרתף – ההפרש בין מפלס הכניסה הקובעת ובין המפלס התחתון עולה על 8 מטרים.
(ב)טלפון כבאים יעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3.
(ג)השקע של טלפון הכבאים יותקן בכל קומה, בחדר המדרגות המוגן ובמבואה הקומתית.
(ד)בבניין כאמור בפרט משנה (א)(3), יותקן טלפון הכבאים בכל קומה שמתחת למפלס הכניסה הקובעת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין יותקן טלפון כבאים אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבעה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן י״א}} חובה להתקינו;
{{ח:תתת|(2)}} גובה הבניין עולה על 42 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי בניין שיש בו קומות מרתף – ההפרש בין מפלס הכניסה הקובעת ובין המפלס התחתון עולה על 8 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} טלפון כבאים יעמוד בדרישות ת״י 1220 חלק 3.
{{ח:תת|(ג)}} השקע של טלפון הכבאים יותקן בכל קומה, בחדר המדרגות המוגן ובמבואה הקומתית.
{{ח:תת|(ד)}} בבניין כאמור בפרט משנה (א)(3), יותקן טלפון הכבאים בכל קומה שמתחת למפלס הכניסה הקובעת.
סימן י׳: אישור עמידה בתקן

3.4.10.1אישור עמידה בתקן לעניין מערכות בטיחות אשתיקונים: תשפ״ד־2

(א)מעבדה מאושרת תאשר שמערכות בטיחות האש שהותקנו בבניין לפי פרק זה עומדות בדרישות התקנים המנויים בפרק זה, לפי העניין.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), לעניין התקנת המערכות או הרכיבים שלהלן, האישור כאמור באותו פרט משנה יכול שיינתן גם על ידי בעל היתר תו תקן כמפורט לצידם:
(1)מערכת גילוי אש הכוללת עד 10 גלאים או עד 10 גלאי עשן עצמאיים, וכן עד 10 שקעי טלפון כבאים – בעל היתר תו תקן לעניין ת״י 1220 חלק 11;
(2)מערכת כיבוי אש הכוללת עד 10 מתזים, ובלבד שלא הותקנו בבניין מתזים נוספים – בעל היתר תו תקן לעניין ת״י 1928.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעבדה מאושרת תאשר שמערכות בטיחות האש שהותקנו בבניין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|פרק זה}} עומדות בדרישות התקנים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|בפרק זה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), לעניין התקנת המערכות או הרכיבים שלהלן, האישור כאמור באותו פרט משנה יכול שיינתן גם על ידי בעל היתר תו תקן כמפורט לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת גילוי אש הכוללת עד 10 גלאים או עד 10 גלאי עשן עצמאיים, וכן עד 10 שקעי טלפון כבאים – בעל היתר תו תקן לעניין ת״י 1220 חלק 11;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת כיבוי אש הכוללת עד 10 מתזים, ובלבד שלא הותקנו בבניין מתזים נוספים – בעל היתר תו תקן לעניין ת״י 1928.
סימן י״א: הוראות לעניין התקנה של מערכות בטיחות אש לפי סוגי בניינים ושימושים

3.4.11.1הוראות כלליותתיקונים: תשפ״ד־2

(א)ההוראות שלהלן יחולו על כל סוגי הבניינים והשימושים המפורטים בסימן זה:
(1)אם בבניין מתקיימים כמה שימושים, יחולו על כל הבניין ההוראות המחמירות יותר כמפורט בסימן זה, לפי העניין, ואולם יראו חלק של בניין המופרד משאר חלקי הבניין על ידי מחיצת אש כבניין נפרד לעניין זה;
(2)אם חלות על בניין, לפי סוג השימוש שמתקיים בו, הוראות שונות לפי סימן זה, יחולו לגביו ההוראות המחמירות יותר;
(3)יראו בניינים נפרדים כבניין אחד, לעניין הוראות פרק זה, אם המרחק בין הבניינים אינו עולה על 4 מטרים ואין ביניהם הפרדת אש;
(4)על אף האמור בפסקה (3), לא יראו בניינים נפרדים המחוברים ביניהם באמצעות מעבר מקורה כבניין אחד, אם בכניסה לכל בניין מהמעבר המקורה מותקנת דלת אש.
(ב)ניתן להתקין בבניין מערכות בטיחות אש אף אם לא נקבעה בפרק זה חובה לעשות כן, ובלבד שאותן מערכות עומדות בהוראות פרק זה.
(ג)נקבע בסימן זה כי יש להתקין בבניין מערכת בטיחות אש, יחולו על ההתקנה הוראות הסימנים כמפורט להלן, לפי סוג המערכת:
(1)מערכת התרעת אש – סימן ז׳;
(2)מערכת גילוי אש – סימן ו׳;
(3)מתזים – סימן ג׳;
(4)מערכת כריזה – סימן ח׳.
↺ פנימיות: 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההוראות שלהלן יחולו על כל סוגי הבניינים והשימושים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן זה}}:
{{ח:תתת|(1)}} אם בבניין מתקיימים כמה שימושים, יחולו על כל הבניין ההוראות המחמירות יותר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן זה}}, לפי העניין, ואולם יראו חלק של בניין המופרד משאר חלקי הבניין על ידי מחיצת אש כבניין נפרד לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} אם חלות על בניין, לפי סוג השימוש שמתקיים בו, הוראות שונות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן זה}}, יחולו לגביו ההוראות המחמירות יותר;
{{ח:תתת|(3)}} יראו בניינים נפרדים כבניין אחד, לעניין הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|פרק זה}}, אם המרחק בין הבניינים אינו עולה על 4 מטרים ואין ביניהם הפרדת אש;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), לא יראו בניינים נפרדים המחוברים ביניהם באמצעות מעבר מקורה כבניין אחד, אם בכניסה לכל בניין מהמעבר המקורה מותקנת דלת אש.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן להתקין בבניין מערכות בטיחות אש אף אם לא נקבעה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|בפרק זה}} חובה לעשות כן, ובלבד שאותן מערכות עומדות בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן זה}} כי יש להתקין בבניין מערכת בטיחות אש, יחולו על ההתקנה הוראות הסימנים כמפורט להלן, לפי סוג המערכת:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת התרעת אש – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ז|סימן ז׳}};
{{ח:תתת|(2)}} מערכת גילוי אש – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(3)}} מתזים – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(4)}} מערכת כריזה – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן ח|סימן ח׳}}.

3.4.11.2מערכות בטיחות אש בבניין המשמש להתקהלותתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש להתקהלות יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.2 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19;
(2)בבניין בתפוסה של מעל 300 איש, המתזים יותקנו במקומות האלה:
(א)בכל קומה שבה מתקיימת ההתקהלות;
(ב)אם ההתקהלות מתקיימת מתחת לקומת הכניסה הקובעת לבניין – בקומה שבה מתקיימת ההתקהלות, בכל קומה המקשרת את הקומה שבה מתקיימת ההתקהלות לקומת הכניסה הקובעת לבניין ובקומת הכניסה הקובעת לבניין.
(3)האולם יעמוד בתנאים האלה:
(א)שטחו אינו עולה על 1,115 מ״ר;
(ב)האולם אינו משמש לתצוגה או תערוכה;
(ג)האולם אינו משמש לשימוש נוסף מלבד השימושים המפורטים בסימן זה;
(ד)האולם יכול שישמש למטרות התקהלות שונות (אולם רב־תכליתי), כולל אולמות תפילה;
(ה)האולם מופרד מחלקי בניין אחרים על ידי מחיצת אש;
(ו)יש מהאולם יציאה ישירה אל מחוץ לבניין.
טור א׳ סוג מערכת כיבוי אש אחרתטור ב׳ תקן
מערכת קצף Low medium and high expansion foam systemNFPA 11 standard for Low medium and high expansion foam
מערכת CO2 Carbon dioxide systemNFPA 12 standard for Carbon dioxide extinguishing systems
מערכות קבועות להצפה במים water spray fixed systemsNFPA 15 standard for water spray fixed systems for fire protection
מערכות להצפה בקצף Deluge foam water sprinkler systemsNFPA 16 standard for the installation of foam water sprinkler and foam water spray systems
מערכת כיבוי אש באבקה יבשה Dry chemical systemת״י 5356 חלק 1
מערכת כיבוי אש באבקה רטובה wet chemical systemת״י 5356 חלק 2
מערכת תרחיף מים מיקרוני water mist systemNFPA 750 standard of water mist fire protection system
מערכת כיבוי אש בגז clean agent extinguishing systemת״י 1597
מערכת מסוג אחר אחד מאלה: (1) תקן NFPA; (2) תקינה אחרת, באישור רשות הכבאות
↺ פנימיות: 2▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש להתקהלות יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.2 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.2 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש להתקהלות'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>תפוסה של 50 עד 300 איש</td><td>יש להתקין בבניין המשמש כאחד מאלה: {{ש}} (1) אולם ריקודים, למעט אולם המשמש אך ורק למטרת לימוד; {{ש}} (2) דיסקוטק, לרבות מסעדה או פאב הכוללים אזור לריקודים; {{ש}} (3) אולם שמחות; {{ש}} (4) אולם הופעות ללא מקומות ישיבה.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין בבניין כאמור בטור ב׳ בלבד; על אף האמור, אין חובה להתקין באולם העומד בתנאים המפורטים בהערה (3).</td><td>יש להתקין. {{ש}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.1|פרט 3.4.11.1(ג)}}, על ההתקנה יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לב|סימן ל״ב לפרק ט׳}}.</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>תפוסה של יותר מ־300 איש</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין במקומות בבניין שלדעת עורך הבקשה מתקיימים לגביהם כל אלה: {{ש}} (1) הם נתונים לסכנת התפוצצות בשל קיומם של דוודים תעשייתיים, ציוד קירור תעשייתי, שנאים וכיוצא באלה; {{ש}} (2) אינם משמשים לשהות קבועה של בני אדם; {{ש}} (3) לא מותקנים בהם מתזים.</td><td>יש להתקין במקומות האלה: {{ש}} (1) בניין כאמור בשורה זו, למעט אולמות אלה: {{ש}} (א) אולם העומד בתנאים המפורטים בהערה (3); {{ש}} (ב) אולם המשמש לפעילות ספורטיבית בלבד שאינו כולל מקומות לקהל צופים; {{ש}} (2) מקומות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לז|בסימנים ל״ז}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לח|ל״ח}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן מב|ו{{ח:הערה|־}}מ״ב לפרק ט׳}}, אם ההתקנה נדרשת לפי אותם סימנים. בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.1|פרט 3.4.11.1(ג)}}, על ההתקנה תחול הערה (2).</td><td>יש להתקין. {{ש}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.1|פרט 3.4.11.1(ג)}}, על ההתקנה יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לב|סימן ל״ב לפרק ט׳}}{{ח:הערה|.}}</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}};
{{ח:תתת|(2)}} בבניין בתפוסה של מעל 300 איש, המתזים יותקנו במקומות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל קומה שבה מתקיימת ההתקהלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ההתקהלות מתקיימת מתחת לקומת הכניסה הקובעת לבניין – בקומה שבה מתקיימת ההתקהלות, בכל קומה המקשרת את הקומה שבה מתקיימת ההתקהלות לקומת הכניסה הקובעת לבניין ובקומת הכניסה הקובעת לבניין.
{{ח:תתת|(3)}} האולם יעמוד בתנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטחו אינו עולה על 1,115 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ב)}} האולם אינו משמש לתצוגה או תערוכה;
{{ח:תתתת|(ג)}} האולם אינו משמש לשימוש נוסף מלבד השימושים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן זה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} האולם יכול שישמש למטרות התקהלות שונות (אולם רב־תכליתי), כולל אולמות תפילה;
{{ח:תתתת|(ה)}} האולם מופרד מחלקי בניין אחרים על ידי מחיצת אש;
{{ח:תתתת|(ו)}} יש מהאולם יציאה ישירה אל מחוץ לבניין.

3.4.11.3מערכות בטיחות אש במוסד חינוךתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש מוסד חינוך יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.3 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19;
(2)אספקת המים למתזים במוסד חינוך כאמור בשורה (3) בטבלה יכול שתהיה ממערכת המים העירונית אף אם אינה קו מים אמין; במקרה כאמור, אין חובה להתקין מאגר מים או מערכת להגברת לחץ.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)תפוסה של 50 עד 300 אישיש להתקין בבניין המשמש כאחד מאלה: (1) אולם ריקודים, למעט אולם המשמש אך ורק למטרת לימוד; (2) דיסקוטק, לרבות מסעדה או פאב הכוללים אזור לריקודים; (3) אולם שמחות; (4) אולם הופעות ללא מקומות ישיבה.אין חובה להתקיןיש להתקין בבניין כאמור בטור ב׳ בלבד; על אף האמור, אין חובה להתקין באולם העומד בתנאים המפורטים בהערה (3).יש להתקין. בלי לגרוע מהוראות פרט 3.4.11.1(ג), על ההתקנה יחולו הוראות סימן ל״ב לפרק ט׳.
(2)תפוסה של יותר מ־300 אישיש להתקין.יש להתקין במקומות בבניין שלדעת עורך הבקשה מתקיימים לגביהם כל אלה: (1) הם נתונים לסכנת התפוצצות בשל קיומם של דוודים תעשייתיים, ציוד קירור תעשייתי, שנאים וכיוצא באלה; (2) אינם משמשים לשהות קבועה של בני אדם; (3) לא מותקנים בהם מתזים.יש להתקין במקומות האלה: (1) בניין כאמור בשורה זו, למעט אולמות אלה: (א) אולם העומד בתנאים המפורטים בהערה (3); (ב) אולם המשמש לפעילות ספורטיבית בלבד שאינו כולל מקומות לקהל צופים; (2) מקומות כאמור בסימנים ל״ז, ל״ח ו{{ח:הערה|־}}מ״ב לפרק ט׳, אם ההתקנה נדרשת לפי אותם סימנים. בלי לגרוע מהוראות פרט 3.4.11.1(ג), על ההתקנה תחול הערה (2).יש להתקין. בלי לגרוע מהוראות פרט 3.4.11.1(ג), על ההתקנה יחולו הוראות סימן ל״ב לפרק ט׳
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש מוסד חינוך יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.3 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.3 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש מוסד חינוך'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שבו עד 6 כיתות לימוד, המצויות כולן בקומת הקרקע</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>כיתת לימוד שרצפתה מצויה בגובה העולה על 13 מטרים ממפלס הכניסה הקובעת לבניין</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>בניין אחר</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין במקרים האלה: {{ש}} (1) אם שטח אגף האש גדול מ־2,250 מ״ר; {{ש}} (2) בחלקי בניין תת־קרקעיים ששטחם עולה על 140 מ״ר. {{ש}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.1|פרט 3.4.11.1(ג)}}, על ההתקנה תחול הערה (2){{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}};
{{ח:תתת|(2)}} אספקת המים למתזים במוסד חינוך כאמור בשורה (3) בטבלה יכול שתהיה ממערכת המים העירונית אף אם אינה קו מים אמין; במקרה כאמור, אין חובה להתקין מאגר מים או מערכת להגברת לחץ.

3.4.11.4מערכות בטיחות אש בגן ילדיםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש גן ילדים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.4 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערה בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערה זו: על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שבו עד 6 כיתות לימוד, המצויות כולן בקומת הקרקעאין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)כיתת לימוד שרצפתה מצויה בגובה העולה על 13 מטרים ממפלס הכניסה הקובעת לבנייןיש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.
(3)בניין אחריש להתקין.יש להתקין.יש להתקין במקרים האלה: (1) אם שטח אגף האש גדול מ־2,250 מ״ר; (2) בחלקי בניין תת־קרקעיים ששטחם עולה על 140 מ״ר. בלי לגרוע מהוראות פרט 3.4.11.1(ג), על ההתקנה תחול הערה (2)יש להתקין.
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש גן ילדים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.4 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערה בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.4 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש גן ילדים'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שבו עד 8 כיתות, המצויות בקומת קרקע או בקומה שמעל קומת הקרקע</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין גלאי עשן עצמאי.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בניין אחר</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין, אלא אם כן כל הכיתות בבניין מצויות בקומת קרקע שיש ממנה יציאה ישירה לשטח פתוח.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערה זו: על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}}.

3.4.11.5מערכות בטיחות אש במעון יום לפעוטותתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש מעון יום לפעוטות יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.5 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערה בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערה זו: על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שבו עד 8 כיתות, המצויות בקומת קרקע או בקומה שמעל קומת הקרקעאין חובה להתקיןיש להתקין גלאי עשן עצמאי.אין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)בניין אחריש להתקין.יש להתקין.יש להתקין, אלא אם כן כל הכיתות בבניין מצויות בקומת קרקע שיש ממנה יציאה ישירה לשטח פתוח.יש להתקין.
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש מעון יום לפעוטות יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.5 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערה בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.5 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש מעון יום לפעוטות'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שבו עד 8 כיתות ומכל קומה יש יציאה ישירה לשטח פתוח</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בניין שבו כיתה אחת בלבד, שיש ממנה יציאה ישירה לשטח פתוח</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>בניין אחר</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערה זו: על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}}.

3.4.11.6מערכות בטיחות אש במוסד רפואיתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש מוסד רפואי יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.6 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)בבניין תותקן התרעה חזותית בלבד;
(2)אגף חדרי ניתוח יהיה אגף אש נפרד והכניסה אליו תהיה באמצעות דלתות אש;
(3)בבית חולים, אם לא ניתן או לא רצוי לפנות את כל השוהים בבניין בו־זמנית, יכול שמערכת התרעת האש תופעל באופן אוטומטי רק באזור שבו התרחש אירוע החירום, וההתרעה לשאר חלקי הבניין תופעל באופן מבוקר;
(4)בבית חולים, מערכת התרעת האש תשלח התרעה לשירותי הכבאות;
(5)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19;
(6)בבניין יותקנו מטפים לפי פרט 3.4.5.5.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שבו עד 8 כיתות ומכל קומה יש יציאה ישירה לשטח פתוחיש להתקין.יש להתקין.אין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)בניין שבו כיתה אחת בלבד, שיש ממנה יציאה ישירה לשטח פתוחאין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(3)בניין אחריש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.
↺ פנימיות: 2▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש מוסד רפואי יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.6 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.6 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש מוסד רפואי'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בית חולים</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין, למעט בחדרי ניתוח כאמור בהערה (2).</td><td>יש להתקין.</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>מרפאה לאשפוז יום</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין אם מתקיים אחד מאלה: {{ש}} (1) השטח המשמש למרפאה עולה על 2,000 מ״ר; {{ש}} (2) השטח המשמש למרפאה מצוי, כולו או חלקו, בקומה שמעל קומת הכניסה; {{ש}} (3) השטח המשמש למרפאה מצוי, כולו או חלקו, בקומה שמתחת למפלס קומת הכניסה. {{ש}} על אף האמור, אין חובה להתקין בחדרי ניתוח כאמור בהערה (2).</td><td>יש להתקין.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בבניין תותקן התרעה חזותית בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} אגף חדרי ניתוח יהיה אגף אש נפרד והכניסה אליו תהיה באמצעות דלתות אש;
{{ח:תתת|(3)}} בבית חולים, אם לא ניתן או לא רצוי לפנות את כל השוהים בבניין בו־זמנית, יכול שמערכת התרעת האש תופעל באופן אוטומטי רק באזור שבו התרחש אירוע החירום, וההתרעה לשאר חלקי הבניין תופעל באופן מבוקר;
{{ח:תתת|(4)}} בבית חולים, מערכת התרעת האש תשלח התרעה לשירותי הכבאות;
{{ח:תתת|(5)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}};
{{ח:תתת|(6)}} בבניין יותקנו מטפים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.5.5|פרט 3.4.5.5}}.

3.4.11.7מערכות בטיחות אש בבית סוהר או בית מעצרתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש בית סוהר או בית מעצר יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.7 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)אם לא ניתן או לא רצוי לפנות את כל השוהים בבניין בו־זמנית, יכול שמערכת התרעת האש תופעל באופן אוטומטי רק באזור שבו התרחש אירוע החירום, וההתרעה לשאר חלקי הבניין תופעל באופן מבוקר;
(2)יותקנו מטפים במקומות האלה בבניין:
(א)חדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
(ב)חדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ששטחו עולה על 10 מ״ר;
(ג)חדר המשמש לאחסון מוצרי טקסטיל בנפח העולה על 240 ליטרים;
(ד)בכל אגף – לשימוש הצוות;
(3)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בית חוליםיש להתקין.יש להתקין.יש להתקין, למעט בחדרי ניתוח כאמור בהערה (2).יש להתקין.
(2)מרפאה לאשפוז יוםיש להתקין.יש להתקין.יש להתקין אם מתקיים אחד מאלה: (1) השטח המשמש למרפאה עולה על 2,000 מ״ר; (2) השטח המשמש למרפאה מצוי, כולו או חלקו, בקומה שמעל קומת הכניסה; (3) השטח המשמש למרפאה מצוי, כולו או חלקו, בקומה שמתחת למפלס קומת הכניסה. על אף האמור, אין חובה להתקין בחדרי ניתוח כאמור בהערה (2).יש להתקין.
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש בית סוהר או בית מעצר יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.7 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.7 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש בית סוהר או בית מעצר'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שבו עד 16 מיטות</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין בפרוזדורים בלבד.</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בניין שבו 17 מיטות או יותר</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>בניין שבו קומה אחת או יותר מצויה מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם לא ניתן או לא רצוי לפנות את כל השוהים בבניין בו־זמנית, יכול שמערכת התרעת האש תופעל באופן אוטומטי רק באזור שבו התרחש אירוע החירום, וההתרעה לשאר חלקי הבניין תופעל באופן מבוקר;
{{ח:תתת|(2)}} יותקנו מטפים במקומות האלה בבניין:
{{ח:תתתת|(א)}} חדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
{{ח:תתת|(ב)}} חדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ששטחו עולה על 10 מ״ר;
{{ח:תתת|(ג)}} חדר המשמש לאחסון מוצרי טקסטיל בנפח העולה על 240 ליטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} בכל אגף – לשימוש הצוות;
{{ח:תתת|(3)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}}.

3.4.11.8מערכות בטיחות אש במוסד לאנשים עם מוגבלותתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש מוסד לאנשים עם מוגבלות יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.8 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)אם לא ניתן או לא רצוי לפנות את כל השוהים בבניין בו־זמנית, יכול שמערכת התרעת האש תופעל באופן אוטומטי רק באזור שבו התרחש אירוע החירום, וההתרעה לשאר חלקי הבניין תופעל באופן מבוקר;
(2)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שבו עד 16 מיטותיש להתקין.יש להתקין בפרוזדורים בלבד.יש להתקין.אין חובה להתקין
(2)בניין שבו 17 מיטות או יותריש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.
(3)בניין שבו קומה אחת או יותר מצויה מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבנייןיש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש מוסד לאנשים עם מוגבלות יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.8 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.8 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש מוסד לאנשים עם מוגבלות'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>אחד מאלה: {{ש}} (1) בניין שבו עד 18 מיטות, ואינו בניין גבוה או רב־קומות; {{ש}} (2) בניין שמכל חדר שבו יש יציאה ישירה לשטח פתוח, או יציאה ישירה למוצא בטוח, אף אם יש בו יותר מ־18 מיטות</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>מעון יום שיקומי</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>בניין אחר</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם לא ניתן או לא רצוי לפנות את כל השוהים בבניין בו־זמנית, יכול שמערכת התרעת האש תופעל באופן אוטומטי רק באזור שבו התרחש אירוע החירום, וההתרעה לשאר חלקי הבניין תופעל באופן מבוקר;
{{ח:תתת|(2)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}}.

3.4.11.9מערכות בטיחות אש בבניין המשמש למגוריםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש למגורים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.9 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)על בניין שיש להתקין בו מתזים, למעט בניין רב־קומות, יחולו ההוראות האלה:
(א)אספקת המים למתזים יכול שתהיה ממערכת המים העירונית, אף אם אינה קו מים אמין; במקרה כאמור, אין חובה להתקין מאגר מים או מערכת להגברת לחץ;
(ב)המתזים יופיעו כאזור גילוי אחד ברכזת התרעת האש;
(2)יותקנו מטפים במקומות האלה בבניין:
(א)חדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
(ב)חדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ובלבד שאינו בתוך דירה וששטחו עולה על 10 מ״ר;
(ג)בכל דירה – מטף אחד בלבד;
(3)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)אחד מאלה: (1) בניין שבו עד 18 מיטות, ואינו בניין גבוה או רב־קומות; (2) בניין שמכל חדר שבו יש יציאה ישירה לשטח פתוח, או יציאה ישירה למוצא בטוח, אף אם יש בו יותר מ־18 מיטותיש להתקין.יש להתקין.אין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)מעון יום שיקומייש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.
(3)בניין אחריש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש למגורים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.9 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.9 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש למגורים'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שבו עד 2 דירות</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: {{ש}} (1) בכל חדר שינה בדירה; {{ש}} (2) במבואה לחדרי השינה; {{ש}} (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף).</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בניין כאמור בשורה (1) הנתון לסיכון אש</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: {{ש}} (1) בכל חדר שינה בדירה; {{ש}} (2) במבואה לחדרי השינה; {{ש}} (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף).</td><td>יש להתקין. {{ש}} לחלופין, יש להתקין מערכת גילוי אש שאינה גלאי עשן עצמאי{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>בניין אחר שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: {{ש}} (1) בכל חדר שינה בדירה; {{ש}} (2) במבואה לחדרי השינה; {{ש}} (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף).</td><td>יש להתקין בחלקי בניין אלה בלבד: {{ש}} (1) חדר אשפה; {{ש}} (2) חדר לאחסון אופניים; {{ש}} (3) חלק בניין תת־קרקעי אם שטחו עולה על 140 מ״ר; לעניין זה, לא יראו מרתף בדירה שיש ממנו יציאה ישירה לשטח פתוח כחלק בניין תת־קרקעי.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(4)</td><td>בניין גבוה</td><td>יש להתקין בשטחים המשותפים בבניין.</td><td>יש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: {{ש}} (1) בכל חדר שינה בדירה; {{ש}} (2) במבואה לחדרי השינה; {{ש}} (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף){{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין בחלקי בניין אלה בלבד: {{ש}} (1) מחסן הצמוד לדירה ונפתח אל המבואה הקומתית; {{ש}} (2) שטח אחסון משותף, כגון חדר לאחסון אופניים, מחסן עגלות, חדר אשפה וכיוצא באלה; {{ש}} (3) חלק בניין תת־קרקעי; לעניין זה לא יראו מרתף בדירה שיש ממנו יציאה ישירה לשטח פתוח כחלק בניין תת־קרקעי.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(5)</td><td>בניין רב־קומות שהפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הרצפה של הקומה העליונה שבו הוא עד 42 מטרים</td><td>יש להתקין, למעט בתוך הדירה.</td><td>יש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: {{ש}} (1) בכל חדר שינה בדירה; {{ש}} (2) במבואה לחדרי השינה; {{ש}} (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף). {{ש}} בשאר חלקי הבניין יש להתקין מערכת גילוי אש.</td><td>יש להתקין במקומות האלה: {{ש}} (1) בתוך הדירה – במבואת הכניסה ובמטבח בלבד; {{ש}} (2) בשאר חלקי הבניין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(6)</td><td>בניין רב־קומות שהפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס רצפת הקומה העליונה שבו עולה על 42 מטרים</td><td>יש להתקין, למעט בתוך הדירה.</td><td>יש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: {{ש}} (1) בכל חדר שינה בדירה; {{ש}} (2) במבואה לחדרי השינה; {{ש}} (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף). {{ש}} בשאר חלקי הבניין יש להתקין מערכת גילוי אש.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין בחלקי בניין אלה בלבד: {{ש}} (1) בתוך הדירה – במבואת הכניסה; {{ש}} (2) במבואה ובפרוזדור הקומתיים המשותפים; {{ש}} (3) בחדר מדרגות מוגן; {{ש}} (4) בפרוזדור מחסנים; {{ש}} (5) בחדר לרווחת הדיירים, כגון חדר כושר או מועדון.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על בניין שיש להתקין בו מתזים, למעט בניין רב־קומות, יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אספקת המים למתזים יכול שתהיה ממערכת המים העירונית, אף אם אינה קו מים אמין; במקרה כאמור, אין חובה להתקין מאגר מים או מערכת להגברת לחץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} המתזים יופיעו כאזור גילוי אחד ברכזת התרעת האש;
{{ח:תתת|(2)}} יותקנו מטפים במקומות האלה בבניין:
{{ח:תתתת|(א)}} חדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} חדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ובלבד שאינו בתוך דירה וששטחו עולה על 10 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בכל דירה – מטף אחד בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}}.

3.4.11.10מערכות בטיחות אש בבניין המשמש מעונות סטודנטיםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בפרט זה –
”מעונות סטודנטים סוג 1“ – בניין המשמש מעונות סטודנטים שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)בכל יחידת דיור ישנם חדרי שינה הנפתחים לחלל משותף המשמש חדר מגורים או אזור ללימוד או פעילות אחרת;
(2)בחלל המשותף האמור יש דלת שנפתחת לפרוזדור המשרת מספר יחידות דיור;
”מעונות סטודנטים סוג 2“ – בניין המשמש מעונות סטודנטים שבכל חדר שינה שבו יש דלת שנפתחת ישירות לפרוזדור המשרת מספר יחידות דיור.
(ב)בבניין המשמש מעונות סטודנטים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.10 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ג):
>
(ג)האמור בטבלה כפוף להערה המפורטת להלן:
(1)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שבו עד 2 דירותאין חובה להתקיןיש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: (1) בכל חדר שינה בדירה; (2) במבואה לחדרי השינה; (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף).אין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)בניין כאמור בשורה (1) הנתון לסיכון אשאין חובה להתקיןיש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: (1) בכל חדר שינה בדירה; (2) במבואה לחדרי השינה; (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף).יש להתקין. לחלופין, יש להתקין מערכת גילוי אש שאינה גלאי עשן עצמאיאין חובה להתקין
(3)בניין אחר שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומותאין חובה להתקיןיש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: (1) בכל חדר שינה בדירה; (2) במבואה לחדרי השינה; (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף).יש להתקין בחלקי בניין אלה בלבד: (1) חדר אשפה; (2) חדר לאחסון אופניים; (3) חלק בניין תת־קרקעי אם שטחו עולה על 140 מ״ר; לעניין זה, לא יראו מרתף בדירה שיש ממנו יציאה ישירה לשטח פתוח כחלק בניין תת־קרקעי.אין חובה להתקין
(4)בניין גבוהיש להתקין בשטחים המשותפים בבניין.יש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: (1) בכל חדר שינה בדירה; (2) במבואה לחדרי השינה; (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף)יש להתקין בחלקי בניין אלה בלבד: (1) מחסן הצמוד לדירה ונפתח אל המבואה הקומתית; (2) שטח אחסון משותף, כגון חדר לאחסון אופניים, מחסן עגלות, חדר אשפה וכיוצא באלה; (3) חלק בניין תת־קרקעי; לעניין זה לא יראו מרתף בדירה שיש ממנו יציאה ישירה לשטח פתוח כחלק בניין תת־קרקעי.אין חובה להתקין
(5)בניין רב־קומות שהפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס הרצפה של הקומה העליונה שבו הוא עד 42 מטריםיש להתקין, למעט בתוך הדירה.יש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: (1) בכל חדר שינה בדירה; (2) במבואה לחדרי השינה; (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף). בשאר חלקי הבניין יש להתקין מערכת גילוי אש.יש להתקין במקומות האלה: (1) בתוך הדירה – במבואת הכניסה ובמטבח בלבד; (2) בשאר חלקי הבניין.אין חובה להתקין
(6)בניין רב־קומות שהפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין ובין מפלס רצפת הקומה העליונה שבו עולה על 42 מטריםיש להתקין, למעט בתוך הדירה.יש להתקין גלאי עשן עצמאי, אחד לפחות, במקומות האלה: (1) בכל חדר שינה בדירה; (2) במבואה לחדרי השינה; (3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה (לרבות מרתף). בשאר חלקי הבניין יש להתקין מערכת גילוי אש.יש להתקין.יש להתקין בחלקי בניין אלה בלבד: (1) בתוך הדירה – במבואת הכניסה; (2) במבואה ובפרוזדור הקומתיים המשותפים; (3) בחדר מדרגות מוגן; (4) בפרוזדור מחסנים; (5) בחדר לרווחת הדיירים, כגון חדר כושר או מועדון.
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בפרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעונות סטודנטים סוג 1“ – בניין המשמש מעונות סטודנטים שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בכל יחידת דיור ישנם חדרי שינה הנפתחים לחלל משותף המשמש חדר מגורים או אזור ללימוד או פעילות אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} בחלל המשותף האמור יש דלת שנפתחת לפרוזדור המשרת מספר יחידות דיור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעונות סטודנטים סוג 2“ – בניין המשמש מעונות סטודנטים שבכל חדר שינה שבו יש דלת שנפתחת ישירות לפרוזדור המשרת מספר יחידות דיור.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין המשמש מעונות סטודנטים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.10 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ג):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.10 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש מעונות סטודנטים'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>מעונות סטודנטים – סוג 1</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.9|פרט 3.4.11.9}} – מגורים{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.9|פרט 3.4.11.9}} – מגורים{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.9|פרט 3.4.11.9}} – מגורים{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.9|פרט 3.4.11.9}} – מגורים{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>מעונות סטודנטים – סוג 2</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.14|פרט 3.4.11.14}} – בית מלון{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.14|פרט 3.4.11.14}} – בית מלון{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.14|פרט 3.4.11.14}} – בית מלון{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.14|פרט 3.4.11.14}} – בית מלון{{ח:הערה|.}}</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ג)}} האמור בטבלה כפוף להערה המפורטת להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}}.

3.4.11.11מערכות בטיחות אש בדיור מוגןתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש דיור מוגן יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.11 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)אם לא ניתן או לא רצוי לפנות את כל השוהים בבניין בו־זמנית, יכול שמערכת התרעת האש תופעל באופן אוטומטי רק באזור שבו התרחש אירוע החירום, וההתרעה לשאר חלקי הבניין תופעל באופן מבוקר;
(2)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19;
(3)יותקנו מטפים במקומות האלה בבניין:
(א)חדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
(ב)חדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור וששטחו עולה על 10 מ״ר;
(ג)חדר המשמש לאחסון מוצרי טקסטיל בנפח העולה על 240 ליטרים, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור;
(2)על מחלקה סיעודית ומחלקה לתשושי נפש בבניין יחולו הדרישות החלות על בית חולים כאמור בפרט 3.4.11.6.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)מעונות סטודנטים – סוג 1לפי פרט 3.4.11.9 – מגוריםלפי פרט 3.4.11.9 – מגוריםלפי פרט 3.4.11.9 – מגוריםלפי פרט 3.4.11.9 – מגורים
(2)מעונות סטודנטים – סוג 2לפי פרט 3.4.11.14 – בית מלוןלפי פרט 3.4.11.14 – בית מלוןלפי פרט 3.4.11.14 – בית מלוןלפי פרט 3.4.11.14 – בית מלון
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הערות עריכה
[צ״ל: (4)]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש דיור מוגן יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.11 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.11 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש דיור מוגן'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שכל הקומות שבו המשמשות דיור מוגן, מצויות בקומת הקרקע ובקומה שמעל קומת הקרקע</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין; {{ש}} על אף האמור, בתוך דירת המגורים ניתן להתקין, במקום מערכת גילוי אש, גלאי עשן עצמאי, ובלבד שיותקן בכל חדר שינה ובמבואה לחדרי השינה{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בניין שהחלק שבו המשמש דיור מוגן מצוי, כולו או חלקו, בקומה שגובה רצפתה עולה על 13 מטרים ממפלס הכניסה הקובעת לבניין</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין בחלקי הבניין האלה בלבד: {{ש}} (1) השטחים הציבוריים; {{ש}} (2) בתוך הדירה, במבואת הכניסה לחדרים.</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>בניין אחר</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין בשטחים הציבוריים בלבד.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם לא ניתן או לא רצוי לפנות את כל השוהים בבניין בו־זמנית, יכול שמערכת התרעת האש תופעל באופן אוטומטי רק באזור שבו התרחש אירוע החירום, וההתרעה לשאר חלקי הבניין תופעל באופן מבוקר;
{{ח:תתת|(2)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}};
{{ח:תתת|(3)}} יותקנו מטפים במקומות האלה בבניין:
{{ח:תתתת|(א)}} חדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} חדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור וששטחו עולה על 10 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ג)}} חדר המשמש לאחסון מוצרי טקסטיל בנפח העולה על 240 ליטרים, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|[צ״ל: (4)]}} על מחלקה סיעודית ומחלקה לתשושי נפש בבניין יחולו הדרישות החלות על בית חולים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.6|בפרט 3.4.11.6}}.

3.4.11.12מערכות בטיחות אש בבית אבותתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש בית אבות יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.12 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)מערכת התרעת האש תשלח התרעה לשירותי הכבאות;
(2)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19;
(3)יותקנו מטפים במקומות האלה בבניין:
(א)חדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
(ב)חדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור וששטחו עולה על 10 מ״ר;
(ג)חדר המשמש לא סון מוצרי טקסטיל בנפח העולה על 240 ליטרים, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור;
(4)על מחלקה סיעודית ומחלקה לתשושי נפש בבניין יחולו הדרישות החלות על בית חולים כאמור בפרט 3.4.11.6;
(5)בבניין שה תפוסה בו מעל 300 איש, יש להתקין טלפון כבאים.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שכל הקומות שבו המשמשות דיור מוגן, מצויות בקומת הקרקע ובקומה שמעל קומת הקרקעיש להתקין.יש להתקין; על אף האמור, בתוך דירת המגורים ניתן להתקין, במקום מערכת גילוי אש, גלאי עשן עצמאי, ובלבד שיותקן בכל חדר שינה ובמבואה לחדרי השינהאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)בניין שהחלק שבו המשמש דיור מוגן מצוי, כולו או חלקו, בקומה שגובה רצפתה עולה על 13 מטרים ממפלס הכניסה הקובעת לבנייןיש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין בחלקי הבניין האלה בלבד: (1) השטחים הציבוריים; (2) בתוך הדירה, במבואת הכניסה לחדרים.
(3)בניין אחריש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין בשטחים הציבוריים בלבד.
↺ פנימיות: 2▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש בית אבות יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.12 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.12 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש בית אבות'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שבו עד 16 מיטות</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בניין שבו 17 מיטות או יותר</td><td>יש להתקין; {{ש}} יש להתקין צופר אזעקה בתוך חדר השינה.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת התרעת האש תשלח התרעה לשירותי הכבאות;
{{ח:תתת|(2)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}};
{{ח:תתת|(3)}} יותקנו מטפים במקומות האלה בבניין:
{{ח:תתתת|(א)}} חדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} חדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור וששטחו עולה על 10 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ג)}} חדר המשמש לא סון מוצרי טקסטיל בנפח העולה על 240 ליטרים, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור;
{{ח:תתת|(4)}} על מחלקה סיעודית ומחלקה לתשושי נפש בבניין יחולו הדרישות החלות על בית חולים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.6|בפרט 3.4.11.6}};
{{ח:תתת|(5)}} בבניין שה תפוסה בו מעל 300 איש, יש להתקין טלפון כבאים.

3.4.11.13מערכות בטיחות אש בצימריםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בפרט זה –
”צימר“ – יחידת אירוח שיש ממנה יציאה ישירה לשטח פתוח;
”צימר בודד“ – צימר שהמרחק בינו ובין יחידת האירוח הסמוכה לו הוא 3 מטרים או יותר;
”צימרים צמודים“ – שני צימרים שהמרחק ביניהם קטן מ־3 מטרים;
”מקבץ צימרים“ – עד 10 צימרים, ובלבד שהמרחק בין כל שני צימרים סמוכים אינו עולה על 3 מטרים.
(ב)בבניין המשמש צימרים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.13 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ג):
>
(ג)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)אספקת המים למתזים יכול שתהיה ממערכת המים העירונית, אף אם אינה קו מים אמין; במקרה כאמור, אין חובה להתקין מאגר מים או מערכת להגברת לחץ;
(2)ברז כיבוי בקוטר 3 אינטשים יותקן במרחק שלא יעלה על 100 מטרים מהצימר;
(3)הדרישות המפורטות בפרט זה יחולו גם על בניין בעל אופי דומה, ובכלל זה אכסניית נוער או בית ספר שדה, העונים על האמור בטור א׳;
(4)על מקבץ של צימרים הכולל יותר מ־10 צימרים צמודים יחולו הדרישות המפורטות בשורה 3 בטבלה שבפרט 3.4.11.14;
(5)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שבו עד 16 מיטותיש להתקין.יש להתקין.אין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)בניין שבו 17 מיטות או יותריש להתקין; יש להתקין צופר אזעקה בתוך חדר השינה.יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.
↺ פנימיות: 2▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בפרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צימר“ – יחידת אירוח שיש ממנה יציאה ישירה לשטח פתוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צימר בודד“ – צימר שהמרחק בינו ובין יחידת האירוח הסמוכה לו הוא 3 מטרים או יותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צימרים צמודים“ – שני צימרים שהמרחק ביניהם קטן מ־3 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ צימרים“ – עד 10 צימרים, ובלבד שהמרחק בין כל שני צימרים סמוכים אינו עולה על 3 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין המשמש צימרים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.13 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ג):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.13 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש צימרים'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>צימר בודד או מקבץ צימרים – בבניין שאינו נתון לסיכון אש</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>בכל צימר יש להתקין גלאי עשן עצמאי, בכל חדר שינה ובכל קומה לרבות גלריה.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>צימר בודד או זוג צימרים צמודים – בבניין הנתון לסיכון אש</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>בכל צימר, יש להתקין גלאי עשן עצמאי, בכל חדר שינה ובכל קומה לרבות גלריה.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>מקבץ צימרים – בבניין הנתון לסיכון אש</td><td>יש להתקין.</td><td>בכל צימר, יש להתקין גלאי עשן עצמאי, בכל חדר שינה ובכל קומה לרבות גלריה.</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ג)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת המים למתזים יכול שתהיה ממערכת המים העירונית, אף אם אינה קו מים אמין; במקרה כאמור, אין חובה להתקין מאגר מים או מערכת להגברת לחץ;
{{ח:תתת|(2)}} ברז כיבוי בקוטר 3 אינטשים יותקן במרחק שלא יעלה על 100 מטרים מהצימר;
{{ח:תתת|(3)}} הדרישות המפורטות בפרט זה יחולו גם על בניין בעל אופי דומה, ובכלל זה אכסניית נוער או בית ספר שדה, העונים על האמור בטור א׳;
{{ח:תתת|(4)}} על מקבץ של צימרים הכולל יותר מ־10 צימרים צמודים יחולו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.14|בשורה 3 בטבלה שבפרט 3.4.11.14}};
{{ח:תתת|(5)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}}.

3.4.11.14מערכות בטיחות אש בבית מלוןתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש בית מלון יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.14 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)הדרישות המפורטות בפרט זה יחולו גם על הבניינים האלה:
(א)בניין שבו יחידות אירוח, ובלבד שאינו עונה על האמור בפרט 3.4.11.13;
(ב)בניין בעל אופי דומה, ובכלל זה פנימייה, אכסניית נוער או בית ספר שדה, שמתקיים לגביהם האמור בטור א׳;
(2)יותקנו מטפים במקומות אלה בבניין:
(א)בחדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
(ב)בחדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ובלבד שאינו בתוך יחידת אירוח וששטחו עולה על 10 מ״ר;
(ג)בחדר המשמש לאחסון מוצרי טקסטיל בנפח העולה על 240 ליטרים, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור;
(3)רכזת התרעת האש תותקן בעמדת פקיד הקבלה או במקום מרכזי אחר בבניין המאויש באופן קבוע, והכל בכפוף לאמור בת״י 1220 חלק 3;
(4)בבניין כאמור בשורה 2 בטבלה, פקיד הקבלה יהיה נוכח בעמדת הקבלה בכל עת או שיופעל בבניין מוקד מאויש מרחוק;
(5)בבניין שבו מעל 100 יחידות אירוח, יותקן טלפון כבאים;
(6)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)צימר בודד או מקבץ צימרים – בבניין שאינו נתון לסיכון אשאין חובה להתקיןבכל צימר יש להתקין גלאי עשן עצמאי, בכל חדר שינה ובכל קומה לרבות גלריה.אין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)צימר בודד או זוג צימרים צמודים – בבניין הנתון לסיכון אשאין חובה להתקיןבכל צימר, יש להתקין גלאי עשן עצמאי, בכל חדר שינה ובכל קומה לרבות גלריה.אין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(3)מקבץ צימרים – בבניין הנתון לסיכון אשיש להתקין.בכל צימר, יש להתקין גלאי עשן עצמאי, בכל חדר שינה ובכל קומה לרבות גלריה.יש להתקין.אין חובה להתקין
↺ פנימיות: 2▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש בית מלון יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.14 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.14 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש בית מלון'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שבו כל יחידות אירוח מצויות במפלס הכניסה הקובעת לבניין או בקומה שמעל מפלס הכניסה הקובעת לבניין, ושמכל יחידת אירוח יש יציאה ישירה לשטח פתוח או יציאה ישירה למוצא בטוח</td><td>יש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח; בעמדת הקבלה יותקן לחצן אזעקה.</td><td>יש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח; ביחידות האירוח יש להתקין גלאי עשן עצמאי, בכל חדר שינה.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין בבניין שבו היציאה מיחידות האירוח, כולן או חלקן, היא אל מוצא בטוח.</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בניין שאינו עונה על האמור בשורה (1), שבו עד 24 יחידות אירוח, המצויות, כולן, בגובה שאינו עולה על 13 מטרים ממפלס הכניסה הקובעת לבניין</td><td>יש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח.</td><td>יש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח; ביחידות האירוח יש להתקין גלאי עשן עצמאי בכל חדר שינה{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין.</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>בניין אחר</td><td>יש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח.</td><td>יש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח; ביחידות האירוח יש להתקין עשן עצמאי בכל חדר שינה{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הדרישות המפורטות בפרט זה יחולו גם על הבניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בניין שבו יחידות אירוח, ובלבד שאינו עונה על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.13|בפרט 3.4.11.13}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בניין בעל אופי דומה, ובכלל זה פנימייה, אכסניית נוער או בית ספר שדה, שמתקיים לגביהם האמור בטור א׳;
{{ח:תתת|(2)}} יותקנו מטפים במקומות אלה בבניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בחדר שבו מצויים תאי האחסון של צוות העובדים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בחדר המשמש לכביסה או ייבוש כביסה, ובלבד שאינו בתוך יחידת אירוח וששטחו עולה על 10 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בחדר המשמש לאחסון מוצרי טקסטיל בנפח העולה על 240 ליטרים, ובלבד שאינו בתוך יחידת דיור;
{{ח:תתת|(3)}} רכזת התרעת האש תותקן בעמדת פקיד הקבלה או במקום מרכזי אחר בבניין המאויש באופן קבוע, והכל בכפוף לאמור בת״י 1220 חלק 3;
{{ח:תתת|(4)}} בבניין כאמור בשורה 2 בטבלה, פקיד הקבלה יהיה נוכח בעמדת הקבלה בכל עת או שיופעל בבניין מוקד מאויש מרחוק;
{{ח:תתת|(5)}} בבניין שבו מעל 100 יחידות אירוח, יותקן טלפון כבאים;
{{ח:תתת|(6)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}}.

3.4.11.15מערכות בטיחות אש בבניין המשמש למסחרתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בפרט זה –
”קניון“ – בניין שמתקיימים בו כל אלה:
(1)משמש למסחר;
(2)היציאה משטחי המסחר בבניין היא למעבר ציבורי מקורה וסגור;
(3)סך השטח בבניין המשמש למסחר ולמעבר ציבורי מקורה וסגור עולה על 2,000 מ״ר.
(ב)בבניין המשמש למסחר יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.15 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ג):
>
(ג)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19;
(2)יותקנו מטפים במיקום מרכזי בבניין, לשימוש העובדים, שיהיו בכמות ובמקום כפי שיחליט עורך הבקשה;
(3)אם נדרש להתקין מתזים בבניין, יותקנו, בכל חנות, רגש זרימה וברז ניתוק למתזים הכולל חיווי למצב פתוח או סגור;
(4)בחישוב השטח המשמש למסחר יובא בחשבון גם שטח שירות המשמש לאחסון אם הוא נלווה וצמוד לשטח המשמש למסחר, אלא אם כן שטח השירות האמור מופרד מהשטח המשמש למסחר על ידי מחיצת אש.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שבו כל יחידות אירוח מצויות במפלס הכניסה הקובעת לבניין או בקומה שמעל מפלס הכניסה הקובעת לבניין, ושמכל יחידת אירוח יש יציאה ישירה לשטח פתוח או יציאה ישירה למוצא בטוחיש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח; בעמדת הקבלה יותקן לחצן אזעקה.יש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח; ביחידות האירוח יש להתקין גלאי עשן עצמאי, בכל חדר שינה.אין חובה להתקיןיש להתקין בבניין שבו היציאה מיחידות האירוח, כולן או חלקן, היא אל מוצא בטוח.
(2)בניין שאינו עונה על האמור בשורה (1), שבו עד 24 יחידות אירוח, המצויות, כולן, בגובה שאינו עולה על 13 מטרים ממפלס הכניסה הקובעת לבנייןיש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח.יש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח; ביחידות האירוח יש להתקין גלאי עשן עצמאי בכל חדר שינהאין חובה להתקיןיש להתקין.
(3)בניין אחריש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח.יש להתקין, למעט בתוך יחידות האירוח; ביחידות האירוח יש להתקין עשן עצמאי בכל חדר שינהיש להתקין.יש להתקין.
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בפרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קניון“ – בניין שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משמש למסחר;
{{ח:תתתת|(2)}} היציאה משטחי המסחר בבניין היא למעבר ציבורי מקורה וסגור;
{{ח:תתתת|(3)}} סך השטח בבניין המשמש למסחר ולמעבר ציבורי מקורה וסגור עולה על 2,000 מ״ר.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין המשמש למסחר יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.15 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ג):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.15 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש למסחר'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שסך השטח שבו המשמש למסחר אינו עולה על 3000 מ״ר</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורות (3) עד (6), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בניין שסך השטח שבו המשמש למסחר עולה על 3,000 מ״ר</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורות (3) עד (6), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>בניין הכולל עד 3 קומות המשמשות למסחר</td><td>לפי שורה (1) או (2), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורה (1) או (2), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(4)</td><td>בניין שסך השטחים שבו המשמשים למסחר עולה על 1,115 מ״ר</td><td>לפי שורה (1) או (2), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורה (1) עד {{ח:הערה|[צ״ל: או]}} (2), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(5)</td><td>בניין ששטח הקומות התחתיות שבו, המשמש למכירה, אחסון או טיפול בסחורה דליקה, עולה על 230 מ״ר</td><td>לפי שורה (1) או (2), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורה (1) או (2), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין, בקומות התחתיות בלבד.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(6)</td><td>בניין אחר, שאינו קניון</td><td>לפי שורה (1) או (2), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורה (1) או (2), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(7)</td><td>קניון</td><td>יש להתקין; נוסף על כך, יותקן מנגנון לאימות אזעקת אש.</td><td>יש להתקין במקומות האלה בלבד: {{ש}} (1) המעברים הציבוריים; {{ש}} (2) בתוך החנויות, אם שטחי המסחר בבניין מצויים בשתי קומות או יותר;</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ג)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}};
{{ח:תתת|(2)}} יותקנו מטפים במיקום מרכזי בבניין, לשימוש העובדים, שיהיו בכמות ובמקום כפי שיחליט עורך הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} אם נדרש להתקין מתזים בבניין, יותקנו, בכל חנות, רגש זרימה וברז ניתוק למתזים הכולל חיווי למצב פתוח או סגור;
{{ח:תתת|(4)}} בחישוב השטח המשמש למסחר יובא בחשבון גם שטח שירות המשמש לאחסון אם הוא נלווה וצמוד לשטח המשמש למסחר, אלא אם כן שטח השירות האמור מופרד מהשטח המשמש למסחר על ידי מחיצת אש.

3.4.11.16מערכות בטיחות אש בבניין המשמש לתעסוקה ומשרדיםתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש לתעסוקה ומשרדים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.16 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)קומה תחתית תבוא במניין הקומות;
(2)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שסך השטח שבו המשמש למסחר אינו עולה על 3000 מ״ראין חובה להתקיןאין חובה להתקיןלפי שורות (3) עד (6), לפי הענייןאין חובה להתקין
(2)בניין שסך השטח שבו המשמש למסחר עולה על 3,000 מ״ריש להתקין.אין חובה להתקיןלפי שורות (3) עד (6), לפי הענייןאין חובה להתקין
(3)בניין הכולל עד 3 קומות המשמשות למסחרלפי שורה (1) או (2), לפי הענייןלפי שורה (1) או (2), לפי הענייןיש להתקין.אין חובה להתקין
(4)בניין שסך השטחים שבו המשמשים למסחר עולה על 1,115 מ״רלפי שורה (1) או (2), לפי הענייןלפי שורה (1) עד (2), לפי הענייןיש להתקין.אין חובה להתקין
(5)בניין ששטח הקומות התחתיות שבו, המשמש למכירה, אחסון או טיפול בסחורה דליקה, עולה על 230 מ״רלפי שורה (1) או (2), לפי הענייןלפי שורה (1) או (2), לפי הענייןיש להתקין, בקומות התחתיות בלבד.אין חובה להתקין
(6)בניין אחר, שאינו קניוןלפי שורה (1) או (2), לפי הענייןלפי שורה (1) או (2), לפי הענייןאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(7)קניוןיש להתקין; נוסף על כך, יותקן מנגנון לאימות אזעקת אש.יש להתקין במקומות האלה בלבד: (1) המעברים הציבוריים; (2) בתוך החנויות, אם שטחי המסחר בבניין מצויים בשתי קומות או יותר;יש להתקין.יש להתקין.
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש לתעסוקה ומשרדים יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.16 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):

{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.16 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש לתעסוקה ומשרדים'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בניין שמתקיים בו אחד או יותר מאלה: {{ש}} (1) שטח הבניין, מעל קומת הכניסה או מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, עולה על 500 מ״ר; {{ש}} (2) שטחו עולה על 3,000 מ״ר; {{ש}} (3) יש בו 3 קומות או יותר.</td><td>יש להתקין; {{ש}} אין חובה להתקין לחצני אזעקה אם הותקנו מתזים או מערכת גילוי אש{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין; {{ש}} אין חובה להתקין מערכת גילוי אש אם הותקנו מתזים או לחצני אזעקה{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין, למעט בבניין שבו עד 2 קומות, אם מכל קומה יש יציאה ישירה לשטח פתוח או יציאה ישירה למוצא בטוח.</td><td>יש להתקין, למעט בבניין שבו עד 2 קומות, אם מכל קומה יש יציאה ישירה לשטח פתוח או יציאה ישירה למוצא בטוח.</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בניין אחר</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין, למעט בבניין שבו עד 2 קומות, אם מכל קומה יש יציאה ישירה לשטח פתוח או יציאה ישירה למוצא בטוח.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קומה תחתית תבוא במניין הקומות;
{{ח:תתת|(2)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}}.

3.4.11.17הערכת סיכוני אש ומערכות בטיחות אש בבניין המשמש לתעשייהתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בפרט זה –
”אזור מבוקר (control area)“ ו" הכמות המרבית המותרת (MAQ)" – כהגדרתם בסעיפים 3.3.35.3 ו־3.3.35.3.1 בתקן NFPA 5000 (מהדורת 2018), בהתאמה.
(ב)עורך הבקשה יערוך דוח להערכת סיכוני אש בבניין המשמש לתעשייה לפי הוראות פרט זה (בפרט זה – דוח).
(ג)הדוח יכלול את הפרטים האלה:
(1)תיאור הבניין וסביבתו ותיאור הפעילות המתוכננת בבניין;
(2)תיאור חומרי הבנייה של הבניין;
(3)תיאור כללי של תכולת הבניין והחומרים השונים המצויים בו, למעט חומרים כאמור בפסקה (4);
(4)תיאור כללי של החומרים המסוכנים המצויים בבניין, ואם מצויים בבניין חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) לפי סעיף 34.1.3.1 וטבלאות 34.1.3.1 ו־‎34.1.3.3.1(a) לתקן NFPA 5000 (מהדורת 2018) – פירוט הכמויות של אותם חומרים;
(5)קביעה של רמת הסיכון הנובעת מתכולת הבניין כאמור בפסקה (3), לפי תקן NFPA 101; רמת הסיכון של הבניין תסווג לפי אחד מאלה: רמת סיכון נמוכה, רמת סיכון רגילה או רמת סיכון גבוהה, והקביעה תהיה מנומקת.
(ד)אם יש בבניין חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) כאמור בפרט משנה (ג)(4) או אם נקבעה בדוח רמת סיכון גבוהה לפי פרט משנה (ג)(5), יערוך עורך הבקשה, נוסף על הדוח, סקר סיכוני אש לפי הוראות פרט זה (בפרט זה – סקר).
(ה)הסקר יכלול את הפרטים האלה, לפי העניין:
(1)תיאור מפורט של תכולת הבניין, ובכלל זה התכולה שבגינה סווג הבניין ברמת סיכון גבוהה כאמור בפרט משנה (ג)(5), ופירוט הכמויות של החומרים השונים המצויים בבניין, למעט חומרים כאמור בפסקה (2);
(2)תיאור מפורט של החומרים המסוכנים: סוג, כמת, מיקום בבניין וגודל האריזה, וכן ניתוח של התאימות בין החומרים המסוכנים השונים והתגובות של אותם חומרים למים;
(3)תיאור של תרחישי אירועים מסוכנים במודלים ממוחשבים מקובלים;
(4)תיאור של תרחישים ותגובות לאירועים מסוכנים;
(5)הגדרת אמצעים סבילים ופעילים למניעה של אירועי שריפה ולהתמודדות עימם.
(ו)מידת הפירוט של הדוח או הסקר, לפי העניין, תהיה בהתאמה לרמת הסיכון שנקבעה בדוח ולמורכבות של הבניין בהיבטים של סיכוני אש, כך שהדוח או הסקר יהיו מפורטים יותר ככל שרמת הסיכון גבוהה יותר או שהמורכבות האמורה גדולה יותר.
(ז)בבניין המשמש לתעשייה כאמור בשורות (3)(ב) או (4)(ב) בטבלה שבפרט משנה (ט), לא תחול חובה להתקין מתזים, אם נערך לגבי הבניין סקר ועורך הסקר אישר כי לאור ממצאי הסקר, לא נדרש להתקין מתזים לשם הגנה על חיי השוהים בבניין או בסביבתו.
(ח)החובה לערוך דוח לא תחול על בניין המשמש לתעשייה כאמור בשורה (1)(א) בטבלה שבפרט משנה (ט), אלא אם כן רשות הכבאות דרשה זאת מעורך הבקשה, לאחר שמצאה כי קיים חשש ממשי לפגיעה בחיי אדם.
(ט)בבניין המשמש לתעשייה יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.17 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג הבניין ורמת הסיכון שבה סווג הבניין בדוח, כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (י):
>
(י)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19;
(2)מערכת ההתרעה בבניין תשלח הודעה לשירותי הכבאות.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)בניין שמתקיים בו אחד או יותר מאלה: (1) שטח הבניין, מעל קומת הכניסה או מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, עולה על 500 מ״ר; (2) שטחו עולה על 3,000 מ״ר; (3) יש בו 3 קומות או יותר.יש להתקין; אין חובה להתקין לחצני אזעקה אם הותקנו מתזים או מערכת גילוי אשיש להתקין; אין חובה להתקין מערכת גילוי אש אם הותקנו מתזים או לחצני אזעקהיש להתקין, למעט בבניין שבו עד 2 קומות, אם מכל קומה יש יציאה ישירה לשטח פתוח או יציאה ישירה למוצא בטוח.יש להתקין, למעט בבניין שבו עד 2 קומות, אם מכל קומה יש יציאה ישירה לשטח פתוח או יציאה ישירה למוצא בטוח.
(2)בניין אחראין חובה להתקיןאין חובה להתקיןיש להתקין, למעט בבניין שבו עד 2 קומות, אם מכל קומה יש יציאה ישירה לשטח פתוח או יציאה ישירה למוצא בטוח.אין חובה להתקין
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בפרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מבוקר (control area)“ ו" הכמות המרבית המותרת (MAQ)" – כהגדרתם בסעיפים 3.3.35.3 ו־3.3.35.3.1 בתקן NFPA 5000 (מהדורת 2018), בהתאמה.
{{ח:תת|(ב)}} עורך הבקשה יערוך דוח להערכת סיכוני אש בבניין המשמש לתעשייה לפי הוראות פרט זה (בפרט זה – דוח).
{{ח:תת|(ג)}} הדוח יכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור הבניין וסביבתו ותיאור הפעילות המתוכננת בבניין;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור חומרי הבנייה של הבניין;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור כללי של תכולת הבניין והחומרים השונים המצויים בו, למעט חומרים כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתת|(4)}} תיאור כללי של החומרים המסוכנים המצויים בבניין, ואם מצויים בבניין חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) לפי סעיף 34.1.3.1 וטבלאות 34.1.3.1 ו־‎34.1.3.3.1(a) לתקן NFPA 5000 (מהדורת 2018) – פירוט הכמויות של אותם חומרים;
{{ח:תתת|(5)}} קביעה של רמת הסיכון הנובעת מתכולת הבניין כאמור בפסקה (3), לפי תקן NFPA 101; רמת הסיכון של הבניין תסווג לפי אחד מאלה: רמת סיכון נמוכה, רמת סיכון רגילה או רמת סיכון גבוהה, והקביעה תהיה מנומקת.
{{ח:תת|(ד)}} אם יש בבניין חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) כאמור בפרט משנה (ג)(4) או אם נקבעה בדוח רמת סיכון גבוהה לפי פרט משנה (ג)(5), יערוך עורך הבקשה, נוסף על הדוח, סקר סיכוני אש לפי הוראות פרט זה (בפרט זה – סקר).
{{ח:תת|(ה)}} הסקר יכלול את הפרטים האלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור מפורט של תכולת הבניין, ובכלל זה התכולה שבגינה סווג הבניין ברמת סיכון גבוהה כאמור בפרט משנה (ג)(5), ופירוט הכמויות של החומרים השונים המצויים בבניין, למעט חומרים כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} תיאור מפורט של החומרים המסוכנים: סוג, כמת, מיקום בבניין וגודל האריזה, וכן ניתוח של התאימות בין החומרים המסוכנים השונים והתגובות של אותם חומרים למים;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור של תרחישי אירועים מסוכנים במודלים ממוחשבים מקובלים;
{{ח:תתת|(4)}} תיאור של תרחישים ותגובות לאירועים מסוכנים;
{{ח:תתת|(5)}} הגדרת אמצעים סבילים ופעילים למניעה של אירועי שריפה ולהתמודדות עימם.
{{ח:תת|(ו)}} מידת הפירוט של הדוח או הסקר, לפי העניין, תהיה בהתאמה לרמת הסיכון שנקבעה בדוח ולמורכבות של הבניין בהיבטים של סיכוני אש, כך שהדוח או הסקר יהיו מפורטים יותר ככל שרמת הסיכון גבוהה יותר או שהמורכבות האמורה גדולה יותר.
{{ח:תת|(ז)}} בבניין המשמש לתעשייה כאמור בשורות (3)(ב) או (4)(ב) בטבלה שבפרט משנה (ט), לא תחול חובה להתקין מתזים, אם נערך לגבי הבניין סקר ועורך הסקר אישר כי לאור ממצאי הסקר, לא נדרש להתקין מתזים לשם הגנה על חיי השוהים בבניין או בסביבתו.
{{ח:תת|(ח)}} החובה לערוך דוח לא תחול על בניין המשמש לתעשייה כאמור בשורה (1)(א) בטבלה שבפרט משנה (ט), אלא אם כן רשות הכבאות דרשה זאת מעורך הבקשה, לאחר שמצאה כי קיים חשש ממשי לפגיעה בחיי אדם.
{{ח:תת|(ט)}} בבניין המשמש לתעשייה יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.17 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג הבניין ורמת הסיכון שבה סווג הבניין בדוח, כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (י):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.17 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש לתעשייה'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג הבניין ורמת הסיכון</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td colspan="5">רמת סיכון נמוכה או רגילה (Low or Ordinary Hazard)</td></tr>
<tr><td>(1(א))</td><td>בניין ששטחו קטן מ־500 מ״ר</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(1(ב))</td><td>בניין ששטחו 500 מ״ר ומעלה ומתקיימים בו כל אלה: {{ש}} (1) התפוסה בבניין אינה עולה על 100 איש; {{ש}} (2) התפוסה המצטברת בקומות התחתיות בבניין אינה עולה על 25 איש; {{ש}} (3) התפוסה המצטברת בקומות שמעל קומת הכניסה הקובעת אינה עולה על 25 איש</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורות (2) עד (3(ב)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(1(ג))</td><td>בניין שלא מתקיים בו האמור בשורה (1(א)) או (1(ב))</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>לפי שורות (2) עד (3(ב)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td rowspan="2">(2)</td><td colspan="5">רמת סיכון נמוכה {{ח:הערה|(}}Low Hazard{{ח:הערה|)}}</td></tr>
<tr><td>כל בניין</td><td>לפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td colspan="5">רמת סיכון רגילה (Ordinary Hazard)</td></tr>
<tr><td>(3(א))</td><td>בניין ששטחו עולה על 500 מ״ר ומתקיימים בו כל אלה: {{ש}} (1) יש בו עד 2 קומות; {{ש}} (2) שטחו של כל אחד מאגפי האש המיועדים לתהליך התעשייתי אינו עולה על 1,115 מ״ר; {{ש}} (3) שטחו הכולל של הבניין אינו עולה על 2,230 מ״ר</td><td>לפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(3(ב))</td><td>בניין אחר</td><td>לפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי העניין; {{ש}} נוסף על כך, יש להתקין אם נדרש להתקין מתזים לפי טור ד׳.</td><td>לפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין, אלא אם כן עורך הסקר אישר לפי פרט משנה (ז) כי לא נדרש להתקין מתזים.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(4)</td><td colspan="5">רמת סיכון גבוהה (High Hazard)</td></tr>
<tr><td>(4(א))</td><td>רמת סיכון גבוהה בשל תכולת הבניין, אם רמת הסיכון אינה נובעת מחומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ)</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(4(ב))</td><td>בניין שמצויים בו חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) בכל אזור מבוקר (control area)</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין, אלא אם כן עורך הסקר אישר לפי פרט משנה (ז) כי לא נדרש להתקין מתזים.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(י)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}};
{{ח:תתת|(2)}} מערכת ההתרעה בבניין תשלח הודעה לשירותי הכבאות.

3.4.11.18הערכת סיכוני אש ומערכות בטיחות אש בבניין המשמש לאחסוןתיקונים: תשפ״ד־2

(א)עורך הבקשה יערוך דוח להערכת סיכוני אש בבניין המשמש לאחסון לפי הוראות פרט 3.4.11.17(א) עד (ג) ו־(ו), בשינויים המחויבים.
(ב)אם יש בבניין חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) או אם נקבעה בדוח רמת סיכון גבוהה, יערוך עורך הבקשה, נוסף על הדוח, סקר סיכוני אש לפי הוראות פרט 3.4.11.17(ה) ו־(ו), בשינויים המחויבים.
(ג)בבניין המשמש לאחסון כאמור בשורה (2)(ד) או (3)(ב) בטבלה שבפרט משנה (ד), לא תחול חובה להתקין מתזים, אם עורך הסקר אישר זאת לפי הוראות פרט 3.4.11.17(ז), בשינויים המחויבים.
(ד)בבניין המשמש לאחסון יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.18 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג הבניין ורמת הסיכון שבה סווג הבניין בדוח, כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ה):
>
(ה)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי פרט 3.4.11.19;
(2)מערכת ההתרעה בבניין תשלח הודעה לשירותי הכבאות;
(3)על מחסן הנמצא בבניין שהשימוש העיקרי בו אינו אחסנה, יחולו הדרישות החלות על הבניין שבו הוא נמצא.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג הבניין ורמת הסיכוןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)רמת סיכון נמוכה או רגילה (Low or Ordinary Hazard)
(1(א))בניין ששטחו קטן מ־500 מ״ראין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(1(ב))בניין ששטחו 500 מ״ר ומעלה ומתקיימים בו כל אלה: (1) התפוסה בבניין אינה עולה על 100 איש; (2) התפוסה המצטברת בקומות התחתיות בבניין אינה עולה על 25 איש; (3) התפוסה המצטברת בקומות שמעל קומת הכניסה הקובעת אינה עולה על 25 אישאין חובה להתקיןאין חובה להתקיןלפי שורות (2) עד (3(ב)), לפי הענייןאין חובה להתקין
(1(ג))בניין שלא מתקיים בו האמור בשורה (1(א)) או (1(ב))יש להתקין.יש להתקין.לפי שורות (2) עד (3(ב)), לפי הענייןאין חובה להתקין
(2)רמת סיכון נמוכה Low Hazard
כל בנייןלפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי הענייןלפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי הענייןאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(3)רמת סיכון רגילה (Ordinary Hazard)
(3(א))בניין ששטחו עולה על 500 מ״ר ומתקיימים בו כל אלה: (1) יש בו עד 2 קומות; (2) שטחו של כל אחד מאגפי האש המיועדים לתהליך התעשייתי אינו עולה על 1,115 מ״ר; (3) שטחו הכולל של הבניין אינו עולה על 2,230 מ״רלפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי הענייןלפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי הענייןאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(3(ב))בניין אחרלפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי העניין; נוסף על כך, יש להתקין אם נדרש להתקין מתזים לפי טור ד׳.לפי שורות (1) עד (1(ג)), לפי הענייןיש להתקין, אלא אם כן עורך הסקר אישר לפי פרט משנה (ז) כי לא נדרש להתקין מתזים.אין חובה להתקין
(4)רמת סיכון גבוהה (High Hazard)
(4(א))רמת סיכון גבוהה בשל תכולת הבניין, אם רמת הסיכון אינה נובעת מחומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ)יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.אין חובה להתקין
(4(ב))בניין שמצויים בו חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) בכל אזור מבוקר (control area)יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין, אלא אם כן עורך הסקר אישר לפי פרט משנה (ז) כי לא נדרש להתקין מתזים.אין חובה להתקין
↺ פנימיות: 4▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך הבקשה יערוך דוח להערכת סיכוני אש בבניין המשמש לאחסון לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.17|פרט 3.4.11.17(א) עד (ג) ו־(ו)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} אם יש בבניין חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) או אם נקבעה בדוח רמת סיכון גבוהה, יערוך עורך הבקשה, נוסף על הדוח, סקר סיכוני אש לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.17|פרט 3.4.11.17(ה) ו־(ו)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בבניין המשמש לאחסון כאמור בשורה (2)(ד) או (3)(ב) בטבלה שבפרט משנה (ד), לא תחול חובה להתקין מתזים, אם עורך הסקר אישר זאת לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.17|פרט 3.4.11.17(ז)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בבניין המשמש לאחסון יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.18 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג הבניין ורמת הסיכון שבה סווג הבניין בדוח, כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ה):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.18 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש לאחסון'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג הבניין ורמת הסיכון</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td rowspan="2">(1)</td><td colspan="5">רמת סיכון נמוכה (Low Hazard)</td></tr>
<tr><td>כל בניין</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td colspan="5">רמת סיכון רגילה (Ordinary Hazard)</td></tr>
<tr><td>(2(א))</td><td>בניין ששטחו הכולל אינו עולה על 9,300 מ״ר</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורה (2(ג)) או (2(ד)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2(ב))</td><td>בניין ששטחו הכולל עולה על 9,300 מ״ר</td><td>יש להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין.</td><td>לפי שורה (2(ג)) או (2(ד)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2(ג))</td><td>בניין שמתקיימים בו כל אלה: {{ש}} (1) יש בו עד 2 קומות; {{ש}} (2) שטחו של כל אחד מאגפי האש המיועדים לאחסון אינו עולה על 1,115 מ״ר; {{ש}} (3) שטחו הכולל של הבניין, לרבות גלריות, אינו עולה על 2,230 מ״ר</td><td>לפי שורה (2(א)) או (2(ב)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורה (2(א)) או (2(ב)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2(ד))</td><td>בניין אחר</td><td>לפי שורה (2(א)) או (2(ב)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>לפי שורה (2(א)) או (2(ב)), לפי העניין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין, אלא אם כן עורך הסקר אישר לפי פרט משנה (ג) כי לא נדרש להתקין מתזים.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td colspan="5">רמת סיכון גבוהה (High Hazard)</td></tr>
<tr><td>(3(א))</td><td>רמת סיכון גבוהה בשל תכולת הבניין, אם רמת הסיכון אינה נובעת מחומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ)</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(3(ב))</td><td>בניין שמצויים בו חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) בכל אזור מבוקר (control area)</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין.</td><td>יש להתקין, אלא אם כן עורך הסקר אישר לפי פרט משנה (ג) כי לא נדרש להתקין מתזים.</td><td>אין חובה להתקין</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ה)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על החניון בבניין יחולו הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.4.11.19|פרט 3.4.11.19}};
{{ח:תתת|(2)}} מערכת ההתרעה בבניין תשלח הודעה לשירותי הכבאות;
{{ח:תתת|(3)}} על מחסן הנמצא בבניין שהשימוש העיקרי בו אינו אחסנה, יחולו הדרישות החלות על הבניין שבו הוא נמצא.

3.4.11.19מערכות בטיחות אש בחניוןתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בבניין המשמש חניון יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.19 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
>
(ב)האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
(1)בחניון כאמור בשורה (1) בטבלה לא יותקנו גלגילונים;
(2)בחניון כאמור בשורה (2) בטבלה יותקן גלגילון בכל מבואה קומתית בחניון.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג הבניין ורמת הסיכוןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)רמת סיכון נמוכה (Low Hazard)
כל בנייןאין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)רמת סיכון רגילה (Ordinary Hazard)
(2(א))בניין ששטחו הכולל אינו עולה על 9,300 מ״ראין חובה להתקיןאין חובה להתקיןלפי שורה (2(ג)) או (2(ד)), לפי הענייןאין חובה להתקין
(2(ב))בניין ששטחו הכולל עולה על 9,300 מ״ריש להתקיןיש להתקין.לפי שורה (2(ג)) או (2(ד)), לפי הענייןאין חובה להתקין
(2(ג))בניין שמתקיימים בו כל אלה: (1) יש בו עד 2 קומות; (2) שטחו של כל אחד מאגפי האש המיועדים לאחסון אינו עולה על 1,115 מ״ר; (3) שטחו הכולל של הבניין, לרבות גלריות, אינו עולה על 2,230 מ״רלפי שורה (2(א)) או (2(ב)), לפי הענייןלפי שורה (2(א)) או (2(ב)), לפי הענייןאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2(ד))בניין אחרלפי שורה (2(א)) או (2(ב)), לפי הענייןלפי שורה (2(א)) או (2(ב)), לפי הענייןיש להתקין, אלא אם כן עורך הסקר אישר לפי פרט משנה (ג) כי לא נדרש להתקין מתזים.אין חובה להתקין
(3)רמת סיכון גבוהה (High Hazard)
(3(א))רמת סיכון גבוהה בשל תכולת הבניין, אם רמת הסיכון אינה נובעת מחומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ)יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין.אין חובה להתקין
(3(ב))בניין שמצויים בו חומרים מסוכנים בכמות העולה על הכמות המרבית המותרת (MAQ) בכל אזור מבוקר (control area)יש להתקין.יש להתקין.יש להתקין, אלא אם כן עורך הסקר אישר לפי פרט משנה (ג) כי לא נדרש להתקין מתזים.אין חובה להתקין
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש חניון יותקנו מערכות בטיחות אש כמפורט בטבלה 3.4.11.19 בטורים ב׳ עד ה׳, לפי סוג השימוש בבניין או סוג הבניין כמפורט בטור א׳, ובכפוף להערות בפרט משנה (ב):
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.4.11.19 – מערכות בטיחות אש בבניין המשמש חניון'''}}
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th>&nbsp;</th><th width="20%">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th width="20%">{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr>
<tr><th>מס׳</th><th>סוג השימוש או הבניין</th><th>מערכת התרעת אש</th><th>מערכת גילוי אש</th><th>מתזים</th><th>מערכת כריזה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>אחד מאלה: {{ש}} (1) בניין בן קומה אחת המשמש אך ורק כחניון; {{ש}} (2) חניון פתוח; {{ש}} (3) חניון בבניין מגורים ששטחו אינו עולה על 150 מ״ר</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>חניון אחר</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td><td>יש להתקין.</td><td>אין חובה להתקין{{ח:הערה|.}}</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האמור בטבלה כפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בחניון כאמור בשורה (1) בטבלה לא יותקנו גלגילונים;
{{ח:תתת|(2)}} בחניון כאמור בשורה (2) בטבלה יותקן גלגילון בכל מבואה קומתית בחניון.

3.4.11.20מערכות בטיחות אש במבנה חקלאיתיקונים: תשפ״ד־2

בבניין המשמש מבנה חקלאי אין חובה להתקין מערכות בטיחות אש, בכפוף להערות המפורטות להלן:
(1)ברז כיבוי אש בקוטר 3 אינטשים יותקן במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מהכניסה הראשית למבנה;
(2)ברזי כיבוי אש בקוטר 2 אינטשים יותקנו סביב המבנה כך שהמרחק בין כל שני ברזי כיבוי כאמור לא יעלה על 200 מטרים;
(3)מתבן ימוקם במרחק של 20 מטרים לפחות ממתבן אחר או ממבנה אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין המשמש מבנה חקלאי אין חובה להתקין מערכות בטיחות אש, בכפוף להערות המפורטות להלן:
{{ח:תת|(1)}} ברז כיבוי אש בקוטר 3 אינטשים יותקן במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מהכניסה הראשית למבנה;
{{ח:תת|(2)}} ברזי כיבוי אש בקוטר 2 אינטשים יותקנו סביב המבנה כך שהמרחק בין כל שני ברזי כיבוי כאמור לא יעלה על 200 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} מתבן ימוקם במרחק של 20 מטרים לפחות ממתבן אחר או ממבנה אחר.

3.4.11.21אמצעי בטיחות אש באתר בריכת שחייהתיקונים: תשפ״ד־2

באתר בריכת שחייה יותקנו אמצעי בטיחות אש כאמור בסימן ג׳ לחלק כ״א.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחייה יותקנו אמצעי בטיחות אש כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן ג|בסימן ג׳ לחלק כ״א}}.

3.4.11.22מערכות בטיחות אש בבניין מסוג אחרתיקונים: תשפ״ד־2

(א)על בניין מסוג שאינו מנוי בסימן זה, יחולו הוראות סימן זה בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בסימן האמור, לפי החלטת עורך הבקשה.
(ב)סבר עורך הבקשה כי אין שימוש דומה כאמור בפרט משנה (א), יחליט עורך הבקשה איזו מערכת בטיחות אש יש להתקין בבניין לפי סקר סיכוני אש שערך ובאישור רשות הכבאות.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על בניין מסוג שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן זה}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|סימן זה}} בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד סימן יא|בסימן האמור}}, לפי החלטת עורך הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} סבר עורך הבקשה כי אין שימוש דומה כאמור בפרט משנה (א), יחליט עורך הבקשה איזו מערכת בטיחות אש יש להתקין בבניין לפי סקר סיכוני אש שערך ובאישור רשות הכבאות.
פרק ה׳: מערכות שליטה בעשן
סימן א׳: אופני שליטה בעשן

3.5.1.1סידורי שליטה בעשןתיקונים: תשס״ח־5

במקום שנדרשו בו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין הם יבוצעו באחת השיטות המתוארות בסימן זה או בשילוב חלק מהן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקום שנדרשו בו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין הם יבוצעו באחת השיטות המתוארות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן א|בסימן זה}} או בשילוב חלק מהן.

3.5.1.2פתח שחרור עשן קבועתיקונים: תשס״ח־5

שטח נטו של פתח שחרור עשן הפתוח באופן קבוע, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ״ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שיהיה 1.5% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שטח נטו של פתח שחרור עשן הפתוח באופן קבוע, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ״ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שיהיה 1.5% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת.

3.5.1.3פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטיתיקונים: תשס״ח־5

(א)שטח נטו של פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ״ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שלא יפחת מ־1.5% משטח חלק הבניין שהוא משרת.
(ב)מנגנון אוטומטי כאמור בפרט משנה (א) יופעל על ידי אחת מן השיטות האלה:
(1)פיקוד מגלאי אש ועשן;
(2)פיקוד מרגש זרימה של מערכת מתזים;
(3)הפעלה מקומית על ידי נתיך טרמי;
(4)הפעלה ידנית מרחוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שטח נטו של פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ״ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שלא יפחת מ־1.5% משטח חלק הבניין שהוא משרת.
{{ח:תת|(ב)}} מנגנון אוטומטי כאמור בפרט משנה (א) יופעל על ידי אחת מן השיטות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} פיקוד מגלאי אש ועשן;
{{ח:תתת|(2)}} פיקוד מרגש זרימה של מערכת מתזים;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלה מקומית על ידי נתיך טרמי;
{{ח:תתת|(4)}} הפעלה ידנית מרחוק.

3.5.1.4פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכנייםתיקונים: תשס״ח־5

(א)שטח החתך של פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים, יהיה 0.5 מ״ר לפחות, ופתח יניקת העשן מכל קומה הוא 0.20 מ״ר לפחות.
(ב)בתחתית פיר שחרור עשן יותקן פתח כניסת אוויר מחוץ לבניין ששטחו 300 סמ״ר לפחות.
(ג)בכניסה לפיר שחרור עשן, בכל קומה, תותקן ברך, עשויה פח בעובי 1.25 מ״מ לפחות והמסתיימת 60 ס״מ לפחות מעל הקו העליון של פתח כניסת העשן, למניעת מעבר עשן בין הקומות.
(ד)פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין עם שני פתחים בכיוונים מנוגדים הפתוחים בדרך קבע; שטח כל אחד מהפתחים יהיה מחצית לפחות משטח החתך של הפיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שטח החתך של פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים, יהיה 0.5 מ״ר לפחות, ופתח יניקת העשן מכל קומה הוא 0.20 מ״ר לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בתחתית פיר שחרור עשן יותקן פתח כניסת אוויר מחוץ לבניין ששטחו 300 סמ״ר לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} בכניסה לפיר שחרור עשן, בכל קומה, תותקן ברך, עשויה פח בעובי 1.25 מ״מ לפחות והמסתיימת 60 ס״מ לפחות מעל הקו העליון של פתח כניסת העשן, למניעת מעבר עשן בין הקומות.
{{ח:תת|(ד)}} פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין עם שני פתחים בכיוונים מנוגדים הפתוחים בדרך קבע; שטח כל אחד מהפתחים יהיה מחצית לפחות משטח החתך של הפיר.

3.5.1.5פיר שחרור עשן עם אמצעים מכנייםתיקונים: תשס״ח־5

(א)שטח החתך של פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים, ופתחי היניקה שלו יקבעו באופן שיאפשר ספיקה שוות ערך ל־6 החלפות אוויר לשעה מהחלל שהפיר משרת.
(ב)בכניסה לפיר שחרור העשן, בכל קומה, תותקן ברך למניעת מעבר עשן או יותקן מדף אש ממונע המחובר למערכת גילוי אש ועשן.
(ג)פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין ומחובר למפוח יניקת עשן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שטח החתך של פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים, ופתחי היניקה שלו יקבעו באופן שיאפשר ספיקה שוות ערך ל־6 החלפות אוויר לשעה מהחלל שהפיר משרת.
{{ח:תת|(ב)}} בכניסה לפיר שחרור העשן, בכל קומה, תותקן ברך למניעת מעבר עשן או יותקן מדף אש ממונע המחובר למערכת גילוי אש ועשן.
{{ח:תת|(ג)}} פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין ומחובר למפוח יניקת עשן.

3.5.1.6מפוח יניקת עשןתיקונים: תשס״ח־5

(א)מפוח יניקת עשן יהיה עמיד בחום בטמפרטורה של 400 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות; ואולם כאשר מותקנת בכל הבניין מערכת מתזים, ניתן להשתמש במפוח יניקת עשן העמיד בטמפרטורה של 250 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות.
(ב)מפוח יניקת העשן יוזן מרשת החשמל ומגנרטור חשמלי לשעת חירום.
(ג)קצב החלפות האוויר של המפוח – לפחות 6 החלפות אוויר בשעה אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפוח יניקת עשן יהיה עמיד בחום בטמפרטורה של 400 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות; ואולם כאשר מותקנת בכל הבניין מערכת מתזים, ניתן להשתמש במפוח יניקת עשן העמיד בטמפרטורה של 250 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מפוח יניקת העשן יוזן מרשת החשמל ומגנרטור חשמלי לשעת חירום.
{{ח:תת|(ג)}} קצב החלפות האוויר של המפוח – לפחות 6 החלפות אוויר בשעה אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה.

3.5.1.7מערכת על־לחץתיקונים: תשס״ח־5

מערכת על לחץ למניעת חדירת עשן לחדרי מדרגות מוגנים, תותקן על פי ת״י 1001 חלק 2.2.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת על לחץ למניעת חדירת עשן לחדרי מדרגות מוגנים, תותקן על פי ת״י 1001 חלק 2.2.

3.5.1.8כמות הפתחים ומיקומםתיקונים: תשס״ח־5

בסימן זה, במקום שבו נדרש להתקין פתח לשחרור עשן, אפשר להתקין כמה פתחים ובלבד שהשטח הכולל של הפתחים לא יפחת מהשטח הנדרש מהפתח הבודד; מיקום וגודל הפתחים יהיה לפי החלטת עורך הבקשה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן א|בסימן זה}}, במקום שבו נדרש להתקין פתח לשחרור עשן, אפשר להתקין כמה פתחים ובלבד שהשטח הכולל של הפתחים לא יפחת מהשטח הנדרש מהפתח הבודד; מיקום וגודל הפתחים יהיה לפי החלטת עורך הבקשה.

3.5.1.9מערכת לפינוי עשןתיקונים: תשס״ח־5

על אף האמור בסימן זה, תותר התקנת מערכת לשליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין שבעבורה הוצג ניתוח הנדסי שאישרה רשות הכבאות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן א|בסימן זה}}, תותר התקנת מערכת לשליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין שבעבורה הוצג ניתוח הנדסי שאישרה רשות הכבאות.
סימן ב׳: סידורי שליטה בעשן על פי חלק הבניין

3.5.2.1כלליתיקונים: תשס״ח־5

סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו לגבי חלקי בניין אלה:
(1)חדר מדרגות מוגן המשרת 4 קומות או יותר בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות;
(2)חדר מדרגות מוגן המשרת קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ־8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין;
(3)מרתף ששטח רצפתו עולה על 140 מ״ר;
(4)חניון ששטחו עולה על 140 מ״ר;
(5)מחסנים בתנאים האלה:
(א)במחסנים תת־קרקעיים או הממוקמים בקומת קרקע שהגישה אליהם דרך פרוזדור משותף, ושטח כל מחסן עד 20 מ״ר – יותקנו בפרוזדור המשותף סידורי שליטה בעשן וכל מחסן מאוורר לפרוזדור המשותף;
(ב)במחסנים הממוקמים בתוך חניון שמותקנים בו סידורי שליטה בעשן, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטח כל מחסן עד 20 מ״ר – יאווררו ישירות אל החניון;
(ג)מחסנים הממוקמים בתוך חניון, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטחם מעל 20 מ״ר, יאווררו אל מחוץ לבניין;
(6)פיר מעלית שגובהה מעל 15 מטרים או יותר מ־2 תחנות;
(7)חדר חשמל ששטחו עולה על 40 מ״ר, חדר משאבות למים לצורכי כיבוי אש או חדר שנאי שמותקן בו שנאי מבודד שמן;
(8)קומה או חלק מבניין הנמצא מעל פני הקרקע, ששטח רצפתם עולה על 500 מ״ר בלא חלונות או ששטח חלונותיו שניתנים לפתיחה ידנית קטן מ־2% משטח רצפתו;
(9)חלק מבניין המכיל מטען אש גדול;
(10)מנהרת שירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו לגבי חלקי בניין אלה:
{{ח:תת|(1)}} חדר מדרגות מוגן המשרת 4 קומות או יותר בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב־קומות;
{{ח:תת|(2)}} חדר מדרגות מוגן המשרת קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ־8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין;
{{ח:תת|(3)}} מרתף ששטח רצפתו עולה על 140 מ״ר;
{{ח:תת|(4)}} חניון ששטחו עולה על 140 מ״ר;
{{ח:תת|(5)}} מחסנים בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} במחסנים תת־קרקעיים או הממוקמים בקומת קרקע שהגישה אליהם דרך פרוזדור משותף, ושטח כל מחסן עד 20 מ״ר – יותקנו בפרוזדור המשותף סידורי שליטה בעשן וכל מחסן מאוורר לפרוזדור המשותף;
{{ח:תתת|(ב)}} במחסנים הממוקמים בתוך חניון שמותקנים בו סידורי שליטה בעשן, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטח כל מחסן עד 20 מ״ר – יאווררו ישירות אל החניון;
{{ח:תתת|(ג)}} מחסנים הממוקמים בתוך חניון, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטחם מעל 20 מ״ר, יאווררו אל מחוץ לבניין;
{{ח:תת|(6)}} פיר מעלית שגובהה מעל 15 מטרים או יותר מ־2 תחנות;
{{ח:תת|(7)}} חדר חשמל ששטחו עולה על 40 מ״ר, חדר משאבות למים לצורכי כיבוי אש או חדר שנאי שמותקן בו שנאי מבודד שמן;
{{ח:תת|(8)}} קומה או חלק מבניין הנמצא מעל פני הקרקע, ששטח רצפתם עולה על 500 מ״ר בלא חלונות או ששטח חלונותיו שניתנים לפתיחה ידנית קטן מ־2% משטח רצפתו;
{{ח:תת|(9)}} חלק מבניין המכיל מטען אש גדול;
{{ח:תת|(10)}} מנהרת שירות.

3.5.2.2בניין גבוה ורב־קומותתיקונים: תשס״ח־5

לגבי בניין גבוה ובניין רב־קומות יחולו גם הוראות סימן ב׳ בפרק ז׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי בניין גבוה ובניין רב־קומות יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ז סימן ב|סימן ב׳ בפרק ז׳}}.
סימן ג׳: סידורי שליטה בעשן על פי ייעוד הבניין

3.5.3.1סידורי שליטה בעשן בבניין למסחרתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

לגבי חלק מבניין או בניין המשמש למסחר יחולו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין המפורטים בסימן ב׳ וגם על חלקי בניין אלה:
(1)חנות ששטחה גדול מ־500 מ״ר;
(2)מעבר ציבורי משותף בקניון; גודל הפתח לשחרור עשן וקצב החלפות האוויר יהיו לפי החלטת עורך הבקשה, באופן שיבטיח מניעת הצטברות עשן בגובה של 1.80 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר המשמשת למסחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי חלק מבניין או בניין המשמש למסחר יחולו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ז סימן ב|בסימן ב׳}} וגם על חלקי בניין אלה:
{{ח:תת|(1)}} חנות ששטחה גדול מ־500 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} מעבר ציבורי משותף בקניון; גודל הפתח לשחרור עשן וקצב החלפות האוויר יהיו לפי החלטת עורך הבקשה, באופן שיבטיח מניעת הצטברות עשן בגובה של 1.80 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר המשמשת למסחר.
פרק ו׳: חומרי גמר
סימן א׳: כללי

3.6.1.1כלליתיקונים: תשס״ח־5

חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות ובמערכת מדרגות חיצונית המשמשים מוצא בטוח, יהיו לפי הדרישות המפורטות בפרט 3.6.1.2.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות ובמערכת מדרגות חיצונית המשמשים מוצא בטוח, יהיו לפי הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.6.1.2|בפרט 3.6.1.2}}.

3.6.1.2חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוחתיקונים: תשס״ח־5

(א)מדרגות, חיפויים ומרכיבי שלד המבנה של חדרי מדרגות, לרבות מערכת מדרגות חיצונית, המשמשים מוצא בטוח, ייבנו מאלמנטים העשויים חומר לא דליק כהגדרתו בת״י 755.
(ב)הוראות פרט משנה (א) לא יחולו לגבי בניין המכיל עד שתי דירות, לרבות בניין מגורים טורי המכיל בכל אגף עד שתי דירות, ובתנאי שכל שני אגפים יופרדו על ידי מחיצת אש.
(ג)אם צופו קירות ותקרות של אחד ממרכיבי חדר מדרגות המשמש דרך מוצא בטוח, יהיו הציפויים ציפויים לא דליקים לפי ת״י 755; ואולם ניתן לצפות קירות ותקרות בלוחות גבס, בתנאי שסיווג דליקותם לפחות V.3.3 על פי ת״י 755.
(ד)חומרים ואלמנטים כמפורט בפרטי משנה (א) ו־(ג) וכן רכיבים מזוגגים יהיו בהתאם לתקן, אם קיים.
(ה)השימוש בלוחות זכוכית לזיגוג רכיבים מזוגגים ייעשה בהתאם לתקן הישראלי ת״י 1099 חלק 1.01: קביעת מין הזכוכית ועובי השמשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מדרגות, חיפויים ומרכיבי שלד המבנה של חדרי מדרגות, לרבות מערכת מדרגות חיצונית, המשמשים מוצא בטוח, ייבנו מאלמנטים העשויים חומר לא דליק כהגדרתו בת״י 755.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות פרט משנה (א) לא יחולו לגבי בניין המכיל עד שתי דירות, לרבות בניין מגורים טורי המכיל בכל אגף עד שתי דירות, ובתנאי שכל שני אגפים יופרדו על ידי מחיצת אש.
{{ח:תת|(ג)}} אם צופו קירות ותקרות של אחד ממרכיבי חדר מדרגות המשמש דרך מוצא בטוח, יהיו הציפויים ציפויים לא דליקים לפי ת״י 755; ואולם ניתן לצפות קירות ותקרות בלוחות גבס, בתנאי שסיווג דליקותם לפחות V.3.3 על פי ת״י 755.
{{ח:תת|(ד)}} חומרים ואלמנטים כמפורט בפרטי משנה (א) ו־(ג) וכן רכיבים מזוגגים יהיו בהתאם לתקן, אם קיים.
{{ח:תת|(ה)}} השימוש בלוחות זכוכית לזיגוג רכיבים מזוגגים ייעשה בהתאם לתקן הישראלי ת״י 1099 חלק 1.01: קביעת מין הזכוכית ועובי השמשה.
פרק ז׳: בניין גבוה ורב־קומות
סימן א׳: כללי ומדרגות

3.7.1.1דירות עליונות דו־קומתיותתיקונים: תשס״ח־5

במדידת גובה בניין לצורך סיווגו כבניין גבוה או כבניין רב־קומות, לפי העניין, לא תחושב, במבנים שהדירה העליונה בהם היא דו־קומתית, קומה נוספת אחת השייכת לדירה העליונה, אם נתקיימו כל אלה:
(1)מהקומה הנוספת אין יציאה ישירה לחדר מדרגות משותף;
(2)גג הקומה הנוספת ייחשב גג בניין ויחולו הוראות פרט 7.00.81 בחלק ז׳;
(3)האמור בפסקאות (1)(ג), (2) ו־(3) בפרט 7.00.83 בחלק ז׳, שיחולו בשינויים המחויבים לגבי פרט זה;
(4)חדר המדרגות המשותף של הבניין מגיע לגג הבניין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במדידת גובה בניין לצורך סיווגו כבניין גבוה או כבניין רב־קומות, לפי העניין, לא תחושב, במבנים שהדירה העליונה בהם היא דו־קומתית, קומה נוספת אחת השייכת לדירה העליונה, אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מהקומה הנוספת אין יציאה ישירה לחדר מדרגות משותף;
{{ח:תת|(2)}} גג הקומה הנוספת ייחשב גג בניין ויחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.81|פרט 7.00.81 בחלק ז׳}};
{{ח:תת|(3)}} האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.83|בפסקאות (1)(ג), (2) ו־(3) בפרט 7.00.83 בחלק ז׳}}, שיחולו בשינויים המחויבים לגבי פרט זה;
{{ח:תת|(4)}} חדר המדרגות המשותף של הבניין מגיע לגג הבניין.

3.7.1.2חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין גבוהתיקונים: תשס״ח־5

(א)בבניין גבוה יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג׳, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), די בכך אם יהיה חדר מדרגות מוגן אחד, ובלבד שנתקיים אחד התנאים האלה:
(1)הבניין מיועד למגורים;
(2)בבניין שאינו מיועד למגורים, תפוסת כל אחת מקומות הבניין, אינה עולה על 30 איש;
(3)המרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 30 מטרים.
(ג)אם נדרשו שני חדרי מדרגות מוגנים או יותר, ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 50 מטרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין גבוה יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}}, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), די בכך אם יהיה חדר מדרגות מוגן אחד, ובלבד שנתקיים אחד התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבניין מיועד למגורים;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שאינו מיועד למגורים, תפוסת כל אחת מקומות הבניין, אינה עולה על 30 איש;
{{ח:תתת|(3)}} המרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 30 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} אם נדרשו שני חדרי מדרגות מוגנים או יותר, ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 50 מטרים.

3.7.1.3חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין רב־קומותתיקונים: תשס״ח־5

(א)בבניין רב־קומות יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק זה, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
(ב)ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 30 מטרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין רב־קומות יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}}, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 30 מטרים.

3.7.1.4גישה לגג מחדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב־קומותתיקונים: תשס״ח־5

חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או רב קומות יגיע לגג הבניין, ואולם אם נדרשו בבניין זה יותר משני חדרי מדרגות מוגנים, יגיעו לפחות שניים מהם לגג; בין חדרי המדרגות במפלס הגג יהיה מעבר בלא מכשולים; לכל חדר מדרגות שלא יגיע לגג יהיה פתח וסולם ליציאה מחדר המדרגות אל הגג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או רב קומות יגיע לגג הבניין, ואולם אם נדרשו בבניין זה יותר משני חדרי מדרגות מוגנים, יגיעו לפחות שניים מהם לגג; בין חדרי המדרגות במפלס הגג יהיה מעבר בלא מכשולים; לכל חדר מדרגות שלא יגיע לגג יהיה פתח וסולם ליציאה מחדר המדרגות אל הגג.

3.7.1.5הפרדת אש אנכית בין קומותתיקונים: תשס״ח־5

תותקן הפרדה אנכית בין קומות בחזיתות הבניין, בקיר מסך או בחלונות בקיר חיצון באמצעות אלמנטים עמידי אש, שאורכם האנכי הוא 0.90 מטרים לפחות; ואולם ניתן לבנות את האלמנטים האמורים בשני מישורים, אנכי ואופקי, בתנאי שאורכם הכולל יחד הוא 0.90 מטרים לפחות והאורך האנכי הוא 0.50 מטרים לפחות; מדידת האורך האופקי תיערך מהמישור החיצון של זיגוג קיר המסך או החלון, כמתואר בתרשימים 3.7.1.5 א׳ ו־3.7.1.5 ב׳.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תותקן הפרדה אנכית בין קומות בחזיתות הבניין, בקיר מסך או בחלונות בקיר חיצון באמצעות אלמנטים עמידי אש, שאורכם האנכי הוא 0.90 מטרים לפחות; ואולם ניתן לבנות את האלמנטים האמורים בשני מישורים, אנכי ואופקי, בתנאי שאורכם הכולל יחד הוא 0.90 מטרים לפחות והאורך האנכי הוא 0.50 מטרים לפחות; מדידת האורך האופקי תיערך מהמישור החיצון של זיגוג קיר המסך או החלון, כמתואר בתרשימים 3.7.1.5 א׳ ו־3.7.1.5 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.7.1.5-a.jpg|348px|link=]]{{ש}}תרשים 3.7.1.5 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.7.1.5-b.jpg|293px|link=]]{{ש}}תרשים 3.7.1.5 ב׳}}

3.7.1.6התקנת חומר חיפוי בחזית הבנייןתיקונים: תש״ף־2

(א)בבניין גבוה שגובהו עולה על 18 מטרים או בבניין רב־קומות, הכוללים אחד או יותר מהשימושים האלה: מגורים, מעונות סטודנטים, בית מלון, דיור מוגן, מוסד רפואי או מעון המשמשים ללינה, על התקנה בחזיתות הבניין של חומר חיפוי חיצוני העשוי מחומרים מרוכבים מתכתיים (MCM) או חומרים מתכתיים (להלן – חומר החיפוי) בשילוב שכבת בידוד בין קיר החוץ לחומר החיפוי יחולו אחד מאלה:
(1)בבניין שבו מותקנים מתזים בכל חלקי הבניין – כל שכבותיו של חומר החיפוי יהיו חומר בסיווג שלא יפחת מ־v.3.3 או B לפי ת״י 755 ושכבת הבידוד תהיה בסיווג שלא יפחת מ־v.3.3 או B לפי ת״י 755;
(2)בבניין שבו לא מותקנים מתזים בכל חלקי הבניין – כל שכבותיו של חומר החיפוי יהיו חומר בסיווג שלא יפחת מ־vi.4.4 או A1 לפי ת״י 755 ושכבת הבידוד תהיה בסיווג שלא יפחת מ־v.3.3 או B לפי ת״י 755;
(3)מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תהיה לפי תקן ישראלי ת״י 921 – תגובות בשריפה של חומרי בנייה וכל עוד לא נכללו בתקן זה הוראות הנוגעות לחומר החיפוי, מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תעמוד בתקן NFPA 285.
(ב)סעיף קטן (א) לא יחול על החלפה נקודתית של חומר חיפוי קיים שאינו עומד בסעיף האמור ובלבד שלא יהיה שינוי לרעה בעמידות האש של חומר החיפוי כתוצאה מהחלפה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין גבוה שגובהו עולה על 18 מטרים או בבניין רב־קומות, הכוללים אחד או יותר מהשימושים האלה: מגורים, מעונות סטודנטים, בית מלון, דיור מוגן, מוסד רפואי או מעון המשמשים ללינה, על התקנה בחזיתות הבניין של חומר חיפוי חיצוני העשוי מחומרים מרוכבים מתכתיים (MCM) או חומרים מתכתיים (להלן – חומר החיפוי) בשילוב שכבת בידוד בין קיר החוץ לחומר החיפוי יחולו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבניין שבו מותקנים מתזים בכל חלקי הבניין – כל שכבותיו של חומר החיפוי יהיו חומר בסיווג שלא יפחת מ־v.3.3 או B לפי ת״י 755 ושכבת הבידוד תהיה בסיווג שלא יפחת מ־v.3.3 או B לפי ת״י 755;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שבו לא מותקנים מתזים בכל חלקי הבניין – כל שכבותיו של חומר החיפוי יהיו חומר בסיווג שלא יפחת מ־vi.4.4 או A1 לפי ת״י 755 ושכבת הבידוד תהיה בסיווג שלא יפחת מ־v.3.3 או B לפי ת״י 755;
{{ח:תתת|(3)}} מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תהיה לפי תקן ישראלי ת״י 921 – תגובות בשריפה של חומרי בנייה וכל עוד לא נכללו בתקן זה הוראות הנוגעות לחומר החיפוי, מערכת הבידוד והגימור החיצוניים תעמוד בתקן NFPA 285.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על החלפה נקודתית של חומר חיפוי קיים שאינו עומד בסעיף האמור ובלבד שלא יהיה שינוי לרעה בעמידות האש של חומר החיפוי כתוצאה מהחלפה כאמור.
סימן ב׳: סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב־קומות

3.7.2.1סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב־קומותתיקונים: תשס״ח־5

בבנין גבוה או בבנין רב־קומות יותקנו סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה׳ בשינויים אלה:
(1)במבואות הקומתיות, יותקן פתח שחרור עשן קבוע, או פתח שחרור עשן עם מנגנון פתיחה אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן המותקנת על פי ת״י 1220 חלק 3, או פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים; בבנין גבוה, ניתן להתקין גם פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים;
(2)בבנין גבוה, בחלקו העליון של חדר מדרגות מוגן, יותקנו שני פתחי שחרור עשן, ששטח כל אחד מהם הוא 0.80 מ״ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; מיקום הפתחים יהיה סמוך לתקרת חדר המדרגות ובחזיתות מנוגדות; במקום שלא ניתן למקם את הפתחים סמוך לתקרה, ימוקם פתח יחיד בתקרה, ששטחו הוא 0.8 מ״ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; פתחי שחרור עשן כאמור יהיו פתוחים באופן קבוע, או שיהיה בהם תריס הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן שהותקנה על פי ת״י 1220 חלק 3, וכן תהיה אפשרות פתיחה ידנית על ידי מפסק שיותקן בכניסה לחדר המדרגות במפלס הכניסה הקובעת לבנין;
(3)בבנין רב־קומות, בחדר מדרגות מוגן, תותקן מערכת על לחץ; בחלקו העליון של חדר המדרגות יותקנו פתחי שחרור עשן הנפתחים באמצעות מנגנון פתיחה אוטומטי; מספר הפתחים ומידותיהם יהיו כמפורט בפסקה (2); המנגנון האוטומטי יסגור את הדלתות המותקנות בחדר המדרגות המוגן עם הפעלת מערכת על־לחץ.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבנין גבוה או בבנין רב־קומות יותקנו סידורי שליטה בעשן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה|בפרק ה׳}} בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במבואות הקומתיות, יותקן פתח שחרור עשן קבוע, או פתח שחרור עשן עם מנגנון פתיחה אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן המותקנת על פי ת״י 1220 חלק 3, או פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים; בבנין גבוה, ניתן להתקין גם פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים;
{{ח:תת|(2)}} בבנין גבוה, בחלקו העליון של חדר מדרגות מוגן, יותקנו שני פתחי שחרור עשן, ששטח כל אחד מהם הוא 0.80 מ״ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; מיקום הפתחים יהיה סמוך לתקרת חדר המדרגות ובחזיתות מנוגדות; במקום שלא ניתן למקם את הפתחים סמוך לתקרה, ימוקם פתח יחיד בתקרה, ששטחו הוא 0.8 מ״ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; פתחי שחרור עשן כאמור יהיו פתוחים באופן קבוע, או שיהיה בהם תריס הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן שהותקנה על פי ת״י 1220 חלק 3, וכן תהיה אפשרות פתיחה ידנית על ידי מפסק שיותקן בכניסה לחדר המדרגות במפלס הכניסה הקובעת לבנין;
{{ח:תת|(3)}} בבנין רב־קומות, בחדר מדרגות מוגן, תותקן מערכת על לחץ; בחלקו העליון של חדר המדרגות יותקנו פתחי שחרור עשן הנפתחים באמצעות מנגנון פתיחה אוטומטי; מספר הפתחים ומידותיהם יהיו כמפורט בפסקה (2); המנגנון האוטומטי יסגור את הדלתות המותקנות בחדר המדרגות המוגן עם הפעלת מערכת על־לחץ.
סימן ג׳: מעליות

3.7.3.1תחולהתיקונים: תשס״ח־5

הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית שחל עליה סעיף 158א לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 158א לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ז סימן ג|סימן זה}} יחולו על התקנת מעלית שחל עליה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158א|סעיף 158א לחוק}}.

3.7.3.2מספרן, מעליות ומידותיהןתיקונים: תשס״ח־5

מספר המעליות, מידותיהן ומהירותן ייקבעו בהתאם למספר בני האדם הגרים בבנין והמבקרים בו ובהתאם למטרת הביקור, ואולם בבנין גבוה, מידותיה של מעלית אחת לפחות יאפשרו הובלת 6 אנשים או יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר המעליות, מידותיהן ומהירותן ייקבעו בהתאם למספר בני האדם הגרים בבנין והמבקרים בו ובהתאם למטרת הביקור, ואולם בבנין גבוה, מידותיה של מעלית אחת לפחות יאפשרו הובלת 6 אנשים או יותר.

3.7.3.3מעליות בבנין רב־קומותתיקונים: תשס״ח־5

(א)מכל דירה, משרד או אולם בבנין רב־קומות תהיה גישה, בכל קומה, לשתי מעליות לפחות; היציאה מהמעלית והכניסה לדירה או לאולם יהיו מאותו מפלס.
(ב)מעליות כאמור בפרט משנה (א) יותקנו סמוך לחדרי המדרגות.
(ג)מבואת המעליות, בכל הקומות למעט קומת הכניסה, תופרד מהפרוזדור המוביל אליה באמצעות דלתות המונעות חדירת עשן; ואולם בבנין שהמעליות מותקנות בו בחלל אנכי המקשר בין קומות (אטריום), לא נדרשת הפרדה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכל דירה, משרד או אולם בבנין רב־קומות תהיה גישה, בכל קומה, לשתי מעליות לפחות; היציאה מהמעלית והכניסה לדירה או לאולם יהיו מאותו מפלס.
{{ח:תת|(ב)}} מעליות כאמור בפרט משנה (א) יותקנו סמוך לחדרי המדרגות.
{{ח:תת|(ג)}} מבואת המעליות, בכל הקומות למעט קומת הכניסה, תופרד מהפרוזדור המוביל אליה באמצעות דלתות המונעות חדירת עשן; ואולם בבנין שהמעליות מותקנות בו בחלל אנכי המקשר בין קומות (אטריום), לא נדרשת הפרדה זו.

3.7.3.4מבנה מעלית נושא אלונקהתיקונים: תשס״ח־5

(א)בבנין רב־קומות תשמש מעלית אחת לפחות לנשיאת חולים או נפגעים השכובים על אלונקה סטנדרטית, שמידותיה. הן בהתאם לתקן ישראלי ת״י 179 – אלונקות.
(ב)מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור בפרט משנה (א) יהיו כלהלן:
(1)עומק – המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו – 2.10 מטרים לפחות;
(2)רוחב – המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים – 1.10 מטרים לפחות.
(ג)במעלית כאמור, על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים האלה:
(1)ת״י 2481 חלק 0 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – דרישות יסוד (להלן ת״י 2481 חלק 0);
(2)ת״י 2481 חלק 1 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות חשמליות (להלן ת״י 2481 חלק 1);
(3)ת״י 2481 חלק 2 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות הידראוליות (להלן ת״י 2481 חלק 2).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבנין רב־קומות תשמש מעלית אחת לפחות לנשיאת חולים או נפגעים השכובים על אלונקה סטנדרטית, שמידותיה. הן בהתאם לתקן ישראלי ת״י 179 – אלונקות.
{{ח:תת|(ב)}} מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור בפרט משנה (א) יהיו כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עומק – המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו – 2.10 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} רוחב – המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים – 1.10 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} במעלית כאמור, על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 2481 חלק 0 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – דרישות יסוד (להלן ת״י 2481 חלק 0);
{{ח:תתת|(2)}} ת״י 2481 חלק 1 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות חשמליות (להלן ת״י 2481 חלק 1);
{{ח:תתת|(3)}} ת״י 2481 חלק 2 – מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה – מעליות הידראוליות (להלן ת״י 2481 חלק 2).

3.7.3.5מידות הפרוזדור בכניסה למעליתתיקונים: תשס״ח־5

רוחב הפרוזדור לפני מעלית ולפני מעלית נושאת אלונקה, יהיה כמפורט בפרט 3.2.12.5(ג)(15).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רוחב הפרוזדור לפני מעלית ולפני מעלית נושאת אלונקה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.5|בפרט 3.2.12.5(ג)(15)}}.

3.7.3.6מבנה תא המעלית ופיר המעליתתיקונים: תשס״ח־5

(א)תא המעלית, הדלת שלה והפיר, ייבנו לפי ת״י 2481 חלק 0, חלק 1 וחלק 2.
(ב)דלת המעלית תהיה בנויה מחומר לא דליק בסיווג VI.4.4 על פי ת״י 755.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תא המעלית, הדלת שלה והפיר, ייבנו לפי ת״י 2481 חלק 0, חלק 1 וחלק 2.
{{ח:תת|(ב)}} דלת המעלית תהיה בנויה מחומר לא דליק בסיווג VI.4.4 על פי ת״י 755.

3.7.3.7ציוד חדר מכונות להפעלת מעליתתיקונים: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

(א)חדר מכונות להפעלת מעלית יצויד בציוד כמפורט להלן:
(1)מטף דו־תחמוצת הפחמן, שהקיבולת שלו 4 קילוגרמים נטו לפחות;
(2)לוחית עם הוראות לשימוש במעלית בעת הפסקת זרם החשמל או בעת תקלה אחרת;
(3)כלים הדרושים להפעלת המעלית ביד.
(ב)על גבי דלת חדר מכונות כאמור בפרט משנה (א), יצוין באופן ברור מקום הימצאו של המפתח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חדר מכונות להפעלת מעלית יצויד בציוד כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מטף דו־תחמוצת הפחמן, שהקיבולת שלו 4 קילוגרמים נטו לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לוחית עם הוראות לשימוש במעלית בעת הפסקת זרם החשמל או בעת תקלה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} כלים הדרושים להפעלת המעלית ביד.
{{ח:תת|(ב)}} על גבי דלת חדר מכונות כאמור בפרט משנה (א), יצוין באופן ברור מקום הימצאו של המפתח.

3.7.3.8הפעלת מעלית בשעת דליקהתיקונים: תשס״ח־5

(א)בכל מעלית חירום יותקן מנגנון מיוחד המאפשר לכבאים שימוש במעלית לצורכיהם בלבד.
(ב)הפעלת המעלית לצורכי כיבוי תיעשה בעזרת מפתח הנמצא ליד הכניסה למעלית בתוך ארגז עם מכסה זכוכית (להלן – מפתח אש) שיאפשר פעולות אלה:
(1)הפסקת עליית המעלית בדרכה אל הקומות העליונות, והחזרתה לקומת הכניסה הקובעת לבנין או לקומה הקרובה ביותר לדרך הגישה של שירותי הכבאות;
(2)בהגיע המעלית לקומת הקרקע, ייפתחו דלתותיה באופן אוטומטי או ביד, ומכאן ואילך לא תתאפשר הפעלתה אלא מתוך המעלית וזאת כל עוד מפתח האש נמצא בשקע המיועד לו;
(3)עם סיום פעולות הכיבוי יוחזר מפתח האש למקומו, והמעלית תחזור לפעולתה התקינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל מעלית חירום יותקן מנגנון מיוחד המאפשר לכבאים שימוש במעלית לצורכיהם בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הפעלת המעלית לצורכי כיבוי תיעשה בעזרת מפתח הנמצא ליד הכניסה למעלית בתוך ארגז עם מכסה זכוכית (להלן – מפתח אש) שיאפשר פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפסקת עליית המעלית בדרכה אל הקומות העליונות, והחזרתה לקומת הכניסה הקובעת לבנין או לקומה הקרובה ביותר לדרך הגישה של שירותי הכבאות;
{{ח:תתת|(2)}} בהגיע המעלית לקומת הקרקע, ייפתחו דלתותיה באופן אוטומטי או ביד, ומכאן ואילך לא תתאפשר הפעלתה אלא מתוך המעלית וזאת כל עוד מפתח האש נמצא בשקע המיועד לו;
{{ח:תתת|(3)}} עם סיום פעולות הכיבוי יוחזר מפתח האש למקומו, והמעלית תחזור לפעולתה התקינה.

3.7.3.9אספקת חשמל להנעת מעליתתיקונים: תשס״ח־5

(א)אספקת חשמל להנעת מעלית תופרד ממנגנון החשמל של הבנין ותהיה קשורה ישירות ללוח החשמל הראשי.
(ב)חוטי החשמל יעברו דרך צינורות עשויים חומרים לא דליקים.
(ג)בדיקת אי־דליקותם של החומרים האמורים תיערך בהתאם לתקן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אספקת חשמל להנעת מעלית תופרד ממנגנון החשמל של הבנין ותהיה קשורה ישירות ללוח החשמל הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} חוטי החשמל יעברו דרך צינורות עשויים חומרים לא דליקים.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקת אי־דליקותם של החומרים האמורים תיערך בהתאם לתקן.

3.7.3.10מעליות חירוםתיקונים: תשס״ח־5, תש״ף־2

בבנין רב־קומות יוגדרו שתי מעליות מעליות חירום, ולפחות אחת מהן תהיה מעלית אלונקה, בהתאם לפרט 3.7.3.4 ולתקן ישראלי ת״י 24; מעלית חירום תהיה עמידה למים לפי סעיף 5.3 בתקן ישראלי ת״י 2481 חלק 72 – מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – יישומים מיוחדים למעליות נוסעים ולמעליות נוסעים ומשא – מעליות כבאים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבנין רב־קומות יוגדרו שתי מעליות מעליות חירום, ולפחות אחת מהן תהיה מעלית אלונקה, בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.7.3.4|לפרט 3.7.3.4}} ולתקן ישראלי ת״י 24; מעלית חירום תהיה עמידה למים לפי סעיף 5.3 בתקן ישראלי ת״י 2481 חלק 72 – מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – יישומים מיוחדים למעליות נוסעים ולמעליות נוסעים ומשא – מעליות כבאים.

3.7.3.11הפעלת מעלית בבנין רב־קומות על ידי גנרטורתיקונים: תשס״ח־5

בעת הפסקת זרם החשמל יופעלו בבנין רב־קומות שתי המעליות, לפחות המותקנות בהתאם להוראות המפורטות בפרט 3.7.3.4 על ידי זרם חשמל שמספק הגנרטור שבבנין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעת הפסקת זרם החשמל יופעלו בבנין רב־קומות שתי המעליות, לפחות המותקנות בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.7.3.4|בפרט 3.7.3.4}} על ידי זרם חשמל שמספק הגנרטור שבבנין.

3.7.3.12איוור המעליתתיקונים: תשס״ח־5

מעלית העולה או היורדת יותר משתי קומות, תאוור בכיוון גג הבנין ודרכו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעלית העולה או היורדת יותר משתי קומות, תאוור בכיוון גג הבנין ודרכו.

3.7.3.13גישה ממבואת המעלית לדרך מוצאתיקונים: תשס״ח־5

בכל קומה של בנין גבוה ורב־קומות תתאפשר גישה חופשית ממבואת המעלית לדרך מוצא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל קומה של בנין גבוה ורב־קומות תתאפשר גישה חופשית ממבואת המעלית לדרך מוצא.
סימן ד׳: גנרטור חשמלי

3.7.4.1גנרטור חשמלי לשעת חירוםתיקונים: תשס״ח־5

(א)גנרטור המותקן בבנין בהתאם לכל חוק המחייב התקנת גנרטור בבנין בשל גובהו, יהיה בכוחו לספק גם זרם חשמל בשעת חירום להארה, באמצעות תאורת חירום, של כל מוצא בטוח בניין, מרחבים מוגנים, והפרוזדורים שבשימוש כלל דיירי הבניין ומבקריו, להפעלת משאבות מים לכיבוי אש, למפוחי יניקת עשן, למפוחים במערכת על־לחץ, להפעלת המעליות כמפורט בפרט 3.7.3.11, ולמערכת האיוור המכני של המקלטים והמעליות, וכן למיתקן תאורה לאזהרה מפני מכשולי טיסה, אם מותקן (להלן – מערכות החירום).
(ב)הגנרטור יותקן כך שעם הפסק זרם החשמל ממקור מתח ראשי מרשת חשמל ציבורית, יתחיל הגנרטור לפעול באופן אוטומטי.
(ג)הגנרטור יותקן על פי הוראות שייתן עורך הבקשה לגבי התקנת מיתקני החשמל בבנין, לפי כללי המקצוע המקובלים.
(ד)יותקן מתג להפסקת פעולת הגנרטור בשעת חירום; המתג יותקן במקום נוח לגישה.
(ה)גנרטור המופעל על ידי מכונת דיזל יותקן במרתף או במקום אחר בבנין, ויתקיימו בו הוראות אלה:
(1)הוא יוקף קירות בנויים, מהרצפה עד לתקרה, מאלמנטים עמידי אש למשך שעתיים לפחות;
(2)חדר החסנת הגנרטור יאוור באוויר צח הבא מן החוץ, והגזים הנפלטים מבעירת הדלק במנוע ייפלטו ישירות אל אוויר החוץ;
(3)דלתות חדר החסנת הגנרטור יהיו דלתות אש;
(4)יותקן מקום לאחסון הדלק הנוזלי בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976, לעניין זה רואים את התקנות האמורות חלות לגבי בנינים המשמשים למגורים, למשרדים ולכל מטרה אחרת, אפילו אם אינם עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968.
(ו)אם הגנרטור מותקן בחצר או בגג הבנין, לא יחולו לגביו פרט משנה (ה)(1) ו־(3) ובתנאי שלא ייחשף לסיכוני אש.
(ז)אספקת זרם החשמל מהגנרטור למערכות החירום תהיה באמצעות כבל מוגן אש לטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס למשך 90 דקות לפחות; חיבור החשמל ייעשה ישירות מלוח החלוקה של הגנרטור אשר ימוקם בחדר הגנרטור או באזור מוגן אש אחר.
(ח)חיבור החשמל ייעשה בפיר נפרד מזה של מקורות המתח האחרים בבנין.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976 → תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)
  • התקנות האמורות → תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)
  • חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גנרטור המותקן בבנין בהתאם לכל חוק המחייב התקנת גנרטור בבנין בשל גובהו, יהיה בכוחו לספק גם זרם חשמל בשעת חירום להארה, באמצעות תאורת חירום, של כל מוצא בטוח בניין, מרחבים מוגנים, והפרוזדורים שבשימוש כלל דיירי הבניין ומבקריו, להפעלת משאבות מים לכיבוי אש, למפוחי יניקת עשן, למפוחים במערכת על־לחץ, להפעלת המעליות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.7.3.11|בפרט 3.7.3.11}}, ולמערכת האיוור המכני של המקלטים והמעליות, וכן למיתקן תאורה לאזהרה מפני מכשולי טיסה, אם מותקן (להלן – מערכות החירום).
{{ח:תת|(ב)}} הגנרטור יותקן כך שעם הפסק זרם החשמל ממקור מתח ראשי מרשת חשמל ציבורית, יתחיל הגנרטור לפעול באופן אוטומטי.
{{ח:תת|(ג)}} הגנרטור יותקן על פי הוראות שייתן עורך הבקשה לגבי התקנת מיתקני החשמל בבנין, לפי כללי המקצוע המקובלים.
{{ח:תת|(ד)}} יותקן מתג להפסקת פעולת הגנרטור בשעת חירום; המתג יותקן במקום נוח לגישה.
{{ח:תת|(ה)}} גנרטור המופעל על ידי מכונת דיזל יותקן במרתף או במקום אחר בבנין, ויתקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יוקף קירות בנויים, מהרצפה עד לתקרה, מאלמנטים עמידי אש למשך שעתיים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} חדר החסנת הגנרטור יאוור באוויר צח הבא מן החוץ, והגזים הנפלטים מבעירת הדלק במנוע ייפלטו ישירות אל אוויר החוץ;
{{ח:תתת|(3)}} דלתות חדר החסנת הגנרטור יהיו דלתות אש;
{{ח:תתת|(4)}} יותקן מקום לאחסון הדלק הנוזלי בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}}, לעניין זה רואים את {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|התקנות האמורות}} חלות לגבי בנינים המשמשים למגורים, למשרדים ולכל מטרה אחרת, אפילו אם אינם עסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ו)}} אם הגנרטור מותקן בחצר או בגג הבנין, לא יחולו לגביו פרט משנה (ה)(1) ו־(3) ובתנאי שלא ייחשף לסיכוני אש.
{{ח:תת|(ז)}} אספקת זרם החשמל מהגנרטור למערכות החירום תהיה באמצעות כבל מוגן אש לטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס למשך 90 דקות לפחות; חיבור החשמל ייעשה ישירות מלוח החלוקה של הגנרטור אשר ימוקם בחדר הגנרטור או באזור מוגן אש אחר.
{{ח:תת|(ח)}} חיבור החשמל ייעשה בפיר נפרד מזה של מקורות המתח האחרים בבנין.
סימן ה׳: דרך גישה ורחבת היערכות

3.7.5.1דרך גישה ורחבת היערכות של רכב כבאות והצלה בבנין גבוה ובבנין רב־קומותתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3, תשפ״ד־2

בבנין גבוה ובבנין רב־קומות, יהיו דרך גישה ורחבת היערכות שמתקיימים בהם התנאים האלה:
(1)דרך גישה שרוחבה 4 מטרים לפחות;
(2)כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו 6 מטרים לפחות לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשימים 3.7.5.1;
(3)המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבנין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 6 מטרים;
(4)דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
(5)מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
(5א)דרך גישה ורחבת היערכות יכולות לשמש יותר מבניין אחד;
(6)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(3), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר –
(א)רוחב לדרך גישה קטן מ־4 מטרים אך לא פחות מ־3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ־4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
(ב)מרחק גדול מהאמור בפסקה (3) בין רחבת היערכות לבין הבנין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבנין גבוה ובבנין רב־קומות, יהיו דרך גישה ורחבת היערכות שמתקיימים בהם התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} דרך גישה שרוחבה 4 מטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו 6 מטרים לפחות לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשימים 3.7.5.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.7.5.1.jpg|353px|link=]]{{ש}}תרשים 3.7.5.1}}
{{ח:תת|(3)}} המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבנין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 6 מטרים;
{{ח:תת|(4)}} דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
{{ח:תת|(5)}} מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
{{ח:תת|(5א)}} דרך גישה ורחבת היערכות יכולות לשמש יותר מבניין אחד;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(3), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר –
{{ח:תתת|(א)}} רוחב לדרך גישה קטן מ־4 מטרים אך לא פחות מ־3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ־4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1;
{{ח:תתת|(ב)}} מרחק גדול מהאמור בפסקה (3) בין רחבת היערכות לבין הבנין.

3.7.5.2חלונות חילוץתיקונים: תשס״ח־5, תש״ף־2

בבניין גבוה ובבניין רב־קומות, למעט בקומה שרצפתה מצויה בגובה העולה על 42 מטרים ממפלס הכניסה הקובעת, יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות פרטים 3.2.20.7 ו־3.2.20.8.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין גבוה ובבניין רב־קומות, למעט בקומה שרצפתה מצויה בגובה העולה על 42 מטרים ממפלס הכניסה הקובעת, יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.20.7|פרטים 3.2.20.7}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.20.8|ו־3.2.20.8}}.
פרק ח׳ – מגורים
סימן א׳: פרשנות (מגורים)

3.8.1.1הגדרותתיקונים: תשס״ח־5, תש״ע־3

בפרק זה –
”בית דו־משפחתי“ – בניין הכולל שתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קיר הפרדה משותף ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב;
”בית חד־משפחתי“ – בניין הכולל דירת מגורים אחת בלבד;
”בניין מגורים“ –
”בניין מגורים טורי“ – בניין הכולל יותר משתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קירות הפרדה משותפים בין הדירות ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דו־משפחתי“ – בניין הכולל שתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קיר הפרדה משותף ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חד־משפחתי“ – בניין הכולל דירת מגורים אחת בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים טורי“ – בניין הכולל יותר משתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קירות הפרדה משותפים בין הדירות ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב.
סימן ב׳: כללי (מגורים)

3.8.2.1תחולהתיקונים: תשס״ח־5

בבניין מגורים יתקיימו הדרישות המפורטות בפרקים א׳ עד ז׳, זולת אם נאמר אחרת בפרק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין מגורים יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק א|בפרקים א׳ עד ז׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח|בפרק זה}}.

3.8.2.2גובה מזקף ראשתיקונים: תשס״ח־5

בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יעמוד בדרישות פרט 3.1.2.5 ואולם בדירת מגורים, בחלקים שנקבע לגביהם בפרט 2.03 בחלק ב׳, מותר גובה קטן מ־2.20 מטרים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יעמוד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.1.2.5|פרט 3.1.2.5}} ואולם בדירת מגורים, בחלקים שנקבע לגביהם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.03|בפרט 2.03 בחלק ב׳}}, מותר גובה קטן מ־2.20 מטרים.

3.8.2.3בית חד־משפחתי ובית דו־משפחתיתיקונים: תשס״ח־5

על בית חד־משפחתי ועל בית דו־משפחתי לא יחולו סימנים כ׳ עד כ״ד וסימן כ״ט לפרק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בית חד־משפחתי ועל בית דו־משפחתי לא יחולו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כ|סימנים כ׳ עד כ״ד}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כט|וסימן כ״ט לפרק זה}}.
סימן ג׳: שימוש מעורב (מגורים)

3.8.3.1דרך מוצא אחת מדירת מגורים בבנין עם שימוש מעורבתיקונים: תשס״ח־5

(א)מקום שבו בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר נדרשה דרך מוצא אחת בלבד מדירות המגורים, דרך מוצא זו לא תעבור דרך חלק הבניין המיועד לשימוש שאינו למגורים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1)בבניין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים, ובתנאי שדרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים;
(2)אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים בתנאים אלה:
(א)דרך המוצא מדירת המגורים עד חוץ הבניין תופרד על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות למעט דלת הכניסה לדירת המגורים;
(ב)דרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שבו בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר נדרשה דרך מוצא אחת בלבד מדירות המגורים, דרך מוצא זו לא תעבור דרך חלק הבניין המיועד לשימוש שאינו למגורים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בבניין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים, ובתנאי שדרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים;
{{ח:תתת|(2)}} אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים בתנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דרך המוצא מדירת המגורים עד חוץ הבניין תופרד על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות למעט דלת הכניסה לדירת המגורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} דרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים.

3.8.3.2מגורים בבנין עם שימוש מעורבתיקונים: תשס״ח־5

בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר, מותר למקם את החלק המיועד למגורים מעל החלק האחר בתנאי שיתקיים בבניין אחד התנאים האלה:
(1)חלק הבניין המשמש למגורים והמוצאים הבטוחים המובילים ממנו אל מחוץ לבניין, מופרדים על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות;
(2)חלק הבניין שאינו מיועד למגורים מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר, מותר למקם את החלק המיועד למגורים מעל החלק האחר בתנאי שיתקיים בבניין אחד התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} חלק הבניין המשמש למגורים והמוצאים הבטוחים המובילים ממנו אל מחוץ לבניין, מופרדים על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות;
{{ח:תת|(2)}} חלק הבניין שאינו מיועד למגורים מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.
סימן ד׳: דלתות (מגורים)

3.8.4.1דלתותתיקונים: תשס״ח־5

בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן א׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן א|בסימן א׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ד|בסימן זה}}.

3.8.4.2דלת הזזה בדירת מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

(א)בדירת מגורים מותר להתקין דלת הזזה ובלבד שלא תשמש דלת כניסה ראשית.
(ב)אין להתקין דלת הזזה בפרוזדור המשמש חלק מדרך מוצא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדירת מגורים מותר להתקין דלת הזזה ובלבד שלא תשמש דלת כניסה ראשית.
{{ח:תת|(ב)}} אין להתקין דלת הזזה בפרוזדור המשמש חלק מדרך מוצא.

3.8.4.3מנעול בדלת בדרך מוצאתיקונים: תשס״ח־5

אם הותקן מנעול לדלת בדרך מוצא, תתאפשר פתיחתו בכל עת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם הותקן מנעול לדלת בדרך מוצא, תתאפשר פתיחתו בכל עת.

3.8.4.4מנעול לדלת של חדר שירותיםתיקונים: תשס״ח־5

מנעול דלת של בית שימוש, אמבטיה או מקלחת יהיה ניתן לפתיחה במקרה חירום, מחוץ לחדר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנעול דלת של בית שימוש, אמבטיה או מקלחת יהיה ניתן לפתיחה במקרה חירום, מחוץ לחדר.

3.8.4.5הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלתתיקונים: תשס״ח־5

(א)הפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יהיה לפי דרישת פרט 3.2.1.5; ואולם בדירת מגורים ביציאה למרפסת, לגג או לחצר, מותרת התקנת מדרגה עד גובה של 200 מ״מ.
(ב)בדלת כניסה לדירת מגורים לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ״מ ולא תחול הדרישה להתקנת סף משופע כאמור בפרט 3.2.1.5.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יהיה לפי דרישת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.5|פרט 3.2.1.5}}; ואולם בדירת מגורים ביציאה למרפסת, לגג או לחצר, מותרת התקנת מדרגה עד גובה של 200 מ״מ.
{{ח:תת|(ב)}} בדלת כניסה לדירת מגורים לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ״מ ולא תחול הדרישה להתקנת סף משופע כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.5|בפרט 3.2.1.5}}.

3.8.4.6כיוון פתיחת דלת במוצא בטוחתיקונים: תשס״ח־5

הותקנה דלת במוצא בטוח, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט, למעט דלת בדירת מגורים הנפתחת ישירות אל מוצא בטוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנה דלת במוצא בטוח, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט, למעט דלת בדירת מגורים הנפתחת ישירות אל מוצא בטוח.

3.8.4.7בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

פרט 3.2.1.10 לא יחול לגבי דירת מגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.10|פרט 3.2.1.10}} לא יחול לגבי דירת מגורים.

3.8.4.912דלת מעוכבת יציאהתיקונים: תשס״ח־5

מותר להתקין דלת מעוכבת יציאה בתנאי שלא תהיה יותר מדלת אחת בכל דרך מוצא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותר להתקין דלת מעוכבת יציאה בתנאי שלא תהיה יותר מדלת אחת בכל דרך מוצא.

3.8.4.10בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומהתיקונים: תשס״ח־5

לגבי בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה, לא יחול פרט 3.2.1.14 לענין חזרה מחדר מדרגות לתוך הבניין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה, לא יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.14|פרט 3.2.1.14}} לענין חזרה מחדר מדרגות לתוך הבניין.

3.8.4.11צוהר בדלת אשתיקונים: תשס״ח־5

פרט 3.2.1.27 לא יחול לגבי בנין מגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.27|פרט 3.2.1.27}} לא יחול לגבי בנין מגורים.
סימן ה׳: מדרגות וחדרי מדרגות (מגורים)

3.8.5.1כלליתיקונים: תשס״ח־5

במדרגות ובחדרי מדרגות יתקיימו הדרישות המופיעות בסימן ב׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במדרגות ובחדרי מדרגות יתקיימו הדרישות המופיעות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ה|בסימן זה}}.

3.8.5.2מספר המדרגות במהלך אחדתיקונים: תשס״ח־5

פרט 3.2.2.6 לא יחול לגבי מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.6|פרט 3.2.2.6}} לא יחול לגבי מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים.

3.8.5.3מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלףתיקונים: תשס״ח־5

(א)בתוך דירה בבניין מגורים מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא.
(ב)במדרגות לולייניות ובמדרגות שלח מתחלף יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.21.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתוך דירה בבניין מגורים מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא.
{{ח:תת|(ב)}} במדרגות לולייניות ובמדרגות שלח מתחלף יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.21|פרט 3.2.2.21}}.

3.8.5.4מדרגות טרפזיות בדירה בבניין מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

(א)בתוך דירה בבניין מגורים תותר התקנת מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות) לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד.
(ב)מדרגות טרפזיות יכולות להיות חלק מדרך מוצא בדירה.
(ג)במדרגות טרפזיות יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.22(ב) ו־(ג).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתוך דירה בבניין מגורים תותר התקנת מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות) לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} מדרגות טרפזיות יכולות להיות חלק מדרך מוצא בדירה.
{{ח:תת|(ג)}} במדרגות טרפזיות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.22|פרט 3.2.2.22(ב) ו־(ג)}}.

3.8.5.5משטח אופקי בחדר מדרגות או מהלך מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

על אף האמור בפרט משנה 3.2.2.10(4), במרתף ובעליית גג של דירת מגורים, תחול חובת בניית משטח אופקי לפחות מצד אחד של הדלת, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות, כמתואר בתרשים 3.8.5.5.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.10|בפרט משנה 3.2.2.10(4)}}, במרתף ובעליית גג של דירת מגורים, תחול חובת בניית משטח אופקי לפחות מצד אחד של הדלת, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות, כמתואר בתרשים 3.8.5.5.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.8.5.5.jpg|348px|link=]]{{ש}}תרשים 3.8.5.5}}

3.8.5.6מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

לגבי מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות יחול פרט 3.2.2.15; ואולם בתוך דירת מגורים, מותרת התקנת בית אחיזה בצד אחד בלבד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.15|פרט 3.2.2.15}}; ואולם בתוך דירת מגורים, מותרת התקנת בית אחיזה בצד אחד בלבד.

3.8.5.7מדרגות בדירה בבנין מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

(א)מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים יותקנו כמפורט בחלק זה, למעט פרטים 3.2.2.6, 3.2.2.10(2) ו־(5), 3.2.2.16 ו־3.2.3.1.
(ב)רוחבן המינימלי של המדרגות כאמור בפרט משנה (א), יהיה 0.80 מטרים לפחות.
(ג)רוחב המעבר החופשי בכיוון התנועה במשטח אופקי שבחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יהיה לפחות כרוחבן המינימלי של המדרגות.
(ד)מספר המדרגות במהלך מדרגות לא יעלה על 18.
(ה)מידותיהן של מדרגות קשתיות יהיו כנקוב בפרט 3.2.2.21(ב) עד (ה) במקום הדרישות שבפרט 3.2.2.20(1) ו־(2).
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים יותקנו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}}, למעט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.6|פרטים 3.2.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.10|3.2.2.10(2) ו־(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.16|3.2.2.16}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.3.1|ו־3.2.3.1}}.
{{ח:תת|(ב)}} רוחבן המינימלי של המדרגות כאמור בפרט משנה (א), יהיה 0.80 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} רוחב המעבר החופשי בכיוון התנועה במשטח אופקי שבחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יהיה לפחות כרוחבן המינימלי של המדרגות.
{{ח:תת|(ד)}} מספר המדרגות במהלך מדרגות לא יעלה על 18.
{{ח:תת|(ה)}} מידותיהן של מדרגות קשתיות יהיו כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.21|בפרט 3.2.2.21(ב) עד (ה)}} במקום הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.20|שבפרט 3.2.2.20(1) ו־(2)}}.
סימן ו׳: חדר מדרגות מוגן (מגורים)

3.8.6.1חדר מדרגות מוגןתיקונים: תשס״ח־5

בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ג׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ו|בסימן זה}}.

3.8.6.2מעבר מדורג משותף בבנייני מגורים מדורגיםתיקונים: תשס״ח־5

(א)בבנין מדורג המיועד למגורים, הבנוי על מדרון משופע, אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל החוץ או אל מדרגות חוץ, על המעבר המדורג המשותף לא יחולו הדרישות לחדר מדרגות מוגן.
(ב)המעבר המדורג המשותף יהיה בנוי כך שתימנע הצטברות עשן.
(ג)אורכו של המעבר המדורג המשותף, הנמדד לאורך המדרגות, מן הנקודה הרחוקה ביותר ועד לרחוב, לא יעלה על 100 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבנין מדורג המיועד למגורים, הבנוי על מדרון משופע, אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל החוץ או אל מדרגות חוץ, על המעבר המדורג המשותף לא יחולו הדרישות לחדר מדרגות מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} המעבר המדורג המשותף יהיה בנוי כך שתימנע הצטברות עשן.
{{ח:תת|(ג)}} אורכו של המעבר המדורג המשותף, הנמדד לאורך המדרגות, מן הנקודה הרחוקה ביותר ועד לרחוב, לא יעלה על 100 מטרים.
סימן ז׳: מדרגות חיצוניות (מגורים)

3.8.7.1מדרגות חיצוניותתיקונים: תשס״ח־5

במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ד׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ד|בסימן ד׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ז|בסימן זה}}.

3.8.7.2מדרגות חיצוניותתיקונים: תשס״ח־5

לגבי דירות מגורים צמודות קרקע יחולו פרטים 3.2.4.1(א) עד (ד).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי דירות מגורים צמודות קרקע יחולו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.4.1|פרטים 3.2.4.1(א) עד (ד)}}.
סימן ח׳: מוצא אופקי (מגורים)

3.8.8.1מוצא אופקיתיקונים: תשס״ח־5

במוצא אופקי יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ה׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במוצא אופקי יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ב׳}}.
סימן ט׳: פרוזדור מוגן (מגורים)

3.8.9.1פרוזדור מוגןתיקונים: תשס״ח־5

בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ו׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ו|בסימן ו׳ לפרק ב׳}}.
סימן י׳: פרוזדור פתוח מוגן (מגורים)

3.8.10.1פרוזדור פתוח מוגןתיקונים: תשס״ח־5

בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ז׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ז|בסימן ז׳ לפרק ב׳}}.
סימן י״א: גג מוגן (מגורים)

3.8.11.1גג מוגןתיקונים: תשס״ח־5

בגג מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ח׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בגג מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ח|בסימן ח׳ לפרק ב׳}}.
סימן י״ב: יציאה (מגורים)

3.8.12.1יציאהתיקונים: תשס״ח־5

ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ט׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ט|בסימן ט׳ לפרק ב׳}}.
סימן י״ג: כבש (מגורים)

3.8.13.1כבשתיקונים: תשס״ח־5

בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן י|בסימן י׳ לפרק ב׳}}.
סימן י״ד: אזור מחסה (מגורים)

3.8.14.1אזור מחסהתיקונים: תשס״ח־5

באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י״א לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יא|בסימן י״א לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יד|בסימן זה}}.

3.8.14.2דירת מגורים כאזור מחסהתיקונים: תשס״ח־5

דירת מגורים יכולה לשמש אזור מחסה נגיש ודרישות פרטים 3.2.11.4, 3.2.11.5, 3.2.11.6, 3.2.11.7, 3.2.11.8, 3.2.11.9 אינן חלות לגבי דירת מגורים המשמשת אזור מחסה.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דירת מגורים יכולה לשמש אזור מחסה נגיש ודרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.4|פרטים 3.2.11.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.5|3.2.11.5}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.6|3.2.11.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.7|3.2.11.7}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.8|3.2.11.8}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.11.9|3.2.11.9}} אינן חלות לגבי דירת מגורים המשמשת אזור מחסה.
סימן ט״ו: תפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא (מגורים)

3.8.15.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

התפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא יהיו לפי דרישות סימן י״ב לפרק ב׳, זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יב|סימן י״ב לפרק ב׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן טו|בסימן זה}}.

3.8.15.2גובה מעבר ופרוזדורתיקונים: תשס״ח־5

פרט 3.2.12.9 לא יחול לגבי מעבר או פרוזדור בדירת מגורים שלגביהם חל הגובה המפורט בחלק ב׳.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.9|פרט 3.2.12.9}} לא יחול לגבי מעבר או פרוזדור בדירת מגורים שלגביהם חל הגובה המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳}}.
סימן ט״ז: מספר דרכי מוצא מבניין (מגורים)

3.8.16.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

מספר דרכי המוצא יהיו לפי האמור בסימן י״ג לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר דרכי המוצא יהיו לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יג|בסימן י״ג לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן טז|בסימן זה}}.

3.8.16.2יציאה ממרתף המשמש חלק מדירת מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

למרתף ששטחו גדול מ־100 מ״ר, ומשמש חלק מדירת מגורים, נוסף על דרך המוצא מהבניין או מהדירה, תהיה יציאה אל חוץ הבניין שמתקיימים בה אחד מן התנאים האלה:
(1)דלת הנפתחת אל חוץ הבניין;
(2)חלון הנפתח אל חוץ הבניין שמתקיימים בו תנאים אלה:
(א)הרוחב הפנוי בפתח אינו פחות מ־60 ס״מ;
(ב)הגובה הפנוי בפתח אינו פחות מ־60 ס״מ;
(ג)הפרש הגובה בין אדן החלון למפלס הרצפה הסמוכה אליו לא עולה על 110 ס״מ;
(ד)חלון ממ״ד;
(3)דלת או חלון כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) הנפתחים אל חצר אנגלית שמתקיימים בה תנאים אלה:
(א)עומקה לא פחות מ־90 ס״מ;
(ב)אורכה לא פחות מ־90 ס״מ;
(ג)שטחה לא פחות מ־0.8 מ״ר;
(ד)אם הפרש הגבהים בין תחתית החצר האנגלית ומפלס הקרקע הסמוך אליה עולה על 120 ס״מ, יותקן סולם קבוע או מדרגות; הסולם או המדרגות לא יבלטו יותר מ־15 ס״מ לתוך השטח האמור בפסקת משנה (ג); הסולם או המדרגות לא ייחסמו על ידי החלון או הדלת;
(ה)אם הגישה מן החצר האנגלית אל חצר הבניין חסומה על ידי סבכה או גגון, יותקן בסבכה או בגגון פתח הניתן לפתיחה מן החצר האנגלית; רוחבו ואורכו של הפתח לא יפחתו מ־70 ס״מ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למרתף ששטחו גדול מ־100 מ״ר, ומשמש חלק מדירת מגורים, נוסף על דרך המוצא מהבניין או מהדירה, תהיה יציאה אל חוץ הבניין שמתקיימים בה אחד מן התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} דלת הנפתחת אל חוץ הבניין;
{{ח:תת|(2)}} חלון הנפתח אל חוץ הבניין שמתקיימים בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הרוחב הפנוי בפתח אינו פחות מ־60 ס״מ;
{{ח:תתת|(ב)}} הגובה הפנוי בפתח אינו פחות מ־60 ס״מ;
{{ח:תתת|(ג)}} הפרש הגובה בין אדן החלון למפלס הרצפה הסמוכה אליו לא עולה על 110 ס״מ;
{{ח:תתת|(ד)}} חלון ממ״ד;
{{ח:תת|(3)}} דלת או חלון כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) הנפתחים אל חצר אנגלית שמתקיימים בה תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} עומקה לא פחות מ־90 ס״מ;
{{ח:תתת|(ב)}} אורכה לא פחות מ־90 ס״מ;
{{ח:תתת|(ג)}} שטחה לא פחות מ־0.8 מ״ר;
{{ח:תתת|(ד)}} אם הפרש הגבהים בין תחתית החצר האנגלית ומפלס הקרקע הסמוך אליה עולה על 120 ס״מ, יותקן סולם קבוע או מדרגות; הסולם או המדרגות לא יבלטו יותר מ־15 ס״מ לתוך השטח האמור בפסקת משנה (ג); הסולם או המדרגות לא ייחסמו על ידי החלון או הדלת;
{{ח:תתת|(ה)}} אם הגישה מן החצר האנגלית אל חצר הבניין חסומה על ידי סבכה או גגון, יותקן בסבכה או בגגון פתח הניתן לפתיחה מן החצר האנגלית; רוחבו ואורכו של הפתח לא יפחתו מ־70 ס״מ.
סימן י״ז: מיקום דרכי המוצא (מגורים)

3.8.17.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

מיקום דרכי המוצא יהיו לפי דרישות סימן י״ד בפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיקום דרכי המוצא יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יד|סימן י״ד בפרק ב׳}}.
סימן י״ח: מרחקי הליכה (מגורים)

3.8.18.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות סימן ט״ו לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טו|סימן ט״ו לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יח|בסימן זה}}.

3.8.18.2מרחק הליכה בדירת מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

(א)מרחק ההליכה בתוך דירת מגורים, לא כולל מרפסות, עד לדלת הכניסה לדירה לא יעלה 30 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 38 מטרים.
(ב)מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 30 מטרים; ואולם –
(1)בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים;
(2)מרחק ההליכה בפרוזדור פתוח מוגן שמתקיימים בו דרישות פרט 3.2.7.1, מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח אחר הקרוב ביותר, לא יעלה על 60 מטרים.
(ג)מרחק ההליכה מחלקי בנין אחרים שאינם כלולים בתחום דירת מגורים עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 80 מטרים.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
[במקור: הדירה]
על
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מרחק ההליכה בתוך {{ח:הערה|[במקור: הדירה]}} דירת מגורים, לא כולל מרפסות, עד לדלת הכניסה לדירה לא יעלה {{ח:הערה|על}} 30 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 38 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 30 מטרים; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} מרחק ההליכה בפרוזדור פתוח מוגן שמתקיימים בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.7.1|פרט 3.2.7.1}}, מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח אחר הקרוב ביותר, לא יעלה על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} מרחק ההליכה מחלקי בנין אחרים שאינם כלולים בתחום דירת מגורים עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 80 מטרים.
סימן י״ט: תאורת דרכי מוצא (מגורים)

3.8.19.1תאורת דרכי מוצא בבניין מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

תאורת דרכי מוצא תהיה לפי דרישות סימן ט״ז בפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאורת דרכי מוצא תהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טז|סימן ט״ז בפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן יט|בסימן זה}}.

3.8.19.2תאורת דרכי מוצא בדירת מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

הדרישה בפרט 3.8.19.1 לא חלה על דירת מגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.19.1|בפרט 3.8.19.1}} לא חלה על דירת מגורים.
סימן כ׳: תאורת חירום (מגורים)

3.8.20.1תאורת חירום בבניין מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

תאורת חירום תהיה לפי דרישות סימן י״ז בפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאורת חירום תהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יז|סימן י״ז בפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כ|בסימן זה}}.

3.8.20.2תאורת חירום בדירת מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

הדרישה בפרט 3.8.20.1 לא חלה על דירת מגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.20.1|בפרט 3.8.20.1}} לא חלה על דירת מגורים.
סימן כ״א: שילוט וסימון דרכי מוצא (מגורים)

3.8.21.1שילוט דרכי מוצא בבניין מגוריםתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

שילוט דרכי מוצא יהיה לפי דרישות סימן י״ח בפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שילוט דרכי מוצא יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יח|סימן י״ח בפרק ב׳}}.

3.8.21.2שילוט דרכי מוצא בדירת מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

הדרישה בפרט 3.8.21.1 לא חלה על דירת מגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.21.1|בפרט 3.8.21.1}} לא חלה על דירת מגורים.
סימן כ״ב: חוץ הבניין (מגורים)

3.8.22.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

דרישות סימן י״ט בפרק ב׳ יחולו לגבי חוץ הבניין זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יט|סימן י״ט בפרק ב׳}} יחולו לגבי חוץ הבניין זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כב|בסימן זה}}.

3.8.22.2חוץ הבניין בדירה צמודת קרקעתיקונים: תשס״ח־5

על אף האמור בפרט 3.2.19.1(ב), לדירה צמודת קרקע בבנין מגורים, רוחב המדרגות יהיה 0.90 מטר לפחות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.19.1|בפרט 3.2.19.1(ב)}}, לדירה צמודת קרקע בבנין מגורים, רוחב המדרגות יהיה 0.90 מטר לפחות.
סימן כ״ג: דרך גישה, רחבת הערכות וחלונות חילוץ (מגורים)

3.8.23.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

(א)בדרך גישה, ברחבת הערכות ובחלונות חילוץ יתקיימו דרישות סימן כ׳ בפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)הדרישה לאמצעי חילוץ מבנין כמפורט בפרטים 3.2.20.1 עד 3.2.20.6 לא תחול על בניינים אלה:
(1)בנין מגורים צמוד קרקע;
(2)בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס רצפת הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין לא עולה על 7 מטרים;
(3)בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין עולה על 7 מטרים, ואולם יש יציאה נוספת אל מחוץ לבנין ומיציאה זו אל מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין אין הפרש גובה יותר מ־7 מטרים;
(4)בנין מגורים מדורג הבנוי על מדרון משופע אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל מחוץ לבנין, או אל מרפסת וממנה אל מדרגות חוץ, או אל מעבר ציבורי, זאת נוסף על האמור בסימן ו׳, פרט 3.8.6.2.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדרך גישה, ברחבת הערכות ובחלונות חילוץ יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן כ|סימן כ׳ בפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדרישה לאמצעי חילוץ מבנין כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.20.1|בפרטים 3.2.20.1 עד 3.2.20.6}} לא תחול על בניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בנין מגורים צמוד קרקע;
{{ח:תתת|(2)}} בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס רצפת הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין לא עולה על 7 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין עולה על 7 מטרים, ואולם יש יציאה נוספת אל מחוץ לבנין ומיציאה זו אל מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין אין הפרש גובה יותר מ־7 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} בנין מגורים מדורג הבנוי על מדרון משופע אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל מחוץ לבנין, או אל מרפסת וממנה אל מדרגות חוץ, או אל מעבר ציבורי, זאת נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ו|בסימן ו׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.6.2|פרט 3.8.6.2}}.
סימן כ״ד: הפרדות ועמידות אש (מגורים)

3.8.24.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות פרק ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ג|פרק ג׳}}.
סימן כ״ה: מערכות גילוי וכיבוי אש (מגורים)

3.8.25.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות פרק ד׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|פרק ד׳}}.
סימן כ״ו: מערכות שליטה בעשן (מגורים)

3.8.26.1אופני שליטה בעשןתיקונים: תשס״ח־5

(א)סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין, יבוצעו באחת השיטות המפורטות בסימן א׳ לפרק ה׳ או בשילוב חלק מן השיטות האמורות.
(ב)במקום שבו הותקן פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים העומד בדרישות פרט 3.5.1.5, שטח חתך הפיר לא יפחת מ־0.5 מ״ר ושטח פתחי היניקה בכל קומה לא יהיו קטנים מ־0.25 מ״ר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין, יבוצעו באחת השיטות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן א|בסימן א׳ לפרק ה׳}} או בשילוב חלק מן השיטות האמורות.
{{ח:תת|(ב)}} במקום שבו הותקן פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים העומד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.5.1.5|פרט 3.5.1.5}}, שטח חתך הפיר לא יפחת מ־0.5 מ״ר ושטח פתחי היניקה בכל קומה לא יהיו קטנים מ־0.25 מ״ר.

3.8.26.2סידורי שליטה בעשן בבנין מגוריםתיקונים: תשס״ח־5

(א)סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו על כל חלקי הבניין המפורטים בסימן ב׳ בפרק ה׳, זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו גם על חלקי הבניין האלה:
(1)מבואת כניסה;
(2)חדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות;
(3)מחסן הממוקם במבואה הקומתית והכניסה אליו מהמבואה הקומתית.
(ג)בחדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות יותקן פתח שחרור עשן כמפורט בת״י 1001 חלק 2.1 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן בבניינים.
(ד)פרט משנה (ב) לא יחול על בית חד־משפחתי, בית דו־משפחתי ובניין מגורים טורי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו על כל חלקי הבניין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן ב|בסימן ב׳ בפרק ה׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כו|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו גם על חלקי הבניין האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבואת כניסה;
{{ח:תתת|(2)}} חדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות;
{{ח:תתת|(3)}} מחסן הממוקם במבואה הקומתית והכניסה אליו מהמבואה הקומתית.
{{ח:תת|(ג)}} בחדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות יותקן פתח שחרור עשן כמפורט בת״י 1001 חלק 2.1 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן בבניינים.
{{ח:תת|(ד)}} פרט משנה (ב) לא יחול על בית חד־משפחתי, בית דו־משפחתי ובניין מגורים טורי.
סימן כ״ז: חומרי גמר (מגורים)

3.8.27.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

בחומרי גמר יתקיימו דרישות פרק ו׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחומרי גמר יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ו|פרק ו׳}}.
סימן כ״ח: בניין גבוה ורב־קומות (מגורים)

3.8.28.1דרישות כלליותתיקונים: תשס״ח־5

בבניין גבוה ובבנין רב־קומות יתקיימו דרישות פרק ז׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין גבוה ובבנין רב־קומות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ז|פרק ז׳}}.
סימן כ״ט: התקנת מעלית ומעלון בבנין מגורים קיים (מגורים)

3.8.29.1הגדרותתיקונים: תשס״ח־5

בסימן זה –
”בנין קיים“ – בנין מגורים שהקמתו הושלמה שנה לפחות לפני שמבוקש להתקין בו מעלית;
”מעלית“ – מעלית לנשיאת בני אדם בלבד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין קיים“ – בנין מגורים שהקמתו הושלמה שנה לפחות לפני שמבוקש להתקין בו מעלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלית“ – מעלית לנשיאת בני אדם בלבד.

3.8.29.2תחולהתיקונים: תשס״ח־5

הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית או מעלון בבנין קיים, שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כט|סימן זה}} יחולו על התקנת מעלית או מעלון בבנין קיים, שאינו בנין גבוה או בנין רב־קומות.

3.8.29.3מידות תא המעליתתיקונים: תשס״ח־5

(א)מידותיו הפנימיות של תא מעלית יהיו 80 סנטימטרים רוחב ו־120 סנטימטרים עומק לפחות; בפרט זה, ”רוחב“ – המרחק שבין הקירות הניצבים לדלת המעלית; ”עומק“ – המרחק שבין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), כאשר שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין בבנין מעלית במידות המפורטות באותו פרט משנה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר התקנת מעלית במידות אחרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מידותיו הפנימיות של תא מעלית יהיו 80 סנטימטרים רוחב ו־120 סנטימטרים עומק לפחות; בפרט זה, ”רוחב“ – המרחק שבין הקירות הניצבים לדלת המעלית; ”עומק“ – המרחק שבין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), כאשר שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין בבנין מעלית במידות המפורטות באותו פרט משנה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר התקנת מעלית במידות אחרות.

3.8.29.4רוחב מינימלי של פרוזדורתיקונים: תשס״ח־5

על אף האמור בטבלה 3.2.12.5, רוחבו של פרוזדור המשמש כניסה ראשית בדירה יהיה 90 סנטימטרים לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בטבלה 3.2.12.5, רוחבו של פרוזדור המשמש כניסה ראשית בדירה יהיה 90 סנטימטרים לפחות.

3.8.29.5רוחב הפרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא בטוחתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

על אף האמור בפרט 3.2.12.5(ג), על התקנת מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, יחולו הוראות אלה:
רוחבו של הפרוזדור, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור, יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 100 סנטימטרים, ואם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים – עד כדי 90 סנטימטרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.5|בפרט 3.2.12.5(ג)}}, על התקנת מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, יחולו הוראות אלה:
{{ח:ת}} רוחבו של הפרוזדור, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור, יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 100 סנטימטרים, ואם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים – עד כדי 90 סנטימטרים.

3.8.29.6רוחב משטח אופקי בחדר מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

על אף האמור בפרט 3.2.12.5(ג), עומק המשטח האופקי בחדר מדרגות מול דלת תא המעלית יהיה 1.3 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 90 סנטימטרים, אם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.5|בפרט 3.2.12.5(ג)}}, עומק המשטח האופקי בחדר מדרגות מול דלת תא המעלית יהיה 1.3 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 90 סנטימטרים, אם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.

3.8.29.7רוחב המדרגותתיקונים: תשס״ח־5

(א)על אף האמור בפרט 3.2.2.2 רוחבן המינימלי של המדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
(ב)אישר המהנדס שלא ניתן להתקין מעלית בתנאים האמורים בפרט משנה (א), יהיה רוחבן המינימלי של המדרגות 0.8 מטרים לפחות, ובלבד שנתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
(ג)מדידת רוחב המדרגות תיערך כמפורט בפרט 3.2.2.3.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.2|בפרט 3.2.2.2}} רוחבן המינימלי של המדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המהנדס שלא ניתן להתקין מעלית בתנאים האמורים בפרט משנה (א), יהיה רוחבן המינימלי של המדרגות 0.8 מטרים לפחות, ובלבד שנתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
{{ח:תת|(ג)}} מדידת רוחב המדרגות תיערך כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.3|בפרט 3.2.2.3}}.

3.8.29.8מידות רום מדרגות ושלח מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

על אף האמור –
(1)בפרט 3.2.2.5(א) – לא יעלה רום המדרגה על 19 סנטימטרים;
(2)בפרט 3.2.2.5(ב) – שלח המדרגה יהיה 25 סנטימטרים לפחות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.5|בפרט 3.2.2.5(א)}} – לא יעלה רום המדרגה על 19 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.5|בפרט 3.2.2.5(ב)}} – שלח המדרגה יהיה 25 סנטימטרים לפחות.

3.8.29.9מספר מדרגות במהלך אחדתיקונים: תשס״ח־5

על אף האמור בפרט 3.2.2.6(א) – מספר מדרגות במהלך אחד יכול שיפחת מ־3 ויעלה על 16 מדרגות ובלבד שהמעלית הותקנה בחדר המדרגות הקיים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.6|בפרט 3.2.2.6(א)}} – מספר מדרגות במהלך אחד יכול שיפחת מ־3 ויעלה על 16 מדרגות ובלבד שהמעלית הותקנה בחדר המדרגות הקיים.

3.8.29.10מדרגות טרפזיותתיקונים: תשס״ח־5

בבנין קיים תותר התקנת מדרגות טרפזיות לשינוי כיוון מהלך מדרגות בתנאים האלה:
(1)רוחב שלח המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.2.2.22(ב) ו־(ג);
(2)הרוחב המינימלי של המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.8.29.7;
(3)במהלך מדרגות, לכל אורכו ולרבות במדרגות שאינן טרפזיות, יהיה גובה אחיד לרום המדרגה;
(4)מסעד ובית אחיזה יותקנו כנדרש בפרט 3.2.2.15; בקטע המדרגות הטרפזיות, המסעד יהיה רציף ובגובה אחיד ביחס לשיפוע המדרגות;
(5)התקבל אישור שירותי כבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבנין קיים תותר התקנת מדרגות טרפזיות לשינוי כיוון מהלך מדרגות בתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחב שלח המדרגות יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.22|בפרט 3.2.2.22(ב) ו־(ג)}};
{{ח:תת|(2)}} הרוחב המינימלי של המדרגות יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.29.7|בפרט 3.8.29.7}};
{{ח:תת|(3)}} במהלך מדרגות, לכל אורכו ולרבות במדרגות שאינן טרפזיות, יהיה גובה אחיד לרום המדרגה;
{{ח:תת|(4)}} מסעד ובית אחיזה יותקנו כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.15|בפרט 3.2.2.15}}; בקטע המדרגות הטרפזיות, המסעד יהיה רציף ובגובה אחיד ביחס לשיפוע המדרגות;
{{ח:תת|(5)}} התקבל אישור שירותי כבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.

3.8.29.11מבנה המעלית על כל חלקיהתיקונים: תשס״ח־5

(א)מעלית על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, ייבנו ויותקנו לפי התקנים הישראליים האלה:
(1)ת״י 2481 חלק 0;
(2)ת״י 2481 חלק 1;
(3)ת״י 2481 חלק 2.
(ב)לחצנים להפעלת מעלית יותקנו בגובה של 1.3 מטרים בערך מעל רצפת התא.
(ג)פיר המעלית ייבנה מחומרים לא דליקים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעלית על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, ייבנו ויותקנו לפי התקנים הישראליים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ת״י 2481 חלק 0;
{{ח:תתת|(2)}} ת״י 2481 חלק 1;
{{ח:תתת|(3)}} ת״י 2481 חלק 2.
{{ח:תת|(ב)}} לחצנים להפעלת מעלית יותקנו בגובה של 1.3 מטרים בערך מעל רצפת התא.
{{ח:תת|(ג)}} פיר המעלית ייבנה מחומרים לא דליקים.

3.8.29.12תנאים נוספים להתקנת מעליתתיקונים: תשס״ח־5

על התקנת מעלית יחולו גם הוראות פרטים 3.7.3.7 עד 3.7.3.9 ו־3.7.3.12.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על התקנת מעלית יחולו גם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.7.3.7|פרטים 3.7.3.7 עד 3.7.3.9}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.7.3.12|ו־3.7.3.12}}.

3.8.29.13התקנת מעלון בבנין קייםתיקונים: תשס״ח־5, תש״ף־2

על התקנת מעלון יחולו הוראות אלה:
(1)המעלון יותקן באישור המהנדס, לאחר שראה שלא ניתן להתקין בבנין מעלית כמפורט בסימן זה, או לאחר ששוכנע כי בנסיבות העניין, מתאים יותר להתקין מעלון במקום מעלית;
(2)
(3)המעלון והתקנתו יהיו על פי תקן.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על התקנת מעלון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המעלון יותקן באישור המהנדס, לאחר שראה שלא ניתן להתקין בבנין מעלית כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כט|בסימן זה}}, או לאחר ששוכנע כי בנסיבות העניין, מתאים יותר להתקין מעלון במקום מעלית;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} המעלון והתקנתו יהיו על פי תקן.
סימן ל׳: תוספת קומות לבניין מגורים קיים (מגורים)

3.8.30.1הגדרותתיקונים: תשס״ט־9

בסימן זה, ”בניין קיים“ – בניין מגורים שהיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ל|בסימן זה}}, ”בניין קיים“ – בניין מגורים שהיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה.

3.8.30.2פרשנותתיקונים: תשס״ט־9

(א)שום דבר בסימן זה לא יתפרש כאילו בא להתיר בניית תוספת בסטייה מהוראות תכנית או מהוראות אחרות בתקנות אלה והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
(ב)על מדידת גובה בניין לפי סימן זה יחולו הוראות פרט 3.7.1.1.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שום דבר {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ל|בסימן זה}} לא יתפרש כאילו בא להתיר בניית תוספת בסטייה מהוראות תכנית או מהוראות אחרות בתקנות אלה והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} על מדידת גובה בניין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ל|סימן זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.7.1.1|פרט 3.7.1.1}}.

3.8.30.3תוספת קומה אחת מעל בניין קייםתיקונים: תשס״ט־9, תשע״ג־3

על הקמת תוספת בנייה של קומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד (בפרט זה – התוספת), יחולו הוראות אלה:
(1)לא יראו את הבניין כבניין גבוה או כבניין רב־קומות, לפי העניין, רק בשל הקמת התוספת עליו אם נתקיימו בו כל אלה:
(א)אין בתוספת יותר מקומה אחת, שיש לה יציאה אחת ישירה לחדר המדרגות המשותף, לרבות מיתקן מעל המפלס של גג התוספת, אם הוא נמנה עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה או בניין רב־קומות לפי סעיף 7.00.81;
(ב)רבע לפחות מכלל שטח הגג של התוספת יישאר בלתי בנוי ורבע זה יהא רצוף; לעניין זה, ”כלל שטח הגג“ – לרבות שטח הגג המבונה במבנים ובמיתקנים שמותר להקימם לפי פרט 7.00.81;
(ג)תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לחלק הבלתי מבונה שבגג התוספת לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות הקיים; על אף האמור בפרט 3.2.2.5 שיפוען של מדרגות אלה יכול שיהיה עד 60 מעלות;
(ד)לא יחולו על התוספת הוראות לעניין מרחק הליכה, מהלך משותף ופרוזדור בלא מוצא לפי טבלה 3.2.15.5;
(ה)לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא יידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת;
(2)על אף האמור בפסקה 1, בבניית תוספת לבניין – בתנאים המפורטים בה, שיש בה כדי להעלות את גובה המפלס של רצפת הכניסה לדירה העליונה של הבניין מעל מפלס הכניסה הקובעת ליותר מ־29 מטרים, יחולו על הבניין כולו הוראות חלק ז׳ בנוגע לבניין גבוה לעניין חדר מדרגות מוגן, פתחי עשן, התקנת מעלית וגנרטורים וכל דבר אחר שיש בו כדי להבטיח בפני סכנת אש או להקל על כיבוי שרפות; לכל עניין אחר ינהגו בבניין כפי שנוהגים בבניין רב־קומות.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על הקמת תוספת בנייה של קומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד (בפרט זה – התוספת), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא יראו את הבניין כבניין גבוה או כבניין רב־קומות, לפי העניין, רק בשל הקמת התוספת עליו אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אין בתוספת יותר מקומה אחת, שיש לה יציאה אחת ישירה לחדר המדרגות המשותף, לרבות מיתקן מעל המפלס של גג התוספת, אם הוא נמנה עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה או בניין רב־קומות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.81|סעיף 7.00.81}};
{{ח:תתת|(ב)}} רבע לפחות מכלל שטח הגג של התוספת יישאר בלתי בנוי ורבע זה יהא רצוף; לעניין זה, ”כלל שטח הגג“ – לרבות שטח הגג המבונה במבנים ובמיתקנים שמותר להקימם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.81|פרט 7.00.81}};
{{ח:תתת|(ג)}} תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לחלק הבלתי מבונה שבגג התוספת לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות הקיים; על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.5|בפרט 3.2.2.5}} שיפוען של מדרגות אלה יכול שיהיה עד 60 מעלות;
{{ח:תתת|(ד)}} לא יחולו על התוספת הוראות לעניין מרחק הליכה, מהלך משותף ופרוזדור בלא מוצא לפי טבלה 3.2.15.5;
{{ח:תתת|(ה)}} לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא יידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בפסקה 1, בבניית תוספת לבניין – בתנאים המפורטים בה, שיש בה כדי להעלות את גובה המפלס של רצפת הכניסה לדירה העליונה של הבניין מעל מפלס הכניסה הקובעת ליותר מ־29 מטרים, יחולו על הבניין כולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז|חלק ז׳}} בנוגע לבניין גבוה לעניין חדר מדרגות מוגן, פתחי עשן, התקנת מעלית וגנרטורים וכל דבר אחר שיש בו כדי להבטיח בפני סכנת אש או להקל על כיבוי שרפות; לכל עניין אחר ינהגו בבניין כפי שנוהגים בבניין רב־קומות.

3.8.30.4תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים שאינו בניין גבוהתיקונים: תשס״ט־9, תשע״ג־3

בהקמת תוספת של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים שאינו בניין גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, ועומדת בדרישות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (להלן – תמ״א 38) או עומדת בדרישות של תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ״א 38 שבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כבניין גבוה רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:
(1)הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 22 מטר, כמתואר בתרשים 3.8.30.4;
(2)אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור בפרט 3.8.30.6(7) ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(3)מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד היציאה מהבניין לא יעלה על 85 מטרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהקמת תוספת של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים שאינו בניין גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, ועומדת בדרישות תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (להלן – תמ״א 38) או עומדת בדרישות של תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ״א 38 שבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כבניין גבוה רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 22 מטר, כמתואר בתרשים 3.8.30.4;
{{ח:תת|(2)}} אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.30.6|בפרט 3.8.30.6(7)}} ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד היציאה מהבניין לא יעלה על 85 מטרים.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.8.30.4.png|360px|link=]]{{ש}}תרשים 3.8.30.4}}

3.8.30.5תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים גבוהתיקונים: תשע״ג־3

בהקמת תוספת בנייה של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, העומדת בדרישות תמ״א 38 או תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ״א 38 ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כמחויב בדרישות החלות על בניין גבוה, רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:
(1)הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 29 מטר כמתואר בתרשים 3.8.30.5;
(2)אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור בפרט 3.8.30.6(7) ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(3)מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד ליציאה מהבניין לא יעלה על 105 מטרים;
(4)קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות מוגן גם בעבור התוספת כהמשך חדר המדרגות המוגן הקיים ולא יותקנו מתזים כנדרש בפרט משנה 3.8.30.6(7) ו־(8) בבניין הקיים ובתוספת; לא קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות לא מוגן לתוספת, ותותקן נוסף על הנדרש בפרט 3.8.30.6, מערכת מתזים במבואות הקומתיות, בחדרים הטכניים ובמחסנים הנפתחים ישירות למבואות הקומתיות.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהקמת תוספת בנייה של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים גבוה, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד, העומדת בדרישות תמ״א 38 או תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ״א 38 ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (בפרט זה – התוספת), לא יראו את הבניין כמחויב בדרישות החלות על בניין גבוה, רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 29 מטר כמתואר בתרשים 3.8.30.5;
{{ח:תת|(2)}} אם הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 38 מטרים; אם לא הותקנה מערכת מתזים בדירה קיימת – לא יעלה מרחק ההליכה בתוך הדירה על 30 מטרים; מערכת מתזים תותקן בדירה שבתוספת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.30.6|בפרט 3.8.30.6(7)}} ומרחק ההליכה בתוך הדירה לא יעלה על 38 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} מרחק ההליכה מדלת הכניסה של כל דירה בבניין לרבות הדירות שבתוספת עד ליציאה מהבניין לא יעלה על 105 מטרים;
{{ח:תת|(4)}} קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות מוגן גם בעבור התוספת כהמשך חדר המדרגות המוגן הקיים ולא יותקנו מתזים כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.30.6|בפרט משנה 3.8.30.6(7) ו־(8)}} בבניין הקיים ובתוספת; לא קיים בבניין הקיים חדר מדרגות מוגן – ייבנה חדר מדרגות לא מוגן לתוספת, ותותקן נוסף על הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.30.6|בפרט 3.8.30.6}}, מערכת מתזים במבואות הקומתיות, בחדרים הטכניים ובמחסנים הנפתחים ישירות למבואות הקומתיות.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.8.30.5.png|360px|link=]]{{ש}}תרשים 3.8.30.5}}

3.8.30.6הוראות נוספות לבנייה של יותר מקומה אחת מעל בניין קייםתיקונים: תשע״ג־3

הוראות אלה יחולו על הבניינים המפורטים בפרטים 3.8.30.4 ו־3.8.30.5:
(1)מעל לגג הבניין לאחר הקמת התוספת (להלן – גג הבניין) תותר הקמתם של מיתקנים טכניים, אם הם נמנים עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה לפי פרט 7.00.81;
(2)רבע משטח גג הבניין לפחות יישאר פנוי ממבנים ומיתקנים; השטח האמור יהיה רציף ותהיה אליו גישה מדלת היציאה מחדר המדרגות;
(3)תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לגג הבניין לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות;
(4)ברוחב המדרגות והפרוזדורים בכל הבניין לרבות התוספת יתקיימו דרישות סימן כ״ט;
(5)בדלת הכניסה לכל דירה בבניין, לרבות דלת הכניסה לדירה קיימת ולדירות בתוספת, יתקיימו דרישות פרט 2.91(2);
(6)דלת הכניסה הראשית במבואת הכניסה לבניין תהיה ברוחב שיאפשר מעבר נקי של 0.90 מטר ותיפתח כלפי חוץ, בכיוון המילוט;
(7)תותקן מערכת מתזים בכל שטח הדירות שבתוספת; התקנה כאמור תיעשה לפי תקן ישראלי ת״י 1596 מערכות מתזים: התקנה (להלן – ת״י 1956);
(8)מעל דלת הכניסה לכל דירה קיימת בבניין, בצד הפונה לפנים הדירה יותקן מתז אחד;
(9)המתזים אם הותקנו לפי פרט 3.8.30.4(2) או פרט 3.8.30.5(2), לפי העניין וכן מתזים שהותקנו לפי פסקאות (7) ו־(8) יחוברו למערכת אספקת המים לכיבוי אש; מערכת אספקת המים לכיבוי אש תחובר לרשת מים עירונית או מקומית קיימת; המתזים יעמדו בדרישות, ת״י 1596, למעט הדרישות לספיקת מים ולחץ מים;
(10)בבניין לרבות התוספת יותקנו חיבור הסנקה וצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש שיתקיימו בהם תנאים אלה:
(א)חיבור ההסנקה למערכת אספקת המים לכיבוי אש, יהיה בנפרד ממערכת מי השתייה וכנדרש בהל״ת;
(ב)תותקן צנרת חדשה למערכת אספקת המים לכיבוי אש בבניין לרבות התוספת אשר תהיה בקוטר מינימלי של 2″; לא יותר שימוש בצנרת המים הקיימת;
(ג)צנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש תספק מים לעמדות כיבוי אש ולברז עם מחבר מהיר (שטורץ);
(ד)על אף האמור בת״י 1596 – לא תחול כל הגבלה על מספר המתזים שמותר לחבר לצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש;
(11)תותקן עמדת כיבוי אש בקומת הכניסה ובקומות שבתוספת; בקומות הקיימות יותקן ברז כיבוי אש עם מחבר מהיר (שטורץ) בקוטר 2″;
(12)היה מאגר מים לצורך כיבוי אש על גג הבניין הקיים, יותקן במקומו מאגר מים על גג התוספת; לחלופין, ניתן להתקין במקומו מאגר מים בקומה אחרת ומשאבות הגברת לחץ, ובלבד שהלחץ השיורי בעמדת כיבוי אש או בארון כיבוי אש במפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבניין לא יפחת מ־1.4 אטמוספרות;
(13)בבניין שבו חניון תת־קרקעי או מחסנים במרתף, יופרד חדר המדרגות מאזור החניה והמחסנים על ידי דלתות אש;
(14)הארונות הטכניים לחשמל, מים וגז המצויים במבואות הקומתיות בכל הבניין לרבות התוספת ובקומות הקרקע, יהיו מחומר לא דליק; בגב הארונות הטכניים הפונים לדירות מגורים, יהיה קיר עמיד אש למשך 60 דקות לפחות;
(15)מעברי פירים וצנרת שבבניין לרבות התוספת ייאטמו נגד אש ועשן ליצור הפרדת אש בין הקומות;
(16)בחדר המדרגות המוביל אל התוספת יהיו שני פתחים בקירות מנוגדים, בשטח של 0.8 מטר מרובע כל אחד, או פתח בתקרה בגודל מינימלי של 1 מ״ר, לפינוי עשן מהמדרגות בגג הבניין;
(17)במבואת קומת הכניסה ייבנה פתח שחרור עשן קבוע, שגודלו לא יפחת מ־2% משטח המבואה, ופתח כניסת אוויר שגודלו לא יפחת מ־2% משטח המבואה או 0.3 מ״ר, הגדול מביניהם, או אוורור על ידי מערכות מכניות העומד בדרישות סימן א׳ לפרק ה׳ והמספק שש החלפות אוויר בשעה לפחות;
(18)בשטחים המשותפים בכל הבניין לרבות התוספת, וכן בחדר מכונות המעלית, יותקנו שלטי הכוונה, ותאורת חירום לפי סימנים כ׳ ו{{ח:הערה|־}}כ״א בפרק ח׳;
(19)מסתורי הכביסה בכל הבניין לרבות התוספת יהיו מחומרים לא דליקים;
(20)לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא ידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת.
↺ פנימיות: 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות אלה יחולו על הבניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.30.4|בפרטים 3.8.30.4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.30.5|ו־3.8.30.5}}:
{{ח:תת|(1)}} מעל לגג הבניין לאחר הקמת התוספת (להלן – גג הבניין) תותר הקמתם של מיתקנים טכניים, אם הם נמנים עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.81|פרט 7.00.81}};
{{ח:תת|(2)}} רבע משטח גג הבניין לפחות יישאר פנוי ממבנים ומיתקנים; השטח האמור יהיה רציף ותהיה אליו גישה מדלת היציאה מחדר המדרגות;
{{ח:תת|(3)}} תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לגג הבניין לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות;
{{ח:תת|(4)}} ברוחב המדרגות והפרוזדורים בכל הבניין לרבות התוספת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כט|סימן כ״ט}};
{{ח:תת|(5)}} בדלת הכניסה לכל דירה בבניין, לרבות דלת הכניסה לדירה קיימת ולדירות בתוספת, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.91|פרט 2.91(2)}};
{{ח:תת|(6)}} דלת הכניסה הראשית במבואת הכניסה לבניין תהיה ברוחב שיאפשר מעבר נקי של 0.90 מטר ותיפתח כלפי חוץ, בכיוון המילוט;
{{ח:תת|(7)}} תותקן מערכת מתזים בכל שטח הדירות שבתוספת; התקנה כאמור תיעשה לפי תקן ישראלי ת״י 1596 מערכות מתזים: התקנה (להלן – ת״י 1956);
{{ח:תת|(8)}} מעל דלת הכניסה לכל דירה קיימת בבניין, בצד הפונה לפנים הדירה יותקן מתז אחד;
{{ח:תת|(9)}} המתזים אם הותקנו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.30.4|פרט 3.8.30.4(2)}} או {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.30.5|פרט 3.8.30.5(2)}}, לפי העניין וכן מתזים שהותקנו לפי פסקאות (7) ו־(8) יחוברו למערכת אספקת המים לכיבוי אש; מערכת אספקת המים לכיבוי אש תחובר לרשת מים עירונית או מקומית קיימת; המתזים יעמדו בדרישות, ת״י 1596, למעט הדרישות לספיקת מים ולחץ מים;
{{ח:תת|(10)}} בבניין לרבות התוספת יותקנו חיבור הסנקה וצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש שיתקיימו בהם תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} חיבור ההסנקה למערכת אספקת המים לכיבוי אש, יהיה בנפרד ממערכת מי השתייה וכנדרש בהל״ת;
{{ח:תתת|(ב)}} תותקן צנרת חדשה למערכת אספקת המים לכיבוי אש בבניין לרבות התוספת אשר תהיה בקוטר מינימלי של 2″; לא יותר שימוש בצנרת המים הקיימת;
{{ח:תתת|(ג)}} צנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש תספק מים לעמדות כיבוי אש ולברז עם מחבר מהיר (שטורץ);
{{ח:תתת|(ד)}} על אף האמור בת״י 1596 – לא תחול כל הגבלה על מספר המתזים שמותר לחבר לצנרת למערכת אספקת המים לכיבוי אש;
{{ח:תת|(11)}} תותקן עמדת כיבוי אש בקומת הכניסה ובקומות שבתוספת; בקומות הקיימות יותקן ברז כיבוי אש עם מחבר מהיר (שטורץ) בקוטר 2″;
{{ח:תת|(12)}} היה מאגר מים לצורך כיבוי אש על גג הבניין הקיים, יותקן במקומו מאגר מים על גג התוספת; לחלופין, ניתן להתקין במקומו מאגר מים בקומה אחרת ומשאבות הגברת לחץ, ובלבד שהלחץ השיורי בעמדת כיבוי אש או בארון כיבוי אש במפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבניין לא יפחת מ־1.4 אטמוספרות;
{{ח:תת|(13)}} בבניין שבו חניון תת־קרקעי או מחסנים במרתף, יופרד חדר המדרגות מאזור החניה והמחסנים על ידי דלתות אש;
{{ח:תת|(14)}} הארונות הטכניים לחשמל, מים וגז המצויים במבואות הקומתיות בכל הבניין לרבות התוספת ובקומות הקרקע, יהיו מחומר לא דליק; בגב הארונות הטכניים הפונים לדירות מגורים, יהיה קיר עמיד אש למשך 60 דקות לפחות;
{{ח:תת|(15)}} מעברי פירים וצנרת שבבניין לרבות התוספת ייאטמו נגד אש ועשן ליצור הפרדת אש בין הקומות;
{{ח:תת|(16)}} בחדר המדרגות המוביל אל התוספת יהיו שני פתחים בקירות מנוגדים, בשטח של 0.8 מטר מרובע כל אחד, או פתח בתקרה בגודל מינימלי של 1 מ״ר, לפינוי עשן מהמדרגות בגג הבניין;
{{ח:תת|(17)}} במבואת קומת הכניסה ייבנה פתח שחרור עשן קבוע, שגודלו לא יפחת מ־2% משטח המבואה, ופתח כניסת אוויר שגודלו לא יפחת מ־2% משטח המבואה או 0.3 מ״ר, הגדול מביניהם, או אוורור על ידי מערכות מכניות העומד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה סימן א|סימן א׳ לפרק ה׳}} והמספק שש החלפות אוויר בשעה לפחות;
{{ח:תת|(18)}} בשטחים המשותפים בכל הבניין לרבות התוספת, וכן בחדר מכונות המעלית, יותקנו שלטי הכוונה, ותאורת חירום לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כ|סימנים כ׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן כא|ו{{ח:הערה|־}}כ״א בפרק ח׳}};
{{ח:תת|(19)}} מסתורי הכביסה בכל הבניין לרבות התוספת יהיו מחומרים לא דליקים;
{{ח:תת|(20)}} לא נדרשו בבניין דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ טרם הגשת הבקשה להיתר לבניית התוספת, לא ידרשו אלה כתנאי להיתר לבניית התוספת.
פרק ט׳: התקהלות
סימן א׳: פרשנות (התקהלות)

3.9.1.1הגדרותתיקונים: תשס״ח־5

”אולם ספורט“ – בניין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או חלקו, למופעי ספורט, לרבות יציע הקהל;
”ביתן תצוגה“ – חלל או מבנה המשמש לתצוגה של מוצרים או של שירותים, תחום בקירות או בפרגודים ויכול להיות מקורה;
”במה“ (Stage) – אזור מוגדר המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, והיכול לכלול מסך, תפאורה, צוגים ואפקטים תצוגתיים אחרים (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 א׳);
”במה משולבת“ (Stage Legitimate) – במה הכוללת מגדל במה שהפרש הגובה בין רצפת הבמה ותחתית תקרת מגדל הבמה גדול מ־15 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 ב׳);
”גישה למעבר“ – תחילתה של גישה למוצא בטוח עד חיבורה למעבר (כמתואר בתרשימים 3.9.1.1 ג׳ ו־3.9.1.1 ד׳);
”גלריה טכנית“ – משטח אופקי או משופע המשמש להתקנה או לתחזוקה של מיתקנים וציוד טכני לרבות מסכים, צוגים, תאורה ומערכות להגברת קול;
”התקהלות בלא מושבים, פסטיבל“ – התקהלות, בלא כיסאות או מושבים עם אפשרות לעמידה או לישיבה על הקרקע או על הרצפה;
”מגרש ספורט“ – משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
”מיתקן ספורט“ – אולם ספורט או מגרש ספורט;
”מקום התקהלות מוגן עשן“ – מקום התקהלות, בתוך בניין או מחוץ לבניין, מקורה או שאינו מקורה, המשורת על ידי דרכי מוצא שאינן מאפשרות הצטברות עשן (להלן – מהתמ״ע);
”משטח מוגבה“ (Platform) – משטח מוגבה המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, המהווה חלק בלתי נפרד מחלל של אולם ואינו כולל מסכים בין הקהל ומשטח ההצגה (כמתואר בתרשימים 3.9.38.1 א׳ ו־3.9.38.1 ב׳);
”משטח מוגבה זמני“ (Temporary Platform) – משטח מוגבה המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
”סקר בטיחות“ – סקר הבודק את התאמת מרכיבי הבניין והמילוט השונים לדרישות המפורטות בחלק זה, תוך התייחסות לשריפה, סערה, קריסה, ניהול, התנהגות הקהל, סביבת הבניין וגורמים נוספים שיש בהם כדי להשפיע על בטיחות האנשים;
”קיר קדמת הבמה“ (Proscenium wall) – הקיר שבין חלל המושבים לחלל הבמה או לחלל במה משולבת (כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א׳ ו־3.9.38.7 ב׳);
”שטח משורת“ – אזור ישיבה המוגדר לצורך חישוב רוחב המעברים המשרתים אותו (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אולם ספורט“ – בניין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או חלקו, למופעי ספורט, לרבות יציע הקהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביתן תצוגה“ – חלל או מבנה המשמש לתצוגה של מוצרים או של שירותים, תחום בקירות או בפרגודים ויכול להיות מקורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”במה“ (Stage) – אזור מוגדר המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, והיכול לכלול מסך, תפאורה, צוגים ואפקטים תצוגתיים אחרים (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 א׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.1.1-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.1.1 א׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”במה משולבת“ (Stage Legitimate) – במה הכוללת מגדל במה שהפרש הגובה בין רצפת הבמה ותחתית תקרת מגדל הבמה גדול מ־15 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 ב׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.1.1-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.1.1 ב׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה למעבר“ – תחילתה של גישה למוצא בטוח עד חיבורה למעבר (כמתואר בתרשימים 3.9.1.1 ג׳ ו־3.9.1.1 ד׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.1.1-c.jpg|377px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.1.1 ג׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.1.1-d.jpg|372px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.1.1 ד׳}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלריה טכנית“ – משטח אופקי או משופע המשמש להתקנה או לתחזוקה של מיתקנים וציוד טכני לרבות מסכים, צוגים, תאורה ומערכות להגברת קול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקהלות בלא מושבים, פסטיבל“ – התקהלות, בלא כיסאות או מושבים עם אפשרות לעמידה או לישיבה על הקרקע או על הרצפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגרש ספורט“ – משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ספורט“ – אולם ספורט או מגרש ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום התקהלות מוגן עשן“ – מקום התקהלות, בתוך בניין או מחוץ לבניין, מקורה או שאינו מקורה, המשורת על ידי דרכי מוצא שאינן מאפשרות הצטברות עשן (להלן – מהתמ״ע);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח מוגבה“ (Platform) – משטח מוגבה המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, המהווה חלק בלתי נפרד מחלל של אולם ואינו כולל מסכים בין הקהל ומשטח ההצגה (כמתואר בתרשימים 3.9.38.1 א׳ ו־3.9.38.1 ב׳);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח מוגבה זמני“ (Temporary Platform) – משטח מוגבה המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר בטיחות“ – סקר הבודק את התאמת מרכיבי הבניין והמילוט השונים לדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק זה}}, תוך התייחסות לשריפה, סערה, קריסה, ניהול, התנהגות הקהל, סביבת הבניין וגורמים נוספים שיש בהם כדי להשפיע על בטיחות האנשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר קדמת הבמה“ (Proscenium wall) – הקיר שבין חלל המושבים לחלל הבמה או לחלל במה משולבת (כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א׳ ו־3.9.38.7 ב׳);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח משורת“ – אזור ישיבה המוגדר לצורך חישוב רוחב המעברים המשרתים אותו (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).
סימן ב׳: כללי (התקהלות)

3.9.2.1תחולה וסייג לתחולהתיקונים: תשס״ח־5

(א)בבניין, בחלק מבניין או בחוץ הבניין שבתחום הנכס המשמש להתקהלות יתקיימו דרישות פרק זה, וככל שלא נאמר אחרת בפרק זה יתקיימו גם הדרישות המפורטות בפרקים א׳ עד ז׳.
(ב)דרישות פרק זה לא יחולו על –
(1)מקומות בשטח פתוח, שקיבלו רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, בהם מתקיימים אירועי התקהלות זמניים, או שאינם זמניים, כגון, כיכר עירונית, רחוב, מדרכה, פארק, גן ציבורי, גן לאומי, שמורת טבע וחוף הים;
(2)חלקי בניין אלה:
(א)אולם או אזור המתנה בבניין המשמש למגורים, חינוך, משרדים, בית מלון, מסחר, משרדים ותעשיה;
(ב)אולם המתנה בבנק או בסניף דואר;
(ג)מעבר ציבורי משותף בקניון;
(ד)מערכות נתיב מסילות קבוע להסעת המונים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין, בחלק מבניין או בחוץ הבניין שבתחום הנכס המשמש להתקהלות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק זה}}, וככל שלא נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|בפרק זה}} יתקיימו גם הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק א|בפרקים א׳ עד ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק זה}} לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} מקומות בשטח פתוח, שקיבלו רישיון עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, בהם מתקיימים אירועי התקהלות זמניים, או שאינם זמניים, כגון, כיכר עירונית, רחוב, מדרכה, פארק, גן ציבורי, גן לאומי, שמורת טבע וחוף הים;
{{ח:תתת|(2)}} חלקי בניין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אולם או אזור המתנה בבניין המשמש למגורים, חינוך, משרדים, בית מלון, מסחר, משרדים ותעשיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אולם המתנה בבנק או בסניף דואר;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעבר ציבורי משותף בקניון;
{{ח:תתתת|(ד)}} מערכות נתיב מסילות קבוע להסעת המונים.

3.9.2.2מקומות להתקהלותתיקונים: תשס״ח־5

מקומות להתקהלות אפשר שיכללו את אלה:
(1)אולם רב־תכליתי;
(2)אולם אסיפות;
(3)אודיטוריום;
(4)מועדון חברים;
(5)חדר הרצאות;
(6)חדר ישיבות;
(7)אולם בית המשפט;
(8)בתי תפילה;
(9)מוזאון;
(10)אולם תערוכות;
(11)ספריה;
(12)קולנוע;
(13)תאטרון;
(14)אולם ריקודים;
(15)פאב;
(16)מסעדה;
(17)מבנה שעשועים מיוחד כגון לונה פארק או קרקס קבוע או זמני;
(18)מזח ימי, התחום בשלושה צדדים במים והמשמש לבידור;
(19)אולם ספורט, מגרש ספורט ומיתקן ספורט;
(20)אצטדיון;
(21)אולם כדורת (באולינג);
(22)אולם סנוקר;
(23)זירת החלקה על קרח;
(24)אולם לוויות;
(25)רציף המתנה לתחבורה ציבורית, אולם המתנה להסעה המונית, מסוף אווירי ומסוף ימי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקומות להתקהלות אפשר שיכללו את אלה:
{{ח:תת|(1)}} אולם רב־תכליתי;
{{ח:תת|(2)}} אולם אסיפות;
{{ח:תת|(3)}} אודיטוריום;
{{ח:תת|(4)}} מועדון חברים;
{{ח:תת|(5)}} חדר הרצאות;
{{ח:תת|(6)}} חדר ישיבות;
{{ח:תת|(7)}} אולם בית המשפט;
{{ח:תת|(8)}} בתי תפילה;
{{ח:תת|(9)}} מוזאון;
{{ח:תת|(10)}} אולם תערוכות;
{{ח:תת|(11)}} ספריה;
{{ח:תת|(12)}} קולנוע;
{{ח:תת|(13)}} תאטרון;
{{ח:תת|(14)}} אולם ריקודים;
{{ח:תת|(15)}} פאב;
{{ח:תת|(16)}} מסעדה;
{{ח:תת|(17)}} מבנה שעשועים מיוחד כגון לונה פארק או קרקס קבוע או זמני;
{{ח:תת|(18)}} מזח ימי, התחום בשלושה צדדים במים והמשמש לבידור;
{{ח:תת|(19)}} אולם ספורט, מגרש ספורט ומיתקן ספורט;
{{ח:תת|(20)}} אצטדיון;
{{ח:תת|(21)}} אולם כדורת (באולינג);
{{ח:תת|(22)}} אולם סנוקר;
{{ח:תת|(23)}} זירת החלקה על קרח;
{{ח:תת|(24)}} אולם לוויות;
{{ח:תת|(25)}} רציף המתנה לתחבורה ציבורית, אולם המתנה להסעה המונית, מסוף אווירי ומסוף ימי.

3.9.2.3מיתקן לחפצים חשודיםתיקונים: תשס״ח־5

במקום להתקהלות או בסמוך לו יותקן מיתקן לקליטת חפצים החשודים כמסוכנים; מיקומו של המיתקן ומידותיו ייקבעו בהתייעצות עם מפקד המרחב של המשטרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקום להתקהלות או בסמוך לו יותקן מיתקן לקליטת חפצים החשודים כמסוכנים; מיקומו של המיתקן ומידותיו ייקבעו בהתייעצות עם מפקד המרחב של המשטרה.

3.9.2.4מיון חומ״סתיקונים: תשס״ח־5

דרישות לגבי חלק מבנין המכיל חומרים מסוכנים יהיו כמפורט בחלק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרישות לגבי חלק מבנין המכיל חומרים מסוכנים יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳}}.
סימן ג׳: שימוש מעורב (התקהלות)

3.9.3.1שימוש מעורבתיקונים: תשס״ח־5

(א)מותר שחלק מבניין המשמש להתקהלות הנמצא בבניין בעל שימוש עיקרי אחר, ישורת על ידי מוצא בטוח המשרת את השימוש העיקרי, בתנאי שבמוצא הבטוח יתקיימו הדרישות בעבור השימוש להתקהלות ועבור השימוש העיקרי.
(ב)במוצא בטוח יתקיימו דרישות השימוש ל”התקהלות“ והשימוש העיקרי בו־זמנית, למעט מקרים שבהם רשות הכבאות קבעה כי פעילות בו־זמנית כזו אינה אפשרית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מותר שחלק מבניין המשמש להתקהלות הנמצא בבניין בעל שימוש עיקרי אחר, ישורת על ידי מוצא בטוח המשרת את השימוש העיקרי, בתנאי שבמוצא הבטוח יתקיימו הדרישות בעבור השימוש להתקהלות ועבור השימוש העיקרי.
{{ח:תת|(ב)}} במוצא בטוח יתקיימו דרישות השימוש ל”התקהלות“ והשימוש העיקרי בו־זמנית, למעט מקרים שבהם רשות הכבאות קבעה כי פעילות בו־זמנית כזו אינה אפשרית.

3.9.3.2שימוש בעבור פחות מ־50 אישתיקונים: תשס״ח־5

על אף האמור בפרק זה, בחדר או בחלק מבניין, שתפוסתו פחות מ־50 איש והשימוש בו משרת את השימוש העיקרי בבניין, יחולו הוראות פרק ב׳ ובהתאם לשימוש העיקרי בבניין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|בפרק זה}}, בחדר או בחלק מבניין, שתפוסתו פחות מ־50 איש והשימוש בו משרת את השימוש העיקרי בבניין, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב|פרק ב׳}} ובהתאם לשימוש העיקרי בבניין.
סימן ד׳: עמידות אש של שלד הבניין, מיקום קומתי ותפוסה (התקהלות)

3.9.4.1עמידות אש של שלד הבנייןתיקונים: תשס״ח־5

עמידות האש של שלד בניין המשמש להתקהלות או של בניין שחלק ממנו משמש להתקהלות תהיה לפי הדרישות המפורטות בסימן ב׳ לפרק ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עמידות האש של שלד בניין המשמש להתקהלות או של בניין שחלק ממנו משמש להתקהלות תהיה לפי הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ג׳}}.

3.9.4.2מיקום קומתי ותפוסהתיקונים: תשס״ח־5

המיקום הקומתי והתפוסה של חלק מבניין או בניין המשמשים להתקהלות יעמדו בדרישות טבלה 3.9.4.6 שלהלן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המיקום הקומתי והתפוסה של חלק מבניין או בניין המשמשים להתקהלות יעמדו בדרישות טבלה 3.9.4.6 שלהלן.

3.9.4.3שלד הגג של אצטדיון או מיתקן ספורט פתוחתיקונים: תשס״ח־5

שלד של גג מעל מושבים באצטדיונים ומיתקני ספורט פתוחים, העומדים בדרישות סימן ל״ז, יהיה עשוי חומרים לא דליקים על פי ת״י 755.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שלד של גג מעל מושבים באצטדיונים ומיתקני ספורט פתוחים, העומדים בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}, יהיה עשוי חומרים לא דליקים על פי ת״י 755.

3.9.4.4יציע קהלתיקונים: תשס״ח־5

הדרישות המפורטות בטבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל לא מקורה או על יציע קהל מקורה שמתקיימות בו דרישות סימן ל״ז, כאשר שלד היציע הוא –
(1)מסוג I או II;
(2)מסוג III או IV או V ושמתקיימות בו דרישות סימן מ״א.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדרישות המפורטות בטבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל לא מקורה או על יציע קהל מקורה שמתקיימות בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}, כאשר שלד היציע הוא –
{{ח:תת|(1)}} מסוג I או II;
{{ח:תת|(2)}} מסוג III או IV או V ושמתקיימות בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן מא|סימן מ״א}}.

3.9.4.5יציע קהל הבנוי מחומרים בלתי דליקיםתיקונים: תשס״ח־5

דרישות טבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל הבנוי מחומרים לא דליקים הממוקם בתוך בנין, ובלבד שבשלד הבנין מתקיימות דרישות סימן זה.
>
'''הערות לטבלה 3.9.4.6''':
(1)בעבור סוג שלד I או II – אם כל רכיב של שלד הגג נמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לרבות אגדים, קורות וגג (deck), מותר ששלד הגג לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה; בעבור סוג שלד I או II, מותר שחלק עמוד הנמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה.
(2)רכיבים אופקיים ואנכיים של רצפה מדורגת המשמשת יציע ובסיס למושבים, יהיו בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות; ברכיבי המבנה התומכים ברצפה זו יתקיימו דרישות עמידות האש שבטבלה 3.9.4.6; אפשר שהחיבור בין הרכיב האופקי והרכיב האנכי של הרצפה המדורגת, לא יהיה עמיד אש, בתנאי שרצפה מדורגת זו אינה מהווה חלק מהפרדת האש של חומרים ברמת סיכון גבוהה ובתנאי שהבניין בנוי ומופעל בהתאם לדרישות בעבור מהטמ״ע על פי סימן ל״ז.
(3)אם בבניינים, לרבות אצטדיונים, קיימים מושבים מקובעים מתחת לכיפת השמים, או מושבים מקובעים בעלי קירוי חלקי שאינו מאפשר הצטברות חום ועשן, אפשר שרכיבי שלד הבניין החשופים אל החוץ לא יהיו עמידי אש, בתנאי שיוגש ניתוח הנדסי המכיל תרחישי אירועים הכוללים אש ועשן, המוכיח שהנזק הצפוי לשלד הבנין ממטען האש אינו עלול לגרום לקריסה או לעיוות המסכן את בטיחות המשתמשים בבניין.
(4)בתנאי שהקומות המפורטות להלן מוגנות על ידי מערכת מתזים:
(א)כל הקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
(ב)כל קומה מתחת לקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
(ג)במקרה שבו ההתקהלות נמצאת מתחת לקומת הכניסה הקובעת לבניין: הקומה שנמצאת בה ההתקהלות, כל קומה המקשרת אותה לקומת הכניסה הקובעת לבניין, וקומת הכניסה הקובעת לבניין.
(5)בבניין המשמש להתקהלות או בבנין שחלק ממנו משמש להתקהלות יתקיימו גם הדרישות לגילוי ולכיבוי אש המפורטות בפרק ד׳.
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳
מס׳סוג השימוש או הבנייןמערכת התרעת אשמערכת גילוי אשמתזיםמערכת כריזה
(1)אחד מאלה: (1) בניין בן קומה אחת המשמש אך ורק כחניון; (2) חניון פתוח; (3) חניון בבניין מגורים ששטחו אינו עולה על 150 מ״ראין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקיןאין חובה להתקין
(2)חניון אחריש להתקין.אין חובה להתקיןיש להתקין.אין חובה להתקין
↺ פנימיות: 3▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרישות טבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל הבנוי מחומרים לא דליקים הממוקם בתוך בנין, ובלבד שבשלד הבנין מתקיימות דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ד|סימן זה}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.4.6 – מיקום קומתי ותפוסה על פי סוג שלד הבניין'''}}
{{ח:ת}} <table style="table-layout:fixed; width=100%;">
<tr><th rowspan="2">סוג שלד הבניין</th><th rowspan="2">הערות החלות על טבלה זו</th><th rowspan="2">מתחת לקומת הכניסה</th><th rowspan="2">קומת הכניסה</th><th colspan="4">מספר הקומות מעל קומת הכניסה הקובעת לבניין</th></tr>
<tr><th>1</th><th>2</th><th>3</th><th>4 או יותר</th></tr>
<tr><td>I-442 {{ש}} I-332 {{ש}} III-222</td><td>1, 2, 3, 5 {{ש}} 1, 2, 3, 5 {{ש}} 1, 2, 3, 5</td><td >כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4}}</td><td>כל התקהלות</td><td>כל התקהלות</td><td>כל התקהלות</td><td>כל התקהלות</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4.}}</td></tr>
<tr><td>II-111</td><td>1, 2, 3, 5</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה}}</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}</td><td>התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|ותחול הערה 4}}</td><td>אסור</td></tr>
<tr><td>III-211 {{ש}} IV-2HH {{ש}} V-111</td><td>2, 5 {{ש}} 5 {{ש}} 5</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה}}</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4}}</td><td>התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|ותחול הערה 4}}</td><td>אסור</td></tr>
<tr><td>III-000</td><td>5</td><td>התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה}}</td><td>כל התקהלות {{ש}} {{מוקטן|אם התפוסה גדולה מ־1,000 תחול הערה 4}}</td><td>התקהלות ובתנאי שהתפוסה היא עד 300 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4}}</td><td>אסור</td><td>אסור</td><td>אסור</td></tr>
<tr><td>III-200 {{ש}} V-000</td><td>5 {{ש}} 5</td><td>התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה}}</td><td>התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4}}</td><td>התקהלות לתפוסה עד 300 איש {{ש}} {{מוקטן|תחול הערה 4}}</td><td>אסור</td><td>אסור</td><td>אסור</td></tr>
</table>
{{ח:ת}} '''הערות לטבלה 3.9.4.6''':
{{ח:תת|(1)}} בעבור סוג שלד I או II – אם כל רכיב של שלד הגג נמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לרבות אגדים, קורות וגג (deck), מותר ששלד הגג לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה; בעבור סוג שלד I או II, מותר שחלק עמוד הנמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה.
{{ח:תת|(2)}} רכיבים אופקיים ואנכיים של רצפה מדורגת המשמשת יציע ובסיס למושבים, יהיו בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות; ברכיבי המבנה התומכים ברצפה זו יתקיימו דרישות עמידות האש שבטבלה 3.9.4.6; אפשר שהחיבור בין הרכיב האופקי והרכיב האנכי של הרצפה המדורגת, לא יהיה עמיד אש, בתנאי שרצפה מדורגת זו אינה מהווה חלק מהפרדת האש של חומרים ברמת סיכון גבוהה ובתנאי שהבניין בנוי ומופעל בהתאם לדרישות בעבור מהטמ״ע על פי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}.
{{ח:תת|(3)}} אם בבניינים, לרבות אצטדיונים, קיימים מושבים מקובעים מתחת לכיפת השמים, או מושבים מקובעים בעלי קירוי חלקי שאינו מאפשר הצטברות חום ועשן, אפשר שרכיבי שלד הבניין החשופים אל החוץ לא יהיו עמידי אש, בתנאי שיוגש ניתוח הנדסי המכיל תרחישי אירועים הכוללים אש ועשן, המוכיח שהנזק הצפוי לשלד הבנין ממטען האש אינו עלול לגרום לקריסה או לעיוות המסכן את בטיחות המשתמשים בבניין.
{{ח:תת|(4)}} בתנאי שהקומות המפורטות להלן מוגנות על ידי מערכת מתזים:
{{ח:תתת|(א)}} כל הקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
{{ח:תתת|(ב)}} כל קומה מתחת לקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
{{ח:תתת|(ג)}} במקרה שבו ההתקהלות נמצאת מתחת לקומת הכניסה הקובעת לבניין: הקומה שנמצאת בה ההתקהלות, כל קומה המקשרת אותה לקומת הכניסה הקובעת לבניין, וקומת הכניסה הקובעת לבניין.
{{ח:תת|(5)}} בבניין המשמש להתקהלות או בבנין שחלק ממנו משמש להתקהלות יתקיימו גם הדרישות לגילוי ולכיבוי אש המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ד|בפרק ד׳}}.
סימן ה׳: דלתות (התקהלות)

3.9.5.1כלליתיקונים: תשס״ח־5

בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן א׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן א|בסימן א׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ה|בסימן זה}}.

3.9.5.2דלתות או סורגים בהזזה אופקית או אנכיתתיקונים: תשס״ח־5

במקומות המשמשים להתקהלות, בכניסות או ביציאות הראשיות המשרתות את חלק הבניין שנועד להתקהלות, אפשר להשתמש בדלתות או בסורגים בהזזה אופקית או אנכית, בתנאי שיעמדו בדרישות פרט 3.2.1.6(ב).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקומות המשמשים להתקהלות, בכניסות או ביציאות הראשיות המשרתות את חלק הבניין שנועד להתקהלות, אפשר להשתמש בדלתות או בסורגים בהזזה אופקית או אנכית, בתנאי שיעמדו בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.6|פרט 3.2.1.6(ב)}}.

3.9.5.3מנגנוני בהלה ופרזול דלתותתיקונים: תשס״ח־5

בכל דלת הנדרשת בדרך מוצא, מחדר או מחלק מבניין שתפוסתו 100 איש או יותר, מותר להתקין מנגנון טריקה (לשונית) או נעילה, בתנאי שיהיה ניתן לפותחה על ידי ידית בהלה כנדרש בפרט 3.2.1.21.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל דלת הנדרשת בדרך מוצא, מחדר או מחלק מבניין שתפוסתו 100 איש או יותר, מותר להתקין מנגנון טריקה (לשונית) או נעילה, בתנאי שיהיה ניתן לפותחה על ידי ידית בהלה כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.21|בפרט 3.2.1.21}}.

3.9.5.4דלתות מעוכבות יציאהתיקונים: תשס״ח־5

בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, אין להתקין בדרכי מוצא דלתות מעוכבות יציאה כאמור בפרט 3.2.1.19.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, אין להתקין בדרכי מוצא דלתות מעוכבות יציאה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.19|בפרט 3.2.1.19}}.

3.9.5.5דלתות מבוקרות כניסהתיקונים: תשס״ח־5

בדרכי מוצא בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, שהותקנה בהן דלת מבוקרת כניסה שמתקיימים בה דרישות פרט 3.2.1.20, תהיה אפשרות לפותחה ליציאה, בלא צורך במפתח או באמצעי בקרה אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדרכי מוצא בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, שהותקנה בהן דלת מבוקרת כניסה שמתקיימים בה דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.20|פרט 3.2.1.20}}, תהיה אפשרות לפותחה ליציאה, בלא צורך במפתח או באמצעי בקרה אחר.

3.9.5.6דלתות מסתובבותתיקונים: תשס״ח־5

אפשר להתקין בדרכי מוצא דלתות מסתובבות, בתנאי שיתקיימו בהן הדרישות שבפרט 3.2.1.24.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אפשר להתקין בדרכי מוצא דלתות מסתובבות, בתנאי שיתקיימו בהן הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.24|שבפרט 3.2.1.24}}.

3.9.5.7מעצורתיקונים: תשס״ח־5

בדרכי מוצא, בכל סוג של התקהלות, מותר להתקין מעצור שיתקיימו בו דרישות פרט 3.2.1.25.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדרכי מוצא, בכל סוג של התקהלות, מותר להתקין מעצור שיתקיימו בו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.25|פרט 3.2.1.25}}.
סימן ו׳: מדרגות (התקהלות)

3.9.6.1מדרגותתיקונים: תשס״ח־5

במדרגות יתקיימו הדרישות שבסימן ב׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במדרגות יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ב|שבסימן ב׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ו|בסימן זה}}.

3.9.6.2כמות מדרגות במהלךתיקונים: תשס״ח־5

(א)פרט 3.2.2.6(א) יחול לגבי מהלכי מדרגות במוצא בטוח ובפרוזדור בלבד.
(ב)פרט 3.2.2.6(א) לא יחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל או בטריבונה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.6|פרט 3.2.2.6(א)}} יחול לגבי מהלכי מדרגות במוצא בטוח ובפרוזדור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.6|פרט 3.2.2.6(א)}} לא יחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל או בטריבונה.

3.9.6.3משטח ההליכהתיקונים: תשס״ח־5

בדרכי מוצא מכבש טכני, מגלריית שירות לתאורה או לציוד אחר או במשטחי הליכה המשרתים צוגים וציוד אחר לבמה, מותר להשתמש בשלחי מדרגות ובמשטחים אופקיים (”פודסטים“) העשויים מתכת מחוררת או סורגי מתכת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדרכי מוצא מכבש טכני, מגלריית שירות לתאורה או לציוד אחר או במשטחי הליכה המשרתים צוגים וציוד אחר לבמה, מותר להשתמש בשלחי מדרגות ובמשטחים אופקיים (”פודסטים“) העשויים מתכת מחוררת או סורגי מתכת.

3.9.6.4מדרגות לולייניותתיקונים: תשס״ח־5

בדרכי מוצא מגלריה טכנית, מותר להשתמש במדרגות לולייניות שמתקיימות בהן הדרישות שבפרט 3.2.2.21.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדרכי מוצא מגלריה טכנית, מותר להשתמש במדרגות לולייניות שמתקיימות בהן הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.21|שבפרט 3.2.2.21}}.

3.9.6.5מדרגות שלח מתחלףתיקונים: תשס״ח־5

אין להשתמש במדרגות עם שלח מתחלף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין להשתמש במדרגות עם שלח מתחלף.

3.9.6.6מדרגות ביציע נייד או מתקפלתיקונים: תשס״ח־5

לגבי מדרגות המשרתות יציע נייד או מתקפל לא תחול הדרישה שבפרט 3.2.2.8.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי מדרגות המשרתות יציע נייד או מתקפל לא תחול הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.8|שבפרט 3.2.2.8}}.

3.9.6.7מדרגות אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבתתיקונים: תשס״ח־5

לגבי מדרגות המובילות מן האולם אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת יחולו גם הדרישות המפורטות שבסימן ל״ח.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי מדרגות המובילות מן האולם אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת יחולו גם הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לח|שבסימן ל״ח}}.
סימן ז׳: חדר מדרגות מוגן (התקהלות)

3.9.7.1חדר מדרגות מוגןתיקונים: תשס״ח־5

בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ג׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ג|שבסימן ג׳ לפרק ב׳}}.
סימן ח׳: חדר מדרגות חיצוני (התקהלות)

3.9.8.1מדרגות חיצוניותתיקונים: תשס״ח־5

במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות שבסימן ד׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ד|שבסימן ד׳ לפרק ב׳}}.
סימן ט׳: מוצא אופקי (התקהלות)

3.9.9.1מוצא אופקיתיקונים: תשס״ח־5

במוצא אופקי יתקיימו הדרישות שבסימן ה׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במוצא אופקי יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ה|שבסימן ה׳ לפרק ב׳}}.
סימן י׳: פרוזדור מוגן (התקהלות)

3.9.10.1פרוזדור מוגןתיקונים: תשס״ח־5

בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ו׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ו|שבסימן ו׳ לפרק ב׳}}.
סימן י״א: פרוזדור פתוח מוגן (התקהלות)

3.9.11.1פרוזדור פתוח מוגןתיקונים: תשס״ח־5

בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ז׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ז|שבסימן ז׳ לפרק ב׳}}.
סימן י״ב: גג מוגן (התקהלות)

3.9.12.1גג מוגןתיקונים: תשס״ח־5

בגג מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ח׳ לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בגג מוגן יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ח|שבסימן ח׳ לפרק ב׳}}.
סימן י״ג: יציאה (התקהלות)

3.9.13.1יציאהתיקונים: תשס״ח־5

ביציאה יתקיימו הדרישות שבסימן ט׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביציאה יתקיימו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן ט|שבסימן ט׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יג|בסימן זה}}.

3.9.13.2מפלס יציאה מן הבניןתיקונים: תשס״ח־5

מפלס היציאה מן הבניין יהיה מפלס הכניסה הראשית לבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפלס היציאה מן הבניין יהיה מפלס הכניסה הראשית לבניין.

3.9.13.3רחבת כניסהתיקונים: תשס״ח־5

אם כניסה ראשית לבניין או לחלק מבניין המשמש להתקהלות היא דרך רחבת כניסה חיצונית, ורחבת הכניסה מוגבהת או מונמכת ממפלס הקרקע, אפשר שמפלס רחבת הכניסה ייחשב מפלס קומת הכניסה לצורך קביעת המיקום הקומתי של ההתקהלות כמפורט בטבלה 3.9.4.6, ובלבד שברחבת הכניסה יתקיימו תנאים אלה:
(1)רוחב רחבת הכניסה, הנמדד במקביל לחזית הבניין, יהיה כרוחב הכולל של פתחי היציאה המובילים אליה, אך לא קטן מ־1.5 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א׳);
(2)עומק רחבת הכניסה הנמדד בניצב לחזית הבניין לא יהיה קטן מהרוחב הכולל של כל היציאות הנדרשות הנפתחות אל רחבת הכניסה ולא פחות מ־3 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א׳);
(3)מדרגות חוץ הנדרשות כחלק מדרך מוצא והמובילות מרחבת הכניסה אל מפלס הקרקע יוגנו מפני אש כנדרש בפרט 3.2.4.3 (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ב׳), או שיהיו מרוחקות מן הבניין ב־3 מטרים לפחות (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ג׳).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם כניסה ראשית לבניין או לחלק מבניין המשמש להתקהלות היא דרך רחבת כניסה חיצונית, ורחבת הכניסה מוגבהת או מונמכת ממפלס הקרקע, אפשר שמפלס רחבת הכניסה ייחשב מפלס קומת הכניסה לצורך קביעת המיקום הקומתי של ההתקהלות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.4.6|בטבלה 3.9.4.6}}, ובלבד שברחבת הכניסה יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחב רחבת הכניסה, הנמדד במקביל לחזית הבניין, יהיה כרוחב הכולל של פתחי היציאה המובילים אליה, אך לא קטן מ־1.5 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א׳);
{{ח:תת|(2)}} עומק רחבת הכניסה הנמדד בניצב לחזית הבניין לא יהיה קטן מהרוחב הכולל של כל היציאות הנדרשות הנפתחות אל רחבת הכניסה ולא פחות מ־3 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.3-a.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.3 א׳}}
{{ח:תת|(3)}} מדרגות חוץ הנדרשות כחלק מדרך מוצא והמובילות מרחבת הכניסה אל מפלס הקרקע יוגנו מפני אש כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.4.3|בפרט 3.2.4.3}} (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ב׳), או שיהיו מרוחקות מן הבניין ב־3 מטרים לפחות (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ג׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.3-b.jpg|378px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.3 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.3-c.jpg|343px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.3 ג׳}}

3.9.13.4כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשיתתיקונים: תשס״ח־5

(א)לכל בנין המשמש כולו או חלקו להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה א׳), שתשמש גם יציאה ראשית מן הבנין ותמוקם במפלס הכניסה הקובעת לבניין (להלן – יציאה א׳) (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א׳).
(ב)לכל חלק מבנין המשמש להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה ב׳), שתשמש גם יציאה ראשית מחלק הבנין המשמש להתקהלות (להלן – יציאה ב׳) (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א׳).
(ג)רוחבה של יציאה ב׳ יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין. אולם בעבור תפוסה של הופעה חיה בבר או באולם ריקודים וכו׳ רוחבה של יציאה ב׳ יספיק בעבור שני שלישים לפחות מהתפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין.
(ד)במקום שבו יציאה ב׳ מובילה אל יציאה א׳ בלבד, גם רוחבה של יציאה א׳ יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות.
(ה)אם יציאה א׳ משמשת מספר מפלסים המיועדים להתקהלות, יהיה רחבה מספיק בעבור מחצית תפוסת ההתקהלות הכוללת בכל אחד מהמפלסים שהיא משרתת אותם.
(ו)במפלס יציאה ב׳ יתקיימו אחד מן התנאים האלה:
(1)הוא יהיה במפלס הכניסה הקובעת של הבניין;
(2)הוא יחובר לחדר מדרגות או לכבש המוליכים אל מפלס כניסה א׳;
(3)יציאה ב׳ תהווה חלק מגישה למוצא בטוח המוליכה אל מוצא בטוח המסתיים ישירות אל מחוץ לבנין ומשם לרחוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לכל בנין המשמש כולו או חלקו להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה א׳), שתשמש גם יציאה ראשית מן הבנין ותמוקם במפלס הכניסה הקובעת לבניין (להלן – יציאה א׳) (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.4-a.jpg|362px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.4 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} לכל חלק מבנין המשמש להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן – כניסה ב׳), שתשמש גם יציאה ראשית מחלק הבנין המשמש להתקהלות (להלן – יציאה ב׳) (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א׳).
{{ח:תת|(ג)}} רוחבה של יציאה ב׳ יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין. אולם בעבור תפוסה של הופעה חיה בבר או באולם ריקודים וכו׳ רוחבה של יציאה ב׳ יספיק בעבור שני שלישים לפחות מהתפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין.
{{ח:תת|(ד)}} במקום שבו יציאה ב׳ מובילה אל יציאה א׳ בלבד, גם רוחבה של יציאה א׳ יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות.
{{ח:תת|(ה)}} אם יציאה א׳ משמשת מספר מפלסים המיועדים להתקהלות, יהיה רחבה מספיק בעבור מחצית תפוסת ההתקהלות הכוללת בכל אחד מהמפלסים שהיא משרתת אותם.
{{ח:תת|(ו)}} במפלס יציאה ב׳ יתקיימו אחד מן התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יהיה במפלס הכניסה הקובעת של הבניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יחובר לחדר מדרגות או לכבש המוליכים אל מפלס כניסה א׳;
{{ח:תתת|(3)}} יציאה ב׳ תהווה חלק מגישה למוצא בטוח המוליכה אל מוצא בטוח המסתיים ישירות אל מחוץ לבנין ומשם לרחוב.

3.9.13.5יציאות נוספות מחלק בניין להתקהלותתיקונים: תשס״ח־5

מכל חלק בנין המשמש להתקהלות, נוסף על יציאה ב׳, יסופקו יציאות ברוחב כולל של 50% לפחות מן הרוחב הנדרש מאותו חלק בניין; יציאות אלו ימוקמו לפי פרט 3.2.14.1.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכל חלק בנין המשמש להתקהלות, נוסף על יציאה ב׳, יסופקו יציאות ברוחב כולל של 50% לפחות מן הרוחב הנדרש מאותו חלק בניין; יציאות אלו ימוקמו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.14.1|פרט 3.2.14.1}}.

3.9.13.6דלתות נוספות במבואה או במעבר הציבוריתיקונים: תשס״ח־5

(א)מקום שבו יציאה ב׳ היא דרך מבואה או מעבר ציבורי, וקיימות דלתות נוספות מהמבואה או מהמעבר הציבורי אל חוץ הבניין מלבד דלתות יציאה א׳, ניתן לכלול בסך הרוחב הנדרש ליציאה את רוחב הדלתות הנוספות (כמתואר בתרשים 3.9.13.6).
(ב)אפשר שהדלתות הנוספות כאמור בפרט משנה (א) לא ישמשו ככניסות לבניין.
(ג)סך הרוחבים של דלתות יציאה א׳ והדלתות הנוספות יהיה בהתאם לדרישה של מחצית לפחות מתפוסת ההתקהלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שבו יציאה ב׳ היא דרך מבואה או מעבר ציבורי, וקיימות דלתות נוספות מהמבואה או מהמעבר הציבורי אל חוץ הבניין מלבד דלתות יציאה א׳, ניתן לכלול בסך הרוחב הנדרש ליציאה את רוחב הדלתות הנוספות (כמתואר בתרשים 3.9.13.6).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.6.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.6}}
{{ח:תת|(ב)}} אפשר שהדלתות הנוספות כאמור בפרט משנה (א) לא ישמשו ככניסות לבניין.
{{ח:תת|(ג)}} סך הרוחבים של דלתות יציאה א׳ והדלתות הנוספות יהיה בהתאם לדרישה של מחצית לפחות מתפוסת ההתקהלות.

3.9.13.7יציאה ישירה למוצא בטוח או אל מחוץ לבנייןתיקונים: תשס״ח־5

(א)על אף האמור בפרט 3.9.13.4(ב) עד (ה), בחלק מבניין המשמש להתקהלות, כגון אולם קולנוע, שהכניסה אליו היא דרך מעבר ציבורי או אולם המתנה, אפשר שכניסה ב׳ לא תשמש כיציאה ב׳.
(ב)דלתות היציאה מחלק זה של הבניין ימוקמו לפי פרט 3.2.14.1, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא, לא יפחת מ־100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מחלק זה של הבניין.
(ג)ביציאות מחלק זה של הבניין יתקיים אחד לפחות מן התנאים האלה:
(1)הן יובילו ישירות אל מחוץ לבניין (כמתואר בתרשים 3.9.13.7 א׳);
(2)הן יובילו ישירות למוצא בטוח, בתנאי שהמוצא הבטוח יסתיים ביציאה ישירה אל מחוץ לבניין; היציאה מן המוצא הבטוח אל מחוץ לבניין תהיה לפי הדרישות של שני שליש לפחות מתפוסת ההתקהלות (כמתואר בתרשימים 3.9.13.7 ב׳ ו־3.9.13.7 ג׳).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.13.4|בפרט 3.9.13.4(ב) עד (ה)}}, בחלק מבניין המשמש להתקהלות, כגון אולם קולנוע, שהכניסה אליו היא דרך מעבר ציבורי או אולם המתנה, אפשר שכניסה ב׳ לא תשמש כיציאה ב׳.
{{ח:תת|(ב)}} דלתות היציאה מחלק זה של הבניין ימוקמו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.14.1|פרט 3.2.14.1}}, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא, לא יפחת מ־100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מחלק זה של הבניין.
{{ח:תת|(ג)}} ביציאות מחלק זה של הבניין יתקיים אחד לפחות מן התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן יובילו ישירות אל מחוץ לבניין (כמתואר בתרשים 3.9.13.7 א׳);
{{ח:תתת|(2)}} הן יובילו ישירות למוצא בטוח, בתנאי שהמוצא הבטוח יסתיים ביציאה ישירה אל מחוץ לבניין; היציאה מן המוצא הבטוח אל מחוץ לבניין תהיה לפי הדרישות של שני שליש לפחות מתפוסת ההתקהלות (כמתואר בתרשימים 3.9.13.7 ב׳ ו־3.9.13.7 ג׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.7-a.jpg|370px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.7 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.7-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.7 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.13.7-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.13.7 ג׳}}

3.9.13.8יציאה מבניין המשמש להתקהלות בתנועה מכוונתתיקונים: תשס״ח־5

בבניין כדוגמת מוזיאון, שבו ההתקהלות קשורה בתנועה מכוונת של אנשים, ותנועה זו הרחיקה אותם מן הכניסה הראשית, לא יחולו הדרישות בפרט 3.9.13.4 אם דרישה זו איננה תורמת ליעילות סידורי היציאה מן הבניין או מחלק הבניין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין כדוגמת מוזיאון, שבו ההתקהלות קשורה בתנועה מכוונת של אנשים, ותנועה זו הרחיקה אותם מן הכניסה הראשית, לא יחולו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.13.4|בפרט 3.9.13.4}} אם דרישה זו איננה תורמת ליעילות סידורי היציאה מן הבניין או מחלק הבניין.

3.9.13.9בניין מרובה כניסותתיקונים: תשס״ח־5

על אף האמור בפרט 3.9.13.4 בבניין המשמש להתקהלות, כגון אצטדיון או תחנת המתנה להסעה המונית, אשר אין בו כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית, ימוקמו דרכי המוצא סביב היקף הבניין, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא לא יפחת מ־100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מן הבניין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.13.4|בפרט 3.9.13.4}} בבניין המשמש להתקהלות, כגון אצטדיון או תחנת המתנה להסעה המונית, אשר אין בו כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית, ימוקמו דרכי המוצא סביב היקף הבניין, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא לא יפחת מ־100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מן הבניין.
סימן י״ד: כבש (התקהלות)

3.9.14.1כבשתיקונים: תשס״ח־5

(א)בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י׳ לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)שיפועו של כבש המשמש חלק מדרך מוצא לא נגישה לאנשים עם מוגבלות, המשרת במה, מעבר משופע ביציע או חלק שאינו מיועד לשימוש הציבור, לא יעלה על 12.5%.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן י|בסימן י׳ לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יד|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שיפועו של כבש המשמש חלק מדרך מוצא לא נגישה לאנשים עם מוגבלות, המשרת במה, מעבר משופע ביציע או חלק שאינו מיועד לשימוש הציבור, לא יעלה על 12.5%.
סימן ט״ו: אזור מחסה (התקהלות)

3.9.15.1אזור מחסהתיקונים: תשס״ח־5

באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י״א לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יא|בסימן י״א לפרק ב׳}}.
סימן ט״ז: תפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא (התקהלות)

3.9.16.1תפוסהתיקונים: תשס״ח־5

התפוסה תהיה לפי דרישות סימן י״ב לפרק ב׳, זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התפוסה תהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יב|סימן י״ב לפרק ב׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן טז|בסימן זה}}.

3.9.16.2צפייה בעמידהתיקונים: תשס״ח־5

באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לא יהיה יציע לצפיה בעמידה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לא יהיה יציע לצפיה בעמידה.

3.9.16.3סקר בטיחותתיקונים: תשס״ח־5

מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת להתקהלות גדולה מ־3,000 אנשים, או מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת לפסטיבל גדולה מ־1,000 אנשים, ייערך סקר בטיחות בהתאם לדרישות המפורטות בסימן ל״ו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת להתקהלות גדולה מ־3,000 אנשים, או מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת לפסטיבל גדולה מ־1,000 אנשים, ייערך סקר בטיחות בהתאם לדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לו|בסימן ל״ו}}.

3.9.16.4רוחב דרכי מוצאתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

(א)רוחב דרכי מוצא יהיה לפי הדרישות שבסימן י״ב לפרק ב׳, זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)לגבי התקהלות הכוללת מושבים מסודרים בשורות כדוגמת מושבים בתאטרון או מושבים ליד שולחנות שאינו מהתמ״ע יחולו הוראות סימן זה.
(ג)לגבי אזור המוגדר כמהתמ״ע, יחולו הדרישות שבסימן ל״ז.
(ד)לגבי דרך מוצא מגלריה טכנית תחול הדרישה שבפרט 3.9.38.10.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב דרכי מוצא יהיה לפי הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יב|שבסימן י״ב לפרק ב׳}}, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן טז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי התקהלות הכוללת מושבים מסודרים בשורות כדוגמת מושבים בתאטרון או מושבים ליד שולחנות שאינו מהתמ״ע יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן טז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי אזור המוגדר כמהתמ״ע, יחולו הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לז|שבסימן ל״ז}}.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי דרך מוצא מגלריה טכנית תחול הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.38.10|שבפרט 3.9.38.10}}.

3.9.16.5רוחב מרכיבי דרך מוצא המשרתים אזור ישיבהתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

(א)הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך המוצא, המשרתים אזור ישיבה בשורות או במושבים ליד שולחנות, יהיה בהתאם לטבלה 3.9.16.5 שלהלן:
>
(ב)אופן חישוב הרוחב:
(1)מדרגה שרומה אינו גדול מ־17.8 ס״מ: A = 1;
(2)מדרגה שרומה גדול מ־17.8 ס״מ, רוחב המדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
A = 1 + (רום המדרגה‎ − ‏17.8 ס״מ)12.5
(3)מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס״מ (מדוד אופקית): B = 1;
(4)מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ־75 ס״מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבו ב־25% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
(5)כבש בשיפוע עד 10%: C = 1;
(6)כבש ששיפועו גדול מ־10%, יוגדל רוחבו ב־10% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם C = 1.10.
(ג)פרטי משנה (א) ו־(ב) חלים על –
(1)מדרגות וכבשים בתחום אולם האירועים או המושבים;
(2)דלתות או פתחי היציאה מן האולם; חישוב רוחב מדרגות וכבשים מחוץ לתחומים אלה יבוצע לפי פרק ב׳.
(ד)רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה לפי דרישות סימן י״ט.
(ה)רוחב המעבר המשרת שורות מושבים יהיה גם לפי דרישות סימן כ׳.
(ו)רוחב הגישה למעבר של ישיבה ליד שולחנות יהיה לפי דרישות סימן כ״ב.
(ז)רוחב המעבר המשרת אזור ישיבה ליד שולחנות יהיה גם לפי דרישות סימן כ״ג.
סוג שלד הבנייןהערות החלות על טבלה זומתחת לקומת הכניסהקומת הכניסהמספר הקומות מעל קומת הכניסה הקובעת לבניין
1234 או יותר
I-442 I-332 III-2221, 2, 3, 5 1, 2, 3, 5 1, 2, 3, 5כל התקהלות תחול הערה 4כל התקהלותכל התקהלותכל התקהלותכל התקהלותכל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4.
II-1111, 2, 3, 5כל התקהלות תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסהכל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש ותחול הערה 4אסור
III-211 IV-2HH V-1112, 5 5 5כל התקהלות תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסהכל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־300 תחול הערה 4התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש ותחול הערה 4אסור
III-0005התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסהכל התקהלות אם התפוסה גדולה מ־1,000 תחול הערה 4התקהלות ובתנאי שהתפוסה היא עד 300 איש תחול הערה 4אסוראסוראסור
III-200 V-0005 5התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסההתקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4התקהלות לתפוסה עד 300 איש תחול הערה 4אסוראסוראסור
↺ פנימיות: 5▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך המוצא, המשרתים אזור ישיבה בשורות או במושבים ליד שולחנות, יהיה בהתאם לטבלה 3.9.16.5 שלהלן:
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.16.5 – מקדמי רוחב'''}}
{{ח:תת}} <table style="tabe-layout: fixed; width: 400px;">
<tr><th colspan="2">הרוחב נטו (ס״מ) בעבור כל מושב משורת</th></tr>
<tr><th>מדרגות</th><th>מעבר, כבש, פתח או דלת</th></tr>
<tr style="text-align: center; direction: ltr;"><td>0.8 × A × B</td><td>0.5 × C</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} אופן חישוב הרוחב:
{{ח:תתת|(1)}} מדרגה שרומה אינו גדול מ־17.8 ס״מ: A = 1;
{{ח:תתת|(2)}} מדרגה שרומה גדול מ־17.8 ס״מ, רוחב המדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
{{ח:תתת}} <span class="texhtml" dir="ltr">A = 1 + <span class="sfrac nowrap" style="display:inline-block; vertical-align:-0.5em; text-align:center;"><span style="display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em;">(רום המדרגה‎ − ‏17.8 ס״מ)</span><span style="display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em; border-top:1px solid;">12.5</span></span></span>
{{ח:תתת|(3)}} מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס״מ (מדוד אופקית): B = 1;
{{ח:תתת|(4)}} מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ־75 ס״מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבו ב־25% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
{{ח:תתת|(5)}} כבש בשיפוע עד 10%: C = 1;
{{ח:תתת|(6)}} כבש ששיפועו גדול מ־10%, יוגדל רוחבו ב־10% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם C = 1.10.
{{ח:תת|(ג)}} פרטי משנה (א) ו־(ב) חלים על –
{{ח:תתת|(1)}} מדרגות וכבשים בתחום אולם האירועים או המושבים;
{{ח:תתת|(2)}} דלתות או פתחי היציאה מן האולם; חישוב רוחב מדרגות וכבשים מחוץ לתחומים אלה יבוצע לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב|פרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יט|סימן י״ט}}.
{{ח:תת|(ה)}} רוחב המעבר המשרת שורות מושבים יהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כ|סימן כ׳}}.
{{ח:תת|(ו)}} רוחב הגישה למעבר של ישיבה ליד שולחנות יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כב|סימן כ״ב}}.
{{ח:תת|(ז)}} רוחב המעבר המשרת אזור ישיבה ליד שולחנות יהיה גם לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כג|סימן כ״ג}}.

3.9.16.6רוחב מעבר ושטח משורתתיקונים: תשס״ח־5

רוחב מעבר המשמש חלק מדרך מוצא יהיה לפי דרישות התפוסה המתקבלות מהשטח המשורת על ידו (Catchment Area); אם קיימות כמה גישות למעבר או מספר מעברים מתלכדים, המעבר המלכד יהיה לפי דרישות התפוסה של כל השטחים המשורתים (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רוחב מעבר המשמש חלק מדרך מוצא יהיה לפי דרישות התפוסה המתקבלות מהשטח המשורת על ידו (Catchment Area); אם קיימות כמה גישות למעבר או מספר מעברים מתלכדים, המעבר המלכד יהיה לפי דרישות התפוסה של כל השטחים המשורתים (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.16.6.jpg|377px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.16.6}}

3.9.16.7רוחב אחיד למעברתיקונים: תשס״ח־5

מעבר שיכול לאפשר מילוט בשני כיוונים, רוחבו הנדרש יהיה אחיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעבר שיכול לאפשר מילוט בשני כיוונים, רוחבו הנדרש יהיה אחיד.

3.9.16.8רוחב פרוזדורתיקונים: תשס״ח־5

רוחב הפרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח יהיה לפי פרט 3.2.12.5 בפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רוחב הפרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח יהיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.5|פרט 3.2.12.5 בפרק ב׳}}.
סימן י״ז: מספר דרכי מוצא מבניין (התקהלות)

3.9.17.1מספר דרכי מוצא מבנייןתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

(א)מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י״ג לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)הדרישות שבסימן י״ג לפרק ב׳ לא יחולו לגבי אזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, כמפורט בפרט 3.9.17.2.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יג|סימן י״ג לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יג|שבסימן י״ג לפרק ב׳}} לא יחולו לגבי אזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.17.2|בפרט 3.9.17.2}}.

3.9.17.2אזור מגודר מחוץ לבנייןתיקונים: תשס״ח־5

באזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, יהיו שתי דרכי מוצא לפחות, נפרדות ומרוחקות זו מזו בשיעור של לפחות שליש אורך האלכסון של האזור המגודר; בעבור תפוסה גדולה מ־6,000 אנשים יהיו 3 דרכי מוצא לפחות; בעבור תפוסה גדולה מ־9,000 אנשים יהיו 4 דרכי מוצא לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, יהיו שתי דרכי מוצא לפחות, נפרדות ומרוחקות זו מזו בשיעור של לפחות שליש אורך האלכסון של האזור המגודר; בעבור תפוסה גדולה מ־6,000 אנשים יהיו 3 דרכי מוצא לפחות; בעבור תפוסה גדולה מ־9,000 אנשים יהיו 4 דרכי מוצא לפחות.

3.9.17.3מרפסת או גלריהתיקונים: תשס״ח־5

(א)במרפסת או בגלריה במקום להתקהלות שתפוסתן קטנה מ־50 אנשים, תהיה דרך מוצא אחת לפחות; אפשר שדרך מוצא זו תעבור דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרך המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט״ו לפרק ב׳.
(ב)במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 50 אנשים אך אינה עולה על – 100 אנשים, יהיו לא פחות מ־2 דרכי מוצא נפרדות; אפשר ששתי דרכי מוצא אלה יעברו דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט״ו לפרק ב׳.
(ג)במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 100 אנשים יתקיימו דרישות אלה:
(1)מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י״ג לפרק ב׳;
(2)בעבור חלק מהתפוסה שאינו עולה על 100 אנשים אפשר להתקין דרכי מוצא כמפורט בפרט משנה (ב);
(3)בעבור יתרת התפוסה, אשר איננה כלולה בפסקה (2) תותקן דרך מוצא נפרדת שלא תעבור דרך המפלס העיקרי של ההתקהלות;
(4)בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במרפסת או בגלריה במקום להתקהלות שתפוסתן קטנה מ־50 אנשים, תהיה דרך מוצא אחת לפחות; אפשר שדרך מוצא זו תעבור דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרך המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו לפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 50 אנשים אך אינה עולה על – 100 אנשים, יהיו לא פחות מ־2 דרכי מוצא נפרדות; אפשר ששתי דרכי מוצא אלה יעברו דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טו|בסימן ט״ו לפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 100 אנשים יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יג|סימן י״ג לפרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} בעבור חלק מהתפוסה שאינו עולה על 100 אנשים אפשר להתקין דרכי מוצא כמפורט בפרט משנה (ב);
{{ח:תתת|(3)}} בעבור יתרת התפוסה, אשר איננה כלולה בפסקה (2) תותקן דרך מוצא נפרדת שלא תעבור דרך המפלס העיקרי של ההתקהלות;
{{ח:תתת|(4)}} בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף.

3.9.17.4גלריה טכניתתיקונים: תשס״ח־5

מגלריה טכנית, אפשר שתהיה דרך מוצא אחת בלבד, בתנאי שתהיה דרך מילוט נוספת לרצפה או לגג; דרך מילוט זו יכולה להיות באמצעות סולם, מדרגות לולייניות או מדרגות שלח מתחלף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגלריה טכנית, אפשר שתהיה דרך מוצא אחת בלבד, בתנאי שתהיה דרך מילוט נוספת לרצפה או לגג; דרך מילוט זו יכולה להיות באמצעות סולם, מדרגות לולייניות או מדרגות שלח מתחלף.
סימן י״ח: מיקום דרכי מוצא (התקהלות)

3.9.18.1מיקום דרכי מוצאתיקונים: תשס״ח־5

מיקום דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י״ד לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיקום דרכי המוצא יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יד|סימן י״ד לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יח|בסימן זה}}.

3.9.18.2דרך מוצא מן הזירה או מרצפת אודיטוריוםתיקונים: תשס״ח־5

אם מתקינים על הזירה או על רצפת האודיטוריום מושבי קהל נוספים על אלו שביציעים, תיקבע דרך מוצא, בעבור 50% לפחות מן הצופים שבמושבים אלה, הנפרדת מדרכי המוצא של המושבים הקבועים שביציע (כמתואר בתרשים 3.9.18.2).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם מתקינים על הזירה או על רצפת האודיטוריום מושבי קהל נוספים על אלו שביציעים, תיקבע דרך מוצא, בעבור 50% לפחות מן הצופים שבמושבים אלה, הנפרדת מדרכי המוצא של המושבים הקבועים שביציע (כמתואר בתרשים 3.9.18.2).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.18.2.jpg|400px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.18.2}}

3.9.18.3שימוש פסטיבל בתוך בניןתיקונים: תשס״ח־5

בתוך בניין מותר שימוש לפסטיבל, בתנאי שתפוסתו לא תעלה על 1,000 אנשים אלא אם כן אושר סקר בטיחות כמפורט בסימן ל״ו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתוך בניין מותר שימוש לפסטיבל, בתנאי שתפוסתו לא תעלה על 1,000 אנשים אלא אם כן אושר סקר בטיחות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לו|בסימן ל״ו}}.
סימן י״ט: גישה למעבר בין שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)

3.9.19.1אופן מדידת רוחב הגישה למעבר בין שורות המושביםתיקונים: תשס״ח־5

רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יימדד בין אנך המשוך לקצה קדמי של המושב כשהוא במצב מקופל או ממשענת היד במושב, לפי הבולט שביניהם ובין אנך המשוך לקצה האחורי של המשענת בשורה שלפניה (כמתואר בתרשים 3.9.19.1).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יימדד בין אנך המשוך לקצה קדמי של המושב כשהוא במצב מקופל או ממשענת היד במושב, לפי הבולט שביניהם ובין אנך המשוך לקצה האחורי של המשענת בשורה שלפניה (כמתואר בתרשים 3.9.19.1).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.19.1.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.19.1}}

3.9.19.2רוחב מינימלי של גישה למעבר בין שורות המושביםתיקונים: תשס״ח־5

(א)רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 סנטימטרים; הרוחב יגדל עם עליה בכמות המושבים בהתאם לנדרש בפרטי משנה (ג) ו־(ה).
(ב)לגבי מקום שבו סך כל המושבים בשורה אינו עולה על 4 מושבים, והמרחק ממרכז המושב הרחוק ביותר עד למעבר אינו עולה על 1.8 מטרים, לא יחולו דרישות פרט משנה (א).
(ג)שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים כמתואר בתרשים 3.9.19.2, לא תכיל יותר מ־100 מושבים; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 סנטימטרים בעבור 25 מושבים; רוחב זה יגדל ב־0.8 סנטימטר לכל מושב מעבר ל־25 מושבים; אין חובה שהרוחב יעלה על 56 סנטימטר.
(ד)פרט משנה (ג) לא יחול לגבי מהתמ״ע, ויחולו עליו דרישות פרט 3.9.37.3.
(ה)על אף האמור בפרט 3.9.24.2(א)(2), אורך הגישה למעבר מכל מושב, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר או פתח בקצה אחד בלבד, לא יעלה על 9 מטרים; הרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה 40 סנטימטרים; לרוחב זה יתווסף 1.5 סנטימטר לכל מושב, מעבר ל־13 מושבים.
(ו)פרט משנה (ה) לא יחול לגבי מהתמ״ע, ויחולו עליו דרישות פרטים 3.9.37.4 ו־3.9.37.5.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 סנטימטרים; הרוחב יגדל עם עליה בכמות המושבים בהתאם לנדרש בפרטי משנה (ג) ו־(ה).
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מקום שבו סך כל המושבים בשורה אינו עולה על 4 מושבים, והמרחק ממרכז המושב הרחוק ביותר עד למעבר אינו עולה על 1.8 מטרים, לא יחולו דרישות פרט משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים כמתואר בתרשים 3.9.19.2, לא תכיל יותר מ־100 מושבים; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 סנטימטרים בעבור 25 מושבים; רוחב זה יגדל ב־0.8 סנטימטר לכל מושב מעבר ל־25 מושבים; אין חובה שהרוחב יעלה על 56 סנטימטר.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.19.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.19.2}}
{{ח:תת|(ד)}} פרט משנה (ג) לא יחול לגבי מהתמ״ע, ויחולו עליו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.37.3|פרט 3.9.37.3}}.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.24.2|בפרט 3.9.24.2(א)(2)}}, אורך הגישה למעבר מכל מושב, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר או פתח בקצה אחד בלבד, לא יעלה על 9 מטרים; הרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה 40 סנטימטרים; לרוחב זה יתווסף 1.5 סנטימטר לכל מושב, מעבר ל־13 מושבים.
{{ח:תת|(ו)}} פרט משנה (ה) לא יחול לגבי מהתמ״ע, ויחולו עליו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.37.4|פרטים 3.9.37.4}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.37.5|ו־3.9.37.5}}.

3.9.19.3כיסאות עם משטח כתיבהתיקונים: תשס״ח־5

(א)מקום שמותקנים בו כיסאות עם משטח כתיבה, רוחב הגישה למעבר יהיה כנדרש בסימן זה ויימדד בין קצה משטח הכתיבה במצב פתוח לאנך שבגב המושב שלפנים (כמתואר בתרשים 3.9.19.3); ואולם אם משטח הכתיבה חוזר באופן עצמאי למצב ”מאוחסן“ לאחר שקמים מן המושב, מידת הרוחב תהיה בהתאם לפרט 3.9.19.1.
(ב)כיסאות המצוידים במשטח כתיבה אינם נחשבים ישיבה ליד שולחנות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שמותקנים בו כיסאות עם משטח כתיבה, רוחב הגישה למעבר יהיה כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן יט|בסימן זה}} ויימדד בין קצה משטח הכתיבה במצב פתוח לאנך שבגב המושב שלפנים (כמתואר בתרשים 3.9.19.3); ואולם אם משטח הכתיבה חוזר באופן עצמאי למצב ”מאוחסן“ לאחר שקמים מן המושב, מידת הרוחב תהיה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.19.1|לפרט 3.9.19.1}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.19.3.jpg|376px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.19.3}}
{{ח:תת|(ב)}} כיסאות המצוידים במשטח כתיבה אינם נחשבים ישיבה ליד שולחנות.

3.9.19.4מפלס ההליכהתיקונים: תשס״ח־5

לגבי מפלס ההליכה בין שורות המושבים לא יחול פרט 3.1.2.8(ב).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי מפלס ההליכה בין שורות המושבים לא יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.1.2.8|פרט 3.1.2.8(ב)}}.
סימן כ׳: מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)

3.9.20.1מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנותתיקונים: תשס״ח־5

במעבר המשרת אזור ישיבה של שורות מושבים שאינם ליד שולחנות יתקיימו דרישות סימן זה ודרישות התפוסה של השטח המשורת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במעבר המשרת אזור ישיבה של שורות מושבים שאינם ליד שולחנות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כ|סימן זה}} ודרישות התפוסה של השטח המשורת.

3.9.20.2מעבר בלא מוצא המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנותתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

אורך מעבר בלא מוצא לא יעלה על 6 מטרים; ואולם הגבלת האורך לא תחול על מעבר בלא מוצא בתנאי שהמושבים שהוא משרת אינם רחוקים ביותר מ־24 מושבים ממעבר אחר, ורוחב הגישה למעבר בין השורות הוא לא פחות מ־40 סנטימטרים, בתוספת רוחב של 1.5 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב העשרים בשורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אורך מעבר בלא מוצא לא יעלה על 6 מטרים; ואולם הגבלת האורך לא תחול על מעבר בלא מוצא בתנאי שהמושבים שהוא משרת אינם רחוקים ביותר מ־24 מושבים ממעבר אחר, ורוחב הגישה למעבר בין השורות הוא לא פחות מ־40 סנטימטרים, בתוספת רוחב של 1.5 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב העשרים בשורה.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.2}}

3.9.20.3רוחב מינימלי של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנותתיקונים: תשס״ח־5

הרוחב המינימלי של מעבר מדורג, משופע או אופקי, יהיה לפי הדרישות של תפוסת המילוט המצוינות בהתאם לשימוש בטבלה 3.9.16.5 או 3.9.37.1 א׳ או 3.9.37.1 ב׳, אך הוא לא יפחת מהמצוין להלן:
(1)מעבר מדורג המשרת שורות משני צדדים (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 א׳) – 122 סנטימטרים;
(2)מעבר מדורג המשרת עד 50 מושבים בכל שורות המושבים המשורתות על ידו (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ב׳ ו־3.9.20.3 ג׳) – 90 סנטימטרים;
(3)מרחק בין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר המדורג מחולק לשניים על ידי מאחז היד או המעקה (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ד׳ ו־3.9.20.3 ה׳) – 58 סנטימטרים;
(4)מעבר אופקי או משופע, המשרת שורות מושבים משני צדדים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ו׳, 3.9.20.3 ז׳, 3.9.20.3 ח׳ ו־3.9.20.3 ט׳) – 107 סנטימטרים;
(5)מעבר אופקי או משופע המשרת עד 50 אנשים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י׳ ו־3.9.20.3 י״א) – 90 סנטימטרים;
(6)מעבר מדורג המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ב) – 90 סנטימטרים;
(7)מרחק שבין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר אינו משרת יותר מ־5 שורות בצד אחד – 58 ס״מ (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ג); הגבלת מרווח זו חלה גם על כל צדדיו של הפתח ביציע (הוומיטוריום) כאשר מתאפשרת כניסה לשורת המושבים סמוך לפתח (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ד, 3.9.20.3 ט״ו ו־3.9.20.3 ט״ז);
(8)מעבר אופקי או משופע המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י״ז ו־3.9.20.3 י״ח) – 90 סנטימטרים;
(9)מעבר אופקי בחזית שורת מושבים, הנמדד בין המעקה לבין קצה המושב במצב לא מקופל, (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ט) – 50 סנטימטרים;
(10)רוחב מעבר אופקי או משופע המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות יהיה לפי דרישות פרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרוחב המינימלי של מעבר מדורג, משופע או אופקי, יהיה לפי הדרישות של תפוסת המילוט המצוינות בהתאם לשימוש בטבלה 3.9.16.5 או 3.9.37.1 א׳ או 3.9.37.1 ב׳, אך הוא לא יפחת מהמצוין להלן:
{{ח:תת|(1)}} מעבר מדורג המשרת שורות משני צדדים (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 א׳) – 122 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} מעבר מדורג המשרת עד 50 מושבים בכל שורות המושבים המשורתות על ידו (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ב׳ ו־3.9.20.3 ג׳) – 90 סנטימטרים;
{{ח:תת|(3)}} מרחק בין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר המדורג מחולק לשניים על ידי מאחז היד או המעקה (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ד׳ ו־3.9.20.3 ה׳) – 58 סנטימטרים;
{{ח:תת|(4)}} מעבר אופקי או משופע, המשרת שורות מושבים משני צדדים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ו׳, 3.9.20.3 ז׳, 3.9.20.3 ח׳ ו־3.9.20.3 ט׳) – 107 סנטימטרים;
{{ח:תת|(5)}} מעבר אופקי או משופע המשרת עד 50 אנשים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י׳ ו־3.9.20.3 י״א) – 90 סנטימטרים;
{{ח:תת|(6)}} מעבר מדורג המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ב) – 90 סנטימטרים;
{{ח:תת|(7)}} מרחק שבין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר אינו משרת יותר מ־5 שורות בצד אחד – 58 ס״מ (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ג); הגבלת מרווח זו חלה גם על כל צדדיו של הפתח ביציע (הוומיטוריום) כאשר מתאפשרת כניסה לשורת המושבים סמוך לפתח (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ד, 3.9.20.3 ט״ו ו־3.9.20.3 ט״ז);
{{ח:תת|(8)}} מעבר אופקי או משופע המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י״ז ו־3.9.20.3 י״ח) – 90 סנטימטרים;
{{ח:תת|(9)}} מעבר אופקי בחזית שורת מושבים, הנמדד בין המעקה לבין קצה המושב במצב לא מקופל, (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י״ט) – 50 סנטימטרים;
{{ח:תת|(10)}} רוחב מעבר אופקי או משופע המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב|פרק ב׳}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-b.jpg|362px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-c.jpg|462px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ג׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-d.jpg|372px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ד׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-e.jpg|374px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ה׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-f.jpg|344px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ו׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-g.jpg|356px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ז׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-h.jpg|353px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ח׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-i.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ט׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-j.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-k.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״א}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-l.jpg|325px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ב}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-m.jpg|358px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ג}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-n.jpg|368px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ד}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-o.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ט״ו}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-p.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 ט״ז}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-q.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ז}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-r.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ח}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.20.3-s.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.20.3 י״ט}}

3.9.20.4אופן מדידת רוחב של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנותתיקונים: תשס״ח־5

רוחב של מעבר מדורג, משופע או אופקי יימדד עד לרכיב הקצה כגון: צד מדרגה, קצה מושב כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 א׳ עד 3.9.20.3 י״ז; המדידה תהיה אופקית מן ההיטל האנכי של הרכיב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רוחב של מעבר מדורג, משופע או אופקי יימדד עד לרכיב הקצה כגון: צד מדרגה, קצה מושב כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 א׳ עד 3.9.20.3 י״ז; המדידה תהיה אופקית מן ההיטל האנכי של הרכיב.

3.9.20.5בליטת מאחז ידתיקונים: תשס״ח־5

אפשר שמאחז יד יבלוט עד 9 סנטימטרים לתוך תחום הרוחב הנדרש של המעבר המדורג כמתואר בפרט 3.9.20.3.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אפשר שמאחז יד יבלוט עד 9 סנטימטרים לתוך תחום הרוחב הנדרש של המעבר המדורג כמתואר {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.20.3|בפרט 3.9.20.3}}.

3.9.20.6שיפוע מעבר לאנשים עם מוגבלויותתיקונים: תשס״ח־5

(א)שיפוע מעבר המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות או אל מקומות ישיבה הניתנים לפירוק לצורך הכלת כיסא גלגלים, יהיה לפי דרישות פרק ב׳.
(ב)מעבר ביציע הקהל ששיפועו אינו עולה על 12.5% ייבנה ככבש; מעבר ביציע הקהל ששיפועו עולה על 12.5% ייבנה באמצעות מדרגות.
(ג)על אף האמור בפרט משנה (ב), במערכת מושבים מתקפלים או משוחלים (טלסקופיים), אפשר שהמעבר יהיה בנוי ממדרגות לכל שיפוע של היציע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שיפוע מעבר המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות או אל מקומות ישיבה הניתנים לפירוק לצורך הכלת כיסא גלגלים, יהיה לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב|פרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} מעבר ביציע הקהל ששיפועו אינו עולה על 12.5% ייבנה ככבש; מעבר ביציע הקהל ששיפועו עולה על 12.5% ייבנה באמצעות מדרגות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרט משנה (ב), במערכת מושבים מתקפלים או משוחלים (טלסקופיים), אפשר שהמעבר יהיה בנוי ממדרגות לכל שיפוע של היציע.

3.9.20.7מספר המדרגות במעבר מדורגתיקונים: תשס״ח־5

הדרישה בפרט 3.2.2.6 למספר מדרגות במהלך אחד לא תחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדרישה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.6|בפרט 3.2.2.6}} למספר מדרגות במהלך אחד לא תחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל.

3.9.20.8השלח של מדרגה במעבר מדורגתיקונים: תשס״ח־5

בשלח מדרגה במעבר מדורג יתקיימו דרישות אלה:
(1)ההפרש בין עומק השלח של מדרגה לעומק השלח של מדרגה סמוכה יהיה אחיד; לענין פרט זה, ”אחיד“ – הפרש שאינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
(2)עומק השלח לא יקטן מ־28 סנטימטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בשלח מדרגה במעבר מדורג יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההפרש בין עומק השלח של מדרגה לעומק השלח של מדרגה סמוכה יהיה אחיד; לענין פרט זה, ”אחיד“ – הפרש שאינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
{{ח:תת|(2)}} עומק השלח לא יקטן מ־28 סנטימטרים.

3.9.20.9שילוט וסימון המדרגה במעבר מדורגתיקונים: תשס״ח־5

בכל מדרגה, קצה השלח הקרוב לאף המדרגה יסומן ברצועה בצבע בולט לעין וברור; הרצועה תהיה קלה לזיהוי הן במצב של עלייה והן במצב של ירידה; רוחב הרצועה לא יהיה קטן מ־2.5 סנטימטרים ולא יהיה גדול מ־5 סנטימטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מדרגה, קצה השלח הקרוב לאף המדרגה יסומן ברצועה בצבע בולט לעין וברור; הרצועה תהיה קלה לזיהוי הן במצב של עלייה והן במצב של ירידה; רוחב הרצועה לא יהיה קטן מ־2.5 סנטימטרים ולא יהיה גדול מ־5 סנטימטרים.

3.9.20.10רום מדרגה במעבר מדורגתיקונים: תשס״ח־5

ברום המדרגה במעבר מדורג יתקיימו תנאים אלה:
(1)רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים; ואולם רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
(2)רום המדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; ואולם מקום שבו שיפוע יציע הקהל הסמוך למעבר המדורג מחייב זווית גדולה מ־8/11 בשל אילוצי ראיה, אפשר שגובה רום המדרגה יהיה גדול מ־20 סנטימטרים אך לא יעלה על 23 סנטימטרים;
(3)רום המדרגות יהיה אחיד; לענין פרט זה, ”אחיד“ – הפרש אשר אינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
(4)על אף האמור בפסקה (3), במהלך מדרגות אחד, אפשר שגובה רום המדרגה לא יהיה אחיד עקב אילוצי ראיה של אזור הישיבה הסמוך לו; במצב זה אפשר שהפרשי הגבהים בין מדרגות סמוכות יהיה גדול מ־0.5 סנטימטר וזאת בתנאים אלה:
(א)רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים;
(ב)רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
(5)פרט 3.2.2.5 לא יחול לגבי מדרגות במעבר מדורג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ברום המדרגה במעבר מדורג יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים; ואולם רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} רום המדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; ואולם מקום שבו שיפוע יציע הקהל הסמוך למעבר המדורג מחייב זווית גדולה מ־8/11 בשל אילוצי ראיה, אפשר שגובה רום המדרגה יהיה גדול מ־20 סנטימטרים אך לא יעלה על 23 סנטימטרים;
{{ח:תת|(3)}} רום המדרגות יהיה אחיד; לענין פרט זה, ”אחיד“ – הפרש אשר אינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), במהלך מדרגות אחד, אפשר שגובה רום המדרגה לא יהיה אחיד עקב אילוצי ראיה של אזור הישיבה הסמוך לו; במצב זה אפשר שהפרשי הגבהים בין מדרגות סמוכות יהיה גדול מ־0.5 סנטימטר וזאת בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} רום המדרגה לא יפחת מ־10 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ־9 ס״מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.5|פרט 3.2.2.5}} לא יחול לגבי מדרגות במעבר מדורג.
סימן כ״א: מאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)

3.9.21.1מאחז יד במעבר מדורג או משופעתיקונים: תשס״ח־5

(א)במאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות, יתקיימו דרישות סימן זה.
(ב)במעקות ובמאחזי יד במקומות אחרים ביציע הקהל יתקיימו דרישות סימן כ״ח.
(ג)במעבר ששיפועו גדול מ־5% או במעבר מדורג יותקן מאחז יד בצד המעבר או לאורך מרכזו (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 א׳).
(ד)אם המעבר משרת אזורי ישיבה משני צדדיו, מאחז היד לא יהיה רציף; ההפסקות ברציפות מאחז היד יאפשרו כניסה לאזורי הישיבה וגם מעבר בין צדו האחד של מאחז היד לצדו השני; מאחז היד יהיה רציף לאורך של לא יותר מ־5 שורות מושבים (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ב׳).
(ה)המרווח בין מאחזי היד, הנוצר עקב הדרישה לאי־רציפות, לא יהיה קטן מ־56 סנטימטרים ולא גדול מ־91 סנטימטרים כשהוא נמדד אופקית; קצה מאחז היד יהיה מעוגל או מקומר (כמתואר בתרשימים 3.9.21.1 ג׳ ו־3.9.21.1 ד׳).
(ו)למאחז יד במרכז מעבר מדורג יוסף מוט ביניים משופע, המקביל למאחז היד, בגובה 30 סנטימטרים מתחת למאחז היד (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ד׳).
(ז)גובה מאחז היד יהיה אחיד בין 90 סנטימטרים ל־105 סנטימטרים, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המאחז עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ה׳).
(ח)הדרישה שבפרט משנה (ג) להתקנת מאחז יד לא תחול בתנאים האלה:
(1)מעבר שאינו חלק מדרך מוצא נגישה ששיפועו קטן מ־12.5%, והמשרת אזורי ישיבה משני צדדיו;
(2)מקום שבו נבנה מעקה הכולל מאחז יד.
(ט)גובה המעקה בצד הפתח ביציע (הוומיטוריום) לא יפחת מ־90 ס״מ, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המעקה עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש; הותקן מעקה שחלקו העליון יכול לשמש בית אחיזה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות התקנת בית אחיזה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כא|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} במעקות ובמאחזי יד במקומות אחרים ביציע הקהל יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כח|סימן כ״ח}}.
{{ח:תת|(ג)}} במעבר ששיפועו גדול מ־5% או במעבר מדורג יותקן מאחז יד בצד המעבר או לאורך מרכזו (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 א׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-a.jpg|330px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 א׳}}
{{ח:תת|(ד)}} אם המעבר משרת אזורי ישיבה משני צדדיו, מאחז היד לא יהיה רציף; ההפסקות ברציפות מאחז היד יאפשרו כניסה לאזורי הישיבה וגם מעבר בין צדו האחד של מאחז היד לצדו השני; מאחז היד יהיה רציף לאורך של לא יותר מ־5 שורות מושבים (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ב׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-b.jpg|350px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ב׳}}
{{ח:תת|(ה)}} המרווח בין מאחזי היד, הנוצר עקב הדרישה לאי־רציפות, לא יהיה קטן מ־56 סנטימטרים ולא גדול מ־91 סנטימטרים כשהוא נמדד אופקית; קצה מאחז היד יהיה מעוגל או מקומר (כמתואר בתרשימים 3.9.21.1 ג׳ ו־3.9.21.1 ד׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-c.jpg|315px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ג׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-d.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ד׳}}
{{ח:תת|(ו)}} למאחז יד במרכז מעבר מדורג יוסף מוט ביניים משופע, המקביל למאחז היד, בגובה 30 סנטימטרים מתחת למאחז היד (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ד׳).
{{ח:תת|(ז)}} גובה מאחז היד יהיה אחיד בין 90 סנטימטרים ל־105 סנטימטרים, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המאחז עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ה׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-e.jpg|376px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ה׳}}
{{ח:תת|(ח)}} הדרישה שבפרט משנה (ג) להתקנת מאחז יד לא תחול בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מעבר שאינו חלק מדרך מוצא נגישה ששיפועו קטן מ־12.5%, והמשרת אזורי ישיבה משני צדדיו;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שבו נבנה מעקה הכולל מאחז יד.
{{ח:תת|(ט)}} גובה המעקה בצד הפתח ביציע (הוומיטוריום) לא יפחת מ־90 ס״מ, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המעקה עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש; הותקן מעקה שחלקו העליון יכול לשמש בית אחיזה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות התקנת בית אחיזה.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.21.1-f.jpg|380px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.21.1 ו׳}}
סימן כ״ב: גישה למעבר ליד שולחנות (התקהלות)

3.9.22.1רוחב גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנותתיקונים: תשס״ח־5

(א)רוחב הגישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לא יפחת מ־30 סנטימטרים, ויורחב בהתאם לאורכו כנדרש בפרט משנה (ב) (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 א׳).
(ב)הרוחב המינימלי הנדרש של גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות יורחב, מעבר ל־30 הסנטימטרים הנדרשים בפרט משנה (א), ב־1.3 סנטימטר בעבור כל 30 סנטימטרים נוספים של אורך הגישה למעבר או חלק מהם, הנמדדים מעבר ל־3.6 מטרים הראשונים; לעניין פרט משנה זה, מדידת אורך הגישה למעבר תהיה מן המעבר עד מרכז הכיסא המרוחק ביותר מן המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 ב׳).
(ג)הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי גישה למעבר או על חלק ממנו, המשרתת עד 4 אנשים ואשר אורכה אינו עולה על 1.80 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב הגישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לא יפחת מ־30 סנטימטרים, ויורחב בהתאם לאורכו כנדרש בפרט משנה (ב) (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 א׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.22.1-a.jpg|374px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.22.1 א׳}}
{{ח:תת|(ב)}} הרוחב המינימלי הנדרש של גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות יורחב, מעבר ל־30 הסנטימטרים הנדרשים בפרט משנה (א), ב־1.3 סנטימטר בעבור כל 30 סנטימטרים נוספים של אורך הגישה למעבר או חלק מהם, הנמדדים מעבר ל־3.6 מטרים הראשונים; לעניין פרט משנה זה, מדידת אורך הגישה למעבר תהיה מן המעבר עד מרכז הכיסא המרוחק ביותר מן המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 ב׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.22.1-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.22.1 ב׳}}
{{ח:תת|(ג)}} הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי גישה למעבר או על חלק ממנו, המשרתת עד 4 אנשים ואשר אורכה אינו עולה על 1.80 מטרים.

3.9.22.2אופן מדידת רוחב גישה למעבר במושבים שאינם מקובעיםתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

מקום שבו מושבים שאינם מקובעים, נמצאים בין שולחן לבין הגישה למעבר, או בין שולחן למעבר, מדידת רוחב הגישה למעבר הדרוש כתוצאה מחישובי תפוסה, תתבצע מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן; מרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.22.2).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום שבו מושבים שאינם מקובעים, נמצאים בין שולחן לבין הגישה למעבר, או בין שולחן למעבר, מדידת רוחב הגישה למעבר הדרוש כתוצאה מחישובי תפוסה, תתבצע מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן; מרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.22.2).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.22.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.22.2}}

3.9.22.3אורכה של גישה למעברתיקונים: תשס״ח־5

אורך גישה למעבר לא יעלה על 11 מטרים מכל מושב עד למעבר או לדלת יציאה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אורך גישה למעבר לא יעלה על 11 מטרים מכל מושב עד למעבר או לדלת יציאה.

3.9.22.4גישה למעבר ליד שולחנות באירועתיקונים: תשס״ח־5

גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות הכוללות צפיה במופע תהיה לפי הוראות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות הכוללות צפיה במופע תהיה לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כב|סימן זה}}.

3.9.22.5מעבר משופע או מדורגתיקונים: תשס״ח־5

במעברים משופעים או מדורגים בין השולחנות, יתקיימו דרישות סימן כ׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במעברים משופעים או מדורגים בין השולחנות, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כ|סימן כ׳}}.
סימן כ״ג: מעבר ליד שולחנות (התקהלות)

3.9.23.1רוחב מעבר המשרת ישיבה ליד שולחנותתיקונים: תשס״ח־5

(א)רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה של עד 50 אנשים, לא יפחת מ־90 סנטימטרים.
(ב)רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה הגדולה מ־50 אנשים, לא יפחת מ־110 סנטימטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה של עד 50 אנשים, לא יפחת מ־90 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה הגדולה מ־50 אנשים, לא יפחת מ־110 סנטימטרים.

3.9.23.2רוחב מעברתיקונים: תשס״ח־5

אם נמצאים מושבים שאינם מקובעים, בין השולחן לבין המעבר, מדידת רוחב המעבר הנדרש על פי חישובי תפוסה, תיערך מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן, כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.23.2); לעניין פרט זה, ישיבה ליד בר או ליד ריהוט קבוע אחר, מהווה ישיבה ליד שולחנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם נמצאים מושבים שאינם מקובעים, בין השולחן לבין המעבר, מדידת רוחב המעבר הנדרש על פי חישובי תפוסה, תיערך מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן, כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.23.2); לעניין פרט זה, ישיבה ליד בר או ליד ריהוט קבוע אחר, מהווה ישיבה ליד שולחנות.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.23.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.23.2}}

3.9.23.3אישור תכניותתיקונים: תשס״ח־5

המהנדס רשאי לדרוש מעורך הבקשה הגשת תכניות המפרטות את מיקום הריהוט והציוד, לשם קבלת אישור לעמידה בדרישות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המהנדס רשאי לדרוש מעורך הבקשה הגשת תכניות המפרטות את מיקום הריהוט והציוד, לשם קבלת אישור לעמידה בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כג|סימן זה}}.

3.9.23.4מעבר מדורג או משופע המשרת ישיבה ליד שולחנותתיקונים: תשס״ח־5

במעברים הכוללים מדרגות או כבשים, המשרתים שולחנות לאכילה או לשתיה, והמיועדים לצפיה בהצגה, יתקיימו דרישות סימן כ׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במעברים הכוללים מדרגות או כבשים, המשרתים שולחנות לאכילה או לשתיה, והמיועדים לצפיה בהצגה, יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כ|סימן כ׳}}.
סימן כ״ד: מרחקי הליכה (התקהלות)

3.9.24.1מרחקי הליכהתיקונים: תשס״ח־5

מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות סימן ט״ו לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בפרק זה .
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[צ״ל: בסימן זה]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טו|סימן ט״ו לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|בפרק זה}} {{ח:הערה|[צ״ל: {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כד|בסימן זה]}}}}.

3.9.24.2מהלך משותףתיקונים: תשס״ח־5

(א)אורכו של מהלך משותף בחדר או באולם שאינו משמש כמהתמ״ע לא יעלה על –
(1)בעבור שטח משורת שתפוסתו קטנה מ־50 איש – 23 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.24.2);
(2)בעבור שטח משורת שתפוסתו 50 איש או יותר – 6 מטרים.
(ב)במהלך משותף במהתמ״ע יתקיימו דרישות סימן ל״ז.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אורכו של מהלך משותף בחדר או באולם שאינו משמש כמהתמ״ע לא יעלה על –
{{ח:תתת|(1)}} בעבור שטח משורת שתפוסתו קטנה מ־50 איש – 23 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.24.2);
{{ח:תתת|(2)}} בעבור שטח משורת שתפוסתו 50 איש או יותר – 6 מטרים.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.24.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.24.2}}
{{ח:תת|(ב)}} במהלך משותף במהתמ״ע יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}.
סימן כ״ה: תאורת דרכי מוצא (התקהלות)

3.9.25.1תאורת דרכי המוצאתיקונים: תשס״ח־5

בתאורת דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן ט״ז לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתאורת דרכי מוצא יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן טז|סימן ט״ז לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כה|בסימן זה}}.

3.9.25.2תאורת אפלהתיקונים: תשס״ח־5

(א)במקום להתקהלות תותקן תאורת אפלה שתאיר את המעבר שבין גושי המושבים לכל אורכו, עד דלת היציאה מחלל המושבים; תאורת האפלה תאפשר לצאת בביטחון משורת המושבים או להגיע אליה בשעות אפלה; התאורה תוזן מרשת החשמל הרגילה, ועוצמתה לא תקטן מ־1 לוקס, נמדדת על פני משטח הרצפה, במקום החשוך ביותר.
(ב)מעגלי הגופים של תאורת האפלה יהיו נפרדים ממעגלי התאורה הרגילים; כל מעגל לא יכלול יותר מ־25 גופי תאורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במקום להתקהלות תותקן תאורת אפלה שתאיר את המעבר שבין גושי המושבים לכל אורכו, עד דלת היציאה מחלל המושבים; תאורת האפלה תאפשר לצאת בביטחון משורת המושבים או להגיע אליה בשעות אפלה; התאורה תוזן מרשת החשמל הרגילה, ועוצמתה לא תקטן מ־1 לוקס, נמדדת על פני משטח הרצפה, במקום החשוך ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} מעגלי הגופים של תאורת האפלה יהיו נפרדים ממעגלי התאורה הרגילים; כל מעגל לא יכלול יותר מ־25 גופי תאורה.
סימן כ״ו: תאורת חירום (התקהלות)

3.9.26.1תאורת חירוםתיקונים: תשס״ח־5

בתאורת חירום יתקיימו דרישות סימן י״ז לפרק ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתאורת חירום יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יז|סימן י״ז לפרק ב׳}}.
סימן כ״ז: שילוט וסימון דרכי מוצא (התקהלות)

3.9.27.1שילוט דרכי מוצאתיקונים: תשס״ח־5

(א)בשילוט ובסימון דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן י״ז לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)אין צורך לשלט את דרך המוצא הנמצאת בצדי הפתח ליציע (Vomitory) מכיוון המושבים הסמוכים לפתח ביציע, בתנאי ששלטי היציאה למעבר הביניים הראשי (Concourse) ייצפו מן הפתח ביציע.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בשילוט ובסימון דרכי מוצא יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יז|סימן י״ז לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כז|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין צורך לשלט את דרך המוצא הנמצאת בצדי הפתח ליציע (Vomitory) מכיוון המושבים הסמוכים לפתח ביציע, בתנאי ששלטי היציאה למעבר הביניים הראשי (Concourse) ייצפו מן הפתח ביציע.

3.9.27.2מיקום שלטי ”אין מוצא“תיקונים: תשס״ח־5

שלטים מוארים בנוסח ”אין מוצא“ יותקנו במקומות אלה:
(א)בכניסה לפרוזדורים בלא מוצא;
(ב)באגפים שאינם מיועדים ליציאה;
(ג)בירידות למפלסים תת־קרקעיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שלטים מוארים בנוסח ”אין מוצא“ יותקנו במקומות אלה:
{{ח:תת|(א)}} בכניסה לפרוזדורים בלא מוצא;
{{ח:תת|(ב)}} באגפים שאינם מיועדים ליציאה;
{{ח:תת|(ג)}} בירידות למפלסים תת־קרקעיים.
סימן כ״ח: מעקות ביציע הקהל והבמה (התקהלות)

3.9.28.1מעקות ומאחזי ידתיקונים: תשס״ח־5

(א)במעקות ובמאחזי יד ביציע הקהל, במשטח מוגבה, בבמה ובבמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.14 זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)במעקה ובמאחז יד במעבר מדורג או משופע יתקיימו דרישות סימן כ״א.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במעקות ובמאחזי יד ביציע הקהל, במשטח מוגבה, בבמה ובבמה משולבת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.14|פרט 3.2.2.14}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כח|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} במעקה ובמאחז יד במעבר מדורג או משופע יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כא|סימן כ״א}}.

3.9.28.2גובה המעקה בהתייחסות לקו ראיהתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

(א)ביציע הקהל או בטריבונה, במקום שבו מפלס הרצפה גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכים, ומערכת המעקה או מאחז היד לפי הדרישות בפרק זה חוסמת את קו הראיה של הצופים בשורה הסמוכה בגלל גובהה, אפשר להתקין מעקה או מאחז יד מול שורת המושבים בגובה שלא יפחת מ־66 ס״מ (כמתואר בתרשים 3.9.28.2); דרישות אלה יחולו גם לגבי גלריות, מרפסות, גישה למעבר בסמוך לפתח ביציע (וומיטוריום) והאזור השקוע של התזמורת (כמתואר בתרשים 3.9.28.2).
(ב)במערכת המעקה ובמאחז היד יתקיימו דרישות ת״י 1142.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביציע הקהל או בטריבונה, במקום שבו מפלס הרצפה גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכים, ומערכת המעקה או מאחז היד לפי הדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|בפרק זה}} חוסמת את קו הראיה של הצופים בשורה הסמוכה בגלל גובהה, אפשר להתקין מעקה או מאחז יד מול שורת המושבים בגובה שלא יפחת מ־66 ס״מ (כמתואר בתרשים 3.9.28.2); דרישות אלה יחולו גם לגבי גלריות, מרפסות, גישה למעבר בסמוך לפתח ביציע (וומיטוריום) והאזור השקוע של התזמורת (כמתואר בתרשים 3.9.28.2).
{{ח:תת|(ב)}} במערכת המעקה ובמאחז היד יתקיימו דרישות ת״י 1142.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.2.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.2}}

3.9.28.3קצה תחתון של מעבר מדורג או משופעתיקונים: תשס״ח־5

(א)לכל רוחב הקצה התחתון מול המעבר המדורג יותקן מעקה או מאחז יד שמתקיימות בו דרישות המפורטות בפרט 3.2.2.14 ובפרט זה, וזאת אם קצה המעבר גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).
(ב)גובה המעקה או מאחז היד לא יפחת מ־90 סנטימטרים, המרחק הנמדד בין קצה המעקה לבין אף המדרגה הקרובה ביותר לא יפחת מ־107 סנטימטרים (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לכל רוחב הקצה התחתון מול המעבר המדורג יותקן מעקה או מאחז יד שמתקיימות בו דרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.14|בפרט 3.2.2.14}} ובפרט זה, וזאת אם קצה המעבר גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).
{{ח:תת|(ב)}} גובה המעקה או מאחז היד לא יפחת מ־90 סנטימטרים, המרחק הנמדד בין קצה המעקה לבין אף המדרגה הקרובה ביותר לא יפחת מ־107 סנטימטרים (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א׳ ו־3.9.28.3 ב׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.3-a.jpg|362px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.3 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.3-b.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.3 ב׳}}

3.9.28.4מעבר רוחבי הסמך לשורות מושביםתיקונים: תשס״ח־5

במעקה ובמאחז יד המותקנים במעבר רוחבי יתקיימו הדרישות האלה:
(1)במעבר רוחבי הנמצא מאחורי שורת מושבים, לא יפחת גובה המעקה שמאחורי שורת המושבים מ־66 ס״מ מעל מפלס רצפת המעבר; ואולם דרישה זו לא תחול אם משענות הכיסאות של השורה הסמוכה גבוהים ביותר מ־66 ס״מ מעל המפלס של רצפת המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.28.4 א׳);
(2)היה מפלס הרצפה של המעבר הרוחבי מאחורי שורת המושבים גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה הסמוכה אליה, יתקיימו במעקה דרישות 3.2.2.14 (כמתואר בתרשימים 3.9.28.4 ב׳ ו־3.9.28.4 ג׳).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במעקה ובמאחז יד המותקנים במעבר רוחבי יתקיימו הדרישות האלה:
{{ח:תת|(1)}} במעבר רוחבי הנמצא מאחורי שורת מושבים, לא יפחת גובה המעקה שמאחורי שורת המושבים מ־66 ס״מ מעל מפלס רצפת המעבר; ואולם דרישה זו לא תחול אם משענות הכיסאות של השורה הסמוכה גבוהים ביותר מ־66 ס״מ מעל המפלס של רצפת המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.28.4 א׳);
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.4-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.4 א׳}}
{{ח:תת|(2)}} היה מפלס הרצפה של המעבר הרוחבי מאחורי שורת המושבים גבוה ביותר מ־60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה הסמוכה אליה, יתקיימו במעקה דרישות 3.2.2.14 (כמתואר בתרשימים 3.9.28.4 ב׳ ו־3.9.28.4 ג׳).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.4-b.jpg|506px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.4 ב׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.4-c.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.4 ג׳}}

3.9.28.5מעקה בצדי אזורי ישיבהתיקונים: תשס״ח־5

היה הפרש הגבהים בין רצפת המעבר או הגישה למעבר לבין הרצפה הסמוכה אליה, גדול מ־60 סנטימטרים, יותקן בצדי אזור הישיבה, מעקה בגובה מינימלי של 105 סנטימטרים מעל רצפת המעבר או הגישה למעבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה הפרש הגבהים בין רצפת המעבר או הגישה למעבר לבין הרצפה הסמוכה אליה, גדול מ־60 סנטימטרים, יותקן בצדי אזור הישיבה, מעקה בגובה מינימלי של 105 סנטימטרים מעל רצפת המעבר או הגישה למעבר.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.5-a.jpg|376px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.5 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.28.5-b.jpg|482px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.28.5 ב׳}}

3.9.28.6מקומות שבהם לא נדרש להתקין מעקיםתיקונים: תשס״ח־5

אין צורך בהתקנת מעקים קבועים במקומות אלה:
(1)משטח מוגבה, במה או במה משולבת המשמשים להצגה או לתצוגה, ופונים לכיוון הקהל; במקום שבו מפלס המשטח המוגבה, הבמה או הבמה המשולבת גבוה ביותר מ־120 סנטימטרים ממפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה אליה, יותקן מעקה הניתן לפירוק בזמן ההופעה;
(2)מסביב לפתחים אנכיים הנמצאים בשטח המשמש להופעה או להצגה; כאשר שטח זה אינו משמש להופעה או להצגה, ייסגר הפתח או לחלופין יותקן מסביבו מעקה הניתן לפירוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין צורך בהתקנת מעקים קבועים במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטח מוגבה, במה או במה משולבת המשמשים להצגה או לתצוגה, ופונים לכיוון הקהל; במקום שבו מפלס המשטח המוגבה, הבמה או הבמה המשולבת גבוה ביותר מ־120 סנטימטרים ממפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה אליה, יותקן מעקה הניתן לפירוק בזמן ההופעה;
{{ח:תת|(2)}} מסביב לפתחים אנכיים הנמצאים בשטח המשמש להופעה או להצגה; כאשר שטח זה אינו משמש להופעה או להצגה, ייסגר הפתח או לחלופין יותקן מסביבו מעקה הניתן לפירוק.
סימן כ״ט: חוץ הבניין ומרחק מבניין או אתר סמוך (התקהלות)

3.9.29.1חוץ הבנייןתיקונים: תשס״ח־5

(א)בחוץ הבניין יתקיימו דרישות סימן י״ט לפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)מקום ההתקהלות ימוקם באופן שגישת הציבור אליו וממנו תהיה נפרדת מדרכי הגישה והיציאה של רכב ביטחון.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחוץ הבניין יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יט|סימן י״ט לפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן כט|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מקום ההתקהלות ימוקם באופן שגישת הציבור אליו וממנו תהיה נפרדת מדרכי הגישה והיציאה של רכב ביטחון.

3.9.29.2מרחק מבניין או מאתר סמוךתיקונים: תשס״ח־5

היתר למקום ההתקהלות יינתן רק לבניין, חלק מבניין או חוץ הבניין, הנמצא במרחק העולה על 30 מטרים ממקום המשמש להחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים או חומרים מסוכנים דומים, למעט צובר גז שהוטמן בהתאם לתקן הישראלי ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים, המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים, ולמעט מכלי דלק שהותקנו בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976 → תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתר למקום ההתקהלות יינתן רק לבניין, חלק מבניין או חוץ הבניין, הנמצא במרחק העולה על 30 מטרים ממקום המשמש להחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים או חומרים מסוכנים דומים, למעט צובר גז שהוטמן בהתאם לתקן הישראלי ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים, המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים, ולמעט מכלי דלק שהותקנו בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}}.
סימן ל׳: דרך גישה ורחבת היערכות לרכב ביטחון (התקהלות)

3.9.30.1כניסות חירום ודרך מעבר לרכב ביטחוןתיקונים: תשס״ח־5

(א)בדרך גישה וברחבת היערכות יתקיימו דרישות סימן כ׳ בפרק ב׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)לגבי מיתקן ספורט יחולו גם הוראות אלה:
(1)במיתקן ספורט תותקן כניסת חירום;
(2)מגבול הנכס, מצד אחד לפחות, תותקן דרך מעבר לרכב ביטחון המובילה לכניסת החירום במיתקן הספורט;
(3)למיתקן ספורט המיועד ליותר מ־3,000 צופים יהיו שתי כניסות חירום;
(4)במגרש ספורט תוביל דרך המעבר לרכב ביטחון מחוץ הבניין עד לזירת המשחקים;
(5)במגרש ספורט המיועד לכדורגל תוביל דרך המעבר לתוך זירת המשחקים;
(6)במגרש ספורט הגובה והרוחב של כניסת חירום לא יהיו קטנים מ־4.20 מטרים;
(7)באולם ספורט תוביל דרך המעבר עד לפתח הבניין שבו נמצא האולם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדרך גישה וברחבת היערכות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן כ|סימן כ׳ בפרק ב׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן ל|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מיתקן ספורט יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במיתקן ספורט תותקן כניסת חירום;
{{ח:תתת|(2)}} מגבול הנכס, מצד אחד לפחות, תותקן דרך מעבר לרכב ביטחון המובילה לכניסת החירום במיתקן הספורט;
{{ח:תתת|(3)}} למיתקן ספורט המיועד ליותר מ־3,000 צופים יהיו שתי כניסות חירום;
{{ח:תתת|(4)}} במגרש ספורט תוביל דרך המעבר לרכב ביטחון מחוץ הבניין עד לזירת המשחקים;
{{ח:תתת|(5)}} במגרש ספורט המיועד לכדורגל תוביל דרך המעבר לתוך זירת המשחקים;
{{ח:תתת|(6)}} במגרש ספורט הגובה והרוחב של כניסת חירום לא יהיו קטנים מ־4.20 מטרים;
{{ח:תתת|(7)}} באולם ספורט תוביל דרך המעבר עד לפתח הבניין שבו נמצא האולם.
סימן ל״א: הפרדות ועמידות אש (התקהלות)

3.9.31.1הפרדות ועמידות אשתיקונים: תשס״ח־5

הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות פרק ג׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ג|פרק ג׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לא|בסימן זה}}.

3.9.31.2הפרדת מקום להתקהלות המשמש כחלק מבנייןתיקונים: תשס״ח־5

(א)מקום שבו חלק מבניין המשמש להתקהלות, המיועד לכלול יותר מ־300 אנשים נמצא בבניין המשמש גם לייעוד אחר, יופרד החלק המשמש להתקהלות משאר חלקי הבניין על ידי קירות ותקרות בעלי עמידות אש של שעתיים לפחות.
(ב)על מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, ואולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, יחולו גם דרישות סימן ל״ח.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שבו חלק מבניין המשמש להתקהלות, המיועד לכלול יותר מ־300 אנשים נמצא בבניין המשמש גם לייעוד אחר, יופרד החלק המשמש להתקהלות משאר חלקי הבניין על ידי קירות ותקרות בעלי עמידות אש של שעתיים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} על מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, ואולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, יחולו גם דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לח|סימן ל״ח}}.

3.9.31.3פירים אנכייםתיקונים: תשס״ח־5

בפירים אנכיים ובמנהרות שירות ייתקיימו דרישות פרט 3.3.1.6.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפירים אנכיים ובמנהרות שירות ייתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.3.1.6|פרט 3.3.1.6}}.

3.9.31.4צנרת חודרת קירותתיקונים: תשס״ח־5

באגפי אש במקומות להתקהלות, שבהם הקירות או התקרות בנויים אלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת עשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים; צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים; תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באגפי אש במקומות להתקהלות, שבהם הקירות או התקרות בנויים אלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת עשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים; צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים; תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.

3.9.31.5הפרדת במה או במה משולבתתיקונים: תשס״ח־5

הפרדות ועמידות אש של במה ובמה משולבת יהיו גם לפי דרישות סימן ל״ח.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש של במה ובמה משולבת יהיו גם לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לח|סימן ל״ח}}.

3.9.31.6הפרדת חדר הקרנהתיקונים: תשס״ח־5

הפרדות ועמידות אש של חדר הקרנה יהיו גם לפי דרישות סימן ל״ט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש של חדר הקרנה יהיו גם לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לט|סימן ל״ט}}.

3.9.31.7הפרדת יציע קהל או טריבונהתיקונים: תשס״ח־5

הפרדות ועמידות אש של יציע הקהל וטריבונה יהיו גם לפי דרישות סימן מ׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרדות ועמידות אש של יציע הקהל וטריבונה יהיו גם לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן מ|סימן מ׳}}.

3.9.31.8הפרדת מיתקני אוורור ומיזוג אווירתיקונים: תשס״ח־5

(א)במקום להתקהלות הנועד ליותר מ־300 צופים יהיו לכל אחד מחלקי הבניין המפורטים להלן מיתקני אוורור ומיזוג אוויר נפרדים:
(1)חלל המושבים;
(2)חלל הבמה;
(3)חדר ההמתנה;
(4)אגף חדרי השחקנים;
(5)שירותים הנדסיים, בתי מלאכה, ומחסני תפאורה.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להתקין מיתקן אוורור ומיזוג אוויר לחלל המושבים ולחלל הבמה במשותף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במקום להתקהלות הנועד ליותר מ־300 צופים יהיו לכל אחד מחלקי הבניין המפורטים להלן מיתקני אוורור ומיזוג אוויר נפרדים:
{{ח:תתת|(1)}} חלל המושבים;
{{ח:תתת|(2)}} חלל הבמה;
{{ח:תתת|(3)}} חדר ההמתנה;
{{ח:תתת|(4)}} אגף חדרי השחקנים;
{{ח:תתת|(5)}} שירותים הנדסיים, בתי מלאכה, ומחסני תפאורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להתקין מיתקן אוורור ומיזוג אוויר לחלל המושבים ולחלל הבמה במשותף.
סימן ל״ב: מערכות גילוי אש וכיבוי אש (התקהלות)

3.9.32.1תיקונים: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

3.9.32.2תיקונים: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

3.9.32.3התקנת מערכת למסירת הודעות (כריזת חירום)תיקונים: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

(א)
(ב)במקום להתקהלות המחולק לאולמות נפרדים, הפעלת מערכת כריזת חירום תתאפשר באמצעות הפעלת מיקרופון ויחידת הפעלה בכל אחד מהאולמות בנפרד, נוסף על הפעלה מרכזית המופעלת מעמדת הפעלה שתיקבע בקרבת הכניסה הראשית.
(ג)המערכת תצויד בספק כוח עצמי ובמתח נמוך שיאפשר הספקת זרם אוטומטית להפעלתה במקרים של הפסקת הזרם ברשת החשמל הרגילה. תפוקת המצברים תאפשר הפעלת המערכת לפרק זמן שלא יפחת מ־30 דקות.
(ד)במקום שנדרשת בו התקנת גנרטור חירום, תחובר מערכת מסירת ההודעות לרשת החשמל אשר תוזן מגנרטור חירום זה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} במקום להתקהלות המחולק לאולמות נפרדים, הפעלת מערכת כריזת חירום תתאפשר באמצעות הפעלת מיקרופון ויחידת הפעלה בכל אחד מהאולמות בנפרד, נוסף על הפעלה מרכזית המופעלת מעמדת הפעלה שתיקבע בקרבת הכניסה הראשית.
{{ח:תת|(ג)}} המערכת תצויד בספק כוח עצמי ובמתח נמוך שיאפשר הספקת זרם אוטומטית להפעלתה במקרים של הפסקת הזרם ברשת החשמל הרגילה. תפוקת המצברים תאפשר הפעלת המערכת לפרק זמן שלא יפחת מ־30 דקות.
{{ח:תת|(ד)}} במקום שנדרשת בו התקנת גנרטור חירום, תחובר מערכת מסירת ההודעות לרשת החשמל אשר תוזן מגנרטור חירום זה.

3.9.32.4תיקונים: תשס״ח־5, תשפ״ד־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ל״ג: מערכות שליטה בעשן (התקהלות)

3.9.33.1מערכות שליטה בעשןתיקונים: תשס״ח־5

(א)במערכות שליטה בעשן יתקיימו דרישות פרק ה׳ זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב)סידורי שליטה בעשן יותקנו גם במקומות הנדרשים לפי פרק זה, לרבות –
(1)חדר או אולם המשמש להתקהלות שתפוסתו גדולה מ־200 אנשים;
(2)אולם מושבים של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
(3)אולם המתנה של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
(4)חדר הקרנה המשמש מעל שני אולמות מושבים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במערכות שליטה בעשן יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה|פרק ה׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לג|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} סידורי שליטה בעשן יותקנו גם במקומות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|פרק זה}}, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} חדר או אולם המשמש להתקהלות שתפוסתו גדולה מ־200 אנשים;
{{ח:תתת|(2)}} אולם מושבים של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
{{ח:תתת|(3)}} אולם המתנה של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
{{ח:תתת|(4)}} חדר הקרנה המשמש מעל שני אולמות מושבים.

3.9.33.2מערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבתתיקונים: תשס״ח־5

במערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.9.38.6.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.38.6|פרט 3.9.38.6}}.

3.9.33.3מערכות שליטה בעשן של חדר הקרנהתיקונים: תשס״ח־5

במערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה יתקיימו דרישות סימן ל״ט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לט|סימן ל״ט}}.
סימן ל״ד: חומרי גמר (התקהלות)

3.9.34.1חומרי גמרתיקונים: תשס״ח־5

בחומרי גמר יתקיימו דרישות פרק ו׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחומרי גמר יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ו|פרק ו׳}}.
סימן ל״ה: בניין גבוה ורב־קומות (התקהלות)

3.9.35.1בניין גבוה ורב־קומותתיקונים: תשס״ח־5

בבניין גבוה ובבנין רב־קומות יתקיימו דרישות פרק ז׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין גבוה ובבנין רב־קומות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ז|פרק ז׳}}.
סימן ל״ו: סקר בטיחות (התקהלות)

3.9.36.1סקר בטיחותתיקונים: תשס״ח־5

(א)סקר בטיחות יבוצע בעבור השימושים שלהלן:
(1)התקהלות, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־3,000 אנשים;
(2)פסטיבל, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־1,000 אנשים;
(3)אם חלק מבניין או בניין מתוכנן כמהתמ״ע.
(ב)סקר בטיחות בעבור בקשה להיתר בניה ייערך על ידי עורך הבקשה להיתר או עורך הבקשה לעניין בטיחות, ויכיל הערכה בכתב של אמצעי הבטיחות בהתייחסו לתנאים המפורטים בפרט 3.9.36.2, בצירוף מפרט כמפורט בנספח לחלק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סקר בטיחות יבוצע בעבור השימושים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} התקהלות, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־3,000 אנשים;
{{ח:תתת|(2)}} פסטיבל, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ־1,000 אנשים;
{{ח:תתת|(3)}} אם חלק מבניין או בניין מתוכנן כמהתמ״ע.
{{ח:תת|(ב)}} סקר בטיחות בעבור בקשה להיתר בניה ייערך על ידי עורך הבקשה להיתר או עורך הבקשה לעניין בטיחות, ויכיל הערכה בכתב של אמצעי הבטיחות בהתייחסו לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.36.2|בפרט 3.9.36.2}}, בצירוף מפרט כמפורט בנספח לחלק זה.

3.9.36.2תיאור דרישות סקר בטיחותתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

סקר הבטיחות יכיל הערכה למצבים ולמערכות אלה:
(1)תיאור של השימוש העיקרי ואירועים חריגים בבניין;
(2)מערכות הניהול, לרבות מערכות הניהול של הבניין, האירוע; הערכה ליכולת השליטה של מערכות הניהול במקרי חירום;
(3)מקרי חירום הדורשים עזרה רפואית;
(4)מקרי חירום כתוצאה משריפה;
(5)אירועי חומרים מסוכנים בתוך הבניין או לידו;
(6)תנועה אל המושבים ותנועה מן המושבים, לרבות בעיות של צפיפות קהל, חיוץ קהל, פיצול דרכי מוצא, דרכי מוצא חלופיות ורוחב מעברים;
(7)רמת הכוונה וההתמצאות בדרכי מוצא;
(8)מערכות שלד המבנה – קבועות וניידות;
(9)מערכות הבניין לרבות מערכת כריזה, גילוי אש ועשן, מתזים, מיזוג אוויר, תאורה ואוורור;
(10)מצבים קיצוניים של מגז אוויר;
(11)רעידות אדמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סקר הבטיחות יכיל הערכה למצבים ולמערכות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תיאור של השימוש העיקרי ואירועים חריגים בבניין;
{{ח:תת|(2)}} מערכות הניהול, לרבות מערכות הניהול של הבניין, האירוע; הערכה ליכולת השליטה של מערכות הניהול במקרי חירום;
{{ח:תת|(3)}} מקרי חירום הדורשים עזרה רפואית;
{{ח:תת|(4)}} מקרי חירום כתוצאה משריפה;
{{ח:תת|(5)}} אירועי חומרים מסוכנים בתוך הבניין או לידו;
{{ח:תת|(6)}} תנועה אל המושבים ותנועה מן המושבים, לרבות בעיות של צפיפות קהל, חיוץ קהל, פיצול דרכי מוצא, דרכי מוצא חלופיות ורוחב מעברים;
{{ח:תת|(7)}} רמת הכוונה וההתמצאות בדרכי מוצא;
{{ח:תת|(8)}} מערכות שלד המבנה – קבועות וניידות;
{{ח:תת|(9)}} מערכות הבניין לרבות מערכת כריזה, גילוי אש ועשן, מתזים, מיזוג אוויר, תאורה ואוורור;
{{ח:תת|(10)}} מצבים קיצוניים של מגז אוויר;
{{ח:תת|(11)}} רעידות אדמה.

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.36.1|פרט 3.9.36.1(ב)}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}
סימן ל״ז: מקום התקהלות מוגן עשן – מהתמ״ע (התקהלות)

3.9.37.1מהתמ״עתיקונים: תשס״ח־5

(א)במהתמ״ע יתקיימו דרישות סימן זה.
(ב)חלק מבניין או בניין יוגדר כ־מהתמ״ע בתנאי שנתקיימו בו התנאים של סקר בטיחות המפורטים בסימן ל״ו ובדרישות אלה:
(1)חללים התחומים על ידי קירות ותקרה, הכוללים מהתמ״ע, יהיו מוגנים על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
(2)הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי שטח זירת המופע המיועד לתחרות או להופעה, בתנאי שגובה מבנה הגג לא יפחת מ־15 מטרים מעל רצפת הזירה, ובתנאי שמטען האש בחלל האצטדיון לא יעלה על מטען אש קטן;
(3)הדרישה להתקין מערכת כיבוי אש אוטומטית בפסקה (1) לא תחול לגבי חלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, גם אם הם מקורים, בתנאי שיוצג למהנדס הוועדה ניתוח הנדסי המוכיח, שהתקנת מתזים איננה נחוצה עקב היותה חסרת השפעה וחסרת תועלת, כתוצאה מגובה המבנה וממטעני האש שבו;
(4)הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי החלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, כאשר הם אינם מקורים;
(5)כל דרכי המוצא מהבניין, המשרתים מהתמ״ע, יכללו מיתקנים ממוכנים לסילוק עשן או אוורור טבעי, לפי התנאים המפורטים בפרק ה׳, באופן שגובה מפלס העשן במקרה של שריפה לא יהיה נמוך יותר מ־1.8 מטרים, מעל רצפת דרך המוצא.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהתמ״ע יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} חלק מבניין או בניין יוגדר כ־מהתמ״ע בתנאי שנתקיימו בו התנאים של סקר בטיחות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לו|בסימן ל״ו}} ובדרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חללים התחומים על ידי קירות ותקרה, הכוללים מהתמ״ע, יהיו מוגנים על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
{{ח:תתת|(2)}} הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי שטח זירת המופע המיועד לתחרות או להופעה, בתנאי שגובה מבנה הגג לא יפחת מ־15 מטרים מעל רצפת הזירה, ובתנאי שמטען האש בחלל האצטדיון לא יעלה על מטען אש קטן;
{{ח:תתת|(3)}} הדרישה להתקין מערכת כיבוי אש אוטומטית בפסקה (1) לא תחול לגבי חלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, גם אם הם מקורים, בתנאי שיוצג למהנדס הוועדה ניתוח הנדסי המוכיח, שהתקנת מתזים איננה נחוצה עקב היותה חסרת השפעה וחסרת תועלת, כתוצאה מגובה המבנה וממטעני האש שבו;
{{ח:תתת|(4)}} הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי החלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, כאשר הם אינם מקורים;
{{ח:תתת|(5)}} כל דרכי המוצא מהבניין, המשרתים מהתמ״ע, יכללו מיתקנים ממוכנים לסילוק עשן או אוורור טבעי, לפי התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ה|בפרק ה׳}}, באופן שגובה מפלס העשן במקרה של שריפה לא יהיה נמוך יותר מ־1.8 מטרים, מעל רצפת דרך המוצא.

3.9.37.2רוחב דרכי מוצא במהתמ״עתיקונים: תשס״ח־5

(א)החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור חלל אחד המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 א׳ יהיה מכפלת הערכים של טור א׳ בטור ב׳ בטבלה; למצב שבו כמות המושבים היא ערך ביניים, מותר לבצע ביון (אינטרפולציה) בין הערכים של טור ב׳ בטבלה.
(ב)בעבור תפוסה קטנה מ־2,000 אנשים, חישוב רוחב דרכי המוצא יהיה בהתאם לפרט 3.9.16.5.
(ג)החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור אצטדיון ומיתקן ספורט פתוח, היכולים לכלול קירוי חלקי או מלא, המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 ב׳ יהיה מכפלת הערכים בטור א׳ במקדמי הרוחב בטור ב׳ בטבלה.
(ד)הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך מוצא יהיה בהתאם לכל הדרישות האלה:
(1)
>
(2)
>
(3)מדרגה שרומה אינו גדול מ־17.8 ס״מ: 1 = A;
(4)מדרגה שרומה גדול מ־17.8 ס״מ, רוחב מדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
A = 1 + (רום המדרגה‎ − ‏17.8 ס״מ)12.5
(5)מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס״מ (מדוד אופקית): B = 1;
(6)מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ־75 ס״מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב־25% מהרוחב המחושב. כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
(7)כבש בשיפוע עד 10%: 1 = C;
(8)כבש ששיפועו גדול מ־10%, יוגדל רוחבו ב־10% מהרוחב המחושב, כלומר, יוכפל במקדם 1.10 = C.
הרוחב נטו (ס״מ) בעבור כל מושב משורת
מדרגותמעבר, כבש, פתח או דלת
0.8 × A × B0.5 × C
{{ח:הערה|טור}} א׳ מס׳ מושבים{{ח:הערה|טור}} ב׳ רוחב נטו נקי בס״מ בעבור כל מושב בשטח משורת
מדרגותמעבר, כבש, פתח או דלת
2,0000.762×A×B0.508×C
5,0000.508×A×B0.381×C
10,000 או יותר0.300×A×B0.254×C
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור חלל אחד המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 א׳ יהיה מכפלת הערכים של טור א׳ בטור ב׳ בטבלה; למצב שבו כמות המושבים היא ערך ביניים, מותר לבצע ביון (אינטרפולציה) בין הערכים של טור ב׳ בטבלה.
{{ח:תת|(ב)}} בעבור תפוסה קטנה מ־2,000 אנשים, חישוב רוחב דרכי המוצא יהיה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.16.5|לפרט 3.9.16.5}}.
{{ח:תת|(ג)}} החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור אצטדיון ומיתקן ספורט פתוח, היכולים לכלול קירוי חלקי או מלא, המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א׳ בטבלה 3.9.37.2 ב׳ יהיה מכפלת הערכים בטור א׳ במקדמי הרוחב בטור ב׳ בטבלה.
{{ח:תת|(ד)}} הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך מוצא יהיה בהתאם לכל הדרישות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.37.2 א׳ – מקדמי רוחב'''}}
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th rowspan="2">{{מוקטן|{{ח:הערה|טור}} א׳}} {{ש}} מס׳ מושבים</th><th colspan="2">{{מוקטן|{{ח:הערה|טור}} ב׳}} {{ש}} רוחב נטו נקי בס״מ בעבור כל מושב בשטח משורת</th></tr>
<tr><th>מדרגות</th><th>מעבר, כבש, פתח או דלת</th></tr>
<tr><td>2,000</td><td style="text-align: center; direction: ltr;">0.762×A×B</td><td style="text-align: center; direction: ltr;">0.508×C</td></tr>
<tr><td>5,000</td><td style="text-align: center; direction: ltr;">0.508×A×B</td><td style="text-align: center; direction: ltr;">0.381×C</td></tr>
<tr><td>10,000 או יותר</td><td style="text-align: center; direction: ltr;">0.300×A×B</td><td style="text-align: center; direction: ltr;">0.254×C</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(2)}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.37.2 ב׳ – מקדמי רוחב לאצטדיונים ומיתקני ספורט'''}}
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th rowspan="2">{{מוקטן|{{ח:הערה|טור}} א׳}} {{ש}} מס׳ מושבים</th><th colspan="2">{{מוקטן|{{ח:הערה|טור}} ב׳}} {{ש}} רוחב נטו נקי בס״מ בעבור כל מושב בשטח משורת</th></tr>
<tr><th>מדרגות</th><th>מעבר, כבש, פתח או דלת</th></tr>
<tr><td>2,000 או יותר</td><td style="text-align: center; direction: ltr;">0.300×A×B</td><td style="text-align: center; direction: ltr;">0.254×C</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(3)}} מדרגה שרומה אינו גדול מ־17.8 ס״מ: 1 = A;
{{ח:תתת|(4)}} מדרגה שרומה גדול מ־17.8 ס״מ, רוחב מדרגה יוכפל במקדם A כמבוטא בנוסחה:
{{ח:תתת}} <span class="texhtml" dir="ltr">A = 1 + <span class="sfrac nowrap" style="display:inline-block; vertical-align:-0.5em; text-align:center;"><span style="display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em;">(רום המדרגה‎ − ‏17.8 ס״מ)</span><span style="display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em; border-top:1px solid;">12.5</span></span></span>
{{ח:תתת|(5)}} מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס״מ (מדוד אופקית): B = 1;
{{ח:תתת|(6)}} מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ־75 ס״מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב־25% מהרוחב המחושב. כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
{{ח:תתת|(7)}} כבש בשיפוע עד 10%: 1 = C;
{{ח:תתת|(8)}} כבש ששיפועו גדול מ־10%, יוגדל רוחבו ב־10% מהרוחב המחושב, כלומר, יוכפל במקדם 1.10 = C.

3.9.37.3מספר מושבים בהמתמ״עתיקונים: תשס״ח־5

במהתמ״ע, שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים, לא תכיל יותר מ־100 מושבים בשורה; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 ס״מ; רוחב זה יגדל ב־0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין צורך שהרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.
>
{{ח:הערה|טור}} א׳ מס׳ מושבים{{ח:הערה|טור}} ב׳ רוחב נטו נקי בס״מ בעבור כל מושב בשטח משורת
מדרגותמעבר, כבש, פתח או דלת
2,000 או יותר0.300×A×B0.254×C
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במהתמ״ע, שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים, לא תכיל יותר מ־100 מושבים בשורה; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ־40 ס״מ; רוחב זה יגדל ב־0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין צורך שהרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה 3.9.37.3 מספר מושבים במהתמ״ע'''}}
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th rowspan="2">מספר המושבים הכולל בחלל</th><th colspan="2">מספר מושבים מותר בשורה, כאשר הרוחב החופשי בין השורות לא יפחת מ־40 ס״מ</th></tr>
<tr><th>מעבר או פתח בשני קצוות השורה</th><th>מעבר או פתח אחד בקצה אחד של השורה</th></tr>
<tr><td>קטן מ־4,000</td><td>26</td><td>13</td></tr>
<tr><td>4,000–6,999</td><td>27</td><td>13</td></tr>
<tr><td>7,000–9,999</td><td>28</td><td>14</td></tr>
<tr><td>10,000–12,999</td><td>29</td><td>14</td></tr>
<tr><td>13,000–15,999</td><td>30</td><td>15</td></tr>
<tr><td>16,000–18,999</td><td>31</td><td>15</td></tr>
<tr><td>19,000–21,999</td><td>32</td><td>16</td></tr>
<tr><td>גדול מ־22,000</td><td>33</td><td>17</td></tr>
</table>

3.9.37.4רוחב מעבר במהתמ״עתיקונים: תשס״ח־5

במהתמ״ע, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר בקצה אחד בלבד, יהיה הרוחב המינימלי למעבר בין השורות 40 סנטימטרים; רוחב זה יגדל ב־1.6 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין חובה שהרוחב המינימלי בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במהתמ״ע, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר בקצה אחד בלבד, יהיה הרוחב המינימלי למעבר בין השורות 40 סנטימטרים; רוחב זה יגדל ב־1.6 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין חובה שהרוחב המינימלי בין השורות יהיה גדול מ־56 סנטימטרים.

3.9.37.5אורך מהלך משותף במהתמ״עתיקונים: תשס״ח־5

במהתמ״ע, אורך המהלך המשותף לא יעלה על 15 מטרים מכל מושב עד הנקודה שבה ניתן למשתמש לבחור באחת משתי דרכי מוצא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במהתמ״ע, אורך המהלך המשותף לא יעלה על 15 מטרים מכל מושב עד הנקודה שבה ניתן למשתמש לבחור באחת משתי דרכי מוצא.

3.9.37.6אורך מעבר מדורג בלא מוצא במהמתמ״עתיקונים: תשס״ח־5

במהתמ״ע אפשר שיהיה מעבר מדורג בלא מוצא, במרחק שלא יעלה על 21 שורות; ואולם אפשר להגדיל את אורך המעבר המדורג בלא מוצא בתנאי שהמושבים המשורתים על ידו, אינם רחוקים ביותר מ־40 מושבים ממעבר אחר, והמעבר בין הכיסאות הוא לא פחות מ־40 סנטימטרים בתוספת 0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב ה־19 בשורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במהתמ״ע אפשר שיהיה מעבר מדורג בלא מוצא, במרחק שלא יעלה על 21 שורות; ואולם אפשר להגדיל את אורך המעבר המדורג בלא מוצא בתנאי שהמושבים המשורתים על ידו, אינם רחוקים ביותר מ־40 מושבים ממעבר אחר, והמעבר בין הכיסאות הוא לא פחות מ־40 סנטימטרים בתוספת 0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב ה־19 בשורה.

3.9.37.7מרחק הליכה בהמתמ״עתיקונים: תשס״ח־5

(א)במהתמ״ע מרחק ההליכה מכל מושב עד הפתח ליציע (הוומיטוריום) או עד הפתח למעבר הביניים (קונקורס), הקצר מביניהם, לא יעלה על 120 מטרים; מרחק ההליכה מן הכניסה לפתח היציע או מן הכניסה למעבר הביניים עד למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין לא יעלה על 60 מטרים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) אין הגבלה על מרחקי הליכה בעבור קונסטרוקציה מסוג I או II – לפי סימן ב׳ בפרק ג׳, באזור ישיבה פתוח לשמים ואשר דרכי המוצא מאזור הישיבה אל החוץ פתוחות לשמים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהתמ״ע מרחק ההליכה מכל מושב עד הפתח ליציע (הוומיטוריום) או עד הפתח למעבר הביניים (קונקורס), הקצר מביניהם, לא יעלה על 120 מטרים; מרחק ההליכה מן הכניסה לפתח היציע או מן הכניסה למעבר הביניים עד למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין לא יעלה על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) אין הגבלה על מרחקי הליכה בעבור קונסטרוקציה מסוג I או II – לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳}}, באזור ישיבה פתוח לשמים ואשר דרכי המוצא מאזור הישיבה אל החוץ פתוחות לשמים.
סימן ל״ח: משטח מוגבה, במה ובמה משולבת (התקהלות)

3.9.38.1משטח מוגבהתיקונים: תשס״ח־5

התקנת משטח מוגבה תעשה לפי הדרישות המפורטות להלן:
(1)משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו ממתכת או מעץ; לא יותר כל שימוש בחלל בין רצפת משטח מוגבה לבין רצפת הבניין או לשטח שעליו היא מותקנת, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד הנמצא על רצפת משטח מוגבה כמתואר בתרשים 3.9.38.1;
(2)משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו מחומרי בניה שמתקיימים בהם דרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקן המשטח המוגבה, למעט חיפוי הרצפה של המשטח המוגבה והמדרגות אשר אפשר שיהיה עשוי עץ; סיווג הדליקות של רצפת העץ יתאים לסיווג הנדרש מחומרי הגמר של הבניין;
(3)היה החלל בין רצפת המשטח המוגבה לבין רצפת הבניין משמש לאחסון או לכל שימוש אחר, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד או לצנרת מים, רצפת המשטח המוגבה תהיה בעלת עמידות אש של 90 דקות לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקנת משטח מוגבה תעשה לפי הדרישות המפורטות להלן:
{{ח:תת|(1)}} משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו ממתכת או מעץ; לא יותר כל שימוש בחלל בין רצפת משטח מוגבה לבין רצפת הבניין או לשטח שעליו היא מותקנת, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד הנמצא על רצפת משטח מוגבה כמתואר בתרשים 3.9.38.1;
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.1-a.jpg|363px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.1 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.1-b.jpg|358px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.1 ב׳}}
{{ח:תת|(2)}} משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו מחומרי בניה שמתקיימים בהם דרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקן המשטח המוגבה, למעט חיפוי הרצפה של המשטח המוגבה והמדרגות אשר אפשר שיהיה עשוי עץ; סיווג הדליקות של רצפת העץ יתאים לסיווג הנדרש מחומרי הגמר של הבניין;
{{ח:תת|(3)}} היה החלל בין רצפת המשטח המוגבה לבין רצפת הבניין משמש לאחסון או לכל שימוש אחר, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד או לצנרת מים, רצפת המשטח המוגבה תהיה בעלת עמידות אש של 90 דקות לפחות.

3.9.38.2שלד של במהתיקונים: תשס״ח־5

במה והמדרגות המובילות אליה מן האולם ייבנו מחומרי בניה שמתקיימות בהן הדרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקנה הבמה, למעט הרצפה של הבמה והמדרגות שאפשר שיהיה עשוי עץ; אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במה והמדרגות המובילות אליה מן האולם ייבנו מחומרי בניה שמתקיימות בהן הדרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקנה הבמה, למעט הרצפה של הבמה והמדרגות שאפשר שיהיה עשוי עץ; אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.

3.9.38.3שלד במה משולבתתיקונים: תשס״ח־5

שלד של במה משולבת יהיה לפי הדרישות לגבי סוג שלד I כמפורט בסימן ב׳ בפרק ג׳, למעט הרצפה התחומה בחזית על ידי קיר קדמת הבמה, מאחור, על ידי הקיר האחורי של הבמה ובצדדים, בגבול הניצב לקיר קדמת הבמה ובמרחק של 1.80 מטר משני צדי הפתח בקיר קדמת הבמה, והמדרגות המובילות אליה מן האולם (כמתואר בתרשים 3.9.38.3); אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שלד של במה משולבת יהיה לפי הדרישות לגבי סוג שלד I כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ בפרק ג׳}}, למעט הרצפה התחומה בחזית על ידי קיר קדמת הבמה, מאחור, על ידי הקיר האחורי של הבמה ובצדדים, בגבול הניצב לקיר קדמת הבמה ובמרחק של 1.80 מטר משני צדי הפתח בקיר קדמת הבמה, והמדרגות המובילות אליה מן האולם (כמתואר בתרשים 3.9.38.3); אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.3.jpg|384px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.3}}

3.9.38.4דלת בפתח רצפת במהתיקונים: תשס״ח־5

הותקן פתח ברצפת הבמה, תותקן בו דלת עץ בעלת חוזק נשיאה מתאים; עובי הדלת לא יפחת מ־4 סנטימטרים, והיא תצויד במנגנון נעילה הכולל פין אבטחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקן פתח ברצפת הבמה, תותקן בו דלת עץ בעלת חוזק נשיאה מתאים; עובי הדלת לא יפחת מ־4 סנטימטרים, והיא תצויד במנגנון נעילה הכולל פין אבטחה.

3.9.38.5אגפים סמוכים לבמה או במה משולבתתיקונים: תשס״ח־5

(א)מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, אולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, ייבנה לפי דרישות פרט זה.
(ב)מקום להתקהלות המיועד ליותר מ־300 אנשים, אך פחות מ־1,000 אנשים, יחולק לשני אגפי אש לפחות, שהם:
(1)אגף חלל המושבים;
(2)אגף חלל הבמה.
(ג)מקום להתקהלות המיועד ל־1,000 אנשים או יותר, יחולק לשבעה אגפי אש לפחות שהם:
(1)אגף חלל המושבים;
(2)אגף חלל הבמה;
(3)אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם;
(4)אגף החסנה והכנת תפאורות;
(5)אגף בתי מלאכה;
(6)אגף אולמות לחזרות;
(7)אגף לשירותים טכניים.
(ד)אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף החסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני, יופרדו זה מזה ויופרדו משאר חלקי הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 90 דקות ועל ידי דלתות אש בעלות עמידות ליציבות ושלמות של 60 דקות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212: דלתות אש: עמידות אש.
(ה)הדרישה בפרט משנה (א) אינה חלה על אגפים הסמוכים לבמה ששטחה אינו עולה על 90 מ״ר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, אולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, ייבנה לפי דרישות פרט זה.
{{ח:תת|(ב)}} מקום להתקהלות המיועד ליותר מ־300 אנשים, אך פחות מ־1,000 אנשים, יחולק לשני אגפי אש לפחות, שהם:
{{ח:תתת|(1)}} אגף חלל המושבים;
{{ח:תתת|(2)}} אגף חלל הבמה.
{{ח:תת|(ג)}} מקום להתקהלות המיועד ל־1,000 אנשים או יותר, יחולק לשבעה אגפי אש לפחות שהם:
{{ח:תתת|(1)}} אגף חלל המושבים;
{{ח:תתת|(2)}} אגף חלל הבמה;
{{ח:תתת|(3)}} אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} אגף החסנה והכנת תפאורות;
{{ח:תתת|(5)}} אגף בתי מלאכה;
{{ח:תתת|(6)}} אגף אולמות לחזרות;
{{ח:תתת|(7)}} אגף לשירותים טכניים.
{{ח:תת|(ד)}} אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף החסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני, יופרדו זה מזה ויופרדו משאר חלקי הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 90 דקות ועל ידי דלתות אש בעלות עמידות ליציבות ושלמות של 60 דקות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212: דלתות אש: עמידות אש.
{{ח:תת|(ה)}} הדרישה בפרט משנה (א) אינה חלה על אגפים הסמוכים לבמה ששטחה אינו עולה על 90 מ״ר.

3.9.38.6מערכת פינוי עשן מבמה או מבמה משולבתתיקונים: תשס״ח־5

בעבור במה ששטחה עולה על 90 מ״ר, ובעבור במה משולבת, תותקן מערכת שליטה בעשן המיועדת לפינוי העשן ישירות אל החוץ; מערכת פינוי העשן תהיה על ידי אחד או יותר מהאמצעים האלה:
(1)שיטה לפינוי עשן העומדת בדרישות ת״י 1001 חלק 2.2, המונעת מפלס עשן נמוך מ־1.8 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר בחלל המושבים, ואם נדרשת הגנה על הפתח בקיר קדמת הבמה, מונעת מפלס עשן בחלל הבמה הנמוך מ־1.8 מטר מעל הסף העליון בפתח קיר קדמת הבמה; המערכת תופעל באופן עצמאי על ידי כל אחת מן המערכות האלה:
(א)הפעלת מערכת המתזים בחלל הבמה;
(ב)הפעלת מערכת גלאי אש ועשן מעל חלל הבמה;
(ג)הפעלה על ידי מתג ידני המותקן במקום שאישרה רשות כבאות;
(2)מעל הבמה, קרוב למרכזה, ובמקום הגבוה ביותר, יותקנו מעל הגג שני מפוחים לפחות; המפוחים יאפשרו, קצב יניקת עשן שלא יפחת מ־8 החלפות אוויר בשעה; המפוחים יופעלו אוטומטית על ידי גלאי אש ועשן; אפשר יהיה להפעיל את המפוחים ידנית מן הבמה; המפוחים יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת״י 1001 חלק 2.2.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעבור במה ששטחה עולה על 90 מ״ר, ובעבור במה משולבת, תותקן מערכת שליטה בעשן המיועדת לפינוי העשן ישירות אל החוץ; מערכת פינוי העשן תהיה על ידי אחד או יותר מהאמצעים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שיטה לפינוי עשן העומדת בדרישות ת״י 1001 חלק 2.2, המונעת מפלס עשן נמוך מ־1.8 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר בחלל המושבים, ואם נדרשת הגנה על הפתח בקיר קדמת הבמה, מונעת מפלס עשן בחלל הבמה הנמוך מ־1.8 מטר מעל הסף העליון בפתח קיר קדמת הבמה; המערכת תופעל באופן עצמאי על ידי כל אחת מן המערכות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} הפעלת מערכת המתזים בחלל הבמה;
{{ח:תתת|(ב)}} הפעלת מערכת גלאי אש ועשן מעל חלל הבמה;
{{ח:תתת|(ג)}} הפעלה על ידי מתג ידני המותקן במקום שאישרה רשות כבאות;
{{ח:תת|(2)}} מעל הבמה, קרוב למרכזה, ובמקום הגבוה ביותר, יותקנו מעל הגג שני מפוחים לפחות; המפוחים יאפשרו, קצב יניקת עשן שלא יפחת מ־8 החלפות אוויר בשעה; המפוחים יופעלו אוטומטית על ידי גלאי אש ועשן; אפשר יהיה להפעיל את המפוחים ידנית מן הבמה; המפוחים יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת״י 1001 חלק 2.2.

3.9.38.7הפרדת קיר קדמת הבמה בבמה משולבתתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

(א)במה משולבת תופרד מחלל המושבים על ידי קיר קדמת הבמה; קיר קדמת הבמה יהיה בנוי מחומרים לא דליקים בעלי עמידות אש של 120 דקות; הקיר יסתיים במפלס הגבוה ב־1.20 מטר או יותר מעל המפלס העליון של הגג שמעל חלל המושבים כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א׳ ו־3.9.38.7 ב׳.
(ב)בבמה משולבת, יהיו כל הפתחים בקיר קדמת הבמה מוגנים על ידי מכלולים בעלי עמידות אש של 90 דקות לפחות ליציבות ושלמות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212; ואולם הפתח הראשי בקיר ההפרדה המיועד לצפייה בהצגה, יצויד במסך הפרדת אש ועשן הנסגר אוטומטית והעומד בדרישות פרט 3.9.38.8.
(ג)הדרישות בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על חלל הבנוי כמהתמ״ע והעומד בדרישות סימן ל״ז.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במה משולבת תופרד מחלל המושבים על ידי קיר קדמת הבמה; קיר קדמת הבמה יהיה בנוי מחומרים לא דליקים בעלי עמידות אש של 120 דקות; הקיר יסתיים במפלס הגבוה ב־1.20 מטר או יותר מעל המפלס העליון של הגג שמעל חלל המושבים כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א׳ ו־3.9.38.7 ב׳.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.7-a.jpg|375px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.7 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.38.7-b.jpg|377px|link=]]{{ש}}תרשים 3.9.38.7 ב׳}}
{{ח:תת|(ב)}} בבמה משולבת, יהיו כל הפתחים בקיר קדמת הבמה מוגנים על ידי מכלולים בעלי עמידות אש של 90 דקות לפחות ליציבות ושלמות ו־30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת״י 1212; ואולם הפתח הראשי בקיר ההפרדה המיועד לצפייה בהצגה, יצויד במסך הפרדת אש ועשן הנסגר אוטומטית והעומד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.38.8|פרט 3.9.38.8}}.
{{ח:תת|(ג)}} הדרישות בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על חלל הבנוי כמהתמ״ע והעומד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לז|סימן ל״ז}}.

3.9.38.8הגנות על פתחים בקיר קדמת הבמהתיקונים: תשס״ח־5

(א)נדרש להגן על פתח בקיר קדמת הבמה לפי פרט 3.9.38.7 יוגן הפתח על ידי מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים העומדים בדרישות ת״י 1596.
(ב)מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יופעלו באופן אוטומטי על ידי גלאי אש ועשן בתוספת גיבוי של מתג הפעלה ידני שיותקן במקום שהגישה אליו נוחה.
(ג)מסך האש ימנע את מעבר האש והעשן בין חלל הבמה לחלל המושבים למשך 50 דקות.
(ד)מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יאושר בידי מעבדה מוסמכת ומאושרת שהכירה נציבות כבאות והצלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נדרש להגן על פתח בקיר קדמת הבמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.38.7|פרט 3.9.38.7}} יוגן הפתח על ידי מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים העומדים בדרישות ת״י 1596.
{{ח:תת|(ב)}} מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יופעלו באופן אוטומטי על ידי גלאי אש ועשן בתוספת גיבוי של מתג הפעלה ידני שיותקן במקום שהגישה אליו נוחה.
{{ח:תת|(ג)}} מסך האש ימנע את מעבר האש והעשן בין חלל הבמה לחלל המושבים למשך 50 דקות.
{{ח:תת|(ד)}} מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יאושר בידי מעבדה מוסמכת ומאושרת שהכירה נציבות כבאות והצלה.

3.9.38.9שלד בניין בעבור צוגים וגלריות טכניות מעל במה או מעל במה משולבתתיקונים: תשס״ח־5

שלד הבנין המיועד לשאת גלריות טכניות, צוגים, תפאורות או כל ציוד טכני אחר, ייבנה מחומרים שמתקיימים בהם הדרישות החלות על שלד הבניין שחלל הבמה ממוקם בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שלד הבנין המיועד לשאת גלריות טכניות, צוגים, תפאורות או כל ציוד טכני אחר, ייבנה מחומרים שמתקיימים בהם הדרישות החלות על שלד הבניין שחלל הבמה ממוקם בו.

3.9.38.10גשרי תאורה ורמפות טכניות Catwalksתיקונים: תשס״ח־5

רוחב גשרי תאורה וגלריות טכניות המיועדים לשירות רכיבי תאורה או רכיבים טכניים אחרים, לא יפחת מ־56 ס״מ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רוחב גשרי תאורה וגלריות טכניות המיועדים לשירות רכיבי תאורה או רכיבים טכניים אחרים, לא יפחת מ־56 ס״מ.

3.9.38.11מערכת לכיבוי אש ועשן עבור במה או במה משולבתתיקונים: תשס״ח־5

(א)מעל במה או במה משולבת תותקן מערכת מתזים; מערכת המתזים תותקן בכל האגפים הסמוכים לבמה: אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף אחסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני.
(ב)הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי במה שנתקיימו בה כל התנאים האלה:
(1)שטחה אינו עולה על 90 מ״ר;
(2)גובה תקרתה נמוך מ־10 מטרים;
(3)מסכים, תפאורות או רכיבים דליקים אחרים אינם ניתנים להסטה אנכית;
(4)כמות האלמנטים התלויים הדליקים לא יעלה על מסך ראשי אחד, סינור אחד ומסך רקע אחורי אחד.
(ג)בחלל הנמצא מתחת לרצפת במה או מתחת לרצפת במה משולבת שגובהו קטן מ־1.2 מטר, ושיש בו שטח אחסון לכיסאות או למושבי האולם בלבד, אין צורך במערכת מתזים, בתנאי שצדה התחתון של רצפת הבמה מצופה בלוח גבס חסין אש בעובי מינימלי של 16 מ״מ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעל במה או במה משולבת תותקן מערכת מתזים; מערכת המתזים תותקן בכל האגפים הסמוכים לבמה: אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף אחסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני.
{{ח:תת|(ב)}} הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי במה שנתקיימו בה כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטחה אינו עולה על 90 מ״ר;
{{ח:תתת|(2)}} גובה תקרתה נמוך מ־10 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} מסכים, תפאורות או רכיבים דליקים אחרים אינם ניתנים להסטה אנכית;
{{ח:תתת|(4)}} כמות האלמנטים התלויים הדליקים לא יעלה על מסך ראשי אחד, סינור אחד ומסך רקע אחורי אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בחלל הנמצא מתחת לרצפת במה או מתחת לרצפת במה משולבת שגובהו קטן מ־1.2 מטר, ושיש בו שטח אחסון לכיסאות או למושבי האולם בלבד, אין צורך במערכת מתזים, בתנאי שצדה התחתון של רצפת הבמה מצופה בלוח גבס חסין אש בעובי מינימלי של 16 מ״מ.
סימן ל״ט – חדר הקרנה (התקהלות)

3.9.39.1חדר הקרנהתיקונים: תשס״ח־5

בחדר הקרנה יתקיימו דרישות המפורטות בסימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר הקרנה יתקיימו דרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לט|בסימן זה}}.

3.9.39.2מקרן סרטים או וידיאו לסרט צילום מסוג ניטרו־צלולוזהתיקונים: תשס״ח־5

אין להשתמש במקרן סרטים או בוידיאו המשתמשים במקור אור המייצר חומרים מיוחדים או גזים רעילים, או המייצר קרינה מסוכנת או המשתמש בסרט צילום מסוג ניטרו־צלולוזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין להשתמש במקרן סרטים או בוידיאו המשתמשים במקור אור המייצר חומרים מיוחדים או גזים רעילים, או המייצר קרינה מסוכנת או המשתמש בסרט צילום מסוג ניטרו־צלולוזה.

3.9.39.3חדר הקרנה בעבור סרטים מסוג ”סרט צילום בטוח“ (safety film)תיקונים: תשס״ח־5

בחדרי הקרנה שמשתמשים בהם בסרטי צילום מסוג ”סרט צילום בטוח“ (safety film) יתקיימו הדרישות אלה:
(1)רצפה, קירות ותקרה התוחמים את חדר ההקרנה ייבנו מרכיבי מבנה קבועים, ועמידות האש שלהם תהיה בהתאם לדרישות החלות לגבי הבניין שחדר ההקרנה נמצא בו; הפתחים של חדר ההקרנה יהיו מוגנים;
(2)שטח החדר לא יפחת מ־7.5 מ״ר בעבור מכונת הקרנה בודדת ותוספת של מינימום 3.70 מ״ר בעבור כל מכונת הקרנה נוספת;
(3)מצדי כל מכונת הקרנה או מטול וכן מאחוריה, יהיה מרווח עבודה של 75 סנטימטרים לפחות; המרווח בין שתי מכונות הקרנה לא יפחת מ־75 סנטימטרים;
(4)גובה תקרת חדר הקרנה לא יפחת מ־2.30 מטרים;
(5)בכל חדר הקרנה תהיה דלת המצוידת במנגנון סגירה עצמית, והנפתחת החוצה ברוחב מינימלי של 80 סנטימטרים;
(6)סך כל השטחים של אשנבי ההקרנה והפיקוח לא יעלה על 25% משטח הקיר המפריד בין חדר ההקרנה ואולם הצופים; בכל הפתחים יותקנו חלונות מזכוכית או מחומר אחר אשר יאטום את הפתח למעבר עשן;
(7)במערכות אוורור, חימום, מיזוג אוויר ופינוי עשן יתקיימו תנאים אלה:
(א)חימום חדר ההקרנה ייעשה על ידי מערכת מיזוג אוויר מרכזית או באמצעות גופי חימום סגורים משולבים במזגנים בודדים;
(ב)מערכת מזגנים בודדים למיזוג אוויר ולאוורור חדר ההקרנה יהיו נפרדים ממערכות האוורור וממיזוג האוויר של הבניין; יניקת אוויר צח תהיה מחוץ לבניין;
(ג)מערכת לשחרור חום ועשן תיבנה מחומרים עמידי אש ותהיה נפרדת ממערכות האוורור והפירים האחרים בבניין;
(ד)מערכת האוורור, מיזוג האוויר והשליטה בעשן יתאימו לדרישות תקן ישראלי ת״י 1001 על כל חלקיו;
(8)לכל חדר הקרנה יהיה מיתקן ומקום לליפוף סרטים ולאחסונם;
(9)בחדר הקרנה, מותר לאחסן מכלים של חומרים מסוכנים כמפורט להלן:
(1)עד 4 מכלים לחדר הקרנה;
(2)נפח כל מכל לא יעלה על 0.5 ליטר;
(3)המכלים יהיו עשויים חומר שאיננו שביר;
(10)מותר שיותקן בחדר ההקרנה ציוד חשמלי לשימוש האולם ולשליטה בתאורה ובמערכות הקול של האולם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדרי הקרנה שמשתמשים בהם בסרטי צילום מסוג ”סרט צילום בטוח“ (safety film) יתקיימו הדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רצפה, קירות ותקרה התוחמים את חדר ההקרנה ייבנו מרכיבי מבנה קבועים, ועמידות האש שלהם תהיה בהתאם לדרישות החלות לגבי הבניין שחדר ההקרנה נמצא בו; הפתחים של חדר ההקרנה יהיו מוגנים;
{{ח:תת|(2)}} שטח החדר לא יפחת מ־7.5 מ״ר בעבור מכונת הקרנה בודדת ותוספת של מינימום 3.70 מ״ר בעבור כל מכונת הקרנה נוספת;
{{ח:תת|(3)}} מצדי כל מכונת הקרנה או מטול וכן מאחוריה, יהיה מרווח עבודה של 75 סנטימטרים לפחות; המרווח בין שתי מכונות הקרנה לא יפחת מ־75 סנטימטרים;
{{ח:תת|(4)}} גובה תקרת חדר הקרנה לא יפחת מ־2.30 מטרים;
{{ח:תת|(5)}} בכל חדר הקרנה תהיה דלת המצוידת במנגנון סגירה עצמית, והנפתחת החוצה ברוחב מינימלי של 80 סנטימטרים;
{{ח:תת|(6)}} סך כל השטחים של אשנבי ההקרנה והפיקוח לא יעלה על 25% משטח הקיר המפריד בין חדר ההקרנה ואולם הצופים; בכל הפתחים יותקנו חלונות מזכוכית או מחומר אחר אשר יאטום את הפתח למעבר עשן;
{{ח:תת|(7)}} במערכות אוורור, חימום, מיזוג אוויר ופינוי עשן יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} חימום חדר ההקרנה ייעשה על ידי מערכת מיזוג אוויר מרכזית או באמצעות גופי חימום סגורים משולבים במזגנים בודדים;
{{ח:תתת|(ב)}} מערכת מזגנים בודדים למיזוג אוויר ולאוורור חדר ההקרנה יהיו נפרדים ממערכות האוורור וממיזוג האוויר של הבניין; יניקת אוויר צח תהיה מחוץ לבניין;
{{ח:תתת|(ג)}} מערכת לשחרור חום ועשן תיבנה מחומרים עמידי אש ותהיה נפרדת ממערכות האוורור והפירים האחרים בבניין;
{{ח:תתת|(ד)}} מערכת האוורור, מיזוג האוויר והשליטה בעשן יתאימו לדרישות תקן ישראלי ת״י 1001 על כל חלקיו;
{{ח:תת|(8)}} לכל חדר הקרנה יהיה מיתקן ומקום לליפוף סרטים ולאחסונם;
{{ח:תת|(9)}} בחדר הקרנה, מותר לאחסן מכלים של חומרים מסוכנים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עד 4 מכלים לחדר הקרנה;
{{ח:תתת|(2)}} נפח כל מכל לא יעלה על 0.5 ליטר;
{{ח:תתת|(3)}} המכלים יהיו עשויים חומר שאיננו שביר;
{{ח:תת|(10)}} מותר שיותקן בחדר ההקרנה ציוד חשמלי לשימוש האולם ולשליטה בתאורה ובמערכות הקול של האולם.

3.9.39.4שילוט חדר ההקרנהתיקונים: תשס״ח־5

על גבי צדה החיצון של דלת חדר ההקרנה ובתוך חדר ההקרנה יהיה שלט המסומן בברור שגובה אותיותיו לא יפחת מ־2.5 סנטימטרים ובו ייכתב: ”חדרי הקרנה לשימוש בסרטים מסוג ”סרט צילום בטוח“ safety film בלבד“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על גבי צדה החיצון של דלת חדר ההקרנה ובתוך חדר ההקרנה יהיה שלט המסומן בברור שגובה אותיותיו לא יפחת מ־2.5 סנטימטרים ובו ייכתב: ”חדרי הקרנה לשימוש בסרטים מסוג ”סרט צילום בטוח“ safety film בלבד“.
סימן מ׳: חדר המתנה, קופות ומקומות לספורטאים (התקהלות)

3.9.40.1חדר המתנה וקופותתיקונים: תשס״ח־5

(א)בתאטרון, אולם קונצרטים, בית קולנוע, אולם הרצאות ואולם כינוסים שמותקנים בהם מושבים קבועים יהיה חדר המתנה.
(ב)שטחו של חדר ההמתנה, לאחר ניכוי השטחים שייועדו בו לפרסומת, לחנויות, לדוכנים, לפרוזדורים, למעברים ולחדרי מדרגות, ייקבע לפי חישוב זה:
(1)תאטראות ואולמות קונצרטים – 0.5 מטר רבוע של שטח רצפה למושב;
(2)בתי קולנוע, אולמי הרצאות וכינוסים – 0.15 מטר רבוע של שטח רצפה למושב.
(ג)תאי הקופות למכירת כרטיסי כניסה יותקנו במקומות ובאופן שאין בהם כדי להפריע למעבר החופשי של הולכי רגל על מדרכה או מעברי ציבוריים, הן לנכנסים למקום ההתקהלות והן ליוצאים ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתאטרון, אולם קונצרטים, בית קולנוע, אולם הרצאות ואולם כינוסים שמותקנים בהם מושבים קבועים יהיה חדר המתנה.
{{ח:תת|(ב)}} שטחו של חדר ההמתנה, לאחר ניכוי השטחים שייועדו בו לפרסומת, לחנויות, לדוכנים, לפרוזדורים, למעברים ולחדרי מדרגות, ייקבע לפי חישוב זה:
{{ח:תתת|(1)}} תאטראות ואולמות קונצרטים – 0.5 מטר רבוע של שטח רצפה למושב;
{{ח:תתת|(2)}} בתי קולנוע, אולמי הרצאות וכינוסים – 0.15 מטר רבוע של שטח רצפה למושב.
{{ח:תת|(ג)}} תאי הקופות למכירת כרטיסי כניסה יותקנו במקומות ובאופן שאין בהם כדי להפריע למעבר החופשי של הולכי רגל על מדרכה או מעברי ציבוריים, הן לנכנסים למקום ההתקהלות והן ליוצאים ממנו.

3.9.40.2קופות למכירת כרטיסים במיתקן ספורטתיקונים: תשס״ח־5

(א)במיתקן ספורט תותקן קופה אחת לפחות לכל 2,000 צופים, זולת אם המיתקן נועד לכניסת צופים בלא תשלום באופן קבוע.
(ב)הקופה תותקן במרחק שלא יפחת מ־10 מטרים מפתח הכניסה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במיתקן ספורט תותקן קופה אחת לפחות לכל 2,000 צופים, זולת אם המיתקן נועד לכניסת צופים בלא תשלום באופן קבוע.
{{ח:תת|(ב)}} הקופה תותקן במרחק שלא יפחת מ־10 מטרים מפתח הכניסה.

3.9.40.3מוביל בכניסה למיתקן ספורטתיקונים: תשס״ח־5

במיתקן ספורט המיועד ליותר מ־1,000 צופים, יותקנו לכל פתח כניסה מובילים המתוחמים על ידי קיר מצד אחד ומוביל מצד שני, או על ידי מובילים משני הצדדים; גובה המוביל יהיה 90 סנטימטרים, אורכו לא יפחת מ־5 מטר והמרווח בין המוביל והקיר או בין המובילים 55 ס״מ; המובילים יותקנו באופן שלא יהוו מכשול ליציאה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במיתקן ספורט המיועד ליותר מ־1,000 צופים, יותקנו לכל פתח כניסה מובילים המתוחמים על ידי קיר מצד אחד ומוביל מצד שני, או על ידי מובילים משני הצדדים; גובה המוביל יהיה 90 סנטימטרים, אורכו לא יפחת מ־5 מטר והמרווח בין המוביל והקיר או בין המובילים 55 ס״מ; המובילים יותקנו באופן שלא יהוו מכשול ליציאה.

3.9.40.4מקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורטתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

במקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט יתקיימו דרישות אלה:
(1)ברצפת השטחים המיועדים לבתי שימוש, למקלחות או למקומות ההלבשה יתקיימו הדרישות להתנגדות להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9;
(2)לא יהיו בליטות על הקירות, הדלתות החלונות הגובלים בזירת המשחקים, עד לגובה 2 מטרים לפחות מעל הרצפה; הזיגוג בחלונות יהיה מחומר לא שביר;
(3)סביב המשטח המיועד למשחקי ספורט תהיה רצועה פנויה מכל מכשול שמידותיה כמפורט להלן:
(א)למשחקי כדור רגל וכדורעף – 3 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
(ב)למשחקי כדור סל – 2 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
(ג)למשחקי כדור־יד – 2 מטרים לרוחב האולם מקו הסימון ו־1 מטר לאורך האולם מקו הסימון;
(4)באולם ספורט, יהיו כל התקרות מחומר לא שביר ועמיד בפני חבטה של כדורי משחק;
(5)באולם ספורט, הרצפה בזירת המשחקים, תהא מחומר בעל התנגדות להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9, בלא חשמל סטטי ותהיה בנויה בדרך שיש בה כדי למנוע סיכונים תברואיים;
(6)במגרש ספורט המיועד לכדור רגל הכניסה והיציאה מזירת המשחקים, המיועדת לספורטאים ולשופטים, ימוקמו באופן שתימנע הפרעה על ידי הצופים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} ברצפת השטחים המיועדים לבתי שימוש, למקלחות או למקומות ההלבשה יתקיימו הדרישות להתנגדות להחלקה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.1.2.9|בפרט 3.1.2.9}};
{{ח:תת|(2)}} לא יהיו בליטות על הקירות, הדלתות החלונות הגובלים בזירת המשחקים, עד לגובה 2 מטרים לפחות מעל הרצפה; הזיגוג בחלונות יהיה מחומר לא שביר;
{{ח:תת|(3)}} סביב המשטח המיועד למשחקי ספורט תהיה רצועה פנויה מכל מכשול שמידותיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} למשחקי כדור רגל וכדורעף – 3 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
{{ח:תתת|(ב)}} למשחקי כדור סל – 2 מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
{{ח:תתת|(ג)}} למשחקי כדור־יד – 2 מטרים לרוחב האולם מקו הסימון ו־1 מטר לאורך האולם מקו הסימון;
{{ח:תת|(4)}} באולם ספורט, יהיו כל התקרות מחומר לא שביר ועמיד בפני חבטה של כדורי משחק;
{{ח:תת|(5)}} באולם ספורט, הרצפה בזירת המשחקים, תהא מחומר בעל התנגדות להחלקה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.1.2.9|בפרט 3.1.2.9}}, בלא חשמל סטטי ותהיה בנויה בדרך שיש בה כדי למנוע סיכונים תברואיים;
{{ח:תת|(6)}} במגרש ספורט המיועד לכדור רגל הכניסה והיציאה מזירת המשחקים, המיועדת לספורטאים ולשופטים, ימוקמו באופן שתימנע הפרעה על ידי הצופים.
סימן מ״א: יציע הקהל וטריבונה (התקהלות)

3.9.41.1יציע הקהל וטריבונה Grandstandsתיקונים: תשס״ח־5, תשס״ט־3

ביציע הקהל ובטריבונה יתקיימו דרישות אלה:
(1)בטריבונה, בתוך הבניין, עומק מדרגת הישיבה (המרחק בין השורות) לא יפחת מ־75 סנטימטרים;
(2)המושבים והמשטח התומך את רגלי הצופים ביציע הקהל יהיו מעוגנים באופן שלא תהיה אפשרות להזיזם;
(3)מותר להשתמש בכיסאות בודדים בתנאי שיהיו מעוגנים או קשורים זה לזה בשורות, למעט כיסאות בודדים אשר מספרם אינו עולה על 16, הממוקמים על מפלס אופקי והתחומים על ידי מעקים או קירות כדוגמת תאי־צפיה (Boxes).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביציע הקהל ובטריבונה יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בטריבונה, בתוך הבניין, עומק מדרגת הישיבה (המרחק בין השורות) לא יפחת מ־75 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} המושבים והמשטח התומך את רגלי הצופים ביציע הקהל יהיו מעוגנים באופן שלא תהיה אפשרות להזיזם;
{{ח:תת|(3)}} מותר להשתמש בכיסאות בודדים בתנאי שיהיו מעוגנים או קשורים זה לזה בשורות, למעט כיסאות בודדים אשר מספרם אינו עולה על 16, הממוקמים על מפלס אופקי והתחומים על ידי מעקים או קירות כדוגמת תאי־צפיה (Boxes).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.41.1-a.jpg|384px|link=]]{{ש}}”טריבונה“ – תרשים 3.9.41.1 א׳}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 3.9.41.1-b.jpg|348px|link=]]{{ש}}”יציע הקהל“ – תרשים 3.9.41.1 ב׳}}

3.9.41.2יציע וטריבונה זמניים הבנויים עץתיקונים: תשס״ח־5

ביציע זמני הבנוי מעץ יתקיימו דרישות אלה:
(1)אפשר להתקין מחוץ לבניין יציע זמני ששלדו עשוי עץ בתנאי שהיציע ימוקם במרחק שאינו קטן מ־3 מטרים או במרחק שאינו קטן מ־2⁄3 גובה היציע, הגדול מביניהם, מכל בניין סמוך;
(2)הדרישה בפסקה (1) לא תחול –
(א)אם שלד הבניין הסמוך ליציע הוא בעל עמידות אש של 60 דקות לפחות, ושהפתחים של הבניין הסמוך ליציע הממוקמים בקיר החוץ הפונה אל היציע מוגנים מפני שריפה העלולה להתרחש ביציע;
(ב)אם קיר בעל עמידות אש של 60 דקות מפריד בין היציע לבניין;
(3)שטחו של יציע אחד, בהטלה אופקית, לא יעלה על 930 מ״ר ואורכו לא יעלה על 60 מטרים;
(4)אם מותקנים שני יציעים או יותר, המרחק ביניהם לא יפחת מ־6 מטרים, או שהם יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 60 דקות;
(5)מותר להתקין עד 3 יציעים במקבץ אחד;
(6)אם נדרשים 2 מקבצי יציעים או יותר, המרחק בין מקבץ יציעים אחד למשנהו לא יפחת מ־15 מטרים, או שהמקבצים יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 120 דקות, שגובהו 60 סנטימטרים מעל מפלס המושבים;
(7)הגובה המרבי של מפלס המושבים לא יעלה על 6 מטרים מעל הקרקע או מעל המפלס שעליו בנוי היציע;
(8)בעבור יציעים ניידים, הממוקמים בתוך אוהל או מבנה ממברנה, הגובה המרבי לא יעלה על 3.7 מטרים;
(9)על אף האמור בפסקאות (7) ו־(8), אם בשלד העץ מידות חתכי הרכיבים הקונסטרוקטיביים הם לפי דרישות סוג שלד IV-222 כמוגדר בסימן ב׳ לפרק ג׳, מותר שהגובה של מפלס המושבים לא יעלה על 12 מטרים, ובעבור יציע באוהל או במבנה המקורה ביריעה (ממברנה) הגובה לא יעלה על 7.5 מטרים;
(10)לעניין פרט זה, הדרישות החלות על יציע זמני הבנוי עץ יחולו על טריבונה זמנית הבנויה עץ.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביציע זמני הבנוי מעץ יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אפשר להתקין מחוץ לבניין יציע זמני ששלדו עשוי עץ בתנאי שהיציע ימוקם במרחק שאינו קטן מ־3 מטרים או במרחק שאינו קטן מ־<sup>2</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> גובה היציע, הגדול מביניהם, מכל בניין סמוך;
{{ח:תת|(2)}} הדרישה בפסקה (1) לא תחול –
{{ח:תתת|(א)}} אם שלד הבניין הסמוך ליציע הוא בעל עמידות אש של 60 דקות לפחות, ושהפתחים של הבניין הסמוך ליציע הממוקמים בקיר החוץ הפונה אל היציע מוגנים מפני שריפה העלולה להתרחש ביציע;
{{ח:תתת|(ב)}} אם קיר בעל עמידות אש של 60 דקות מפריד בין היציע לבניין;
{{ח:תת|(3)}} שטחו של יציע אחד, בהטלה אופקית, לא יעלה על 930 מ״ר ואורכו לא יעלה על 60 מטרים;
{{ח:תת|(4)}} אם מותקנים שני יציעים או יותר, המרחק ביניהם לא יפחת מ־6 מטרים, או שהם יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 60 דקות;
{{ח:תת|(5)}} מותר להתקין עד 3 יציעים במקבץ אחד;
{{ח:תת|(6)}} אם נדרשים 2 מקבצי יציעים או יותר, המרחק בין מקבץ יציעים אחד למשנהו לא יפחת מ־15 מטרים, או שהמקבצים יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 120 דקות, שגובהו 60 סנטימטרים מעל מפלס המושבים;
{{ח:תת|(7)}} הגובה המרבי של מפלס המושבים לא יעלה על 6 מטרים מעל הקרקע או מעל המפלס שעליו בנוי היציע;
{{ח:תת|(8)}} בעבור יציעים ניידים, הממוקמים בתוך אוהל או מבנה ממברנה, הגובה המרבי לא יעלה על 3.7 מטרים;
{{ח:תת|(9)}} על אף האמור בפסקאות (7) ו־(8), אם בשלד העץ מידות חתכי הרכיבים הקונסטרוקטיביים הם לפי דרישות סוג שלד IV-222 כמוגדר {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ג׳}}, מותר שהגובה של מפלס המושבים לא יעלה על 12 מטרים, ובעבור יציע באוהל או במבנה המקורה ביריעה (ממברנה) הגובה לא יעלה על 7.5 מטרים;
{{ח:תת|(10)}} לעניין פרט זה, הדרישות החלות על יציע זמני הבנוי עץ יחולו על טריבונה זמנית הבנויה עץ.

3.9.41.3יציע וטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבהתיקונים: תשס״ח־5

ביציע ובטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה יתקיימו דרישות סימן זה ובתנאים האלה:
(1)יציע הניתן לפירוק ולהרכבה יהיה יחידה קונסטרוקטיבית עצמאית אשר תכיל את כל רכיבי המבנה לעמידה בכל הכוחות והמאמצים המופעלים עליה עקב עומסים עצמיים ועומסים שימושיים, לרבות ביסוסו ועיגונו לקרקע; רכיבי שלד היציע יתוכננו כך, שבמקרה שרכיב הדרוש ליציבות המבנה לא הותקן, יהיה ניתן לזהות ויזואלית חוסר זה בבירור;
(2)שלד המבנה יבוסס על יסודות בטון, בטון טרום, לוח פלדה או לוח עץ שמידותיהם יתוכננו בהתאם לתסבולת הקרקע; יסודות אלו יתוכננו ויבוצעו באופן שלא תיגרם הינתקות בין היסוד לקרקע, ושלא תהיה תזוזה של היסוד בתוך הקרקע בכל מצב עמיסה שהוא; שלד היציע יהיה מחובר ליסודות;
(3)אם אין הפרדת אש בין יציע המושבים לבין החלל שמתחת ליציע המושבים, לא יאוחסנו בחלל חומרים דליקים או חומרים בעירים; ואולם בחללים ששטחם הכולל אינו עולה על 28 מ״ר או בחללים המוגנים על ידי מערכת מתזים מאושרת, אפשר לאחסן חומרים דליקים או בעירים;
(4)לעניין פרט זה הדרישות החלות על יציע הניתן לפירוק והרכבה יחולו על טריבונה הניתנת לפירוק והרכבה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביציע ובטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן מא|סימן זה}} ובתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} יציע הניתן לפירוק ולהרכבה יהיה יחידה קונסטרוקטיבית עצמאית אשר תכיל את כל רכיבי המבנה לעמידה בכל הכוחות והמאמצים המופעלים עליה עקב עומסים עצמיים ועומסים שימושיים, לרבות ביסוסו ועיגונו לקרקע; רכיבי שלד היציע יתוכננו כך, שבמקרה שרכיב הדרוש ליציבות המבנה לא הותקן, יהיה ניתן לזהות ויזואלית חוסר זה בבירור;
{{ח:תת|(2)}} שלד המבנה יבוסס על יסודות בטון, בטון טרום, לוח פלדה או לוח עץ שמידותיהם יתוכננו בהתאם לתסבולת הקרקע; יסודות אלו יתוכננו ויבוצעו באופן שלא תיגרם הינתקות בין היסוד לקרקע, ושלא תהיה תזוזה של היסוד בתוך הקרקע בכל מצב עמיסה שהוא; שלד היציע יהיה מחובר ליסודות;
{{ח:תת|(3)}} אם אין הפרדת אש בין יציע המושבים לבין החלל שמתחת ליציע המושבים, לא יאוחסנו בחלל חומרים דליקים או חומרים בעירים; ואולם בחללים ששטחם הכולל אינו עולה על 28 מ״ר או בחללים המוגנים על ידי מערכת מתזים מאושרת, אפשר לאחסן חומרים דליקים או בעירים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין פרט זה הדרישות החלות על יציע הניתן לפירוק והרכבה יחולו על טריבונה הניתנת לפירוק והרכבה.

3.9.41.4עמידות אש של מושבים ביציע ובטריבונה זמניתתיקונים: תשס״ח־5

על מושבים ביציע זמני או בטריבונה זמנית לא יחול פרט 3.9.43.1.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מושבים ביציע זמני או בטריבונה זמנית לא יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.43.1|פרט 3.9.43.1}}.
סימן מ״ב: אלמנטי תצוגה וביתני תצוגה (התקהלות)

3.9.42.1אלמנטי תצוגהתיקונים: תשס״ח־5

באלמנטים של תצוגה יתקיימו דרישות אלה:
(1)תצוגה לא תמוקם או תופעל באופן שתפריע או שתמנע גישה למוצא בטוח או תסתיר את השלטים של דרכי המוצא או תמנע גישה לציוד כיבוי אש;
(2)בעבור אחסון חומרים דליקים, לרבות אריזות דליקות, שאינם מוצגים, יותקן חדר אחסון המופרד מן הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 60 דקות והמוגן על ידי מערכת מתזים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באלמנטים של תצוגה יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תצוגה לא תמוקם או תופעל באופן שתפריע או שתמנע גישה למוצא בטוח או תסתיר את השלטים של דרכי המוצא או תמנע גישה לציוד כיבוי אש;
{{ח:תת|(2)}} בעבור אחסון חומרים דליקים, לרבות אריזות דליקות, שאינם מוצגים, יותקן חדר אחסון המופרד מן הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 60 דקות והמוגן על ידי מערכת מתזים.

3.9.42.2תצוגותתיקונים: תשס״ח־5

בתצוגות יתקיימו דרישות אלה:
(1)מרחק ההליכה בתוך ביתן תצוגה או בכל אזור תחום אחר, עד למעבר ציבורי לא יעלה על 15 מטרים;
(2)למפלס העליון של תצוגה רב־מפלסית, ששטחו גדול מ־28 מ״ר, יהיו 2 דרכי מוצא לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתצוגות יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מרחק ההליכה בתוך ביתן תצוגה או בכל אזור תחום אחר, עד למעבר ציבורי לא יעלה על 15 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} למפלס העליון של תצוגה רב־מפלסית, ששטחו גדול מ־28 מ״ר, יהיו 2 דרכי מוצא לפחות.

3.9.42.3חומרי בניה לביתן תצוגהתיקונים: תשס״ח־5

ביתן תצוגה ייבנה מן החומרים האלה:
(1)חומרים לא דליקים או חומרים בעלי רמת התלקחות מינימלית II בהתאם לתקן ישראלי ת״י 755;
(2)מסכים ווילונות יעמדו בדרישות 3.10.3.1 תקן ישראלי, ת״י 5093: דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי;
(3)חומרים לאלמנטים אקוסטיים ולקישוט, המכילים כותנה, נייר, חציר, שבבי עץ וכדומה יהיו מטופלים במעכבי בעירה. אין להשתמש בחומרים אשר לא ניתן לטפל בהם במעכבי בעירה;
(4)פסקה (3) לא תחול, אם סך השטח של החומרים קטן מ־10% משטח הרצפה או הקיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביתן תצוגה ייבנה מן החומרים האלה:
{{ח:תת|(1)}} חומרים לא דליקים או חומרים בעלי רמת התלקחות <u>מינימלית</u> II בהתאם לתקן ישראלי ת״י 755;
{{ח:תת|(2)}} מסכים ווילונות יעמדו בדרישות 3.10.3.1 תקן ישראלי, ת״י 5093: דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי;
{{ח:תת|(3)}} חומרים לאלמנטים אקוסטיים ולקישוט, המכילים כותנה, נייר, חציר, שבבי עץ וכדומה יהיו מטופלים במעכבי בעירה. אין להשתמש בחומרים אשר לא ניתן לטפל בהם במעכבי בעירה;
{{ח:תת|(4)}} פסקה (3) לא תחול, אם סך השטח של החומרים קטן מ־10% משטח הרצפה או הקיר.

3.9.42.4הגנה במתזים בביתן תצוגהתיקונים: תשס״ח־5

המקומות המפורטים להלן יוגנו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית:
(1)ביתן, בעל מפלס אחד, מקורה בתקרה, ששטחו גדול מ־30 מ״ר;
(2)כל מפלס, בביתן רב־מפלסי, אם המפלס הגבוה ביותר מקורה בתקרה. לעניין פרט זה, במקרים שבהם המרווח בין ביתני תצוגה קטן מ־3 מטרים, ייחשב השטח כרציף;
(3)לעניין פסקה (1), תקרות עשויות מארג פתוח או מצללות, ששטחן הפתוח גדול מ־50% מן השטח הכולל של התקרה, כשפתחים אלו פזורים באופן אחיד, לא ייחשבו כתקרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המקומות המפורטים להלן יוגנו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית:
{{ח:תת|(1)}} ביתן, בעל מפלס אחד, מקורה בתקרה, ששטחו גדול מ־30 מ״ר;
{{ח:תת|(2)}} כל מפלס, בביתן רב־מפלסי, אם המפלס הגבוה ביותר מקורה בתקרה. לעניין פרט זה, במקרים שבהם המרווח בין ביתני תצוגה קטן מ־3 מטרים, ייחשב השטח כרציף;
{{ח:תת|(3)}} לעניין פסקה (1), תקרות עשויות מארג פתוח או מצללות, ששטחן הפתוח גדול מ־50% מן השטח הכולל של התקרה, כשפתחים אלו פזורים באופן אחיד, לא ייחשבו כתקרות.

3.9.42.5ביתן רב־מפלסיתיקונים: תשס״ח־5

פרט 3.9.42.4 לא יחול לגבי ביתן רב־מפלסי, שיתקיימו בו דרישות סקר בטיחות בהתאם לדרישות סימן ל״ו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.42.4|פרט 3.9.42.4}} לא יחול לגבי ביתן רב־מפלסי, שיתקיימו בו דרישות סקר בטיחות בהתאם לדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט סימן לו|סימן ל״ו}}.

3.9.42.6מתזים לביתן זמניתיקונים: תשס״ח־5

בעבור ביתן זמני ניתן לספק מים למערכת מתזים על ידי חיבור לקו אספקת המים של הבניין שבו מותקן הבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעבור ביתן זמני ניתן לספק מים למערכת מתזים על ידי חיבור לקו אספקת המים של הבניין שבו מותקן הבניין.

3.9.42.7מערכות בישול ואש גלויהתיקונים: תשס״ח־5

בתוך ביתן, סידורי בטיחות אש נוספים החלים על שימוש במערכות בישול ואש גלויה יהיו לפי החלטת רשות כבאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתוך ביתן, סידורי בטיחות אש נוספים החלים על שימוש במערכות בישול ואש גלויה יהיו לפי החלטת רשות כבאות.
סימן מ״ג: מושבים באצטדיון ובמיתקן ספורט

3.9.43.1עמידות אש של מושבים ביציע הקהלתיקונים: תשס״ח־5

(א)המושבים ביציע הקהל באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לשמים או המאושרים כמהתמ״ע, המעוגנים למשטח לא דליק, יהיו עשויים חומרים העומדים בדרישות III.1.1 לפי התקן הישראלי ת״י 755 או לפי כל התקנים האנגלים האלה:
(1)עמידה ברמת דליקות 0 לפי 1021-1 BS EN;
(2)עמידה ברמת דליקות 1 לפי 1021-2 BS EN;
(3)עמידה ברמת דליקות 5 לפי Section 4 of BS 5852:1990.
(ב)במושבים המעוגנים למשטח דליק, יתקיימו דרישות V.1.1 לפי התקן הישראלי ת״י 755.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המושבים ביציע הקהל באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לשמים או המאושרים כמהתמ״ע, המעוגנים למשטח לא דליק, יהיו עשויים חומרים העומדים בדרישות III.1.1 לפי התקן הישראלי ת״י 755 או לפי כל התקנים האנגלים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמידה ברמת דליקות 0 לפי 1021-1 BS EN;
{{ח:תתת|(2)}} עמידה ברמת דליקות 1 לפי 1021-2 BS EN;
{{ח:תתת|(3)}} עמידה ברמת דליקות 5 לפי Section 4 of BS 5852:1990.
{{ח:תת|(ב)}} במושבים המעוגנים למשטח דליק, יתקיימו דרישות V.1.1 לפי התקן הישראלי ת״י 755.
פרק י׳: שינוי שימוש בבניין קיים
סימן א׳: פרשנות

3.10.1.1הגדרותתיקונים: תשפ״א

בפרק זה –
”מעונות סטודנטים“ – בניין שנקבע בהיתר שניתן לגביו כי השימוש בו הוא למעונות סטודנטים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק י|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעונות סטודנטים“ – בניין שנקבע בהיתר שניתן לגביו כי השימוש בו הוא למעונות סטודנטים.
סימן ב׳: שינוי שימוש לבית מלון או למעונות סטודנטים

3.10.2.1סייג לתחולת הוראות חלק זהתיקונים: תשפ״א

על בניין או על חלק ממנו שנבנה לפי היתר שהבקשה בעניינו הוגשה לפני יום כ״ה באדר התשס״ט (21 במרס 2009), שהשימוש בו שונה, בהיתר שניתן במועד מאוחר יותר, לבית מלון או למעונות סטודנטים, יחולו הוראות חלק זה בכפוף להוראות סימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בניין או על חלק ממנו שנבנה לפי היתר שהבקשה בעניינו הוגשה לפני יום כ״ה באדר התשס״ט (21 במרס 2009), שהשימוש בו שונה, בהיתר שניתן במועד מאוחר יותר, לבית מלון או למעונות סטודנטים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק זה}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק י סימן ב|סימן זה}}.

3.10.2.2רוחב הפתח המזערי של דלת היציאה מחדר המדרגותתיקונים: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.2.1.3(א), הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר המדרגות יהיה כרוחב המדרגות לפחות, כאמור בפרט 3.10.2.3.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.3|בפרט 3.2.1.3(א)}}, הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר המדרגות יהיה כרוחב המדרגות לפחות, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.10.2.3|בפרט 3.10.2.3}}.

3.10.2.3רוחב חדר מדרגותתיקונים: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.2.2.2 ברישה, הרוחב המזערי של המדרגות יהיה 90 ס״מ או הרוחב החופשי המינימלי המתקבל מחישוב המפורט בפרט 3.2.12.4, לפי הרחב מבין השניים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.2.2|בפרט 3.2.2.2 ברישה}}, הרוחב המזערי של המדרגות יהיה 90 ס״מ או הרוחב החופשי המינימלי המתקבל מחישוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.12.4|בפרט 3.2.12.4}}, לפי הרחב מבין השניים.

3.10.2.4מיקום פיר מעליתתיקונים: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.2.3.1(ט), פיר מעלית יכול שיימצא בחלל חדר מדרגות מוגן, ובלבד שבכל פתח של המעלית תותקן דלת אש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.3.1|בפרט 3.2.3.1(ט)}}, פיר מעלית יכול שיימצא בחלל חדר מדרגות מוגן, ובלבד שבכל פתח של המעלית תותקן דלת אש.

3.10.2.5מעלית חירוםתיקונים: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.7.3.10 ברישה, ניתן שתוגדר מעלית חירום אחת בלבד, והיא אינה נדרשת להיות מעלית אלונקה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.7.3.10|בפרט 3.7.3.10 ברישה}}, ניתן שתוגדר מעלית חירום אחת בלבד, והיא אינה נדרשת להיות מעלית אלונקה.

3.10.2.6מאגר מיםתיקונים: תשפ״א

מאגר מים לצורכי כיבוי אש יכול שיותקן במיקום שאינו גג הבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מאגר מים לצורכי כיבוי אש יכול שיותקן במיקום שאינו גג הבניין.

3.10.2.7שינוי בבניין לאחר תחילת סימן זהתיקונים: תשפ״א

על אף האמור בפרט 3.10.2.1, לגבי בניין או חלק ממנו שבוצע בו אחד או יותר מהשינויים המפורטים להלן לאחר תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשפ״א–2021 , לא יחול הפרט הנוגע לעניין השינוי, כמפורט לצידו:
(1)הקטנת הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר מדרגות – פרט 3.10.2.2;
(2)הקטנת רוחב חדר מדרגות – פרט 3.10.2.3;
(3)התקנת פיר מעלית בחלל חדר מדרגות מוגן – פרט 3.10.2.4;
(4)ביטול מעלית חירום או מעלית אלונקה – פרט 3.10.2.5;
(5)שינוי מיקומו של מאגר מים לצורכי כיבוי אש שמוצב בגג הבניין למיקום שאינו בגג הבניין – פרט 3.10.2.6.
↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ביום 23.5.2021)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.10.2.1|בפרט 3.10.2.1}}, לגבי בניין או חלק ממנו שבוצע בו אחד או יותר מהשינויים המפורטים להלן לאחר תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשפ״א–2021 {{ח:הערה|(ביום 23.5.2021)}}, לא יחול הפרט הנוגע לעניין השינוי, כמפורט לצידו:
{{ח:תת|(1)}} הקטנת הרוחב הפנוי למעבר בדלת היציאה מחדר מדרגות – {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.10.2.2|פרט 3.10.2.2}};
{{ח:תת|(2)}} הקטנת רוחב חדר מדרגות – {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.10.2.3|פרט 3.10.2.3}};
{{ח:תת|(3)}} התקנת פיר מעלית בחלל חדר מדרגות מוגן – {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.10.2.4|פרט 3.10.2.4}};
{{ח:תת|(4)}} ביטול מעלית חירום או מעלית אלונקה – {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.10.2.5|פרט 3.10.2.5}};
{{ח:תת|(5)}} שינוי מיקומו של מאגר מים לצורכי כיבוי אש שמוצב בגג הבניין למיקום שאינו בגג הבניין – {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.10.2.6|פרט 3.10.2.6}}.
חלק ד׳ – בניה במרווחים ומעבר לקו רחוב

4.01הגדרותתיקונים: תשס״ב־2

בחלק זה –
”אומנה“ – עמוד תמיכה או עמוד נושא קורה לחיזוק הבנין;
”ארגז רוח“ – מבנה העוטף מזחילה וסוגר את המרווח הנוצר בין אגדי גג משופע וקיר חיצון של בנין;
”בליטה“ – תקרה, עמוד, כרכוב או חלק אחר של בנין הבולט מקירותיו החיצוניים כלפי חוץ;
”בנין קיים“ – בנין שניתן לגביו היתר בניה ערב תחילתן של תקנות אלה;
”ברי־סול“ – אלמנט בולט בחזית בנין ובו לוחות אופקיים או אנכיים להסתרה מפני השמש;
”גבלית“ – חלק מבנין הבולט מקירו החיצוני של הבנין;
”גשמה“ – צינור אנכי הקולט את מי הגשם מהגג ומובילם אל נקז גשמים או אל אמצעי סילוק אחר;
”חצר אנגלית“ – שטח בחצר הבנין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים ולחללים במרתף הבנין;
”כרכוב“ – גגון בולט ממבנה המשמש למטרת הצללה, הגנה מפני השמש או לנוי;
”מדרכה“ – שטח המיועד למדרכה כחלק מדרך לרבות שטח הגובל בדרך ושבו יש זכות מעבר לציבור;
”מזחילה“ – תעלה פתוחה אופקית, הקולטת מי גשם מגג משופע של בנין או של חלק ממנו ומובילה אותם אל הגשמה;
”מצללה (פרגולה)“ – כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ״ט–1968;
”סף“ – אדן או מפתן, במישור התחתון של פתח, המקשר את שתי מזוזות הפתח;
”תקנות חישוב שטחים“ – תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ״ט–1968 → תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)
  • תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אומנה“ – עמוד תמיכה או עמוד נושא קורה לחיזוק הבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגז רוח“ – מבנה העוטף מזחילה וסוגר את המרווח הנוצר בין אגדי גג משופע וקיר חיצון של בנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בליטה“ – תקרה, עמוד, כרכוב או חלק אחר של בנין הבולט מקירותיו החיצוניים כלפי חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין קיים“ – בנין שניתן לגביו היתר בניה ערב תחילתן של תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ברי־סול“ – אלמנט בולט בחזית בנין ובו לוחות אופקיים או אנכיים להסתרה מפני השמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גבלית“ – חלק מבנין הבולט מקירו החיצוני של הבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גשמה“ – צינור אנכי הקולט את מי הגשם מהגג ומובילם אל נקז גשמים או אל אמצעי סילוק אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצר אנגלית“ – שטח בחצר הבנין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים ולחללים במרתף הבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרכוב“ – גגון בולט ממבנה המשמש למטרת הצללה, הגנה מפני השמש או לנוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרכה“ – שטח המיועד למדרכה כחלק מדרך לרבות שטח הגובל בדרך ושבו יש זכות מעבר לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזחילה“ – תעלה פתוחה אופקית, הקולטת מי גשם מגג משופע של בנין או של חלק ממנו ומובילה אותם אל הגשמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצללה (פרגולה)“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ״ט–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סף“ – אדן או מפתן, במישור התחתון של פתח, המקשר את שתי מזוזות הפתח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות חישוב שטחים“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}.

4.02תחולהתיקונים: תשס״ב־2

(א)יראו כל תכנית כאילו היא מתירה את הקמתם של בנינים, על חלקיהם, כמפורט בחלק זה והוא כשאין הוראה מפורשת בתכנית האוסרת בניה זו.
(ב)נקבעו בתכנית הוראות מפורשות לענין או לענינים הקבועים בחלק זה, ינהגו בנושאים אשר פורשו בתכנית לפי הוראות התכנית, ובכל יתר הנושאים שחלק זה דן בהם ינהגו לפי חלק זה; ואולם לא תאושר בתכנית בליטה מעבר לקו הרחוב במידה העולה על המידות המפורטות בסימן זה.
(ג)אין באמור בסימן זה כדי להוסיף שטחי בניה מעבר לשטחי הבניה המותרים בהתאם להוראות תקנות חישוב שטחים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות חישוב שטחים → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יראו כל תכנית כאילו היא מתירה את הקמתם של בנינים, על חלקיהם, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק זה}} והוא כשאין הוראה מפורשת בתכנית האוסרת בניה זו.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו בתכנית הוראות מפורשות לענין או לענינים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בחלק זה}}, ינהגו בנושאים אשר פורשו בתכנית לפי הוראות התכנית, ובכל יתר הנושאים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|שחלק זה}} דן בהם ינהגו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|חלק זה}}; ואולם לא תאושר בתכנית בליטה מעבר לקו הרחוב במידה העולה על המידות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בסימן זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|בסימן זה}} כדי להוסיף שטחי בניה מעבר לשטחי הבניה המותרים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות חישוב שטחים}}.

4.03בליטות המותרות מבניןתיקונים: תשס״ב־2

ועדה מקומית תהא רשאית, בכפוף להוראות חלק זה, להתיר בנייתן של הבליטות המפורטות בטור א׳ בטבלה שלהלן (להלן – הטבלה) ובלבד שלא יבלטו מעבר למרחק כמפורט בטור ב׳ בטבלה או שאורכן, ביחס לרוחב המדרכה, לא יעלה על הקבוע בטור ג׳ בטבלה, הכל לפי הקטן, וכן שנתקיים בהן האמור בטורים ד׳ ו־ה׳ בטבלה ויתר הוראות חלק זה:
>
מספר המושבים הכולל בחללמספר מושבים מותר בשורה, כאשר הרוחב החופשי בין השורות לא יפחת מ־40 ס״מ
מעבר או פתח בשני קצוות השורהמעבר או פתח אחד בקצה אחד של השורה
קטן מ־4,0002613
4,000–6,9992713
7,000–9,9992814
10,000–12,9992914
13,000–15,9993015
16,000–18,9993115
19,000–21,9993216
גדול מ־22,0003317
↺ פנימיות: 2▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ועדה מקומית תהא רשאית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|חלק זה}}, להתיר בנייתן של הבליטות המפורטות בטור א׳ בטבלה שלהלן (להלן – הטבלה) ובלבד שלא יבלטו מעבר למרחק כמפורט בטור ב׳ בטבלה או שאורכן, ביחס לרוחב המדרכה, לא יעלה על הקבוע בטור ג׳ בטבלה, הכל לפי הקטן, וכן שנתקיים בהן האמור בטורים ד׳ ו־ה׳ בטבלה ויתר הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד|חלק זה}}:
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th rowspan="2">&nbsp;</th><th rowspan="2">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th colspan="3">{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th rowspan="2">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th rowspan="2">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th rowspan="2">{{מוקטן|טור ה׳}}</th><th rowspan="2">&nbsp;</th></tr>
<tr><th>1</th><th>2</th><th>3</th></tr>
<tr><th>מספר</th><th>סוג בליטה</th><th>אורך הבליטה מקו בנין צדי או אחורי</th><th>אורך בליטה מקו בנין קדמי שאיננו קו רחוב</th><th>אורך הבליטה מקו בנין קדמי שהוא קו רחוב</th><th>אורך הבליטה ביחס לרוחב מדרכה</th><th>מרחק אופקי מינימלי בין אבן שפת מדרכה לבין קצה הבליטה</th><th>גובה מינימלי ממדרכה או מפני הקרקע</th><th>הערות</th></tr>
<tr><th>&nbsp;</th><th>&nbsp;</th><th>{{מוקטן|במטרים}}</th><th>{{מוקטן|במטרים}}</th><th>{{מוקטן|במטרים}}</th><th>&nbsp;</th><th>{{מוקטן|במטרים}}</th><th>{{מוקטן|במטרים}}</th><th>&nbsp;</th></tr>
<tr><td>1</td><td>כרכוב, גג, ארגז רוח, מזחילה, גבלית, מסתור כביסה</td><td>0.75</td><td>0.75</td><td>0.75 {{ש}} {{מוקטן|ובמסתור כביסה – 0}}</td><td>–</td><td>0.6</td><td>2.4</td><td>ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4.07|פרט 4.07}}</td></tr>
<tr><td>2</td><td>שלט ניצב למבנה</td><td>1.2</td><td>1.2</td><td>1.2</td><td><sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub></td><td>0.6</td><td>2.4</td><td>ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4.07|פרט 4.07}}</td></tr>
<tr><td>3</td><td>מרפסת – אם אין כוונה אחרת משתמעת בתכנית</td><td>0</td><td>1.2</td><td>1.2</td><td><sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub></td><td>0.6</td><td>2.4</td><td>ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4.07|פרט 4.07}}</td></tr>
<tr><td>4</td><td>סף, אומנה דבוקה, כותרת עמוד, סורג חלון, ברי־סול, ארגז מיזוג אויר, מערכת טיהור אויר, שלט צמוד חזית, סוכך מקופל</td><td>0.3</td><td>0.3</td><td>0.3</td><td>–</td><td>–</td><td>2.4 {{ש}} ממדרכה בלבד</td><td>ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4.07|פרט 4.07}}</td></tr>
<tr><td>5</td><td>סוכך, גגון בולט מעל כניסה למבנה או חלק ממבנה</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>3.0</td><td>–</td><td>0.6</td><td>2.4</td><td>ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4.07|פרטים 4.07}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ד פרט 4.08|ו־4.08}}</td></tr>
<tr><td>6</td><td>שער נפתח לרבות דלת (במצב פתוח)</td><td>עד גבול המגרש</td><td>עד קו הרחוב</td><td>0</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>7</td><td>כנפי חלון או תריס</td><td>עד גבול המגרש</td><td>ללא הגבלה</td><td>ללא הגבלה</td><td>–</td><td>0.6</td><td>2.4 {{ש}} ממדרכה בלבד</td><td>ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4.07|פרט 4.07}}</td></tr>
<tr><td>8</td><td>מרזב אנכי או זרבובית</td><td>0.2</td><td>0.2</td><td>0.2</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>9</td><td>זרקור לרבות הזרוע התומכת בו</td><td>0</td><td>2.5</td><td>2.5</td><td><sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub></td><td>0.6</td><td>2.4</td><td>ראה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4.07|פרט 4.07}}</td></tr>
<tr><td>10</td><td>עמודים או קורות ואלמנטי שלד לחיזוק בנין קיים או לתוספת קומות</td><td>0.75</td><td>0.75</td><td>0</td><td>–</td><td>–</td><td>קורות – 2.20</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>11</td><td>ארובה, מערכת טיהור אוויר ומערכת מיזוג אויר כתוספת לבנין קיים</td><td>0.6</td><td>0.6</td><td>0</td><td>–</td><td>–</td><td>2.4</td><td>&nbsp;</td></tr>
</table>

4.04הבטחת מראה הרחוב ומעבר תשתיתתיקונים: תשס״ב־2

(א)בליטה תעוצב ותמוקם תוך התחשבות בשאר חלקי הבנין והסביבה ולהנחת דעתו של מהנדס הועדה המקומית.
(ב)בניה מעבר לקו רחוב לא תפגע במראה הרחוב ולא תפריע להנחת מיתקני תשתית או לשתילת עצים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בליטה תעוצב ותמוקם תוך התחשבות בשאר חלקי הבנין והסביבה ולהנחת דעתו של מהנדס הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} בניה מעבר לקו רחוב לא תפגע במראה הרחוב ולא תפריע להנחת מיתקני תשתית או לשתילת עצים.

4.05בליטות מעבר לקו מגרשתיקונים: תשס״ב־2

בליטות מעבר לקו מגרש יותרו רק לעבר קו רחוב או שטח ציבורי פתוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בליטות מעבר לקו מגרש יותרו רק לעבר קו רחוב או שטח ציבורי פתוח.

4.06הבלטת יסוד בניןתיקונים: תשס״ב־2

תותר הבלטת יסודות הבנין מעבר לקו רחוב באישור מהנדס הועדה המקומית ובלבד שלא יעלו על מפלס פני הקרקע הסופיים של הרחוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תותר הבלטת יסודות הבנין מעבר לקו רחוב באישור מהנדס הועדה המקומית ובלבד שלא יעלו על מפלס פני הקרקע הסופיים של הרחוב.

4.07איסור הקמת תמיכות ועמודיםתיקונים: תשס״ב־2

בבליטות מספר 1 עד 5, 7 ו־9 בטור א׳ בטבלה, לא תותר הקמה של תמיכות או עמודים מחוץ לקו בנין אלא אם כן מתקיים בתמיכה או בעמוד האמור בטור ה׳ בטבלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבליטות מספר 1 עד 5, 7 ו־9 בטור א׳ בטבלה, לא תותר הקמה של תמיכות או עמודים מחוץ לקו בנין אלא אם כן מתקיים בתמיכה או בעמוד האמור בטור ה׳ בטבלה.

4.08תנאים נוספים להבלטת גגון או סוכךתיקונים: תשס״ב־2

על גגון, כאמור במספר 5, בטור א׳ שבטבלה, יחולו גם תנאים אלה:
(1)רוחבו של הגגון, למעט סוכך מתקפל, בחלק הבולט, לא יעלה על כפל רוחבה של הכניסה שמתחתיו;
(2)המרחק בין הקצה הבולט של הגגון מעבר לקו בנין, צדי או אחורי, לבין המישור האנכי, העובר דרך גבול המגרש הצדי או האחורי, לפי הענין, כאשר מעברו נכס בנוי או נכס שעליו מותרת בניה, יהיה 1.5 מטרים לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על גגון, כאמור במספר 5, בטור א׳ שבטבלה, יחולו גם תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו של הגגון, למעט סוכך מתקפל, בחלק הבולט, לא יעלה על כפל רוחבה של הכניסה שמתחתיו;
{{ח:תת|(2)}} המרחק בין הקצה הבולט של הגגון מעבר לקו בנין, צדי או אחורי, לבין המישור האנכי, העובר דרך גבול המגרש הצדי או האחורי, לפי הענין, כאשר מעברו נכס בנוי או נכס שעליו מותרת בניה, יהיה 1.5 מטרים לפחות.

4.09בניה מותרת במרווחתיקונים: תשס״ב־2, תשס״ח־5, תשע״ג־2

ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח:
(1)גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים – 2 מטרים לכל היותר – מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר;
(2)קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם – על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים – לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים;
(3)פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה; בחצר אנגלית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו גם דרישות {{ח:הערה|פרט}} 3.8.16.2;
(4)חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים;
(5)מיתקני אשפה לבנין, מזגנים וחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
(6)מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
(7)שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, כבש, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה;
(8)גשר להולכי רגל או כבש נגיש המוביל לכניסה בחזית צדדית ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ויהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.5 מטרים ממפלס המדרכה;
(8א)כבש המוביל לכניסה בחזית אחורית, לצורך ביצוע התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
(1)הכבש ימוקם תוך מזעור ההפרעה למשתמשי הבניין ומשתמשי הבניינים הגובלים בו, ולמיתקנים הקיימים בחזית האחורית ולשימוש הנעשה בהם;
(2)רוחב המעבר החופשי של פני הכבש יהיה לפי המידה שנקבעה בת״י 1918 חלק 2 כהגדרתו בפרט 8.30;
(9)מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחי חניה ולחצרות, ואם היה הדבר חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – גם לעלייה מהם, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
(10)מדרגות, כבשים וגשר להולכי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב;
(11)יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים;
(12)מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח:
{{ח:תת|(1)}} גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים – 2 מטרים לכל היותר – מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר;
{{ח:תת|(2)}} קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם – על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים – לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה; בחצר אנגלית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו גם דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.8.16.2|{{ח:הערה|פרט}} 3.8.16.2}};
{{ח:תת|(4)}} חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים;
{{ח:תת|(5)}} מיתקני אשפה לבנין, מזגנים וחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
{{ח:תת|(6)}} מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
{{ח:תת|(7)}} שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, כבש, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה;
{{ח:תת|(8)}} גשר להולכי רגל או כבש נגיש המוביל לכניסה בחזית צדדית ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ויהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.5 מטרים ממפלס המדרכה;
{{ח:תת|(8א)}} כבש המוביל לכניסה בחזית אחורית, לצורך ביצוע התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכבש ימוקם תוך מזעור ההפרעה למשתמשי הבניין ומשתמשי הבניינים הגובלים בו, ולמיתקנים הקיימים בחזית האחורית ולשימוש הנעשה בהם;
{{ח:תתת|(2)}} רוחב המעבר החופשי של פני הכבש יהיה לפי המידה שנקבעה בת״י 1918 חלק 2 כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.30|בפרט 8.30}};
{{ח:תת|(9)}} מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחי חניה ולחצרות, ואם היה הדבר חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} – גם לעלייה מהם, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
{{ח:תת|(10)}} מדרגות, כבשים וגשר להולכי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב;
{{ח:תת|(11)}} יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים;
{{ח:תת|(12)}} מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.
חלק ה׳: שלד בנין ובידודו התרמי והאקוסטי של הבנין
סימן א׳: פרשנות

5.01הגדרותתיקונים: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ז־5

בחלק זה –
”הטרחה“ – כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על ידי עמסים;
”מעבדה מאושרת“ – מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953;
”מצב גבולי“ – ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפורמציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חמרים רדיו־אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;
”מקדם הבטחון“ – המספר המתקבל מחילוקה של ההטרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על־ידי עמסים הפועלים על הבנין;
”קיר כפול דופן“ – קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;
”קיר מסיבי“ – קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;
”קיר נושא“ – קיר המהווה חלק משלד;
”שלד“ –
”תסבולת“ – הכוח הפנימי המקסימלי אשר יכול להתפתח בחתך, לרבות תסבולת חתך (SECTION CAPACITY) ותסבולת רכיב או מבנה;
”תסבולת רכיב או מבנה“ – העומס המקסימלי אשר הרכיב או המבנה מסוגלים לשאת;
”תקרה הכוללת גופי מילוי מפח“ – כל רצפה או תקרת צלעות או תקרת ערוגות מבטון מזוין, בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה נושאת (חתך I), או טבלה תחתונה בלתי נושאת מסוג תקרת ”רביץ“ (חתך T), כאשר גופי המילוי של רצפה או תקרה כאמור, עשויים מפח גלי או מפח שטוח, בין שיש בהן את כל הרכיבים הנדרשים לפי תקן ישראלי, ת״י 466: חוקת הבטון, ובין אם חלקם או כולם חסרים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953 → חוק התקנים #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטרחה“ – כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על ידי עמסים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב גבולי“ – ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפורמציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חמרים רדיו־אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הבטחון“ – המספר המתקבל מחילוקה של ההטרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על־ידי עמסים הפועלים על הבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר כפול דופן“ – קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר מסיבי“ – קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר נושא“ – קיר המהווה חלק משלד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסבולת“ – הכוח הפנימי המקסימלי אשר יכול להתפתח בחתך, לרבות תסבולת חתך (SECTION CAPACITY) ותסבולת רכיב או מבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסבולת רכיב או מבנה“ – העומס המקסימלי אשר הרכיב או המבנה מסוגלים לשאת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרה הכוללת גופי מילוי מפח“ – כל רצפה או תקרת צלעות או תקרת ערוגות מבטון מזוין, בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה נושאת (חתך I), או טבלה תחתונה בלתי נושאת מסוג תקרת ”רביץ“ (חתך T), כאשר גופי המילוי של רצפה או תקרה כאמור, עשויים מפח גלי או מפח שטוח, בין שיש בהן את כל הרכיבים הנדרשים לפי תקן ישראלי, ת״י 466: חוקת הבטון, ובין אם חלקם או כולם חסרים.
סימן ב׳: שלד הבנין

5.02שלד בנין ומקדם הבטחוןתיקונים: תש״ם־3, תשס״ז־5

(א)כל בנין יהיה בעל שלד.
(ב)שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.
(ג)מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן – בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.
(ד)אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 466.
(ה)על אף האמור בפרט משנה (ד), על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות אלה:
(1)תיקון השלד יתוכנן ויבנה בהתאם למקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים, הן לצורך חישוב תקרות הכוללות גופי מילוי מפח במצב גבולי של הרס, והן לצורך תכנון חיזוקן, כפי שנקבעו בתקן ישראלי ת״י 466: חוקת הבטון, במהדורות אלה:
(א)חלק 1 – מהדורת יוני 1987;
(ב)חלק 2 – מהדורת ינואר 1979;
(ג)חלק 3 – מהדורת יולי 1987;
(2)תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה הנקובים בתקן ישראלי ת״י 466 במהדורות האמורות בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב על פי תקן ישראלי ת״י 466 העדכני;
(3)לצורך תכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה;
(4)חישוב הכוחות הפנימיים בתקרה הכוללת גופי מילוי מפח, ייעשה בשיטות פיסיקליות הנדסיות מהימנות ובהתאם להנחיות מהנדס הוועדה המקומית; לחישוב האמור יצורף טופס בדיקה לפי הנוסח שבנספח א׳ לסימן זה;
(5)בחישובי תסבולת גזירה או כפיפה של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח ניתן להסתמך על תקנים או כללים אחרים, ובלבד שאושרו בידי שר הפנים או מי שמונה על ידו לשם כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל בנין יהיה בעל שלד.
{{ח:תת|(ב)}} שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.
{{ח:תת|(ג)}} מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן – בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 466.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט משנה (ד), על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תיקון השלד יתוכנן ויבנה בהתאם למקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים, הן לצורך חישוב תקרות הכוללות גופי מילוי מפח במצב גבולי של הרס, והן לצורך תכנון חיזוקן, כפי שנקבעו בתקן ישראלי ת״י 466: חוקת הבטון, במהדורות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלק 1 – מהדורת יוני 1987;
{{ח:תתתת|(ב)}} חלק 2 – מהדורת ינואר 1979;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלק 3 – מהדורת יולי 1987;
{{ח:תתת|(2)}} תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה הנקובים בתקן ישראלי ת״י 466 במהדורות האמורות בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב על פי תקן ישראלי ת״י 466 העדכני;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך תכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה;
{{ח:תתת|(4)}} חישוב הכוחות הפנימיים בתקרה הכוללת גופי מילוי מפח, ייעשה בשיטות פיסיקליות הנדסיות מהימנות ובהתאם להנחיות מהנדס הוועדה המקומית; לחישוב האמור יצורף טופס בדיקה לפי הנוסח שבנספח א׳ לסימן זה;
{{ח:תתת|(5)}} בחישובי תסבולת גזירה או כפיפה של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח ניתן להסתמך על תקנים או כללים אחרים, ובלבד שאושרו בידי שר הפנים או מי שמונה על ידו לשם כך.

5.03שיטת בניהתיקונים: תשל״ב, תש״ם־3, תשס״ה־3

שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:
(1)החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על־ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;
(2)קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על־ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;
{{ח:תת|(2)}} קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.

5.04בדיקת ביסוס הבנין ושלדותיקונים: תשל״ב, תש״ם־3, תשמ״ו, תשנ״ח

(א)הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת״י 940, הדן בביסוס לבנינים.
(ב)דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן:
(1)בשלד עשוי פלדה – התאמת כל המוצרים לדרישות ת״י 1225 חלק 1 – חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים – ת״י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה – ת״י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה – ת״י 1733 חלק 1.2;
(2)בשלד עשוי בטון מזוין – התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת״י 466 ולדרישות ת״י 118; לענין צמנט – ת״י 1, לענין אגרגאטים – ת״י 3, ולענין מוספים לבטון – ת״י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת״י 466, ת״י 580, ת״י 739 ות״י 893. התאמת פלדת דריכה לת״י 1735;
(3)סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת״י 1556.
(ג)נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן –
(1)תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;
(2)תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת״י 252 ועל בדיקות השלד לפי ת״י 261 חלק 6 ות״י 118.
(ד)רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או האחראי לביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)–(ג), אם קיימות, לדעתו, נסיבות מיוחדות מצדיקות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת״י 940, הדן בביסוס לבנינים.
{{ח:תת|(ב)}} דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|סעיף 5.02(ב)}}, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשלד עשוי פלדה – התאמת כל המוצרים לדרישות ת״י 1225 חלק 1 – חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים – ת״י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה – ת״י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה – ת״י 1733 חלק 1.2;
{{ח:תתת|(2)}} בשלד עשוי בטון מזוין – התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת״י 466 ולדרישות ת״י 118; לענין צמנט – ת״י 1, לענין אגרגאטים – ת״י 3, ולענין מוספים לבטון – ת״י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת״י 466, ת״י 580, ת״י 739 ות״י 893. התאמת פלדת דריכה לת״י 1735;
{{ח:תתת|(3)}} סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת״י 1556.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן –
{{ח:תתת|(1)}} תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;
{{ח:תתת|(2)}} תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|סעיף 5.02(ב)}}, לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת״י 252 ועל בדיקות השלד לפי ת״י 261 חלק 6 ות״י 118.
{{ח:תת|(ד)}} רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או האחראי לביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)–(ג), אם קיימות, לדעתו, נסיבות מיוחדות מצדיקות.

5.05חומרי בניה ושיטות פסוליםתיקונים: תשס״ה־3, תשס״ז־3

(א)לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.
(ב)לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03.
(ג)נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין – ייהרס השלד או יתוקן.
(ד)על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות פרט 5.02(ה).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.03|פרט 5.03}}.
{{ח:תת|(ג)}} נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין – ייהרס השלד או יתוקן.
{{ח:תת|(ד)}} על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|פרט 5.02(ה)}}.

5.06עמסיםתיקונים: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשע״ב־3

(א)בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:
(1)עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;
(2)עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;
(3)עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת״י 414;
(4)עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת״י 413;
(5)ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;
(6)העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.
(ב)בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;
{{ח:תתת|(2)}} עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;
{{ח:תתת|(3)}} עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת״י 414;
{{ח:תתת|(4)}} עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת״י 413;
{{ח:תתת|(5)}} ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(6)}} העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|סעיף 5.02(ב)}}.

5.07צירוף עמסים בחישובים הסטטיים

(א)בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית.
(ב)החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על־ידי שלג או עומס שימושי.
(ג)חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|בסעיף 5.06(א)}}, הגורם להטרחה המקסימלית.
{{ח:תת|(ב)}} החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על־ידי שלג או עומס שימושי.
{{ח:תת|(ג)}} חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.

5.08עומס אפקי על מעקהתיקונים: תשל״ב, תשמ״ב

העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על־ידי האחראי לביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת״י 1142.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על־ידי האחראי לביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת״י 1142.

5.09חובת שילוט לציון עומס שימושי מותר

עולה העומס השימושי על רצפה על חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עולה העומס השימושי על רצפה על חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.

תיקונים: תשס״ז־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: טופס בדיקה מפורטת לצורך קבלת היתר בניה לתיקון תקרה הכוללת גופי מילוי מפח''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|פרט 5.02(ה)(4)}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}
סימן ג׳: איטום בנין נגד טחב ולחות

5.30איטום נגד טחב ורטיבות

כל אימת שגבהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת־קרקעיים לתוכו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אימת שגבהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת־קרקעיים לתוכו.

5.31תיקונים: תשמ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

5.32מניעת חדירת מים ורטיבות דרך קירות חיצונים

קירותיו החיצונים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קירותיו החיצונים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.

5.33איטום בחמרים אספלטייםתיקונים: תשמ״ט־2

(א)גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת־קרקעיים ורצפות חדרי השירות, למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים.
(ב)טיב החמרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת־קרקעיים ורצפות חדרי השירות, למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים.
{{ח:תת|(ב)}} טיב החמרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

5.34הרחקת מי הצפה

מרתף או מקלט תת־קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על־ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרתף או מקלט תת־קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על־ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.

5.35הפעלה אוטומטית של משאבות ניקוז

(א)במרתף של בנין רב־קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל גנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי ההצפה מעליו.
(ב)משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במרתף של בנין רב־קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל גנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי ההצפה מעליו.
{{ח:תת|(ב)}} משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.

5.36נדבך ראש

(א)קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.
(ב)נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.
{{ח:תת|(ב)}} נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.

5.37עובי קיר

בקביעת עביו של קיר יובאו בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות סעיף 5.02(ב), הדברים האלה:
(1)שיטת הבניה ותכונות חמרי הבניה;
(2)חמרי המליטה וציפוי הקיר;
(3)בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקביעת עביו של קיר יובאו בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|סעיף 5.02(ב)}}, הדברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שיטת הבניה ותכונות חמרי הבניה;
{{ח:תת|(2)}} חמרי המליטה וציפוי הקיר;
{{ח:תת|(3)}} בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.

5.38חמרי בניה ומליטה

חמרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חמרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.

5.39בידור תרמיתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ו־5, תשס״א, תשס״ב־4

(א)בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 1, של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 2, של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 חלק 5 – בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים.
(ב)בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
0.3 מ״ר × מעלות °צווט
ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
0.7 מ״ר × מעלות °צווט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 1, של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 2, של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 חלק 5 – בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים.
{{ח:תת|(ב)}} בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
{{ח:תתת}} 0.3 <span class="texhtml" dir="rtl"><span class="sfrac nowrap" style="display:inline-block; vertical-align:-0.5em; text-align:center;"><span style="display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em;">מ״ר × מעלות °צ</span><span style="display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em; border-top:1px solid;">ווט</span></span></span>
{{ח:תת}} ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
{{ח:תתת}} 0.7 <span class="texhtml" dir="rtl"><span class="sfrac nowrap" style="display:inline-block; vertical-align:-0.5em; text-align:center;"><span style="display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em;">מ״ר × מעלות °צ</span><span style="display:block; line-height:1em; margin:0 0.1em; border-top:1px solid;">ווט</span></span></span>

5.40תיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשנ״ו־5, תשס״ב־4, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

5.41תיקונים: תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

5.42תיקונים: תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

5.43תיקונים: תשל״ב, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ד׳ – עמידות אש של שלד הבנין

5.60עמידות אשתיקונים: תשס״ח־5

בעמידות האש של שלד הבניין יתקיימו דרישות סימן ב׳ בפרק ג׳ לחלק ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעמידות האש של שלד הבניין יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳ לחלק ג׳}}.
חלק ו׳ – אצירת אשפה וסילוקה מבניין
סימן א׳ – פרשנות

6.01תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ב׳ – בחירת כלי אצירת אשפה, מבנה לריכוזם ואיתורו

6.02תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ג׳ – תכנון וגימור מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה

6.03תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.04תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.05תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.06תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.07תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.08תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.09תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.10תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.11תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.12תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.13תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ד׳ – העברת אשפה מקומות הבניין לחדר אשפה בקומת קרקע

6.14תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.15תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.16תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6.17תיקונים: תשס״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
חלק ז׳: הוראות מיוחדות בנוגע לבנין גבוה, לבנין רב־קומות ולבנינים אחרים
סימן א׳: פרשנות

7.00.01הגדרותתיקונים: תש״ם־3, תשמ״ד־4, תשמ״ט־2, תשס״ז־2, תשס״ח־5

בחלק זה –
”דלת אש“ –
”חדר מדרגות מוגן“ –
”חומר דליק“ –
”מחיצת אש“ –
”מינהרה“ –
”מיתקן טכני“ –
”מיתקני בטיחות אש“ –
”מערכת מדרגות חיצונית“ –
”מפעל אספקת מים מקומי“ –
”מ״ר“ –
”פיר“ –
”פרוזדור“ –
”קיר־אש“ –
”רשות כבאות“ –
”שלד“ – כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ״ח–1968.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 14
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלת אש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר מדרגות מוגן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר דליק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיצת אש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מינהרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן טכני“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקני בטיחות אש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מדרגות חיצונית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל אספקת מים מקומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרוזדור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיר־אש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות כבאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלד“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ״ח–1968}}.

7.00.02תחולהתיקונים: תש״ם־3, תשמ״ט־4, תשנ״א, תשס״ח־5

הוראות סימנים א׳, ט״ז ו־י״ז יחולו על בנין גבוה ובנין רב־קומות בלבד, זולת אם נאמר אחרת בחלק זה או בחלק י״ז.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן א|סימנים א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן טז|ט״ז}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן יז|ו־י״ז}} יחולו על בנין גבוה ובנין רב־קומות בלבד, זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז|בחלק זה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יז|בחלק י״ז}}.
סימן ב׳: דרך גישה וחלונות בבנין גבוה או בבנין רב־קומות

7.00.03תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.04תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.05תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.06תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.07תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ג׳: חדרי מדרגות ופרוזדורים

7.00.08תיקונים: תש״ם־3, תש״ם־4, תשמ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.09תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.10תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.11תיקונים: תש״ם־3, תש״ס, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.12תיקונים: תש״ם־3, תשנ״ח־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ד׳: הפרדה בין קומות השירותים ובין יתר חלקי הבנין

7.00.30תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.31תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.50תיקונים: תש״ם־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.51תיקונים: תש״ם־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ה׳: גגו של בנין גבוה או רב־קומות

7.00.80צורת הגג

(א)גגו של בנין גבוה או רב־קומות יהיה שטוח או בעל שיפוע קל שאינו עולה על 10%.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על גגות מגדלים או בנינים שבנייתם מותרת מעל מפלס הגג כמפורט בסעיף 7.00.81.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גגו של בנין גבוה או רב־קומות יהיה שטוח או בעל שיפוע קל שאינו עולה על 10%.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על גגות מגדלים או בנינים שבנייתם מותרת מעל מפלס הגג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.81|בסעיף 7.00.81}}.

7.00.81בניה מותרת על מפלס הגגתיקונים: תשנ״ו־3

(א)בנייתם של אלה מותרת מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב־קומות –
(1)המשך חלל חדר המדרגות;
(2)חדר מכונות להפעלת מעלית;
(3)חדר מכונות להפעלת איוור ומיזוג אוויר ותאים למפוחי אוויר;
(4)מאגרי מים;
(5)תא מצנח האשפה וכלי ניקויו.
(ב)בנייתם של הבנינים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תותר אלא אם יתקיימו תנאים אלה:
(1)שטחם הכולל לא יעלה על 25% משטח הגג;
(2)איתורם לא יפגע לדעת הועדה המקומית בצורת הגג.
(ג)על אף האמור בסעיף זה, על בניה למגורים בלבד, מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב־קומות יחולו ההוראות המיוחדות שבסעיף 7.00.83.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנייתם של אלה מותרת מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב־קומות –
{{ח:תתת|(1)}} המשך חלל חדר המדרגות;
{{ח:תתת|(2)}} חדר מכונות להפעלת מעלית;
{{ח:תתת|(3)}} חדר מכונות להפעלת איוור ומיזוג אוויר ותאים למפוחי אוויר;
{{ח:תתת|(4)}} מאגרי מים;
{{ח:תתת|(5)}} תא מצנח האשפה וכלי ניקויו.
{{ח:תת|(ב)}} בנייתם של הבנינים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תותר אלא אם יתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שטחם הכולל לא יעלה על 25% משטח הגג;
{{ח:תתת|(2)}} איתורם לא יפגע לדעת הועדה המקומית בצורת הגג.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, על בניה למגורים בלבד, מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב־קומות יחולו ההוראות המיוחדות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.83|שבסעיף 7.00.83}}.

7.00.82תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ב, תשנ״ט־3, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.00.83בניה למגורים מעל מפלס הגג בבנין קייםתיקונים: תשמ״ב, תשנ״ו־3, תשס״ח־5, תשס״ט־9

בבנייה מעל למפלס הגג בבניין קיים יתקיימו דרישות סימן ל׳ {{ח:הערה|לפרק ח׳}} בחלק ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבנייה מעל למפלס הגג בבניין קיים יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ח סימן ל|סימן ל׳ {{ח:הערה|לפרק ח׳}} בחלק ג׳}}.

7.00.84תיקונים: תשנ״ז, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ו׳: מעליות

7.01.00תיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.02.00תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.03.00תיקונים: תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.04.00תיקונים: תשנ״ו, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.05.00תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.06.00תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.07.00תיקונים: תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.08.00תיקונים: תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.09.00תיקונים: תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.10.00תיקונים: תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.11.00תיקונים: תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ז׳: שלד הבנין

7.30.00תחולה

(א)הוראות חלק ה׳ המתייחסות ליציבות שלד הבנין, לתכנית קונסטרוקציה ולחישובים סטטיים יחולו לגבי בנין גבוה ורב־קומות, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב)הוראות סימן זה יחולו לגבי –
(1)בנין רב־קומות;
(2)בנין גבוה שגבהו מעל רצפת הקומה הנמוכה ביותר או מעל פני הקרקע הנמוכים ביותר שלידו עולה על 20.00 מטרים;
(3)בנין שהיחס בין גבהו לרחבו הממוצע עולה על 2:1.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה|חלק ה׳}} המתייחסות ליציבות שלד הבנין, לתכנית קונסטרוקציה ולחישובים סטטיים יחולו לגבי בנין גבוה ורב־קומות, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ז|סימן זה}} יחולו לגבי –
{{ח:תתת|(1)}} בנין רב־קומות;
{{ח:תתת|(2)}} בנין גבוה שגבהו מעל רצפת הקומה הנמוכה ביותר או מעל פני הקרקע הנמוכים ביותר שלידו עולה על 20.00 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} בנין שהיחס בין גבהו לרחבו הממוצע עולה על 2:1.

7.31.00חישובים סטטיים

בכפוף לתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ״ח–1968, יכללו החישובים הסטטיים של בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) את כל העמסים והכוחות הפועלים על הבנין ועל חלק מחלקיו, הכל בהתאם לייעוד הבנין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכפוף {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו|לתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ״ח–1968}}, יכללו החישובים הסטטיים של בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} את כל העמסים והכוחות הפועלים על הבנין ועל חלק מחלקיו, הכל בהתאם לייעוד הבנין.

7.32.00עמסים אנכיים

(א)העמסים האנכיים הפועלים על בנין כאמור ועל חלק מחלקיו יחושבו בהתאם לתקן ישראלי ת״י 412.
(ב)הפחתתו של העומס השימושי בחישוב העמודים והיסודות של הבנין תיערך בהתאם לתקן האמור.
(ג)תקרות בנינים תת־קרקעיים המשמשות למכבי־אש כגישות לקירות חוץ או כמדרכה או מעבר לכלי רכב, תשאנה עומס מחולק של 1.0 טון למטר מרובע או עומס מרוכז של 5.0 טון מגלגל של כלי רכב, הכל לפי העומס הגדול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העמסים האנכיים הפועלים על בנין כאמור ועל חלק מחלקיו יחושבו בהתאם לתקן ישראלי ת״י 412.
{{ח:תת|(ב)}} הפחתתו של העומס השימושי בחישוב העמודים והיסודות של הבנין תיערך בהתאם לתקן האמור.
{{ח:תת|(ג)}} תקרות בנינים תת־קרקעיים המשמשות למכבי־אש כגישות לקירות חוץ או כמדרכה או מעבר לכלי רכב, תשאנה עומס מחולק של 1.0 טון למטר מרובע או עומס מרוכז של 5.0 טון מגלגל של כלי רכב, הכל לפי העומס הגדול.

7.33.00עומס הרוחתיקונים: תשע״ב־3

חישוב עוצמתם של כוחות הרוח הפועלים על בניין ייערך כאמור בסעיף 5.06(א)(3), בהתאם לתקן הישראלי ת״י 414.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חישוב עוצמתם של כוחות הרוח הפועלים על בניין ייערך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|בסעיף 5.06(א)(3)}}, בהתאם לתקן הישראלי ת״י 414.

7.34.00עומס הנגרם על־ידי רעידת אדמה

חישוב העומס העלול להיגרם על־ידי רעידת אדמה ייערך בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 5.06(א)(4).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חישוב העומס העלול להיגרם על־ידי רעידת אדמה ייערך בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|בסעיף 5.06(א)(4)}}.

7.35.00עומס מקסימלי

(א)חישוב יציבות השלד על חלקיו יכלול העמסות אלה:
(1)ההעמסה האפקית עקב רוח או רעידת אדמה הגורמת למאמצים מקסימליים, בהנחה שהכוחות האפקיים עלולים לתקוף בכל כיוון שהוא;
(2)לעומס העלול להיגרם על־ידי רעידת אדמה ייווסף אותו חלק מהעומס השימושי המוגדר בתקן;
(3)לעומס העלול להיגרם על־ידי כוחות הרוח ייווסף העומס השימושי או אותו חלק ממנו הגורם יחד עם שאר העמסים למאמצים מקסימליים.
(ב)בחישוב יציבות השלד על חלקיו לא יצורפו העומס העלול להיגרם על־ידי כוחות הרוח והעומס העלול להיגרם עקב רעידת אדמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חישוב יציבות השלד על חלקיו יכלול העמסות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההעמסה האפקית עקב רוח או רעידת אדמה הגורמת למאמצים מקסימליים, בהנחה שהכוחות האפקיים עלולים לתקוף בכל כיוון שהוא;
{{ח:תתת|(2)}} לעומס העלול להיגרם על־ידי רעידת אדמה ייווסף אותו חלק מהעומס השימושי המוגדר בתקן;
{{ח:תתת|(3)}} לעומס העלול להיגרם על־ידי כוחות הרוח ייווסף העומס השימושי או אותו חלק ממנו הגורם יחד עם שאר העמסים למאמצים מקסימליים.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב יציבות השלד על חלקיו לא יצורפו העומס העלול להיגרם על־ידי כוחות הרוח והעומס העלול להיגרם עקב רעידת אדמה.

7.36.00הקשחת השלד

בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) תתוכנן מערכת אלמנטים מקשיחים הן במישורים אפקיים והן במישורים אנכיים, המסוגלים לשאת את כל העמסים האפקיים המפורטים בסעיף 7.35.00.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} תתוכנן מערכת אלמנטים מקשיחים הן במישורים אפקיים והן במישורים אנכיים, המסוגלים לשאת את כל העמסים האפקיים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.35.00|בסעיף 7.35.00}}.

7.37.00אלמנטים מקשיחים אנכיים

(א)ואלה האלמנטים המקשיחים האנכיים המסוגלים לשאת את ההטרחה הנובעת מהעומס המקסימלי כמפורט בסעיף 7.35.00:
(1)קירות בודדים;
(2)קירות במערכות;
(3)מסגרות קשיחות;
(4)מסבכים אנכיים.
(ב)בחישוב הכוחות הפועלים על האלמנטים המקשיחים האמורים תובא בחשבון האכסצנטריות של הכוחות התוקפים ביחס למרכז הקשיחות, והאכסצנטריות האמורה לא תהיה קטנה מ־5% מאורך ציר הבנין הניצב לכיוון פעולת העומס האפקי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ואלה האלמנטים המקשיחים האנכיים המסוגלים לשאת את ההטרחה הנובעת מהעומס המקסימלי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.35.00|בסעיף 7.35.00}}:
{{ח:תתת|(1)}} קירות בודדים;
{{ח:תתת|(2)}} קירות במערכות;
{{ח:תתת|(3)}} מסגרות קשיחות;
{{ח:תתת|(4)}} מסבכים אנכיים.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הכוחות הפועלים על האלמנטים המקשיחים האמורים תובא בחשבון האכסצנטריות של הכוחות התוקפים ביחס למרכז הקשיחות, והאכסצנטריות האמורה לא תהיה קטנה מ־5% מאורך ציר הבנין הניצב לכיוון פעולת העומס האפקי.

7.38.00נשיאת מאמצים מסביב לפתחים בקיר המשמש אלמנט מקשיחתיקונים: תשל״ב

(א)בקביעת קשיחות קיר מסיבי המשמש כאלמנט מקשיח יובאו בחשבון מידות הפתחים שבו אם ארכם גדול מ־1⁄4 אורך הקיר וגבהם עולה על 1⁄4 גובה הקומה.
(ב)האחראי לביצוע השלד יתכנן את נשיאת כל המאמצים מסביב לפתח האמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקביעת קשיחות קיר מסיבי המשמש כאלמנט מקשיח יובאו בחשבון מידות הפתחים שבו אם ארכם גדול מ־<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub> אורך הקיר וגבהם עולה על <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub> גובה הקומה.
{{ח:תת|(ב)}} האחראי לביצוע השלד יתכנן את נשיאת כל המאמצים מסביב לפתח האמור.

7.39.00דיאפרגמות אפקיות

(א)תקרות הביניים בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) ישמשו כדיאפרגמה קשיחה המעבירה את העומס האפקי אל האלמנטים האנכיים בכל קומה.
(ב)התקרות האמורות ישאו את כל כוחות הגזירה והמומנטים המתעוררים בהן עקב הכוחות האפקיים, על־ידי שימוש באמצעים אלה:
(1)תקרה מסיבית או הוספת צלעות מחלקות בתקרת צלעות;
(2)עיבוד פרטי החיבורים בין הקירות המקשיחים ובין התקרה הבולטת מעבר להם באופן שהתקרה תוכל לשאת גם את כוחות הפיתול שיתעוררו שם;
(3)בתקרת צלעות תוצק פלטת בטון עליונה, זולת אם לפי החישובים הסטטיים מסוגלות הצלעות לבדן לשאת את ההטרחה הנובעת מהיות התקרה דיאפרגמה אפקית.
(ג)בתקרות המורכבות מאלמנטים טרומיים יש להבטיח העברת הכוחות בין הדיאפרגמות האפקיות ובין האלמנטים המקשיחים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקרות הביניים בבנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} ישמשו כדיאפרגמה קשיחה המעבירה את העומס האפקי אל האלמנטים האנכיים בכל קומה.
{{ח:תת|(ב)}} התקרות האמורות ישאו את כל כוחות הגזירה והמומנטים המתעוררים בהן עקב הכוחות האפקיים, על־ידי שימוש באמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקרה מסיבית או הוספת צלעות מחלקות בתקרת צלעות;
{{ח:תתת|(2)}} עיבוד פרטי החיבורים בין הקירות המקשיחים ובין התקרה הבולטת מעבר להם באופן שהתקרה תוכל לשאת גם את כוחות הפיתול שיתעוררו שם;
{{ח:תתת|(3)}} בתקרת צלעות תוצק פלטת בטון עליונה, זולת אם לפי החישובים הסטטיים מסוגלות הצלעות לבדן לשאת את ההטרחה הנובעת מהיות התקרה דיאפרגמה אפקית.
{{ח:תת|(ג)}} בתקרות המורכבות מאלמנטים טרומיים יש להבטיח העברת הכוחות בין הדיאפרגמות האפקיות ובין האלמנטים המקשיחים.

7.40.00דפורמציותתיקונים: תשל״ב

(א)האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המקסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) עקב העומס האפקי המקסימלי.
(ב)בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית.
(ג)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק״ג/סמ״ר.
(ד)שיעור ההזזה האפקית המקסימלית המותר לא יעלה על 1/2000 מגובה הבנין.
(ה)שיעור ההזזה היחסית המקסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 1/1000 מגובה הקומה שביניהן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המקסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} עקב העומס האפקי המקסימלי.
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק״ג/סמ״ר.
{{ח:תת|(ד)}} שיעור ההזזה האפקית המקסימלית המותר לא יעלה על 1/2000 מגובה הבנין.
{{ח:תת|(ה)}} שיעור ההזזה היחסית המקסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 1/1000 מגובה הקומה שביניהן.

7.41.00יציבות נגד הפיכה

בשלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) לא יעלה המומנט המהפך עקב העומס האפקי המקסימלי על 2⁄3 מהמומנט המייצב עקב המשקל העצמי בלבד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בשלד בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} לא יעלה המומנט המהפך עקב העומס האפקי המקסימלי על <sup>2</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> מהמומנט המייצב עקב המשקל העצמי בלבד.

7.42.00חישוב השלדתיקונים: תש״ם־3

(א)בכפוף לאמור בחלק ה׳, לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) אלא מבטון מזויין, בטון דרוך, בטון טרום או קונסטרוקצית פלדה.
(ב)שלד כאמור בנוי מבטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום יחושב כמפורט בסעיף 5.02.
(ג)שלד כאמור בנוי מקונסטרוקצית פלדה יחושב בהתאם לתקן.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה|בחלק ה׳}}, לא ייבנה שלד בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} אלא מבטון מזויין, בטון דרוך, בטון טרום או קונסטרוקצית פלדה.
{{ח:תת|(ב)}} שלד כאמור בנוי מבטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום יחושב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.02|בסעיף 5.02}}.
{{ח:תת|(ג)}} שלד כאמור בנוי מקונסטרוקצית פלדה יחושב בהתאם לתקן.

7.43.00הגנה על שלד מקונסטרוקצית פלדהתיקונים: תש״ם־3, תשנ״ב־2

(א)שלד מקונסטרוקצית פלדה יצופה ציפוי מגן נגד אש (להלן – ציפוי), שיהיה עמיד אש למשך זמן כדלקמן:
(1)הציפוי, עם שלד מקונסטרוקצית פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של 3 שעות לפחות;
(2)על אף האמור בפסקה (1), הציפוי עם שלד של תקרות וקירות פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של שעתיים לפחות;
(3)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה במרתף הבנין יהווה אלמנט עמיד אש של 4 שעות לפחות.
(ב)הציפוי האמור בסעיף זה ייעשה בדרכים אלו:
(1)עמודי פלדה יצופו מסביב באחד מחמרים אלה: בטון, בטון קל, לבני סיליקט, בלוקי בטון, בלוקי גבס, טיח או חומר בידוד אחר שאושר על־ידי מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01 ויבטיח את עמידות אש הנדרשת;
(2)אם הציפוי עשוי מחומר העלול להתקלף, יחוזק החומר ברשת פלדה שעל גביה חישוקים מחוטי פלדה.
(ג)לא יהיו פתחים בציפוי העמודים; חללים הנוצרים בפנים העמוד עקב הציפוי, יופרדו לפחות בין קומה לקומה או בכל 4.00 מטרים גובה.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנין שישמש לפי האמור בהיתר הבניה בעיקר מגורים, הזמן שבו חייב שלד מקונסטרוקצית פלדה על ציפויו להיות עמיד אש, יהא הזמן שנקבע בנספח לסימן זה.
(2)סעיף קטן זה יחול על כלל הבנינים הנועדים כאמור לשמש בעיקר מגורים, וההגבלות לתחולתו של סימן זה שבסעיף 7.30.00(ב), לא יחולו.
(3)לענין סעיף קטן זה, ”שלד“ – לרבות אותם חלקי הבנין, מקונסטרוקצית פלדה על ציפוייהם, שאינם נושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שלד מקונסטרוקצית פלדה יצופה ציפוי מגן נגד אש (להלן – ציפוי), שיהיה עמיד אש למשך זמן כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} הציפוי, עם שלד מקונסטרוקצית פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של 3 שעות לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הציפוי עם שלד של תקרות וקירות פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של שעתיים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה במרתף הבנין יהווה אלמנט עמיד אש של 4 שעות לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} הציפוי האמור בסעיף זה ייעשה בדרכים אלו:
{{ח:תתת|(1)}} עמודי פלדה יצופו מסביב באחד מחמרים אלה: בטון, בטון קל, לבני סיליקט, בלוקי בטון, בלוקי גבס, טיח או חומר בידוד אחר שאושר על־ידי מעבדה מוכרת כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.01|בסעיף 5.01}} ויבטיח את עמידות אש הנדרשת;
{{ח:תתת|(2)}} אם הציפוי עשוי מחומר העלול להתקלף, יחוזק החומר ברשת פלדה שעל גביה חישוקים מחוטי פלדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יהיו פתחים בציפוי העמודים; חללים הנוצרים בפנים העמוד עקב הציפוי, יופרדו לפחות בין קומה לקומה או בכל 4.00 מטרים גובה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנין שישמש לפי האמור בהיתר הבניה בעיקר מגורים, הזמן שבו חייב שלד מקונסטרוקצית פלדה על ציפויו להיות עמיד אש, יהא הזמן שנקבע בנספח לסימן זה.
{{ח:תתת|(2)}} סעיף קטן זה יחול על כלל הבנינים הנועדים כאמור לשמש בעיקר מגורים, וההגבלות לתחולתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ז סימן ז|סימן זה}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|שבסעיף 7.30.00(ב)}}, לא יחולו.
{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”שלד“ – לרבות אותם חלקי הבנין, מקונסטרוקצית פלדה על ציפוייהם, שאינם נושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו.

7.44.00שלד מאלמנטים טרומיים

לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) מאלמנטים טרומיים אלא אם יתמלאו תנאים אלה:
(1)האלמנטים הטרומיים יהיו מסוגלים לשאת את ההטרחות המוטלות עליהם;
(2)בכפוף לאמור בסעיפים 7.36.00, 7.37.00 ו־7.39.00, תובטח העברת מלוא הכוחות על־ידי החיבורים המחברים את האלמנטים הטרומיים.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייבנה שלד בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} מאלמנטים טרומיים אלא אם יתמלאו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} האלמנטים הטרומיים יהיו מסוגלים לשאת את ההטרחות המוטלות עליהם;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.36.00|בסעיפים 7.36.00}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.37.00|7.37.00}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.39.00|ו־7.39.00}}, תובטח העברת מלוא הכוחות על־ידי החיבורים המחברים את האלמנטים הטרומיים.

7.45.00חיזוק השלד לשעת חירום

ואלה אמצעי הבטיחות שיינקטו להגדלת כושר עמידתו של שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) נגד הדף אוויר וחדירת רסיסי פצצות בשעת חירום:
(1)קירות מסיביים, הן פנימיים והן חיצונים, במספר רב;
(2)חיזוק התקרות על־ידי הגדלת עבין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה אמצעי הבטיחות שיינקטו להגדלת כושר עמידתו של שלד בנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.30.00|בסעיף 7.30.00(ב)}} נגד הדף אוויר וחדירת רסיסי פצצות בשעת חירום:
{{ח:תת|(1)}} קירות מסיביים, הן פנימיים והן חיצונים, במספר רב;
{{ח:תת|(2)}} חיזוק התקרות על־ידי הגדלת עבין.

7.46.00חיזוק התקרותתיקונים: תש״ם־3

(א)חיזוק התקרות, לענין סעיף 7.45.00(2) בבנין אשר שטח פתחי חלונותיו פחות מ־20% משטח קירותיו החיצונים, יכול שיבוצע באחת הדרכים כלהלן:
(1)ייבנו תקרות מלאות מבטון מזויין שעבין 12 ס״מ לפחות, או תקרת בטון מזויין שעביה 15 ס״מ לפחות, מעל כל קומה שלישית;
(2)תיבנה תקרת צלעות אם יתמלאו תנאים אלה:
(א)שכבת הבטון מעל לצלעות תהיה בעובי של 8 ס״מ לפחות;
(ב)המילוי בין הצלעות יהיה מבלוקים מלאים מאיטונג, בטקל, בלוקי גג מבטון או חומר אחר בעל תכונות דומות;
(ג)בחישוב העובי המינימלי של התקרה כמפורט בפסקה (1) יחושבו כל 3 ס״מ מגובה הבלוקים האמורים במקום ס״מ אחד עובי בטון מזויין.
(ב)פתחי מרפסות אשר מאחוריהן קירות מילוי בעובי של פחות מ־20 ס״מ, דינם לענין סעיף זה כדין פתחי חלונות.
(ג)חישוב אחוז הפתחים בבנין כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע לפי קירות הבנין בעלי שטח חזית החלונות הגדול ביותר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חיזוק התקרות, לענין {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.45.00|סעיף 7.45.00(2)}} בבנין אשר שטח פתחי חלונותיו פחות מ־20% משטח קירותיו החיצונים, יכול שיבוצע באחת הדרכים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ייבנו תקרות מלאות מבטון מזויין שעבין 12 ס״מ לפחות, או תקרת בטון מזויין שעביה 15 ס״מ לפחות, מעל כל קומה שלישית;
{{ח:תתת|(2)}} תיבנה תקרת צלעות אם יתמלאו תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שכבת הבטון מעל לצלעות תהיה בעובי של 8 ס״מ לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} המילוי בין הצלעות יהיה מבלוקים מלאים מאיטונג, בטקל, בלוקי גג מבטון או חומר אחר בעל תכונות דומות;
{{ח:תתתת|(ג)}} בחישוב העובי המינימלי של התקרה כמפורט בפסקה (1) יחושבו כל 3 ס״מ מגובה הבלוקים האמורים במקום ס״מ אחד עובי בטון מזויין.
{{ח:תת|(ב)}} פתחי מרפסות אשר מאחוריהן קירות מילוי בעובי של פחות מ־20 ס״מ, דינם לענין סעיף זה כדין פתחי חלונות.
{{ח:תת|(ג)}} חישוב אחוז הפתחים בבנין כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע לפי קירות הבנין בעלי שטח חזית החלונות הגדול ביותר.

7.47.00עמידות אש של שלד הבניןתיקונים: תשס״ח־5

(א)בשלד הבנין של בניין גבוה ובנין רב־קומות יתקיימו דרישות סימן ב׳ בפרק ג׳ לחלק ג׳.
(ב)שלד של בנין גבוה ובנין רב־קומות יהיה בנוי מאלמנטים עמידי אש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בשלד הבנין של בניין גבוה ובנין רב־קומות יתקיימו דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳ לחלק ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} שלד של בנין גבוה ובנין רב־קומות יהיה בנוי מאלמנטים עמידי אש.

תיקונים: תשנ״ב־2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.43.00|סעיף 7.43.00(ד)}})}}'''}}

1פרשנותתיקונים: תשס״ח־5

(א)בנספח זה –
”בנין א׳“ – מבנה של דירה אחת או של מספר דירות, לכל גובהו, ובלבד שאף חלק משטחה של דירה אחת נמצא מעל שטחה של דירה אחרת שבאותו מבנה;
”בנין ב׳“ – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע איננו עולה על 13 מטרים;
”בנין ג׳“ – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 13 מטרים, אך איננו עולה על 29 מטרים;
”בנין ד׳“ – מבנה אשר גובה המפלס על רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 29 מטרים;
”דירה“ – כמשמעותה בסעיף 2.01 לתוספת השניה;
”המפלס הקובע“ – מפלס הכניסה הקובעת של הבנין, ואם היו במבנה מתחת המפלס של הכניסה הקובעת קומה או קומות שנועדו לשמש מגורים – מפלס הרצפה הנמוכה ביותר שבקומה או בקומות אלה;
”חדר כביסה“ – חדר כביסה המשמש יותר מדירה אחת בלבד;
”שימוש מסחרי“ – שימוש מסחרי שלפי אופיו וממדיו מתיישב עם עיקר שימושו של הבנין למגורים.
(ב)ניתן היתר הבניה לתוספת בניה במבנה קיים, ייערך סיווג הבנין לפי סעיף זה על פי הממדים של המבנה כולו, לרבות התוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנספח זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין א׳“ – מבנה של דירה אחת או של מספר דירות, לכל גובהו, ובלבד שאף חלק משטחה של דירה אחת נמצא מעל שטחה של דירה אחרת שבאותו מבנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין ב׳“ – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע איננו עולה על 13 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין ג׳“ – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 13 מטרים, אך איננו עולה על 29 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין ד׳“ – מבנה אשר גובה המפלס על רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 29 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.01|בסעיף 2.01 לתוספת השניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפלס הקובע“ – מפלס הכניסה הקובעת של הבנין, ואם היו במבנה מתחת המפלס של הכניסה הקובעת קומה או קומות שנועדו לשמש מגורים – מפלס הרצפה הנמוכה ביותר שבקומה או בקומות אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חדר כביסה“ – חדר כביסה המשמש יותר מדירה אחת בלבד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש מסחרי“ – שימוש מסחרי שלפי אופיו וממדיו מתיישב עם עיקר שימושו של הבנין למגורים.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן היתר הבניה לתוספת בניה במבנה קיים, ייערך סיווג הבנין לפי סעיף זה על פי הממדים של המבנה כולו, לרבות התוספת.

2זמן עמידות אש

הזמן שבו האלמנטים השונים של שלד מקונסטרוקצית פלדה חייבים להיות עמידי אש, כמוגדר בתקן הישראלי ת״י 931, יהא מספר השעות המסומן לצידם בטבלה דלהלן:
>
 טור א׳טור ב׳טור ג׳טור ד׳טור ה׳ 
123
מספרסוג בליטהאורך הבליטה מקו בנין צדי או אחוריאורך בליטה מקו בנין קדמי שאיננו קו רחובאורך הבליטה מקו בנין קדמי שהוא קו רחובאורך הבליטה ביחס לרוחב מדרכהמרחק אופקי מינימלי בין אבן שפת מדרכה לבין קצה הבליטהגובה מינימלי ממדרכה או מפני הקרקעהערות
  במטריםבמטריםבמטרים במטריםבמטרים 
1כרכוב, גג, ארגז רוח, מזחילה, גבלית, מסתור כביסה0.750.750.75 ובמסתור כביסה – 0–0.62.4ראה פרט 4.07
2שלט ניצב למבנה1.21.21.21⁄30.62.4ראה פרט 4.07
3מרפסת – אם אין כוונה אחרת משתמעת בתכנית01.21.21⁄30.62.4ראה פרט 4.07
4סף, אומנה דבוקה, כותרת עמוד, סורג חלון, ברי־סול, ארגז מיזוג אויר, מערכת טיהור אויר, שלט צמוד חזית, סוכך מקופל0.30.30.3––2.4 ממדרכה בלבדראה פרט 4.07
5סוכך, גגון בולט מעל כניסה למבנה או חלק ממבנה3.03.03.0–0.62.4ראה פרטים 4.07 ו־4.08
6שער נפתח לרבות דלת (במצב פתוח)עד גבול המגרשעד קו הרחוב0––– 
7כנפי חלון או תריסעד גבול המגרשללא הגבלהללא הגבלה–0.62.4 ממדרכה בלבדראה פרט 4.07
8מרזב אנכי או זרבובית0.20.20.2––– 
9זרקור לרבות הזרוע התומכת בו02.52.51⁄30.62.4ראה פרט 4.07
10עמודים או קורות ואלמנטי שלד לחיזוק בנין קיים או לתוספת קומות0.750.750––קורות – 2.20 
11ארובה, מערכת טיהור אוויר ומערכת מיזוג אויר כתוספת לבנין קיים0.60.60––2.4 
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזמן שבו האלמנטים השונים של שלד מקונסטרוקצית פלדה חייבים להיות עמידי אש, כמוגדר בתקן הישראלי ת״י 931, יהא מספר השעות המסומן לצידם בטבלה דלהלן:
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>סוג האלמנט</th><th>בנין א׳</th><th>בנין ב׳</th><th>בנין ג׳</th><th>בנין ד׳</th></tr>
<tr><td>עמודים, קורות וקירות נושאים</td><td><sup>3</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub></td><td>1<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub></td><td>1<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub></td><td>2</td></tr>
<tr><td>תקרות בין דירות וכן יתר חלקי השלד שאין לגביהם הוראה מיוחדת</td><td><sup>3</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub></td><td>1</td><td>1<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub></td><td>2</td></tr>
<tr><td>מחיצות בין דירות, בין דירות וחדר מדרגות ובין דירות וחללים ציבוריים</td><td>1</td><td>1</td><td>1<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub></td><td>2</td></tr>
<tr><td>מחיצה כפולה בתפר התפשטות</td><td>2</td><td>2</td><td>2</td><td>3</td></tr>
<tr><td>קירות חוץ שאינם נושאים</td><td><sup>3</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub></td><td>1</td><td>1<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub></td><td>2</td></tr>
<tr><td>תקרות גג המשמש למילוט</td><td>–</td><td>2</td><td>2</td><td>2</td></tr>
<tr><td>תקרות וקירות במחסנים, בחדרי הסקה, בחדרים לאצירת אשפה, במוסכים תת־קרקעיים, בחדרי כביסה ובחללים אחרים כיוצא באלה שיש בהם סיכון אש גבוה ושימושים מסחריים</td><td>2</td><td>2</td><td>3</td><td>4</td></tr>
</table>

3הוראה מיוחדת לבנינים מעל 40 מטרים

במבנה שבו גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה עולה על 40 מטרים מעל המפלס הקובע, יהא הזמן שבו חייבים עמודים, קורות וקירות נושאים לעמוד באש 3 שעות ולא 2 שעות כאמור בסעיף 2 לנספח זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במבנה שבו גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה עולה על 40 מטרים מעל המפלס הקובע, יהא הזמן שבו חייבים עמודים, קורות וקירות נושאים לעמוד באש 3 שעות ולא 2 שעות כאמור בסעיף 2 לנספח זה.
סימן ח׳: התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי

7.55.00תיקונים: תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

7.56.00תיקונים: תש״ם־3, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

7.57.00תיקונים: תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

7.58.00תיקונים: תש״ם־3, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

7.59.00תיקונים: תש״ם־3, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

7.60.00ציוד לכיבוי בבניניםתיקונים: תש״ם־3

התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי בבנינים תיעשה לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959, ותקנותיו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 → חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי בבנינים תיעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}}, ותקנותיו.

7.61.00תיקונים: תש״ם־3, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
סימן ט׳: התקנת מערכת חימום מים באמצעות אנרגיית השמש

7.66.00תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.66.01תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.66.02תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשמ״ו, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.66.03תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשמ״ז, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.66.04תיקונים: תש״ם־3, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.66.05תיקונים: תש״ם־3, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.66.06תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן י׳: סדרי מיזוג אוויר

7.70.00תיקונים: תש״ם־3, תש״ם־4, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

7.71.00תיקונים: תשמ״ט־2, תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

7.72.00תיקונים: תשס״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

7.73.00מערכת מיזוג אוויר באמצעות מיםתיקונים: תשס״ה

תותר התקנת מערכת מיזוג אוויר המקורר באמצעות מעבה מקורר מים, רק אם יתמלאו לגביה התנאים האלה:
(1)יהיה שימוש חוזר במי הקירור ובמי העיבוי, בהתאם להנחיות המהנדס שיינתנו לאחר התייעצות עם רשות הבריאות;
(2)במערכת מיזוג האוויר יותקן מכשיר למניעת זרימה חוזרת אל מערכת מי השתיה;
(3)מי הקירור ומי העיבוי יוזרמו למערכת הביוב או יסולקו כחלק מפתרון הניקוז של הבנין בהתאם לקבוע בחלק א׳ לתוספת זו, ובלבד שהמים יעמדו ברמת האיכות הנדרשת להזרמתם או סילוקם כאמור.
בפרט זה, ”מעבה מקורר מים“ – מחליף חום במחזור הקירור המסלק את חום העיבוי מהקרר למים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תותר התקנת מערכת מיזוג אוויר המקורר באמצעות מעבה מקורר מים, רק אם יתמלאו לגביה התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} יהיה שימוש חוזר במי הקירור ובמי העיבוי, בהתאם להנחיות המהנדס שיינתנו לאחר התייעצות עם רשות הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} במערכת מיזוג האוויר יותקן מכשיר למניעת זרימה חוזרת אל מערכת מי השתיה;
{{ח:תת|(3)}} מי הקירור ומי העיבוי יוזרמו למערכת הביוב או יסולקו כחלק מפתרון הניקוז של הבנין בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת זו}}, ובלבד שהמים יעמדו ברמת האיכות הנדרשת להזרמתם או סילוקם כאמור.
{{ח:ת}} בפרט זה, ”מעבה מקורר מים“ – מחליף חום במחזור הקירור המסלק את חום העיבוי מהקרר למים.

7.73.01תנאים להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבניןתיקונים: תשס״ו

(א)התקנת מערכות מיזוג אוויר לרבות מזגני חלון, מזגנים מפוצלים ואחרים (להלן – מזגנים) בבנין, תבוצע באופן שיאפשר את השתלבותם במבנה, תוך הימנעות מפגיעה במראה האדריכלי של הבנין, וכן תובטח בטיחות תפעולם, ועמידה נאותה בתנאי איכות סביבה.
(ב)לצורך זה יתקיימו בהתקנת המזגנים בבנין התנאים האלה:
(1)בהיתר יוצג מיקום התקנת המזגנים והמערכות המשרתות אותם כפי שיורה המהנדס, באופן שישתלב בחזות הבנין או המגרש;
(2)מזגני חלון ויחידות עיבוי של מזגנים מפוצלים המשולבים בחזיתות, ישולבו או יוסתרו כפי שייקבע בהיתר;
(3)הצנרת והחיווט המחברים את יחידת המאייד עם יחידת המעבה יותקנו במובילים, בין בתוך הבנין ובין מחוץ לו; התקנת המובילים מחוץ לבנין תיעשה בצורה שתתמזג, ככל האפשר, עם חזית הבנין;
(4)המזגן, לרבות חלקיו השונים, ינוקז באמצעות צינור דלוחים עקיף כמפורט בסעיף 4.8 בהל״ת;
(5)התקנת מזגנים, לרבות צנרת וחיווט וקיבוע המזגן או יחידותיו על קירות הבנין או על גג הבנין, תהיה על פי תקן ישראלי, ת״י 994 חלק 4 – מזגני אוויר: התקנה;
(6)בבנין חדש בן שלוש קומות לפחות, שלא יותקן בו מזגן בעת הקמתו, יתוכנן וייבנה מקום להתקנת יחידות העיבוי והמערכות המשרתות אותם, בעבור הדירות בבנין;
(7)התקנת המזגנים תהיה בכפוף להוראות התכניות החלות במקום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התקנת מערכות מיזוג אוויר לרבות מזגני חלון, מזגנים מפוצלים ואחרים (להלן – מזגנים) בבנין, תבוצע באופן שיאפשר את השתלבותם במבנה, תוך הימנעות מפגיעה במראה האדריכלי של הבנין, וכן תובטח בטיחות תפעולם, ועמידה נאותה בתנאי איכות סביבה.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך זה יתקיימו בהתקנת המזגנים בבנין התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהיתר יוצג מיקום התקנת המזגנים והמערכות המשרתות אותם כפי שיורה המהנדס, באופן שישתלב בחזות הבנין או המגרש;
{{ח:תתת|(2)}} מזגני חלון ויחידות עיבוי של מזגנים מפוצלים המשולבים בחזיתות, ישולבו או יוסתרו כפי שייקבע בהיתר;
{{ח:תתת|(3)}} הצנרת והחיווט המחברים את יחידת המאייד עם יחידת המעבה יותקנו במובילים, בין בתוך הבנין ובין מחוץ לו; התקנת המובילים מחוץ לבנין תיעשה בצורה שתתמזג, ככל האפשר, עם חזית הבנין;
{{ח:תתת|(4)}} המזגן, לרבות חלקיו השונים, ינוקז באמצעות צינור דלוחים עקיף כמפורט בסעיף 4.8 בהל״ת;
{{ח:תתת|(5)}} התקנת מזגנים, לרבות צנרת וחיווט וקיבוע המזגן או יחידותיו על קירות הבנין או על גג הבנין, תהיה על פי תקן ישראלי, ת״י 994 חלק 4 – מזגני אוויר: התקנה;
{{ח:תתת|(6)}} בבנין חדש בן שלוש קומות לפחות, שלא יותקן בו מזגן בעת הקמתו, יתוכנן וייבנה מקום להתקנת יחידות העיבוי והמערכות המשרתות אותם, בעבור הדירות בבנין;
{{ח:תתת|(7)}} התקנת המזגנים תהיה בכפוף להוראות התכניות החלות במקום.

7.74.00מערכת מובילי אווירתיקונים: תש״ם־3

מערכת מובילי אוויר, המיועדת לחימום הבנין, לקירורו ולאיוורו, תתוכנן ותיבנה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1001.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת מובילי אוויר, המיועדת לחימום הבנין, לקירורו ולאיוורו, תתוכנן ותיבנה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1001.
סימן י״א: חדר דוודים שאינם דודי קיטור

7.80.00מבנה חדר דוודיםתיקונים: תש״ם־3, תשמ״ו

בכפוף לאמור בסעיפים 7.00.30 ו־7.00.31 לא ייבנה בבנין חדר דוודים שאינם דודי קיטור והמוסקים בדלק נוזלי אלא בתנאים האלה:
(1)החדר יהיה צמוד לקיר חיצון ומופרד מיתר חלקי הבנין על־ידי קירות ורצפות עשויים מאלמנטים עמידי־אש 3 שעות לפחות;
(2)החדר יכיל שתי דלתות אש אשר –
(א)האחת ישירה אל חלל האויר החיצון;
(ב)השנייה תימצא במרחק גדול ככל האפשר מהראשונה;
(ג)ייקבעו להן ספים מורמים למניעת זרימת דלק החוצה;
(3)החדר יהיה מאוור אוויר צח הדרוש לשריפת דלק ופתחי פליטת העשן יותקנו בגובה המבטיח סילוקו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.30|בסעיפים 7.00.30}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.31|ו־7.00.31}} לא ייבנה בבנין חדר דוודים שאינם דודי קיטור והמוסקים בדלק נוזלי אלא בתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} החדר יהיה צמוד לקיר חיצון ומופרד מיתר חלקי הבנין על־ידי קירות ורצפות עשויים מאלמנטים עמידי־אש 3 שעות לפחות;
{{ח:תת|(2)}} החדר יכיל שתי דלתות אש אשר –
{{ח:תתת|(א)}} האחת ישירה אל חלל האויר החיצון;
{{ח:תתת|(ב)}} השנייה תימצא במרחק גדול ככל האפשר מהראשונה;
{{ח:תתת|(ג)}} ייקבעו להן ספים מורמים למניעת זרימת דלק החוצה;
{{ח:תת|(3)}} החדר יהיה מאוור אוויר צח הדרוש לשריפת דלק ופתחי פליטת העשן יותקנו בגובה המבטיח סילוקו.

7.81.00מבנה חדרי הסקהתיקונים: תש״ם־3, תשמ״ו

(א)בכל בנין ייבנו חדרי ההסקה של דודי מים חמים בהתאם לתקן ישראלי ת״י 932.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) תהא עמידות־אש לענין סעיף 202.5.3 לתקן הישראלי ת״י 932 – עמידות־אש של דלת אש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל בנין ייבנו חדרי ההסקה של דודי מים חמים בהתאם לתקן ישראלי ת״י 932.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) תהא עמידות־אש לענין סעיף 202.5.3 לתקן הישראלי ת״י 932 – עמידות־אש של דלת אש.
סימן י״ב: אספקה מרכזית של גזי נפט

7.83.00תיקונים: תשמ״ט־2, תשס״ג־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן י״ג: התקנת מערכת הארקה וקולט ברקים

7.85.00תיקונים: תשל״ח־3, תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ד־4, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן י״ד: גנרטור חשמלי

7.88.00תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ט־2, תשס״ג־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ט״ו – סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה

7.89.00תיקונים: תש״ם־3, תשס״ג־3, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.89.01תיקונים: תשס״ג־3, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.89.02תיקונים: תשס״ג־3, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ט״ז: מיתקנים לסילוק אשפה בבנין גבוה או רב־קומות

7.90.00תיקונים: תשמ״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.91.00תיקונים: תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.92.00תיקונים: תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.93.00תיקונים: תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן י״ז: הוראות שונות לגבי בנין גבוה או רב־קומות

7.94.00חיבור גמיש של צנרת אספקת המים והגז באדמת חרסית פעילה

חיבור צנרת אספקת המים והגז החיצונית לצנרת הפנימית בבנין גבוה או רב־קומות שבאדמה חרסית פעילה יהיה גמיש ובר־קיימא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חיבור צנרת אספקת המים והגז החיצונית לצנרת הפנימית בבנין גבוה או רב־קומות שבאדמה חרסית פעילה יהיה גמיש ובר־קיימא.

7.95.00תיקונים: תשס״ב, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.96.00תיקונים: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7.97.00תיקונים: תש״ם־3, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
חלק ח׳: התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי
סימן א׳: פרשנות

8.01הגדרותתיקונים: תשל״א־6, תשנ״ה־2, תשנ״ט־5, תשס״ה

בחלק זה –
”בנין ציבורי א׳“ – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:
(1)אולם לשמחות;
(2)בית אבות;
(3)בית לאסיפות ובית לעצרות עם כמשמעות ”אסיפה“ ו”עצרת עם“ בסעיף 1 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ״ג–1962;
(4)בית חולים, כמשמעות המונח ”בית חולים“ בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, לרבות מרפאות ציבוריות;
(5)בית ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958;
(6)מוזיאון או בנין המשמש באופן קבוע לתערוכות, שהם ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או עירוני, וכל מקום כיוצא באלה;
(7)בנין המשמש מגרש ספורט או מקום למיתקני ספורט;
(8)חנות כל בו, לרבות סופר־מרקט, ששטחה עולה על 350 מ״ר;
(9)בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל־ים, תחנת רכבת, תחנה מרכזית ומסוף לנוסעים באוטובוסים;
”בנין ציבורי ב׳“ – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:
(1)בית דואר וסוכנות דואר;
(2)בית כנסת, מסגד, כנסיה וכל מקום מקורה המשמש באופן קבוע לפולחן דתי, ששטחו 150 מ״ר לפחות;
(3)בית לקולנוע, לקונצרטים ולתיאטרון;
(4)בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים לינה בתמורה והמכיל 20 מיטות לפחות;
(5)בית מרחץ;
(6)בנק;
(7)בריכת שחיה;
(8)בית ספר עממי, בית ספר תיכון, בית ספר מקצועי, גן ילדים להוציא גן ילדים פרטי;
(9)מוסד ציבורי לילדים;
(10)מסעדה, חדר אוכל או בית קפה הנמצאים בקומת קרקע והיכולים להכיל למעלה מ־25 סועדים;
(11)משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות וכל בנין אחר הנועד למתן שירות ציבורי;
”בנין ציבורי“ – בנין ציבורי א׳ או בנין ציבורי ב׳;
”גזרת בנין“ – חלק בנין, שהגישה ליחידותיו נעשית באמצעות חדר מדרגות משותף; בבנין בלא חדרי מדרגות משותפים, כל יחידת דיור תיחשב לגזרת בנין;
”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבנין ובשטחי החוץ, ומתאים לנדרש בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 1: נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות (להלן – ת״י 1918 חלק 1) בסעיפים הדנים בדרך נגישה ובמכשולים בדרך, ולגבי דרכים נגישות בשטחי חוץ גם בהתאם לנדרש בתקן הישראלי, ת״י 1918 חלק 2: נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבנין (להלן – ת״י 1918 חלק 2) בסעיף הדן בדרכים נגישות להולכי רגל;
”חניון ציבורי“ – חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסוימים;
”יחידת אכסון“ – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה עם חדר שירותים, בין אם חדר השירותים צמוד לאותו חדר או לאותה מערכת חדרים ובין אם הוא במקום אחר;
”יחידה מיוחדת“ – יחידת אכסון המותאמת לאכסון נכים כמפורט בסעיף 8.25;
”מקומות חניה נגישים“ – מקומות חניה המתאימים לכלי רכב של נכים או לכלי רכב המובילים נכים;
”נכה“ – אדם בעל מגבלה גופנית המונעת ממנו להשתמש בדרך נוחה בבנין ציבורי שבו אין הסידורים המיוחדים המפורטים בחלק זה, כולם או מקצתם;
”רוחב חפשי בפתח“ –
(1)בדלת חד־כנפית – המרחק האפקי בין מישור כנף הדלת הפתוחה בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת ובין הפאה הצדדית של המלבן, הבולטת ביותר כלפי הפתח, ממול;
(2)בדלת דו־כנפית או רב־כנפית – המרחק האפקי בין מישורי שתי כנפי הדלת הסמוכות זו לזו והפתוחות בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת;
(3)בדלת הזזה חד־כנפית – המרחק האפקי בין הפאה הצדדית של הדלת, כאשר היא פתוחה לגמרי ובין פאת המלבן ממול;
(4)בדלת הזזה דו־כנפית – המרחק האפקי בין הפאות הצדדיות של שתי כנפי הדלת, כאשר שתיהן פתוחות לגמרי;
”רום מדרגה“ ו”שלח מדרגה“ – כמשמעותם בסעיף 3.01 לתוספת השניה;
”שטח חוץ“ – שטח שמחוץ לבנין הנמצא בתחום גבולות המגרש, למעט שטח חוץ או חלק ממנו שאינו נועד להיות פתוח לקהל.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • כמשמעות ”אסיפה“ ו”עצרת עם“ בסעיף 1 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ״ג–1962 → חוק הבטיחות במקומות ציבוריים #סעיף 1
  • המונח ”בית חולים“ בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #סעיף 24
  • סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי א׳“ – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:
{{ח:תתת|(1)}} אולם לשמחות;
{{ח:תתת|(2)}} בית אבות;
{{ח:תתת|(3)}} בית לאסיפות ובית לעצרות עם {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים#סעיף 1|כמשמעות ”אסיפה“ ו”עצרת עם“ בסעיף 1 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ״ג–1962}};
{{ח:תתת|(4)}} בית חולים, כמשמעות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|המונח ”בית חולים“ בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, לרבות מרפאות ציבוריות;
{{ח:תתת|(5)}} בית ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(6)}} מוזיאון או בנין המשמש באופן קבוע לתערוכות, שהם ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או עירוני, וכל מקום כיוצא באלה;
{{ח:תתת|(7)}} בנין המשמש מגרש ספורט או מקום למיתקני ספורט;
{{ח:תתת|(8)}} חנות כל בו, לרבות סופר־מרקט, ששטחה עולה על 350 מ״ר;
{{ח:תתת|(9)}} בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל־ים, תחנת רכבת, תחנה מרכזית ומסוף לנוסעים באוטובוסים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי ב׳“ – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:
{{ח:תתת|(1)}} בית דואר וסוכנות דואר;
{{ח:תתת|(2)}} בית כנסת, מסגד, כנסיה וכל מקום מקורה המשמש באופן קבוע לפולחן דתי, ששטחו 150 מ״ר לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} בית לקולנוע, לקונצרטים ולתיאטרון;
{{ח:תתת|(4)}} בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים לינה בתמורה והמכיל 20 מיטות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} בית מרחץ;
{{ח:תתת|(6)}} בנק;
{{ח:תתת|(7)}} בריכת שחיה;
{{ח:תתת|(8)}} בית ספר עממי, בית ספר תיכון, בית ספר מקצועי, גן ילדים להוציא גן ילדים פרטי;
{{ח:תתת|(9)}} מוסד ציבורי לילדים;
{{ח:תתת|(10)}} מסעדה, חדר אוכל או בית קפה הנמצאים בקומת קרקע והיכולים להכיל למעלה מ־25 סועדים;
{{ח:תתת|(11)}} משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות וכל בנין אחר הנועד למתן שירות ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין ציבורי“ – בנין ציבורי א׳ או בנין ציבורי ב׳;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזרת בנין“ – חלק בנין, שהגישה ליחידותיו נעשית באמצעות חדר מדרגות משותף; בבנין בלא חדרי מדרגות משותפים, כל יחידת דיור תיחשב לגזרת בנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבנין ובשטחי החוץ, ומתאים לנדרש בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 1: נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות (להלן – ת״י 1918 חלק 1) בסעיפים הדנים בדרך נגישה ובמכשולים בדרך, ולגבי דרכים נגישות בשטחי חוץ גם בהתאם לנדרש בתקן הישראלי, ת״י 1918 חלק 2: נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבנין (להלן – ת״י 1918 חלק 2) בסעיף הדן בדרכים נגישות להולכי רגל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניון ציבורי“ – חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסוימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אכסון“ – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה עם חדר שירותים, בין אם חדר השירותים צמוד לאותו חדר או לאותה מערכת חדרים ובין אם הוא במקום אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה מיוחדת“ – יחידת אכסון המותאמת לאכסון נכים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.25|בסעיף 8.25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקומות חניה נגישים“ – מקומות חניה המתאימים לכלי רכב של נכים או לכלי רכב המובילים נכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – אדם בעל מגבלה גופנית המונעת ממנו להשתמש בדרך נוחה בבנין ציבורי שבו אין הסידורים המיוחדים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}}, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחב חפשי בפתח“ –
{{ח:תתת|(1)}} בדלת חד־כנפית – המרחק האפקי בין מישור כנף הדלת הפתוחה בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת ובין הפאה הצדדית של המלבן, הבולטת ביותר כלפי הפתח, ממול;
{{ח:תתת|(2)}} בדלת דו־כנפית או רב־כנפית – המרחק האפקי בין מישורי שתי כנפי הדלת הסמוכות זו לזו והפתוחות בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת;
{{ח:תתת|(3)}} בדלת הזזה חד־כנפית – המרחק האפקי בין הפאה הצדדית של הדלת, כאשר היא פתוחה לגמרי ובין פאת המלבן ממול;
{{ח:תתת|(4)}} בדלת הזזה דו־כנפית – המרחק האפקי בין הפאות הצדדיות של שתי כנפי הדלת, כאשר שתיהן פתוחות לגמרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רום מדרגה“ ו”שלח מדרגה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.01|בסעיף 3.01 לתוספת השניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח חוץ“ – שטח שמחוץ לבנין הנמצא בתחום גבולות המגרש, למעט שטח חוץ או חלק ממנו שאינו נועד להיות פתוח לקהל.
סימן ב׳: הוראות למתן היתר

8.02מתן היתר לבנין ציבוריתיקונים: תשל״א־6, תשנ״ה־2, תשס״ה

(א)לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי א׳ אלא אם בכל הבנין או בחלקו המשמש למטרות של בנין ציבורי א׳ ובשטחי החוץ שלו, הכל לפי הענין, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.
(ב)לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי ב׳ אלא אם ימולאו לגבי קומה אחת לפחות ולדרכי הגישה לאותה קומה וכן לגבי שטחי החוץ שלו התנאים המפורטים בחלק זה הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.
(ג)היתר להקמת בנין הנועד לשמש מטרה מן המפורטות בפסקה (4) להגדרת ”בנין ציבורי ב׳“ שבסעיף 8.01 (בסעיף זה – מקום לאירוח), והיתר להוספת יחידות אכסון למקום לאירוח קיים, מותנים בקיומן, בהתאמתן או בהקמתן, לפי הענין, של מספר יחידות מיוחדות בתוך כלל יחידות האכסון שבאותו מקום אירוח, הכל כמפורט להלן:
(1)בבנין שבו מ־25 עד 70 יחידות אכסון – יחידה מיוחדת אחת לפחות;
(2)בבנין שבו מ־71 עד 150 יחידות אכסון – שתי יחידות מיוחדות לפחות;
(3)בבנין שבו מ־151 עד 200 יחידות אכסון – שלוש יחידות מיוחדות לפחות;
(4)בבנין שבו מ־201 עד 300 יחידות אכסון – ארבע יחידות מיוחדות לפחות;
(5)לכל 75 יחידות אכסון נוספות – יחידה מיוחדת אחת.
(ד)בדרכי הגישה מיחידות מיוחדות אל חלק מחלקי מקום האירוח – שבאותו בנין – הפתוחים או הנועדים להיות פתוחים לקהל (להלן בסעיף זה – שטח ציבורי), ינהגו כבדרכי גישה לחלק האמור שכשלעצמן פתוחות לקהל, בין אם היחידה המיוחדת נמצאת באותה קומה עם השטח הציבורי ובין אם לאו.
(ה)על מתן היתר להוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים יחולו הוראות מיוחדות אלה:
(1)עלה סך כל יחידות האכסון הנוספות על שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות ועלה כלל מספר יחידות גם יחד – על 25, ינהגו במקום האירוח כולו לפי האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
(2)הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, כמשמעותה בסעיף 10א לחוק (להלן – רשות הרישוי המחוזית) לפטור, בתנאים או בלעדיהם, מקיום הוראות פסקה (1), כולן או מקצתן, בשטחים מסוימים שבמקום האירוח, אם ראתה שבנסיבות הענין ובהתחשב בחיוניות הגישה לשטח הציבורי, קיומן כרוך בעבודות שממדי ביצוען או תנאיהן או הוצאותיהן אינם סבירים;
(3)הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, לחייב בעל היתר להוספת יחידות אכסון בתנאי פסקה (1), גם אם אין בתוספות היחידות כדי שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות, אם לדעתה חיוב בעל ההיתר בקיום התנאי האמור כרוך בהוצאות סבירות, והוא ניתן לביצוע בתנאים ובממדים סבירים בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול לגבי בנין שהיתר להקמתו הוצא עד יום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972).
(ו)כדי להסיר ספק נקבע בזה שבעל היתר חייב לקיים את התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (ד) ו־(ה) לפי הענין, רק אם נושא ההיתר הוא הקמת מקום אירוח שלם או הוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים דרך בניה או שינוי יעוד של בנין קיים; התנאים האמורים אינם חלים על הוספת חלקים אחרים למקום אירוח או ביצוע שינויים או תיקונים בו, בדרך האמורה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 10א לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 10א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי א׳ אלא אם בכל הבנין או בחלקו המשמש למטרות של בנין ציבורי א׳ ובשטחי החוץ שלו, הכל לפי הענין, ימולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי ב׳ אלא אם ימולאו לגבי קומה אחת לפחות ולדרכי הגישה לאותה קומה וכן לגבי שטחי החוץ שלו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.
{{ח:תת|(ג)}} היתר להקמת בנין הנועד לשמש מטרה מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.01|בפסקה (4) להגדרת ”בנין ציבורי ב׳“ שבסעיף 8.01}} (בסעיף זה – מקום לאירוח), והיתר להוספת יחידות אכסון למקום לאירוח קיים, מותנים בקיומן, בהתאמתן או בהקמתן, לפי הענין, של מספר יחידות מיוחדות בתוך כלל יחידות האכסון שבאותו מקום אירוח, הכל כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בבנין שבו מ־25 עד 70 יחידות אכסון – יחידה מיוחדת אחת לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בבנין שבו מ־71 עד 150 יחידות אכסון – שתי יחידות מיוחדות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} בבנין שבו מ־151 עד 200 יחידות אכסון – שלוש יחידות מיוחדות לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} בבנין שבו מ־201 עד 300 יחידות אכסון – ארבע יחידות מיוחדות לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} לכל 75 יחידות אכסון נוספות – יחידה מיוחדת אחת.
{{ח:תת|(ד)}} בדרכי הגישה מיחידות מיוחדות אל חלק מחלקי מקום האירוח – שבאותו בנין – הפתוחים או הנועדים להיות פתוחים לקהל (להלן בסעיף זה – שטח ציבורי), ינהגו כבדרכי גישה לחלק האמור שכשלעצמן פתוחות לקהל, בין אם היחידה המיוחדת נמצאת באותה קומה עם השטח הציבורי ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ה)}} על מתן היתר להוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים יחולו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלה סך כל יחידות האכסון הנוספות על שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות ועלה כלל מספר יחידות גם יחד – על 25, ינהגו במקום האירוח כולו לפי האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|(2)}} הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 10א|בסעיף 10א לחוק}} (להלן – רשות הרישוי המחוזית) לפטור, בתנאים או בלעדיהם, מקיום הוראות פסקה (1), כולן או מקצתן, בשטחים מסוימים שבמקום האירוח, אם ראתה שבנסיבות הענין ובהתחשב בחיוניות הגישה לשטח הציבורי, קיומן כרוך בעבודות שממדי ביצוען או תנאיהן או הוצאותיהן אינם סבירים;
{{ח:תתת|(3)}} הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, לחייב בעל היתר להוספת יחידות אכסון בתנאי פסקה (1), גם אם אין בתוספות היחידות כדי שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות, אם לדעתה חיוב בעל ההיתר בקיום התנאי האמור כרוך בהוצאות סבירות, והוא ניתן לביצוע בתנאים ובממדים סבירים בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול לגבי בנין שהיתר להקמתו הוצא עד יום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972).
{{ח:תת|(ו)}} כדי להסיר ספק נקבע בזה שבעל היתר חייב לקיים את התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (ד) ו־(ה) לפי הענין, רק אם נושא ההיתר הוא הקמת מקום אירוח שלם או הוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים דרך בניה או שינוי יעוד של בנין קיים; התנאים האמורים אינם חלים על הוספת חלקים אחרים למקום אירוח או ביצוע שינויים או תיקונים בו, בדרך האמורה.

8.03שינויים בבנין ציבורי קייםתיקונים: תשל״א־6, תשנ״ה־2, תשס״ה

(א)הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי א׳ קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א׳ או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה׳ לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א׳, שימולאו לגבי כל הבנין האמור ולגבי שטחי החוץ שלו, או לגבי חלקו המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי א׳ ולגבי דרכי הגישה לאותו חלק, הכל לפי הענין, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.
(ב)הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי ב׳ קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳ או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה׳ לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳, שימולאו לגבי שטחי החוץ שלו ולגבי קומה אחת לפחות של הבנין האמור או לגבי חלקה המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳, הכל לפי הענין, ולדרכי גישה לאותה קומה, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.
(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא יותנה מתן היתר לשינוי מקום אירוח קיים בקיום הוראות סעיף 8.02(ג) עד (ו), כולן או מקצתן, אלא על פי האמור באותן הוראות.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ה׳ לחוק → חוק התכנון והבנייה #פרק ה
  • פרק ה׳ לחוק → חוק התכנון והבנייה #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי א׳ קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א׳ או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק}} אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א׳, שימולאו לגבי כל הבנין האמור ולגבי שטחי החוץ שלו, או לגבי חלקו המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי א׳ ולגבי דרכי הגישה לאותו חלק, הכל לפי הענין, התנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}}, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי ב׳ קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳ או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק}} אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳, שימולאו לגבי שטחי החוץ שלו ולגבי קומה אחת לפחות של הבנין האמור או לגבי חלקה המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳, הכל לפי הענין, ולדרכי גישה לאותה קומה, התנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}}, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא יותנה מתן היתר לשינוי מקום אירוח קיים בקיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.02|סעיף 8.02(ג) עד (ו)}}, כולן או מקצתן, אלא על פי האמור באותן הוראות.
סימן ג׳: סידורים מיוחדים לנכים בשטחי חוץ של בנין ציבורי

8.03.01חניהתיקונים: תשס״ה

(א)בחניה של בנין ציבורי ובחניון ציבורי יוקצו מקומות חניה נגישים שמידותיהם ומאפייניהם יתאימו לתנאים המפורטים בסעיף הדן בחניות נגישות בת״י 1918 חלק 2.
(ב)דרך נגישה תחבר בין מקום חניה נגיש לבין מעלית או כניסה נגישה לבנין כאמור בפרט 8.04, או לנכס.
(ג)מקומות חניה נגישים יימצאו קרוב, ככל האפשר, למעלית הבנין או לכניסה הנגישה לבנין או לנכס, וקרוב, ככל האפשר, לדרך נגישה מקורה, אם קיימת; בבנין בעל כמה כניסות נגישות וחניות סמוכות אליהן, יפוזרו מקומות החניה הנגישים בסמוך לכל הכניסות הנגישות; בחניונים ציבוריים, מקומות החניה הנגישים ימוקמו קרוב אל הדרך הנגישה והכניסה הנגישה לחניון.
(ד)מספר מקומות החניה הנגישים יהיה כמפורט להלן:
>
”רכב גבוה“ – רכב בעל התקן העלאה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה בכיסא גלגלים.
(ה)מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 8 או חלק מ־8 מקומות חניה נגישים.
(ו)בחניונים מקורים, שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, להקצות מקומות חניה נגישים לרכב גבוה – יהיו מקומות החניה קרובים ככל האפשר לכניסה נגישה לבנין, ודרך נגישה תחבר בין מקום החניה לבין הכניסה לבנין.
(ז)על אף האמור בפרט משנה (ד), בבנין הנועד לשמש מטרה מן המטרות המפורטות בפסקה (4) להגדרה ”בנין ציבורי ב׳“ שבפרט 8.01, לא יפחת מספר מינימלי של מקומות החניה הנגישים ממספר היחידות המיוחדות הקבועות בפרט 8.02(ג).
סוג האלמנטבנין א׳בנין ב׳בנין ג׳בנין ד׳
עמודים, קורות וקירות נושאים3⁄411⁄211⁄22
תקרות בין דירות וכן יתר חלקי השלד שאין לגביהם הוראה מיוחדת3⁄4111⁄22
מחיצות בין דירות, בין דירות וחדר מדרגות ובין דירות וחללים ציבוריים1111⁄22
מחיצה כפולה בתפר התפשטות2223
קירות חוץ שאינם נושאים3⁄4111⁄22
תקרות גג המשמש למילוט–222
תקרות וקירות במחסנים, בחדרי הסקה, בחדרים לאצירת אשפה, במוסכים תת־קרקעיים, בחדרי כביסה ובחללים אחרים כיוצא באלה שיש בהם סיכון אש גבוה ושימושים מסחריים2234
↺ פנימיות: 3▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחניה של בנין ציבורי ובחניון ציבורי יוקצו מקומות חניה נגישים שמידותיהם ומאפייניהם יתאימו לתנאים המפורטים בסעיף הדן בחניות נגישות בת״י 1918 חלק 2.
{{ח:תת|(ב)}} דרך נגישה תחבר בין מקום חניה נגיש לבין מעלית או כניסה נגישה לבנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.04|בפרט 8.04}}, או לנכס.
{{ח:תת|(ג)}} מקומות חניה נגישים יימצאו קרוב, ככל האפשר, למעלית הבנין או לכניסה הנגישה לבנין או לנכס, וקרוב, ככל האפשר, לדרך נגישה מקורה, אם קיימת; בבנין בעל כמה כניסות נגישות וחניות סמוכות אליהן, יפוזרו מקומות החניה הנגישים בסמוך לכל הכניסות הנגישות; בחניונים ציבוריים, מקומות החניה הנגישים ימוקמו קרוב אל הדרך הנגישה והכניסה הנגישה לחניון.
{{ח:תת|(ד)}} מספר מקומות החניה הנגישים יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th rowspan="2">מספר מקומות חניה</th><th colspan="3">מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים</th></tr>
<tr><th>סך הכל</th><th>רכב רגיל</th><th>רכב גבוה</th></tr>
<tr><td>עד 25</td><td>1</td><td>–</td><td>1</td></tr>
<tr><td>26 עד 50</td><td>2</td><td>1</td><td>1</td></tr>
<tr><td>51 עד 75</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td></tr>
<tr><td>76 עד 100</td><td>4</td><td>3</td><td>1</td></tr>
<tr><td>101 עד 150</td><td>5</td><td>4</td><td>1</td></tr>
<tr><td>151 עד 200</td><td>6</td><td>5</td><td>1</td></tr>
<tr><td>201 עד 300</td><td>7</td><td>6</td><td>1</td></tr>
<tr><td>301 עד 400</td><td>8</td><td>7</td><td>1</td></tr>
<tr><td>401 עד 500</td><td>9</td><td>7</td><td>2</td></tr>
<tr><td>501 עד 1,000</td><td>2% מכלל מקומות החניה</td><td colspan="2">ראה פרט משנה (ה)</td></tr>
<tr><td>יותר מ־1,000</td><td>12 + 1% מכלל מקומות החניה</td><td colspan="2">ראה פרט משנה (ה)</td></tr>
</table>
{{ח:תת}} ”רכב גבוה“ – רכב בעל התקן העלאה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה בכיסא גלגלים.
{{ח:תת|(ה)}} מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 8 או חלק מ־8 מקומות חניה נגישים.
{{ח:תת|(ו)}} בחניונים מקורים, שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, להקצות מקומות חניה נגישים לרכב גבוה – יהיו מקומות החניה קרובים ככל האפשר לכניסה נגישה לבנין, ודרך נגישה תחבר בין מקום החניה לבין הכניסה לבנין.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בפרט משנה (ד), בבנין הנועד לשמש מטרה מן המטרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.01|בפסקה (4) להגדרה ”בנין ציבורי ב׳“ שבפרט 8.01}}, לא יפחת מספר מינימלי של מקומות החניה הנגישים ממספר היחידות המיוחדות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.02|בפרט 8.02(ג)}}.

8.03.02דרכים נגישות מחוץ לבניןתיקונים: תשס״ה

(א)דרך נגישה אחת לפחות תוביל אל הכניסות הנגישות כאמור בפרט 8.04 של בנין ציבורי ואל שטחי החוץ שלו והיא תהיה הדרך העיקרית המשמשת את הציבור, ואם אין הדבר אפשרי מבחינה תכנונית, היא תהיה קרובה, ככל האפשר, לדרך העיקרית.
(ב)מדרכות בשטחי החוץ של הבנין, לרבות בשטח החניה, יותקנו בהתאם לדרישות המפורטות בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרכות.
(ג)התקנת ריהוט חוץ ומיתקני חוץ כגון שלטים, תאי טלפון, תיבות דואר, ספסלים, ברזיות, פחי אשפה, לאורך דרך נגישה בשטחי חוץ של בנין ציבורי, תיעשה בהתאם לתנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בריהוט חוץ ובמיתקני חוץ.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דרך נגישה אחת לפחות תוביל אל הכניסות הנגישות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.04|בפרט 8.04}} של בנין ציבורי ואל שטחי החוץ שלו והיא תהיה הדרך העיקרית המשמשת את הציבור, ואם אין הדבר אפשרי מבחינה תכנונית, היא תהיה קרובה, ככל האפשר, לדרך העיקרית.
{{ח:תת|(ב)}} מדרכות בשטחי החוץ של הבנין, לרבות בשטח החניה, יותקנו בהתאם לדרישות המפורטות בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרכות.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת ריהוט חוץ ומיתקני חוץ כגון שלטים, תאי טלפון, תיבות דואר, ספסלים, ברזיות, פחי אשפה, לאורך דרך נגישה בשטחי חוץ של בנין ציבורי, תיעשה בהתאם לתנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בריהוט חוץ ובמיתקני חוץ.

8.03.03אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתםתיקונים: תשס״ה

הותקנו לבנין ציבורי מקומות המיועדים להורדת נוסעים ולהעלאתם, יתמלאו לגביהם התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן באזורי העלאת נוסעים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנו לבנין ציבורי מקומות המיועדים להורדת נוסעים ולהעלאתם, יתמלאו לגביהם התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן באזורי העלאת נוסעים.

8.04הכניסה לבניןתיקונים: תשל״א־6, תשמ״ב, תשס״ב, תשס״ג־3, תשס״ה

(א)הכניסה הקובעת לבנין תהיה כניסה נגישה; על כניסה נגישה יחולו ההוראות שבפרטי משנה (ב), (ז) ו־(ח) ובפרט 8.05.
(ב)כניסה נגישה תהיה במפלס הרחוב או שתוביל אליה דרך ששיפועה אינו גדול מ־5%; ואולם אם שיפוע הדרך גדול מ־5%, תהיה הכניסה לבנין באמצעות כבש (רמפה) כאמור בפרט משנה (ג); ואם השיפוע גדול מ־6%, גם באמצעות מדרגות, כאמור בפרט משנה (ד).
(ג)הותקן כבש מחוץ לבנין או בכניסה לבנין, יתמלאו לגביו התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בכבש.
(ד)הותקנו מדרגות מחוץ לבנין או בכניסה נגישה לבנין, יתמלאו לגביהן התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות.
(ה)כניסה לבנין ממקומות חניה נגישים תהיה כניסה נגישה כאמור בפרטי משנה (ב) עד (ד); אם הכניסה לבנין היא באמצעות מעלית, תתאים המעלית לתנאים המפורטים בפרט 8.11.
(ו)בבנין שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, בגזרות שונות של הבנין, תהיה הכניסה בכל גזרה כאמור כניסה נגישה; ואם יש בו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור לאותה גזרה, מרחק ההליכה בין שתי כניסות נגישות באותה גזרה לא יהיה גדול מ־100 מטרים.
(ז)בכל הכניסות המיועדות לשימוש הציבור יוצבו שלטים המכוונים לכניסות הנגישות; ושמתקיימות לגביהם דרישות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 4: נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת״י 1918 חלק 4), בסעיף הדן בשילוט.
(ח)בכניסה נגישה בעלת דלת שאינה ניתנת לפתיחה מבחוץ באופן עצמאי, תותקן מערכת קשר פנים (אינטרקום) המתאימה לנדרש בענין זה בת״י 1918 חלק 4.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הכניסה הקובעת לבנין תהיה כניסה נגישה; על כניסה נגישה יחולו ההוראות שבפרטי משנה (ב), (ז) ו־(ח) {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.05|ובפרט 8.05}}.
{{ח:תת|(ב)}} כניסה נגישה תהיה במפלס הרחוב או שתוביל אליה דרך ששיפועה אינו גדול מ־5%; ואולם אם שיפוע הדרך גדול מ־5%, תהיה הכניסה לבנין באמצעות כבש (רמפה) כאמור בפרט משנה (ג); ואם השיפוע גדול מ־6%, גם באמצעות מדרגות, כאמור בפרט משנה (ד).
{{ח:תת|(ג)}} הותקן כבש מחוץ לבנין או בכניסה לבנין, יתמלאו לגביו התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בכבש.
{{ח:תת|(ד)}} הותקנו מדרגות מחוץ לבנין או בכניסה נגישה לבנין, יתמלאו לגביהן התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות.
{{ח:תת|(ה)}} כניסה לבנין ממקומות חניה נגישים תהיה כניסה נגישה כאמור בפרטי משנה (ב) עד (ד); אם הכניסה לבנין היא באמצעות מעלית, תתאים המעלית לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.11|בפרט 8.11}}.
{{ח:תת|(ו)}} בבנין שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, בגזרות שונות של הבנין, תהיה הכניסה בכל גזרה כאמור כניסה נגישה; ואם יש בו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור לאותה גזרה, מרחק ההליכה בין שתי כניסות נגישות באותה גזרה לא יהיה גדול מ־100 מטרים.
{{ח:תת|(ז)}} בכל הכניסות המיועדות לשימוש הציבור יוצבו שלטים המכוונים לכניסות הנגישות; ושמתקיימות לגביהם דרישות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 4: נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת״י 1918 חלק 4), בסעיף הדן בשילוט.
{{ח:תת|(ח)}} בכניסה נגישה בעלת דלת שאינה ניתנת לפתיחה מבחוץ באופן עצמאי, תותקן מערכת קשר פנים (אינטרקום) המתאימה לנדרש בענין זה בת״י 1918 חלק 4.
סימן ד׳: סידורים מיוחדים לנכים בשטחי פנים בבנין ציבורי

8.05דלת כניסהתיקונים: תשל״א־6, תש״ם־3, תשס״ה

(א)בכל כניסה נגישה כאמור בפרט 8.04, תימצא דלת אחת לפחות שרוחבה החופשי בפתח לא יקטן מ־80 ס״מ ותיפתח כלפי חוץ עם כיוון היציאה מהבנין הציבורי.
(ב)מפתן לדלת האמורה בפרט משנה (א) לא יתרומם יותר מ־20 מ״מ מעל מפלס הרצפה, משני הצדדים; עלה הפרש הגובה בין מפלס הרצפה לרום המפתן על 6 מ״מ, ישופע המפתן בשיפוע 50% לכל היותר.
(ג)בבנין ציבורי, שהכניסה הראשית אליו היא באמצעות דלת מסתובבת, תותקן על יד הדלת האמורה או בקרבתה, דלת כניסה נוספת לבנין שיתקיימו לגביה התנאים שבפרטי משנה (א) ו־(ב).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל כניסה נגישה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.04|בפרט 8.04}}, תימצא דלת אחת לפחות שרוחבה החופשי בפתח לא יקטן מ־80 ס״מ ותיפתח כלפי חוץ עם כיוון היציאה מהבנין הציבורי.
{{ח:תת|(ב)}} מפתן לדלת האמורה בפרט משנה (א) לא יתרומם יותר מ־20 מ״מ מעל מפלס הרצפה, משני הצדדים; עלה הפרש הגובה בין מפלס הרצפה לרום המפתן על 6 מ״מ, ישופע המפתן בשיפוע 50% לכל היותר.
{{ח:תת|(ג)}} בבנין ציבורי, שהכניסה הראשית אליו היא באמצעות דלת מסתובבת, תותקן על יד הדלת האמורה או בקרבתה, דלת כניסה נוספת לבנין שיתקיימו לגביה התנאים שבפרטי משנה (א) ו־(ב).

8.06דלתות, מחיצות וקירות שקופיםתיקונים: תשל״א־6, תשס״ה

דלתות, מחיצות וקירות שקופים בחלקי הבנין המשמשים את הציבור, יסומנו בסימני אזהרה בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דלתות, מחיצות וקירות שקופים בחלקי הבנין המשמשים את הציבור, יסומנו בסימני אזהרה בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים.

8.07דלתות פניםתיקונים: תשל״א־6, תשנ״ו־2, תשס״א, תשס״ג־3, תשס״ה

כל דלתות פנים בבנין ציבורי המיועדות לשימוש הקהל ימולאו לגביהן התנאים הבאים:
(1)הרוחב החפשי בפתח לא יפחת מ־80 ס״מ;
(2)אורך הקיר שבו מורכבת הדלת מצד הידית שבדלת לא יפחת מ־40 ס״מ, הנמדדים מקצה המשקוף של אותו צד של הדלת במקום שבו נמצאת הידית האמורה;
(3)אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ־2 ס״מ מעל פני הרצפה, משני הצדדים;
(4)דלת הנפתחת אל הפרוזדור או המעבר יש להתקינה בתוך גומחה של קיר;
(5)לא תיפתח דלת ישר אל מדרגות, אלא אל משטח אפקי של חדר המדרגות האמור ועמקו ורחבו של המשטח האמור יהיה לפחות 1.25 מטר;
(6)תורכב דלת הזזה או דלת מסתובבת או דלת קפיצית (פנדל) רק בתנאי שתימצא בקרבתה דלת בעלת כנף אחת או יותר, המיועדת למטרה שלה משמשות הדלתות האמורות;
(7)בפתח של דלת הנפתחת אוטומטית יורכב מיתקן השהיה המאפשר מעבר בטוח לכל נכה;
(8)
(9)ניתן להתקין דלת שקופה; זכוכית המשמשת כחומר שקוף, יתקיימו לגביה דרישות תקן ישראלי, ת״י 1099 חלק 1;
(10)ידיות הדלת יורכבו בגובה של 1.00 מטר מעל פני הרצפה;
(11)צורת הידית תאפשר ליד גריפה חזקה ונוחה, אבל לא תותר הצורה העגולה;
(12)הידית תימצא במרחק לא פחות מ־5 ס״מ ממישור כנף הדלת, לכל ארכה;
(13)בגובה הידית יורכב, משני צדי הכנף ולרחבה, מוט או צינור אפקי שקטרו לא יהיה גדול מ־30 מ״מ;
(14)המרחק בין מישור הכנף האמורה ובין המוט או הצינור האמור יהיה לפחות 5 ס״מ.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל דלתות פנים בבנין ציבורי המיועדות לשימוש הקהל ימולאו לגביהן התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הרוחב החפשי בפתח לא יפחת מ־80 ס״מ;
{{ח:תת|(2)}} אורך הקיר שבו מורכבת הדלת מצד הידית שבדלת לא יפחת מ־40 ס״מ, הנמדדים מקצה המשקוף של אותו צד של הדלת במקום שבו נמצאת הידית האמורה;
{{ח:תת|(3)}} אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ־2 ס״מ מעל פני הרצפה, משני הצדדים;
{{ח:תת|(4)}} דלת הנפתחת אל הפרוזדור או המעבר יש להתקינה בתוך גומחה של קיר;
{{ח:תת|(5)}} לא תיפתח דלת ישר אל מדרגות, אלא אל משטח אפקי של חדר המדרגות האמור ועמקו ורחבו של המשטח האמור יהיה לפחות 1.25 מטר;
{{ח:תת|(6)}} תורכב דלת הזזה או דלת מסתובבת או דלת קפיצית (פנדל) רק בתנאי שתימצא בקרבתה דלת בעלת כנף אחת או יותר, המיועדת למטרה שלה משמשות הדלתות האמורות;
{{ח:תת|(7)}} בפתח של דלת הנפתחת אוטומטית יורכב מיתקן השהיה המאפשר מעבר בטוח לכל נכה;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(9)}} ניתן להתקין דלת שקופה; זכוכית המשמשת כחומר שקוף, יתקיימו לגביה דרישות תקן ישראלי, ת״י 1099 חלק 1;
{{ח:תת|(10)}} ידיות הדלת יורכבו בגובה של 1.00 מטר מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(11)}} צורת הידית תאפשר ליד גריפה חזקה ונוחה, אבל לא תותר הצורה העגולה;
{{ח:תת|(12)}} הידית תימצא במרחק לא פחות מ־5 ס״מ ממישור כנף הדלת, לכל ארכה;
{{ח:תת|(13)}} בגובה הידית יורכב, משני צדי הכנף ולרחבה, מוט או צינור אפקי שקטרו לא יהיה גדול מ־30 מ״מ;
{{ח:תת|(14)}} המרחק בין מישור הכנף האמורה ובין המוט או הצינור האמור יהיה לפחות 5 ס״מ.

8.08דרך נגישה בתוך הבניןתיקונים: תשל״א־6, תשס״ה

(א)דרך נגישה אחת לפחות תחבר בין החלקים הנגישים לציבור בבנין ציבורי בהתאם לפרט 8.02(א) ו־(ב).
(ב)דרך נגישה, או חלק ממנה, המתפצלת מדרך כללית, תסומן בסמל הנגישות הבין־לאומי כהגדרתו בת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בסמל הנגישות הבין־לאומי; בפרט משנה זה, ”דרך כללית“ – דרך המחברת בין חלקים וחללים בבנין וכן בין שטחי החוץ לבין הבנין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דרך נגישה אחת לפחות תחבר בין החלקים הנגישים לציבור בבנין ציבורי בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.02|לפרט 8.02(א) ו־(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרך נגישה, או חלק ממנה, המתפצלת מדרך כללית, תסומן בסמל הנגישות הבין־לאומי כהגדרתו בת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בסמל הנגישות הבין־לאומי; בפרט משנה זה, ”דרך כללית“ – דרך המחברת בין חלקים וחללים בבנין וכן בין שטחי החוץ לבין הבנין.

8.09מפלסי הרצפה וכבשים פנימייםתיקונים: תשל״א־6, תשס״ה

(א)מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לבנין ציבורי בכל המקומות המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה.
(ב)מפלס הרצפה של קומה בבנין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת הכניסה למעלית בקומה האמורה.
(ג)במקרה ומטעמים של תכנון או הנדסה לא ניתן לקיים את ההוראות שבפרטי משנה (א) ו־(ב) ובקומה קיימים מפלסי רצפה בגבהים שונים, יותקנו כבשים שישמשו כמעברים ביניהם ועליהם יחולו הוראות אלה:
(1)שיפוע הכבש לא יעלה על 8%;
(2)הפרש הגובה בין תחתית מהלך הכבש לראשו לא יעלה על 75 ס״מ והפרש הגובה המצטבר של מספר כבשים ברצף לא יעלה על 150 ס״מ;
(3)רוחבו של הכבש בין המעקים או הספים לא יפחת מ־1.25 מטר;
(4)ייבנו משטחים אופקיים שעומקם ורוחבם לא יפחתו מ־1.25 מטר במקומות אלה:
(א)בראשו ובתחתיתו של כל מהלך כבש;
(ב)במקומות שבהם הכבש משנה כיוון;
(ג)לכל הפרש גובה מרבי של 75 ס״מ;
(5)בקצה החופשי של הכבש או המשטח האופקי המורם מפני הכבש, ייבנה סף אשר גובהו בכל מקום יהיה 5 ס״מ לפחות מעל מפלסם ורוחבו לא יפחת מ־5 ס״מ;
(6)בצד החופשי של הכבש או המשטח האופקי מעל הסף האמור בפסקה (5) ייבנה מעקה וכן לאורך הקירות, אם הם צמודים לכבש או למשטח האופקי; לאורך קירות אלה ניתן להתקין מסעד בלבד במקום המעקה האמור;
(7)למעקה האמור בפסקה (6) יותקן בית אחיזה שמישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה 85 ס״מ עד 95 ס״מ מעל מפלס הכבש או המשטח האופקי; תינתן לבית אחיזה צורה המאפשרת ליד לגרפה בנקל; אם חתכו עגול, יהיה קוטרו בין 30 מ״מ ל־40 מ״מ;
(8)הותקן מסעד נוסף על המסעד האמור בפרט משנה (6), נמוך ממנו, יהיה המסעד דומה בצורתו ובמידותיו לראשון ומישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה של 75 ס״מ מעל מפלס הכבש ומישורו העליון של המסעד הראשון יהיה 95 ס״מ מעל מפלס הכבש.
(ד)על אף האמור בפרט משנה (ג), מותר להתקין כבש בשיפוע גדול יותר בתנאים אלה:
(1)אורכו של הכבש האמור לא יעלה על 2.50 מטרים;
(2)שיפועו לא יעלה על 10%.
(ה)פני המשטחים לפני הכבש, אחריו ועל הכבש עצמו יהיו מחוספסים.
(ו)נבנו המשטחים האמורים בפרט משנה (ה) מפלטות אבן, בטון או חומר אחר, עם תפרים, יהיו התפרים על גבי פני המשטחים, ברוחב של לא יותר מ־2 ס״מ, מלאים ישר עם מישור הפלטות וכל השטח בלא גומות או בליטות ומחוספס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לבנין ציבורי בכל המקומות המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} מפלס הרצפה של קומה בבנין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת הכניסה למעלית בקומה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} במקרה ומטעמים של תכנון או הנדסה לא ניתן לקיים את ההוראות שבפרטי משנה (א) ו־(ב) ובקומה קיימים מפלסי רצפה בגבהים שונים, יותקנו כבשים שישמשו כמעברים ביניהם ועליהם יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיפוע הכבש לא יעלה על 8%;
{{ח:תתת|(2)}} הפרש הגובה בין תחתית מהלך הכבש לראשו לא יעלה על 75 ס״מ והפרש הגובה המצטבר של מספר כבשים ברצף לא יעלה על 150 ס״מ;
{{ח:תתת|(3)}} רוחבו של הכבש בין המעקים או הספים לא יפחת מ־1.25 מטר;
{{ח:תתת|(4)}} ייבנו משטחים אופקיים שעומקם ורוחבם לא יפחתו מ־1.25 מטר במקומות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בראשו ובתחתיתו של כל מהלך כבש;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקומות שבהם הכבש משנה כיוון;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכל הפרש גובה מרבי של 75 ס״מ;
{{ח:תתת|(5)}} בקצה החופשי של הכבש או המשטח האופקי המורם מפני הכבש, ייבנה סף אשר גובהו בכל מקום יהיה 5 ס״מ לפחות מעל מפלסם ורוחבו לא יפחת מ־5 ס״מ;
{{ח:תתת|(6)}} בצד החופשי של הכבש או המשטח האופקי מעל הסף האמור בפסקה (5) ייבנה מעקה וכן לאורך הקירות, אם הם צמודים לכבש או למשטח האופקי; לאורך קירות אלה ניתן להתקין מסעד בלבד במקום המעקה האמור;
{{ח:תתת|(7)}} למעקה האמור בפסקה (6) יותקן בית אחיזה שמישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה 85 ס״מ עד 95 ס״מ מעל מפלס הכבש או המשטח האופקי; תינתן לבית אחיזה צורה המאפשרת ליד לגרפה בנקל; אם חתכו עגול, יהיה קוטרו בין 30 מ״מ ל־40 מ״מ;
{{ח:תתת|(8)}} הותקן מסעד נוסף על המסעד האמור בפרט משנה (6), נמוך ממנו, יהיה המסעד דומה בצורתו ובמידותיו לראשון ומישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה של 75 ס״מ מעל מפלס הכבש ומישורו העליון של המסעד הראשון יהיה 95 ס״מ מעל מפלס הכבש.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בפרט משנה (ג), מותר להתקין כבש בשיפוע גדול יותר בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אורכו של הכבש האמור לא יעלה על 2.50 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} שיפועו לא יעלה על 10%.
{{ח:תת|(ה)}} פני המשטחים לפני הכבש, אחריו ועל הכבש עצמו יהיו מחוספסים.
{{ח:תת|(ו)}} נבנו המשטחים האמורים בפרט משנה (ה) מפלטות אבן, בטון או חומר אחר, עם תפרים, יהיו התפרים על גבי פני המשטחים, ברוחב של לא יותר מ־2 ס״מ, מלאים ישר עם מישור הפלטות וכל השטח בלא גומות או בליטות ומחוספס.

8.10התקנת מעלית וחדר מדרגותתיקונים: תשל״א־6

(א)בבנין ציבורי א׳ המכיל למעלה מקומה אחת, תותקן מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.
(ב)בבנין ציבורי ב׳ המכיל למעלה מקומה אחת, כאשר הקומה האמורה בסעיף 8.02(ב) אינה קומת קרקע תותקן לקומה האמורה מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבנין ציבורי א׳ המכיל למעלה מקומה אחת, תותקן מעלית לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.11|בסעיף 8.11}} וחדר מדרגות לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.12|בסעיף 8.12}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבנין ציבורי ב׳ המכיל למעלה מקומה אחת, כאשר הקומה האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.02|בסעיף 8.02(ב)}} אינה קומת קרקע תותקן לקומה האמורה מעלית לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.11|בסעיף 8.11}} וחדר מדרגות לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.12|בסעיף 8.12}}.

8.11מבנה המעליתתיקונים: תשל״א־6, תש״ם־3

(א)המעלית המיועדת לנכים תשמש גם אנשים אחרים והיא תיחשב כאחת המעליות הדרושות בבנין על פי כל חוק.
(ב)לגבי המעליות לנכים יתמלאו התנאים הבאים:
(1)תותקן מעלית אחת לפחות;
(2)בבנין ציבורי א׳ ששטחו הכולל עולה על 5,000 מ״ר יותקנו שתי מעליות לפחות;
(3)מידותיהן הפנימיות המינימליות תהיינה:
(א)העומק, שהוא המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול, יהיה 1.46 מטר;
(ב)הרוחב, שהוא המרחק בין הקירות הניצבים לדלת האמורה יהיה 1.07 מטר;
(4)דלת המעלית ודלת הכניסה למעלית או הדלת המשמשת לשתי המטרות האמורות גם יחד תהיה דלת הזזה;
(5)הרוחב החפשי בפתח של הדלתות האמורות יהיה 80 ס״מ לפחות;
(6)לאורך קירות תא המעלית יותקן בית אחיזה בגובה של 1.00 מטר מעל רצפת התא;
(7)בית האחיזה האמור לא יבלוט יותר מ־4 ס״מ ממישור קירות התא;
(8)חתך בית אחיזה יהיה מלבני ומידותיו 1 ס״מ על 7.5 ס״מ;
(9)קירות תא המעלית יהיו עשויים או מצופים חומר העומד בפני דפיקות של עגלות נכים, לפחות עד גובה של 1.00 מטר מרצפת התא;
(10)תא המעלית יהיה מאוורר;
(11)ייעשו הסידורים שתא המעלית ייעצר בקומות בדייקנות של לפחות 15 ס״מ ביחס למפלס הרצפה;
(12)השטח בחזית של דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יהיה חפשי ונוח לתנועה, ועמקו, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור או במעבר האמור, יהיה לפחות 1.50 מטר;
(13)בקומת הקרקע ובקומות שבהן התנועה היא גדולה, עמקו של השטח האמור בסעיף קטן (12) יהיה לפחות 2.20 מטרים;
(14)יותקן מנגנון סגירה של הדלתות האמורות באופן שמהירות הסגירה לא תעבור 0.40 מטר/שניה ;
(15)במעלית שבה הדלתות האמורות נסגרות אוטומטית ולא קיימת עין אלקטרונית המאפשרת בקורת על סגירתן, יותקן מיתקן השהיה המשאיר את הדלתות פתוחות למשך זמן של 7 שניות;
(16)תותקן מערכת נצירה מוקדמת להבטחת יתר של הדלתות;
(17)בתא המעלית האמורה תהיה מערכת חירום ואזעקה;
(18)כל הכפתורים הנמצאים בתא האמור, לרבות אלה המשמשים להפעלת המעלית, יהיו בולטים מהקיר, פניהם ישרים או קעורים, עגולים ובעלי קוטר של לא פחות מ־20 מ״מ;
(19)הכפתורים האמורים יימצאו בגובה של 1.30 מטר בערך מעל רצפת התא;
(20)בקרבת דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יותקנו האבזרים והסימנים הבאים:
(א)כפתור שעל ידי לחיצתו מואר הכתוב: ”מעלית באה“ ו”מעלית בשימוש“;
(ב)חץ מואר המראה כיוון תנועה של המעלית;
(ג)רם־קול או פעמון המשמיע קול מסויים המסמל התקרבות המעלית לרצפת הקומה, או סידור דומה;
(ד)מיתקן דומה לאמור בפסקה (ג) המשמיע קול מסויים כאשר המעלית עולה וקול אחר כאשר היא יורדת;
(ה)הכפתור כאמור בפסקה (א) יותקן בגובה של 1.30 מטר מעל פני הרצפה.
(21)בתוך תא המעלית, מעל הדלת, יוארו המספרים בספרות רומיות או ערביות, המסמנים קומות הבנין האמור, בסירוגין, תוך תנועת המעלית, והם ייראו מכל מקום בתא;
(22)בבתי חולים, במוזיאון, בבתי מלון, בחנויות כל־בו, יאותר בתאי המעליות האמורים מקום למודעות הדרכה על מקום הימצאם של חלקי הבנין השונים ויעודם.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[צ״ל: מטר\שניה]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המעלית המיועדת לנכים תשמש גם אנשים אחרים והיא תיחשב כאחת המעליות הדרושות בבנין על פי כל חוק.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי המעליות לנכים יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} תותקן מעלית אחת לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} בבנין ציבורי א׳ ששטחו הכולל עולה על 5,000 מ״ר יותקנו שתי מעליות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מידותיהן הפנימיות המינימליות תהיינה:
{{ח:תתתת|(א)}} העומק, שהוא המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול, יהיה 1.46 מטר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרוחב, שהוא המרחק בין הקירות הניצבים לדלת האמורה יהיה 1.07 מטר;
{{ח:תתת|(4)}} דלת המעלית ודלת הכניסה למעלית או הדלת המשמשת לשתי המטרות האמורות גם יחד תהיה דלת הזזה;
{{ח:תתת|(5)}} הרוחב החפשי בפתח של הדלתות האמורות יהיה 80 ס״מ לפחות;
{{ח:תתת|(6)}} לאורך קירות תא המעלית יותקן בית אחיזה בגובה של 1.00 מטר מעל רצפת התא;
{{ח:תתת|(7)}} בית האחיזה האמור לא יבלוט יותר מ־4 ס״מ ממישור קירות התא;
{{ח:תתת|(8)}} חתך בית אחיזה יהיה מלבני ומידותיו 1 ס״מ על 7.5 ס״מ;
{{ח:תתת|(9)}} קירות תא המעלית יהיו עשויים או מצופים חומר העומד בפני דפיקות של עגלות נכים, לפחות עד גובה של 1.00 מטר מרצפת התא;
{{ח:תתת|(10)}} תא המעלית יהיה מאוורר;
{{ח:תתת|(11)}} ייעשו הסידורים שתא המעלית ייעצר בקומות בדייקנות של לפחות 15 ס״מ ביחס למפלס הרצפה;
{{ח:תתת|(12)}} השטח בחזית של דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יהיה חפשי ונוח לתנועה, ועמקו, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור או במעבר האמור, יהיה לפחות 1.50 מטר;
{{ח:תתת|(13)}} בקומת הקרקע ובקומות שבהן התנועה היא גדולה, עמקו של השטח האמור בסעיף קטן (12) יהיה לפחות 2.20 מטרים;
{{ח:תתת|(14)}} יותקן מנגנון סגירה של הדלתות האמורות באופן שמהירות הסגירה לא תעבור 0.40 מטר/שניה {{ח:הערה|[צ״ל: מטר\שניה]}};
{{ח:תתת|(15)}} במעלית שבה הדלתות האמורות נסגרות אוטומטית ולא קיימת עין אלקטרונית המאפשרת בקורת על סגירתן, יותקן מיתקן השהיה המשאיר את הדלתות פתוחות למשך זמן של 7 שניות;
{{ח:תתת|(16)}} תותקן מערכת נצירה מוקדמת להבטחת יתר של הדלתות;
{{ח:תתת|(17)}} בתא המעלית האמורה תהיה מערכת חירום ואזעקה;
{{ח:תתת|(18)}} כל הכפתורים הנמצאים בתא האמור, לרבות אלה המשמשים להפעלת המעלית, יהיו בולטים מהקיר, פניהם ישרים או קעורים, עגולים ובעלי קוטר של לא פחות מ־20 מ״מ;
{{ח:תתת|(19)}} הכפתורים האמורים יימצאו בגובה של 1.30 מטר בערך מעל רצפת התא;
{{ח:תתת|(20)}} בקרבת דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יותקנו האבזרים והסימנים הבאים:
{{ח:תתתת|(א)}} כפתור שעל ידי לחיצתו מואר הכתוב: ”מעלית באה“ ו”מעלית בשימוש“;
{{ח:תתתת|(ב)}} חץ מואר המראה כיוון תנועה של המעלית;
{{ח:תתתת|(ג)}} רם־קול או פעמון המשמיע קול מסויים המסמל התקרבות המעלית לרצפת הקומה, או סידור דומה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיתקן דומה לאמור בפסקה (ג) המשמיע קול מסויים כאשר המעלית עולה וקול אחר כאשר היא יורדת;
{{ח:תתתת|(ה)}} הכפתור כאמור בפסקה (א) יותקן בגובה של 1.30 מטר מעל פני הרצפה.
{{ח:תתת|(21)}} בתוך תא המעלית, מעל הדלת, יוארו המספרים בספרות רומיות או ערביות, המסמנים קומות הבנין האמור, בסירוגין, תוך תנועת המעלית, והם ייראו מכל מקום בתא;
{{ח:תתת|(22)}} בבתי חולים, במוזיאון, בבתי מלון, בחנויות כל־בו, יאותר בתאי המעליות האמורים מקום למודעות הדרכה על מקום הימצאם של חלקי הבנין השונים ויעודם.

8.12חדר מדרגותתיקונים: תשל״א־6, תשמ״ב, תשס״ב־4, תשס״ה

לגבי חדר מדרגות יתמלאו התנאים הבאים:
(1)שלח המדרגה לא יפחת מ־26 ס״מ;
(2)רום המדרגה לא יהיה גבוה מ־16.5 ס״מ ולא יפחת מ־10 ס״מ;
(3)בכל אחד ממהלכי המדרגות יישמר קצב אחיד של השלחים והרומים;
(4)
(5)לא יורשו רומים פתוחים;
(6)פני השלח לא יהיו חלקים מדי;
(7)כל מהלך מדרגות לא יעלה יותר גבוה מ־1.85 מטר; ואולם אם מותקנת מעלית בבנין, תותר הקמת מהלך מדרגות בין 16 מדרגות בגובה רום מקסימלי של 17.5 ס״מ או של עד 22 מדרגות בגובה רום מקסימלי של 15.5 ס״מ;
(8)לא יהיו במהלך מדרגות אחד פחות מ־3 מדרגות;
(9)פונה הקיר במשטח שבקצה העליון של מהלך המדרגות בזווית, תהיה הפינה האמורה מרוחקת מקצה השלח של המדרגה העליונה במהלך האמור 30 ס״מ לפחות;
(10)יותקן משני צדי המדרגות האמורות מעקה, בין אם יש קירות משני צדדיהן או מצד אחד ובין שאין;
(11)במקום שיש קירות כאמור יורשה להתקין לארכם מסעד בלבד במקום מעקה;
(12)במשטחי ביניים יימשך מסעד כאמור לאורך הקירות מסביב ובמאוזן;
(13)מעקה עם בית אחיזה או מסעד בלבד יבלוט מקצה שלח המדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות לפחות 30 ס״מ ובחלקו הארוך הוא יהיה אפקי;
(14)המישור העליון של בית האחיזה יהיה בגובה כנדרש בתקן הישראלי ת״י 1142;
(15)צורתו של בית אחיזה יהיה עגול בעל קוטר של בין 30 מ״מ ל־40 מ״מ או צורה אחרת המאפשרת ליד גריפה חזקה ונוחה;
(16)לאורך הקירות יהיה המרחק בין הקיר ובין בית אחיזה 4 ס״מ לפחות ולא יותר מ־8 ס״מ;
(17)יותר להתקין מסעד בתוך שקע של קיר, אם יתמלאו התנאים הבאים:
(א)המישור העליון של המסעד יימצא לפחות 8 ס״מ מתחת לתקרת השקע האמור;
(ב)המרחק המינימלי בין המסעד ובין הקיר הפנימי של השקע האמור יהיה 4 ס״מ;
(ג)המישור התחתון של המסעד יהיה מורם לפחות 4 ס״מ מעל תחתית השקע האמור;
(18)כל הצינורות, האבזרים וכיוצא באלה, המחברים מסעד זה אל הקיר או אל המעקה או אל דפנות השקע, יימצאו במישור התחתון של המסעד האמור ומתחתיו;
(19)האור בחדר המדרגות הבא דרך חלונות או מתאורה מלאכותית יהיה אחיד ועוצמת ההארה שלו תהיה 100 לוקס במישור של 75 ס״מ מעל פני כל שלח של מדרגה;
(20)החלל שמתחת למהלך הראשון של גרם מדרגות יהיה חסום למעבר של עוברים ושבים, בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי חדר מדרגות יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} שלח המדרגה לא יפחת מ־26 ס״מ;
{{ח:תת|(2)}} רום המדרגה לא יהיה גבוה מ־16.5 ס״מ ולא יפחת מ־10 ס״מ;
{{ח:תת|(3)}} בכל אחד ממהלכי המדרגות יישמר קצב אחיד של השלחים והרומים;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(5)}} לא יורשו רומים פתוחים;
{{ח:תת|(6)}} פני השלח לא יהיו חלקים מדי;
{{ח:תת|(7)}} כל מהלך מדרגות לא יעלה יותר גבוה מ־1.85 מטר; ואולם אם מותקנת מעלית בבנין, תותר הקמת מהלך מדרגות בין 16 מדרגות בגובה רום מקסימלי של 17.5 ס״מ או של עד 22 מדרגות בגובה רום מקסימלי של 15.5 ס״מ;
{{ח:תת|(8)}} לא יהיו במהלך מדרגות אחד פחות מ־3 מדרגות;
{{ח:תת|(9)}} פונה הקיר במשטח שבקצה העליון של מהלך המדרגות בזווית, תהיה הפינה האמורה מרוחקת מקצה השלח של המדרגה העליונה במהלך האמור 30 ס״מ לפחות;
{{ח:תת|(10)}} יותקן משני צדי המדרגות האמורות מעקה, בין אם יש קירות משני צדדיהן או מצד אחד ובין שאין;
{{ח:תת|(11)}} במקום שיש קירות כאמור יורשה להתקין לארכם מסעד בלבד במקום מעקה;
{{ח:תת|(12)}} במשטחי ביניים יימשך מסעד כאמור לאורך הקירות מסביב ובמאוזן;
{{ח:תת|(13)}} מעקה עם בית אחיזה או מסעד בלבד יבלוט מקצה שלח המדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות לפחות 30 ס״מ ובחלקו הארוך הוא יהיה אפקי;
{{ח:תת|(14)}} המישור העליון של בית האחיזה יהיה בגובה כנדרש בתקן הישראלי ת״י 1142;
{{ח:תת|(15)}} צורתו של בית אחיזה יהיה עגול בעל קוטר של בין 30 מ״מ ל־40 מ״מ או צורה אחרת המאפשרת ליד גריפה חזקה ונוחה;
{{ח:תת|(16)}} לאורך הקירות יהיה המרחק בין הקיר ובין בית אחיזה 4 ס״מ לפחות ולא יותר מ־8 ס״מ;
{{ח:תת|(17)}} יותר להתקין מסעד בתוך שקע של קיר, אם יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(א)}} המישור העליון של המסעד יימצא לפחות 8 ס״מ מתחת לתקרת השקע האמור;
{{ח:תתת|(ב)}} המרחק המינימלי בין המסעד ובין הקיר הפנימי של השקע האמור יהיה 4 ס״מ;
{{ח:תתת|(ג)}} המישור התחתון של המסעד יהיה מורם לפחות 4 ס״מ מעל תחתית השקע האמור;
{{ח:תת|(18)}} כל הצינורות, האבזרים וכיוצא באלה, המחברים מסעד זה אל הקיר או אל המעקה או אל דפנות השקע, יימצאו במישור התחתון של המסעד האמור ומתחתיו;
{{ח:תת|(19)}} האור בחדר המדרגות הבא דרך חלונות או מתאורה מלאכותית יהיה אחיד ועוצמת ההארה שלו תהיה 100 לוקס במישור של 75 ס״מ מעל פני כל שלח של מדרגה;
{{ח:תת|(20)}} החלל שמתחת למהלך הראשון של גרם מדרגות יהיה חסום למעבר של עוברים ושבים, בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך.

8.13בתי שימוש מיוחדיםתיקונים: תשל״א־6, תשס״א, תשס״ה

(א)יותקנו בבנין ציבורי לפחות שני תאים של בית שימוש המיועדים לנכים, אחד לנשים ואחד לגברים.
(ב)נמצא לפני תא של בית שימוש כאמור חדר שירות, יתמלאו בו התנאים האלה:
(1)המרחק בין המישור החיצון של כנף הדלת של בית השימוש ובין הקיר ממול (בחלק זה – עומק) יהיה לפחות 1.30 מטר לכל ארכו;
(2)המרחק בין שאר הקירות הניצבים לדלת התא של בית השימוש (להלן בחלק זה – אורך) יהיה לפחות 2.30 מטרים;
(3)לא תיפתח שום דלת לתוך חלל חדר השירות האמור, פרט לדלת של תא בית השימוש;
(4)הדלת של התא תימצא בפינת החלל האמור, בקיר הארוך;
(5)ארכו של חדר שירות האמור יוכל להיות לפחות 1.30 מטר, אם עמקו יגיע ל־2.30 מטרים לפחות וגם יתמלא התנאי שבסעיף 8.07(2).
(ג)הדלת לתא בית השימוש תמלא את התנאים הבאים:
(1)היא תיפתח החוצה;
(2)הצירים שלה יהיו מורכבים על צד המשקוף המרוחק יותר כלפי מי שמתקרב אליה מהחוץ;
(3)לא יותקן מפתן בפתחה;
(4)יחולו עליה ההוראות שבפרט 8.07(1), (10), (11), ו־(12);
(5)בגובה הידית יורכב על המישור הפנימי של הכנף מוט או צינור אפקי כאמור בפרט 8.07(13) ו־(14);
(6)על אף הסגירה בפנים על־ידי בריח או סידור דומה תינתן האפשרות לפתוח את הדלת האמורה ולסלקה מהחוץ ולהיכנס לתא התפוס של בית השימוש בשעת הצורך.
(ד)המידות הפנימיות של תא בית השימוש יהיו דלהלן:
(1)המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת והקיר ממול לא יפחת מ־1.75 מטר;
(2)המרחק בין הקירות הניצבים לדלת לא יפחת מ־1.40 מטר.
(ה)מיקומה של האסלה יהיה כך:
(1)המרחק מהקצה הקדמי שלה עד לקיר שמאחוריה לא יפחת מ־0.75 מטר;
(2)המרחק מהקו המרכזי שלה עד לקיר הקרוב המקביל לה לא יפחת מ־1.00 מטר; ”הקו המרכזי של האסלה“ הוא קו פיקטיבי החוצה אותה לארכה לחצאים;
(3)הגובה של המישור העליון של המכסה שלה יהיה 0.50 מטר מעל פני הרצפה.
(ו)יותקנו בתא מוטות אופקיים ואנכיים בדרך הזו:
(1)קוטרם לא יהיה קטן מ־25 מילימטר ולא גדול מ־40 מילימטר;
(2)בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה, יותקן מוט אנכי באורך 60 סנטימטר לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יותקן מעל קצהו הקרוב לכיור של המוט האופקי האמור בפסקה (3), אך לא פחות ממרחק של 95 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;
(3)בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 60 סנטימטר לפחות, שחלקו העליון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה וחלקו האחורי יותקן במרחק 15 עד 35 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;
(4)המוטות האמורים בפסקאות (2) ו־(3) יותירו מרווח גריפה של 4 עד 12 סנטימטר מפני הקיר שעליו הם מותקנים וניתן יהיה לחבר את המוטות ליחידה אחת;
(5)כל מוט יעוגן משני קצוותיו, על ידי שלושה ברגים לפחות, בכל קצה, המותאמים לדרישות היצרן והתקן החל במקום ייצורם; הברגים יוסתרו על ידי מכסה מתאים (רוזטה) כך שלא יהיו גלויים לעין;
(6)בקיר שבגב האסלה, או צמוד לו, על גבי עמוד חיצוני מיוחד המותאם למוט והמעוגן לרצפה בצורה בטיחותית באמצעות 4 ברגים לפחות, יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי; המוט יהיה באורך 75 עד 85 סנטימטר, וצדו העליון, במצב אופקי, יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יורכב במרחק של 80 סנטימטר מהקיר המקביל והקרוב לציר האורך של האסלה; על המוט להישאר במצב אנכי בכוחות עצמו באמצעות אמצעי המהווה חלק מובנה בו שימנע את נפילתו הפתאומית למצב אופקי; צורת המוט המתרומם האמור בפסקה זו יכולה להיות אובלית או מלבנית ובלבד שתהיה נוחה לתמיכה והחזקה ביד; רוחב המוט לא יעלה על 60 מילימטר ועוביו לא יעלה על 40 מילימטר; המוט, על כל חלקיו, יהיה בטיחותי, קל ופשוט לשימוש; יש להצמיד סמוך למוט מדבקה או שלט בגודל 20 × 20 סנטימטר, עם ציורים (פיקטוגרמות) קריאים וברורים המראים את אופן השימוש במוט;
(7)כל המוטות, על חלקיהם השונים, יהיו עשויים מחומר קשיח, עמיד ובלתי מחליד ויעמדו בפני כוחות אופקיים ואנכיים; פני השטח של המוטות יהיו עם חספוס קל או שצורת המוט תהיה מיוחדת כך שתימנע החלקת היד; כל העיגונים לקיר ולרצפה יהיו בטיחותיים וכל קצוות המוטות יהיו מעוגלים באופן המונע פציעה ופגיעה כלשהי.
(ז)יותקן בתוך התא כיור רחצה ולגביו יתמלאו התנאים הבאים:
(1)הכיור יימצא במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להגיע ולהשתמש בו;
(2)פני הכיור העליונים יהיו בגובה של 80 ס״מ מעל הרצפה;
(3)ברז המים בכיור האמור יהיה מסוג ידית־מנוף.
(ח)ידית השטיפה של האסלה, מחזיק נייר טואלטי, סידורי סבון לרחיצת ידיים ומגבת יימצאו במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להשתמש באבזרים האמורים בנקל.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יותקנו בבנין ציבורי לפחות שני תאים של בית שימוש המיועדים לנכים, אחד לנשים ואחד לגברים.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא לפני תא של בית שימוש כאמור חדר שירות, יתמלאו בו התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק בין המישור החיצון של כנף הדלת של בית השימוש ובין הקיר ממול ({{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} – עומק) יהיה לפחות 1.30 מטר לכל ארכו;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק בין שאר הקירות הניצבים לדלת התא של בית השימוש (להלן {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק זה}} – אורך) יהיה לפחות 2.30 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} לא תיפתח שום דלת לתוך חלל חדר השירות האמור, פרט לדלת של תא בית השימוש;
{{ח:תתת|(4)}} הדלת של התא תימצא בפינת החלל האמור, בקיר הארוך;
{{ח:תתת|(5)}} ארכו של חדר שירות האמור יוכל להיות לפחות 1.30 מטר, אם עמקו יגיע ל־2.30 מטרים לפחות וגם יתמלא התנאי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.07|שבסעיף 8.07(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הדלת לתא בית השימוש תמלא את התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} היא תיפתח החוצה;
{{ח:תתת|(2)}} הצירים שלה יהיו מורכבים על צד המשקוף המרוחק יותר כלפי מי שמתקרב אליה מהחוץ;
{{ח:תתת|(3)}} לא יותקן מפתן בפתחה;
{{ח:תתת|(4)}} יחולו עליה ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.07|שבפרט 8.07(1), (10), (11), ו־(12)}};
{{ח:תתת|(5)}} בגובה הידית יורכב על המישור הפנימי של הכנף מוט או צינור אפקי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.07|בפרט 8.07(13) ו־(14)}};
{{ח:תתת|(6)}} על אף הסגירה בפנים על־ידי בריח או סידור דומה תינתן האפשרות לפתוח את הדלת האמורה ולסלקה מהחוץ ולהיכנס לתא התפוס של בית השימוש בשעת הצורך.
{{ח:תת|(ד)}} המידות הפנימיות של תא בית השימוש יהיו דלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת והקיר ממול לא יפחת מ־1.75 מטר;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק בין הקירות הניצבים לדלת לא יפחת מ־1.40 מטר.
{{ח:תת|(ה)}} מיקומה של האסלה יהיה כך:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק מהקצה הקדמי שלה עד לקיר שמאחוריה לא יפחת מ־0.75 מטר;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק מהקו המרכזי שלה עד לקיר הקרוב המקביל לה לא יפחת מ־1.00 מטר; ”הקו המרכזי של האסלה“ הוא קו פיקטיבי החוצה אותה לארכה לחצאים;
{{ח:תתת|(3)}} הגובה של המישור העליון של המכסה שלה יהיה 0.50 מטר מעל פני הרצפה.
{{ח:תת|(ו)}} יותקנו בתא מוטות אופקיים ואנכיים בדרך הזו:
{{ח:תתת|(1)}} קוטרם לא יהיה קטן מ־25 מילימטר ולא גדול מ־40 מילימטר;
{{ח:תתת|(2)}} בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה, יותקן מוט אנכי באורך 60 סנטימטר לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יותקן מעל קצהו הקרוב לכיור של המוט האופקי האמור בפסקה (3), אך לא פחות ממרחק של 95 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;
{{ח:תתת|(3)}} בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 60 סנטימטר לפחות, שחלקו העליון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה וחלקו האחורי יותקן במרחק 15 עד 35 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;
{{ח:תתת|(4)}} המוטות האמורים בפסקאות (2) ו־(3) יותירו מרווח גריפה של 4 עד 12 סנטימטר מפני הקיר שעליו הם מותקנים וניתן יהיה לחבר את המוטות ליחידה אחת;
{{ח:תתת|(5)}} כל מוט יעוגן משני קצוותיו, על ידי שלושה ברגים לפחות, בכל קצה, המותאמים לדרישות היצרן והתקן החל במקום ייצורם; הברגים יוסתרו על ידי מכסה מתאים (רוזטה) כך שלא יהיו גלויים לעין;
{{ח:תתת|(6)}} בקיר שבגב האסלה, או צמוד לו, על גבי עמוד חיצוני מיוחד המותאם למוט והמעוגן לרצפה בצורה בטיחותית באמצעות 4 ברגים לפחות, יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי; המוט יהיה באורך 75 עד 85 סנטימטר, וצדו העליון, במצב אופקי, יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יורכב במרחק של 80 סנטימטר מהקיר המקביל והקרוב לציר האורך של האסלה; על המוט להישאר במצב אנכי בכוחות עצמו באמצעות אמצעי המהווה חלק מובנה בו שימנע את נפילתו הפתאומית למצב אופקי; צורת המוט המתרומם האמור בפסקה זו יכולה להיות אובלית או מלבנית ובלבד שתהיה נוחה לתמיכה והחזקה ביד; רוחב המוט לא יעלה על 60 מילימטר ועוביו לא יעלה על 40 מילימטר; המוט, על כל חלקיו, יהיה בטיחותי, קל ופשוט לשימוש; יש להצמיד סמוך למוט מדבקה או שלט בגודל 20 × 20 סנטימטר, עם ציורים (פיקטוגרמות) קריאים וברורים המראים את אופן השימוש במוט;
{{ח:תתת|(7)}} כל המוטות, על חלקיהם השונים, יהיו עשויים מחומר קשיח, עמיד ובלתי מחליד ויעמדו בפני כוחות אופקיים ואנכיים; פני השטח של המוטות יהיו עם חספוס קל או שצורת המוט תהיה מיוחדת כך שתימנע החלקת היד; כל העיגונים לקיר ולרצפה יהיו בטיחותיים וכל קצוות המוטות יהיו מעוגלים באופן המונע פציעה ופגיעה כלשהי.
{{ח:תת|(ז)}} יותקן בתוך התא כיור רחצה ולגביו יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} הכיור יימצא במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להגיע ולהשתמש בו;
{{ח:תתת|(2)}} פני הכיור העליונים יהיו בגובה של 80 ס״מ מעל הרצפה;
{{ח:תתת|(3)}} ברז המים בכיור האמור יהיה מסוג ידית־מנוף.
{{ח:תת|(ח)}} ידית השטיפה של האסלה, מחזיק נייר טואלטי, סידורי סבון לרחיצת ידיים ומגבת יימצאו במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להשתמש באבזרים האמורים בנקל.

8.14משתנותתיקונים: תשל״א־6

הותקנו בבנין ציבורי משתנות, יתמלאו לגביהן התנאים הבאים:
(1)משתנת עביט תורכב בגובה שהקצה העליון הקדמי שלה לא יימצא יותר גבוה מ־50 ס״מ מעל פני הרצפה;
(2)משתנת קיר תורכב ללא מדרגה, ואם הנסיבות מכריחות התקנת מדרגה לא יעלה גבהה על 17 ס״מ ורחבה לא יפחת מ־45 ס״מ;
(3)מחולקת משתנת הקיר לתאים, יותקנו על יד התאים הפינתיים או הקיצוניים ידיות אחיזה, לכל תא כאמור ידית אחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנו בבנין ציבורי משתנות, יתמלאו לגביהן התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} משתנת עביט תורכב בגובה שהקצה העליון הקדמי שלה לא יימצא יותר גבוה מ־50 ס״מ מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} משתנת קיר תורכב ללא מדרגה, ואם הנסיבות מכריחות התקנת מדרגה לא יעלה גבהה על 17 ס״מ ורחבה לא יפחת מ־45 ס״מ;
{{ח:תת|(3)}} מחולקת משתנת הקיר לתאים, יותקנו על יד התאים הפינתיים או הקיצוניים ידיות אחיזה, לכל תא כאמור ידית אחת.

8.15כיור מיוחד בחדרי שירותתיקונים: תשל״א־6

בחדרי שירות המשותפים לנשים ולגברים יותקן בתוך שורת כיורי רחצה לפחות כיור מיוחד אחד לנשים ואחד לגברים מהסוג האמור בסעיף 8.13(ז)(2) ו־(3).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדרי שירות המשותפים לנשים ולגברים יותקן בתוך שורת כיורי רחצה לפחות כיור מיוחד אחד לנשים ואחד לגברים מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.13|בסעיף 8.13(ז)(2) ו־(3)}}.

8.16מראה בחדרי שירותתיקונים: תשל״א־6

בחדרי שירות כאמור בסעיף 8.15 תותקן מראה שקצה העליון לא יהיה יותר נמוך מ־1.75 מטר וקצה התחתון לא יותר גבוה מ־0.90 מטר מעל פני הרצפה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדרי שירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.15|בסעיף 8.15}} תותקן מראה שקצה העליון לא יהיה יותר נמוך מ־1.75 מטר וקצה התחתון לא יותר גבוה מ־0.90 מטר מעל פני הרצפה.

8.17מפסיקים וכפתורי הפעלהתיקונים: תשל״א־6

(א)כל מפסיקי זרם חשמל, חום, איוור ופעמוני אזעקה למיניהם ודומה לאלה יימצאו בגובה שלא יעלה על 1.60 מטר מעל פני הרצפה.
(ב)כל האבזרים כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו באופן שהפעלתם תהיה קלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל מפסיקי זרם חשמל, חום, איוור ופעמוני אזעקה למיניהם ודומה לאלה יימצאו בגובה שלא יעלה על 1.60 מטר מעל פני הרצפה.
{{ח:תת|(ב)}} כל האבזרים כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו באופן שהפעלתם תהיה קלה.

8.18תיקונים: תשל״א־6, תשס״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

8.19מזרקת לשתיית מיםתיקונים: תשל״א־6

נמצאת בבנין ציבורי מזרקת לשתיית מים (להלן – מזרקת), יתמלאו לגביה התנאים הבאים:
(1)הפיה שדרכה יוצאים המים תימצא בגובה של 90 ס״מ מעל פני הרצפה;
(2)המזרקת תהיה תלויה על הקיר ולא תימצא בתוך גומחה של הקיר, לא כולה ולא מקצתה;
(3)השטח מסביב למזרקת האמורה יהיה חפשי עם גישה נוחה;
(4)במקרה של שימוש בכוסות קרטון או חומר דומה על יד המזרקת, יהיה מקומן בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נמצאת בבנין ציבורי מזרקת לשתיית מים (להלן – מזרקת), יתמלאו לגביה התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הפיה שדרכה יוצאים המים תימצא בגובה של 90 ס״מ מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} המזרקת תהיה תלויה על הקיר ולא תימצא בתוך גומחה של הקיר, לא כולה ולא מקצתה;
{{ח:תת|(3)}} השטח מסביב למזרקת האמורה יהיה חפשי עם גישה נוחה;
{{ח:תת|(4)}} במקרה של שימוש בכוסות קרטון או חומר דומה על יד המזרקת, יהיה מקומן בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה.

8.20תיקונים: תשל״א־6, תשס״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

8.21יציאות מבניין ציבוריתיקונים: תשל״א־6, תשס״ה

נמצאות בבנין ציבורי דרכי יציאה מיוחדות לקהל, יחולו עליהן, לפי הענין הוראות פרטים 8.03.02, 8.03.03, 8.04 ו־8.05.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נמצאות בבנין ציבורי דרכי יציאה מיוחדות לקהל, יחולו עליהן, לפי הענין הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.03.02|פרטים 8.03.02}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.03.03|8.03.03}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.04|8.04}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.05|ו־8.05}}.

8.22תיקונים: תשל״א־6, תשס״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

8.23מקומות ישיבה מיוחדים בבתי עינוגתיקונים: תשל״א־6

בתיאטרון, בבית קולנוע או בבית עינוג אחר, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לנכים על פי תנאים אלה:
(1)שטחו של המקום המיוחד האמור לנכה יהיה לפחות 1.45 מטר על 0.90 מטר;
(2)לכל 150 עד 1000 מקומות ישיבה יוקצב מקום אחד לנכה כאמור בפסקה (1), ומעל 1000 מקומות ישיבה – לכל 250 מקומות מקום אחד כאמור, ובלבד שבכל בנין ציבורי כאמור יותקנו לפחות שלושה מקומות ישיבה מיוחדים לנכים;
(3)המקומות המיוחדים האמורים יוקצבו על יד המעברים באופן שתאופשר לנכים ראות טובה ושהנכים גם לא יסתירו לאלה היושבים מאחוריהם;
(4)המקומות המיוחדים האמורים יוסדרו לרוב על ידי אפשרות קיפול או סילוק מספר מתאים של כסאות קבועים באולם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתיאטרון, בבית קולנוע או בבית עינוג אחר, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לנכים על פי תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שטחו של המקום המיוחד האמור לנכה יהיה לפחות 1.45 מטר על 0.90 מטר;
{{ח:תת|(2)}} לכל 150 עד 1000 מקומות ישיבה יוקצב מקום אחד לנכה כאמור בפסקה (1), ומעל 1000 מקומות ישיבה – לכל 250 מקומות מקום אחד כאמור, ובלבד שבכל בנין ציבורי כאמור יותקנו לפחות שלושה מקומות ישיבה מיוחדים לנכים;
{{ח:תת|(3)}} המקומות המיוחדים האמורים יוקצבו על יד המעברים באופן שתאופשר לנכים ראות טובה ושהנכים גם לא יסתירו לאלה היושבים מאחוריהם;
{{ח:תת|(4)}} המקומות המיוחדים האמורים יוסדרו לרוב על ידי אפשרות קיפול או סילוק מספר מתאים של כסאות קבועים באולם.

8.24מקומות מיוחדים במסעדות וחדרי אוכל ציבורייםתיקונים: תשל״א־6

במסעדה וכדומה, שבגדר בנין ציבורי ב׳ ויש בהם שירות עצמי, יותקנו לפחות שני מקומות מיוחדים לנכים ליד מקום חלוקת האוכל, שלגביהם יתמלאו התנאים הבאים:
(1)הגובה של המקומות האמורים לא יעלה על 80 ס״מ מעל פני הרצפה;
(2)מתחתם יהיה חלל ריק בעומק של 70 ס״מ וברוחב של 80 ס״מ לפחות;
(3)הגישה אליהם תהיה חפשית ונוחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במסעדה וכדומה, שבגדר בנין ציבורי ב׳ ויש בהם שירות עצמי, יותקנו לפחות שני מקומות מיוחדים לנכים ליד מקום חלוקת האוכל, שלגביהם יתמלאו התנאים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} הגובה של המקומות האמורים לא יעלה על 80 ס״מ מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} מתחתם יהיה חלל ריק בעומק של 70 ס״מ וברוחב של 80 ס״מ לפחות;
{{ח:תת|(3)}} הגישה אליהם תהיה חפשית ונוחה.

8.25יחידה מיוחדתתיקונים: תשנ״ה־2, תשס״א

ביחידה מיוחדת יתקיימו הוראות סעיף זה, כמפורט להלן:
(1)הרוחב החופשי בפתח ליחידה המיוחדת ובפתחים שבתוכה לא יפחת מ־80 ס״מ;
(2)אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ־2 ס״מ מעל הרצפה משני הצדדים; למפתן יהיו שיפועים בצד המוגבה מסביבתו בנטיה מרבית של 50%;
(3)לרוחב כנף הדלת, יורכב בגובה הידית הרגילה, מוט אופקי שיאפשר סגירתה על ידי משיכתה בידי נכה בכסא גלגלים; מרחק הידית מציר הדלת יהיה בין 5 ל־8 ס״מ;
(4)השירותים של יחידות מיוחדות (להלן – השירותים המיוחדים), יהיו כמפורט להלן:
(א)יכול שהשירותים המיוחדים יהיו צמודים ליחידה המיוחדת אך הדבר אינו הכרחי;
(ב)דלת השירותים המיוחדים תיפתח החוצה. ויכול שתיפתח גם פנימה אם תתאפשר גם פתיחתה החוצה, וזאת שלא באמצעות צירי פנדל; כיוון הפתיחה יאפשר גישה נוחה לאגף הלינה;
(ג)תותר התקנת דלת הנפתחת בגרירה במקביל לקיר, כשהיא מותקנת על גבי מסילה הקבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר פתח אור של 80 ס״מ לפחות;
(ד)המרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין הקיר ממול, יהיה 1.20 מטרים לפחות; ואם מוצב ארון מול הדלת, תיפתח דלת הארון בגרירה, והמרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין דלתות הארון יהיה 1.15 מטרים לפחות;
(ה)בשירותים המיוחדים יותקנו אסלה, כיור רחצה וכן מקלחת או אמבטיה או שתיהן;
(ו)כל קבועות השרברבות על אבזריהן יותקנו כך שיוותר מרחב חופשי בקוטר מעגל של 1.40 מ׳ לפחות, ממפלס הרצפה עד לגובה 65 ס״מ מעל הרצפה;
(ז)רצפת השירותים המיוחדים תהיה עשויה מחומר מונע החלקה;
(ח)ברצפת השירותים המיוחדים יהיה נקז; ואם הם צמודים למקלחת תשמש הרצפה בשעת הצורך, כאגן ניקוז של המקלחת; ברצפה יהיו שיפועים של כ־1.5% לניקוז מהיר;
(ט)האמבטיה תהא במידות 1.60 × 0.70 מ׳ לפחות;
(י)במידת האפשר יותקן בצד המעוגל של האמבטיה משטח אופקי באורך 60 ס״מ, לכל רוחבה וגובהה של האמבטיה; המשטח יותקן כך שיתאפשר מעבר מכסא גלגלים שיעמוד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה;
(יא)במקלחת יהיה שטח הרצפה 1.30 × 0.90 מטר לפחות והוא לא יהיה חלק של המרחב החופשי האמור בפסקת משנה (ו); בכניסה למקלחת לא יהא כל סף או מכשול ברצפה;
(יב)אסלה תהא מסוג מונובלוק; ציר האסלה יהא 45 ס״מ מהקיר הסמוך. הקצה הקדמי של האסלה יהא 70 ס״מ מהקיר שבגב האסלה; גובה האסלה יהא מ־42 עד 45 ס״מ מהרצפה; בצד האסלה, המרוחק מהקיר המקביל לציר האורך שלה, יוותר מרחב חופשי ברוחב 85 ס״מ לפחות;
(יג)מוטות אחיזה מתקפלים או ניתנים לפירוק, ונוחים לאחיזה, בקוטר שלא יהיה קטן מ־25 מילימטר ולא גדול מ־40 מילימטר, יותקנו כלהלן:
(1)מוטות אחיזה הצמודים לאסלה יותקנו כמפורט בפרט 8.13(ו);
(2)
(3)
(4)בקיר המקלחת יותקן מוט אנכי אחד לפחות, באורך 80 ס״מ לפחות, קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס״מ מהרצפה;
(5)בקיר המקלחת יותקן מוט אופקי אחד לפחות, באורך 50 ס״מ, ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;
(6)בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפסקה (י), יותקן מוט אופקי באורך 50 ס״מ ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;
(7)בקיר המקביל לאורך האמבטיה יותקן מוט אופקי, ניצב למוט המתואר בפסקת משנה (6), באורך 50 ס״מ ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;
(8)בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, יותקן מוט אלכסוני באורך של 120 ס״מ; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 ס״מ מהרצפה וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 ס״מ מעל דופן האמבטיה;
(9)על הקיר, בקצה החופשי של המשטח המתואר בפסקה (י) יותקן מוט אנכי באורך 80 ס״מ לפחות; קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס״מ מהרצפה. המוט האמור יכול שישמש גם במקום המוט המתואר בפסקת משנה (4);
(יד)הברזים יהיו ברזי ידית ויותקנו כך שיהיו גם בהישג ידו של משתמש היושב בכסא גלגלים; ברז הכיור לא יורכב לקיר אלא לכיור עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו;
(טו)במקלחת ובאמבטיה יותקנו הברזים בהישג ידו של המשתמש; כל ברז יספק מים חמים וקרים למשטף מזרם, עם צינור גמיש, שיורכב על מוט אנכי באופן שניתן לקבוע גובהו וכיוונו בידי המשתמש; במקרה הצורך יותקן ברז נפרד לאמבטיה וברז למתרחץ במקלחת שמחוץ לאמבטיה;
(טז)גובהו העליון של כיור יהיה בין – 82 ס״מ ל־87 ס״מ מן הרצפה;
(יז)מתחת לכיור יישמר חלל חופשי עד לגובה 65 ס״מ מהרצפה;
(יח)מעל לכיור תותקן מראה שגובהה התחתון יהיה 90 ס״מ מהרצפה וגובהה העליון יהיה 175 ס״מ לפחות מהרצפה;
(יט)אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות, מחזיקי נייר, מיבשי שיער וכיוצא באלה, יותקנו כך שיהיו בהישג ידו של היושב בכסא גלגלים.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
(בוטלה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביחידה מיוחדת יתקיימו הוראות סעיף זה, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הרוחב החופשי בפתח ליחידה המיוחדת ובפתחים שבתוכה לא יפחת מ־80 ס״מ;
{{ח:תת|(2)}} אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ־2 ס״מ מעל הרצפה משני הצדדים; למפתן יהיו שיפועים בצד המוגבה מסביבתו בנטיה מרבית של 50%;
{{ח:תת|(3)}} לרוחב כנף הדלת, יורכב בגובה הידית הרגילה, מוט אופקי שיאפשר סגירתה על ידי משיכתה בידי נכה בכסא גלגלים; מרחק הידית מציר הדלת יהיה בין 5 ל־8 ס״מ;
{{ח:תת|(4)}} השירותים של יחידות מיוחדות (להלן – השירותים המיוחדים), יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} יכול שהשירותים המיוחדים יהיו צמודים ליחידה המיוחדת אך הדבר אינו הכרחי;
{{ח:תתת|(ב)}} דלת השירותים המיוחדים תיפתח החוצה. ויכול שתיפתח גם פנימה אם תתאפשר גם פתיחתה החוצה, וזאת שלא באמצעות צירי פנדל; כיוון הפתיחה יאפשר גישה נוחה לאגף הלינה;
{{ח:תתת|(ג)}} תותר התקנת דלת הנפתחת בגרירה במקביל לקיר, כשהיא מותקנת על גבי מסילה הקבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר פתח אור של 80 ס״מ לפחות;
{{ח:תתת|(ד)}} המרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין הקיר ממול, יהיה 1.20 מטרים לפחות; ואם מוצב ארון מול הדלת, תיפתח דלת הארון בגרירה, והמרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין דלתות הארון יהיה 1.15 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(ה)}} בשירותים המיוחדים יותקנו אסלה, כיור רחצה וכן מקלחת או אמבטיה או שתיהן;
{{ח:תתת|(ו)}} כל קבועות השרברבות על אבזריהן יותקנו כך שיוותר מרחב חופשי בקוטר מעגל של 1.40 מ׳ לפחות, ממפלס הרצפה עד לגובה 65 ס״מ מעל הרצפה;
{{ח:תתת|(ז)}} רצפת השירותים המיוחדים תהיה עשויה מחומר מונע החלקה;
{{ח:תתת|(ח)}} ברצפת השירותים המיוחדים יהיה נקז; ואם הם צמודים למקלחת תשמש הרצפה בשעת הצורך, כאגן ניקוז של המקלחת; ברצפה יהיו שיפועים של כ־1.5% לניקוז מהיר;
{{ח:תתת|(ט)}} האמבטיה תהא במידות 1.60 × 0.70 מ׳ לפחות;
{{ח:תתת|(י)}} במידת האפשר יותקן בצד המעוגל של האמבטיה משטח אופקי באורך 60 ס״מ, לכל רוחבה וגובהה של האמבטיה; המשטח יותקן כך שיתאפשר מעבר מכסא גלגלים שיעמוד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה;
{{ח:תתת|(יא)}} במקלחת יהיה שטח הרצפה 1.30 × 0.90 מטר לפחות והוא לא יהיה חלק של המרחב החופשי האמור בפסקת משנה (ו); בכניסה למקלחת לא יהא כל סף או מכשול ברצפה;
{{ח:תתת|(יב)}} אסלה תהא מסוג מונובלוק; ציר האסלה יהא 45 ס״מ מהקיר הסמוך. הקצה הקדמי של האסלה יהא 70 ס״מ מהקיר שבגב האסלה; גובה האסלה יהא מ־42 עד 45 ס״מ מהרצפה; בצד האסלה, המרוחק מהקיר המקביל לציר האורך שלה, יוותר מרחב חופשי ברוחב 85 ס״מ לפחות;
{{ח:תתת|(יג)}} מוטות אחיזה מתקפלים או ניתנים לפירוק, ונוחים לאחיזה, בקוטר שלא יהיה קטן מ־25 מילימטר ולא גדול מ־40 מילימטר, יותקנו כלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} מוטות אחיזה הצמודים לאסלה יותקנו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.13|בפרט 8.13(ו)}};
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתתת|(4)}} בקיר המקלחת יותקן מוט אנכי אחד לפחות, באורך 80 ס״מ לפחות, קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתתת|(5)}} בקיר המקלחת יותקן מוט אופקי אחד לפחות, באורך 50 ס״מ, ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתתת|(6)}} בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפסקה (י), יותקן מוט אופקי באורך 50 ס״מ ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתתת|(7)}} בקיר המקביל לאורך האמבטיה יותקן מוט אופקי, ניצב למוט המתואר בפסקת משנה (6), באורך 50 ס״מ ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתתת|(8)}} בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, יותקן מוט אלכסוני באורך של 120 ס״מ; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 ס״מ מהרצפה וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 ס״מ מעל דופן האמבטיה;
{{ח:תתתת|(9)}} על הקיר, בקצה החופשי של המשטח המתואר בפסקה (י) יותקן מוט אנכי באורך 80 ס״מ לפחות; קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס״מ מהרצפה. המוט האמור יכול שישמש גם במקום המוט המתואר בפסקת משנה (4);
{{ח:תתת|(יד)}} הברזים יהיו ברזי ידית ויותקנו כך שיהיו גם בהישג ידו של משתמש היושב בכסא גלגלים; ברז הכיור לא יורכב לקיר אלא לכיור עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו;
{{ח:תתת|(טו)}} במקלחת ובאמבטיה יותקנו הברזים בהישג ידו של המשתמש; כל ברז יספק מים חמים וקרים למשטף מזרם, עם צינור גמיש, שיורכב על מוט אנכי באופן שניתן לקבוע גובהו וכיוונו בידי המשתמש; במקרה הצורך יותקן ברז נפרד לאמבטיה וברז למתרחץ במקלחת שמחוץ לאמבטיה;
{{ח:תתת|(טז)}} גובהו העליון של כיור יהיה בין – 82 ס״מ ל־87 ס״מ מן הרצפה;
{{ח:תתת|(יז)}} מתחת לכיור יישמר חלל חופשי עד לגובה 65 ס״מ מהרצפה;
{{ח:תתת|(יח)}} מעל לכיור תותקן מראה שגובהה התחתון יהיה 90 ס״מ מהרצפה וגובהה העליון יהיה 175 ס״מ לפחות מהרצפה;
{{ח:תתת|(יט)}} אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות, מחזיקי נייר, מיבשי שיער וכיוצא באלה, יותקנו כך שיהיו בהישג ידו של היושב בכסא גלגלים.
סימן ה׳: סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי – אמצעי תקשורת

8.26טלפון ציבוריתיקונים: תשס״ה

(א)טלפון ציבורי, שהותקן בבנין ציבורי או בשטח החוץ שלו, יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו־(ג); הותקנו כמה טלפונים ציבוריים, אחד מהם לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו־(ג), ואולם אם הם מופעלים באמצעים שונים, אחד לפחות מכל סוג יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ב) ואחד לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ג).
(ב)טלפון נגיש למתניידים בכיסא גלגלים יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת״י 1918 חלק 4.
(ג)טלפון לבעלי לקות שמיעה יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת״י 1918 חלק 4.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} טלפון ציבורי, שהותקן בבנין ציבורי או בשטח החוץ שלו, יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו־(ג); הותקנו כמה טלפונים ציבוריים, אחד מהם לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו־(ג), ואולם אם הם מופעלים באמצעים שונים, אחד לפחות מכל סוג יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ב) ואחד לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ג).
{{ח:תת|(ב)}} טלפון נגיש למתניידים בכיסא גלגלים יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת״י 1918 חלק 4.
{{ח:תת|(ג)}} טלפון לבעלי לקות שמיעה יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת״י 1918 חלק 4.

8.27מערכות התרעה ואזעקהתיקונים: תשס״ה

מיתקנים להתרעה שהותקנו בבנין ציבורי יתאימו לנדרש בת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן במערכות התרעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיתקנים להתרעה שהותקנו בבנין ציבורי יתאימו לנדרש בת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן במערכות התרעה.
חלק ח׳1
פרק א׳: בניין ציבורי חדש
סימן א׳: פרשנות

8.30הגדרותתיקונים: תשס״ט־6, תשפ״ו

בפרק זה –
”אדם עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“ ו”הנציב“ – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק השוויון;
”בניין קיים“ – מקום ציבורי שהוא בניין, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני תחילתו של חלק זה;
”בית שימוש נגיש“ – בית שימוש מטיפוס 1 או 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1;
”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים במקום ציבורי חדש ובשטחי החוץ שלו, לרבות אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, שמתקיימות בהן דרישות חלק זה;
”חוק השוויון“ – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”חניון ציבורי“ – כהגדרתו בתקנות החניה;
”יציע“ – כמשמעותו בתוספת השלישית;
”מדור שירותים“ – חלק בבניין הכולל שלושה בתי שימוש לפחות שיש להם כניסה משותפת, בין אם מתוכננת חלוקה לאגף לנשים ואגף לגברים ובין אם לאו;
”מורשה לנגישות מבנים“ – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בסעיף 19מא לחוק השוויון;
”מורשה לנגישות השירות“ – כהגדרתו בסעיף 19מא1 לחוק השוויון;
”מלתחה“ – מקום המשמש להחלפת בגדים ולאכסון חפצים ועשוי לכלול גם מקלחות ובתי שימוש;
”מלתחה נגישה“ – מלתחה המתאימה גם לשימושם של אנשים בכיסאות גלגלים;
”מעלון אנכי“ – משטח הרמה חשמלי המותקן דרך קבע, שמסלול תנועתו בניצב למישור של הרצפה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 ות״י 2252 חלק 1;
”מעלית עם פיקוד יעדים“ – מעלית שבה קומת היעד נרשמת בתחנה ולא בתא המעלית;
”מקום חניה נגיש“ – מקום חניה המיועד לכלי רכב הנושא תג נכה לפי חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993;
”מקום עבודה“ – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד, למעט אותו חלק במקום עבודה שחלות בו הוראות בדבר התאמה אישית לפי פרק ד׳ לחוק השוויון;
”ניגוד חזותי“ – ניגוד בין שטח מסוים לסביבתו הקרובה, הניתן להבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן, בתנאי התאורה הקיימים או המתוכננים, ורשאי הנציב לפרסם הוראות טכניות לעניין הבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן;
”ניגוד מישושי“ – ניגודיות בין מרקם פני שטח מסוים למרקם סביבתו הקרובה, הניתן לזיהוי במישוש באמצעות כף רגל נעולה בנעל ובאמצעות מקל נחיה;
”סימן אזהרה“ – משטח המורכב מגבשושיות עגולות, עשויות בחתך טרפזי או מעוגל וקטומות בראשן, בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתן הקרובה, ונועד להזהיר מפני סכנה או שינוי במרחב;
”סימן מאתר“ – סימן מוביל מטיפוס 1 ורוחבו 60 סנטימטרים הנמצא בניצב לכיוון ההליכה ולכל רוחב הדרך, והמיועד להפנות את תשומת לבו של הולך רגל עם מוגבלות בראייה אל תחילתו של סימן מוביל או אל מיתקן המצוי בצמוד או בסמוך;
”סימן מאתר בתוך בניין“ – משטח ברוחב 60 סנטימטרים העשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתו;
”סימן מוביל“ – רצועה, קו מפגש בין שני משטחים, או מרכיב פיזי יציב המצויים על פני שטח המיועד לתנועת הולכי רגל או בצמוד לו, הניתנים לזיהוי על ידי הולך רגל עם מוגבלות בראייה, ומיועדים לסייע לו למצוא את דרכו אל יעדו, והוא אחד מאלה:
(1)”סימן מוביל מטיפוס 1“ – סימן ברוחב 30 עד 60 סנטימטרים, המורכב מפסים מקבילים המצויים באותו מישור, ומרקם פני השטח שלו עשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לשטח בסביבתו הקרובה;
(2)”סימן מוביל מטיפוס 2“ – מפגש, ישר במידת האפשר, בין שני משטחים צמודים זה לזה, המצויים בניגוד חזותי וניגוד מישושי זה לזה; ובלבד שמפגש כאמור יהיה באותו מישור ויימשך באופן רציף ממקום אחד במרחב למקום אחר;
(3)”סימן מוביל מטיפוס 3“ – מרכיב פיזי יציב הנמשך ברציפות לאורך שולי דרך, ובולט מעל פני הדרך, העשוי בניגוד חזותי וניתן להבחנה במישוש בכף רגל נעולה ובאמצעות מקל נחיה;
”סמל הנגישות“ – סמל הנגישות הבין־לאומי כמשמעותו בת״י 1918 חלק 4;
”עמדת מודיעין“ – עמדה פתוחה או סגורה, במקום ציבורי, שבה ניתן מידע על השירות הניתן במקום הציבורי, והכוונה לחלקי המקום השונים;
”קומה“ – כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 (להלן – תקנות חישוב שטחים);
”רכב גבוה“ – רכב בעל מיתקן הרמה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה על כיסא גלגלים;
”רשות ציבורית“ – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק השוויון;
”שטח“ – שטח למטרה עיקרית כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות חישוב שטחים;
”שטח כולל“ – סך כל השטח המותר לבנייה, ללא חלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות;
”ת״י 1918 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
”ת״י 1918 חלק 2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין;
”ת״י 1918 חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
”ת״י 1918 חלק 3.2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: דרישות משלימות לשימושים ספציפיים;
”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה, תקשורת;
”ת״י 2252 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים;
”ת״י 2481 חלק 70“ – תקן ישראלי ת״י 2418 חלק 70 – מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – התאמות מיוחדות לנגישות אנשים לרבות אנשים בעלי מוגבלות;
”ת״י 2279“ – תקן ישראלי ת״י 2279, התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה;
”תקנות החניה“ – תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983;
”תקנות חישוב שטחים“ – תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992.
↗ חיצוניות: 12↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 5 לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 5
  • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
  • בתקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
  • בסעיף 19מא לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19מא
  • בסעיף 19מא1 לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19מא1
  • חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993 → חוק חניה לנכים
  • פרק ד׳ לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #פרק ד
  • בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
  • בסעיף 19א לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19א
  • בתקנה 9 לתקנות חישוב שטחים → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) #סעיף 9
  • תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983 → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
  • תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“ ו”הנציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין קיים“ – מקום ציבורי שהוא בניין, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית שימוש נגיש“ – בית שימוש מטיפוס 1 או 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים במקום ציבורי חדש ובשטחי החוץ שלו, לרבות אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, שמתקיימות בהן דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השוויון“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניון ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יציע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדור שירותים“ – חלק בבניין הכולל שלושה בתי שימוש לפחות שיש להם כניסה משותפת, בין אם מתוכננת חלוקה לאגף לנשים ואגף לגברים ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות מבנים“ – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא|בסעיף 19מא לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה לנגישות השירות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מא1|בסעיף 19מא1 לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלתחה“ – מקום המשמש להחלפת בגדים ולאכסון חפצים ועשוי לכלול גם מקלחות ובתי שימוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלתחה נגישה“ – מלתחה המתאימה גם לשימושם של אנשים בכיסאות גלגלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלון אנכי“ – משטח הרמה חשמלי המותקן דרך קבע, שמסלול תנועתו בניצב למישור של הרצפה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 ות״י 2252 חלק 1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלית עם פיקוד יעדים“ – מעלית שבה קומת היעד נרשמת בתחנה ולא בתא המעלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום חניה נגיש“ – מקום חניה המיועד לכלי רכב הנושא תג נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים|חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום עבודה“ – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד, למעט אותו חלק במקום עבודה שחלות בו הוראות בדבר התאמה אישית לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד חזותי“ – ניגוד בין שטח מסוים לסביבתו הקרובה, הניתן להבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן, בתנאי התאורה הקיימים או המתוכננים, ורשאי הנציב לפרסם הוראות טכניות לעניין הבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד מישושי“ – ניגודיות בין מרקם פני שטח מסוים למרקם סביבתו הקרובה, הניתן לזיהוי במישוש באמצעות כף רגל נעולה בנעל ובאמצעות מקל נחיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן אזהרה“ – משטח המורכב מגבשושיות עגולות, עשויות בחתך טרפזי או מעוגל וקטומות בראשן, בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתן הקרובה, ונועד להזהיר מפני סכנה או שינוי במרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן מאתר“ – סימן מוביל מטיפוס 1 ורוחבו 60 סנטימטרים הנמצא בניצב לכיוון ההליכה ולכל רוחב הדרך, והמיועד להפנות את תשומת לבו של הולך רגל עם מוגבלות בראייה אל תחילתו של סימן מוביל או אל מיתקן המצוי בצמוד או בסמוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן מאתר בתוך בניין“ – משטח ברוחב 60 סנטימטרים העשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן מוביל“ – רצועה, קו מפגש בין שני משטחים, או מרכיב פיזי יציב המצויים על פני שטח המיועד לתנועת הולכי רגל או בצמוד לו, הניתנים לזיהוי על ידי הולך רגל עם מוגבלות בראייה, ומיועדים לסייע לו למצוא את דרכו אל יעדו, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”סימן מוביל מטיפוס 1“ – סימן ברוחב 30 עד 60 סנטימטרים, המורכב מפסים מקבילים המצויים באותו מישור, ומרקם פני השטח שלו עשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לשטח בסביבתו הקרובה;
{{ח:תתת|(2)}} ”סימן מוביל מטיפוס 2“ – מפגש, ישר במידת האפשר, בין שני משטחים צמודים זה לזה, המצויים בניגוד חזותי וניגוד מישושי זה לזה; ובלבד שמפגש כאמור יהיה באותו מישור ויימשך באופן רציף ממקום אחד במרחב למקום אחר;
{{ח:תתת|(3)}} ”סימן מוביל מטיפוס 3“ – מרכיב פיזי יציב הנמשך ברציפות לאורך שולי דרך, ובולט מעל פני הדרך, העשוי בניגוד חזותי וניתן להבחנה במישוש בכף רגל נעולה ובאמצעות מקל נחיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל הנגישות“ – סמל הנגישות הבין־לאומי כמשמעותו בת״י 1918 חלק 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת מודיעין“ – עמדה פתוחה או סגורה, במקום ציבורי, שבה ניתן מידע על השירות הניתן במקום הציבורי, והכוונה לחלקי המקום השונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קומה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}} (להלן – תקנות חישוב שטחים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב גבוה“ – רכב בעל מיתקן הרמה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה על כיסא גלגלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק השוויון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח“ – שטח למטרה עיקרית כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)#סעיף 9|בתקנה 9 לתקנות חישוב שטחים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח כולל“ – סך כל השטח המותר לבנייה, ללא חלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 3.2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: דרישות משלימות לשימושים ספציפיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה, תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2252 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2481 חלק 70“ – תקן ישראלי ת״י 2418 חלק 70 – מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – התאמות מיוחדות לנגישות אנשים לרבות אנשים בעלי מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 2279“ – תקן ישראלי ת״י 2279, התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות החניה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות חישוב שטחים“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}}.

8.31מקום ציבורי חדשתיקונים: תשס״ט־6

”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי כמפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתוספת הראשונה לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי כמפורט {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק השוויון}}.

8.32בניין עם ייעוד מעורבתיקונים: תשס״ט־6

בבניין ציבורי שהוא מקום ציבורי חדש המיועד ליותר משימוש אחד, והשימושים בו מופרדים אחד מן האחר, יחולו הוראות חלק זה על כל חלק מן הבניין לפי שימושו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין ציבורי שהוא מקום ציבורי חדש המיועד ליותר משימוש אחד, והשימושים בו מופרדים אחד מן האחר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}} על כל חלק מן הבניין לפי שימושו.

8.33בניין ציבורי אחרתיקונים: תשס״ט־6

בבניין או חלק מבניין המשמש למטרות ציבוריות שונות מן המפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון, יחולו הוראות חלק זה בהתאם למטרות השימוש הדומות להם ביותר מבין המטרות והשימושים המפורטים בתוספת כאמור, לדעת מהנדס הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתוספת הראשונה לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #תוספת 1
  • בתוספת כאמור → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין או חלק מבניין המשמש למטרות ציבוריות שונות מן המפורט {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק השוויון}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}} בהתאם למטרות השימוש הדומות להם ביותר מבין המטרות והשימושים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#תוספת 1|בתוספת כאמור}}, לדעת מהנדס הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.
סימן ב׳: בניין ציבורי חדש (כללי)

8.40היתר לבניין ציבורי חדשתיקונים: תשס״ט־6

היתר לבניין ציבורי חדש, אישור או תעודת גמר לפי העניין (בחלק זה – היתר), יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בחלק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתר לבניין ציבורי חדש, אישור או תעודת גמר לפי העניין ({{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}} – היתר), יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}.

8.41תוספת לבניין ציבוריתיקונים: תשס״ט־6

(א)היתר להקמת תוספת לבניין קיים (להלן – תוספת), יינתן רק אם התקיימו תנאים אלה:
(1)בכל חלקי התוספת ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה;
(2)בבניין קיים נעשו במועדן ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.
(ב)לא הגיע עדיין המועד הקבוע כאמור בהוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון עד למועד מתן ההיתר לתוספת, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה ביחס לתוספת בלבד; ואולם כאשר היקף התוספת המבוקשת עולה על 30% מהשטח העיקרי של המבנה הקיים, כמשמעותו בתקנות חישוב שטחים, יכלול היתר הבנייה אף את ביצוע ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.
(ג)מהנדס הוועדה המקומית רשאי להורות על ביצוע התאמות נגישות בבניין קיים, ככל שהתאמות אלה נדרשות לצורך התוספת המבוקשת, וזאת לפי היקף העבודה ופרק הזמן שנותר על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.
(ד)על אף האמור בפרט משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לבניין הקיים, כולן או חלקן, בבניין הקיים או בתחום התוספת המבוקשת.
(ה)בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ניתן, על אף האמור בפרט משנה (א), להיסמך על התאמות הנגישות בבניין הקיים, כולן או חלקן, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
(1)התוספת האמורה מהווה מבחינה תפקודית חלק בלתי נפרד מהבניין הקיים;
(2)דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית ככל הניתן, מחברת את התוספת לבניין הקיים;
(3)התאמות הנגישות בבניין הקיים, המיועדות בעבור התוספת יהיו לפי חלק זה;
(4)התאמות הנגישות בבניין הקיים ובתוספת גם יחד, מספקות את סך כל הדרישות לפי חלק זה לגבי התוספת.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19ט לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19ט
  • סעיף 19ט לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19ט
  • בתקנות חישוב שטחים → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
  • סעיף 19ט לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19ט
  • סעיף 19ט לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היתר להקמת תוספת לבניין קיים (להלן – תוספת), יינתן רק אם התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל חלקי התוספת ימולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} בבניין קיים נעשו במועדן ההתאמות הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיע עדיין המועד הקבוע כאמור בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}} עד למועד מתן ההיתר לתוספת, ימולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}} ביחס לתוספת בלבד; ואולם כאשר היקף התוספת המבוקשת עולה על 30% מהשטח העיקרי של המבנה הקיים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות חישוב שטחים}}, יכלול היתר הבנייה אף את ביצוע ההתאמות הנדרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}.
{{ח:תת|(ג)}} מהנדס הוועדה המקומית רשאי להורות על ביצוע התאמות נגישות בבניין קיים, ככל שהתאמות אלה נדרשות לצורך התוספת המבוקשת, וזאת לפי היקף העבודה ופרק הזמן שנותר על פי הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בפרט משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לבניין הקיים, כולן או חלקן, בבניין הקיים או בתחום התוספת המבוקשת.
{{ח:תת|(ה)}} בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ניתן, על אף האמור בפרט משנה (א), להיסמך על התאמות הנגישות בבניין הקיים, כולן או חלקן, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התוספת האמורה מהווה מבחינה תפקודית חלק בלתי נפרד מהבניין הקיים;
{{ח:תתת|(2)}} דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית ככל הניתן, מחברת את התוספת לבניין הקיים;
{{ח:תתת|(3)}} התאמות הנגישות בבניין הקיים, המיועדות בעבור התוספת יהיו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:תתת|(4)}} התאמות הנגישות בבניין הקיים ובתוספת גם יחד, מספקות את סך כל הדרישות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}} לגבי התוספת.

8.42התאמות נגישות בזמן ביצוע עבודות שיפוץתיקונים: תשס״ט־6

בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ובבקשה להיתר לביצוע עבודות שיפוץ בבניין ציבורי חדש, אשר עבודות הבנייה יבוצעו בהן בד בבד עם מתן השירות, תובטח נגישות חלופית בתקופת ביצוע עבודות הבנייה, כפי שייקבע על ידי מהנדס הוועדה, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ובבקשה להיתר לביצוע עבודות שיפוץ בבניין ציבורי חדש, אשר עבודות הבנייה יבוצעו בהן בד בבד עם מתן השירות, תובטח נגישות חלופית בתקופת ביצוע עבודות הבנייה, כפי שייקבע על ידי מהנדס הוועדה, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

8.43שינויים במהלך בנייהתיקונים: תשס״ט־6

הוראות חלק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בנייה של בניין ציבורי אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 30 מטרים רבועים, והיתר לבנייתם ניתן לפני תחילתו של חלק זה; ובתנאי שהבניין עומד בדרישות חלק ח׳ בתוספת זו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}} לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בנייה של בניין ציבורי אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 30 מטרים רבועים, והיתר לבנייתם ניתן לפני תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}}; ובתנאי שהבניין עומד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳ בתוספת זו}}.

8.44התאמות נוספות בבניין המיועד לאנשים עם מוגבלותתיקונים: תשס״ט־6

בבקשה להיתר לבניין ציבורי חדש המיועד כולו או חלקו לאנשים עם מוגבלות, ייבדק הצורך בקיום התאמות נגישות נוספות על הקבוע בחלק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבקשה להיתר לבניין ציבורי חדש המיועד כולו או חלקו לאנשים עם מוגבלות, ייבדק הצורך בקיום התאמות נגישות נוספות על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}.

8.45עיגול תוצאת חישובתיקונים: תשס״ט־6

מספר שהוא תוצאת חישוב אחוזים לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית תעוגל למספר השלם הנמוך ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר שהוא תוצאת חישוב אחוזים לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית תעוגל למספר השלם הנמוך ממנו.
סימן ג׳: דרך נגישה

8.50דרך נגישה לבניין ציבוריתיקונים: תשס״ט־6

(א)בבניין ציבורי חדש יהיו דרכים נגישות בתחום מגרש.
(ב)דרכים כאמור יתחילו ממקום החיבור למדרכה או לשביל ציבורי הגובלים במגרש כפי שמתואר במפת איתור העבודה כנדרש בתקנה 5(ב)(2).
(ג)בדרך נגישה לבניין ציבורי יתקיימו דרישות אלה:
(1)דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל אל כניסות נגישות של בניין ציבורי, מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ואזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת״י 1918 חלק 2, ככל שאלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש;
(2)דרך נגישה בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה;
(3)היו כמה דרכים אל בניין ציבורי שחלקן אינן נגישות, יהיה שלט הכוונה אל הדרך הנגישה ועליו סמל הנגישות; שלט ההכוונה יוצב ליד מקום חניה נגיש, בכניסה הנגישה למגרש או לבניין, ובמקומות שבהם מתפצלות כמה דרכים מדרך נגישה.
(ד)בכל דרך המשמשת את הציבור, שרוחבה גדול מ־130 סנטימטרים ולגבי גרם מדרגות גם אם רוחבו קטן מ־130 סנטימטרים, יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במכשולים בדרך, וחלק 2 בסעיפים הדנים במשטחי אזהרה במדרגות, וכן הסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין ציבורי חדש יהיו דרכים נגישות בתחום מגרש.
{{ח:תת|(ב)}} דרכים כאמור יתחילו ממקום החיבור למדרכה או לשביל ציבורי הגובלים במגרש כפי שמתואר במפת איתור העבודה כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בדרך נגישה לבניין ציבורי יתקיימו דרישות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל אל כניסות נגישות של בניין ציבורי, מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ואזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת״י 1918 חלק 2, ככל שאלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש;
{{ח:תתת|(2)}} דרך נגישה בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה;
{{ח:תתת|(3)}} היו כמה דרכים אל בניין ציבורי שחלקן אינן נגישות, יהיה שלט הכוונה אל הדרך הנגישה ועליו סמל הנגישות; שלט ההכוונה יוצב ליד מקום חניה נגיש, בכניסה הנגישה למגרש או לבניין, ובמקומות שבהם מתפצלות כמה דרכים מדרך נגישה.
{{ח:תת|(ד)}} בכל דרך המשמשת את הציבור, שרוחבה גדול מ־130 סנטימטרים ולגבי גרם מדרגות גם אם רוחבו קטן מ־130 סנטימטרים, יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במכשולים בדרך, וחלק 2 בסעיפים הדנים במשטחי אזהרה במדרגות, וכן הסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.

8.51קשר פיזי בין בנייניםתיקונים: תשס״ט־6

(א)מתוכנן קשר פיזי בין בניינים שונים לשימוש הציבור, שבמסגרתו מתאפשרת גישה בין הבניינים, בין במפלס הקרקע ובין בקומה אחרת, יהיה הקשר באמצעות דרך נגישה.
(ב)מתוכננות כמה דרכים המקשרות בין קומות שונות של בניינים שונים, תהיה מחצית מהן לפחות דרכים נגישות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מתוכנן קשר פיזי בין בניינים שונים לשימוש הציבור, שבמסגרתו מתאפשרת גישה בין הבניינים, בין במפלס הקרקע ובין בקומה אחרת, יהיה הקשר באמצעות דרך נגישה.
{{ח:תת|(ב)}} מתוכננות כמה דרכים המקשרות בין קומות שונות של בניינים שונים, תהיה מחצית מהן לפחות דרכים נגישות.

8.52דרך נגישה אל חוץ הבנייןתיקונים: תשס״ט־6

(א)דרך נגישה תוביל מכניסה נגישה של הבניין אל שטחי החוץ שלו ככל שאלה נועדו לשימוש הציבור, לשירותו או למקום עבודה.
(ב)בדרך נגישה בשטחי חוץ של מקום ציבורי חדש יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2, בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, כבש, מדרכות, משטחי אזהרה במדרגות, וכן בסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.
(ג)על אף האמור בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בשולי דרך נגישה, דרך נגישה ברוחב 250 סנטימטרים לפחות, פטורה מהגנת שוליים בהתקיים התנאים האלה:
(1)הפרש הגובה בין מפלס פני הדרך והמשטח הסמוך לו אינו עולה על 20 סנטימטרים;
(2)שולי הדרך או המשטח כולו מאובחנים מן המשטח הסמוך להם בניגוד חזותי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דרך נגישה תוביל מכניסה נגישה של הבניין אל שטחי החוץ שלו ככל שאלה נועדו לשימוש הציבור, לשירותו או למקום עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} בדרך נגישה בשטחי חוץ של מקום ציבורי חדש יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2, בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, כבש, מדרכות, משטחי אזהרה במדרגות, וכן בסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בשולי דרך נגישה, דרך נגישה ברוחב 250 סנטימטרים לפחות, פטורה מהגנת שוליים בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרש הגובה בין מפלס פני הדרך והמשטח הסמוך לו אינו עולה על 20 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} שולי הדרך או המשטח כולו מאובחנים מן המשטח הסמוך להם בניגוד חזותי.

8.53מעבר בין מקומות בשטחי חוץתיקונים: תשס״ט־6

המעבר בין מקומות שונים בשטחי חוץ, המשמשים את הציבור, יהיה בדרך נגישה, וככל הניתן באותו המפלס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המעבר בין מקומות שונים בשטחי חוץ, המשמשים את הציבור, יהיה בדרך נגישה, וככל הניתן באותו המפלס.

8.54הפרשי גבהים ושיפועים בדרך נגישה מחוץ לבנייןתיקונים: תשס״ט־6

היו הפרשי גובה בדרך הנגישה מחוץ לבניין, יחולו הוראות אלה:
(1)שיפוע הדרך הנגישה לא יעלה על 8 אחוזים; עלה שיפוע הדרך הנגישה על 5 אחוזים תהיה הדרך באמצעות כבש כמשמעותו בת״י 1918 חלק 2;
(2)היה הפרש הגובה בין משטחי רצפה צמודים בין 1.5 ל־300 סנטימטרים, ולא הוסדרה עלייה באמצעות שיפוע שאינו עולה על 5 אחוזים, יותקן אחד מאלה: כבש, גשר או מעלית; ואולם במקום שבו קיים הפרש גובה של עד 150 סנטימטרים ולא ניתן להתקין כבש, ניתן להתקין מעלון אנכי, ובלבד שניתן לכך אישור מורשה נגישות מבנים;
(3)עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 300 סנטימטרים תותקן מעלית;
(4)בשטחי חוץ שנמצא בהם הפרש גובה בין משטחי רצפה נגישים סמוכים, ינהגו לפי ת״י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בשיפוע הדרך בתחום גבולות נכס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היו הפרשי גובה בדרך הנגישה מחוץ לבניין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שיפוע הדרך הנגישה לא יעלה על 8 אחוזים; עלה שיפוע הדרך הנגישה על 5 אחוזים תהיה הדרך באמצעות כבש כמשמעותו בת״י 1918 חלק 2;
{{ח:תת|(2)}} היה הפרש הגובה בין משטחי רצפה צמודים בין 1.5 ל־300 סנטימטרים, ולא הוסדרה עלייה באמצעות שיפוע שאינו עולה על 5 אחוזים, יותקן אחד מאלה: כבש, גשר או מעלית; ואולם במקום שבו קיים הפרש גובה של עד 150 סנטימטרים ולא ניתן להתקין כבש, ניתן להתקין מעלון אנכי, ובלבד שניתן לכך אישור מורשה נגישות מבנים;
{{ח:תת|(3)}} עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 300 סנטימטרים תותקן מעלית;
{{ח:תת|(4)}} בשטחי חוץ שנמצא בהם הפרש גובה בין משטחי רצפה נגישים סמוכים, ינהגו לפי ת״י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בשיפוע הדרך בתחום גבולות נכס.

8.55כניסה לבניין ציבורי חדשתיקונים: תשס״ט־6

(א)הכניסה העיקרית לבניין, המיועדת לשימוש הציבור, תהיה כניסה נגישה.
(ב)בכניסה נגישה לבניין יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בכניסה נגישה, למעט הסעיף הדן בבניין שיש בו כניסות אחדות, וכן דרישות חלק 3.1 בסעיפים הדנים במשטח ניגוב ובסף בפתח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הכניסה העיקרית לבניין, המיועדת לשימוש הציבור, תהיה כניסה נגישה.
{{ח:תת|(ב)}} בכניסה נגישה לבניין יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בכניסה נגישה, למעט הסעיף הדן בבניין שיש בו כניסות אחדות, וכן דרישות חלק 3.1 בסעיפים הדנים במשטח ניגוב ובסף בפתח.

8.56בניין ובו כניסות לא נגישותתיקונים: תשס״ט־6

היו בבניין ציבורי כניסות או יציאות המיועדות לשימוש הציבור שאינן נגישות לפי תקנות אלה, יימצאו בהן שלטים המכוונים אל הכניסות או היציאות הנגישות לפי ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות הדורשים שילוט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היו בבניין ציבורי כניסות או יציאות המיועדות לשימוש הציבור שאינן נגישות לפי תקנות אלה, יימצאו בהן שלטים המכוונים אל הכניסות או היציאות הנגישות לפי ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות הדורשים שילוט.

8.57בניין ובו כניסות בגזרות שונותתיקונים: תשס״ט־6

(א)בבניין ציבורי שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, באגפים שונים של הבניין, תהיה בכל אגף כניסה נגישה אחת לפחות.
(ב)בבניין שבו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור באותו אגף, מרחק ההליכה מחוץ למבנה בין כניסה שאינה נגישה לבין כניסה נגישה באותו אגף, לא יעלה על 50 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין ציבורי שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, באגפים שונים של הבניין, תהיה בכל אגף כניסה נגישה אחת לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין שבו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור באותו אגף, מרחק ההליכה מחוץ למבנה בין כניסה שאינה נגישה לבין כניסה נגישה באותו אגף, לא יעלה על 50 מטרים.

8.58דרך נגישה בתוך הבנייןתיקונים: תשס״ט־6

דרך נגישה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה וחלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים, תוביל –
(1)מהכניסה העיקרית לבניין המיועדת לשימוש הציבור לכל החלקים בתוך הבניין שיינתן בהם שירות ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי, ואל הכניסות לחדרים או אולמות במקומות עבודה;
(2)מכניסה נגישה לכל חלקי הבניין אשר יש לציבור מעבר אליהם ולכל חלקי הבניין אשר יש בהם מקומות עבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרך נגישה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה וחלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים, תוביל –
{{ח:תת|(1)}} מהכניסה העיקרית לבניין המיועדת לשימוש הציבור לכל החלקים בתוך הבניין שיינתן בהם שירות ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי, ואל הכניסות לחדרים או אולמות במקומות עבודה;
{{ח:תת|(2)}} מכניסה נגישה לכל חלקי הבניין אשר יש לציבור מעבר אליהם ולכל חלקי הבניין אשר יש בהם מקומות עבודה.

8.59מעבר בין מקומות בקומה בתוך בנייןתיקונים: תשס״ט־6

מעבר בין מקומות שונים המיועדים לשימוש הציבור או למקום עבודה באותה קומה בבניין ציבורי חדש, יהיה בדרך נגישה וככל הניתן באותו מפלס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעבר בין מקומות שונים המיועדים לשימוש הציבור או למקום עבודה באותה קומה בבניין ציבורי חדש, יהיה בדרך נגישה וככל הניתן באותו מפלס.

8.60הפרשי גובה במפלסי רצפה בדרך נגישה בתוך בנייןתיקונים: תשס״ט־6

בדרך נגישה בתוך בניין יחולו על הפרשי גובה במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, הוראות פרט 3.1.2.7 בחלק ג׳ והוראות אלה:
(1)היה הפרש משטחי הרצפה גדול מ־1.5 סנטימטרים ולא יותר מ־150 סנטימטרים, יותקן אחד מאלה: מעלית, מעלון אנכי או כבש לפי דרישות חלק ג׳ בתוספת זו ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכבש;
(2)במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 150 סנטימטרים, אך קטן מ־250 סנטימטרים, תותקן מעלית ויכול שיותקן מעלון אנכי במקום מעלית;
(3)במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 250 סנטימטרים, תותקן מעלית.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדרך נגישה בתוך בניין יחולו על הפרשי גובה במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.1.2.7|פרט 3.1.2.7 בחלק ג׳}} והוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היה הפרש משטחי הרצפה גדול מ־1.5 סנטימטרים ולא יותר מ־150 סנטימטרים, יותקן אחד מאלה: מעלית, מעלון אנכי או כבש לפי דרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳ בתוספת זו}} ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכבש;
{{ח:תת|(2)}} במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 150 סנטימטרים, אך קטן מ־250 סנטימטרים, תותקן מעלית ויכול שיותקן מעלון אנכי במקום מעלית;
{{ח:תת|(3)}} במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 250 סנטימטרים, תותקן מעלית.

8.61מרווח אופקי בין משטחי הליכה בדרך נגישהתיקונים: תשס״ט־6

מרווח אופקי בדרך נגישה, העשוי בניצב לכיוון התנועה, יהיה לפי ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך; הוראות אלה יחולו גם על מרווח במעבר על פני מסילות של כנף דלת נגררת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרווח אופקי בדרך נגישה, העשוי בניצב לכיוון התנועה, יהיה לפי ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך; הוראות אלה יחולו גם על מרווח במעבר על פני מסילות של כנף דלת נגררת.

8.62דלתות ושערים בדרך נגישהתיקונים: תשס״ט־6

(א)דלתות ושערים, לאורך דרכים נגישות ובכניסה לחללים נגישים, יתאימו לנדרש בתקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1 ובהתאם לחלק ג׳ בתוספת זו.
(ב)בפתחי דלתות יהיה גובה הסף לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1.
(ג)בדלת חד־אגפית, הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, כגון: בית שימוש נגיש, מקלחת ומלתחה, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה לפי ת״י 1918 חלק 3.1, ות״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).
(ד)בדלת לפתיחה אוטומטית יותקן אמצעי בקרה שימנע את הגפתה כל עוד נמצא אדם או חיית שירות או מקל נחיה בתחום המסלול שלה.
(ה)בבניין אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), תהיה המערכת לפי ת״י 1918 חלק 4.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דלתות ושערים, לאורך דרכים נגישות ובכניסה לחללים נגישים, יתאימו לנדרש בתקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1 ובהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|לחלק ג׳ בתוספת זו}}.
{{ח:תת|(ב)}} בפתחי דלתות יהיה גובה הסף לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1.
{{ח:תת|(ג)}} בדלת חד־אגפית, הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, כגון: בית שימוש נגיש, מקלחת ומלתחה, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה לפי ת״י 1918 חלק 3.1, ות״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).
{{ח:תת|(ד)}} בדלת לפתיחה אוטומטית יותקן אמצעי בקרה שימנע את הגפתה כל עוד נמצא אדם או חיית שירות או מקל נחיה בתחום המסלול שלה.
{{ח:תת|(ה)}} בבניין אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), תהיה המערכת לפי ת״י 1918 חלק 4.

8.63דרך נגישה וכניסות נגישות במיתקן ספורטתיקונים: תשס״ט־6

נוסף על האמור בפרטים 8.57 ו־8.58 לעניין מיתקן ספורט, למעט מבנים מורמים במיתקני ספורט המשמשים לשיפוט, יחולו הוראות אלה:
(1)דרך נגישה, אחת לפחות, תוביל אל כל כניסה נגישה למיתקן ספורט ומן הכניסה אל מקומות הישיבה המיוחדים ואל בית שימוש נגיש;
(2)דרך נגישה אחת לפחות המיועדת לספורטאים תוביל אל משטח הפעילות הספורטיבית, אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה, אל מלתחה נגישה ואל תאי הלבשה נגישים; אין באמור בפרט זה כדי לגרוע מחובת ביצוע דרך נגישה כאמור בפסקה (1);
(3)היו במקום כמה משטחי משחק מאותו הסוג, תוביל דרך נגישה אל משטח משחק אחד מכל סוג, ולא פחות מ־50% ממספר המשטחים מאותו סוג ממדרכה או משביל או מכניסה נגישה אל מיתקן הספורט;
(4)במיתקן ספורט אשר הותקנו בו דרכים נגישות כאמור בפסקאות (1) ו־(2), אין חובה כי דרך נגישה תחבר בין הדרכים הנגישות האמורות בפסקאות אלה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.57|בפרטים 8.57}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.58|ו־8.58}} לעניין מיתקן ספורט, למעט מבנים מורמים במיתקני ספורט המשמשים לשיפוט, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} דרך נגישה, אחת לפחות, תוביל אל כל כניסה נגישה למיתקן ספורט ומן הכניסה אל מקומות הישיבה המיוחדים ואל בית שימוש נגיש;
{{ח:תת|(2)}} דרך נגישה אחת לפחות המיועדת לספורטאים תוביל אל משטח הפעילות הספורטיבית, אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה, אל מלתחה נגישה ואל תאי הלבשה נגישים; אין באמור בפרט זה כדי לגרוע מחובת ביצוע דרך נגישה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} היו במקום כמה משטחי משחק מאותו הסוג, תוביל דרך נגישה אל משטח משחק אחד מכל סוג, ולא פחות מ־50% ממספר המשטחים מאותו סוג ממדרכה או משביל או מכניסה נגישה אל מיתקן הספורט;
{{ח:תת|(4)}} במיתקן ספורט אשר הותקנו בו דרכים נגישות כאמור בפסקאות (1) ו־(2), אין חובה כי דרך נגישה תחבר בין הדרכים הנגישות האמורות בפסקאות אלה.

8.64דרך נגישה בבית סוהר ובבית מעצרתיקונים: תשס״ט־6

דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש למקומות בבית סוהר ובבית מעצר שמותרת אליהם גישה לציבור, לרבות לאזורי המתנה, אזורים למפגש עם מבקרים ועם עורכי דין, ולבית שימוש נגיש למבקרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש למקומות בבית סוהר ובבית מעצר שמותרת אליהם גישה לציבור, לרבות לאזורי המתנה, אזורים למפגש עם מבקרים ועם עורכי דין, ולבית שימוש נגיש למבקרים.

8.65דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבהתיקונים: תשס״ט־6

(א)בפרט זה, ”במה“ – כהגדרתה בפרט 3.9.1.1 בתוספת זו ולרבות כל משטח מוגבה כהגדרתו באותו פרט שגובהו 45 סנטימטרים לפחות מפני הרצפה או הקרקע הסמוכים אליו.
(ב)בבמה יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים בנגישות לבמה ולמשטח מוגבה, וכן הוראות אלה: שולי משטח מוגבה שאינו מיועד למופעים, וגובהו קטן מ־45 סנטימטרים יסומנו בפס ברוחב 10 סנטימטרים לפחות, ובניגוד חזותי למשטח המוגבה; ויכול שמשטח מוגבה כאמור יהיה כולו בניגוד חזותי לסביבתו.
(ג)במהלך מדרגות אל במה המכיל מדרגה אחת או שתיים בלבד, יותקן בית אחיזה בצד אחד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בפרט זה, ”במה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.9.1.1|בפרט 3.9.1.1 בתוספת זו}} ולרבות כל משטח מוגבה כהגדרתו באותו פרט שגובהו 45 סנטימטרים לפחות מפני הרצפה או הקרקע הסמוכים אליו.
{{ח:תת|(ב)}} בבמה יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים בנגישות לבמה ולמשטח מוגבה, וכן הוראות אלה: שולי משטח מוגבה שאינו מיועד למופעים, וגובהו קטן מ־45 סנטימטרים יסומנו בפס ברוחב 10 סנטימטרים לפחות, ובניגוד חזותי למשטח המוגבה; ויכול שמשטח מוגבה כאמור יהיה כולו בניגוד חזותי לסביבתו.
{{ח:תת|(ג)}} במהלך מדרגות אל במה המכיל מדרגה אחת או שתיים בלבד, יותקן בית אחיזה בצד אחד.

8.66דרך נגישה בבית כנסתתיקונים: תשס״ט־6

על אף האמור בסימן זה, בבניין המיועד לבית כנסת יחולו הוראות אלה:
(1)בית כנסת שעזרת הנשים בו נמצאת במפלס שונה ממפלס אולם התפילה, יכול שתהיה אליה דרך נגישה שלא מתוך הבניין;
(2)בית כנסת שעזרת הנשים בו מצויה במפלס גבוה מ־150 סנטימטרים ממפלס אולם התפילה, פטור מהתקנת דרך נגישה אל עזרת הנשים, אם הותקנו במפלס אולם התפילה מקומות ישיבה מיוחדים בעבור נשים המתנייעות בכיסא גלגלים, יחד עם מקומות ישיבה רגילים בעבור נשים, בסך כולל של 10 אחוזים לפחות ממקומות הישיבה לנשים באולם, ולא פחות משני מקומות ישיבה מיוחדים;
(3)בבית כנסת שהפרשי הגובה בין משטחי רצפה צמודים בו עולה על 150 סנטימטרים, ניתן להתקין כבש כתחליף לאמצעי מכני המופעל בחשמל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ג|בסימן זה}}, בבניין המיועד לבית כנסת יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בית כנסת שעזרת הנשים בו נמצאת במפלס שונה ממפלס אולם התפילה, יכול שתהיה אליה דרך נגישה שלא מתוך הבניין;
{{ח:תת|(2)}} בית כנסת שעזרת הנשים בו מצויה במפלס גבוה מ־150 סנטימטרים ממפלס אולם התפילה, פטור מהתקנת דרך נגישה אל עזרת הנשים, אם הותקנו במפלס אולם התפילה מקומות ישיבה מיוחדים בעבור נשים המתנייעות בכיסא גלגלים, יחד עם מקומות ישיבה רגילים בעבור נשים, בסך כולל של 10 אחוזים לפחות ממקומות הישיבה לנשים באולם, ולא פחות משני מקומות ישיבה מיוחדים;
{{ח:תת|(3)}} בבית כנסת שהפרשי הגובה בין משטחי רצפה צמודים בו עולה על 150 סנטימטרים, ניתן להתקין כבש כתחליף לאמצעי מכני המופעל בחשמל.
סימן ד׳: אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה

8.70בניין ציבורי שנדרש בו סימן מוביל לכניסה העיקרית לבנייןתיקונים: תשס״ט־6

(א)אל בניין המיועד לתפוסה העולה על 500 בני אדם, יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש ועד לכניסה העיקרית לבניין ולכל כניסה בבניין המשרתת 200 בני אדם לפחות; במקום שבו נדרש סימן מאתר כאמור בהוראות לפי סעיף 19לט(ד) לחוק השוויון, יתחיל הסימן המוביל בכניסה למגרש בסמוך לסימן המאתר.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש לכל כניסה עיקרית בבניין אשר ישמש, כולו או מקצתו, למתן שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות וכן לכל כניסה עיקרית בלשכות רווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמתנ״סים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19לט(ד) לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19לט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אל בניין המיועד לתפוסה העולה על 500 בני אדם, יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש ועד לכניסה העיקרית לבניין ולכל כניסה בבניין המשרתת 200 בני אדם לפחות; במקום שבו נדרש סימן מאתר כאמור בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לט|סעיף 19לט(ד) לחוק השוויון}}, יתחיל הסימן המוביל בכניסה למגרש בסמוך לסימן המאתר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש לכל כניסה עיקרית בבניין אשר ישמש, כולו או מקצתו, למתן שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות וכן לכל כניסה עיקרית בלשכות רווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמתנ״סים.

8.71סימן מוביל בדרךתיקונים: תשס״ט־6

(א)סימן מוביל יהיה בתחום הדרך העיקרית שבה עושה הציבור שימוש או בצמוד לה; תחילתו תהיה בקו המגע בין המדרכה הגובלת במגרש והקרובה לכניסה הראשית לבניין, באותו כיוון שמגיע ממנו רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי אל הכניסה לבניין.
(ב)סימן מוביל יכול שיהיה בצד אחד של דרך או משני צדיה ולא ייחשב כחלק ממידת הרוחב שלה.
(ג)סימן מוביל בדרך מחוץ לבניין שיש בה מדרגות, יסתיים בקרבת בית האחיזה של המדרגות, וימשיך מן המדרגה האחרונה ועד לכניסה לבניין כמתואר בתרשים 8.71(ג).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סימן מוביל יהיה בתחום הדרך העיקרית שבה עושה הציבור שימוש או בצמוד לה; תחילתו תהיה בקו המגע בין המדרכה הגובלת במגרש והקרובה לכניסה הראשית לבניין, באותו כיוון שמגיע ממנו רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי אל הכניסה לבניין.
{{ח:תת|(ב)}} סימן מוביל יכול שיהיה בצד אחד של דרך או משני צדיה ולא ייחשב כחלק ממידת הרוחב שלה.
{{ח:תת|(ג)}} סימן מוביל בדרך מחוץ לבניין שיש בה מדרגות, יסתיים בקרבת בית האחיזה של המדרגות, וימשיך מן המדרגה האחרונה ועד לכניסה לבניין כמתואר בתרשים 8.71(ג).
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 8.71.png|282px|link=]]{{ש}}תרשים 8.71(ג)}}

8.72גימור פני שטח של סימן מובילתיקונים: תשס״ט־6

(א)גימור השטח של סימן מוביל מטיפוס 1 או סימן מוביל מטיפוס 2 יהיה עמום (matt) ולא מבריק; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לביצוע פרט משנה זה.
(ב)בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה, ככל הניתן, גימור שטח כאמור בפרט משנה (א) ברוחב של 30 סנטימטרים לפחות, בצד קו המפגש עם המשטחים המרכיבים את הסימן המוביל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גימור השטח של סימן מוביל מטיפוס 1 או סימן מוביל מטיפוס 2 יהיה עמום (matt) ולא מבריק; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לביצוע פרט משנה זה.
{{ח:תת|(ב)}} בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה, ככל הניתן, גימור שטח כאמור בפרט משנה (א) ברוחב של 30 סנטימטרים לפחות, בצד קו המפגש עם המשטחים המרכיבים את הסימן המוביל.

8.73שינוי כיוון של סימן מובילתיקונים: תשס״ט־6

במקום שבו סימן מוביל מטיפוס 1 או מטיפוס 2 משנה כיוון, יחולו הוראות אלה:
(1)סימן מוביל יהיה ככל הניתן בקו ישר, אך אפשר שבדרך מעוקלת הוא יהיה במקביל לציר הדרך;
(2)שינוי כיוון בסימן מוביל לא יהיה בזווית גדולה מזווית ישרה הנמדדת מציר ההליכה;
(3)בפנייה בזווית ישרה ובצומת של סימנים מובילים יהיה משטח מישושי שמרקמו שונה ממרקם הסימן המוביל, מידותיו 60/60 סנטימטרים ומרכזו במרכז הפנייה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקום שבו סימן מוביל מטיפוס 1 או מטיפוס 2 משנה כיוון, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימן מוביל יהיה ככל הניתן בקו ישר, אך אפשר שבדרך מעוקלת הוא יהיה במקביל לציר הדרך;
{{ח:תת|(2)}} שינוי כיוון בסימן מוביל לא יהיה בזווית גדולה מזווית ישרה הנמדדת מציר ההליכה;
{{ח:תת|(3)}} בפנייה בזווית ישרה ובצומת של סימנים מובילים יהיה משטח מישושי שמרקמו שונה ממרקם הסימן המוביל, מידותיו 60/60 סנטימטרים ומרכזו במרכז הפנייה.

8.74סימן מוביל בדרך רחבה מחוץ לבניין וברחבה חיצוניתתיקונים: תשס״ט־6

(א)נוסף על האמור בפרט 8.70, בדרך מחוץ לבניין, המובילה אל הכניסה הראשית, שרוחבה עולה על 3 מטרים, יהיה סימן מוביל מטיפוס 1 או 2 ויחולו בו הוראות מיוחדות אלה:
(1)סימן מוביל מטיפוס 1 יהיה ברוחב של 55 עד 66 סנטימטרים;
(2)בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה גימור פני השטח כאמור בפרט 8.72 ברוחב 55 עד 66 סנטימטרים לפחות מכל צד של קו המפגש בין משטחים המרכיבים את הסימן המוביל.
(ב)נוסף על האמור בפרט 8.70, בסימן מוביל ברחבה המובילה אל כניסה המשמשת את הציבור ואיננה הכניסה הראשית לבניין, יחולו הוראות פרט משנה (א), הסימן המוביל יתחיל באותו מקום ברחבה שממנו מגיע רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי, ויוביל עד לפתח הכניסה וממנו אל מעלית המצויה במפלס הכניסה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.70|בפרט 8.70}}, בדרך מחוץ לבניין, המובילה אל הכניסה הראשית, שרוחבה עולה על 3 מטרים, יהיה סימן מוביל מטיפוס 1 או 2 ויחולו בו הוראות מיוחדות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימן מוביל מטיפוס 1 יהיה ברוחב של 55 עד 66 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה גימור פני השטח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.72|בפרט 8.72}} ברוחב 55 עד 66 סנטימטרים לפחות מכל צד של קו המפגש בין משטחים המרכיבים את הסימן המוביל.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.70|בפרט 8.70}}, בסימן מוביל ברחבה המובילה אל כניסה המשמשת את הציבור ואיננה הכניסה הראשית לבניין, יחולו הוראות פרט משנה (א), הסימן המוביל יתחיל באותו מקום ברחבה שממנו מגיע רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי, ויוביל עד לפתח הכניסה וממנו אל מעלית המצויה במפלס הכניסה.

8.75סיום סימן מוביל מחוץ לבנייןתיקונים: תשס״ט־6

סימן מוביל אל כניסה לבניין יסתיים במרחק 110 סנטימטרים לפני דלת הזזה אופקית או אנכית מול אחת ממזוזות הדלת, ובמרחק 10 עד 30 סנטימטרים מקצה אגף דלת סובבת כאשר היא פתוחה בניצב לפתח, כמתואר בתרשים 8.75.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סימן מוביל אל כניסה לבניין יסתיים במרחק 110 סנטימטרים לפני דלת הזזה אופקית או אנכית מול אחת ממזוזות הדלת, ובמרחק 10 עד 30 סנטימטרים מקצה אגף דלת סובבת כאשר היא פתוחה בניצב לפתח, כמתואר בתרשים 8.75.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 8.75.png|259px|link=]]{{ש}}תרשים 8.75}}

8.76סימן אזהרה מחוץ לבנייןתיקונים: תשס״ט־6

(א)לפני מעבר חציה ומדרגות שבתחום מגרש, יהיה סימן אזהרה.
(ב)במקום שלא קיימת בו מערכת המפיקה אותות שמע המתריעה מפני דלת מסתובבת ודלת מבוקרת כניסה כמשמעותה בפרט 3.2.1.20, יהיה במרחק של 110 סנטימטרים לפני דלתות כאמור, סימן אזהרה שאורכו כרוחב הפתח ורוחבו 60 סנטימטרים; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לעניין מערכת המפיקה אותות שמע כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לפני מעבר חציה ומדרגות שבתחום מגרש, יהיה סימן אזהרה.
{{ח:תת|(ב)}} במקום שלא קיימת בו מערכת המפיקה אותות שמע המתריעה מפני דלת מסתובבת ודלת מבוקרת כניסה כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.2.1.20|בפרט 3.2.1.20}}, יהיה במרחק של 110 סנטימטרים לפני דלתות כאמור, סימן אזהרה שאורכו כרוחב הפתח ורוחבו 60 סנטימטרים; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לעניין מערכת המפיקה אותות שמע כאמור.

8.77סימן מאתר מחוץ לבנייןתיקונים: תשס״ט־6

סימן מאתר בתחום מגרש יהיה בצמוד לתחילתו של סימן מוביל, אם מצוי בסמוך לו, ליד מעבר חציה וליד מקום להעלאת נוסעים והורדתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סימן מאתר בתחום מגרש יהיה בצמוד לתחילתו של סימן מוביל, אם מצוי בסמוך לו, ליד מעבר חציה וליד מקום להעלאת נוסעים והורדתם.

8.78סימן מוביל וסימן מאתר בתוך בנייןתיקונים: תשס״ט־6

(א)סימן מוביל בתוך בניין יהיה מטיפוס 2 או 3 ויהיה בהמשך של סימן מוביל אל הבניין.
(ב)סימן מוביל בתוך בניין יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לעמדת המודיעין בבניין, וממנה עד לסימן המאתר הסמוך למעלית המרכזית שבמפלס הכניסה הראשית; אין בבניין מעלית או עמדת מודיעין, יסתיים הסימן המוביל לפני הכניסה הראשית לבניין.
(ג)בכל הקומות, יהיה לרוחב הדרך שברחבת המעלית, סימן מאתר בתוך בניין שאחד מקצותיו יגיע אל אחד לפחות מהתקני הפיקוד בתחנת המעלית שמובילה לכל הקומות; אין בבניין מעלית שמובילה לכל הקומות, יגיע סימן מאתר בתוך בניין אל התקני פיקוד בתחנת שתי מעליות לפחות, ובלבד שתתאפשר גישה לכל אחת מן הקומות המשמשות את הציבור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סימן מוביל בתוך בניין יהיה מטיפוס 2 או 3 ויהיה בהמשך של סימן מוביל אל הבניין.
{{ח:תת|(ב)}} סימן מוביל בתוך בניין יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לעמדת המודיעין בבניין, וממנה עד לסימן המאתר הסמוך למעלית המרכזית שבמפלס הכניסה הראשית; אין בבניין מעלית או עמדת מודיעין, יסתיים הסימן המוביל לפני הכניסה הראשית לבניין.
{{ח:תת|(ג)}} בכל הקומות, יהיה לרוחב הדרך שברחבת המעלית, סימן מאתר בתוך בניין שאחד מקצותיו יגיע אל אחד לפחות מהתקני הפיקוד בתחנת המעלית שמובילה לכל הקומות; אין בבניין מעלית שמובילה לכל הקומות, יגיע סימן מאתר בתוך בניין אל התקני פיקוד בתחנת שתי מעליות לפחות, ובלבד שתתאפשר גישה לכל אחת מן הקומות המשמשות את הציבור.

8.79סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופיםתיקונים: תשס״ט־6

בחלקי בניין המשמשים את הציבור, יסומנו דלתות, מחיצות וקירות שקופים, לרבות חלונות ראווה, בסימון לפי ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים ויחולו עליו גם הוראות אלה, כמתואר בתרשים 8.79:
(1)הסימון יהיה משני גוונים בניגוד חזותי ובשטח דומה, ממוקמים זה בתוך זה או זה לצד זה;
(2)הסימון יהיה בגובה שבין 150 ל־160 סנטימטרים, ובגובה שבין 90 ל־100 סנטימטרים;
(3)המרחק האופקי בין הסימונים האמורים בפרט זה לא יעלה על 150 סנטימטרים;
(4)על אף האמור בת״י 1918 חלק 4, סימון כאמור בפרט זה, יכול שיהיה מרכיב בנוי או אבזר פרזול, בצבע בולט לעין, המחלק את הדלת, המחיצה או הקיר השקוף בטווח גובה 130 עד 160 סנטימטרים מרצפתם;
(5)בכנף דלת שקופה יחולו הוראות פרט 8.80.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחלקי בניין המשמשים את הציבור, יסומנו דלתות, מחיצות וקירות שקופים, לרבות חלונות ראווה, בסימון לפי ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים ויחולו עליו גם הוראות אלה, כמתואר בתרשים 8.79:
{{ח:תת|(1)}} הסימון יהיה משני גוונים בניגוד חזותי ובשטח דומה, ממוקמים זה בתוך זה או זה לצד זה;
{{ח:תת|(2)}} הסימון יהיה בגובה שבין 150 ל־160 סנטימטרים, ובגובה שבין 90 ל־100 סנטימטרים;
{{ח:תת|(3)}} המרחק האופקי בין הסימונים האמורים בפרט זה לא יעלה על 150 סנטימטרים;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בת״י 1918 חלק 4, סימון כאמור בפרט זה, יכול שיהיה מרכיב בנוי או אבזר פרזול, בצבע בולט לעין, המחלק את הדלת, המחיצה או הקיר השקוף בטווח גובה 130 עד 160 סנטימטרים מרצפתם;
{{ח:תת|(5)}} בכנף דלת שקופה יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.80|פרט 8.80}}.
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Drawing 8.79.png|409px|link=]]{{ש}}תרשים 8.79}}

8.80סימון דלת שקופה בקיר שקוףתיקונים: תשס״ט־6

על כנף דלת העשויה חומר שקוף ומשולבת בקיר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיה בקצה הנפתח ועל הקיר שהיא משולבת בו, לאורך קו המגע ביניהם, סימון שיאפשר להבחין בין שולי אגף הדלת לקיר השקוף, ויחולו עליו הוראות אלה:
(1)הסימון יהיה פסים אנכיים שרוחב כל אחד מהם 5 סנטימטרים לפחות, באורך 50 סנטימטרים לפחות ומיקומו, בטווח גובה שבין 100 ל־160 סנטימטרים לפחות, מעל פני הרצפה;
(2)כל פס יורכב משני גוונים בניגוד חזותי התופסים, כל אחד, שטח דומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על כנף דלת העשויה חומר שקוף ומשולבת בקיר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיה בקצה הנפתח ועל הקיר שהיא משולבת בו, לאורך קו המגע ביניהם, סימון שיאפשר להבחין בין שולי אגף הדלת לקיר השקוף, ויחולו עליו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסימון יהיה פסים אנכיים שרוחב כל אחד מהם 5 סנטימטרים לפחות, באורך 50 סנטימטרים לפחות ומיקומו, בטווח גובה שבין 100 ל־160 סנטימטרים לפחות, מעל פני הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} כל פס יורכב משני גוונים בניגוד חזותי התופסים, כל אחד, שטח דומה.

8.81סימון דלת הזזה דו־אגפית ושקופהתיקונים: תשס״ט־6

בדלת הזזה דו־אגפית העשויה חומר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80 על שני האגפים, בקו המגע ביניהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדלת הזזה דו־אגפית העשויה חומר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיו סימנים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.80|בפרט 8.80}} על שני האגפים, בקו המגע ביניהם.

8.82סימון דלת מסתובבתתיקונים: תשס״ט־6

בשולי כנף דלת מסתובבת יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בשולי כנף דלת מסתובבת יהיו סימנים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.80|בפרט 8.80}}.
סימן ה׳: תאורה

8.90תאורה בבניין ציבורי חדשתיקונים: תשס״ט־6

בתאורה בדרך נגישה, ובאזור המתנה לקבלת שירות ציבורי בבניין ציבורי, יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בתאורה, למעט הסעיפים הדנים בתכנון תאורה בתוך בניינים בתקן ישראלי ת״י 8995.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתאורה בדרך נגישה, ובאזור המתנה לקבלת שירות ציבורי בבניין ציבורי, יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בתאורה, למעט הסעיפים הדנים בתכנון תאורה בתוך בניינים בתקן ישראלי ת״י 8995.

8.91תאורה בדרך אל בניין ציבוריתיקונים: תשס״ט־6

תאורה בתחום המגרש, בדרך אל בניין ציבורי, תהיה רציפה וממקור אור שאינו מסנוור, ותמנע הארה ישירה מגופי תאורה לעיני בני אדם בתוך הבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאורה בתחום המגרש, בדרך אל בניין ציבורי, תהיה רציפה וממקור אור שאינו מסנוור, ותמנע הארה ישירה מגופי תאורה לעיני בני אדם בתוך הבניין.
סימן ו׳: שילוט

8.100שילוט הכוונהתיקונים: תשס״ט־6

בבניין ציבורי יימצאו שלטי הכוונה כפי שנקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, לרבות במקומות אלה:
(1)במבואה של בניין ציבורי או בכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית ואל בתי השימוש;
(2)בבניין ציבורי, בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב למגרש, יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש;
(3)במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים;
(4)בסמוך לכל פתח יציאה של הולכי רגל או כלי רכב מחניה אל הרחוב או לבניין ציבורי, יימצאו שלטי הכוונה להולך הרגל ולנהג, בדבר המקום שאליו מובילה אותה היציאה;
(5)ברחבי מפלס של חניון תת־קרקעי יימצאו שלטים המפנים אל המעליות או אל אמצעי התגברות אחר על הפרשי גובה, המובילים ליציאות מאותו מפלס;
(6)בכניסה לחניה תת־קרקעית יימצא שלט בדבר גובה הכניסה והמעבר החופשי לרכב מתקרת החניון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19יב לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19יב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין ציבורי יימצאו שלטי הכוונה כפי שנקבע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}, לרבות במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} במבואה של בניין ציבורי או בכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית ואל בתי השימוש;
{{ח:תת|(2)}} בבניין ציבורי, בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב למגרש, יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש;
{{ח:תת|(3)}} במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים;
{{ח:תת|(4)}} בסמוך לכל פתח יציאה של הולכי רגל או כלי רכב מחניה אל הרחוב או לבניין ציבורי, יימצאו שלטי הכוונה להולך הרגל ולנהג, בדבר המקום שאליו מובילה אותה היציאה;
{{ח:תת|(5)}} ברחבי מפלס של חניון תת־קרקעי יימצאו שלטים המפנים אל המעליות או אל אמצעי התגברות אחר על הפרשי גובה, המובילים ליציאות מאותו מפלס;
{{ח:תת|(6)}} בכניסה לחניה תת־קרקעית יימצא שלט בדבר גובה הכניסה והמעבר החופשי לרכב מתקרת החניון.
סימן ז׳: מקומות חניה

8.110הקצאת מקומות חניה נגישיםתיקונים: תשס״ט־6

(א)במקום חניה של בניין ציבורי, בחניון ציבורי ובמקום חניה במקומות עבודה, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה כאמור בפרט משנה (ה) (בסימן זה – הטבלה).
(ב)נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר פחות מן האמור בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים, על פי מקומות החניה הנדרשים בתקנות החניה.
(ג)נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר גדול מהנדרש בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים מסך כל המקומות המתוכננים, לפי האמור בטור א׳ בטבלה.
(ד)חניה נגישה תהיה לפי ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בחניות נגישות, למעט ההוראות לעניין מספר מקומות החניה.
(ה)מספר מקומות החניה הנדרשים:
>
מספר מקומות חניהמספר מינימלי של מקומות חניה נגישים
סך הכלרכב רגילרכב גבוה
עד 251–1
26 עד 50211
51 עד 75321
76 עד 100431
101 עד 150541
151 עד 200651
201 עד 300761
301 עד 400871
401 עד 500972
501 עד 1,0002% מכלל מקומות החניהראה פרט משנה (ה)
יותר מ־1,00012 + 1% מכלל מקומות החניהראה פרט משנה (ה)
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
  • בתקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
  • בתקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במקום חניה של בניין ציבורי, בחניון ציבורי ובמקום חניה במקומות עבודה, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה כאמור בפרט משנה (ה) ({{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ז|בסימן זה}} – הטבלה).
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר פחות מן האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים, על פי מקומות החניה הנדרשים {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר גדול מהנדרש {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים מסך כל המקומות המתוכננים, לפי האמור בטור א׳ בטבלה.
{{ח:תת|(ד)}} חניה נגישה תהיה לפי ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בחניות נגישות, למעט ההוראות לעניין מספר מקומות החניה.
{{ח:תת|(ה)}} מספר מקומות החניה הנדרשים:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th rowspan="2">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר מקומות חניה הנדרשים על פי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)#תוספת|התוספת לתקנות החניה}}</th><th colspan="3">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים</th></tr>
<tr><th>סך הכל</th><th>לרכב רגיל</th><th>לרכב גבוה</th></tr>
<tr><td>4–10</td><td>1</td><td>–</td><td>1</td></tr>
<tr><td>11–25</td><td>2</td><td>1</td><td>1</td></tr>
<tr><td>26–50</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td></tr>
<tr><td>51–75</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td></tr>
<tr><td>76–100</td><td>4</td><td>2</td><td>2</td></tr>
<tr><td>101–150</td><td>5</td><td>3</td><td>2</td></tr>
<tr><td>151–200</td><td>6</td><td>4</td><td>2</td></tr>
<tr><td>201–300</td><td>7</td><td>4</td><td>3</td></tr>
<tr><td>301–400</td><td>8</td><td>5</td><td>3</td></tr>
<tr><td>401–500</td><td>9</td><td>6</td><td>3</td></tr>
<tr><td>501–1000</td><td>9 + 2% מכלל מקומות החניה מעל 500</td><td colspan="2" rowspan="2">מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 6 או חלק מ־6 מקומות חניה נגישים נוספים</td></tr>
<tr><td>יותר מ־1000</td><td>19 + 1% מכלל מקומות החניה מעל 1,000</td></tr>
</table>

8.111מיקום מקומות חניה נגישים בחניון ציבוריתיקונים: תשס״ט־6

בחניון ציבורי ימוקמו מקומות החניה הנגישים קרוב, ככל האפשר, לכניסה נגישה לבניין או למעלית או ליציאה אל המקומות הציבוריים שהחניון משרת, לפי העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחניון ציבורי ימוקמו מקומות החניה הנגישים קרוב, ככל האפשר, לכניסה נגישה לבניין או למעלית או ליציאה אל המקומות הציבוריים שהחניון משרת, לפי העניין.

8.112חניה בבניין עם כמה כניסותתיקונים: תשס״ט־6

בבניין עם כמה כניסות נגישות, שליד כל אחת מהן מתוכננים מקומות חניה, ימוקמו מקומות חניה נגישים קרוב, ככל האפשר, לכל כניסה נגישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין עם כמה כניסות נגישות, שליד כל אחת מהן מתוכננים מקומות חניה, ימוקמו מקומות חניה נגישים קרוב, ככל האפשר, לכל כניסה נגישה.

8.113גישה חופשית למקום חניה נגישתיקונים: תשס״ט־6

במקום חניה נגיש הצמוד למדרכה, שביל או רחבה, לא יותקן כל מיתקן העלול להפריע לשימוש בחניה הנגישה או לחסום דרך גישה אל החניה הנגישה וממנה, לרבות ביציאה ובכניסה לרכב עם מיתקן הרמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקום חניה נגיש הצמוד למדרכה, שביל או רחבה, לא יותקן כל מיתקן העלול להפריע לשימוש בחניה הנגישה או לחסום דרך גישה אל החניה הנגישה וממנה, לרבות ביציאה ובכניסה לרכב עם מיתקן הרמה.

8.114מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לאכסוןתיקונים: תשס״ט־6

על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש לאכסון שלא למגורי קבע, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר יחידות האכסון המיוחדות כמשמעותן בסימן י״א, ולא פחות ממקום חניה נגיש אחד.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש לאכסון שלא למגורי קבע, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר יחידות האכסון המיוחדות כמשמעותן {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן יא|בסימן י״א}}, ולא פחות ממקום חניה נגיש אחד.

8.115מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לשמש מקום להתקהלותתיקונים: תשס״ט־6

על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש מקום להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר מקומות הישיבה המיוחדים כמשמעותם בסימן י״ג.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות החניה}}, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש מקום להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר מקומות הישיבה המיוחדים כמשמעותם {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן יג|בסימן י״ג}}.

8.116חניה עם מיסעה משופעתתיקונים: תשס״ט־6

בחניון ציבורי שמקומות החניה בו ערוכים על מיסעה משופעת, יחולו הוראות אלה:
(1)מקומות החניה הנגישים יהיו בחלקי החניון האופקיים, ובתנאי שהמרחק אל המעלית או הכניסה הנגישה לא יעלה על 60 מטרים;
(2)לא קיימים מקומות חניה אופקיים במרחק כאמור בפסקה (1), יהיו מקומות החניה הנגישים בשיפוע שלא יעלה על 5 אחוזים בכל כיוון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחניון ציבורי שמקומות החניה בו ערוכים על מיסעה משופעת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקומות החניה הנגישים יהיו בחלקי החניון האופקיים, ובתנאי שהמרחק אל המעלית או הכניסה הנגישה לא יעלה על 60 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} לא קיימים מקומות חניה אופקיים במרחק כאמור בפסקה (1), יהיו מקומות החניה הנגישים בשיפוע שלא יעלה על 5 אחוזים בכל כיוון.

8.117הקמת מקומות חניה נגישים שלא בתחום המגרשתיקונים: תשס״ט־6

הוועדה המקומית, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית, מטעמים של תכנון או הנדסה, להתיר הקמת מקומות חניה נגישים הנדרשים לפי סימן זה שלא בתחום המגרש, ובלבד שהמקום החלופי מספק נגישות טובה יותר ומקום החניה נמצא במרחק שאינו עולה על 60 מטרים מכניסה נגישה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוועדה המקומית, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית, מטעמים של תכנון או הנדסה, להתיר הקמת מקומות חניה נגישים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ז|סימן זה}} שלא בתחום המגרש, ובלבד שהמקום החלופי מספק נגישות טובה יותר ומקום החניה נמצא במרחק שאינו עולה על 60 מטרים מכניסה נגישה.
סימן ח׳: מעלית ומעלון

8.120מעלית לשימוש הציבורתיקונים: תשס״ט־6

(א)מעלית לשימוש הציבור תהיה מטיפוס 2 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1, ויתקיימו בה הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיפים 5 עד 7.
(ב)השילוט ומערכת התקשורת במעלית לשימוש הציבור יהיו לפי המפורט בת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט הכוונה אל המעלית.
(ג)מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
(ד)ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעלית לשימוש הציבור תהיה מטיפוס 2 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1, ויתקיימו בה הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיפים 5 עד 7.
{{ח:תת|(ב)}} השילוט ומערכת התקשורת במעלית לשימוש הציבור יהיו לפי המפורט בת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט הכוונה אל המעלית.
{{ח:תת|(ג)}} מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
{{ח:תת|(ד)}} ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל.

8.121מעלית בבניין שיוחד לאנשים עם מוגבלותתיקונים: תשס״ט־6

בבניין ציבורי שבו שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות, יותקן בתא מעלית מטיפוס 3 לוח פיקוד נוסף בקיר צד הכניסה לתא, מצד שמאל ביחס לאדם הנכנס למעלית; קווי האמצע של הלחיצים העליונים בלוח הפיקוד הנוסף יימצאו בגובה 160 סנטימטרים וקווי האמצע של הלחיצים התחתונים לא יהיו נמוכים מ־120 סנטימטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין ציבורי שבו שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות, יותקן בתא מעלית מטיפוס 3 לוח פיקוד נוסף בקיר צד הכניסה לתא, מצד שמאל ביחס לאדם הנכנס למעלית; קווי האמצע של הלחיצים העליונים בלוח הפיקוד הנוסף יימצאו בגובה 160 סנטימטרים וקווי האמצע של הלחיצים התחתונים לא יהיו נמוכים מ־120 סנטימטרים.

8.122מרחק הליכה למעליתתיקונים: תשס״ט־6

מרחק ההליכה האופקי באותו מפלס, מכל דלת כניסה המשמשת את הציבור, אל מעלית לשימוש הציבור, לא יעלה על 100 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרחק ההליכה האופקי באותו מפלס, מכל דלת כניסה המשמשת את הציבור, אל מעלית לשימוש הציבור, לא יעלה על 100 מטרים.

8.123התקנת שתי מעליות בבנייןתיקונים: תשס״ט־6, תשפ״ו

(א)בבניין ציבורי חדש שהפרשי הגבהים והשיפועים בו מחייבים התקנת מעלית כאמור בפרט 8.60, ושטחו עולה על 5,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.
(ב)בבניין ציבורי חדש כאמור בפרט משנה (א), שההיתר לבנייתו ניתן בשטח כולל ושטחו הכולל עולה על 6,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין ציבורי חדש שהפרשי הגבהים והשיפועים בו מחייבים התקנת מעלית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.60|בפרט 8.60}}, ושטחו עולה על 5,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין ציבורי חדש כאמור בפרט משנה (א), שההיתר לבנייתו ניתן בשטח כולל ושטחו הכולל עולה על 6,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.

8.124מעלית עם פיקוד יעדיםתיקונים: תשס״ט־6

על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו נוסף על הוראות פרט 8.120(א) הוראות אלה:
(1)באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יהיה לחיץ עם סמל הנגישות הבין־לאומי שיתקיימו בו דרישות טבלה 2 לת״י 2481 חלק 70;
(2)מערך האותות החזותיים והקוליים הנדרשים יופעלו באופן אוטומטי בהפעלת הלחיץ עם סמל הנגישות הבין־לאומי האמור בפסקה (1);
(3)באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יתקיימו הוראות אלה:
(א)התקן הפיקוד יהיה מסוג לוח מקשים;
(ב)לוח המקשים יימצא בסמוך לפתח אחת המעליות ויובחן בבירור מכיוון ההגעה המתוכנן של רוב הקהל במפלס שמצויות בו המעליות;
(ג)תתאפשר גישה צדית אל לוח המקשים, לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לצד;
(ד)השורה העליונה של לוח המקשים תהיה בגובה 140 סנטימטרים מפני הרצפה;
(ה)הסימנים האמורים בפרט 8.78 יובילו להתקן הפיקוד האמור בפרט זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו נוסף על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.120|פרט 8.120(א)}} הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יהיה לחיץ עם סמל הנגישות הבין־לאומי שיתקיימו בו דרישות טבלה 2 לת״י 2481 חלק 70;
{{ח:תת|(2)}} מערך האותות החזותיים והקוליים הנדרשים יופעלו באופן אוטומטי בהפעלת הלחיץ עם סמל הנגישות הבין־לאומי האמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התקן הפיקוד יהיה מסוג לוח מקשים;
{{ח:תתת|(ב)}} לוח המקשים יימצא בסמוך לפתח אחת המעליות ויובחן בבירור מכיוון ההגעה המתוכנן של רוב הקהל במפלס שמצויות בו המעליות;
{{ח:תתת|(ג)}} תתאפשר גישה צדית אל לוח המקשים, לפי ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לצד;
{{ח:תתת|(ד)}} השורה העליונה של לוח המקשים תהיה בגובה 140 סנטימטרים מפני הרצפה;
{{ח:תתת|(ה)}} הסימנים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.78|בפרט 8.78}} יובילו להתקן הפיקוד האמור בפרט זה.

8.125מצגת הפעלה של מעלית עם פיקוד יעדיםתיקונים: תשס״ט־6

בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי חדש אשר הותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, יימצא בקרבת המעליות, באופן שניתן לזיהוי, שלט שעליו הסברים ואיורים או מסך שתוקרן עליו מצגת חזותית וקולית כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19יב לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19יב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי חדש אשר הותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, יימצא בקרבת המעליות, באופן שניתן לזיהוי, שלט שעליו הסברים ואיורים או מסך שתוקרן עליו מצגת חזותית וקולית כפי שייקבע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}.

8.126מעלון אנכיתיקונים: תשס״ט־6

מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
סימן ט׳: מדרגות, מדרגות נעות ומסועי לכת

8.130מדרגותתיקונים: תשס״ט־6

(א)במדרגות של בניין ציבורי חדש בשטחי פנים הבניין וחוץ הבניין, יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1, בהתאמה, לעניין מבנה, גימור והתקנה של בית אחיזה וסימן אזהרה למדרגות.
(ב)לא יינתן היתר למהלך מדרגות הכולל רומים פתוחים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במדרגות של בניין ציבורי חדש בשטחי פנים הבניין וחוץ הבניין, יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1, בהתאמה, לעניין מבנה, גימור והתקנה של בית אחיזה וסימן אזהרה למדרגות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר למהלך מדרגות הכולל רומים פתוחים.

8.131מדרגות נעות ומסועי לכתתיקונים: תשס״ט־6

(א)אין בהתקנת מדרגות נעות ומסועי לכת כדי להחליף התקנת מעלית, מעלון או כבש, במקום שהתקנתם נדרשת על פי חלק זה.
(ב)במדרגות נעות ומסועי לכת יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 3.1 והוראות אלה:
(1)אמצעי האזהרה בראש מהלך המדרגות הנעות ובתחתיתו, ובקצוות מסוע לכת יהיו בניגוד חזותי למדרך שסביבם;
(2)אמצעי האזהרה בקצה כל שלח של מדרגות נעות יהיה בניגוד חזותי למדרגה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין בהתקנת מדרגות נעות ומסועי לכת כדי להחליף התקנת מעלית, מעלון או כבש, במקום שהתקנתם נדרשת על פי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} במדרגות נעות ומסועי לכת יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 3.1 והוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אמצעי האזהרה בראש מהלך המדרגות הנעות ובתחתיתו, ובקצוות מסוע לכת יהיו בניגוד חזותי למדרך שסביבם;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי האזהרה בקצה כל שלח של מדרגות נעות יהיה בניגוד חזותי למדרגה.
סימן י׳: מיתקני תברואה

8.140בתי שימוש נגישיםתיקונים: תשס״ט־6

(א)בכל בניין ציבורי יהיו בתי שימוש נגישים אשר יימנו בכלל מספר בתי השימוש הנדרשים בהל״ת; היו במקום בתי שימוש מעבר לנדרש בהל״ת, יחולו גם עליהם הוראות סימן זה.
(ב)בית שימוש נגיש יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1, ויכול שיהיה מיועד הן לנשים והן לגברים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל בניין ציבורי יהיו בתי שימוש נגישים אשר יימנו בכלל מספר בתי השימוש הנדרשים בהל״ת; היו במקום בתי שימוש מעבר לנדרש בהל״ת, יחולו גם עליהם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן י|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית שימוש נגיש יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1, ויכול שיהיה מיועד הן לנשים והן לגברים.

8.141בית שימוש מיוחד מטיפוס 2תיקונים: תשס״ט־6

בכל בניין ציבורי חדש שתפוסתו עולה על 1,000 איש, לרבות באגף של בית חולים, במרפאה אזורית, באגף של מוסד לילדים עם מוגבלות, במוסדות לאנשים עם מוגבלות, בית נתיבות של נמל ים או נמל תעופה, מסוף יבשתי ותחנת רכבת מרכזית, יהיה לפחות אחד מבתי השימוש הנגישים בית שימוש נגיש מטיפוס 2, לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל בניין ציבורי חדש שתפוסתו עולה על 1,000 איש, לרבות באגף של בית חולים, במרפאה אזורית, באגף של מוסד לילדים עם מוגבלות, במוסדות לאנשים עם מוגבלות, בית נתיבות של נמל ים או נמל תעופה, מסוף יבשתי ותחנת רכבת מרכזית, יהיה לפחות אחד מבתי השימוש הנגישים בית שימוש נגיש מטיפוס 2, לפי ת״י 1918 חלק 3.1.

8.142מספר בתי שימוש נגישיםתיקונים: תשס״ט־6

(א)בבניין שנדרש בו בית שימוש אחד לפי הל״ת, יהיה זה בית שימוש נגיש.
(ב)בבניין שנדרשים בו שני בתי שימוש לפי הל״ת, אחד לנשים ואחד לגברים, יהיה אחד מהם לפחות בית שימוש נגיש.
(ג)בכל מדור שירותים יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש לשני המינים או שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין שנדרש בו בית שימוש אחד לפי הל״ת, יהיה זה בית שימוש נגיש.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין שנדרשים בו שני בתי שימוש לפי הל״ת, אחד לנשים ואחד לגברים, יהיה אחד מהם לפחות בית שימוש נגיש.
{{ח:תת|(ג)}} בכל מדור שירותים יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש לשני המינים או שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים.

8.143בתי שימוש נגישים במקומות מיוחדיםתיקונים: תשס״ט־6, תשפ״ו

על אף האמור בפרטים 8.141 ו־8.142, שני בתי שימוש נגישים לפחות המשמשים את שני המינים, או שני בתי שימוש נגישים לנשים ושני בתי שימוש נגישים לגברים, יהיו במקומות אלה:
(1)מועדון לקשישים או מועדון לאנשים עם מוגבלויות, שתפוסתו עולה על 30 איש;
(2)מוסדות בריאות, בכל קומה ששטחה העיקרי עולה על 1,000 מטרים רבועים, ובהיתר בשטח כולל, בכל קומה ששטחה הכולל עולה על 1,150 מטרים רבועים;
(3)מרכז מסחרי ששטחו העיקרי עולה על 2,000 מטרים רבועים, ובהיתר בשטח כולל, אם שטחו הכולל עולה על 2,400 מטרים רבועים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.141|בפרטים 8.141}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.142|ו־8.142}}, שני בתי שימוש נגישים לפחות המשמשים את שני המינים, או שני בתי שימוש נגישים לנשים ושני בתי שימוש נגישים לגברים, יהיו במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מועדון לקשישים או מועדון לאנשים עם מוגבלויות, שתפוסתו עולה על 30 איש;
{{ח:תת|(2)}} מוסדות בריאות, בכל קומה ששטחה העיקרי עולה על 1,000 מטרים רבועים, ובהיתר בשטח כולל, בכל קומה ששטחה הכולל עולה על 1,150 מטרים רבועים;
{{ח:תת|(3)}} מרכז מסחרי ששטחו העיקרי עולה על 2,000 מטרים רבועים, ובהיתר בשטח כולל, אם שטחו הכולל עולה על 2,400 מטרים רבועים.

8.144בית שימוש נגיש המיועד לנשים וגברים כאחדתיקונים: תשס״ט־6

(א)על אף האמור בפרטים 8.141 ו־8.142, בבית חולים, מרפאה מרכזית, קניון, תאטרון, בית קולנוע, אצטדיון, אתר בריכת שחיה וחוף רחצה יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות המיועד גם לנשים וגם לגברים.
(ב)בבית חולים יימצא בית השימוש האמור בכל קומה שבה מתוכננים בתי שימוש המיועדים לשימוש הציבור.
(ג)בתי השימוש האמורים בפרט זה באים במניין בתי השימוש הנגישים הנדרשים בחלק זה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.141|בפרטים 8.141}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.142|ו־8.142}}, בבית חולים, מרפאה מרכזית, קניון, תאטרון, בית קולנוע, אצטדיון, אתר בריכת שחיה וחוף רחצה יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות המיועד גם לנשים וגם לגברים.
{{ח:תת|(ב)}} בבית חולים יימצא בית השימוש האמור בכל קומה שבה מתוכננים בתי שימוש המיועדים לשימוש הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} בתי השימוש האמורים בפרט זה באים במניין בתי השימוש הנגישים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}.

8.145קבועות תברואיות בבית שימוש נגישתיקונים: תשס״ט־6

הקבועות התברואיות בבית השימוש הנגיש והאבזרים לסוגיהם, מיקומם ומידותיהם, יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקבועות התברואיות בבית השימוש הנגיש והאבזרים לסוגיהם, מיקומם ומידותיהם, יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1.

8.146מיקום בתי שימוש נגישיםתיקונים: תשס״ט־6

(א)בית שימוש נגיש יהיה בכל קומה המיועדת לשימושים שנדרשים בהם בתי שימוש לפי הל״ת.
(ב)לא קיים או מתוכנן בית שימוש נגיש כאמור בפרט משנה (א), לא יעלה המרחק מפתח הכניסה הראשית של כל אגף בבניין אל דלת הכניסה לבית השימוש הנגיש בקומה אחרת, על 60 מטרים.
(ג)על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), בתי שימוש נגישים במיתקן ספורט יהיו בקרבת מקומות הישיבה המיוחדים, במרחק שלא יעלה על 75 מטרים מהם; אין באמור בפרט משנה זה, כדי לגרוע מחובת התקנת בתי שימוש נגישים לספורטאים.
(ד)מדידת המרחק על פי פרט זה יהיה לאורך תנועה אופקית בלבד בדרך נגישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית שימוש נגיש יהיה בכל קומה המיועדת לשימושים שנדרשים בהם בתי שימוש לפי הל״ת.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיים או מתוכנן בית שימוש נגיש כאמור בפרט משנה (א), לא יעלה המרחק מפתח הכניסה הראשית של כל אגף בבניין אל דלת הכניסה לבית השימוש הנגיש בקומה אחרת, על 60 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), בתי שימוש נגישים במיתקן ספורט יהיו בקרבת מקומות הישיבה המיוחדים, במרחק שלא יעלה על 75 מטרים מהם; אין באמור בפרט משנה זה, כדי לגרוע מחובת התקנת בתי שימוש נגישים לספורטאים.
{{ח:תת|(ד)}} מדידת המרחק על פי פרט זה יהיה לאורך תנועה אופקית בלבד בדרך נגישה.

8.147בתי שימוש נגישים במקומות להתקהלותתיקונים: תשס״ט־6

(א)במקומות להתקהלות יהיה מספר בתי השימוש הנגישים על פי מספר מקומות הישיבה המיוחדים וכמפורט בטבלה להלן:
>
(ב)במקומות להתקהלות, שהמושבים בהם אינם קבועים, יחושב מספר בתי השימוש הנגישים על בסיס מקומות הישיבה המיוחדים הנגזרים מחישובי התפוסה, בהתאמה לטבלה שבפרט משנה (א).
טור א׳ מספר מקומות חניה הנדרשים על פי התוספת לתקנות החניהטור ב׳ מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים
סך הכללרכב רגיללרכב גבוה
4–101–1
11–25211
26–50321
51–75321
76–100422
101–150532
151–200642
201–300743
301–400853
401–500963
501–10009 + 2% מכלל מקומות החניה מעל 500מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 6 או חלק מ־6 מקומות חניה נגישים נוספים
יותר מ־100019 + 1% מכלל מקומות החניה מעל 1,000
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במקומות להתקהלות יהיה מספר בתי השימוש הנגישים על פי מספר מקומות הישיבה המיוחדים וכמפורט בטבלה להלן:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th>מספר מקומות הישיבה המיוחדים</th><th>בתי שימוש נגישים</th></tr>
<tr><td>0–12</td><td>לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.146|בפרט 8.146}}</td></tr>
<tr><td>13–24</td><td>3 שמתוכם 1 משותף לשני המינים</td></tr>
<tr><td>25–40</td><td>4 שמתוכם 1 משותף לשני המינים</td></tr>
<tr><td>41–60</td><td>5 שמתוכם 2 משותפים לשני המינים</td></tr>
<tr><td>מ־61 ומעלה</td><td>5 ועוד 1 לכל 20 מקומות מיוחדים נוספים מעל 61.</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} במקומות להתקהלות, שהמושבים בהם אינם קבועים, יחושב מספר בתי השימוש הנגישים על בסיס מקומות הישיבה המיוחדים הנגזרים מחישובי התפוסה, בהתאמה לטבלה שבפרט משנה (א).

8.148בתי שימוש נגישים בבניין שבו שימושים מעורביםתיקונים: תשס״ט־6

בתי שימוש נגישים יימצאו בבית קולנוע, בתאטרון, באתר בריכת שחייה, בבית חולים ובמרפאה מרכזית, המצויים בבניין שבו שימושים מעורבים, אף אם קיימים בתי שימוש נגישים במקומות אחרים באותו בניין או קומה מחוץ לתחום של כל אחד מן האמורים לעיל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתי שימוש נגישים יימצאו בבית קולנוע, בתאטרון, באתר בריכת שחייה, בבית חולים ובמרפאה מרכזית, המצויים בבניין שבו שימושים מעורבים, אף אם קיימים בתי שימוש נגישים במקומות אחרים באותו בניין או קומה מחוץ לתחום של כל אחד מן האמורים לעיל.

8.149משתנותתיקונים: תשס״ט־6

בכל מקום שמותקנת בו משתנה, תותקן המשתנה לפי הדרישות והכמות שנקבעו בת״י 1918 חלק 3.1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מקום שמותקנת בו משתנה, תותקן המשתנה לפי הדרישות והכמות שנקבעו בת״י 1918 חלק 3.1.

8.150מלתחה, תא הלבשה ומקלחתתיקונים: תשס״ט־6

בבניין או בחלק מבניין שבו מלתחות, בתי שימוש, תאי הלבשה ומקלחות, תבוצע התאמת נגישות הכוללת עמדת הלבשה נגישה, מקלחת נגישה ובית שימוש נגיש לפי פרטים 8.140, 8.154 ו־8.156, ולחלופין תא משולב לפי פרט 8.157.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין או בחלק מבניין שבו מלתחות, בתי שימוש, תאי הלבשה ומקלחות, תבוצע התאמת נגישות הכוללת עמדת הלבשה נגישה, מקלחת נגישה ובית שימוש נגיש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.140|פרטים 8.140}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.154|8.154}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.156|ו־8.156}}, ולחלופין תא משולב לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.157|פרט 8.157}}.

8.151דרך נגישה למלתחהתיקונים: תשס״ט־6

אל חלל מלתחה תוביל דרך נגישה ותקשר בינו לבין החלקים האחרים המשמשים באותו הקשר לרבות בתי שימוש, מקלחות ועמדות הלבשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אל חלל מלתחה תוביל דרך נגישה ותקשר בינו לבין החלקים האחרים המשמשים באותו הקשר לרבות בתי שימוש, מקלחות ועמדות הלבשה.

8.152מראה ומתלים במלתחהתיקונים: תשס״ט־6

מראה ומתלים בחלל מלתחה יותקנו לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים במראה במלתחה ובמתלים במלתחה; המתלים יהיו בניגוד חזותי לסביבתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מראה ומתלים בחלל מלתחה יותקנו לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים במראה במלתחה ובמתלים במלתחה; המתלים יהיו בניגוד חזותי לסביבתם.

8.153עמדת הלבשה נגישהתיקונים: תשס״ט־6

עמדת הלבשה נגישה אחת לפחות תהיה במלתחת נשים ואחת במלתחת גברים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עמדת הלבשה נגישה אחת לפחות תהיה במלתחת נשים ואחת במלתחת גברים.

8.154עמדת הלבשה בתא שירותיםתיקונים: תשס״ט־6

עמדת הלבשה נגישה יכולה שתהיה בתא שירותים מטיפוס 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1 ובלבד שהיא כוללת גם מקלחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עמדת הלבשה נגישה יכולה שתהיה בתא שירותים מטיפוס 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1 ובלבד שהיא כוללת גם מקלחת.

8.155מבנה עמדת הלבשה נגישהתיקונים: תשס״ט־6

בעמדת הלבשה נגישה יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת הלבשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעמדת הלבשה נגישה יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת הלבשה.

8.156תא מקלחת נגישתיקונים: תשס״ט־6

בבניין שיש בו תאי מקלחת ציבורית, יהיה לפחות תא מקלחת נגיש אחד לנשים ואחד לגברים אשר יתקיימו בו דרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת נגיש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין שיש בו תאי מקלחת ציבורית, יהיה לפחות תא מקלחת נגיש אחד לנשים ואחד לגברים אשר יתקיימו בו דרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת נגיש.

8.157תא משולב הכולל מקלחת, אסלה, כיור ומיטה או ספסלתיקונים: תשס״ט־6

(א)תא משולב יהיה מטיפוס 1 או מטיפוס 2 בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא משולב.
(ב)תא משולב מטיפוס 2, יהיה באתר בריכת שחייה לשימוש הציבור, בחוף רחצה, בספא, במקווה טהרה, במקום המשמש לפעילות ספורט של אנשים עם מוגבלות, במוסד חינוך לתלמידים עם מוגבלות ובכל בניין שיש בו שירות ציבורי עיקרי או נלווה של רחצה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תא משולב יהיה מטיפוס 1 או מטיפוס 2 בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא משולב.
{{ח:תת|(ב)}} תא משולב מטיפוס 2, יהיה באתר בריכת שחייה לשימוש הציבור, בחוף רחצה, בספא, במקווה טהרה, במקום המשמש לפעילות ספורט של אנשים עם מוגבלות, במוסד חינוך לתלמידים עם מוגבלות ובכל בניין שיש בו שירות ציבורי עיקרי או נלווה של רחצה.

8.158שילוטתיקונים: תשס״ט־6

שילוט מכוון אל בית שימוש נגיש, תא מלתחה נגיש, תא מקלחת נגישה ואל תא משולב מטיפוס 1 או מטיפוס 2 יותקן כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19יב לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19יב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שילוט מכוון אל בית שימוש נגיש, תא מלתחה נגיש, תא מקלחת נגישה ואל תא משולב מטיפוס 1 או מטיפוס 2 יותקן כפי שייקבע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}.

8.159מקווה טהרה נגישתיקונים: תשס״ט־6

(א)בבניין המשמש מקווה טהרה יחולו הוראות אלה:
(1)דרך נגישה תוביל מהמקלחת הנגישה אל בור הטבילה; על הקירות בדרך כאמור יותקן מאחז יד בגובה 90 עד 95 סנטימטרים מפני הרצפה;
(2)במבואה יתקיימו הדרישות לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בנוכחות רהיטים, לפי ת״י 1918 חלק 1;
(3)יותקנו בו מקלחת נגישה אחת לפי פרט 8.156, ובית שימוש נגיש מטיפוס 1 לפי ת״י 1918 חלק 3.1; ואולם אפשר שבתא אחד יתוכננו בית שימוש נגיש ומקלחת נגישה, ובלבד שיתקיימו בו דרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב;
(4)בצד בור הטבילה תהיה רחבת התארגנות במידות 150/150 סנטימטרים או 130/170 סנטימטרים לפחות;
(5)על אף האמור בפסקה (4), במקווה טהרה ששטח הבנייה הכולל שלו קטן מ־95 מטרים רבועים לא תידרש רחבת התארגנות ליד בור הטבילה אך תובטח פרטיות המשתמש בו בתחום המעבר מחדר הרחצה הנגיש עד לבור הטבילה;
(6)משטחי התפקוד, מיקום קבועות תברואיות ומאחזי יד יהיו לפי ת״י 1918 חלק 3.1;
(7)למשטח הרצפה סביב בור הטבילה, במקלחת ובדרך הנגישה מהמקלחת ועד לבור הטבילה תהיה התנגדות להחלקה לפי ת״י 2279;
(8)הפרשי גובה בין משטחי רצפה צמודים מותרים רק במקום שהם נדרשים בו מטעמי הלכה ודת;
(9)במקלחת נגישה וליד בור הטבילה תהיה הכנה למיתקן הרמה המאפשר להכניס אדם עם מוגבלות פיזית לתוך המים ולהוציאו החוצה מהם; מיתקן ההרמה יהיה לפי הוראות שיותקנו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון ויכלול מסילה המותקנת על התקרה אשר תימשך מחדר הרחצה עד לבור הטבילה או מנוף רצפתי; אפשר שבמיתקן ההרמה ייעשה שימוש במנשאים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א) –
(1)אפשר שרוחב פרוזדור יהיה פחות מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ־130 סנטימטרים;
(2)במשטח תפקוד כללי לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19יב לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19יב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין המשמש מקווה טהרה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרך נגישה תוביל מהמקלחת הנגישה אל בור הטבילה; על הקירות בדרך כאמור יותקן מאחז יד בגובה 90 עד 95 סנטימטרים מפני הרצפה;
{{ח:תתת|(2)}} במבואה יתקיימו הדרישות לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בנוכחות רהיטים, לפי ת״י 1918 חלק 1;
{{ח:תתת|(3)}} יותקנו בו מקלחת נגישה אחת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.156|פרט 8.156}}, ובית שימוש נגיש מטיפוס 1 לפי ת״י 1918 חלק 3.1; ואולם אפשר שבתא אחד יתוכננו בית שימוש נגיש ומקלחת נגישה, ובלבד שיתקיימו בו דרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב;
{{ח:תתת|(4)}} בצד בור הטבילה תהיה רחבת התארגנות במידות 150/150 סנטימטרים או 130/170 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4), במקווה טהרה ששטח הבנייה הכולל שלו קטן מ־95 מטרים רבועים לא תידרש רחבת התארגנות ליד בור הטבילה אך תובטח פרטיות המשתמש בו בתחום המעבר מחדר הרחצה הנגיש עד לבור הטבילה;
{{ח:תתת|(6)}} משטחי התפקוד, מיקום קבועות תברואיות ומאחזי יד יהיו לפי ת״י 1918 חלק 3.1;
{{ח:תתת|(7)}} למשטח הרצפה סביב בור הטבילה, במקלחת ובדרך הנגישה מהמקלחת ועד לבור הטבילה תהיה התנגדות להחלקה לפי ת״י 2279;
{{ח:תתת|(8)}} הפרשי גובה בין משטחי רצפה צמודים מותרים רק במקום שהם נדרשים בו מטעמי הלכה ודת;
{{ח:תתת|(9)}} במקלחת נגישה וליד בור הטבילה תהיה הכנה למיתקן הרמה המאפשר להכניס אדם עם מוגבלות פיזית לתוך המים ולהוציאו החוצה מהם; מיתקן ההרמה יהיה לפי הוראות שיותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}} ויכלול מסילה המותקנת על התקרה אשר תימשך מחדר הרחצה עד לבור הטבילה או מנוף רצפתי; אפשר שבמיתקן ההרמה ייעשה שימוש במנשאים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אפשר שרוחב פרוזדור יהיה פחות מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ־130 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} במשטח תפקוד כללי לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול.
סימן י״א: יחידות אכסון

8.180הגדרותתיקונים: תשס״ט־6

בסימן זה –
”יחידת אכסון“ – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה, חדר שירותים ורחצה, בין שחדר השירותים והרחצה צמוד לחדר או למערכת החדרים ובין שהוא במקום אחר, לרבות בבית מעצר ובבית סוהר;
”יחידת אכסון מיוחדת“ – יחידת אכסון המתאימה לאדם עם מוגבלות בניידות;
”יחידת אכסון מקושרת“ – יחידת אכסון מיוחדת המחוברת אל יחידת אכסון סמוכה על ידי דלת מקשרת שיתאפשר בה מעבר על פי ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במידות משטח תפקוד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן יא|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אכסון“ – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה, חדר שירותים ורחצה, בין שחדר השירותים והרחצה צמוד לחדר או למערכת החדרים ובין שהוא במקום אחר, לרבות בבית מעצר ובבית סוהר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אכסון מיוחדת“ – יחידת אכסון המתאימה לאדם עם מוגבלות בניידות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת אכסון מקושרת“ – יחידת אכסון מיוחדת המחוברת אל יחידת אכסון סמוכה על ידי דלת מקשרת שיתאפשר בה מעבר על פי ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במידות משטח תפקוד.

8.181מקום אכסון שלא למגוריםתיקונים: תשס״ט־6

יחידות אכסון מיוחדות יהיו בבניין ציבורי המשמש לאכסון, לרבות בבית סוהר ובית מעצר, במעון לסטודנטים, במעון לתלמידים, במעון לעובדים ובכל מקום המספק שירותי אכסון או לינה לתקופות קצובות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יחידות אכסון מיוחדות יהיו בבניין ציבורי המשמש לאכסון, לרבות בבית סוהר ובית מעצר, במעון לסטודנטים, במעון לתלמידים, במעון לעובדים ובכל מקום המספק שירותי אכסון או לינה לתקופות קצובות.

8.182מספר יחידות אכסון מיוחדותתיקונים: תשס״ט־6

מספר יחידות האכסון המיוחדות, בבניין ציבורי לאכסון לא יפחת מהמפורט להלן:
>
מספר מקומות הישיבה המיוחדיםבתי שימוש נגישים
0–12לפי האמור בפרט 8.146
13–243 שמתוכם 1 משותף לשני המינים
25–404 שמתוכם 1 משותף לשני המינים
41–605 שמתוכם 2 משותפים לשני המינים
מ־61 ומעלה5 ועוד 1 לכל 20 מקומות מיוחדים נוספים מעל 61.
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר יחידות האכסון המיוחדות, בבניין ציבורי לאכסון לא יפחת מהמפורט להלן:
{{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סך כל יחידות האכסון בבניין ציבורי</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מזערי של יחידות האכסון המיוחדות</th></tr>
<tr><td>6–25</td><td>1</td></tr>
<tr><td>26–75</td><td>2</td></tr>
<tr><td>76–100</td><td>3</td></tr>
<tr><td>101–150</td><td>4</td></tr>
<tr><td>מ־151 ומעלה – לכל 50 יחידות נוספות</td><td>1 שמתוכן יחידה אחת מקושרת</td></tr>
<tr><td>מ־301 ומעלה – לכל 75 יחידות נוספות</td><td>2 שמתוכן יחידה אחת מקושרת</td></tr>
</table>

8.183יחידות אכסון מיוחדות בבית אבותתיקונים: תשס״ט־6

על אף האמור בפרט 8.182 ובלי לגרוע מהוראות פרט 8.44, בבית אבות ובכל מקום שבו ניתנים שירותי לינה לטווח ארוך לאנשים זקנים עצמאיים, יהיה שיעור יחידות האכסון המיוחדות לפחות 10 אחוזים מסך כל יחידות האכסון בבניין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.182|בפרט 8.182}} ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.44|פרט 8.44}}, בבית אבות ובכל מקום שבו ניתנים שירותי לינה לטווח ארוך לאנשים זקנים עצמאיים, יהיה שיעור יחידות האכסון המיוחדות לפחות 10 אחוזים מסך כל יחידות האכסון בבניין.

8.184יחידת אכסון מיוחדת בסוויטהתיקונים: תשס״ט־6

בבניין לאכסון שאינו בניין מגורים שהותקנו בו שלוש סוויטות לפחות, תהיה יחידה אחת מסוג זה יחידת אכסון מיוחדת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין לאכסון שאינו בניין מגורים שהותקנו בו שלוש סוויטות לפחות, תהיה יחידה אחת מסוג זה יחידת אכסון מיוחדת.

8.185מיקום יחידת אכסון מיוחדתתיקונים: תשס״ט־6

במקום שבו מותקנת מעלית יהיו יחידות האכסון המיוחדות בקרבה יחסית אל המעלית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקום שבו מותקנת מעלית יהיו יחידות האכסון המיוחדות בקרבה יחסית אל המעלית.

8.186מבנה יחידת האכסון המיוחדתתיקונים: תשס״ט־6

(א)הגישה והכניסה אל יחידת אכסון מיוחדת יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרך נגישה וברוחב פרוזדורים ומעברים.
(ב)בכל מקום ביחידת אכסון מיוחדת יימצא שטח לסיבוב לפי דרישות ת״י 1918 חלק 1, ומכל שטח כאמור יתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, להגיע למרכיבים השימושיים ביחידה המיוחדת, לרבות חדר רחצה ומרפסת, חרף קיומם של רהיטים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגישה והכניסה אל יחידת אכסון מיוחדת יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרך נגישה וברוחב פרוזדורים ומעברים.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקום ביחידת אכסון מיוחדת יימצא שטח לסיבוב לפי דרישות ת״י 1918 חלק 1, ומכל שטח כאמור יתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, להגיע למרכיבים השימושיים ביחידה המיוחדת, לרבות חדר רחצה ומרפסת, חרף קיומם של רהיטים.

8.187חדר רחצה ביחידת אכסון מיוחדתתיקונים: תשס״ט־6

(א)דלת חדר הרחצה של יחידת האכסון המיוחדת תיפתח החוצה, ואולם יכול שתיפתח פנימה, אם יימצא בתא מרחב לסיבוב מלא בכיסא גלגלים, מחוץ לתחום תנועת כנף הדלת, לפי דרישות ת״י 1918 חלק 1.
(ב)ניתן להתקין דלת הזזה, על מסילה קבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר מעבר ברוחב 80 סנטימטרים לפחות בין מזוזת הדלת לבין פאת הדלת; ידיות הדלת יהיו באורך 12 סנטימטרים לפחות ובצורת האות ”כ“.
(ג)בדלת חד־אגפית הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה, לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
(ד)בחדר רחצה של יחידת אכסון מיוחדת יותקנו לפחות אסלה, כיור רחצה ומקלחת אשר יותקנו לפי ת״י 1918, חלק 3.2 ואפשר שתהיה גם אמבטיה אשר תותקן לפי פרט 8.188.
(ה)כל קבועות השרברבות על אבזריהן, למעט האמבטיה, יותקנו כך שיהיה מולם משטח תפקוד בקוטר מעגל של 150 סנטימטרים לפחות, ממפלס הרצפה ועד גובה 70 סנטימטרים מעל הרצפה.
(ו)משטח הרחצה ינוקז בשיפוע שלא יעלה על 1.5 אחוזים.
(ז)פני משטח הרחצה והרצפה יהיו מחומר בעל מקדם התנגדות להחלקה המתאים לתנאי השימוש הצפויים בהתאם לת״י 2279.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דלת חדר הרחצה של יחידת האכסון המיוחדת תיפתח החוצה, ואולם יכול שתיפתח פנימה, אם יימצא בתא מרחב לסיבוב מלא בכיסא גלגלים, מחוץ לתחום תנועת כנף הדלת, לפי דרישות ת״י 1918 חלק 1.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן להתקין דלת הזזה, על מסילה קבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר מעבר ברוחב 80 סנטימטרים לפחות בין מזוזת הדלת לבין פאת הדלת; ידיות הדלת יהיו באורך 12 סנטימטרים לפחות ובצורת האות ”כ“.
{{ח:תת|(ג)}} בדלת חד־אגפית הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה, לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
{{ח:תת|(ד)}} בחדר רחצה של יחידת אכסון מיוחדת יותקנו לפחות אסלה, כיור רחצה ומקלחת אשר יותקנו לפי ת״י 1918, חלק 3.2 ואפשר שתהיה גם אמבטיה אשר תותקן לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.188|פרט 8.188}}.
{{ח:תת|(ה)}} כל קבועות השרברבות על אבזריהן, למעט האמבטיה, יותקנו כך שיהיה מולם משטח תפקוד בקוטר מעגל של 150 סנטימטרים לפחות, ממפלס הרצפה ועד גובה 70 סנטימטרים מעל הרצפה.
{{ח:תת|(ו)}} משטח הרחצה ינוקז בשיפוע שלא יעלה על 1.5 אחוזים.
{{ח:תת|(ז)}} פני משטח הרחצה והרצפה יהיו מחומר בעל מקדם התנגדות להחלקה המתאים לתנאי השימוש הצפויים בהתאם לת״י 2279.

8.188אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדתתיקונים: תשס״ט־6

אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת תהיה לפי דרישות אלה:
(1)מידותיה של האמבטיה יהיו 70/160 סנטימטרים לפחות וגובה מישור הפנים שלה 45 עד 50 סנטימטרים מעל הרצפה;
(2)בראש האמבטיה יותקן משטח אופקי באורך 60 סנטימטרים לכל רוחבה ובגובה פני האמבטיה או שיותקן משטח שרוחבו 25 סנטימטרים (להלן – המשטח) לפחות לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה ובגובה פני האמבטיה; המשטח יאפשר מעבר מכיסא גלגלים העומד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אליו ובחזרה;
(3)ברז האמבטיה יותקן במרכז הקיר הצמוד ובמקביל לאורך האמבטיה, בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים מפני הרצפה; הברז יהיה מסוג ברז עירוב להתקנה נסתרת, בעל ידית מנוף, הכולל בורר מסוג ”4 דרך“; נוסף על כך יותקן מקלח יד עם צינור גמיש שאורכו 150 סנטימטרים לפחות; נקודת תלייה אחת לפחות של מקלח היד תהיה בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת תהיה לפי דרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מידותיה של האמבטיה יהיו 70/160 סנטימטרים לפחות וגובה מישור הפנים שלה 45 עד 50 סנטימטרים מעל הרצפה;
{{ח:תת|(2)}} בראש האמבטיה יותקן משטח אופקי באורך 60 סנטימטרים לכל רוחבה ובגובה פני האמבטיה או שיותקן משטח שרוחבו 25 סנטימטרים (להלן – המשטח) לפחות לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה ובגובה פני האמבטיה; המשטח יאפשר מעבר מכיסא גלגלים העומד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אליו ובחזרה;
{{ח:תת|(3)}} ברז האמבטיה יותקן במרכז הקיר הצמוד ובמקביל לאורך האמבטיה, בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים מפני הרצפה; הברז יהיה מסוג ברז עירוב להתקנה נסתרת, בעל ידית מנוף, הכולל בורר מסוג ”4 דרך“; נוסף על כך יותקן מקלח יד עם צינור גמיש שאורכו 150 סנטימטרים לפחות; נקודת תלייה אחת לפחות של מקלח היד תהיה בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים.

8.189מאחזי יד באמבטיה ביחידת אכסון מיוחדתתיקונים: תשס״ט־6

בקירות הצמודים לאמבטיה יותקנו מאחזי יד לפי ההוראות המפורטות להלן, ויכול שיהיו מאחזי יד פריקים, ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת:
(1)בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפרט 8.188(2), יותקן מאחז יד אופקי באורך 50 סנטימטרים לפחות; פני החלק האופקי יהיו בגובה 72 עד 82 סנטימטרים מפני הרצפה; המאחז הפריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת״י 1918, חלק 3.2;
(2)בקיר הצמוד לאורך האמבטיה יותקן מאחז יד אלכסוני באורך 120 סנטימטרים; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 סנטימטרים מהרצפה, וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 סנטימטרים מעל דופן האמבטיה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקירות הצמודים לאמבטיה יותקנו מאחזי יד לפי ההוראות המפורטות להלן, ויכול שיהיו מאחזי יד פריקים, ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת:
{{ח:תת|(1)}} בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.188|בפרט 8.188(2)}}, יותקן מאחז יד אופקי באורך 50 סנטימטרים לפחות; פני החלק האופקי יהיו בגובה 72 עד 82 סנטימטרים מפני הרצפה; המאחז הפריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת״י 1918, חלק 3.2;
{{ח:תת|(2)}} בקיר הצמוד לאורך האמבטיה יותקן מאחז יד אלכסוני באורך 120 סנטימטרים; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 סנטימטרים מהרצפה, וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 סנטימטרים מעל דופן האמבטיה.

8.190מקלחת ביחידת אכסון מיוחדתתיקונים: תשס״ט־6

במקלחת ביחידת אכסון מיוחדת יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 וכן הוראות אלה:
(1)היתה המקלחת פתוחה, יכול שרצפת אגן הניקוז תהיה חלק מהמרחב החופשי הנדרש לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בהתאם לת״י 1918 חלק 1;
(2)תוחמה המקלחת במחיצות קשיחות, יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקלחת ביחידת אכסון מיוחדת יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 וכן הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היתה המקלחת פתוחה, יכול שרצפת אגן הניקוז תהיה חלק מהמרחב החופשי הנדרש לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בהתאם לת״י 1918 חלק 1;
{{ח:תת|(2)}} תוחמה המקלחת במחיצות קשיחות, יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).

8.191מאחזי יד במקלחת ביחידת אכסון מיוחדתיקונים: תשס״ט־6

בקירות הצמודים למקלחת יותקנו מאחזי יד על פי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2, וניתן שיהיו מאחזי יד פריקים ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת; מאחז יד פריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במאחזי יד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקירות הצמודים למקלחת יותקנו מאחזי יד על פי הוראות ת״י 1918 חלק 3.2, וניתן שיהיו מאחזי יד פריקים ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת; מאחז יד פריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במאחזי יד.

8.192אסלה ביחידת אכסון מיוחדתתיקונים: תשס״ט־6

אסלה ואופן התקנתה יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באסלה, ואולם גובה פני האסלה לא יעלה על 42 סנטימטרים מפני הרצפה; ביחידת האכסון המיוחדת יימצא מושב אסלה מוגבה כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19יב לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19יב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אסלה ואופן התקנתה יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באסלה, ואולם גובה פני האסלה לא יעלה על 42 סנטימטרים מפני הרצפה; ביחידת האכסון המיוחדת יימצא מושב אסלה מוגבה כפי שייקבע בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}.

8.193כיור רחצה ביחידת אכסון מיוחדתתיקונים: תשס״ט־6

כיור רחצה ואופן התקנתו יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכיור בתא שירותים נגיש למעט סעיפי משנה ב׳ ו־ג׳ הדנים במיקומו, ובסעיף הדן בכיור במשטח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כיור רחצה ואופן התקנתו יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכיור בתא שירותים נגיש למעט סעיפי משנה ב׳ ו־ג׳ הדנים במיקומו, ובסעיף הדן בכיור במשטח.

8.194אבזרים נוספים ביחידת אכסון מיוחדתתיקונים: תשס״ט־6

התקנת אבזרי עזר בחדר רחצה תתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באבזרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקנת אבזרי עזר בחדר רחצה תתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באבזרים.

8.195יחידת אכסון מיוחדת בבית סוהר ובבית מעצרתיקונים: תשס״ט־6

(א)על אף האמור בפרט 8.182, יחידת אכסון אחת לפחות בכל אגף כליאה בבית סוהר ובבית מעצר תהיה עם חדר רחצה נגיש לפי פרטים 8.187 ו־8.190 עד 8.194.
(ב)דרך נגישה רציפה תוביל מיחידת אכסון מיוחדת אל כל המקומות בבית הסוהר ובבית מעצר שניתן בהם שירות לאסיר, לרבות חדר אוכל, מרפאה, מועדון, מקום מפגש עם עורך דין ועם מבקרים וחצר טיולים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.182|בפרט 8.182}}, יחידת אכסון אחת לפחות בכל אגף כליאה בבית סוהר ובבית מעצר תהיה עם חדר רחצה נגיש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.187|פרטים 8.187}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.190|ו־8.190 עד 8.194}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרך נגישה רציפה תוביל מיחידת אכסון מיוחדת אל כל המקומות בבית הסוהר ובבית מעצר שניתן בהם שירות לאסיר, לרבות חדר אוכל, מרפאה, מועדון, מקום מפגש עם עורך דין ועם מבקרים וחצר טיולים.
סימן י״ב: בתי עלמין

8.200בית עלמיןתיקונים: תשס״ט־6

בבניין חדש בבית עלמין ובכל חלקה חדשה, לגבי אותה חלקה בלבד, בבית עלמין קיים, יחולו הוראות אלה:
(1)דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש אל מקום להתקהלות שבו נערכים טקסים, אל בית שימוש נגיש, משרד, מקום קבורה ואל כל בניין אחר בתחום בית העלמין שניתן בו שירות לציבור בקשר לקבורה או לטקסים הקשורים אליה, לרבות בית לוויות; בבית קברות מוסלמי תוביל דרך נגישה גם ממקום רחיצת הגופה עד למקום הקבורה;
(2)רוחבה של דרך נגישה לא יפחת מ־130 סנטימטרים;
(3)בבית עלמין שהקבורה בו בכוכים בקיר, תוביל דרך נגישה רציפה שתחילתה באחד המקומות שבפסקה (1) עד לחזית כל יחידת קבר; לאורך חזית קיר הכוכים תישאר דרך נגישה כך שאדם היושב בכיסא גלגלים הנע בדרך כאמור יכול להגיע לחזית מצבה ולהניח נר זיכרון דולק במקום שיועד לכך;
(4)בבית עלמין שהקבורה בו היא קבורת שדה, יחולו הוראות שייקבעו לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, בשינויים המחויבים;
(5)בבתי שימוש בתחום בית עלמין יהיה תא אחד לפחות בית שימוש נגיש מטיפוס 1 או 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19ט לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין חדש בבית עלמין ובכל חלקה חדשה, לגבי אותה חלקה בלבד, בבית עלמין קיים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש אל מקום להתקהלות שבו נערכים טקסים, אל בית שימוש נגיש, משרד, מקום קבורה ואל כל בניין אחר בתחום בית העלמין שניתן בו שירות לציבור בקשר לקבורה או לטקסים הקשורים אליה, לרבות בית לוויות; בבית קברות מוסלמי תוביל דרך נגישה גם ממקום רחיצת הגופה עד למקום הקבורה;
{{ח:תת|(2)}} רוחבה של דרך נגישה לא יפחת מ־130 סנטימטרים;
{{ח:תת|(3)}} בבית עלמין שהקבורה בו בכוכים בקיר, תוביל דרך נגישה רציפה שתחילתה באחד המקומות שבפסקה (1) עד לחזית כל יחידת קבר; לאורך חזית קיר הכוכים תישאר דרך נגישה כך שאדם היושב בכיסא גלגלים הנע בדרך כאמור יכול להגיע לחזית מצבה ולהניח נר זיכרון דולק במקום שיועד לכך;
{{ח:תת|(4)}} בבית עלמין שהקבורה בו היא קבורת שדה, יחולו הוראות שייקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(5)}} בבתי שימוש בתחום בית עלמין יהיה תא אחד לפחות בית שימוש נגיש מטיפוס 1 או 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1.
סימן י״ג: מקומות להתקהלות

8.210מקומות ישיבה מיוחדיםתיקונים: תשס״ט־6

בבניין להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים בכיסאות גלגלים לפי הוראות ת״י 1918, חלק 3.2, בסעיף הדן בסידורי ישיבה במקומות להתקהלות ולהתכנסות, וכן הוראות אלה:
(1)מספר מקומות הישיבה המיוחדים, המיועדים לאנשים עם מוגבלות המתנייעים בכיסא גלגלים, מתוך מקומות הישיבה המפורטים בטור א׳ להלן יהיה כמפורט בטור ב׳ לצדו ובכפוף לדרישות הנוספות שבטור ג׳ לצדם:
>
(2)ניתן להציב מושבים זמניים או פריקים במקום ישיבה מיוחד שאינו מקום החייב להיות פנוי דרך קבע; ואולם במקום ישיבה מיוחד החייב להיות פנוי דרך קבע יהיה ניתן להציב מושב זמני או פריק לשימוש אדם עם מוגבלות, שיתקיימו בו הוראות ת״י 1918, חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים;
(3)במיתקן ספורט כהגדרתו בפרק ט׳ לחלק ג׳ בתוספת זו, יהיו מקומות הישיבה המיוחדים לאורך הצלעות הארוכות של המגרש;
(4)על אף האמור בטבלה שבפסקה (1), לא יידרש מקום ישיבה מיוחד שלישי במיתקן ספורט שמתוכננים בו עד 600 מקומות.
טור א׳ סך כל יחידות האכסון בבניין ציבוריטור ב׳ מספר מזערי של יחידות האכסון המיוחדות
6–251
26–752
76–1003
101–1504
מ־151 ומעלה – לכל 50 יחידות נוספות1 שמתוכן יחידה אחת מקושרת
מ־301 ומעלה – לכל 75 יחידות נוספות2 שמתוכן יחידה אחת מקושרת
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים בכיסאות גלגלים לפי הוראות ת״י 1918, חלק 3.2, בסעיף הדן בסידורי ישיבה במקומות להתקהלות ולהתכנסות, וכן הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר מקומות הישיבה המיוחדים, המיועדים לאנשים עם מוגבלות המתנייעים בכיסא גלגלים, מתוך מקומות הישיבה המפורטים בטור א׳ להלן יהיה כמפורט בטור ב׳ לצדו ובכפוף לדרישות הנוספות שבטור ג׳ לצדם:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סך כל מקומות הישיבה במקום להתקהלות</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מקומות הישיבה המיוחדים לא יפחת מ־:</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} דרישות נוספות</th></tr>
<tr><td>עד 600</td><td>1 לכל 150 מקומות ישיבה ולא פחות מ־2 מקומות</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>601–3,000</td><td>4 ועוד 1% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל ל־600</td><td>לפחות מחצית המקומות המיוחדים הנוספים, מעל ל־600 יהיו פנויים דרך קבע</td></tr>
<tr><td>3,001–10,000</td><td>28 ועוד 0.5% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל 3,000</td><td>כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר ל־600 יהיו פנויים דרך קבע</td></tr>
<tr><td>יותר מ־10,00</td><td>63 ובנוסף 0.25% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל ל־10,000</td><td>כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר ל־600 יהיו פנויים דרך קבע</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(2)}} ניתן להציב מושבים זמניים או פריקים במקום ישיבה מיוחד שאינו מקום החייב להיות פנוי דרך קבע; ואולם במקום ישיבה מיוחד החייב להיות פנוי דרך קבע יהיה ניתן להציב מושב זמני או פריק לשימוש אדם עם מוגבלות, שיתקיימו בו הוראות ת״י 1918, חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים;
{{ח:תת|(3)}} במיתקן ספורט כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ט|בפרק ט׳ לחלק ג׳ בתוספת זו}}, יהיו מקומות הישיבה המיוחדים לאורך הצלעות הארוכות של המגרש;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בטבלה שבפסקה (1), לא יידרש מקום ישיבה מיוחד שלישי במיתקן ספורט שמתוכננים בו עד 600 מקומות.

8.211מערכת עזר לשמיעהתיקונים: תשס״ט־6

תשתית למערכת עזר לשמיעה על פי הוראות שייקבעו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, תוכן במקומות אלה:
(1)אולם קולנוע, אולם תאטרון, אמפיתאטרון, אולם אירועים, אולם ספורט ואצטדיון, אולם הרצאות, אולם כנסים וכל מקום אחר המיועד שייעשה בו, דרך קבע, שימוש באמצעי הגברת קול;
(2)בית משפט, בית דין ובית דין צבאי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19יב לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19יב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תשתית למערכת עזר לשמיעה על פי הוראות שייקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק השוויון}}, תוכן במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אולם קולנוע, אולם תאטרון, אמפיתאטרון, אולם אירועים, אולם ספורט ואצטדיון, אולם הרצאות, אולם כנסים וכל מקום אחר המיועד שייעשה בו, דרך קבע, שימוש באמצעי הגברת קול;
{{ח:תת|(2)}} בית משפט, בית דין ובית דין צבאי.

8.212מעלית במיתקן ספורט מיוחדתיקונים: תשס״ט־6

במיתקן ספורט המכיל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, העשוי לשמש לפעילות של ספורטאי המתנייע בכיסא גלגלים מיוחד לענף הספורט, יהיה רוחב פתח מעלית המשמשת אמצעי נגישות מהמגרש אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה ואל מלתחה נגישה, 110 סנטימטרים לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במיתקן ספורט המכיל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, העשוי לשמש לפעילות של ספורטאי המתנייע בכיסא גלגלים מיוחד לענף הספורט, יהיה רוחב פתח מעלית המשמשת אמצעי נגישות מהמגרש אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה ואל מלתחה נגישה, 110 סנטימטרים לפחות.

8.213בית שימוש ומלתחה המיועדים לספורטאיםתיקונים: תשס״ט־6

במיתקן ספורט המכיל מעל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, יהיה רוחב פתח מלתחה ותא בית שימוש נגיש, המיועדים לספורטאים שהם אנשים עם מוגבלות, 110 סנטימטרים לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במיתקן ספורט המכיל מעל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, יהיה רוחב פתח מלתחה ותא בית שימוש נגיש, המיועדים לספורטאים שהם אנשים עם מוגבלות, 110 סנטימטרים לפחות.
סימן י״ד: מיתקנים נוספים

8.220טלפון ציבוריתיקונים: תשס״ט־6

טלפון ציבורי יותקן לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טלפון ציבורי יותקן לפי הוראות ת״י 1918 חלק 4.

8.221מקום לאיסוף דוארתיקונים: תשס״ט־6

במיתקן לאיסוף דואר יהיה מספר תאי הדואר הנגישים בשיעור 5 אחוזים לפחות מסך כל התאים; דרך נגישה תוביל אל התאים הנגישים, השטח החופשי לפניהם יהיה 150/150 או 130/170 סנטימטרים לפחות וטווחי ההגעה אליהם יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במיתקן לאיסוף דואר יהיה מספר תאי הדואר הנגישים בשיעור 5 אחוזים לפחות מסך כל התאים; דרך נגישה תוביל אל התאים הנגישים, השטח החופשי לפניהם יהיה 150/150 או 130/170 סנטימטרים לפחות וטווחי ההגעה אליהם יתאימו לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

8.222אמצעי הפעלהתיקונים: תשס״ט־6

אמצעי הפעלה המיועדים לשימוש הציבור לרבות מפסקים, כפתורים, לחצנים ומתגים, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמצעי הפעלה המיועדים לשימוש הציבור לרבות מפסקים, כפתורים, לחצנים ומתגים, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.

8.223מערכות התרעה ואזעקהתיקונים: תשס״ט־6

מיתקנים להתרעה שיותקנו בבניין ציבורי יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במערכות ההתרעה למעט הסעיף הדן במיקום מכשיר האיתות החזותי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיתקנים להתרעה שיותקנו בבניין ציבורי יהיו לפי דרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במערכות ההתרעה למעט הסעיף הדן במיקום מכשיר האיתות החזותי.

8.224מיתקן לשתיית מיםתיקונים: תשס״ט־6

מתוכנן מיתקן לשתיית מים, תהיה התקנתו לפי הל״ת ולפי ת״י 1918 חלק 3.1; מתוכננים כמה מיתקנים לשתייה באותה קומה, יתקיימו באחד מהם לפחות הדרישות האמורות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתוכנן מיתקן לשתיית מים, תהיה התקנתו לפי הל״ת ולפי ת״י 1918 חלק 3.1; מתוכננים כמה מיתקנים לשתייה באותה קומה, יתקיימו באחד מהם לפחות הדרישות האמורות.

8.225עמדת שירותתיקונים: תשס״ט־6

עמדת שירות בנויה תעמוד בדרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת שירות נגישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עמדת שירות בנויה תעמוד בדרישות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת שירות נגישה.
סימן ט״ו: פטור ודרישות מופחתות

8.230סייג לתחולת פטור ודרישות מופחתותתיקונים: תשס״ט־6

פטור או דרישות מופחתות לפי סימן זה, למעט סעיף 158ו1(ה)(1)(א) ו־(ב) לחוק, לא יחול על –
(1)מקום ציבורי המשמש רשות ציבורית;
(2)חובה שחלה לפי תקנות אלה, ערב תחילתו של חלק זה;
(3)מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} בחוק השוויון;
(4)בניין ציבורי ששימושו העיקרי הוא לאנשים עם מוגבלות.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 158ו1(ה)(1)(א) ו־(ב) לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158ו1
  • סימן ו׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} בחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #פרק ה1 סימן ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פטור או דרישות מופחתות לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן טו|סימן זה}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|סעיף 158ו1(ה)(1)(א) ו־(ב) לחוק}}, לא יחול על –
{{ח:תת|(1)}} מקום ציבורי המשמש רשות ציבורית;
{{ח:תת|(2)}} חובה שחלה לפי תקנות אלה, ערב תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|חלק זה}};
{{ח:תת|(3)}} מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ו|סימן ו׳ {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} בחוק השוויון}};
{{ח:תת|(4)}} בניין ציבורי ששימושו העיקרי הוא לאנשים עם מוגבלות.

8.231פטור במקרים מיוחדיםתיקונים: תשס״ט־6, תשפ״ו

על אף האמור בחלק זה, יהיו פטורים ממילוי התנאים המפורטים בו בניינים אלה:
(1)בניין או חלק מבניין שאינו משמש לשהייה של אנשים בתוכו, וייעודו הוא שירות בלבד למטרות אחזקה, אחסנה וניטור;
(2)בניין או חלק מבניין הנועד לשמירה על בטיחות וביטחון, לרבות עמדות תצפית, עמדות שמירה המיועדים לכוחות שמירה, ביטחון והצלה לרבות סוכת מציל;
(3)אתר או בניין לאכסון שלא למגורים, הכולל פחות מ־6 יחידות אכסון קיימות וחדשות;
(4)משרד, מרפאה, מספרה וכל מקום אחר המשמש בעלי מקצוע חופשי, והמהווה חלק מדירת מגורים על פי היתר כדין, ובלבד שדירת המגורים איננה חלק מבניין מגורים שיש לגביו חובה של התאמת נגישות;
(5)יציע ששטחו קטן מ־250 מטרים רבועים ואשר השימוש בו זהה לשימוש בקומה העיקרית או במפלס העיקרי, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, יציע כאמור ששטחו הכולל קטן מ־300 מטרים רבועים;
(6)תוספת ששטחה קטן מ־500 מטרים רבועים לבניין ציבורי קיים אשר שטחו גדול מ־3,000 מטרים רבועים, ובלבד שהיא מיועדת לשימוש פנימי לעובדי המקום ולא לקהל הרחב, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, תוספת כאמור ששטחה קטן מ־600 מטרים רבועים;
(7)מבנה זמני או ארעי באתר בנייה או בשטח של מפעל, למעט אם הוא משמש למסחר או לשיווק.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}, יהיו פטורים ממילוי התנאים המפורטים בו בניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בניין או חלק מבניין שאינו משמש לשהייה של אנשים בתוכו, וייעודו הוא שירות בלבד למטרות אחזקה, אחסנה וניטור;
{{ח:תת|(2)}} בניין או חלק מבניין הנועד לשמירה על בטיחות וביטחון, לרבות עמדות תצפית, עמדות שמירה המיועדים לכוחות שמירה, ביטחון והצלה לרבות סוכת מציל;
{{ח:תת|(3)}} אתר או בניין לאכסון שלא למגורים, הכולל פחות מ־6 יחידות אכסון קיימות וחדשות;
{{ח:תת|(4)}} משרד, מרפאה, מספרה וכל מקום אחר המשמש בעלי מקצוע חופשי, והמהווה חלק מדירת מגורים על פי היתר כדין, ובלבד שדירת המגורים איננה חלק מבניין מגורים שיש לגביו חובה של התאמת נגישות;
{{ח:תת|(5)}} יציע ששטחו קטן מ־250 מטרים רבועים ואשר השימוש בו זהה לשימוש בקומה העיקרית או במפלס העיקרי, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, יציע כאמור ששטחו הכולל קטן מ־300 מטרים רבועים;
{{ח:תת|(6)}} תוספת ששטחה קטן מ־500 מטרים רבועים לבניין ציבורי קיים אשר שטחו גדול מ־3,000 מטרים רבועים, ובלבד שהיא מיועדת לשימוש פנימי לעובדי המקום ולא לקהל הרחב, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, תוספת כאמור ששטחה קטן מ־600 מטרים רבועים;
{{ח:תת|(7)}} מבנה זמני או ארעי באתר בנייה או בשטח של מפעל, למעט אם הוא משמש למסחר או לשיווק.

8.232דרישות מופחתות למקום עבודהתיקונים: תשס״ט־6

מקום עבודה שבו פחות מ־6 עובדים, שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי, יהיה פטור מהתאמות הנגישות המפורטות בסימנים ג׳, ז׳, ח׳ ו־י׳ {{ח:הערה|לפרק א׳}} לחלק זה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום עבודה שבו פחות מ־6 עובדים, שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי, יהיה פטור מהתאמות הנגישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ג|בסימנים ג׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ז|ז׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ח|ח׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן י|ו־י׳ {{ח:הערה|לפרק א׳}} לחלק זה}}.

8.233פטור מהתקנת דרך נגישהתיקונים: תשס״ט־6

על אף האמור בסימן ג׳ בפרק זה, יהיו פטורים מהתקנת דרך נגישה בניינים אלה:
(1)בניין, או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ־250 מטרים רבועים, והפרש הגובה בכל דרכי הגישה אל מפלס הכניסה, ממדרכה או משביל הגובלים במגרש שעליו הוא בנוי, עולה על 120 סנטימטרים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);
(2)בניין או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ־150 מטרים רבועים, והכניסה אליו היא בקו בניין אפס, ממדרכה או משביל שהשיפוע שלהם לאורך רצועת ההליכה עולה על 5 אחוזים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);
(3)תוספת לבניין קיים, אשר אין ולא ניתן להגיע אליו בדרך נגישה ושטחה הכולל של התוספת אינו עולה על שטח הבניין הקיים, וניתן לבניין הקיים פטור על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים אישר כי לא ניתן לבצע התאמת נגישות סבירה לתוספת כדי שתהיה אליה נגישות מדרך ציבורית;
(4)במה או משטח מוגבה שאינם מיועדים להכיל יותר משישה בני אדם, למעט משטח מוגבה בבית תפילה, חדרי כיתה וחדרי הרצאה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19ט לחוק השוויון → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ג|בסימן ג׳ בפרק זה}}, יהיו פטורים מהתקנת דרך נגישה בניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בניין, או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ־250 מטרים רבועים, והפרש הגובה בכל דרכי הגישה אל מפלס הכניסה, ממדרכה או משביל הגובלים במגרש שעליו הוא בנוי, עולה על 120 סנטימטרים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.234|פרט 8.234(5)}};
{{ח:תת|(2)}} בניין או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ־150 מטרים רבועים, והכניסה אליו היא בקו בניין אפס, ממדרכה או משביל שהשיפוע שלהם לאורך רצועת ההליכה עולה על 5 אחוזים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.234|פרט 8.234(5)}};
{{ח:תת|(3)}} תוספת לבניין קיים, אשר אין ולא ניתן להגיע אליו בדרך נגישה ושטחה הכולל של התוספת אינו עולה על שטח הבניין הקיים, וניתן לבניין הקיים פטור על פי הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ט|סעיף 19ט לחוק השוויון}}, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים אישר כי לא ניתן לבצע התאמת נגישות סבירה לתוספת כדי שתהיה אליה נגישות מדרך ציבורית;
{{ח:תת|(4)}} במה או משטח מוגבה שאינם מיועדים להכיל יותר משישה בני אדם, למעט משטח מוגבה בבית תפילה, חדרי כיתה וחדרי הרצאה.

8.234דרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה בבניין ציבורי חדשתיקונים: תשס״ט־6

על אף האמור בסימן ג׳ לפרק זה, בבניינים אלה יחולו דרישות מופחתות אלה:
(1)בבניין במגרש ששטחו קטן מ־1.5 דונם והשיפוע הממוצע שלו עולה על 20 אחוזים, יכול שהדרך הנגישה אל הכניסה הנגישה לא תהיה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, אלא תוביל מאזור החניה שבתחום המגרש ובלבד שחניה זו פתוחה לכלל הציבור; מורשה לנגישות מבנים ינמק כי לא קיימת אפשרות סבירה לביצוע דרך נגישה בדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור;
(2)בבניין שיש בו דרך נגישה לכל מפלס בנפרד, ואין קשר בין השירותים הניתנים בכל אחד מהמפלסים, אין חובה להתקין דרך נגישה בין המפלסים, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין;
(3)על אף האמור בפרט 8.51, תוכננו קשרים פיזיים בין בניינים, במקום שבו טופוגרפיה ייחודית, יכול שתהיה דרך נגישה דרך בניין אחר, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, בתנאי שהדרך האמורה תהא זמינה בכל עת שנדרש המעבר;
(4)בבניין במגרש ששיפוע הקרקע עולה בו על 10 אחוזים, ובו חצר לשימוש הציבור במפלסים שונים ובה שימושים דומים, תהיה דרך נגישה אל שליש לפחות מהשטח השימושי של החצר;
(5)בבניין כאמור בפרט 8.233(1) ו־(2) אשר ניתן להתקין בו דרך נגישה אל כניסה נגישה, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, יחול הפטור האמור בפרט 8.233 רק על הדרך הנגישה אל הכניסה העיקרית ולא על כל דרך נגישה אחרת בתוך בניין זה ומחוצה לו;
(6)על אף האמור בפרט 8.58, בבניין ציבורי שיש בו דרך נגישה אל מקום עבודה שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי ודרך נגישה אחרת אל שאר חלקי הבניין, ואין קשר תפקודי בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין, יהיה פטור מהתקנת דרך נגישה בין מקום העבודה לבין שאר חלקי הבניין, למעט אם הותקן דרגנוע בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין;
(7)על אף האמור בפרט 8.58 –
(א)אפשר שרוחב פרוזדור במשרדים, תעשיה קלה, מוסכים, מספרה, מכון יופי, מכבסה, שירות תיקונים, חדרי כושר, וספא יהיה פחות מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ־130 סנטימטרים;
(ב)במקומות כאמור בפסקת משנה (א), ועל אף האמור בת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשטחי תפקוד כללי, לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול;
(8)בדרך נגישה בין שני מפלסים, אשר הפרש הגובה ביניהם אינו עולה על 20 סנטימטרים, יכול ששיפוע הכבש יהיה עד 10 אחוזים; במקרה כזה לא יידרשו מסעדי יד ולא תידרש הגנת שוליים;
(9)בבניין ציבורי שבו כמה חדרי כיתה או חדרי הרצאה, המשמשים לפעילות זהה במהותה, ומתוכננים בהם משטחים מוגבהים, תהיה דרך נגישה אל מחצית לפחות מהמשטחים האמורים;
(10)על אף האמור בפרט 8.60, עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 250 סנטימטרים, אפשר שדרך נגישה אל כניסה נגישה תהיה באמצעות כבש, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים נימק כי בנסיבות לא סביר להתקין מעלית או מעלון.
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ג|בסימן ג׳ לפרק זה}}, בבניינים אלה יחולו דרישות מופחתות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בבניין במגרש ששטחו קטן מ־1.5 דונם והשיפוע הממוצע שלו עולה על 20 אחוזים, יכול שהדרך הנגישה אל הכניסה הנגישה לא תהיה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, אלא תוביל מאזור החניה שבתחום המגרש ובלבד שחניה זו פתוחה לכלל הציבור; מורשה לנגישות מבנים ינמק כי לא קיימת אפשרות סבירה לביצוע דרך נגישה בדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור;
{{ח:תת|(2)}} בבניין שיש בו דרך נגישה לכל מפלס בנפרד, ואין קשר בין השירותים הניתנים בכל אחד מהמפלסים, אין חובה להתקין דרך נגישה בין המפלסים, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין;
{{ח:תת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.51|בפרט 8.51}}, תוכננו קשרים פיזיים בין בניינים, במקום שבו טופוגרפיה ייחודית, יכול שתהיה דרך נגישה דרך בניין אחר, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, בתנאי שהדרך האמורה תהא זמינה בכל עת שנדרש המעבר;
{{ח:תת|(4)}} בבניין במגרש ששיפוע הקרקע עולה בו על 10 אחוזים, ובו חצר לשימוש הציבור במפלסים שונים ובה שימושים דומים, תהיה דרך נגישה אל שליש לפחות מהשטח השימושי של החצר;
{{ח:תת|(5)}} בבניין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.233|בפרט 8.233(1) ו־(2)}} אשר ניתן להתקין בו דרך נגישה אל כניסה נגישה, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, יחול הפטור האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.233|בפרט 8.233}} רק על הדרך הנגישה אל הכניסה העיקרית ולא על כל דרך נגישה אחרת בתוך בניין זה ומחוצה לו;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.58|בפרט 8.58}}, בבניין ציבורי שיש בו דרך נגישה אל מקום עבודה שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי ודרך נגישה אחרת אל שאר חלקי הבניין, ואין קשר תפקודי בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין, יהיה פטור מהתקנת דרך נגישה בין מקום העבודה לבין שאר חלקי הבניין, למעט אם הותקן דרגנוע בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין;
{{ח:תת|(7)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.58|בפרט 8.58}} –
{{ח:תתת|(א)}} אפשר שרוחב פרוזדור במשרדים, תעשיה קלה, מוסכים, מספרה, מכון יופי, מכבסה, שירות תיקונים, חדרי כושר, וספא יהיה פחות מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ־130 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} במקומות כאמור בפסקת משנה (א), ועל אף האמור בת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשטחי תפקוד כללי, לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול;
{{ח:תת|(8)}} בדרך נגישה בין שני מפלסים, אשר הפרש הגובה ביניהם אינו עולה על 20 סנטימטרים, יכול ששיפוע הכבש יהיה עד 10 אחוזים; במקרה כזה לא יידרשו מסעדי יד ולא תידרש הגנת שוליים;
{{ח:תת|(9)}} בבניין ציבורי שבו כמה חדרי כיתה או חדרי הרצאה, המשמשים לפעילות זהה במהותה, ומתוכננים בהם משטחים מוגבהים, תהיה דרך נגישה אל מחצית לפחות מהמשטחים האמורים;
{{ח:תת|(10)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.60|בפרט 8.60}}, עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 250 סנטימטרים, אפשר שדרך נגישה אל כניסה נגישה תהיה באמצעות כבש, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים נימק כי בנסיבות לא סביר להתקין מעלית או מעלון.

8.235פטור מהתקנת בית שימוש נגישתיקונים: תשס״ט־6, תשפ״ו

על אף האמור בסימן י׳ בפרק זה, יהיו פטורים ממילוי חלק מתנאיו, למעט פרט 8.149, בניינים אלה:
(1)בניין אשר ניתן לו פטור מהתקנת דרך נגישה כאמור בפרט 8.233;
(2)משרד שלא ניתן בו שירות ציבורי ושטחו אינו עולה על 200 מטרים רבועים, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, משרד כאמור ששטחו אינו עולה על 240 מטרים רבועים;
(3)בניין או חלק מבניין המשמש למסחר או למתן שירותים, ששטחו קטן מ־100 מטרים רבועים, גם אם מתוכנן בו בית שימוש, למעט מבנה של תחנת דלק, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, בניין או חלק מבניין כאמור, ששטחו קטן מ־120 מטרים רבועים;
(4)חלק מבניין המשמש לתעשיה כבדה, ותפוסתו עד 10 עובדים;
(5)משרד, חנות או בית אוכל יהיה פטור מהתקנת בית שימוש נגיש, אם קיים בבניין בית שימוש נגיש במרחק הקבוע בפרט 8.146(ב) מן המשרד, החנות או בית האוכל.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן י|בסימן י׳ בפרק זה}}, יהיו פטורים ממילוי חלק מתנאיו, למעט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.149|פרט 8.149}}, בניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בניין אשר ניתן לו פטור מהתקנת דרך נגישה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.233|בפרט 8.233}};
{{ח:תת|(2)}} משרד שלא ניתן בו שירות ציבורי ושטחו אינו עולה על 200 מטרים רבועים, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, משרד כאמור ששטחו אינו עולה על 240 מטרים רבועים;
{{ח:תת|(3)}} בניין או חלק מבניין המשמש למסחר או למתן שירותים, ששטחו קטן מ־100 מטרים רבועים, גם אם מתוכנן בו בית שימוש, למעט מבנה של תחנת דלק, ואם היתר הבנייה הוא בשטח כולל, בניין או חלק מבניין כאמור, ששטחו קטן מ־120 מטרים רבועים;
{{ח:תת|(4)}} חלק מבניין המשמש לתעשיה כבדה, ותפוסתו עד 10 עובדים;
{{ח:תת|(5)}} משרד, חנות או בית אוכל יהיה פטור מהתקנת בית שימוש נגיש, אם קיים בבניין בית שימוש נגיש במרחק הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.146|בפרט 8.146(ב)}} מן המשרד, החנות או בית האוכל.

8.236פטור מהתקנת מעלית נגישהתיקונים: תשס״ט־6

על אף האמור בפרט 8.60(3), בניין או חלק מבניין המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה, ששטחו הכולל אינו עולה על 500 מטרים רבועים, הכולל יותר ממפלס אחד והשירות הניתן בו זהה וניתן על ידי אותו בעל עסק בכל המפלסים, יהיה פטור מהתקנת מעלית, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.60|בפרט 8.60(3)}}, בניין או חלק מבניין המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה, ששטחו הכולל אינו עולה על 500 מטרים רבועים, הכולל יותר ממפלס אחד והשירות הניתן בו זהה וניתן על ידי אותו בעל עסק בכל המפלסים, יהיה פטור מהתקנת מעלית, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין.

8.237דרישות מופחתות מהתקנת מעלית נגישהתיקונים: תשס״ט־6

על אף האמור בסימן ח׳ בפרק זה, בבניינים אלה יחולו הדרישות המופחתות האלה:
(1)מרכזי תחבורה פטורים מחובת השמירה של 100 מטרים מרחק הליכה אופקי כאמור בפרט 8.122, מכל דלת כניסה בחלק של הבניין, באותו המפלס, אל מעלית לשימוש הציבור;
(2)משרד או חנות בני יותר מקומה אחת, אם נמצאת מעלית נגישה וזמינה במרחק מצטבר אופקי שאינו עולה על 60 מטרים מהם ולא מתוכנן בו דרגנוע; הדרך למעלית וחזרה לא תהיה דרך שטחי חניה, שטחי אחסון ושטחים טכניים;
(3)במקום ציבורי המשמש לאחסנה, די במעלית נגישה אחת, על אף האמור בפרט 8.123, ובלבד שישנה דרך נגישה רציפה ממעלית כאמור אל כל אחד מחלקי הבניין;
(4)בתוספת לבניין קיים אשר מורשה לנגישות מבנים אישר כי מטעמים של תכנון והנדסה לא ניתן להתקין בה מעלית, תותר התקנת מעלון אנכי;
(5)על אף האמור בפרט 8.123, בבניין כאמור אשר השטח הכולל של קומת הכניסה בו עולה על 4,000 מטרים רבועים, והשטח הכולל של הקומות שמעל לקומת הכניסה אינו עולה על 1,000 מטרים רבועים, תותר הקמת מעלית אחת בלבד לשימוש הציבור.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק א סימן ח|בסימן ח׳ בפרק זה}}, בבניינים אלה יחולו הדרישות המופחתות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מרכזי תחבורה פטורים מחובת השמירה של 100 מטרים מרחק הליכה אופקי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.122|בפרט 8.122}}, מכל דלת כניסה בחלק של הבניין, באותו המפלס, אל מעלית לשימוש הציבור;
{{ח:תת|(2)}} משרד או חנות בני יותר מקומה אחת, אם נמצאת מעלית נגישה וזמינה במרחק מצטבר אופקי שאינו עולה על 60 מטרים מהם ולא מתוכנן בו דרגנוע; הדרך למעלית וחזרה לא תהיה דרך שטחי חניה, שטחי אחסון ושטחים טכניים;
{{ח:תת|(3)}} במקום ציבורי המשמש לאחסנה, די במעלית נגישה אחת, על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.123|בפרט 8.123}}, ובלבד שישנה דרך נגישה רציפה ממעלית כאמור אל כל אחד מחלקי הבניין;
{{ח:תת|(4)}} בתוספת לבניין קיים אשר מורשה לנגישות מבנים אישר כי מטעמים של תכנון והנדסה לא ניתן להתקין בה מעלית, תותר התקנת מעלון אנכי;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.123|בפרט 8.123}}, בבניין כאמור אשר השטח הכולל של קומת הכניסה בו עולה על 4,000 מטרים רבועים, והשטח הכולל של הקומות שמעל לקומת הכניסה אינו עולה על 1,000 מטרים רבועים, תותר הקמת מעלית אחת בלבד לשימוש הציבור.

8.238דרישות מופחתות להתקנת חניה נגישהתיקונים: תשס״ט־6

מקום החניה לרכב גבוה יכול שמטעמים של תכנון והנדסה יהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שהמרחק ממקום החניה כאמור לא יעלה על 60 מטרים מהכניסה הנגישה, וזאת אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות החניה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום החניה לרכב גבוה יכול שמטעמים של תכנון והנדסה יהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שהמרחק ממקום החניה כאמור לא יעלה על 60 מטרים מהכניסה הנגישה, וזאת אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות החניה.

8.239פטור פרטני לפי סעיף 158ו1(ה) לחוקתיקונים: תשס״ט־6

מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, כמפורט בחלק זה, לפי הוראות סעיף 158ו1(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:
(1)התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
(2)בתוספת לבניין קיים, התאמת הנגישות עלולה לפגוע ביציבות הבניין הקיים או בחלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
(3)מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
(4)תוספת לבניין קיים אשר ביצוע התאמת נגישות בה מחייב שינוי יסודי במהותו של הבניין הקיים או בשירות הניתן בו; לעניין זה, ”שינוי יסודי“ – אחד מאלה:
(א)שינוי המונע את קיומן של הוראות שבחוק או ההוראות המפורטות בתוספת זו, באופן הפוגע פגיעה מהותית בשימוש בבניין;
(ב)שינוי אשר יגרום להורדת רמת השירות הניתן במבנה באופן משמעותי;
(ג)שינוי הפוגע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום או של המבנה, לרבות ערכי היסטוריה, שימור, ארכיאולוגיה ואדריכלות ייחודיים;
(5)ביצוע התאמת הנגישות, למעט התאמות נגישות שעלותן אינה גבוהה, יהווה נטל כבד מדי בהתחשב בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום, לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; בפסקה זו, ”התאמת נגישות שעלותה אינה גבוהה“ – כל אחת מהתאמות הנגישות האמורות בפרטים 8.62, 8.79, 8.80, 8.81, 8.82, 8.90, 8.100, 8.130, 8.131(ב), 8.149, 8.152, 8.158, 8.220, 8.222, 8.224 ו־8.225.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 18
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 158ו1(ה) לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158ו1
  • שבחוק → חוק התכנון והבנייה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|בחלק זה}}, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו1|סעיף 158ו1(ה) לחוק}} ובהתקיים נסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
{{ח:תת|(2)}} בתוספת לבניין קיים, התאמת הנגישות עלולה לפגוע ביציבות הבניין הקיים או בחלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
{{ח:תת|(3)}} מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
{{ח:תת|(4)}} תוספת לבניין קיים אשר ביצוע התאמת נגישות בה מחייב שינוי יסודי במהותו של הבניין הקיים או בשירות הניתן בו; לעניין זה, ”שינוי יסודי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} שינוי המונע את קיומן של הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|שבחוק}} או ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, באופן הפוגע פגיעה מהותית בשימוש בבניין;
{{ח:תתת|(ב)}} שינוי אשר יגרום להורדת רמת השירות הניתן במבנה באופן משמעותי;
{{ח:תתת|(ג)}} שינוי הפוגע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום או של המבנה, לרבות ערכי היסטוריה, שימור, ארכיאולוגיה ואדריכלות ייחודיים;
{{ח:תת|(5)}} ביצוע התאמת הנגישות, למעט התאמות נגישות שעלותן אינה גבוהה, יהווה נטל כבד מדי בהתחשב בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום, לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; בפסקה זו, ”התאמת נגישות שעלותה אינה גבוהה“ – כל אחת מהתאמות הנגישות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.62|בפרטים 8.62}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.79|8.79}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.80|8.80}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.81|8.81}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.82|8.82}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.90|8.90}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.100|8.100}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.130|8.130}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.131|8.131(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.149|8.149}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.152|8.152}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.158|8.158}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.220|8.220}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.222|8.222}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.224|8.224}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.225|ו־8.225}}.
פרק ב׳: נגישות בנייני מגורים
סימן א׳: פרשנות

8.250הגדרותתיקונים: תש״ע־2

בפרק זה –
”אגף“ – חלק מבניין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
”בניין מגורים חדש“ – בניין או חלק מבניין, שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, והיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן אחרי יום י׳ בחשוון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
”שטח משותף“ – שטח בבניין מגורים חדש המיועד לשמש את כלל דיירי בניין המגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף“ – חלק מבניין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניין מגורים חדש“ – בניין או חלק מבניין, שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, והיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן אחרי יום י׳ בחשוון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח משותף“ – שטח בבניין מגורים חדש המיועד לשמש את כלל דיירי בניין המגורים.

8.251בניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

היתר להקמת בניין מגורים חדש יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בפרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתר להקמת בניין מגורים חדש יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|בפרק זה}}.

8.252שינויים במהלך בנייהתיקונים: תש״ע־2

הוראות פרק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בניה של בניין מגורים אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 15 מטרים רבועים, והיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתו של פרק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק זה}} לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בניה של בניין מגורים אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 15 מטרים רבועים, והיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק זה}}.
סימן ב׳: דרך נגישה

8.260דרך נגישה בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

(א)דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממדרכה או משביל, אל כניסה נגישה של בניין מגורים חדש.
(ב)דרך נגישה תוביל מחניה נגישה אל אחת הכניסות הנגישות שבאותו בניין או אגף, לפי העניין, אל מבואה ואל מעלית בבניין מגורים חדש ואל הכניסות ליחידות הדיור.
(ג)דרך נגישה תוביל מהמבואה של בניין מגורים חדש אל השטחים המשותפים, לרבות חצר, בריכת שחייה, חדר כושר, מיחידות הדיור אל מרחב מוגן קומתי, מחסן משותף, מיחידות הדיור אל תא מצנח אשפה, מקום לאצירת אשפה הנמצא בתחום המגרש, גג הבניין ככל שהוא נועד לשימוש משותף של הדיירים, ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
(ד)בבניין מגורים חדש שבו יותר מאגף אחד יחולו הוראות פרט זה על כל אגף והשטחים המשותפים בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממדרכה או משביל, אל כניסה נגישה של בניין מגורים חדש.
{{ח:תת|(ב)}} דרך נגישה תוביל מחניה נגישה אל אחת הכניסות הנגישות שבאותו בניין או אגף, לפי העניין, אל מבואה ואל מעלית בבניין מגורים חדש ואל הכניסות ליחידות הדיור.
{{ח:תת|(ג)}} דרך נגישה תוביל מהמבואה של בניין מגורים חדש אל השטחים המשותפים, לרבות חצר, בריכת שחייה, חדר כושר, מיחידות הדיור אל מרחב מוגן קומתי, מחסן משותף, מיחידות הדיור אל תא מצנח אשפה, מקום לאצירת אשפה הנמצא בתחום המגרש, גג הבניין ככל שהוא נועד לשימוש משותף של הדיירים, ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
{{ח:תת|(ד)}} בבניין מגורים חדש שבו יותר מאגף אחד יחולו הוראות פרט זה על כל אגף והשטחים המשותפים בו.

8.261דרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

בדרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרטים 8.54, 8.55 ו־8.56 וכן הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.54|פרטים 8.54}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.55|8.55}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.56|ו־8.56}} וכן הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש.

8.262דרך נגישה בתוך בניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

(א)בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרט 8.60 וכן הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה ובמכשולים בדרך.
(ב)בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש, רוחב פרוזדור בין המעלית לבין פתח הכניסה לדירה, יכול שיהיה קטן מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
(1)רוחבו לא יפחת מ־110 סנטימטרים;
(2)המרחק בין קצה מבואת המעלית לדלת הדירה לא יעלה על 7 מטרים;
(3)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), רוחב המסדרון יכול שיהיה קטן מ־110 סנטימטרים, ובלבד שסכום מידות רוחב המסדרון ורוחב הפתח יהיה 210 סנטימטרים לפחות, כאשר אחד הממדים אינו קטן מ־90 סנטימטרים, כמתואר בתרשים 8.262(ב).
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(התרשים הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.60|פרט 8.60}} וכן הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה ובמכשולים בדרך.
{{ח:תת|(ב)}} בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש, רוחב פרוזדור בין המעלית לבין פתח הכניסה לדירה, יכול שיהיה קטן מ־130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחבו לא יפחת מ־110 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} המרחק בין קצה מבואת המעלית לדלת הדירה לא יעלה על 7 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), רוחב המסדרון יכול שיהיה קטן מ־110 סנטימטרים, ובלבד שסכום מידות רוחב המסדרון ורוחב הפתח יהיה 210 סנטימטרים לפחות, כאשר אחד הממדים אינו קטן מ־90 סנטימטרים, כמתואר בתרשים 8.262(ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(התרשים הושמט)}}

8.263דלת כניסה נגישה לבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

(א)כוח הפעלה בדלת הכניסה הנגישה לבניין מגורים חדש יהיה לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1.
(ב)בדלתות, מחיצות וקירות שקופים בשטחים המשותפים המשמשים את הציבור יחולו הוראות פרטים 8.79 עד 8.82.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כוח הפעלה בדלת הכניסה הנגישה לבניין מגורים חדש יהיה לפי דרישות ת״י 1918 חלק 3.1.
{{ח:תת|(ב)}} בדלתות, מחיצות וקירות שקופים בשטחים המשותפים המשמשים את הציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.79|פרטים 8.79 עד 8.82}}.

8.264שער כניסה למגרשתיקונים: תש״ע־2

(א)רוחב הפתח בשער כניסה להולכי רגל למגרש בדרך נגישה יהיה לפי ת״י 1918 חלק 2 ולא פחות מ־90 סנטימטרים.
(ב)הותקן מחסום לרכב, בכניסה לחצר, במקום המשמש דרך נגישה, יישאר בצדו מעבר חופשי ברוחב 90 סנטימטרים לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב הפתח בשער כניסה להולכי רגל למגרש בדרך נגישה יהיה לפי ת״י 1918 חלק 2 ולא פחות מ־90 סנטימטרים.
{{ח:תת|(ב)}} הותקן מחסום לרכב, בכניסה לחצר, במקום המשמש דרך נגישה, יישאר בצדו מעבר חופשי ברוחב 90 סנטימטרים לפחות.
סימן ג׳: מקומות חניה

8.270חניה בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

(א)מקומות החניה הנגישים, באזור המיועד לחניה בבניין מגורים חדש, יימצאו קרוב ככל האפשר, לכניסה הנגישה לבניין.
(ב)חניה נגישה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
(ג)על אף האמור בפסקה (א), חניה נגישה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקומות החניה הנגישים, באזור המיועד לחניה בבניין מגורים חדש, יימצאו קרוב ככל האפשר, לכניסה הנגישה לבניין.
{{ח:תת|(ב)}} חניה נגישה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפסקה (א), חניה נגישה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.

8.271מקומות חניה נגישיםתיקונים: תש״ע־2

בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב׳ בטבלה שלהלן:
>
טור א׳ סך כל מקומות הישיבה במקום להתקהלותטור ב׳ מספר מקומות הישיבה המיוחדים לא יפחת מ־:טור ג׳ דרישות נוספות
עד 6001 לכל 150 מקומות ישיבה ולא פחות מ־2 מקומות 
601–3,0004 ועוד 1% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל ל־600לפחות מחצית המקומות המיוחדים הנוספים, מעל ל־600 יהיו פנויים דרך קבע
3,001–10,00028 ועוד 0.5% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל 3,000כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר ל־600 יהיו פנויים דרך קבע
יותר מ־10,0063 ובנוסף 0.25% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל ל־10,000כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר ל־600 יהיו פנויים דרך קבע
↗ חיצוניות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות החניה}} או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב׳ בטבלה שלהלן:
{{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th rowspan="2">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר כללי של מקומות חניה</th><th colspan="3">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מזערי של מקומות חניה נגישים</th></tr>
<tr><th>מספר כולל</th><th>לרכב רגיל</th><th>לרכב גבוה</th></tr>
<tr><td>6–30</td><td>1</td><td>1</td><td>–</td></tr>
<tr><td>31–75</td><td>2</td><td>1</td><td>1</td></tr>
<tr><td>76–100</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td></tr>
<tr><td>101–150</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td></tr>
<tr><td>151–200</td><td>4</td><td>2</td><td>2</td></tr>
<tr><td>201–300</td><td>5</td><td>3</td><td>2</td></tr>
<tr><td>301</td><td>6</td><td>3</td><td>3</td></tr>
</table>

8.272שיפוע חניה נגישהתיקונים: תש״ע־2

שיפוע פני השטח של מקום החניה הנגיש בבניין מגורים חדש יכול שיהיה עד 2.5 אחוזים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שיפוע פני השטח של מקום החניה הנגיש בבניין מגורים חדש יכול שיהיה עד 2.5 אחוזים.

8.273מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוהתיקונים: תש״ע־2

(א)מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת״י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור בפרט 8.274(א).
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגיל ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
(1)מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס;
(2)היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו־8.273ב.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(התרשימים הושמטו)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת״י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.274|בפרט 8.274(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגיל ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס;
{{ח:תתת|(2)}} היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו־8.273ב.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(התרשימים הושמטו)}}

8.274מקום חניה לרכב גבוהתיקונים: תש״ע־2

(א)על אף האמור בת״י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת מ־2.20 מטרים.
(ב)מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה.
(ג)על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטח המיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש.
(ד)חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
(ה)על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בת״י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות החניה}} או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת מ־2.20 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטח המיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש.
{{ח:תת|(ד)}} חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.
סימן ד׳: מעלית ומעלון

8.280מעלית או חלופה אחרת בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר:
(1)מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות פרט 8.281(ד);
(2)פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת״י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה:
(א)תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים;
(ב)מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 190/160 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית);
(ג)במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים הנגישות כאמור בפרט 8.260;
(3)מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 2252 חלק 2;
(4)התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה;
(5)האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות פרק ה׳1א לחוק, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות פרק ה׳1א כאמור.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ה׳1א לחוק → חוק התכנון והבנייה #פרק ה1א
  • פרק ה׳1א → חוק התכנון והבנייה #פרק ה1א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר:
{{ח:תת|(1)}} מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.281|פרט 8.281(ד)}};
{{ח:תת|(2)}} פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת״י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 190/160 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית);
{{ח:תתת|(ג)}} במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים הנגישות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.260|בפרט 8.260}};
{{ח:תת|(3)}} מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 2252 חלק 2;
{{ח:תת|(4)}} התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה;
{{ח:תת|(5)}} האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק}}, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א}} כאמור.

8.281מעלית בבניין מגורים נגישתיקונים: תש״ע־2

(א)באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת״י 2481 חלק 70 ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית.
(ב)מקום שנדרשה מעלית ל־8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת״י 2481 חלק 70.
(ג)על אף האמור בת״י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה.
(ד)במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה:
(1)מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית;
(2)ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל;
(3)בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת״י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:
(1)זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים;
(2)זיהוי פני הלוח;
(3)לחיצים לקומת היציאה מהבניין;
(4)מיקום הסמל;
(5)סמל;
(6)גובה התבליט;
(7)מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים.
(4)יחולו הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד.
(5)על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות פרט 8.124.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת״י 2481 חלק 70 ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שנדרשה מעלית ל־8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת״י 2481 חלק 70.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בת״י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה.
{{ח:תת|(ד)}} במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית;
{{ח:תתת|(2)}} ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל;
{{ח:תתת|(3)}} בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת״י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:
{{ח:תתתת|(1)}} זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים;
{{ח:תתתת|(2)}} זיהוי פני הלוח;
{{ח:תתתת|(3)}} לחיצים לקומת היציאה מהבניין;
{{ח:תתתת|(4)}} מיקום הסמל;
{{ח:תתתת|(5)}} סמל;
{{ח:תתתת|(6)}} גובה התבליט;
{{ח:תתתת|(7)}} מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים.
{{ח:תתת|(4)}} יחולו הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד.
{{ח:תתת|(5)}} על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.124|פרט 8.124}}.
סימן ה׳: מדרגות

8.290מדרגות בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

(א)בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים.
(ב)במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
(ג)בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.
(ד)לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים.
{{ח:תת|(ב)}} במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
{{ח:תת|(ג)}} בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.
{{ח:תת|(ד)}} לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
סימן ו׳: התאמות נוספות

8.291תיבות דואר בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

לתיבות מכתבים כאמור בחלק י״ג, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתיבות מכתבים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יג|בחלק י״ג}}, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

8.292אמצעי הפעלה בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

אמצעי הפעלה, לשימוש הכלל, בשטח המשותף של בניין מגורים חדש, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמצעי הפעלה, לשימוש הכלל, בשטח המשותף של בניין מגורים חדש, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.

8.293מערכת קשר פניםתיקונים: תש״ע־2

(א)בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), היא תהיה לפי ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום.
(ב)מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת.
(ג)הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), היא תהיה לפי ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת.
{{ח:תת|(ג)}} הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי.
סימן ז׳: פטורים ודרישות מופחתות

8.300פטור מחובת התייעצותתיקונים: תש״ע־2

(א)בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ־100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות.
(ב)בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ־60 מושבים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ־100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות.
{{ח:תת|(ב)}} בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ־60 מושבים.

8.301פטור לתוספת בנייה אשר אין בה תוספת יחידות דיורתיקונים: תש״ע־2

בניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, שנבנה על פי היתר שניתן לפני תחילתו של פרק זה ושניתן לו היתר לתוספת לדירה או בניין שאינו כולל תוספת יחידות דיור, פטור ממילוי התנאים המפורטים בפרק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, שנבנה על פי היתר שניתן לפני תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק זה}} ושניתן לו היתר לתוספת לדירה או בניין שאינו כולל תוספת יחידות דיור, פטור ממילוי התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|בפרק זה}}.

8.302פטור ודרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה לבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2

(א)בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית.
(ב)על אף האמור בפרט 8.260(ג), במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה.
(ג)במגרשים ששטחם קטן מ־1.5 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה:
(1)דרך נגישה כנדרש בפרט 8.260 יכול שתהיה חלק ממיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור;
(2)יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי;
(3)דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים;
(4)הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים;
(5)הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש.
(ד)מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית–הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אל הכניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.260|בפרט 8.260(ג)}}, במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה.
{{ח:תת|(ג)}} במגרשים ששטחם קטן מ־1.5 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרך נגישה כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.260|בפרט 8.260}} יכול שתהיה חלק ממיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי;
{{ח:תתת|(3)}} דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים;
{{ח:תתת|(5)}} הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש.
{{ח:תת|(ד)}} מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית–הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אל הכניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת.

8.303פטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבנייןתיקונים: תש״ע־2

מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על 50% מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על 50% מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד.

8.304פטור באישור הנציבתיקונים: תש״ע־2

מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט בפרק זה, לפי הוראות סעיף 158ו2(ד) ו־(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:
(1)התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
(2)בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
(3)מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
(4)עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי סעיף 158ו2 לחוק מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, ”עלות הקמת הבניין או הפרויקט“ – העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ־10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 158ו2(ד) ו־(ה) לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158ו2
  • סעיף 158ו2 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158ו2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|בפרק זה}}, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו2|סעיף 158ו2(ד) ו־(ה) לחוק}} ובהתקיים נסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
{{ח:תת|(2)}} בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
{{ח:תת|(3)}} מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
{{ח:תת|(4)}} עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו2|סעיף 158ו2 לחוק}} מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, ”עלות הקמת הבניין או הפרויקט“ – העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ־10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס.
חלק ט׳: צנרת טלפון
סימן א׳: פרשנות

9.01תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ה, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ב׳: תחולה לגבי דירות

9.02תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ג׳: התקנה מחוץ לקו הבנין של צנרת טלפון

9.03תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.04תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.05תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.06תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.07תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.08תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ד׳: פרשנות

9.20תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.21תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ט־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.22תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.23תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.24תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ב, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.25תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ב, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ה׳: התקנת כבלים ואביזרים נוספים

9.30תיקונים: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.31תיקונים: תשמ״ב, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.32תיקונים: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9.33תיקונים: תשמ״ב, תש״ע־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

תיקונים: תשמ״ב, תש״ע־3

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''נספח לחלק ט׳: דוגמאות של תשריטים ותרשימים''' {{ח:הערה|(בוטל)}}}}}}
חלק י׳: מיתקני תקשורת
סימן א׳ – פרשנות

10.00הגדרותתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2

בחלק זה –
”אנטנה“ – מיתקן הנועד לקליטה בלבד של שידורי רדיו וטלוויזיה המופצים באופן קרקעי;
”ארון תקשורת מבני“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת לבניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.05;
”ארון תקשורת קומתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך בניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.06;
”ארון תקשורת דירתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך דירת מגורים ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.07;
”ארונית תקשורת אופטית מבנית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים לבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור בפרט 10.05;
”ארונית תקשורת אופטית קומתית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים בתוך הבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור בפרט 10.06;
”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;
”כבל“ – רכיב עם מעטה פולימרי רציף המכיל, אחד או יותר, מוליכים מתכתיים או סיבים אופטיים, לצורך הולכת גלים אלקטרומגנטיים לאורך תוואי התקנתו;
”מובל“ – צינור, תעלה או התקן אחר אשר יותקנו בו כבלים;
”מיתקן לאנטנות“ – מיתקן הכולל תורן אנטנה או צלחת קליטה או שתיהן, המאפשר קליטת שידורי טלוויזיה;
”מיתקן תקשורת“ – מיתקן הכולל אחד או יותר מהמיתקנים או ממרכיביהם של המיתקנים המשמשים לאספקת השירותים האלה: קליטת שידורי לווין, קליטת שידורי כבלים, טלפוניה קווית, שירותי פס רחב, שירותי מידע, מערכות מתח־נמוך־מאוד (כגון אזעקה, מערכות קשר־פנים, טלוויזיה במעגל סגור וכיוצא באלה), וכן מובלים לכבלי תקשורת וכבלי תקשורת;
”מפעיל שידורי לוויין“ – בעל רישיון כללי לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת;
”מפעיל תקשורת“ –
”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטה בלבד של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה בסעיף 30 לחוק;
”שידורי חובה“ – שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר, למעט שידור מוצפן שקליטת ומותנית בתשלום;
”תיבה“ – קופסה המיועדת לשמש כמקום לטיפול במוליכים וככיסוי מגן על הציוד המותקן בה;
”תיבה להתקנת אבזר תקשורת“ – תיבה המיועדת לחיבור מוליך לאבזר, כגון בית תקע לתקשורת.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 → חוק התקשורת (בזק ושידורים)
  • חוק התקשורת → חוק התקשורת (בזק ושידורים)
  • בסעיף 30 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנטנה“ – מיתקן הנועד לקליטה בלבד של שידורי רדיו וטלוויזיה המופצים באופן קרקעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארון תקשורת מבני“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת לבניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.05|בפרט 10.05}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארון תקשורת קומתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך בניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.06|בפרט 10.06}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארון תקשורת דירתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך דירת מגורים ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.07|בפרט 10.07}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארונית תקשורת אופטית מבנית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים לבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.05|בפרט 10.05}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארונית תקשורת אופטית קומתית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים בתוך הבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.06|בפרט 10.06}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבל“ – רכיב עם מעטה פולימרי רציף המכיל, אחד או יותר, מוליכים מתכתיים או סיבים אופטיים, לצורך הולכת גלים אלקטרומגנטיים לאורך תוואי התקנתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מובל“ – צינור, תעלה או התקן אחר אשר יותקנו בו כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לאנטנות“ – מיתקן הכולל תורן אנטנה או צלחת קליטה או שתיהן, המאפשר קליטת שידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תקשורת“ – מיתקן הכולל אחד או יותר מהמיתקנים או ממרכיביהם של המיתקנים המשמשים לאספקת השירותים האלה: קליטת שידורי לווין, קליטת שידורי כבלים, טלפוניה קווית, שירותי פס רחב, שירותי מידע, מערכות מתח־נמוך־מאוד (כגון אזעקה, מערכות קשר־פנים, טלוויזיה במעגל סגור וכיוצא באלה), וכן מובלים לכבלי תקשורת וכבלי תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל שידורי לוויין“ – בעל רישיון כללי לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל תקשורת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטה בלבד של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 30|בסעיף 30 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי חובה“ – שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר, למעט שידור מוצפן שקליטת ומותנית בתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבה“ – קופסה המיועדת לשמש כמקום לטיפול במוליכים וככיסוי מגן על הציוד המותקן בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבה להתקנת אבזר תקשורת“ – תיבה המיועדת לחיבור מוליך לאבזר, כגון בית תקע לתקשורת.
סימן ב׳: תקשורת בבניין

10.01תחולהתיקונים: תש״ע־3

(א)בבניין מגורים יותקנו מיתקני תקשורת וחלק זה יחול על התקנת מיתקני תקשורת כאמור.
(ב)בבניין המשמש למגורים ולשימושים נוספים יחולו תקנות אלה רק על חלקי המבנה המשמשים למגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין מגורים יותקנו מיתקני תקשורת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י|וחלק זה}} יחול על התקנת מיתקני תקשורת כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין המשמש למגורים ולשימושים נוספים יחולו תקנות אלה רק על חלקי המבנה המשמשים למגורים.

10.02חיבור מערכות תקשורתתיקונים: תש״ע־3

בכל חדר מגורים יתאפשר חיבור מערכות תקשורת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל חדר מגורים יתאפשר חיבור מערכות תקשורת.
סימן ג׳: תקשורת בבניין שאינו משמש למגורים

10.03מובלים במבנה המשמש למסחר, משרדים או תעסוקהתיקונים: תש״ע־3

על אף שאין חובה להתקין מיתקני תקשורת במבנה למסחר, משרדים או תעסוקה, אם מותקנים מיתקני תקשורת במבנים כאמור, יותקנו מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני ארבעה מובלים תת־קרקעיים לפחות, בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים, ויחולו עליהם הוראות סימן ד׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף שאין חובה להתקין מיתקני תקשורת במבנה למסחר, משרדים או תעסוקה, אם מותקנים מיתקני תקשורת במבנים כאמור, יותקנו מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני ארבעה מובלים תת־קרקעיים לפחות, בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים, ויחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י סימן ד|סימן ד׳}}.
סימן ד׳: התקנת תשתית למיתקני תקשורת מחוץ לבניין

10.04מובל תת־קרקעיתיקונים: תש״ע־3

מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני יותקנו מובלים תת־קרקעיים, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002, וכן הוראות אלה:
(1)יותקנו שלושה מובלים תת־קרקעיים לפחות בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים;
(2)מובלים תת־קרקעיים ייכנסו לארון תקשורת מבני ויסתיימו בתחתית הארון;
(3)בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002 → תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני יותקנו מובלים תת־קרקעיים, לפי {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002}}, וכן הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} יותקנו שלושה מובלים תת־קרקעיים לפחות בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים;
{{ח:תת|(2)}} מובלים תת־קרקעיים ייכנסו לארון תקשורת מבני ויסתיימו בתחתית הארון;
{{ח:תת|(3)}} בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.
סימן ה׳: התקנת תשתית למיתקני תקשורת בתוך הבניין

10.05ארון תקשורת מבניתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2

בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת מבני במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים (להלן – ת״י 4376) או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755, ויחולו בו הוראות אלה:
(1)הארון יהיה בגודל של 95/150/30 סנטימטרים לפחות; מידות הארון יאפשרו גישה נוחה לארונית התקשורת האופטית המבנית כאמור בפרט 10.05(7) ועמידה ברדיוסי כיפוף מינימליים של כבלי התקשורת האופטיים המגיעים מכיוון גבול הנכס על פי מפרטי היצרן;
(2)יותקנו בארון 4 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
(3)הארון יכול לשמש גם כארון תקשורת קומתי בעבור שתי הקומות הצמודות לו לכל היותר, ובלבד שיחולו בו הוראות פרט 10.06;
(4)ארון תקשורת מבני החשוף לתנאי חוץ יהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות, על פי תקן ישראלי, ת״י 60529: דרגות ההגנה שמספקות מעטפות (קוד IP) (להלן – ת״י 60529);
(5)ארון תקשורת מבני יחובר לארון תקשורת קומתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09;
(5א)בבניין שבו כמה כניסות יותקן הארון המבני בכל אחת מכניסות הבניין;
(6)על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת מבני אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין בשל מספר יחידות הדיור במבנה;
(7)ארון תקשורת מבני יכלול ארונית תקשורת אופטית מבנית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
(א)מידת הארונית 90/60/30 סנטימטרים לפחות; הארונית תכלול 4 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים;
(ב)ארונית תקשורת אופטית מבנית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
(ג)בארונית תקשורת אופטית מבנית יותקנו 4 פאנלים אופטיים מסוג נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבתקן ישראלי ת״י 11801 חלק 1: טכנולוגיית המידע – כבילה גנרית לחצרי לקוח: דרישות כלליות (להלן – ת״י 11801-1); הפאנלים האופטיים יסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D, וכל אחד מהפאנלים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה כמספר הדירות בבניין; ליד כל פאנל ייווסף משטח לצורך רישום הגורם שעושה שימוש בפאנל;
(ד)ארונית תקשורת אופטית מבנית תחובר לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
(ה)נוסף על הפאנלים האופטיים כאמור בפסקה (ג), ארונית התקשורת האופטית המבנית תכלול 4 תאים נפרדים שיסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D; מידות כל תא 15/60/30 סנטימטרים לפחות, והוא יכלול 2 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת מבני במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים (להלן – ת״י 4376) או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755, ויחולו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארון יהיה בגודל של 95/150/30 סנטימטרים לפחות; מידות הארון יאפשרו גישה נוחה לארונית התקשורת האופטית המבנית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.05|בפרט 10.05(7)}} ועמידה ברדיוסי כיפוף מינימליים של כבלי התקשורת האופטיים המגיעים מכיוון גבול הנכס על פי מפרטי היצרן;
{{ח:תת|(2)}} יותקנו בארון 4 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
{{ח:תת|(3)}} הארון יכול לשמש גם כארון תקשורת קומתי בעבור שתי הקומות הצמודות לו לכל היותר, ובלבד שיחולו בו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.06|פרט 10.06}};
{{ח:תת|(4)}} ארון תקשורת מבני החשוף לתנאי חוץ יהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות, על פי תקן ישראלי, ת״י 60529: דרגות ההגנה שמספקות מעטפות (קוד IP) (להלן – ת״י 60529);
{{ח:תת|(5)}} ארון תקשורת מבני יחובר לארון תקשורת קומתי באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09}};
{{ח:תת|(5א)}} בבניין שבו כמה כניסות יותקן הארון המבני בכל אחת מכניסות הבניין;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת מבני אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין בשל מספר יחידות הדיור במבנה;
{{ח:תת|(7)}} ארון תקשורת מבני יכלול ארונית תקשורת אופטית מבנית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מידת הארונית 90/60/30 סנטימטרים לפחות; הארונית תכלול 4 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים;
{{ח:תתת|(ב)}} ארונית תקשורת אופטית מבנית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
{{ח:תתת|(ג)}} בארונית תקשורת אופטית מבנית יותקנו 4 פאנלים אופטיים מסוג נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבתקן ישראלי ת״י 11801 חלק 1: טכנולוגיית המידע – כבילה גנרית לחצרי לקוח: דרישות כלליות (להלן – ת״י 11801-1); הפאנלים האופטיים יסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D, וכל אחד מהפאנלים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה כמספר הדירות בבניין; ליד כל פאנל ייווסף משטח לצורך רישום הגורם שעושה שימוש בפאנל;
{{ח:תתת|(ד)}} ארונית תקשורת אופטית מבנית תחובר לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
{{ח:תתת|(ה)}} נוסף על הפאנלים האופטיים כאמור בפסקה (ג), ארונית התקשורת האופטית המבנית תכלול 4 תאים נפרדים שיסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D; מידות כל תא 15/60/30 סנטימטרים לפחות, והוא יכלול 2 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים.

10.06ארון תקשורת קומתיתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2

בכל קומה בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת קומתי במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג, ויחולו בו הוראות אלה:
(1)הארון יכיל שישה תאים לפחות; מידות כל תא 40/30/20 סנטימטרים לפחות;
(2)בארון תקשורת קומתי המצוי בקומה הגבוהה ביותר בבניין יותקן בית תקע לחשמל;
(3)לא יותקן ארון תקשורת קומתי בתוך יחידת דיור;
(4)ארון תקשורת קומתי ישרת קומה אחת בלבד;
(5)ארונות התקשורת הקומתיים יחוברו זה אל זה ואל ארון התקשורת המבני באמצעות פיר או באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(2);
(6)על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת קומתי אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין או בשל פטור שניתן לפי פרט 10.05(6);
(7)ארון תקשורת קומתי יכלול ארונית תקשורת אופטית קומתית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
(א)ארונית תקשורת אופטית קומתית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
(ב)בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקנו 4 פסי מחברים אופטיים לפי הוראות אלה:
(1)פסי המחברים יסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D;
(2)כל פס מחברים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1 כמספר הדירות בקומה;
(3)המחברים יסומנו בהתאם למספר הדירה, כאשר בצד האחורי יהיה החיבור לכבל האופטי האנכי והצד הקדמי ישמש לגישור וחיבור לסיבים האופטיים המגיעים מהדירות;
(ג)בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקן פס מחברים נקבה–נקבה מסוג ”חניה“ (Parking); ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר אל הדירה באמצעות צינורית המכילה 2 סיבים אופטיים באמצעות המובלים כאמור בפרט 10.09(3);
(ד)ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר לכל אחת מהדירות שאותן משרת ארון התקשורת הקומתי, בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל קומה בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת קומתי במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג, ויחולו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארון יכיל שישה תאים לפחות; מידות כל תא 40/30/20 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בארון תקשורת קומתי המצוי בקומה הגבוהה ביותר בבניין יותקן בית תקע לחשמל;
{{ח:תת|(3)}} לא יותקן ארון תקשורת קומתי בתוך יחידת דיור;
{{ח:תת|(4)}} ארון תקשורת קומתי ישרת קומה אחת בלבד;
{{ח:תת|(5)}} ארונות התקשורת הקומתיים יחוברו זה אל זה ואל ארון התקשורת המבני באמצעות פיר או באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09(2)}};
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת קומתי אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין או בשל פטור שניתן לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.05|פרט 10.05(6)}};
{{ח:תת|(7)}} ארון תקשורת קומתי יכלול ארונית תקשורת אופטית קומתית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ארונית תקשורת אופטית קומתית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
{{ח:תתת|(ב)}} בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקנו 4 פסי מחברים אופטיים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פסי המחברים יסומנו באותיות A‏, B‏, C‏, D;
{{ח:תתתת|(2)}} כל פס מחברים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1 כמספר הדירות בקומה;
{{ח:תתתת|(3)}} המחברים יסומנו בהתאם למספר הדירה, כאשר בצד האחורי יהיה החיבור לכבל האופטי האנכי והצד הקדמי ישמש לגישור וחיבור לסיבים האופטיים המגיעים מהדירות;
{{ח:תתת|(ג)}} בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקן פס מחברים נקבה–נקבה מסוג ”חניה“ (Parking); ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר אל הדירה באמצעות צינורית המכילה 2 סיבים אופטיים באמצעות המובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09(3)}};
{{ח:תתת|(ד)}} ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר לכל אחת מהדירות שאותן משרת ארון התקשורת הקומתי, בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1.

10.07ארון תקשורת דירתיתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2

בכל דירה יותקן ארון תקשורת דירתי סגור במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור ייבנה מחומר שאינו ממסך קרינה, ויחולו בו הוראות אלה:
(1)מידות הארון 40/30/9 סנטימטרים לפחות;
(2)בארון יותקנו 2 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
(3)ארון תקשורת דירתי יחובר לארון תקשורת קומתי ולתיבות להתקנת אבזרי תקשורת באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09;
(4)בארון התקשורת הדירתי ובחדר המגורים המרכזי (הסלון) יותקנו בתי תקע אופטיים עם מחבר מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל דירה יותקן ארון תקשורת דירתי סגור במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור ייבנה מחומר שאינו ממסך קרינה, ויחולו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מידות הארון 40/30/9 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בארון יותקנו 2 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
{{ח:תת|(3)}} ארון תקשורת דירתי יחובר לארון תקשורת קומתי ולתיבות להתקנת אבזרי תקשורת באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09}};
{{ח:תת|(4)}} בארון התקשורת הדירתי ובחדר המגורים המרכזי (הסלון) יותקנו בתי תקע אופטיים עם מחבר מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1.

10.08תיבה להתקנת אבזר תקשורתתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2

(א)תיבה להתקנת אבזר תקשורת תותקן בסמוך לבית תקע חשמל, תהיה שקועה בקיר, ולפי דרישות תקן ישראלי, ת״י 145 חלק 1: תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות.
(ב)בכל חדר מגורים בדירה, יותקנו בצמוד ועל אותו הקיר שתי תיבות להתקנת אבזרי תקשורת, שיותקנו בהן –
(1)בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת: שקע Ethernet RJ45 לשירות פס רחב לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1, ושקע לשירות טלפוניה לפי תקן ישראלי, ת״י 1154 חלק 2 – תקעים ובתי־תקע לציוד קצה: מחבר 6 מגעות, לתקשורת;
(2)בית תקע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1149: בתי תקע משותפי ציר, 75 אום לאותות רדיו, טלוויזיה ולוויין.
(ג)
(ד)תיבה להתקנת אבזר תקשורת תחובר לארון תקשורת דירתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(4).
(ה)לתיבה אחת להתקנת אבזר תקשורת, מבין התיבות שיותקנו כאמור בפרט משנה (ב), ובכל חדר מגורים, יותקן מובל אחד, ישיר ובאופן רציף, מארון התקשורת הדירתי; מובל כאמור לא יעבור דרך תיבות אחרות להתקנת אבזרי תקשורת.
(ו)תיבה להתקנת אבזר תקשורת שלא יותקן בה בית תקע לתקשורת תכוסה במכסה.
(ז)בדיקת קבלה ונתוני הניחות מארונית התקשורת האופטית המבנית ועד לבית התקע האופטי בדירה תבוצע לפי הדרישות שבת״י 11801-1.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תיבה להתקנת אבזר תקשורת תותקן בסמוך לבית תקע חשמל, תהיה שקועה בקיר, ולפי דרישות תקן ישראלי, ת״י 145 חלק 1: תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות.
{{ח:תת|(ב)}} בכל חדר מגורים בדירה, יותקנו בצמוד ועל אותו הקיר שתי תיבות להתקנת אבזרי תקשורת, שיותקנו בהן –
{{ח:תתת|(1)}} בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת: שקע Ethernet RJ45 לשירות פס רחב לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1, ושקע לשירות טלפוניה לפי תקן ישראלי, ת״י 1154 חלק 2 – תקעים ובתי־תקע לציוד קצה: מחבר 6 מגעות, לתקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} בית תקע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1149: בתי תקע משותפי ציר, 75 אום לאותות רדיו, טלוויזיה ולוויין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} תיבה להתקנת אבזר תקשורת תחובר לארון תקשורת דירתי באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09(4)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לתיבה אחת להתקנת אבזר תקשורת, מבין התיבות שיותקנו כאמור בפרט משנה (ב), ובכל חדר מגורים, יותקן מובל אחד, ישיר ובאופן רציף, מארון התקשורת הדירתי; מובל כאמור לא יעבור דרך תיבות אחרות להתקנת אבזרי תקשורת.
{{ח:תת|(ו)}} תיבה להתקנת אבזר תקשורת שלא יותקן בה בית תקע לתקשורת תכוסה במכסה.
{{ח:תת|(ז)}} בדיקת קבלה ונתוני הניחות מארונית התקשורת האופטית המבנית ועד לבית התקע האופטי בדירה תבוצע לפי הדרישות שבת״י 11801-1.

10.09מובלי תקשורת בבנייןתיקונים: תש״ע־3

מובל תקשורת בבניין יותקן בהתקנה סמויה ככל האפשר, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002, ולפי הוראות אלה:
(1)מארון תקשורת מבני יותקנו שלושה צינורות להובלת כבלים בקוטר 40 מילימטרים עד ארון תקשורת קומתי; לחילופין, יותקנו תעלה או התקן אחר אשר אפשר להעביר דרכם שלושה צינורות בקוטר 40 מילימטרים;
(2)בבניין בלא פיר, יותקנו שישה מובלים אנכיים בקוטר 40 מילימטרים; מובלים כאמור יעברו בין ארונות התקשורת הקומתיים, ומארונות אלה יגיעו שני מובלים עד לגג המבנה ויאפשרו חיבור לאנטנה ולצלחת קליטה;
(3)מארון התקשורת הקומתי יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים עד ארון התקשורת הדירתי; בבניין בלא ארון תקשורת קומתי, יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים מארון התקשורת המבני עד ארון התקשורת הדירתי;
(4)מארון תקשורת דירתי יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת בעבור בית תקע יחיד; בעבור בית תקע כפול יותקן מובל בקוטר 25 מילימטרים או שני מובלים בקוטר 20 מילימטרים כל אחד;
(5)בבניין שבו מותקנת תשתית בעבור מערכת קשר פנים (אינטרקום), יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים מהארון הקומתי עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת למערכת קשר פנים;
(6)בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002 → תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מובל תקשורת בבניין יותקן בהתקנה סמויה ככל האפשר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002}}, ולפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מארון תקשורת מבני יותקנו שלושה צינורות להובלת כבלים בקוטר 40 מילימטרים עד ארון תקשורת קומתי; לחילופין, יותקנו תעלה או התקן אחר אשר אפשר להעביר דרכם שלושה צינורות בקוטר 40 מילימטרים;
{{ח:תת|(2)}} בבניין בלא פיר, יותקנו שישה מובלים אנכיים בקוטר 40 מילימטרים; מובלים כאמור יעברו בין ארונות התקשורת הקומתיים, ומארונות אלה יגיעו שני מובלים עד לגג המבנה ויאפשרו חיבור לאנטנה ולצלחת קליטה;
{{ח:תת|(3)}} מארון התקשורת הקומתי יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים עד ארון התקשורת הדירתי; בבניין בלא ארון תקשורת קומתי, יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים מארון התקשורת המבני עד ארון התקשורת הדירתי;
{{ח:תת|(4)}} מארון תקשורת דירתי יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת בעבור בית תקע יחיד; בעבור בית תקע כפול יותקן מובל בקוטר 25 מילימטרים או שני מובלים בקוטר 20 מילימטרים כל אחד;
{{ח:תת|(5)}} בבניין שבו מותקנת תשתית בעבור מערכת קשר פנים (אינטרקום), יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים מהארון הקומתי עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת למערכת קשר פנים;
{{ח:תת|(6)}} בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.

10.09אכבל אופטיתיקונים: תשפ״א־2

בבניין יותקן כבל אופטי לפי הוראות אלה:
(א)הכבל האופטי שיותקן בין ארונית התקשורת האופטית המבנית לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות יכלול 4 אגדי צינוריות בצבעים שונים שבהם יותקנו סיבים אופטיים; כל אחד מ־4 אגדי הצינוריות יסומן באותיות A‏, B‏, C‏, D, בהתאמה לסימון האותיות A‏, B‏, C‏, D, בארונית התקשורת האופטית המבנית והקומתית; מספר הסיבים האופטיים בכל אגד צינוריות יהיה לפחות כמספר הדירות בבניין; כל אגד צינוריות כאמור יסתיים במחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
(ב)נוסף על האמור בפרט משנה (א), הכבל האופטי האנכי בבניין יכלול עתודה של אגד צינוריות לפי הוראות אלה:
(1)בבניין שבו 10 קומות או פחות תותקן כעתודה צינורית אחת נוספת;
(2)בבניין שבו 11 קומות לפחות יותקנו כעתודה 2 צינוריות נוספות;
(3)כל צינורית תכיל מספר סיבים אופטיים כמספר הדירות בקומה;
(4)הסיבים האופטיים שיותקנו בבניין ייעטפו במעטפת לפי הדרישות שבת״י 11801-1 ויהיו מסוג Single-mode B6_a2 בהתאם לדרישות בתקן ישראלי ת״י 60793-2-50 ”סיבים אופטיים – מפרטי דרישות למוצר: מפרט דרישות קבוצתי עבור סיבי אופן–יחיד מקבוצה B“;
(ג)כל סיב אופטי בצינוריות יסומן במספור רציף שיוצמד ליד כל מחבר לפי מספר הדירות בבניין; המספור הרציף של הסיבים האופטיים יבוצע בנפרד לפי מספר הדירות שבבניין לכל אחד מ־4 אגדי הצינוריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין יותקן כבל אופטי לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} הכבל האופטי שיותקן בין ארונית התקשורת האופטית המבנית לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות יכלול 4 אגדי צינוריות בצבעים שונים שבהם יותקנו סיבים אופטיים; כל אחד מ־4 אגדי הצינוריות יסומן באותיות A‏, B‏, C‏, D, בהתאמה לסימון האותיות A‏, B‏, C‏, D, בארונית התקשורת האופטית המבנית והקומתית; מספר הסיבים האופטיים בכל אגד צינוריות יהיה לפחות כמספר הדירות בבניין; כל אגד צינוריות כאמור יסתיים במחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בפרט משנה (א), הכבל האופטי האנכי בבניין יכלול עתודה של אגד צינוריות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבניין שבו 10 קומות או פחות תותקן כעתודה צינורית אחת נוספת;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שבו 11 קומות לפחות יותקנו כעתודה 2 צינוריות נוספות;
{{ח:תתת|(3)}} כל צינורית תכיל מספר סיבים אופטיים כמספר הדירות בקומה;
{{ח:תתת|(4)}} הסיבים האופטיים שיותקנו בבניין ייעטפו במעטפת לפי הדרישות שבת״י 11801-1 ויהיו מסוג Single-mode B6_a2 בהתאם לדרישות בתקן ישראלי ת״י 60793-2-50 ”סיבים אופטיים – מפרטי דרישות למוצר: מפרט דרישות קבוצתי עבור סיבי אופן–יחיד מקבוצה B“;
{{ח:תת|(ג)}} כל סיב אופטי בצינוריות יסומן במספור רציף שיוצמד ליד כל מחבר לפי מספר הדירות בבניין; המספור הרציף של הסיבים האופטיים יבוצע בנפרד לפי מספר הדירות שבבניין לכל אחד מ־4 אגדי הצינוריות.

10.10חיבור אבזר תקשורתתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2

(א)השקע לשירות פס רחב כאמור בפרט 10.08(ב)(1), יחובר באמצעות כבל תקשורת לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1; השקע לשירות טלפוניה כאמור בפרט 10.08(ב)(1), יחובר באמצעות כבל תקשורת לפי הדרישות שבת״י 1155 ”כבלים לתדר שמע: כבלים למיתקני בזק בעלי בידוד ומעטה הגנה עשויים פוליוויניל כלורי“.
(ב)אבזר תקשורת כאמור בפרט 10.08(ב)(2), יחובר באמצעות כבל תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1521 חלק 2: כבלים משותפי ציר לשימוש במערכות הפצה בכבלים: תקן קבוצתי לכבלי הורדה המיועדים לשימוש בתוך מבנים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השקע לשירות פס רחב כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.08|בפרט 10.08(ב)(1)}}, יחובר באמצעות כבל תקשורת לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1; השקע לשירות טלפוניה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.08|בפרט 10.08(ב)(1)}}, יחובר באמצעות כבל תקשורת לפי הדרישות שבת״י 1155 ”כבלים לתדר שמע: כבלים למיתקני בזק בעלי בידוד ומעטה הגנה עשויים פוליוויניל כלורי“.
{{ח:תת|(ב)}} אבזר תקשורת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.08|בפרט 10.08(ב)(2)}}, יחובר באמצעות כבל תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1521 חלק 2: כבלים משותפי ציר לשימוש במערכות הפצה בכבלים: תקן קבוצתי לכבלי הורדה המיועדים לשימוש בתוך מבנים.

10.10אתיקונים: תשפ״א־2, תשפ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

10.11תנאים למתן היתר להתקנת כבל תקשורת בבניין קייםתיקונים: תש״ע־3

(א)בבניין שהיתר להקמתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה (להלן – בניין קיים), יותקנו כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים בבניין; ואולם בבניין שבו לא ניתן להתקין את כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים, יותקנו כבלי התקשורת במובלים חדשים או בלא מובל, במקומות אלה:
(1)בפירים קיימים בבניין;
(2)בבניין שבו לא ניתן להתקין בפירים קיימים –
(א)וחדר המדרגות שבו אינו חדר מדרגות מוגן – בתוך חדר המדרגות;
(ב)וחדר המדרגות שבו הוא חדר מדרגות מוגן – מחוץ לחדר המדרגות המוגן, בין בתוך הבניין ובין מחוץ לו; במקרים שבהם יותקנו מחוץ לבניין, הם יותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל האפשר עם חזית זו.
(ב)בבניין קיים, מיתקני התקשורת יותקנו במידת האפשר, בתוך ארונות תקשורת קיימים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין שהיתר להקמתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה (להלן – בניין קיים), יותקנו כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים בבניין; ואולם בבניין שבו לא ניתן להתקין את כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים, יותקנו כבלי התקשורת במובלים חדשים או בלא מובל, במקומות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפירים קיימים בבניין;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שבו לא ניתן להתקין בפירים קיימים –
{{ח:תתתת|(א)}} וחדר המדרגות שבו אינו חדר מדרגות מוגן – בתוך חדר המדרגות;
{{ח:תתתת|(ב)}} וחדר המדרגות שבו הוא חדר מדרגות מוגן – מחוץ לחדר המדרגות המוגן, בין בתוך הבניין ובין מחוץ לו; במקרים שבהם יותקנו מחוץ לבניין, הם יותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל האפשר עם חזית זו.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין קיים, מיתקני התקשורת יותקנו במידת האפשר, בתוך ארונות תקשורת קיימים.
סימן ו׳: התקנת מיתקנים לקליטת שידורי טלוויזיה

10.12קליטת שידורי חובהתיקונים: תש״ע־3

בבניין מגורים תתאפשר קליטת שידורי חובה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין מגורים תתאפשר קליטת שידורי חובה.

10.13מיתקן לאנטנותתיקונים: תש״ע־3

(א)בבניין מגורים יותקן מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה, לפי תקן ישראלי, ת״י 799: מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק״מ) ומיתקני אנטנות לקליטה אינדיווידואלית (אק״א).
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), רשאית ועדה מקומית לפטור מחובת התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה אם קיים הסדר אחר המבטיח שבכל דירה יהיה ניתן לקלוט שידורי חובה בלא תשלום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין מגורים יותקן מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה, לפי תקן ישראלי, ת״י 799: מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק״מ) ומיתקני אנטנות לקליטה אינדיווידואלית (אק״א).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), רשאית ועדה מקומית לפטור מחובת התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה אם קיים הסדר אחר המבטיח שבכל דירה יהיה ניתן לקלוט שידורי חובה בלא תשלום.

10.14התקנת מיתקן לאנטנותתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2

מיתקן לאנטנות יותקן על גג המבנה, במקום נגיש לתפעול ולשירות, באופן שתימנע ככל האפשר הפרעה חזותית ובהתאם להוראות אלה:
(1)לא יותקן בבניין יותר מתורן אנטנה אחד לקליטת שידורי טלוויזיה;
(2)לא תותקן בבניין יותר מצלחת קליטה אחת לקליטת שידורים מאותו מפעיל שידורי לוויין; ואולם בבניין בעל כמה חדרי מדרגות ניתן להתקין צלחת קליטה אחת מאותו מפעיל שידורי לוויין לכל חדר מדרגות;
(3)צלחת קליטה תותקן על גג בניין באופן שלא תבלוט ממעקה המבנה, תשתלב עם עיצוב הגג ותוצמד ככל האפשר לרצפת הגג;
(4)בבניין עם גג משופע, תותקן צלחת קליטה, על השיפוע האחורי או הצדדי של הגג ביחס לרחוב ובכיוון השיפוע;
(5)מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת צלחת קליטה שלא על גג הבניין, אם נוכח שקיים קושי ממשי בהתקנתה או שקיימת פגיעה ממשית ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיתקן לאנטנות יותקן על גג המבנה, במקום נגיש לתפעול ולשירות, באופן שתימנע ככל האפשר הפרעה חזותית ובהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא יותקן בבניין יותר מתורן אנטנה אחד לקליטת שידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|(2)}} לא תותקן בבניין יותר מצלחת קליטה אחת לקליטת שידורים מאותו מפעיל שידורי לוויין; ואולם בבניין בעל כמה חדרי מדרגות ניתן להתקין צלחת קליטה אחת מאותו מפעיל שידורי לוויין לכל חדר מדרגות;
{{ח:תת|(3)}} צלחת קליטה תותקן על גג בניין באופן שלא תבלוט ממעקה המבנה, תשתלב עם עיצוב הגג ותוצמד ככל האפשר לרצפת הגג;
{{ח:תת|(4)}} בבניין עם גג משופע, תותקן צלחת קליטה, על השיפוע האחורי או הצדדי של הגג ביחס לרחוב ובכיוון השיפוע;
{{ח:תת|(5)}} מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת צלחת קליטה שלא על גג הבניין, אם נוכח שקיים קושי ממשי בהתקנתה או שקיימת פגיעה ממשית ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין.

10.15סייג לתחולהתיקונים: תש״ע־3

מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת מיתקני תקשורת באתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית שלא בהתאם להוראות תקנות אלה וזאת לצורך מניעת פגיעה באתרים אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת מיתקני תקשורת באתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית שלא בהתאם להוראות תקנות אלה וזאת לצורך מניעת פגיעה באתרים אלה.
חלק י״א: מיתקן הסקה בדירה

11.00הגדרותתיקונים: תשס״ג־3

בחלק זה –
”ארובה“ – התקן המיועד להרחקת גזי פליטה של תנור מבנין, לרבות תותב מגן או שרוול מגן וברדס;
”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים או למטרה אחרת;
”מיתקן הסקה בדירה“ – תנור הסקה המוסק בגפ״מ או תנור הסקה מוזן בדלק נוזלי או תנור הסקה המוסק בחומר מוצק ובלבד שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת;
”רחוב“ – שטח המיועד לרחוב בתכנית לפי פרק ג׳ לחוק;
”תנור הסקה המוסק בגפ״מ“ – התקן להסקה המוזן בגז פחמימני מעובה (להלן – גפ״מ), לרבות מיתקן המחמם מים באמצעות גפ״מ;
”תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי“ – התקן להסקה המצויד במבער אידוי, מוזן בקירוסין, בסולר או בדלק נוזלי אחר;
”תנור הסקה המוסק בחומר מוצק“ – התקן להסקה עשוי מתכת, מוזן בעץ, פחם או שילוב של שניהם.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ג׳ לחוק → חוק התכנון והבנייה #פרק ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יא|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארובה“ – התקן המיועד להרחקת גזי פליטה של תנור מבנין, לרבות תותב מגן או שרוול מגן וברדס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים או למטרה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן הסקה בדירה“ – תנור הסקה המוסק בגפ״מ או תנור הסקה מוזן בדלק נוזלי או תנור הסקה המוסק בחומר מוצק ובלבד שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – שטח המיועד לרחוב בתכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג|פרק ג׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנור הסקה המוסק בגפ״מ“ – התקן להסקה המוזן בגז פחמימני מעובה (להלן – גפ״מ), לרבות מיתקן המחמם מים באמצעות גפ״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי“ – התקן להסקה המצויד במבער אידוי, מוזן בקירוסין, בסולר או בדלק נוזלי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנור הסקה המוסק בחומר מוצק“ – התקן להסקה עשוי מתכת, מוזן בעץ, פחם או שילוב של שניהם.

11.01התקנת מיתקן הסקה בדירהתיקונים: תשס״ג־3

(א)לא יותקן מיתקן הסקה בדירה אלא על פי היתר.
(ב)התקנת תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור הסקה, ת״י 838, חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ת״י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת.
(ג)התקנת תנור הסקה המוסק בגפ״מ בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 995: תנורי חימום דירתיים המוסקים בגז פחמימני מעובה, ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים (להלן – ת״י 158), ת״י 1296: מחממי מים לשימוש ביתי המוסקים בגז פחמימני מעובה.
(ד)התקנת תנור הסקה המוסק בחומר מוצק בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: תנור, ת״י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יותקן מיתקן הסקה בדירה אלא על פי היתר.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור הסקה, ת״י 838, חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ת״י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת תנור הסקה המוסק בגפ״מ בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 995: תנורי חימום דירתיים המוסקים בגז פחמימני מעובה, ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים (להלן – ת״י 158), ת״י 1296: מחממי מים לשימוש ביתי המוסקים בגז פחמימני מעובה.
{{ח:תת|(ד)}} התקנת תנור הסקה המוסק בחומר מוצק בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: תנור, ת״י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.

11.02איסור מיקום ארובה לצד רחובתיקונים: תשס״ג־3

לא תוצא ארובה של מיתקן הסקה בדירה דרך קיר חיצון של הדירה הפונה אל רחוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תוצא ארובה של מיתקן הסקה בדירה דרך קיר חיצון של הדירה הפונה אל רחוב.

11.03בדיקת מעבדה מאושרתתיקונים: תשס״ג־3

התקנת מיתקן הסקה בדירה תיבדק בידי מעבדה מאושרת, אשר תודיע לועדה המקומית אם מיתקן ההסקה בדירה הותקן בהתאם לתקן אם לאו ותמסור את המלצותיה בדבר הפעולות שיש לנקוט כדי להתאימה לתקן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקנת מיתקן הסקה בדירה תיבדק בידי מעבדה מאושרת, אשר תודיע לועדה המקומית אם מיתקן ההסקה בדירה הותקן בהתאם לתקן אם לאו ותמסור את המלצותיה בדבר הפעולות שיש לנקוט כדי להתאימה לתקן.
חלק י״ב: הסקה מרכזית בבנינים

12.00הגדרותתיקונים: תש״ם־3

בחלק זה –
”ארובה“ – כמשמעותה בסעיף 11.00.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארובה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11.00|בסעיף 11.00}}.

12.01גובה הארובהתיקונים: תש״ם־3

גובה הארובה במיתקן של חימום מרכזי והספקת מים חמים מרכזית בבנינים יהיה לפי האמור בסעיף קטן 7.1.1 שבתקן ישראלי ת״י 838, חלק 3.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גובה הארובה במיתקן של חימום מרכזי והספקת מים חמים מרכזית בבנינים יהיה לפי האמור בסעיף קטן 7.1.1 שבתקן ישראלי ת״י 838, חלק 3.
חלק י״ג: התקנת תיבות מכתבים

13.00הגדרותתיקונים: תש״ם־3

בחלק זה –
”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים, או למטרה אחרת, למעט מערכת חדרים המיועדים למגורים בקיבוץ;
”כניסה ראשית“ – הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת;
”מערכת תיבות מכתבים“ – תיבות מכתבים לפי תקן ישראלי ת״י 816;
”קיבוץ“ – קיבוץ או קבוצה המואגדים כאגודה שיתופית על־פי התקנות לדוגמה שאישר אותן רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יג|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים, או למטרה אחרת, למעט מערכת חדרים המיועדים למגורים בקיבוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כניסה ראשית“ – הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תיבות מכתבים“ – תיבות מכתבים לפי תקן ישראלי ת״י 816;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – קיבוץ או קבוצה המואגדים כאגודה שיתופית על־פי התקנות לדוגמה שאישר אותן רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג.

13.01התקנת תיבות מכתבים לכל דירה בבניןתיקונים: תש״ם־3

תיבת מכתבים תותקן לכל דירה בבנין שיש בו דירה, באחד מאופנים אלה:
(1)בכל כניסה ראשית;
(2)באין כניסה ראשית – סמוך לכניסות;
(3)סמוך למדרכה או לקו הרחוב, כאשר הכניסה הראשית או כניסות לבנין נמצאות במרחק העולה על 20 מטרים מהמדרכה או מקו הרחוב האמורים או כאשר ממפלס הרחוב אל מפלס הכניסה הראשית או כניסות הבנין ניתן להגיע רק באמצעות יותר מ־12 מדרגות;
(4)על אף האמור בפרטים (1), (2) ו־(3), אם נקבעה כתנאי להיתר חלוקת הדואר במרוכז, ניתן להתקין תיבת מכתבים אחת עבור כל הבנין או מקצתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תיבת מכתבים תותקן לכל דירה בבנין שיש בו דירה, באחד מאופנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל כניסה ראשית;
{{ח:תת|(2)}} באין כניסה ראשית – סמוך לכניסות;
{{ח:תת|(3)}} סמוך למדרכה או לקו הרחוב, כאשר הכניסה הראשית או כניסות לבנין נמצאות במרחק העולה על 20 מטרים מהמדרכה או מקו הרחוב האמורים או כאשר ממפלס הרחוב אל מפלס הכניסה הראשית או כניסות הבנין ניתן להגיע רק באמצעות יותר מ־12 מדרגות;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפרטים (1), (2) ו־(3), אם נקבעה כתנאי להיתר חלוקת הדואר במרוכז, ניתן להתקין תיבת מכתבים אחת עבור כל הבנין או מקצתו.

13.02תיבות מכתבים לפי תקןתיקונים: תש״ם־3

מערכת של תיבות מכתבים תהיה לפי תקן ישראלי ת״י 816.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת של תיבות מכתבים תהיה לפי תקן ישראלי ת״י 816.

13.03הגנה בפני גשםתיקונים: תש״ם־3

מערכת תיבות המכתבים תותקן במקום המוגן בפני גשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת תיבות המכתבים תותקן במקום המוגן בפני גשם.
חלק י״ד – מיון בנינים למטרות מסוימות ושימוש בחומרי בניה
סימן א׳ – מיון בנינים והשימוש בהם לפי תגובותיהם בשריפה

14.00השימוש המותר בחמרי בניה דליקיםתיקונים: תש״ם־3

(א)ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 921, הממיין ומסווג בנינים לפי דרגת סיכון האש שבהם ולפי חמרי בניה המותרים לשימוש בהתאם לתגובותיהם בשריפה.
(ב)בענינים המפורטים בסעיף קטן (א) והנוגעים לבנינים שנועדו כולם או מקצתם למלאכה, תעשיה, אחסנה ובנינים לצרכי חקלאות, ינהגו לפי האמור בתקנה 16 של תקנות אלה; סעיף קטן (א) לא יחול, אולם בבואה להשתמש בסמכותה לפי תקנה 16 כאמור, תתייעץ הוועדה המקומית עם רשות הכבאות.
(ג)לענין בדיקת דרגת דליקותם של חמרי בניה כאמור בסעיף זה, ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 755.
(ד)אין להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף זה על־ידי בעל ההיתר, אלא באמצעות תעודה של מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 921, הממיין ומסווג בנינים לפי דרגת סיכון האש שבהם ולפי חמרי בניה המותרים לשימוש בהתאם לתגובותיהם בשריפה.
{{ח:תת|(ב)}} בענינים המפורטים בסעיף קטן (א) והנוגעים לבנינים שנועדו כולם או מקצתם למלאכה, תעשיה, אחסנה ובנינים לצרכי חקלאות, ינהגו לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16 של תקנות אלה}}; סעיף קטן (א) לא יחול, אולם בבואה להשתמש בסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} כאמור, תתייעץ הוועדה המקומית עם רשות הכבאות.
{{ח:תת|(ג)}} לענין בדיקת דרגת דליקותם של חמרי בניה כאמור בסעיף זה, ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 755.
{{ח:תת|(ד)}} אין להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף זה על־ידי בעל ההיתר, אלא באמצעות תעודה של מעבדה מוכרת כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.01|בסעיף 5.01}}.
סימן ב׳ – השימוש בזכוכית

14.01תיקונים: תשנ״ו־2, תשס״א, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ג׳: אסבסט

14.02איסור בניה באסבסטתיקונים: תשס״ו

לא יינתן היתר לבניה באסבסט, למעט היתר להריסת בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט או לפינוי אסבסט מהנכס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יינתן היתר לבניה באסבסט, למעט היתר להריסת בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט או לפינוי אסבסט מהנכס.
סימן ד׳: חיפוי קירות וחזיתות בנינים

14.03התקנת חיפויתיקונים: תשס״ז־3, תשס״ט־4

(א)התקנת חיפוי על חזיתו של בנין או על קירותיו הפנימיים או החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי אם קיים לגבי סוג זה של חיפוי; לא קיים תקן כאמור, יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבנין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבנין ובטיחות השוהים בתוכו ובסביבתו.
(ב)השימוש באבן טבעית לחיפוי ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 1 – קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי; התקנת חיפוי מאבן טבעית בקיבוע רטוב, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 2 – קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב.
(ג)התקנת חיפוי מפסיפס או מאריחי קרמיקה על חזיתו של בנין או על קירותיו החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1555 חלק 1 – מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבנינים: חיפוי חוץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התקנת חיפוי על חזיתו של בנין או על קירותיו הפנימיים או החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי אם קיים לגבי סוג זה של חיפוי; לא קיים תקן כאמור, יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבנין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבנין ובטיחות השוהים בתוכו ובסביבתו.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש באבן טבעית לחיפוי ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 1 – קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי; התקנת חיפוי מאבן טבעית בקיבוע רטוב, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 2 – קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת חיפוי מפסיפס או מאריחי קרמיקה על חזיתו של בנין או על קירותיו החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1555 חלק 1 – מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבנינים: חיפוי חוץ.

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.92|סעיפים 2.92}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.70.00|ו־7.70.00}})}}'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}
חלק ט״ו: יציבות הבנין
סימן א׳: כללי

15.00חישובים סטטיים – תנאי למתן ההיתרתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב

(א)לא יינתן היתר לבניה אלא אם הוגשו לועדה המקומית החישובים הסטטיים המתייחסים לבנין נושא הבקשה להיתר.
(ב)חישובים סטטיים יכול שיוגשו לאחר הגשת הבקשה למתן היתר.
(ג)המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה להיתר מהחובה להגיש חישובים סטטיים, אם מבוקש היתר לעבודה שאינה משפיעה על יציבותו של הבנין או של כל חלק ממנו, לרבות עבודה פנימית, חפירה שאינה דורשת תמיכה, גדר נמוכה שאינה קיר תומך או התקנת אינסטלציה סניטרית, ובלבד שהשתכנע שעשיית חישוב סטטי אינה דרושה להבטחת בטיחותו של המבנה ורשם בתיק הבקשה את נימוקיו לכך.
(ד)פטור לפי סעיף קטן (ג), משחרר את מבקש ההיתר גם מהחובה למנות מתכנן שלד הבנין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר לבניה אלא אם הוגשו לועדה המקומית החישובים הסטטיים המתייחסים לבנין נושא הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} חישובים סטטיים יכול שיוגשו לאחר הגשת הבקשה למתן היתר.
{{ח:תת|(ג)}} המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה להיתר מהחובה להגיש חישובים סטטיים, אם מבוקש היתר לעבודה שאינה משפיעה על יציבותו של הבנין או של כל חלק ממנו, לרבות עבודה פנימית, חפירה שאינה דורשת תמיכה, גדר נמוכה שאינה קיר תומך או התקנת אינסטלציה סניטרית, ובלבד שהשתכנע שעשיית חישוב סטטי אינה דרושה להבטחת בטיחותו של המבנה ורשם בתיק הבקשה את נימוקיו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} פטור לפי סעיף קטן (ג), משחרר את מבקש ההיתר גם מהחובה למנות מתכנן שלד הבנין.

15.01הגשת החישובים הסטטייםתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־5, תשנ״ב

החישובים הסטטיים ייחתמו ויוגשו לועדה המקומית בידי מתכנן שלד הבנין בטופס שבנספח לסימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החישובים הסטטיים ייחתמו ויוגשו לועדה המקומית בידי מתכנן שלד הבנין בטופס שבנספח {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו סימן א|לסימן זה}}.

15.02תפקידי מתכנן שלד הבניןתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־5, תשנ״ב

מתכנן שלד הבנין חייב –
(1)לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;
(2)אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין – לוודא, על ידי בדיקת הבנין הקיים, שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה;
(3)לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;
(4)להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים;
(5)לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה;
(6)לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתכנן שלד הבנין חייב –
{{ח:תת|(1)}} לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;
{{ח:תת|(2)}} אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין – לוודא, על ידי בדיקת הבנין הקיים, שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה;
{{ח:תת|(3)}} לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;
{{ח:תת|(4)}} להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים;
{{ח:תת|(5)}} לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה;
{{ח:תת|(6)}} לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו.

15.03אחריות בנזיקיןתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב

(א)נקבע בזה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבנין לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי־קיומם.
(ב)סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי סעיף 16.05 ולא לגרוע ממנה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 63 לפקודת הנזיקין → פקודת הנזיקין #סעיף 63
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נקבע בזה לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין}}, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבנין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו|חלק זה}} הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי־קיומם.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 16.05|סעיף 16.05}} ולא לגרוע ממנה.

תיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15.01|סעיף 15.01}})}}'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}
סימן ב׳: חישובים סטטיים, צורתם ותוכנם

15.10תחולהתיקונים: תשמ״ט־5

סימן זה יחול בכפוף לאמור בסימנים א׳ ו־ב׳ שבחלק ה׳.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו סימן ב|סימן זה}} יחול בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן א|בסימנים א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן ב|ו־ב׳ שבחלק ה׳}}.

15.11נתונים כלליים של החישובים הסטטייםתיקונים: תשמ״ט־5

ואלה הם הנתונים הכלליים שיכללו בחישובים הסטטיים:
(1)שם עורך החישובים הסטטיים, מספר הזהות שלו, מספר הרשיון על פי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958;
(2)מטרת הבנין, מספר הקומות שבו ומיקומו (שם הרחוב ומספר הבנין);
(3)שם מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, ומענו;
(4)מספר תיק הבנין בוועדה המקומית;
(5)מועד עריכתם של החישובים הסטטיים;
(6)חתימתו של עורך החישובים הסטטיים, בכל עמוד של החישובים;
(7)תקנים, ישראליים ואחרים, מעודכנים, ששימשו את עורך החישובים הסטטיים;
(8)ספרות מקצועית ששימשה את עורך החישובים הסטטיים;
(9)שם ומקור של תוכנות מחשב שבהן נעזר עורך החישובים הסטטיים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958 → חוק המהנדסים והאדריכלים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה הם הנתונים הכלליים שיכללו בחישובים הסטטיים:
{{ח:תת|(1)}} שם עורך החישובים הסטטיים, מספר הזהות שלו, מספר הרשיון על פי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} מטרת הבנין, מספר הקומות שבו ומיקומו (שם הרחוב ומספר הבנין);
{{ח:תת|(3)}} שם מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, ומענו;
{{ח:תת|(4)}} מספר תיק הבנין בוועדה המקומית;
{{ח:תת|(5)}} מועד עריכתם של החישובים הסטטיים;
{{ח:תת|(6)}} חתימתו של עורך החישובים הסטטיים, בכל עמוד של החישובים;
{{ח:תת|(7)}} תקנים, ישראליים ואחרים, מעודכנים, ששימשו את עורך החישובים הסטטיים;
{{ח:תת|(8)}} ספרות מקצועית ששימשה את עורך החישובים הסטטיים;
{{ח:תת|(9)}} שם ומקור של תוכנות מחשב שבהן נעזר עורך החישובים הסטטיים.

15.12פרטים טכניים של החישובים הסטטייםתיקונים: תשמ״ט־5

ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:
(1)העומסים השימושיים האופיניים – עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה – שיש להם חשיבות לבנין הנדון;
(2)החמרים שישמשו לבניית השלד – על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: ”ב־30“ (לבטון); Φ (למוטות פלדה);
(3)נתוני הביסוס כמפורט להלן:
(א)סוג הקרקע;
(ב)מאמצים מותרים לביסוס;
(ג)נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);
(ד)מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת״י 940.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:
{{ח:תת|(1)}} העומסים השימושיים האופיניים – עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה – שיש להם חשיבות לבנין הנדון;
{{ח:תת|(2)}} החמרים שישמשו לבניית השלד – על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: ”ב־30“ (לבטון); Φ (למוטות פלדה);
{{ח:תת|(3)}} נתוני הביסוס כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} סוג הקרקע;
{{ח:תתת|(ב)}} מאמצים מותרים לביסוס;
{{ח:תתת|(ג)}} נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);
{{ח:תתת|(ד)}} מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת״י 940.

15.13דרך הפירוט של הנתונים הטכנייםתיקונים: תשמ״ט־5

אין חובה לפרט במרוכז את הנתונים הטכניים כאמור בסעיף 15.12, אלא די בכך אם תהא הפניה לאותו עמוד בחישובים הסטטיים שבו נמצא הנתון הנדון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין חובה לפרט במרוכז את הנתונים הטכניים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15.12|בסעיף 15.12}}, אלא די בכך אם תהא הפניה לאותו עמוד בחישובים הסטטיים שבו נמצא הנתון הנדון.

15.14תיאור גרפי כללי של השלדתיקונים: תשמ״ט־5

החישובים הסטטיים יכללו תיאור גרפי כללי של השלד, בקנה מידה 1:100 או 1:200, לפי הצורך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החישובים הסטטיים יכללו תיאור גרפי כללי של השלד, בקנה מידה 1:100 או 1:200, לפי הצורך.

15.15תוכן התיאור הגרפיתיקונים: תשמ״ט־5

התיאור הגרפי הכללי של השלד –
(1)יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד;
(2)יסביר בצורה ברורה את כל המערכת הסטטית של הבנין המשמשת לקבלת הכוחות האנכיים והאופקיים;
(3)יסומנו בו כל האלמנטים המרכיבים את השלד, בכינויים כגון: עמוד – ע/1; קורה – ק/1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התיאור הגרפי הכללי של השלד –
{{ח:תת|(1)}} יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד;
{{ח:תת|(2)}} יסביר בצורה ברורה את כל המערכת הסטטית של הבנין המשמשת לקבלת הכוחות האנכיים והאופקיים;
{{ח:תת|(3)}} יסומנו בו כל האלמנטים המרכיבים את השלד, בכינויים כגון: עמוד – ע/1; קורה – ק/1.

15.16עומסים שמביאים אותם בחשבוןתיקונים: תשמ״ט־5

בחישובים הסטטיים יביאו בחשבון את כל העומסים המפורטים בסעיף 5.06.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישובים הסטטיים יביאו בחשבון את כל העומסים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|בסעיף 5.06}}.

15.17חישוב הרכיביםתיקונים: תשמ״ט־5

החישוב לגבי כל חלק הבנין הנועד להעביר עומסים מסוג כלשהו לקרקע (להלן – רכיב) ייערך כך:
(1)תתואר הסכימה הסטטית, כגון: מיפתח, מיקום הסמכים וסוגיהם, הכוחות הפועלים על הרכיב;
(2)ציון הכוחות הפנימיים הנגזרים מהפעלת הכוחות האמורים: מומנטי כפיפה, כוחות ציריים, כוחות גזירה ומומנטי פיתול הפועלים בחתכים, לפיהם יבוצע תכן הרכיב;
(3)מידות חתכי הרכיב לפי סוג החומר של הרכיב, כגון: בבנין מבטון מזויין – חתך הרכיב והזיון; במבני פלדה – סוגי הפרופילים; ובכל מקרה יצויין סוג החומר של הרכיב, כגון: ב־30; פלדה Φ, פלדה 37;
(4)היו החישובים הסטטיים מבוססים על שיטה מיוחדת, יצויין מקור המידע, או החישובים הסטטיים שיובאו במלואם, יסבירו את השיטה המיוחדת האמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החישוב לגבי כל חלק הבנין הנועד להעביר עומסים מסוג כלשהו לקרקע (להלן – רכיב) ייערך כך:
{{ח:תת|(1)}} תתואר הסכימה הסטטית, כגון: מיפתח, מיקום הסמכים וסוגיהם, הכוחות הפועלים על הרכיב;
{{ח:תת|(2)}} ציון הכוחות הפנימיים הנגזרים מהפעלת הכוחות האמורים: מומנטי כפיפה, כוחות ציריים, כוחות גזירה ומומנטי פיתול הפועלים בחתכים, לפיהם יבוצע תכן הרכיב;
{{ח:תת|(3)}} מידות חתכי הרכיב לפי סוג החומר של הרכיב, כגון: בבנין מבטון מזויין – חתך הרכיב והזיון; במבני פלדה – סוגי הפרופילים; ובכל מקרה יצויין סוג החומר של הרכיב, כגון: ב־30; פלדה Φ, פלדה 37;
{{ח:תת|(4)}} היו החישובים הסטטיים מבוססים על שיטה מיוחדת, יצויין מקור המידע, או החישובים הסטטיים שיובאו במלואם, יסבירו את השיטה המיוחדת האמורה.

15.18דוגמה לחישוב סטטיתיקונים: תשמ״ט־5

בנספח שלהלן מובא אופן עריכת חישוב סטטי של שלד בנין מבטון מזויין על פי הוראות חלק זה, והוא ישמש דוגמה לאופן עריכתו של כל חישוב סטטי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנספח שלהלן מובא אופן עריכת חישוב סטטי של שלד בנין מבטון מזויין על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו|חלק זה}}, והוא ישמש דוגמה לאופן עריכתו של כל חישוב סטטי.

תיקונים: תשמ״ט־5, תש״ן

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח: תכן מבנה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15.18|תקנה 15.18}})}}'''}}

תיקונים: תש״ן

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}
חלק ט״ז – ביקורת במקום הבניה

16.00תיקונים: תשמ״ד, תשנ״ח, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.01תיקונים: תשמ״ד, תשנ״ח, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.02תיקונים: תשמ״ד, תשמ״ט־2, תשנ״ח־4, תשס״ו־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.03תיקונים: תשמ״ד, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.04תיקונים: תשמ״ד, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.05תיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.06תיקונים: תשמ״ד, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.07תיקונים: תשמ״ד, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.08תיקונים: תשמ״ד, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.08אתיקונים: תשנ״ב, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.09תיקונים: תשמ״ד, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16.10תיקונים: תשמ״ט־2, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

תיקונים: תשמ״ד, תש״ף

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח''' {{ח:הערה|(בוטל)}}}}
חלק י״ז – מקומות לאסיפות
סימן א׳ – פרשנות

17.00תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.01תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.02תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ב׳ – הוראות כלליות

17.10תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.11תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.12תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.13תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.14תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.15תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.16תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.17תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.18תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ו, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.19תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.20תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.21תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.22תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.23תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.24תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.25תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.26תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.27תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ב, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.28תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.29תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.31תיקונים: תשמ״ט־4, תשנ״ו־2, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.32תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.33תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.34תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.35תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.36תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.37תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.38תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.39תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.40תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.41תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.42תיקונים: תשמ״ט־4, תשנ״ח־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.43תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.44תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.45תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.46תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.47תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.48תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.49תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ג׳ – הוראות מיוחדות למיתקני ספורט

17.50תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.51תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.52תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.53תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.54תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.55תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.56תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.57תיקונים: תשמ״ט־4, תש״ן־2, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.58תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.59תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.60תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.61תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.62תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.63תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.64תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.65תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.66תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.67תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.68תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.69תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.70תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.71תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17.72תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
חלק י״ח – בריכות למי שתיה

18.00פרשנותתיקונים: תשמ״ט־2

(א)לענין חלק זה תהא למונחים שהוגדרו בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940, המשמעות שיש להם באותו חלק ה1, והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת.
(ב)בחלק זה, ”מיגון“ – אמצעים טכניים למניעת הרעלתם של המים שבבריכה למי שתיה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #חלק ה1
  • באותו חלק ה1 → פקודת בריאות העם #חלק ה1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|חלק זה}} תהא למונחים שהוגדרו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המשמעות שיש להם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|באותו חלק ה1}}, והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|בחלק זה}}, ”מיגון“ – אמצעים טכניים למניעת הרעלתם של המים שבבריכה למי שתיה.

18.01תחולהתיקונים: תשמ״ט־2

חלק זה חל על היתרים להקמת בריכה למי שתיה, לשינוי מבנה ולשינוי תנאי השימוש בה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|חלק זה}} חל על היתרים להקמת בריכה למי שתיה, לשינוי מבנה ולשינוי תנאי השימוש בה.

18.02תרשים סכמתי לאמצעי מיגוןתיקונים: תשמ״ט־2

האבזרים של מיגון יותקנו בבריכה למי שתיה, בהתאם לתרשים סכמתי שבשרטוט – נספח א׳ לחלק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האבזרים של מיגון יותקנו בבריכה למי שתיה, בהתאם לתרשים סכמתי שבשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח א|נספח א׳ לחלק זה}}.

18.03גדר מסביב לנכסתיקונים: תשמ״ט־2

(א)מסביב לנכס שעליו ניתן ההיתר תוקם גדר, כמפורט בשרטוט – נספח א׳.
(ב)לא אפשרו גודלו של הנכס או צורתו את הקמתה של הגדר, כמפורט בסעיף קטן (א), וקו הבנין של מבנה הבריכה, כולו או מקצתו, חופף את גבול הנכס, יותקן באותו מקום מיגון מעל הקיר של הבריכה; מיגון זה יהא זהה לחלק העליון של הגדר, כמתואר בנספח א׳, לרבות הקונצרטינה.
(ג)לא ניתן, מטעמים שבמראה החיצוני, להקים גדר, כמפורט בסעיף קטן (א), מותר להקים במקומה גדר מאבן או מבטון או מחומרים קשיחים אחרים, ואם נחה דעתה של הוועדה המקומית שגדר זה מהווה מכשול יעיל בפני חדירה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מסביב לנכס שעליו ניתן ההיתר תוקם גדר, כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח א|נספח א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא אפשרו גודלו של הנכס או צורתו את הקמתה של הגדר, כמפורט בסעיף קטן (א), וקו הבנין של מבנה הבריכה, כולו או מקצתו, חופף את גבול הנכס, יותקן באותו מקום מיגון מעל הקיר של הבריכה; מיגון זה יהא זהה לחלק העליון של הגדר, כמתואר {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח א|בנספח א׳}}, לרבות הקונצרטינה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן, מטעמים שבמראה החיצוני, להקים גדר, כמפורט בסעיף קטן (א), מותר להקים במקומה גדר מאבן או מבטון או מחומרים קשיחים אחרים, ואם נחה דעתה של הוועדה המקומית שגדר זה מהווה מכשול יעיל בפני חדירה.

18.04מחסום בפני טיפוסתיקונים: תשמ״ט־2

למניעת טיפוס על מבנה הבריכה, יותקן מחסום, כמפורט בשרטוט – נספח ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למניעת טיפוס על מבנה הבריכה, יותקן מחסום, כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח ב|נספח ב׳}}.

18.05מכסה לפתח הבריכהתיקונים: תשמ״ט־2

הפתח לכניסה למבנה הבריכה יצוייד במכסה פלדה, כמפורט בשרטוט – נספח ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפתח לכניסה למבנה הבריכה יצוייד במכסה פלדה, כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח ג|נספח ג׳}}.

18.06תקרהתיקונים: תשמ״ט־2

תקרת הבריכה תהא בנויה מבטון מזויין ”ב־30“; עוביה לא יפחת מ־5 ס״מ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקרת הבריכה תהא בנויה מבטון מזויין ”ב־30“; עוביה לא יפחת מ־5 ס״מ.

18.07מחוון או התקן דומהתיקונים: תשמ״ט־2

בבריכה יותקן מחוון גובה המים ואיטום המחוון, הכל כמפורט בשרטוט – נספח ד׳, או התקן אלקטרוני שתפקידו להראות את גובה המים בבריכה והמבטיח איטום מוחלט של המקום בו ההתקן חודר לתוך הבריכה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבריכה יותקן מחוון גובה המים ואיטום המחוון, הכל כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח ד|נספח ד׳}}, או התקן אלקטרוני שתפקידו להראות את גובה המים בבריכה והמבטיח איטום מוחלט של המקום בו ההתקן חודר לתוך הבריכה.

18.08צינורות איוורורתיקונים: תשמ״ט־2

יותקנו צינורות איוורור בבריכה, במספר ובדרך כמפורט בשרטוט – נספח ה׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יותקנו צינורות איוורור בבריכה, במספר ובדרך כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח ה|נספח ה׳}}.

תיקונים: תשמ״ט־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: בריכות למי שתיה – מיגון''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.02|סעיפים 18.02}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.03|ו־18.03}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

תיקונים: תשמ״ט־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳: מחסום למניעת טיפוס על הבריכה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.04|סעיף 18.04}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

תיקונים: תשמ״ט־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳: מכסה פלדה חד־כנפי לפתח בבריכה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.07|סעיף 18.07}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

תיקונים: תשמ״ט־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ד׳: מחוון גובה המים בבריכה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.07|סעיף 18.07}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}

תיקונים: תשמ״ט־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ה׳: צינורות איוורור''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.08|סעיף 18.08}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}
חלק י״ט: מבנים יבילים ארעיים

19.00הגדרהתיקונים: תשע״ב־2, תשפ״ד

בחלק זה –
”מבנה יביל ארעי המיועד למגורים“ – כהגדרתו בתקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה יביל ארעי המיועד למגורים“ – כהגדרתו בתקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים.

19.01תחולהתיקונים: תשע״ב־2

הוראות חלק זה יחולו על הקמתו של מבנה יביל ארעי המיועד למגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|חלק זה}} יחולו על הקמתו של מבנה יביל ארעי המיועד למגורים.

19.02תנאים לתחולת ת״י 5412תיקונים: תשע״ב־2

מבנה יביל ארעי המיועד למגורים יוקם לפי היתר, בהתאם לדרישות תקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים (להלן – ת״י 5412 חלק 1) ובהעדר הוראות בת״י 5412 חלק 1, לפי תוספת זו ובלבד שהתקיימו בו התנאים שלהלן:
(1)נקבע בהיתר הבנייה מועד לפירוק המבנה היביל הארעי המיועד למגורים או לסילוקו, שאינו עולה על עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה של המבנה;
(2)המבנה היביל הארעי המיועד למגורים נבדק בבדיקת הקמה כמפורט בפרט 19.03 (להלן – בדיקת הקמה) ונמצא תקין ועומד בדרישות ת״י 5412 חלק 1;
(3)על גבי התווית הפנימית המותקנת במבנה היביל בהתאם להוראות ת״י 5412 חלק 1, יצוינו נוסף על המפורט בת״י 5412 חלק 1, פרטים אלה:
(א)מועד הקמתו לראשונה של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים;
(ב)מועד הקמתו מחדש של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים – אם הוקם מחדש, בכל פעם שהוקם מחדש;
(ג)מועד עריכת בדיקת הקמת אחרונה ופרטי עורך הבדיקה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבנה יביל ארעי המיועד למגורים יוקם לפי היתר, בהתאם לדרישות תקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים (להלן – ת״י 5412 חלק 1) ובהעדר הוראות בת״י 5412 חלק 1, לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} ובלבד שהתקיימו בו התנאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} נקבע בהיתר הבנייה מועד לפירוק המבנה היביל הארעי המיועד למגורים או לסילוקו, שאינו עולה על עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה של המבנה;
{{ח:תת|(2)}} המבנה היביל הארעי המיועד למגורים נבדק בבדיקת הקמה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 19.03|בפרט 19.03}} (להלן – בדיקת הקמה) ונמצא תקין ועומד בדרישות ת״י 5412 חלק 1;
{{ח:תת|(3)}} על גבי התווית הפנימית המותקנת במבנה היביל בהתאם להוראות ת״י 5412 חלק 1, יצוינו נוסף על המפורט בת״י 5412 חלק 1, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מועד הקמתו לראשונה של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים;
{{ח:תתת|(ב)}} מועד הקמתו מחדש של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים – אם הוקם מחדש, בכל פעם שהוקם מחדש;
{{ח:תתת|(ג)}} מועד עריכת בדיקת הקמת אחרונה ופרטי עורך הבדיקה.

19.03בדיקת הקמהתיקונים: תשע״ב־2

(א)המבנה היביל הארעי המיועד למגורים ייבדק עם הקמתו בבדיקת הקמה, וכן בכל מועד שבו יוקם המבנה היביל הארעי המיועד למגורים מחדש, אם יוקם מחדש; הבדיקה תתבצע באמצעות מעבדה מאושרת.
(ב)בדיקת ההקמה כוללת –
(1)בדיקת התאמת המבנה להוראות ת״י 5412 חלק 1;
(2)בדיקה חזותית לווידוא שלמות כל הרכיבים והפריטים;
(3)בדיקת תפקוד המערכות;
(4)בדיקת תפקוד דלתות, חלונות, תריסים, ארונות, כלים סניטריים;
(5)בדיקת תקינות ושלמות המלאכות שבוצעו באתר, כגון סיכוך גגות.
(ג)נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המבנה היביל הארעי המיועד למגורים אינו תקין או שאינו תואם להוראות ת״י 5412 חלק 1, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית ולבעל ההיתר, בתוך שבעה ימים ממועד עריכת הבדיקה.
(ד)בעל ההיתר יתקן את הדרוש תיקון ויודיע על כך לוועדה המקומית בתוך שלושים ימים ממועד הודעת המעבדה המאושרת לוועדה המקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבנה היביל הארעי המיועד למגורים ייבדק עם הקמתו בבדיקת הקמה, וכן בכל מועד שבו יוקם המבנה היביל הארעי המיועד למגורים מחדש, אם יוקם מחדש; הבדיקה תתבצע באמצעות מעבדה מאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת ההקמה כוללת –
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת התאמת המבנה להוראות ת״י 5412 חלק 1;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקה חזותית לווידוא שלמות כל הרכיבים והפריטים;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקת תפקוד המערכות;
{{ח:תתת|(4)}} בדיקת תפקוד דלתות, חלונות, תריסים, ארונות, כלים סניטריים;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקת תקינות ושלמות המלאכות שבוצעו באתר, כגון סיכוך גגות.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המבנה היביל הארעי המיועד למגורים אינו תקין או שאינו תואם להוראות ת״י 5412 חלק 1, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית ולבעל ההיתר, בתוך שבעה ימים ממועד עריכת הבדיקה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל ההיתר יתקן את הדרוש תיקון ויודיע על כך לוועדה המקומית בתוך שלושים ימים ממועד הודעת המעבדה המאושרת לוועדה המקומית.

19.04שמירת דיניםתיקונים: תשע״ב־2, תשפ״ד

אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכויות מוסדות התכנון לפי כל דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|חלק זה}} כדי לגרוע מסמכויות מוסדות התכנון לפי כל דין.

19.05תיקונים: תשפ״ד, תשפ״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
חלק כ׳: אספקת גז בבנינים

20.00הגדרותתיקונים: תשס״ג־3, תש״ע־3, תש״ף־2

בחלק זה –
”בנין מגורים“ –
”גז“ – גז פחמימני מעובה שמיועד לבישול ולהסקה (להלן, בחלק זה – גפ״מ);
”מכל גז“ – מכל מיטלטל או מכל נייח, מכל על־קרקעי, מכל תת־קרקעי או מכל טמון, כהגדרתם בתקן ישראלי ת״י 158 חלק 1 – מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים (להלן ת״י 158 חלק 1);
”מערכת לאספקת גז“ – מערכת לאספקת גפ״מ הכוללת מכל גז וצינורות אספקה מהמכל לדירות בבנין;
”מערכת לאספקת גז מרכזית“ – מערכת לאספקת גז שמשמשת מספר יחידות דיור;
”מפקח עבודה“ –
”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה בסעיף 30 לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 30 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כ|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – גז פחמימני מעובה שמיועד לבישול ולהסקה (להלן, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כ|בחלק זה}} – גפ״מ);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכל גז“ – מכל מיטלטל או מכל נייח, מכל על־קרקעי, מכל תת־קרקעי או מכל טמון, כהגדרתם בתקן ישראלי ת״י 158 חלק 1 – מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים (להלן ת״י 158 חלק 1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לאספקת גז“ – מערכת לאספקת גפ״מ הכוללת מכל גז וצינורות אספקה מהמכל לדירות בבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לאספקת גז מרכזית“ – מערכת לאספקת גז שמשמשת מספר יחידות דיור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 30|בסעיף 30 לחוק}}.

20.01איסור התקנה ושימוש בחלל נמוךתיקונים: תשס״ג־3

התקנה ושימוש במכשירים ואבזרים לצריכת גז אסורה בחלל שמפלט רצפתו נמוך ממפלס פני הקרקע שמסביבו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקנה ושימוש במכשירים ואבזרים לצריכת גז אסורה בחלל שמפלט רצפתו נמוך ממפלס פני הקרקע שמסביבו.

20.02התקנה על פי תקניםתיקונים: תשס״ג־3

מערכת לאספקת הגז לבנין, לרבות מערכת לאספקת גז מרכזית על מכליה, מיתקניה ואבזריה, תותקן על פי התקנים הישראלים, כמפורט להלן:
(1)ת״י 158 חלק 1;
(2)ת״י 158.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת לאספקת הגז לבנין, לרבות מערכת לאספקת גז מרכזית על מכליה, מיתקניה ואבזריה, תותקן על פי התקנים הישראלים, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} ת״י 158 חלק 1;
{{ח:תת|(2)}} ת״י 158.

20.03מערכת אספקת גז בבנין מגוריםתיקונים: תשס״ג־3

(א)בבנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז.
(ב)בבנין מגורים שבו 6 יחידות דיור או יותר תותקן מערכת לאספקת גז מרכזית.
(ג)התקנת מערכת לאספקת גז או מערכת לאספקת גז מרכזית לענין פרט זה אינה מחייבת התקנת מכל מיטלטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז.
{{ח:תת|(ב)}} בבנין מגורים שבו 6 יחידות דיור או יותר תותקן מערכת לאספקת גז מרכזית.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת מערכת לאספקת גז או מערכת לאספקת גז מרכזית לענין פרט זה אינה מחייבת התקנת מכל מיטלטל.

20.04מערכת אספקת גז בבנינים אחריםתיקונים: תשס״ג־3

(א)בבנין שאינו בנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז, ובלבד שבבנין, שבו השטח הכולל המותר לבניה עולה על 1,000 מ״ר – יותקנו מכלי גז נייחים, אלא אם כן פטר המהנדס מהצורך בהתקנת המכלים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.
(ב)בבנין שאינו בנין מגורים ושבו השטח הכולל המותר לבניה קטן מ־1,000 מ״ר, רשאי המהנדס לחייב את בעל ההיתר להתקין מכלי גז נייחים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבנין שאינו בנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז, ובלבד שבבנין, שבו השטח הכולל המותר לבניה עולה על 1,000 מ״ר – יותקנו מכלי גז נייחים, אלא אם כן פטר המהנדס מהצורך בהתקנת המכלים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.
{{ח:תת|(ב)}} בבנין שאינו בנין מגורים ושבו השטח הכולל המותר לבניה קטן מ־1,000 מ״ר, רשאי המהנדס לחייב את בעל ההיתר להתקין מכלי גז נייחים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.

20.05פטור מחובת התקנת מערכת לאספקת גזתיקונים: תשס״ג־3, תש״ף־2

(א)מצא המהנדס כי התקנת מערכת לאספקת גז בבנין עלולה ליצור סיכון בטיחותי, יפטור המהנדס את מבקש ההיתר מחובת התקנת מערכת אספקת הגז.
(ב)שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בבנין לא ייעשה שימוש במערכת לאספקת גז, רשאית היא לפטור את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת לאספקת גז.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצא המהנדס כי התקנת מערכת לאספקת גז בבנין עלולה ליצור סיכון בטיחותי, יפטור המהנדס את מבקש ההיתר מחובת התקנת מערכת אספקת הגז.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בבנין לא ייעשה שימוש במערכת לאספקת גז, רשאית היא לפטור את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת לאספקת גז.

20.06התקנת צנרת גז בבניןתיקונים: תשס״ג־3

בבנין תותקן צנרת גז בהתקנה סמויה ונגישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבנין תותקן צנרת גז בהתקנה סמויה ונגישה.

20.07איסור התקנת צנרת גז בקירות מקלט או חדר מדרגות מוגןתיקונים: תשס״ג־3

לא תותקן צנרת גז בקירות מקלט או בקירות חדר מדרגות מוגן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תותקן צנרת גז בקירות מקלט או בקירות חדר מדרגות מוגן.

20.08ארון למוני גזתיקונים: תשס״ג־3

מוני גז שמותקנים בכל קומה בבנין או בכניסה אליו – יותקנו בארון תשתית ממתכת (להלן – ארון גז) המתאים לתקן הישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בנינים (להלן – ת״י 4376).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוני גז שמותקנים בכל קומה בבנין או בכניסה אליו – יותקנו בארון תשתית ממתכת (להלן – ארון גז) המתאים לתקן הישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בנינים (להלן – ת״י 4376).

20.09חובת בדיקת מערכת לאספקת גזתיקונים: תשס״ג־3

(א)מערכת לאספקת גז, לרבות התקנתה לפי פרט 20.02, תיבדק בידי מעבדה מאושרת בהתאם לת״י 158 ותקן ישראלי, ת״י 1205.7: התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכות גז.
(ב)נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המערכת לאספקת הגז, או אופן התקנתה, אינם בהתאם להוראות ת״י 158 חלק 1, ת״י 158 או ת״י 4376, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
(ג)מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לבקורת ומתכנן המערכת לאספקת הגז בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון הליקויים שנמצאו, לפי הודעת המעבדה המאושרת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מערכת לאספקת גז, לרבות התקנתה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 20.02|פרט 20.02}}, תיבדק בידי מעבדה מאושרת בהתאם לת״י 158 ותקן ישראלי, ת״י 1205.7: התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכות גז.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המערכת לאספקת הגז, או אופן התקנתה, אינם בהתאם להוראות ת״י 158 חלק 1, ת״י 158 או ת״י 4376, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לבקורת ומתכנן המערכת לאספקת הגז בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון הליקויים שנמצאו, לפי הודעת המעבדה המאושרת.

20.10תיקונים: תשס״ג־3, תש״ף־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
חלק כ״א: בריכות שחיה
סימן א׳: פרשנות

21.1.1.1הגדרותתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ח

בחלק זה –
”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)“ – בריכת שחיה מיוחדת עם זרמי אוויר או מים;
”בריכת זרמים (סחף)“ – בריכת שחיה מיוחדת, נפרדת או חלק מבריכת שחיה אחרת, שיש בה זרמי מים הסוחפים את המתרחץ;
”בריכה טיפולית“ – בריכת שחיה מיוחדת, שבה נערך טיפול במים (Hydrotherapy) באמצעות הפעלה גופנית במים לשם השגת מטרות טיפול משקמות (Rehabilitation), משמרות (Maintenanace), או מקדמות בריאות (Thrapy health promotion); בהגדרה זו,
”מטרה טיפולית משקמת“ – שיפור תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות;
”מטרה טיפולית משמרת“ – או שיפור, תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות לצמיתות;
”מטרה טיפולית מקדמת בריאות“ – שימור, שיפור וקידום פעילות, תנועתיות וכושר גופני, לאדם עם מוגבלות;
”בריכה פרטית“ – בריכת שחייה מיוחדת המיועדת לשימושם של לא יותר מארבע יחידות דיור או ארבע יחידות אירוח;
”בריכת פעוטות“ – בריכת שחיה מיוחדת שעומקה אינו עולה על 45 ס״מ;
”בריכת שחיה לספורט“ – בריכת שחיה מיוחדת המיועדת לאימוני שחיה ותחרויות ספורט;
”בריכת שחיה מיוחדת“ – בריכת שחיה המיועדת למטרה ייחודית או לציבור בעל מאפיינים או צרכים ייחודיים;
”חומר מסוכן“ ו”ממונה“ – כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”מדרך“ – אלמנט הבנוי לאורך דופן בריכת שחיה לנשיאה בטוחה של מתרחץ;
”מתחם חומרים מסוכנים“ – מתחם ייעודי לאחסון חומרים מסוכנים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 5
  • בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)“ – בריכת שחיה מיוחדת עם זרמי אוויר או מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת זרמים (סחף)“ – בריכת שחיה מיוחדת, נפרדת או חלק מבריכת שחיה אחרת, שיש בה זרמי מים הסוחפים את המתרחץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכה טיפולית“ – בריכת שחיה מיוחדת, שבה נערך טיפול במים (Hydrotherapy) באמצעות הפעלה גופנית במים לשם השגת מטרות טיפול משקמות (Rehabilitation), משמרות (Maintenanace), או מקדמות בריאות (Thrapy health promotion); בהגדרה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרה טיפולית משקמת“ – שיפור תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרה טיפולית משמרת“ – או שיפור, תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות לצמיתות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרה טיפולית מקדמת בריאות“ – שימור, שיפור וקידום פעילות, תנועתיות וכושר גופני, לאדם עם מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכה פרטית“ – בריכת שחייה מיוחדת המיועדת לשימושם של לא יותר מארבע יחידות דיור או ארבע יחידות אירוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת פעוטות“ – בריכת שחיה מיוחדת שעומקה אינו עולה על 45 ס״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת שחיה לספורט“ – בריכת שחיה מיוחדת המיועדת לאימוני שחיה ותחרויות ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת שחיה מיוחדת“ – בריכת שחיה המיועדת למטרה ייחודית או לציבור בעל מאפיינים או צרכים ייחודיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ ו”ממונה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרך“ – אלמנט הבנוי לאורך דופן בריכת שחיה לנשיאה בטוחה של מתרחץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם חומרים מסוכנים“ – מתחם ייעודי לאחסון חומרים מסוכנים.
סימן ב׳: אתר בריכת שחיה, בריכת שחיה ותשתיות נלוות

21.1.2.1מבנה וגימור כלליתיקונים: תשס״ח־3

(א)המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה יבטיחו את המטרות הציבוריות האלה:
(1)את בטיחות הציבור ושלומו, ואיכות הסביבה באתר בריכת השחיה ומחוצה לו;
(2)תנאי תברואה נאותים באתר בריכת השחיה;
(3)נגישות והתמצאות של אדם עם מוגבלות, באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.
(ב)מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת השחיה, לא יפגעו במטרות הציבוריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה יבטיחו את המטרות הציבוריות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} את בטיחות הציבור ושלומו, ואיכות הסביבה באתר בריכת השחיה ומחוצה לו;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי תברואה נאותים באתר בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(3)}} נגישות והתמצאות של אדם עם מוגבלות, באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.
{{ח:תת|(ב)}} מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת השחיה, לא יפגעו במטרות הציבוריות.

21.1.2.2הקצאת שטחי מים ועומקיםתיקונים: תשס״ח־3, תשפ״א

(א)שטח המים הכולל באתר בריכת שחיה יחושב לפי מפתח של 3 מ״ר שטח פני מים למתרחץ; לגבי תפוסת שאר חלקי אתר בריכת שחיה – יתקיימו הוראות סימן י״ב בפרק ב׳ לחלק ג׳ זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.
(ב)באתר בריכת שחייה, למעט באתר כאמור שאינו מיועד לשימוש של פעוטות, יוקצה שטח מים נפרד שישמש בריכת פעוטות ששטחו לא יפחת מ־10% מסך כל שטחי המים באתר בריכת שחיה שעומקם מעל 0.9 מטר (להלן – שטח המים המרכזי); בחישוב שטח המים המרכזי לא ייכללו שטחי מים של בריכות שחיה מיוחדות, למעט בריכת שחיה לספורט המיועדת גם לשימושים אחרים.
(ג)עומק המים לא יעלה על 1.2 מטר, בכ־40% משטח המים של בריכת שחיה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שטח המים הכולל באתר בריכת שחיה יחושב לפי מפתח של 3 מ״ר שטח פני מים למתרחץ; לגבי תפוסת שאר חלקי אתר בריכת שחיה – יתקיימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יב|סימן י״ב בפרק ב׳ לחלק ג׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|בחלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} באתר בריכת שחייה, למעט באתר כאמור שאינו מיועד לשימוש של פעוטות, יוקצה שטח מים נפרד שישמש בריכת פעוטות ששטחו לא יפחת מ־10% מסך כל שטחי המים באתר בריכת שחיה שעומקם מעל 0.9 מטר (להלן – שטח המים המרכזי); בחישוב שטח המים המרכזי לא ייכללו שטחי מים של בריכות שחיה מיוחדות, למעט בריכת שחיה לספורט המיועדת גם לשימושים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} עומק המים לא יעלה על 1.2 מטר, בכ־40% משטח המים של בריכת שחיה.

21.1.2.3מבנה בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3

(א)דופנות בריכת שחיה יהיו מאונכות לפני המים.
(ב)לא יותקנו בבריכה ובשטח המחופה שמסביבה לפי פרט 21.1.2.12 עצמים הבולטים מהשטח המחופה, מדופן הבריכה או מקרקעיתה אל תוך המים ומעל פניהם באופן העלול להפריע למי שעושה שימוש בבריכת השחיה או לסכן אותו או להפריע לבעל תפקיד האמור לצפות לפני המים בבריכה.
(ג)בריכת שחיה לא תכיל חללים תת־מימיים אשר אדם המשתמש בבריכת השחיה, ובכלל זה פעוט, עלול להיכלא בהם או שאבר מאבריו עלול להיתפס בהם.
(ד)לאורך היקף שפת בריכת השחיה, למעט בחלקים שבהם מצויים אמצעים אחרים כגון אזור מדרגות הכניסה, יותקן אמצעי לאחיזה בטוחה ונוחה בידי אדם המצוי במים; אמצעי כאמור למעט בבריכה טיפולית, לא יבלוט מדופן הבריכה לתוך תחום המים העיקרי ויכול שיהיה חלק מתעלת הגלישה האמורה בפרט 21.1.2.7.
(ה)בריכת שחיה לא תכלול חללים או שטחים נסתרים אשר מגבילים את יכולת הצפייה והפיקוח על המשתמשים בבריכת השחיה.
(ו)בריכת שחיה תהיה אטומה לחלחול מים דרך דפנותיה וקרקעיתה.
(ז)צינורות חלוקה ואיסוף המים בבריכת שחיה יועברו ככל הניתן בתוך קירות בריכת השחיה, או קרקעיתה למעט בבריכת שחיה שאל קירותיה החיצוניים יש גישה מחלל תחזוקה, או צינורות המובילים מים אל הבריכה וממנה אל עבר חדר המכונות, שיבודדו תרמית מהסביבה.
(ח)חיפוי של בריכת שחיה יעמוד בתנאים אלה:
(1)צבעו יהיה בהיר (Light) והוא יהיה עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה של בריכת השחיה;
(2)שטח פניו יהיה בלא שוליים חדים, ולמעט קרקעית בריכת שחיה שיתקיימו בה הוראות פרט 21.1.2.13, גם יהיה חלק;
(3)הוא יהיה בלתי רעיל לאדם המשתמש בבריכה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דופנות בריכת שחיה יהיו מאונכות לפני המים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יותקנו בבריכה ובשטח המחופה שמסביבה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|פרט 21.1.2.12}} עצמים הבולטים מהשטח המחופה, מדופן הבריכה או מקרקעיתה אל תוך המים ומעל פניהם באופן העלול להפריע למי שעושה שימוש בבריכת השחיה או לסכן אותו או להפריע לבעל תפקיד האמור לצפות לפני המים בבריכה.
{{ח:תת|(ג)}} בריכת שחיה לא תכיל חללים תת־מימיים אשר אדם המשתמש בבריכת השחיה, ובכלל זה פעוט, עלול להיכלא בהם או שאבר מאבריו עלול להיתפס בהם.
{{ח:תת|(ד)}} לאורך היקף שפת בריכת השחיה, למעט בחלקים שבהם מצויים אמצעים אחרים כגון אזור מדרגות הכניסה, יותקן אמצעי לאחיזה בטוחה ונוחה בידי אדם המצוי במים; אמצעי כאמור למעט בבריכה טיפולית, לא יבלוט מדופן הבריכה לתוך תחום המים העיקרי ויכול שיהיה חלק מתעלת הגלישה האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.7|בפרט 21.1.2.7}}.
{{ח:תת|(ה)}} בריכת שחיה לא תכלול חללים או שטחים נסתרים אשר מגבילים את יכולת הצפייה והפיקוח על המשתמשים בבריכת השחיה.
{{ח:תת|(ו)}} בריכת שחיה תהיה אטומה לחלחול מים דרך דפנותיה וקרקעיתה.
{{ח:תת|(ז)}} צינורות חלוקה ואיסוף המים בבריכת שחיה יועברו ככל הניתן בתוך קירות בריכת השחיה, או קרקעיתה למעט בבריכת שחיה שאל קירותיה החיצוניים יש גישה מחלל תחזוקה, או צינורות המובילים מים אל הבריכה וממנה אל עבר חדר המכונות, שיבודדו תרמית מהסביבה.
{{ח:תת|(ח)}} חיפוי של בריכת שחיה יעמוד בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צבעו יהיה בהיר (Light) והוא יהיה עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה של בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} שטח פניו יהיה בלא שוליים חדים, ולמעט קרקעית בריכת שחיה שיתקיימו בה הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|פרט 21.1.2.13}}, גם יהיה חלק;
{{ח:תתת|(3)}} הוא יהיה בלתי רעיל לאדם המשתמש בבריכה.

21.1.2.4שיפוע הקרקעיתתיקונים: תשס״ח־3

שיפוע קרקעית בריכת שחיה יהיה אחיד לכיוון פתחי ההרקה שבקרקעית והוא לא יעלה על 5%; ואולם אפשר שיהיה שיפוע אחיד בקרקעית בריכת השחיה עד לעומק 1.2 מטר אשר יהיה שונה מהשיפוע האחיד מעומק 1.2 מטר ואילך ובלבד שכל אחד משיפועים אלה לא יעלה על 5%; קרקעית בריכת שחיה הנמצאת בעומק העולה על 1.6 מטר, יכול ששיפועה יהיה עד 7%; אופן שינוי שיפוע הקרקעית לא יפגע במטרות הציבוריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שיפוע קרקעית בריכת שחיה יהיה אחיד לכיוון פתחי ההרקה שבקרקעית והוא לא יעלה על 5%; ואולם אפשר שיהיה שיפוע אחיד בקרקעית בריכת השחיה עד לעומק 1.2 מטר אשר יהיה שונה מהשיפוע האחיד מעומק 1.2 מטר ואילך ובלבד שכל אחד משיפועים אלה לא יעלה על 5%; קרקעית בריכת שחיה הנמצאת בעומק העולה על 1.6 מטר, יכול ששיפועה יהיה עד 7%; אופן שינוי שיפוע הקרקעית לא יפגע במטרות הציבוריות.

21.1.2.5מדרגות המובילות לתוך בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3

בצדה הרדוד של בריכת שחיה יותקנו מדרגות המובילות לתוך המים, בהתאם להוראות אלה:
(1)המדרגות ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בבריכת השחיה, ויכול שייבנו כתוספת החורגת משטח המים העיקרי;
(2)החלל מתחת למדרגות יהיה אטום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל כאמור;
(3)שטח המדרגות המרבי לא יעלה על 6 מ״ר ל־300 מ״ר שטח פני מים בתוספת של עד 6 מ״ר נוספים של שטח מדרגות על כל 200 מ״ר נוספים של שטח פני מים, מעבר ל־300 המ״ר האמורים;
(4)יתמלאו לגבי המדרגות התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2, הדנים במדרגות, ובנוגע לבתי אחיזה לידיים יחול גם הוראות ת״י 1142;
(5)מערכת פיזור ופינוי המים בבריכת שחיה תותקן כך שתפעל גם באזור המדרגות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצדה הרדוד של בריכת שחיה יותקנו מדרגות המובילות לתוך המים, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המדרגות ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בבריכת השחיה, ויכול שייבנו כתוספת החורגת משטח המים העיקרי;
{{ח:תת|(2)}} החלל מתחת למדרגות יהיה אטום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל כאמור;
{{ח:תת|(3)}} שטח המדרגות המרבי לא יעלה על 6 מ״ר ל־300 מ״ר שטח פני מים בתוספת של עד 6 מ״ר נוספים של שטח מדרגות על כל 200 מ״ר נוספים של שטח פני מים, מעבר ל־300 המ״ר האמורים;
{{ח:תת|(4)}} יתמלאו לגבי המדרגות התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2, הדנים במדרגות, ובנוגע לבתי אחיזה לידיים יחול גם הוראות ת״י 1142;
{{ח:תת|(5)}} מערכת פיזור ופינוי המים בבריכת שחיה תותקן כך שתפעל גם באזור המדרגות.

21.1.2.6מדרךתיקונים: תשס״ח־3

(א)לאורך דופנות בריכת שחיה, בעומק של 1.20 מטר, ייבנה מדרך שרוחבו 12 עד 15 ס״מ באופן שיאפשר לאדם המשתמש בבריכת השחיה עמידה בטוחה עליו.
(ב)צבע המדרך יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) לצבע דופן בריכת השחיה, וקצהו יהיה מעוגל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לאורך דופנות בריכת שחיה, בעומק של 1.20 מטר, ייבנה מדרך שרוחבו 12 עד 15 ס״מ באופן שיאפשר לאדם המשתמש בבריכת השחיה עמידה בטוחה עליו.
{{ח:תת|(ב)}} צבע המדרך יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) לצבע דופן בריכת השחיה, וקצהו יהיה מעוגל.

21.1.2.7תעלת גלישהתיקונים: תשס״ח־3

בריכת שחיה תכלול תעלת גלישה שתעמוד בתנאים אלה:
(1)ממדיה יאפשרו הובלה ופינוי של כל המים המגיעים אליה בלא גרימת הצפה, והיא תפנה את המים המגיעים אליה לתא איזון;
(2)היא תקיף את כל בריכת השחיה ברציפות, למעט אם הותר אחרת על ידי רשות הבריאות;
(3)היא תותקן ככל הניתן בקצה העליון של דופן בריכת השחיה;
(4)שפתה הפונה אל המים תיבנה כך שיתאפשר ויסות מפלס המים בבריכת השחיה, והיא תפולס לכל היקפה, באופן שהפרש הגובה בין כל שתי נקודות על שפתה לא יעלה על 3 מ״מ;
(5)בתעלת הגלישה יהיה אמצעי לניקוזה למערכת הביוב לצורך ניקוי;
(6)אם תעלת הגלישה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, על החיפוי הפנימי של התעלה לעמוד בדרישות פרט 21.1.2.3(ח), ועל השבכה –
(א)לאפשר קליטתם של עודפי המים, כך שיימנע פיזור מים לשטחים שמעבר לתעלה;
(ב)להיות עשויה מחומרים העמידים בפני קרינת שמש וחומרי חיטוי;
(ג)להיות נוחה לתפעול ותחזוקה, ובכלל זה ניקוי וחיטוי;
(ד)להיות מורכבת מחלקים המחוברים במישור אחיד, שאינם מתפרקים מאליהם:
(ה)לא לבלוט מעל מפלס קצה השטח המחופה שמסביב לבריכת השחיה;
(ו)לכלול פתחי מעבר מים בגודל שימנע הילכדות אברי אדם;
(ז)לא להכיל פינות וקצוות חדים העלולים לגרום לפציעה;
(7)אם התעלה אינה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, במשטח הדריכה שבתעלה יתקיימו הוראות פרט 21.1.2.13.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בריכת שחיה תכלול תעלת גלישה שתעמוד בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ממדיה יאפשרו הובלה ופינוי של כל המים המגיעים אליה בלא גרימת הצפה, והיא תפנה את המים המגיעים אליה לתא איזון;
{{ח:תת|(2)}} היא תקיף את כל בריכת השחיה ברציפות, למעט אם הותר אחרת על ידי רשות הבריאות;
{{ח:תת|(3)}} היא תותקן ככל הניתן בקצה העליון של דופן בריכת השחיה;
{{ח:תת|(4)}} שפתה הפונה אל המים תיבנה כך שיתאפשר ויסות מפלס המים בבריכת השחיה, והיא תפולס לכל היקפה, באופן שהפרש הגובה בין כל שתי נקודות על שפתה לא יעלה על 3 מ״מ;
{{ח:תת|(5)}} בתעלת הגלישה יהיה אמצעי לניקוזה למערכת הביוב לצורך ניקוי;
{{ח:תת|(6)}} אם תעלת הגלישה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, על החיפוי הפנימי של התעלה לעמוד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|פרט 21.1.2.3(ח)}}, ועל השבכה –
{{ח:תתת|(א)}} לאפשר קליטתם של עודפי המים, כך שיימנע פיזור מים לשטחים שמעבר לתעלה;
{{ח:תתת|(ב)}} להיות עשויה מחומרים העמידים בפני קרינת שמש וחומרי חיטוי;
{{ח:תתת|(ג)}} להיות נוחה לתפעול ותחזוקה, ובכלל זה ניקוי וחיטוי;
{{ח:תתת|(ד)}} להיות מורכבת מחלקים המחוברים במישור אחיד, שאינם מתפרקים מאליהם:
{{ח:תתת|(ה)}} לא לבלוט מעל מפלס קצה השטח המחופה שמסביב לבריכת השחיה;
{{ח:תתת|(ו)}} לכלול פתחי מעבר מים בגודל שימנע הילכדות אברי אדם;
{{ח:תתת|(ז)}} לא להכיל פינות וקצוות חדים העלולים לגרום לפציעה;
{{ח:תת|(7)}} אם התעלה אינה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, במשטח הדריכה שבתעלה יתקיימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|פרט 21.1.2.13}}.

21.1.2.8משטחים בתוך המיםתיקונים: תשס״ח־3

(א)משטחי שכיבה וישיבה בתוך המים בבריכת שחיה, ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בה ויכול שייבנו כתוספת החורגת מתחום המים העיקרי של בריכת השחיה.
(ב)צבעו של קצה משטח כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בניגוד חוותי (Visual contrast) לצבע המקום שבו הוא מצוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משטחי שכיבה וישיבה בתוך המים בבריכת שחיה, ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בה ויכול שייבנו כתוספת החורגת מתחום המים העיקרי של בריכת השחיה.
{{ח:תת|(ב)}} צבעו של קצה משטח כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בניגוד חוותי (Visual contrast) לצבע המקום שבו הוא מצוי.

21.1.2.9פתחי יניקת מיםתיקונים: תשס״ח־3

(א)בבריכת שחיה יותקנו לפחות שני פתחי יניקת מים נפרדים זה מזה, לצורך סחרור המים.
(ב)פתחים כאמור בפרט משנה (א) יותקנו במקום הנמוך ביותר בקרקעית בריכת השחיה ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות.
(ג)כל פתח יניקת מים בבריכת שחיה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה:
(1)הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשניה;
(2)הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתחית המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה;
(3)הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ״מ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבריכת שחיה יותקנו לפחות שני פתחי יניקת מים נפרדים זה מזה, לצורך סחרור המים.
{{ח:תת|(ב)}} פתחים כאמור בפרט משנה (א) יותקנו במקום הנמוך ביותר בקרקעית בריכת השחיה ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות.
{{ח:תת|(ג)}} כל פתח יניקת מים בבריכת שחיה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשניה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתחית המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה;
{{ח:תתת|(3)}} הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ״מ.

21.1.2.10פתחי כניסה של צינורות המיםתיקונים: תשס״ח־3

(א)פתחי הכניסה של צינורות המים המסוננים יותקנו –
(1)כך שיהיו מסוגלים להעביר את נפח כל המים המסוחררים בבריכת השחיה בפרק זמן המתאים;
(2)בקרקעית בריכת השחיה בצפיפות כמפורט להלן, באופן שהמים הנכנסים יפוזרו באופן אחיד בבריכת השחיה:
(א)עד לעומק של 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 6 מ״ר של שטח קרקעית בריכת שחיה;
(ב)מעל עומק 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 8 מ״ר של שטח קרקעית כאמור;
(3)במרחק של כ־1.5 מטר לפחות מפתחי יניקת המים בקרקעית בריכת השחיה.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א)(2), ניתן להתקין פתחי כניסה כאמור בדופן בריכת שחיה, ובלבד שהמרחק בין דופן לדופן נגדית בבריכת השחיה לא עולה על 12.5 מטרים והפתחים יותקנו נמוך ככל האפשר מתחת למפלס המים לאורך דופנות בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פתחי הכניסה של צינורות המים המסוננים יותקנו –
{{ח:תתת|(1)}} כך שיהיו מסוגלים להעביר את נפח כל המים המסוחררים בבריכת השחיה בפרק זמן המתאים;
{{ח:תתת|(2)}} בקרקעית בריכת השחיה בצפיפות כמפורט להלן, באופן שהמים הנכנסים יפוזרו באופן אחיד בבריכת השחיה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד לעומק של 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 6 מ״ר של שטח קרקעית בריכת שחיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מעל עומק 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 8 מ״ר של שטח קרקעית כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} במרחק של כ־1.5 מטר לפחות מפתחי יניקת המים בקרקעית בריכת השחיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א)(2), ניתן להתקין פתחי כניסה כאמור בדופן בריכת שחיה, ובלבד שהמרחק בין דופן לדופן נגדית בבריכת השחיה לא עולה על 12.5 מטרים והפתחים יותקנו נמוך ככל האפשר מתחת למפלס המים לאורך דופנות בריכת השחיה.

21.1.2.11סולמותתיקונים: תשס״ח־3

לאורך היקף שפת בריכת שחיה יותקנו סולמות ירידה ועליה בהתאם להוראות אלה:
(1)הסולמות יותקנו בדפנות בריכת השחיה באופן שלא יבלטו לתוך בריכת השחיה, ובאופן שאברי אדם המשתמש בבריכת שחיה לא ייתפסו בסולם או במרווחים שבינו לבין דופנות בריכת השחיה;
(2)המרחק בין כל שני סולמות סמוכים לאורך שפת בריכת השחיה לא יעלה על 24 מטרים ובלבד שבחלק של בריכת השחיה שעומקו עד 1.2 מטר יותקן סולם אחד לפחות;
(3)מסעדי הסולמות ימוקמו מעל לפני המים ולא יבלטו מעבר לדופן בריכת השחיה לכיוון המים; גובהם וצורתם באותו סולם יהיו שונים זה מזה במסעד, למעט לגבי הפרשי הגובה ושוני הצורה האמורים, יתקיימו הוראות ת״י 1142.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאורך היקף שפת בריכת שחיה יותקנו סולמות ירידה ועליה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסולמות יותקנו בדפנות בריכת השחיה באופן שלא יבלטו לתוך בריכת השחיה, ובאופן שאברי אדם המשתמש בבריכת שחיה לא ייתפסו בסולם או במרווחים שבינו לבין דופנות בריכת השחיה;
{{ח:תת|(2)}} המרחק בין כל שני סולמות סמוכים לאורך שפת בריכת השחיה לא יעלה על 24 מטרים ובלבד שבחלק של בריכת השחיה שעומקו עד 1.2 מטר יותקן סולם אחד לפחות;
{{ח:תת|(3)}} מסעדי הסולמות ימוקמו מעל לפני המים ולא יבלטו מעבר לדופן בריכת השחיה לכיוון המים; גובהם וצורתם באותו סולם יהיו שונים זה מזה במסעד, למעט לגבי הפרשי הגובה ושוני הצורה האמורים, יתקיימו הוראות ת״י 1142.

21.1.2.12ניקוי וחיפוי סביב בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3

(א)בריכת שחיה תוקף מכל עבריה בשטח מחופה המיועד למעבר ושהייה של בני אדם, שרוחבו לא יפחת מ־2.5 מטרים והחלל שמעליו עד לגובה של 2.2 מטרים לפחות, יהיה פנוי מכל מכשול.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחיה המתוכננת בבניין קיים, יחולו כללים אלה:
(1)רוחב שניים מצדי בריכת השחיה (להלן – שני הצדדים), יכול שיפחת מ־2.5 מטרים אך לא יפחת מ־1.8 מטר – ובלבד שצד אחד לפחות משני הצדדים האמורים, לא יהיה צד הכניסה לבריכת השחיה ולא אחד מן הצדדים הצמודים לצד הכניסה לבריכת השחיה;
(2)הוועדה המקומית רשאית להתיר שרוחב צד אחד מן הצדדים האמורים בפסקה (1) יהיה קטן מ־1.8 מטר ובלבד ש –
(א)ישמש לתחזוקה וייחסם למעבר הציבור;
(ב)ייווסף לצדדים האחרים שטח שסכומו הוא מכפלת אורכו של הצד שהותר צמצומו, בהפרש שבין 2.5 מטרים לרוחב אותו צד שהותר צמצומו כאמור, אלא אם כן אישרה הוועדה המקומית אחרת.
(ג)בבואה להפעיל את שיקול דעתה לפי פרט משנה (ב)(2) תשקול הוועדה המקומית, בין השאר, את יכולת תפקודם של בעלי התפקידים בבריכת השחיה בשטח המחופה.
(ד)שיפוע השטח המחופה האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), יהיה כדלקמן:
(1)ברצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ולא יפחת מ־48 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, שיפוע של 3% עד 5% לכיוון בריכת השחיה;
(2)יתרת השטח תהיה בשיפוע של 1.5% עד 3% מכיוון בריכת השחיה לעבר אמצעי הניקוז; למען הסר ספק, אם מתוכנן סיפון (Deck) בשטח האמור בפרט משנה (א) יתקיימו דרישות פרט משנה זה בשטח שמתחת לסיפון האמור, ונוסף על כך יהיה ניתן לנקות ולנקז מים מהסיפון ומהשטח שמתחתיו.
(ה)קצה המשטח המחופה המרוחק מבריכת השחיה יוגן מפני חדירת לכלוך מן החצרים לכיוון בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בריכת שחיה תוקף מכל עבריה בשטח מחופה המיועד למעבר ושהייה של בני אדם, שרוחבו לא יפחת מ־2.5 מטרים והחלל שמעליו עד לגובה של 2.2 מטרים לפחות, יהיה פנוי מכל מכשול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחיה המתוכננת בבניין קיים, יחולו כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחב שניים מצדי בריכת השחיה (להלן – שני הצדדים), יכול שיפחת מ־2.5 מטרים אך לא יפחת מ־1.8 מטר – ובלבד שצד אחד לפחות משני הצדדים האמורים, לא יהיה צד הכניסה לבריכת השחיה ולא אחד מן הצדדים הצמודים לצד הכניסה לבריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית רשאית להתיר שרוחב צד אחד מן הצדדים האמורים בפסקה (1) יהיה קטן מ־1.8 מטר ובלבד ש –
{{ח:תתתת|(א)}} ישמש לתחזוקה וייחסם למעבר הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייווסף לצדדים האחרים שטח שסכומו הוא מכפלת אורכו של הצד שהותר צמצומו, בהפרש שבין 2.5 מטרים לרוחב אותו צד שהותר צמצומו כאמור, אלא אם כן אישרה הוועדה המקומית אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בבואה להפעיל את שיקול דעתה לפי פרט משנה (ב)(2) תשקול הוועדה המקומית, בין השאר, את יכולת תפקודם של בעלי התפקידים בבריכת השחיה בשטח המחופה.
{{ח:תת|(ד)}} שיפוע השטח המחופה האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} ברצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ולא יפחת מ־48 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, שיפוע של 3% עד 5% לכיוון בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת השטח תהיה בשיפוע של 1.5% עד 3% מכיוון בריכת השחיה לעבר אמצעי הניקוז; למען הסר ספק, אם מתוכנן סיפון (Deck) בשטח האמור בפרט משנה (א) יתקיימו דרישות פרט משנה זה בשטח שמתחת לסיפון האמור, ונוסף על כך יהיה ניתן לנקות ולנקז מים מהסיפון ומהשטח שמתחתיו.
{{ח:תת|(ה)}} קצה המשטח המחופה המרוחק מבריכת השחיה יוגן מפני חדירת לכלוך מן החצרים לכיוון בריכת השחיה.

21.1.2.13מניעת החלקהתיקונים: תשס״ח־3

(א)החלקים באתר בריכת שחיה המפורטים להלן בטור א׳, יחופו בחיפוי עמיד לשחיקה, מונע החלקה, עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה, שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות, ודרגת ההתנגדות להחלקה של כל חלק המפורט להלן בטור א׳ תהיה כמצוין בטור ב׳ לצדו:
>
(ב)דרגת ההתנגדות להחלקה של דגימת חיפוי במרקם מונע החלקה, תיקבע לפי הוראות התקנים הנזכרים בפרט משנה (א), על ידי מעבדה מאושרת טרם התקנתו באתר בריכת שחיה.
(ג)בפרט זה, ”C“ ו־”B“ – דרגות התנגדות (Quality group) לפי תקן גרמני IN51097 או לפי תקן אוסטרלי/ניו זילנדי AS/NZS 4586.
טור א׳ מספר כללי של מקומות חניהטור ב׳ מספר מזערי של מקומות חניה נגישים
מספר כולללרכב רגיללרכב גבוה
6–3011–
31–75211
76–100321
101–150321
151–200422
201–300532
301633
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החלקים באתר בריכת שחיה המפורטים להלן בטור א׳, יחופו בחיפוי עמיד לשחיקה, מונע החלקה, עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה, שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות, ודרגת ההתנגדות להחלקה של כל חלק המפורט להלן בטור א׳ תהיה כמצוין בטור ב׳ לצדו:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} החלק באתר בריכת שחיה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} דרגת ההתנגדות</th></tr>
<tr><td>הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו עד 45 ס״מ, קרקעית בריכת פעוטות, חלקה הפנימי של תעלת גלישה שאינה מכוסה בשבכה, מדרגות, כבשי כניסה לבריכת שחיה</td><td>C</td></tr>
<tr><td>הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו מ־45 ס״מ עד 80 ס״מ</td><td>B לפחות</td></tr>
<tr><td>השטח המחופה סביב בריכת שחיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.12|פרט 21.12}}, רצפת מקלחות ומלתחות, סולם ירידה למים, קרש קפיצה</td><td>C או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279 (להלן – ת״י 2279), יתקיימו במרקם החיפוי כאמור הוראות סעיף 5 לתקן האמור</td></tr>
<tr><td>מעברים ומקומות אחרים בסביבת בריכת שחיה ובסביבת מקלחות ומלתחות שעלולים להירטב</td><td>B או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279, יתקיימו במרקם החיפוי כאמור בהוראות סעיף 5 לתקן האמור</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} דרגת ההתנגדות להחלקה של דגימת חיפוי במרקם מונע החלקה, תיקבע לפי הוראות התקנים הנזכרים בפרט משנה (א), על ידי מעבדה מאושרת טרם התקנתו באתר בריכת שחיה.
{{ח:תת|(ג)}} בפרט זה, ”C“ ו־”B“ – דרגות התנגדות (Quality group) לפי תקן גרמני IN51097 או לפי תקן אוסטרלי/ניו זילנדי AS/NZS 4586.

21.1.2.14מכל איזוןתיקונים: תשס״ח־3

באתר בריכת שחיה יוקם מכל איזון בהתאם להוראות אלה:
(1)נפח מכל האיזון יתאים לקליטת כל המים המפונים על ידי מתרחצים ולשינויים אחרים במפלס בריכת שחיה, ובמידת הצורך, לשטיפת מערכת הסינון של בריכת השחיה;
(2)פני השטח הפנימיים של המכל יעמדו בתנאים שנקבעו בפרט 21.1.2.3(ח); לגבי חיפוי דופן בריכת שחיה;
(3)ממדי פתח המכל יאפשרו בקרה על הנעשה במכל, ניקויו וחיטויו בנקל;
(4)המכל ייבנה באופן שיאפשר את ריקונו המוחלט מנוזלים, וכן יכלול מנגנון לתוספת מים אוטומטית;
(5)במכל יותקן אמצעי ניקוז למניעת הצפה;
(6)יותקן מנגנון לשליטה ופיקוד על המפלסים במכל;
(7)תותקן תאורה שתאפשר בקרה חזותית על כל חלקיו הפנימיים של המכל בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
(8)יותקן במכל אמצעי אוורור;
(9)תימנע תנועת כלי רכב ובני אדם מעל המכל, אלא אם כן ננקטו סידורים מתאימים המאפשרים תנועה כאמור, לרבות יכולות מעמס מתאימות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יוקם מכל איזון בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} נפח מכל האיזון יתאים לקליטת כל המים המפונים על ידי מתרחצים ולשינויים אחרים במפלס בריכת שחיה, ובמידת הצורך, לשטיפת מערכת הסינון של בריכת השחיה;
{{ח:תת|(2)}} פני השטח הפנימיים של המכל יעמדו בתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|בפרט 21.1.2.3(ח)}}; לגבי חיפוי דופן בריכת שחיה;
{{ח:תת|(3)}} ממדי פתח המכל יאפשרו בקרה על הנעשה במכל, ניקויו וחיטויו בנקל;
{{ח:תת|(4)}} המכל ייבנה באופן שיאפשר את ריקונו המוחלט מנוזלים, וכן יכלול מנגנון לתוספת מים אוטומטית;
{{ח:תת|(5)}} במכל יותקן אמצעי ניקוז למניעת הצפה;
{{ח:תת|(6)}} יותקן מנגנון לשליטה ופיקוד על המפלסים במכל;
{{ח:תת|(7)}} תותקן תאורה שתאפשר בקרה חזותית על כל חלקיו הפנימיים של המכל בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
{{ח:תת|(8)}} יותקן במכל אמצעי אוורור;
{{ח:תת|(9)}} תימנע תנועת כלי רכב ובני אדם מעל המכל, אלא אם כן ננקטו סידורים מתאימים המאפשרים תנועה כאמור, לרבות יכולות מעמס מתאימות.

21.1.2.15אוורור כלליתיקונים: תשס״ח־3

בבניין באתר בריכת שחיה המיועד להכיל אנשים, וכן בחדר מכונות ובמתחם חומרים מסוכנים, יתקיימו הוראות אלה:
(1)תתאפשר כניסת אוויר צח, בין באופן טבעי ובין באופן מאולץ, ובלבד שמקורו של אוויר צח כאמור ממקום הנקי מחומרים מסוכנים או מזהם אוויר אחר;
(2)האוויר הנפלט אל מחוץ לבניין, לחדר מכונות או מתחם חומרים מסוכנים כאמור, לא יופנה למקום שממנו שואבים אוויר צח ולמקום ריכוז של בני אדם;
(3)כל אחד מבין אמצעי שאיבת האוויר מחדר המכונות וממתחם חומרים מסוכנים יהיה עצמאי ונפרד מכל שאר אמצעי השאיבה והפליטה באתר בריכת שחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין באתר בריכת שחיה המיועד להכיל אנשים, וכן בחדר מכונות ובמתחם חומרים מסוכנים, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תתאפשר כניסת אוויר צח, בין באופן טבעי ובין באופן מאולץ, ובלבד שמקורו של אוויר צח כאמור ממקום הנקי מחומרים מסוכנים או מזהם אוויר אחר;
{{ח:תת|(2)}} האוויר הנפלט אל מחוץ לבניין, לחדר מכונות או מתחם חומרים מסוכנים כאמור, לא יופנה למקום שממנו שואבים אוויר צח ולמקום ריכוז של בני אדם;
{{ח:תת|(3)}} כל אחד מבין אמצעי שאיבת האוויר מחדר המכונות וממתחם חומרים מסוכנים יהיה עצמאי ונפרד מכל שאר אמצעי השאיבה והפליטה באתר בריכת שחיה.

21.1.2.16אוורור וחימום מים בבנייןתיקונים: תשס״ח־3

(א)לגבי בריכת שחיה המצויה בחלל סגור (להלן – חלל סגור) יחולו הוראות אלה:
(1)יותקנו אמצעים לאוורור נאות של החלל הסגור למניעת ריכוז חומרים מסוכנים באוויר, וכן יותקנו אמצעי בקרה אקלימית, כדי שתתאפשר יצירת נוחות אקלימית מבחינה של טמפרטורה, לחות יחסית, ותנועת אוויר בחלל הסגור;
(2)מיתקנים שבהם מתרחשת בעירה, כגון מערכת חימום, יותקנו מחוץ לחלל הסגור, באופן שתהליך הבעירה יתרחש מחוץ לחלל הסגור, ותימנע כניסת גזי פליטה לתוכו.
(ב)בבריכת שחיה שמימיה מיועדים לחימום, יותקנו אמצעים שיאפשרו בקרה ושליטה על טמפרטורת המים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לגבי בריכת שחיה המצויה בחלל סגור (להלן – חלל סגור) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יותקנו אמצעים לאוורור נאות של החלל הסגור למניעת ריכוז חומרים מסוכנים באוויר, וכן יותקנו אמצעי בקרה אקלימית, כדי שתתאפשר יצירת נוחות אקלימית מבחינה של טמפרטורה, לחות יחסית, ותנועת אוויר בחלל הסגור;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקנים שבהם מתרחשת בעירה, כגון מערכת חימום, יותקנו מחוץ לחלל הסגור, באופן שתהליך הבעירה יתרחש מחוץ לחלל הסגור, ותימנע כניסת גזי פליטה לתוכו.
{{ח:תת|(ב)}} בבריכת שחיה שמימיה מיועדים לחימום, יותקנו אמצעים שיאפשרו בקרה ושליטה על טמפרטורת המים.

21.1.2.17חדר מכונותתיקונים: תשס״ח־3

באתר בריכת שחיה יוקם חדר מכונות בהתאם להוראות אלה:
(1)חדר המכונות ימוקם במפלס נמוך מפני המים בבריכת השחיה, כך שצנרת אספקת המים והמסננים יימצאו מתחת לפני המים המתוכננים בבריכה;
(2)ממדי חדר המכונות, ובכלל זה פתחיו וסביבתם, יתאימו לסוג המערכות שיותקנו בו, לרבות להכנסתן ולהוצאתן, ושטחו יחולק לאזורים ייעודיים לפי מערכות כאמור, באופן שיישמרו שטחי תפעול הכוללים גישה נוחה לכל אחת מהמערכות;
(3)למיתקני חימום מים, ציוד חשמל, וציוד בקרה ייוחדו חללים נפרדים;
(4)בחדר המכונות תותקן תאורה בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
(5)חדר מכונות יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 8 החלפות לפחות בשעה, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
(6)יותקנו בחדר המכונות אמצעים להבטחת נוחות אלימית באזורי העבודה שבו מבחינה של טמפרטורה, ולחות יחסית;
(7)החומרים שמהם עשוי חדר המכונות יהיו עמידים בפני שיתוך;
(8)תימנע גישה חופשית של הציבור לחדר המכונות, ודלתות הכניסה אליו ייפתחו כלפי חוץ;
(9)קרקעית חדר המכונות תעמוד בכל אלה:
(א)הקרקעית תיבנה מחומר עמיד בפני רטיבות וכימיקלים;
(ב)שיפוע הקרקעית ינוע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים לעבר תעלת ניקוז שתכוסה בשבכה העמידה בפני תנאי הסביבה ועמידה בעומס הצפוי שייוצר כתוצאה מהכנסת ציוד וחומרים לחדר המכונות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יוקם חדר מכונות בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} חדר המכונות ימוקם במפלס נמוך מפני המים בבריכת השחיה, כך שצנרת אספקת המים והמסננים יימצאו מתחת לפני המים המתוכננים בבריכה;
{{ח:תת|(2)}} ממדי חדר המכונות, ובכלל זה פתחיו וסביבתם, יתאימו לסוג המערכות שיותקנו בו, לרבות להכנסתן ולהוצאתן, ושטחו יחולק לאזורים ייעודיים לפי מערכות כאמור, באופן שיישמרו שטחי תפעול הכוללים גישה נוחה לכל אחת מהמערכות;
{{ח:תת|(3)}} למיתקני חימום מים, ציוד חשמל, וציוד בקרה ייוחדו חללים נפרדים;
{{ח:תת|(4)}} בחדר המכונות תותקן תאורה בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
{{ח:תת|(5)}} חדר מכונות יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 8 החלפות לפחות בשעה, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.15|פרט 21.15}}; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
{{ח:תת|(6)}} יותקנו בחדר המכונות אמצעים להבטחת נוחות אלימית באזורי העבודה שבו מבחינה של טמפרטורה, ולחות יחסית;
{{ח:תת|(7)}} החומרים שמהם עשוי חדר המכונות יהיו עמידים בפני שיתוך;
{{ח:תת|(8)}} תימנע גישה חופשית של הציבור לחדר המכונות, ודלתות הכניסה אליו ייפתחו כלפי חוץ;
{{ח:תת|(9)}} קרקעית חדר המכונות תעמוד בכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הקרקעית תיבנה מחומר עמיד בפני רטיבות וכימיקלים;
{{ח:תתת|(ב)}} שיפוע הקרקעית ינוע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים לעבר תעלת ניקוז שתכוסה בשבכה העמידה בפני תנאי הסביבה ועמידה בעומס הצפוי שייוצר כתוצאה מהכנסת ציוד וחומרים לחדר המכונות.

21.1.2.18חומרים מסוכניםתיקונים: תשס״ח־3

(א)באתר בריכת שחיה יוקם מתחם חומרים מסוכנים שיעמוד בכל אלה:
(1)מתחם החומרים המסוכנים ימוקם וייבנה רחוק ממקומות הריכוז של הציבור וממקומות שבהם מאוחסנים דלקים וחומרים בעירים או מקורות אנרגיה שבהם עלולה לפרוץ אש;
(2)מתחם החומרים המסוכנים והיה סגור מכל עבריו ונעול, ובכלל זה מוגן מקרינת שמש ישירה, ודלתותיו ייפתחו כלפי חוץ;
(3)במתחם החומרים המסוכנים תותקן תאורה שתאפשר תפעול המתחם וטיפול באירוע בכל שעות היממה;
(4)מתחם חומרים מסוכנים יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 20 החלפות בשעה לפחות, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.1.2.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
(5)יוקמו מאצרות אטומות בלא פתחי ניקוז לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים, ובלבד שחומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם יאוחסנו במאצרות נפרדות;
(6)כלי האחסון של החומרים המסוכנים ופתחי המילוי שלהם יסומנו בשילוט ברור ובולט לעין בהתאם להוראות הממונה; יותקנו מחברים בקטרים שונים למכלי האחסון לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם.
(ב)במקום נגיש מחוץ למתחם חומרים מסוכנים יותקן ארון לאחסון ציוד מיגון אישי וציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים.
(ג)במתחם חומרים מסוכנים או בסמוך לו יותקן מיתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באתר בריכת שחיה יוקם מתחם חומרים מסוכנים שיעמוד בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתחם החומרים המסוכנים ימוקם וייבנה רחוק ממקומות הריכוז של הציבור וממקומות שבהם מאוחסנים דלקים וחומרים בעירים או מקורות אנרגיה שבהם עלולה לפרוץ אש;
{{ח:תתת|(2)}} מתחם החומרים המסוכנים והיה סגור מכל עבריו ונעול, ובכלל זה מוגן מקרינת שמש ישירה, ודלתותיו ייפתחו כלפי חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} במתחם החומרים המסוכנים תותקן תאורה שתאפשר תפעול המתחם וטיפול באירוע בכל שעות היממה;
{{ח:תתת|(4)}} מתחם חומרים מסוכנים יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 20 החלפות בשעה לפחות, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.15|פרט 21.1.2.15}}; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
{{ח:תתת|(5)}} יוקמו מאצרות אטומות בלא פתחי ניקוז לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים, ובלבד שחומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם יאוחסנו במאצרות נפרדות;
{{ח:תתת|(6)}} כלי האחסון של החומרים המסוכנים ופתחי המילוי שלהם יסומנו בשילוט ברור ובולט לעין בהתאם להוראות הממונה; יותקנו מחברים בקטרים שונים למכלי האחסון לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} במקום נגיש מחוץ למתחם חומרים מסוכנים יותקן ארון לאחסון ציוד מיגון אישי וציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ג)}} במתחם חומרים מסוכנים או בסמוך לו יותקן מיתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום.

21.1.2.19גישה לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכניםתיקונים: תשס״ח־3

בסמוך לפתחו של מתחם חומרים מסוכנים ובסמוך לפתחו של חדר מכונות יותקן שטח פריקה שאליו תוביל דרך גישה לרכב שתהיה בטוחה, נוחה, פנויה ממכשולים, ויינקטו בה אמצעים כדי למנוע פגיעת רכב במתחם החומרים המסוכנים או בחדר המכונות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בסמוך לפתחו של מתחם חומרים מסוכנים ובסמוך לפתחו של חדר מכונות יותקן שטח פריקה שאליו תוביל דרך גישה לרכב שתהיה בטוחה, נוחה, פנויה ממכשולים, ויינקטו בה אמצעים כדי למנוע פגיעת רכב במתחם החומרים המסוכנים או בחדר המכונות.

21.1.2.20דרך גישה ורחבת היערכות של רכב ביטחוןתיקונים: תשס״ח־3

על אתר בריכת שחיה יחול הוראות סימן כ׳ בפרק ב׳ לחלק ג׳: דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (להלן – סימן כ׳) בשינויים אלה:
(1)לבריכת שחיה עיקרית באתר בריכת שחיה, המצויה בשטח פתוח, בין שהיא מקורה ובין שאינה מקורה, תהיה דרך גישה לרכב ביטחון שאינו רכב לכיבוי שריפות, ושתגיע למרחק שלא יעלה על 10 מטרים מפתח כניסה לגדר המקיפה את בריכת השחיה כאמור בפרט 21.1.3.4;
(2)למתחם חומרים מסוכנים תהיה דרך גישה לרכב ביטחון, שתגיע למרחק שלא יעלה על 6 מטרים מפתח הכניסה למתחם;
(3)על מבני שירות אחרים המשרתים את בריכת השחיה האמורה בפסקה (1), כגון חדר מכונות, מלתחות ושירותים, לא יחול סימן כ׳;
(4)בפרט זה, ”רכב ביטחון“ – כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961 → תקנות התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אתר בריכת שחיה יחול הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן כ|סימן כ׳ בפרק ב׳ לחלק ג׳}}: דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (להלן – סימן כ׳) בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לבריכת שחיה עיקרית באתר בריכת שחיה, המצויה בשטח פתוח, בין שהיא מקורה ובין שאינה מקורה, תהיה דרך גישה לרכב ביטחון שאינו רכב לכיבוי שריפות, ושתגיע למרחק שלא יעלה על 10 מטרים מפתח כניסה לגדר המקיפה את בריכת השחיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.4|בפרט 21.1.3.4}};
{{ח:תת|(2)}} למתחם חומרים מסוכנים תהיה דרך גישה לרכב ביטחון, שתגיע למרחק שלא יעלה על 6 מטרים מפתח הכניסה למתחם;
{{ח:תת|(3)}} על מבני שירות אחרים המשרתים את בריכת השחיה האמורה בפסקה (1), כגון חדר מכונות, מלתחות ושירותים, לא יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן כ|סימן כ׳}};
{{ח:תת|(4)}} בפרט זה, ”רכב ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.
סימן ג׳: סידורי בטיחות נוספים

21.1.3.1סימון עומק בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3

(א)הפרש של כל 20 ס״מ בעומק קרקעית בריכת שחיה יסומן לאורך היקפה ועל שפתה, באופן בולט לעין ההולך סביב בריכת השחיה; סימון העומקים יהיה חקוק או מובלט, בניגוד חזותי (Visual contrast) לסביבתו ועמיד בתנאי הסביבה; גובה ספרות הסימון יהיה לפחות 7.5 ס״מ; בבריכה רדודה שהפרשי העומק בה אינם גדולים, המרחק בין כל שני סימונים לא יעלה על 5 מטרים.
(ב)קרקעית בריכת שחיה בעומק 1.2 מטר והדפנות הצמודות לה, יסומנו בפס רציף בצבע אדום שרוחבו לא יפחת מ־10 ס״מ, ושיהיה עמיד בתנאי הסביבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הפרש של כל 20 ס״מ בעומק קרקעית בריכת שחיה יסומן לאורך היקפה ועל שפתה, באופן בולט לעין ההולך סביב בריכת השחיה; סימון העומקים יהיה חקוק או מובלט, בניגוד חזותי (Visual contrast) לסביבתו ועמיד בתנאי הסביבה; גובה ספרות הסימון יהיה לפחות 7.5 ס״מ; בבריכה רדודה שהפרשי העומק בה אינם גדולים, המרחק בין כל שני סימונים לא יעלה על 5 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} קרקעית בריכת שחיה בעומק 1.2 מטר והדפנות הצמודות לה, יסומנו בפס רציף בצבע אדום שרוחבו לא יפחת מ־10 ס״מ, ושיהיה עמיד בתנאי הסביבה.

21.1.3.2עמדת הצלהתיקונים: תשס״ח־3

בחר מגיש בקשה להיתר להקים עמדת הצלה מקובעת באתר בריכת שחיה יתקיימו בה הוראות אלה:
(1)העמדה תהיה מוגבהת; מיקומה וממדיה של עמדת ההצלה ייקבעו באופן שיאפשר למציל את מרב השליטה על הנעשה בבריכת השחיה ועל ציוד ההצלה והעזרה הראשונה, לרבות אחסנתם, וזאת בשים לב לכל אלה: סוג בריכת השחיה, צורתה, שדה הראייה לכיוון המים ושינוי התאורה במהלך היממה, המרחק משפת בריכת השחיה, אופן הפעלתה, והסיכונים לאדם המשתמש בבריכת השחיה.
(2)לאורך שפת בריכת השחיה, בסביבת עמדת ההצלה, יישמר מעבר פנוי וחופשי שרוחבו לא יפחת מ־1.3 מטר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחר מגיש בקשה להיתר להקים עמדת הצלה מקובעת באתר בריכת שחיה יתקיימו בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} העמדה תהיה מוגבהת; מיקומה וממדיה של עמדת ההצלה ייקבעו באופן שיאפשר למציל את מרב השליטה על הנעשה בבריכת השחיה ועל ציוד ההצלה והעזרה הראשונה, לרבות אחסנתם, וזאת בשים לב לכל אלה: סוג בריכת השחיה, צורתה, שדה הראייה לכיוון המים ושינוי התאורה במהלך היממה, המרחק משפת בריכת השחיה, אופן הפעלתה, והסיכונים לאדם המשתמש בבריכת השחיה.
{{ח:תת|(2)}} לאורך שפת בריכת השחיה, בסביבת עמדת ההצלה, יישמר מעבר פנוי וחופשי שרוחבו לא יפחת מ־1.3 מטר.

21.1.3.3עזרה ראשונהתיקונים: תשס״ח־3

באתר בריכת שחיה יוקצה חדר שממדיו ופתחיו יתאימו למתן עזרה ראשונה ולאחסון ציוד עזרה ראשונה בהתאם לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004, החדר ימוקם, ככל הניתן במפלס שבו מצויה בריכת השחיה; המקום כאמור יכלול, בין השאר, כיור, חיבור למים זורמים וחיבור לביוב, ותישמר דרך פנויה שתאפשר לאמבולנס גישה בסמוך, ככל הניתן, לאותו מקום.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004 → תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יוקצה חדר שממדיו ופתחיו יתאימו למתן עזרה ראשונה ולאחסון ציוד עזרה ראשונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה)|לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004}}, החדר ימוקם, ככל הניתן במפלס שבו מצויה בריכת השחיה; המקום כאמור יכלול, בין השאר, כיור, חיבור למים זורמים וחיבור לביוב, ותישמר דרך פנויה שתאפשר לאמבולנס גישה בסמוך, ככל הניתן, לאותו מקום.

21.1.3.4כניסה מבוקרת לבריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3

(א)בריכת שחיה תגודר בגדר יציבה שגובהה 1.1 מטר שתותקן ככל האפשר בקצה השטח המחופה שסביב בריכת השחיה כאמור בסעיף 21.1.2.12, באופן ש –
(1)תתאפשר כניסת אנשים מבוקרת רק בצדה הרדוד של בריכת השחיה, ויציאת בני אדם בלא הפרעה ממקומות אחרים בגדר שיועדו רק לשם כך;
(2)השטח המחופה כאמור יאפשר שליטה ופיקוח יעילים לבעלי התפקידים בבריכת השחיה, ויישאר פנוי למעבר ושהייה של אנשים, לרבות אדם המתנייד בכיסא גלגלים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להשתמש במקום גדר בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, ובלבד שהכניסה לבריכת השחיה תהיה רק מצדה הרדוד והשטח המחופה האמור בסעיף 21.1.2.12 לא יופרד מבריכת השחיה ויתקיימו המטרות האמורות בפרט משנה (א):
(1)חסימות או קירות בניין הסוגרים על בריכת שחיה מכל עבריה;
(2)אמצעי אחר שאישרה הוועדה המקומית.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בריכת שחיה תגודר בגדר יציבה שגובהה 1.1 מטר שתותקן ככל האפשר בקצה השטח המחופה שסביב בריכת השחיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בסעיף 21.1.2.12}}, באופן ש –
{{ח:תתת|(1)}} תתאפשר כניסת אנשים מבוקרת רק בצדה הרדוד של בריכת השחיה, ויציאת בני אדם בלא הפרעה ממקומות אחרים בגדר שיועדו רק לשם כך;
{{ח:תתת|(2)}} השטח המחופה כאמור יאפשר שליטה ופיקוח יעילים לבעלי התפקידים בבריכת השחיה, ויישאר פנוי למעבר ושהייה של אנשים, לרבות אדם המתנייד בכיסא גלגלים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להשתמש במקום גדר בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, ובלבד שהכניסה לבריכת השחיה תהיה רק מצדה הרדוד והשטח המחופה האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בסעיף 21.1.2.12}} לא יופרד מבריכת השחיה ויתקיימו המטרות האמורות בפרט משנה (א):
{{ח:תתת|(1)}} חסימות או קירות בניין הסוגרים על בריכת שחיה מכל עבריה;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי אחר שאישרה הוועדה המקומית.

21.1.3.5מניעת כניסה לאתר בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3

באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים מתאימים למניעת כניסת אנשים לאתר בשעות שהוא לא פתוח לציבור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים מתאימים למניעת כניסת אנשים לאתר בשעות שהוא לא פתוח לציבור.

21.1.3.6מגלשת מיםתיקונים: תשס״ח־3

מגלשת מים תוקם בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1605 חלק 1 וחלק 2, והחלל שמתחת למגלשה המצוי במים יהיה חסום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגלשת מים תוקם בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1605 חלק 1 וחלק 2, והחלל שמתחת למגלשה המצוי במים יהיה חסום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל.

21.1.3.7מיתקני קפיצה וגלישה למים ומכשירי ספורטתיקונים: תשס״ח־3

(א)לא יותקן בבריכת שחיה מיתקן לקפיצה למים, אלא בתנאים אלה:
>
(ב)בשני צדי המדרגות ולוח הקפיצה של מיתקן הקפיצה יותקן מעקה קשיח ומסעד יד, אשר יימשך עד למרחק של 1 מטר לפחות משפת בריכת השחיה לכיוון מרכזה.
(ג)האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחול על מיתקן לקפיצה למים המשמש לאימונים ולתחרויות ובלבד שלא יסכנו את מי שעושה בו שימוש.
טור א׳ החלק באתר בריכת שחיהטור ב׳ דרגת ההתנגדות
הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו עד 45 ס״מ, קרקעית בריכת פעוטות, חלקה הפנימי של תעלת גלישה שאינה מכוסה בשבכה, מדרגות, כבשי כניסה לבריכת שחיהC
הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו מ־45 ס״מ עד 80 ס״מB לפחות
השטח המחופה סביב בריכת שחיה לפי פרט 21.12, רצפת מקלחות ומלתחות, סולם ירידה למים, קרש קפיצהC או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279 (להלן – ת״י 2279), יתקיימו במרקם החיפוי כאמור הוראות סעיף 5 לתקן האמור
מעברים ומקומות אחרים בסביבת בריכת שחיה ובסביבת מקלחות ומלתחות שעלולים להירטבB או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279, יתקיימו במרקם החיפוי כאמור בהוראות סעיף 5 לתקן האמור
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יותקן בבריכת שחיה מיתקן לקפיצה למים, אלא בתנאים אלה:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th>גובה מיתקן הקפיצה מעל פני המים</th><th>עומק המים מתחת למיתקן הקפיצה לא יפחת מ-</th></tr>
<tr><td>עד 1.0 מטר</td><td>2.50 מטרים</td></tr>
<tr><td>בין 1.0 ל־3.0 מטרים</td><td>3.50 מטרים</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} בשני צדי המדרגות ולוח הקפיצה של מיתקן הקפיצה יותקן מעקה קשיח ומסעד יד, אשר יימשך עד למרחק של 1 מטר לפחות משפת בריכת השחיה לכיוון מרכזה.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחול על מיתקן לקפיצה למים המשמש לאימונים ולתחרויות ובלבד שלא יסכנו את מי שעושה בו שימוש.

21.1.3.8תאורהתיקונים: תשס״ח־3

(א)בכפוף לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2003, בבריכת שחיה במבנה סגור ובבריכת שחיה המיועדת לפעול בשעות הלילה, יתוכנן הקירוי על הבריכה או יותקנו אמצעי תאורה מתאימים, לפי העניין, באופן שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל לפי סעיף 6 לחוק החשמל, התשי״ד–1954, או מהנדס חשמל, אישר שבריכת השחיה, גוף המים, וסביבתה הקרובה יהיו מוארים באחידות בעוצמה של 300 לוקס לפחות, בשעות פעילות בריכת השחיה כאמור.
(ב)תאורה באתר בריכת שחיה, ובכלל זה התאורה האמורה בפרט משנה (א), תתוכנן באופן שאדם המצוי באתר בריכת שחיה לא יסונוור והיא לא תגרום להפרעה לסביבה שמחוץ לאתר.
(ג)חלונות הפונים כלפי מעלה ולכיוון מזרח ומערב יטופלו באופן שימנע סנוור של אדם המצוי באתר בריכת שחיה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2003 → תקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך)
  • סעיף 6 לחוק החשמל, התשי״ד–1954 → חוק החשמל #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך)|לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2003}}, בבריכת שחיה במבנה סגור ובבריכת שחיה המיועדת לפעול בשעות הלילה, יתוכנן הקירוי על הבריכה או יותקנו אמצעי תאורה מתאימים, לפי העניין, באופן שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}, או מהנדס חשמל, אישר שבריכת השחיה, גוף המים, וסביבתה הקרובה יהיו מוארים באחידות בעוצמה של 300 לוקס לפחות, בשעות פעילות בריכת השחיה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תאורה באתר בריכת שחיה, ובכלל זה התאורה האמורה בפרט משנה (א), תתוכנן באופן שאדם המצוי באתר בריכת שחיה לא יסונוור והיא לא תגרום להפרעה לסביבה שמחוץ לאתר.
{{ח:תת|(ג)}} חלונות הפונים כלפי מעלה ולכיוון מזרח ומערב יטופלו באופן שימנע סנוור של אדם המצוי באתר בריכת שחיה.

21.1.3.9סידורי כבאותתיקונים: תשס״ח־3

(א)בקרבת הכניסה לאתר בריכת שחיה ועל דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20 יותקן ברז כיבוי בקוטר 3″ בהתאם לת״י 448 חלק 1, וחלק 3, אספקת המים לברז זה לא תפחת מ־450 ליטרים לדקה.
(ב)בסמוך לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים תוקם עמדת כיבוי אשר תכלול את הציוד הזה:
(1)ברז כיבוי בקוטר 2″ בהתאם לת״י 448 חלק 1 וחלק 3 בספיקה של 250 ליטרים לדקה לפרק זמן שלא יפחת מ־60 דקות, ובלחץ ממוצע של 4 אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יעלה על 7 אטמוספירות ולא יפחת מ־2 אטמוספירות;
(2)צינור לחץ (גלגילון) בקוטר 3⁄4″ ובאורך 25 מטרים עם מזנק מסוג סילון ריסוס המחובר באופן קבוע לקצה הצינור;
(3)זרנוקים באורך 15 מטרים כל אחד;
(4)מזנק רב־תחומי מסוג סילון ריסוס בספיקה של 250 ליטרים לדקה;
(5)מטפה כיבוי שמשקל האבקה בו 6 ק״ג.
(ג)עמדת הכיבוי תמוקם באופן שבו הציוד המצוי בה יכסה תפעולית את חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים; עלה המרחק בין חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים על 50 מטרים, תמוקם עמדת כיבוי בסמוך לכל אחד מהם; עמדה כאמור תהיה נגישה לרכב כיבוי באמצעות דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20.
(ד)על צינור הריקון של בריכת שחיה שנפחה 300 מ״ק לפחות, באזור חדר המכונות, יותקן ברז כיבוי שיאפשר מילוי מים ברכב כיבוי שריפות בעת חירום.
(ה)מי בריכת שחיה יכולים לשמש גם לכיבוי בתנאי שיותקן מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת, בנקודת הזנת מי בריכת השחיה למערכת כיבוי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקרבת הכניסה לאתר בריכת שחיה ועל דרך הגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.20|פרט 21.1.2.20}} יותקן ברז כיבוי בקוטר 3″ בהתאם לת״י 448 חלק 1, וחלק 3, אספקת המים לברז זה לא תפחת מ־450 ליטרים לדקה.
{{ח:תת|(ב)}} בסמוך לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים תוקם עמדת כיבוי אשר תכלול את הציוד הזה:
{{ח:תתת|(1)}} ברז כיבוי בקוטר 2″ בהתאם לת״י 448 חלק 1 וחלק 3 בספיקה של 250 ליטרים לדקה לפרק זמן שלא יפחת מ־60 דקות, ובלחץ ממוצע של 4 אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יעלה על 7 אטמוספירות ולא יפחת מ־2 אטמוספירות;
{{ח:תתת|(2)}} צינור לחץ (גלגילון) בקוטר <sup>3</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub>″ ובאורך 25 מטרים עם מזנק מסוג סילון ריסוס המחובר באופן קבוע לקצה הצינור;
{{ח:תתת|(3)}} זרנוקים באורך 15 מטרים כל אחד;
{{ח:תתת|(4)}} מזנק רב־תחומי מסוג סילון ריסוס בספיקה של 250 ליטרים לדקה;
{{ח:תתת|(5)}} מטפה כיבוי שמשקל האבקה בו 6 ק״ג.
{{ח:תת|(ג)}} עמדת הכיבוי תמוקם באופן שבו הציוד המצוי בה יכסה תפעולית את חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים; עלה המרחק בין חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים על 50 מטרים, תמוקם עמדת כיבוי בסמוך לכל אחד מהם; עמדה כאמור תהיה נגישה לרכב כיבוי באמצעות דרך הגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.20|פרט 21.1.2.20}}.
{{ח:תת|(ד)}} על צינור הריקון של בריכת שחיה שנפחה 300 מ״ק לפחות, באזור חדר המכונות, יותקן ברז כיבוי שיאפשר מילוי מים ברכב כיבוי שריפות בעת חירום.
{{ח:תת|(ה)}} מי בריכת שחיה יכולים לשמש גם לכיבוי בתנאי שיותקן מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת, בנקודת הזנת מי בריכת השחיה למערכת כיבוי.

21.1.3.10מניעת זרימה חוזרתתיקונים: תשס״ח־3

בכניסת אספקת המים לאתר בריכת שחיה יותקן שסתום אל־חוזר כפול, ובקו אספקת המים לחדר המכונות יותקן אמצעי כדוגמת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת או אמצעי מתאים אחר, להגנה על מערכת המים של בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכניסת אספקת המים לאתר בריכת שחיה יותקן שסתום אל־חוזר כפול, ובקו אספקת המים לחדר המכונות יותקן אמצעי כדוגמת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת או אמצעי מתאים אחר, להגנה על מערכת המים של בריכת השחיה.
סימן ד׳: הוראות לסוגי בריכות שחיה מיוחדות

21.1.4.1בריכת פעוטותתיקונים: תשס״ח־3

על בריכת פעוטות יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש –
(1)עומקה לא יעלה על 0.45 מטר;
(2)גוף המים של בריכת פעוטות יופרד מגוף המים של כל בריכת שחיה אחרת;
(3)בריכת פעוטות תופרד מכל בריכת שחיה סמוכה לה במכשול יציב שגובהו 0.6 מטר לפחות, שפעוטות אינם יכולים לטפס עליו וימנע את מעברם לבריכות הסמוכות; אם אין בריכת שחיה סמוכה – תגודר בריכת הפעוטות בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכל אם לא התירה הוועדה המקומית אמצעי אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בריכת פעוטות יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} ובלבד ש –
{{ח:תת|(1)}} עומקה לא יעלה על 0.45 מטר;
{{ח:תת|(2)}} גוף המים של בריכת פעוטות יופרד מגוף המים של כל בריכת שחיה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} בריכת פעוטות תופרד מכל בריכת שחיה סמוכה לה במכשול יציב שגובהו 0.6 מטר לפחות, שפעוטות אינם יכולים לטפס עליו וימנע את מעברם לבריכות הסמוכות; אם אין בריכת שחיה סמוכה – תגודר בריכת הפעוטות בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכל אם לא התירה הוועדה המקומית אמצעי אחר.

21.1.4.2בריכת שחיה לספורטתיקונים: תשס״ח־3

על בריכת שחיה לספורט יחולו הוראות חלק זה, ואולם על בריכת שחיה שמיועדת לעמוד בכללי FINA יחולו הכללים האמורים, אפילו קיימת סתירה בינם לבין תקנות אלה; במקרה של סתירה כאמור, רשאים הוועדה המקומית או רשות הבריאות, אם לדעתם יש בכללים האמורים משום פגיעה במטרות הציבוריות האמורות בפרט 21.1.2.1 בשים לב למטרת השימוש בבריכת השחיה, להחיל את הוראות חלק זה; בפרט זה, ”כללי FINA“ – הכללים שקבעה מזמן לזמן הפדרציה הבין־לאומית לשחיה (Federation Internationale de natation (FINA)) בנוגע לבריכות שחיה לאימונים וספורט, ובכלל זה בעבור משחקים אולימפיים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בריכת שחיה לספורט יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}, ואולם על בריכת שחיה שמיועדת לעמוד בכללי FINA יחולו הכללים האמורים, אפילו קיימת סתירה בינם לבין תקנות אלה; במקרה של סתירה כאמור, רשאים הוועדה המקומית או רשות הבריאות, אם לדעתם יש בכללים האמורים משום פגיעה במטרות הציבוריות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.1|בפרט 21.1.2.1}} בשים לב למטרת השימוש בבריכת השחיה, להחיל את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}; בפרט זה, ”כללי FINA“ – הכללים שקבעה מזמן לזמן הפדרציה הבין־לאומית לשחיה (Federation Internationale de natation (FINA)) בנוגע לבריכות שחיה לאימונים וספורט, ובכלל זה בעבור משחקים אולימפיים.

21.1.4.3בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)תיקונים: תשס״ח־3

(א)על בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי) לשימוש ציבורי יחולו הוראות חלק זה, למעט פרטים 21.1.2.2, 21.1.2.3(א), (ד) ו־(ז), 21.1.2.6, 21.1.2.10(א)(2) עד (3), ו־(ב), 21.1.2.11, 21.1.3.4, 21.1.4.1 עד 21.1.4.2, ו־21.1.4.4 עד 21.1.4.6.
(ב)נפח בריכה כאמור בפרט משנה (א) יתוכנן על בסיס נפח של חצי מטר מעוקב מים לפחות לאדם הצפוי לשהות בה.
↺ פנימיות: 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי) לשימוש ציבורי יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}, למעט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.2|פרטים 21.1.2.2}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|21.1.2.3(א), (ד) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.6|21.1.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.10|21.1.2.10(א)(2) עד (3), ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.11|21.1.2.11}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.4|21.1.3.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.4.1|21.1.4.1 עד 21.1.4.2}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.4.4|ו־21.1.4.4 עד 21.1.4.6}}.
{{ח:תת|(ב)}} נפח בריכה כאמור בפרט משנה (א) יתוכנן על בסיס נפח של חצי מטר מעוקב מים לפחות לאדם הצפוי לשהות בה.

21.1.4.4בריכת זרמיםתיקונים: תשס״ח־3

על בריכת זרמים יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש –
(1)אמצעי האחיזה האמור בפרט 21.1.2.3(ד) יותקן משני צדי אורך הבריכה לפחות, באופן שאדם המצוי בבריכת השחיה יוכל בכל עת להחזיק באחד מאמצעי אחיזה כאמור;
(2)עומק בריכת זרמים לא יעלה על 1.2 מטר;
(3)לבריכה יותקן אמצעי כניסה ויציאה למים כל 24 מטרים לאורך שפת הבריכה;
(4)לא יבלוט עצם לתוך גוף המים, לרבות מדופנותיה או קרקעיתה של הבריכה, אשר עלול לפגוע באדם המצוי או הנסחף במים של בריכה כאמור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בריכת זרמים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} ובלבד ש –
{{ח:תת|(1)}} אמצעי האחיזה האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|בפרט 21.1.2.3(ד)}} יותקן משני צדי אורך הבריכה לפחות, באופן שאדם המצוי בבריכת השחיה יוכל בכל עת להחזיק באחד מאמצעי אחיזה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} עומק בריכת זרמים לא יעלה על 1.2 מטר;
{{ח:תת|(3)}} לבריכה יותקן אמצעי כניסה ויציאה למים כל 24 מטרים לאורך שפת הבריכה;
{{ח:תת|(4)}} לא יבלוט עצם לתוך גוף המים, לרבות מדופנותיה או קרקעיתה של הבריכה, אשר עלול לפגוע באדם המצוי או הנסחף במים של בריכה כאמור.

21.1.4.5בריכה טיפוליתתיקונים: תשס״ח־3

על בריכה טיפולית יחולו הוראות חלק זה, בשינויים אלה:
(1)אם אמצעי הכניסה למים והיציאה מהם הוא כבש החודר מתחת לפני המים, יותקנו בצדיו מעקים בגבהים שונים המותאמים, לכניסה למים בישיבה ובהליכה שיתקיימו בו הוראות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן בבית אחיזה בכבש;
(2)על אף האמור בפרט 21.1.2.3(ד), הוועדה המקומית רשאית להתיר כי חלק מהיקף בריכה טיפולית שאורכו לא עולה על 8 מטרים או 20% מהיקף הבריכה הטיפולית, הקטן מבין השניים, יהיה בלא מאחז יד אם הדבר דרוש מטעמים טיפוליים;
(3)נוסף על האמור בפרט 21.1.2.13, תחופה קרקעית בריכה טיפולית עד לעומק של 1.4 מטר לפחות, בחיפוי במרקם מונע החלקה הניתן לניקוי בקלות, מסוג B כמשמעותו בפרט 21.1.2.13(ג);
(4)על אף האמור בפרט 21.1.2.12(א) ו־(ב), אם בחר מגיש הבקשה להיתר, לפעול לפי פרט משנה זה, אפשר שהשטח שמסביב לבריכת שחיה המצויה בבניין ומיועדת לשמש כבריכה טיפולית בלבד, וששטח פני המים שלה הוא כמפורט בטור א׳ להלן, יחופה במקומות הנקובים בטור ב׳, ברוחב שלא יפחת מהאמור בטור ג׳ לצדו –
>
(5)על אף האמור בפרט 21.1.2.12(ד)(1), אפשר ששיפוע הרצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, יהיה פחות מ־3% מטעמי בטיחות של אנשים עם מוגבלות השוהים בסמוך לשולי הבריכה.
גובה מיתקן הקפיצה מעל פני המיםעומק המים מתחת למיתקן הקפיצה לא יפחת מ-
עד 1.0 מטר2.50 מטרים
בין 1.0 ל־3.0 מטרים3.50 מטרים
↺ פנימיות: 6▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בריכה טיפולית יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם אמצעי הכניסה למים והיציאה מהם הוא כבש החודר מתחת לפני המים, יותקנו בצדיו מעקים בגבהים שונים המותאמים, לכניסה למים בישיבה ובהליכה שיתקיימו בו הוראות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן בבית אחיזה בכבש;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|בפרט 21.1.2.3(ד)}}, הוועדה המקומית רשאית להתיר כי חלק מהיקף בריכה טיפולית שאורכו לא עולה על 8 מטרים או 20% מהיקף הבריכה הטיפולית, הקטן מבין השניים, יהיה בלא מאחז יד אם הדבר דרוש מטעמים טיפוליים;
{{ח:תת|(3)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|בפרט 21.1.2.13}}, תחופה קרקעית בריכה טיפולית עד לעומק של 1.4 מטר לפחות, בחיפוי במרקם מונע החלקה הניתן לניקוי בקלות, מסוג B כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|בפרט 21.1.2.13(ג)}};
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בפרט 21.1.2.12(א) ו־(ב)}}, אם בחר מגיש הבקשה להיתר, לפעול לפי פרט משנה זה, אפשר שהשטח שמסביב לבריכת שחיה המצויה בבניין ומיועדת לשמש כבריכה טיפולית בלבד, וששטח פני המים שלה הוא כמפורט בטור א׳ להלן, יחופה במקומות הנקובים בטור ב׳, ברוחב שלא יפחת מהאמור בטור ג׳ לצדו –
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שטח פני המים בבריכה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מיקום המשטח המחופה</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} רוחב המשטח המחופה</th></tr>
<tr><td>עד 50 מטרים רבועים</td><td>משני צדדים של הבריכה לפחות</td><td>2.0 מטרים רבועים בצד הכניסה לבריכה, ובצדדים האחרים – 1.8 מטרים רבועים</td></tr>
<tr><td>בין 50 ל־200 מטרים רבועים</td><td>בכל צדי הבריכה (אפשר שבצד הנגדי לכניסה לבריכה יימצאו אמצעים לכיסוי הבריכה וציוד טיפולי ובלבד שיישמר מעבר שרוחבו לא יפחת מ־1 מטר נקי ממכשולים)</td><td>2.0 מטרים רבועים</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בפרט 21.1.2.12(ד)(1)}}, אפשר ששיפוע הרצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, יהיה פחות מ־3% מטעמי בטיחות של אנשים עם מוגבלות השוהים בסמוך לשולי הבריכה.

21.1.4.6בריכת פרטיתתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ח

הוראות חלק זה לא יחולו על בריכה פרטית; ואולם בבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מתחת ל־10 מטרים רבועים יותקנו אמצעים לתחימת המגרש כך שלא תתאפשר כניסה בלתי מבוקרת של בני אדם למגרש, ובבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מעל 10 מטרים רבועים (להלן בפרט זה – בריכה), יחולו הוראות אלה:
(1)המבנה והגימור של אתר הבריכה יבטיחו את בטיחות המשתמשים בו ותנאי תברואה נאותים (להלן – המטרות); מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר הבריכה, לא יפגעו במטרות;
(2)פרט 21.1.2.3 יחול על הבריכה, ואולם הוועדה המקומית רשאית לפטור מתכולת פרט 21.1.2.3(א) ומהחובה שחיפוי הבריכה יהיה בהיר;
(3)בבריכה יותקן לפחות אמצעי אחד של עליה וירידה למים, מסוג מדרגות או סולם, ואולם המהנדס רשאי לפטור מאמצעי עלייה וירידה למים אם ראה שאין בכך צורך בנסיבות העניין;
(4)פרט 21.1.2.9 יחול על בריכה, ואולם לעניין פתחי יניקת מים, רשאית הוועדה המקומית לאשר פתח יניקת מים אחד אם השתכנעה כי אין בכך כדי לפגוע במטרות;
(5)מיתקן למניעת זרימה חוזרת יותקן בקו אספקת המים לבריכה;
(6)בבריכה יותקנו אמצעים לסחרור, לרבות אמצעי פינוי מים עיליים, סינון וחיטוי המים, ויוקצה מקום מתאים להתקנת המערכות הנדרשות להפעלת אמצעים אלה;
(7)הוועדה המקומית תורה את היקף השטח המחופה סביב בריכה;
(8)פרט 21.1.2.13(א) יחול על בריכה, למעט הדרישה שהחיפוי מונע ההחלקה יהיה במרקם שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות;
(9)בבריכה יוקצה מקום נפרד לחומרים מסוכנים המשמשים לטיפול במים;
(10)בבריכה יותקנו אמצעים לתחימת השטח שסביב הבריכה, המקום שבו מותקנות מערכות ההפעלה, ומקום החומרים המסוכנים, באופן שתימנע כניסה לא מבוקרת של בני אדם, ובכלל זה ילדים ופעוטות, לברכה ולמקומות האמורים;
(11)פרטים 21.1.2.6, 21.1.3.1, 21.1.3.6, 21.1.3.7, 21.1.5.5 עד 21.1.6.2 יחולו על בריכה, ואולם המהנדס רשאי לפטור מתחולת פרט 21.1.2.6 ופרט 21.1.3.1 אם אין בכך כדי לפגוע בבטיחות המשתמשים בבריכה;
(12)תאורה שתותקן באתר הבריכה לא תגרום להפרעה לסביבה.
↺ פנימיות: 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} לא יחולו על בריכה פרטית; ואולם בבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מתחת ל־10 מטרים רבועים יותקנו אמצעים לתחימת המגרש כך שלא תתאפשר כניסה בלתי מבוקרת של בני אדם למגרש, ובבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מעל 10 מטרים רבועים (להלן בפרט זה – בריכה), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבנה והגימור של אתר הבריכה יבטיחו את בטיחות המשתמשים בו ותנאי תברואה נאותים (להלן – המטרות); מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר הבריכה, לא יפגעו במטרות;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|פרט 21.1.2.3}} יחול על הבריכה, ואולם הוועדה המקומית רשאית לפטור מתכולת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|פרט 21.1.2.3(א)}} ומהחובה שחיפוי הבריכה יהיה בהיר;
{{ח:תת|(3)}} בבריכה יותקן לפחות אמצעי אחד של עליה וירידה למים, מסוג מדרגות או סולם, ואולם המהנדס רשאי לפטור מאמצעי עלייה וירידה למים אם ראה שאין בכך צורך בנסיבות העניין;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.9|פרט 21.1.2.9}} יחול על בריכה, ואולם לעניין פתחי יניקת מים, רשאית הוועדה המקומית לאשר פתח יניקת מים אחד אם השתכנעה כי אין בכך כדי לפגוע במטרות;
{{ח:תת|(5)}} מיתקן למניעת זרימה חוזרת יותקן בקו אספקת המים לבריכה;
{{ח:תת|(6)}} בבריכה יותקנו אמצעים לסחרור, לרבות אמצעי פינוי מים עיליים, סינון וחיטוי המים, ויוקצה מקום מתאים להתקנת המערכות הנדרשות להפעלת אמצעים אלה;
{{ח:תת|(7)}} הוועדה המקומית תורה את היקף השטח המחופה סביב בריכה;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|פרט 21.1.2.13(א)}} יחול על בריכה, למעט הדרישה שהחיפוי מונע ההחלקה יהיה במרקם שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות;
{{ח:תת|(9)}} בבריכה יוקצה מקום נפרד לחומרים מסוכנים המשמשים לטיפול במים;
{{ח:תת|(10)}} בבריכה יותקנו אמצעים לתחימת השטח שסביב הבריכה, המקום שבו מותקנות מערכות ההפעלה, ומקום החומרים המסוכנים, באופן שתימנע כניסה לא מבוקרת של בני אדם, ובכלל זה ילדים ופעוטות, לברכה ולמקומות האמורים;
{{ח:תת|(11)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.6|פרטים 21.1.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.1|21.1.3.1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.6|21.1.3.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.7|21.1.3.7}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.5.5|21.1.5.5 עד 21.1.6.2}} יחולו על בריכה, ואולם המהנדס רשאי לפטור מתחולת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.6|פרט 21.1.2.6}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.1|ופרט 21.1.3.1}} אם אין בכך כדי לפגוע בבטיחות המשתמשים בבריכה;
{{ח:תת|(12)}} תאורה שתותקן באתר הבריכה לא תגרום להפרעה לסביבה.
סימן ה׳: תשתיות מים, תברואה ושירות

21.1.5.1היבטים תברואייםתיקונים: תשס״ח־3

סידורים ומערכות לפיזור מים, סחרורם, חיטוים, מיחזורם, ואיסופם על ידי פינוי עילי ופינוי תחתי, שרברבות ושאר ההיבטים התברואיים הנוגעים לאתר בריכת שחיה, יתוכננו לפי ההל״ת ויאושרו בידי רשות הבריאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סידורים ומערכות לפיזור מים, סחרורם, חיטוים, מיחזורם, ואיסופם על ידי פינוי עילי ופינוי תחתי, שרברבות ושאר ההיבטים התברואיים הנוגעים לאתר בריכת שחיה, יתוכננו לפי ההל״ת ויאושרו בידי רשות הבריאות.

21.1.5.2שטיפת מתרחציםתיקונים: תשס״ח־3

(א)בכל פתח כניסה שבגדר או באמצעי האמורים בפרט 21.1.3.4, יותקנו אמצעי שטיפה כמפורט להלן; אמצעי שטיפה אלה יותקנו באופן שלא יהוו מכשול למעבר לנכנס לבריכה לרבות אדם עם מוגבלות:
(1)מיתקן שיבטיח שכל אדם הנכנס יישטף לפני כניסתו, ובכלל זה אמצעי לשטיפת רגליים; המים במיתקן זה יזרמו ברציפות או באמצעות בקרה אלקטרונית שתפעיל את המיתקן בעת מעבר אדם;
(2)בצדי המיתקן האמור בפסקה (1) יותקנו אמצעים שימנעו את פיזור המים לסביבה.
(ב)מי השטיפה מהמיתקן האמור בפרט משנה (א) יפונו לביוב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל פתח כניסה שבגדר או באמצעי האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.4|בפרט 21.1.3.4}}, יותקנו אמצעי שטיפה כמפורט להלן; אמצעי שטיפה אלה יותקנו באופן שלא יהוו מכשול למעבר לנכנס לבריכה לרבות אדם עם מוגבלות:
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן שיבטיח שכל אדם הנכנס יישטף לפני כניסתו, ובכלל זה אמצעי לשטיפת רגליים; המים במיתקן זה יזרמו ברציפות או באמצעות בקרה אלקטרונית שתפעיל את המיתקן בעת מעבר אדם;
{{ח:תתת|(2)}} בצדי המיתקן האמור בפסקה (1) יותקנו אמצעים שימנעו את פיזור המים לסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} מי השטיפה מהמיתקן האמור בפרט משנה (א) יפונו לביוב.

21.1.5.3מיתקני תברואהתיקונים: תשס״ח־3, תשפ״א

(א)בבריכת שחיה יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור (בפרט זה – המבנים) ובכלל זה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לתנאים אלה:
(1)תאי בתי שימוש ימוקמו בסמוך למוקדי הפעילות באתר בריכת השחיה;
(2)יוקמו מקלחות ויכול שתאושר הקמת חלק מהמקלחות בשטח הפתוח של אתר בריכת השחיה;
(3)באתר בריכת שחיה, יותקנו ברזים לשתיה עם ניקוז, באזורים שבהם צפויים להתרכז המבקרים באתר, ובפרט בשטחים מוצלים – בכמות של ברז אחד לכל 100 מבקרים; בשטח פתוח תוצב שוקת אחת לשטיפה; במעבר בין מבני המלתחות לבריכת השחיה יהיה לפחות מיתקן אחד למים צוננים;
(4)באתר בריכת שחיה יוקמו מלתחות – אחת לגברים ואחת לנשים; שטחה של כל אחת מהן, במטרים רבועים, לא יפחת מהמספר המתקבל מחלוקת קיבולת המבקרים ב־12; כל אחת מהמלתחות לנשים ולגברים תכלול מקום שניתן להסתירו, שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל להתלבש באופן מוצנע; אפשר שתוקם יותר ממלתחה אחת לגברים ואחת לנשים ובלבד ששטחם הכולל לא יפחת מהשטח לפי החישוב האמור;
(5)מספר תאי בתי שימוש, משתנות, כיורים, מקלחות ומיתקנים למים צוננים שיותקנו באתר בריכת שחיה, יהיה בהתאם לפרק 3 בהל״ת;
(6)בפרט זה, ”קיבולת המבקרים“ – המספר המתקבל מחלוקת השטח הכולל במ״ר של פני המים באתר בריכת שחיה ב־3 והכפלתו ב־4; לצורך חישוב מספר המיתקנים הנחוצים לפי פרט זה, יראו את קיבולת המבקרים כמורכבת ממספר שווה של נשים וגברים.
(א1)על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחייה בבית מלון המיועדת לשימוש הלנים בבית המלון בלבד, יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור, לפי התנאים הקבועים בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ״ד–1994.
(ב)סידורים תברואיים מינימליים יתוכננו ויוקמו בהתאם להל״ת.
(ג)חלק מקבועות התברואה יתאימו לשימוש של ילדים ולאנשים עם מוגבלות.
(ד)המבנים יוקמו בצמוד לציר הכניסה לבריכת השחיה.
(ה)המבנים ייבנו מחומרי בניה קשיחים.
(ו)חומרי הגימור בצדם הפנימי של קירות מבנים כאמור יהיו בהירים וחלקים.
(ז)על מבני השירותים יחולו הוראות אלה:
(1)הם יאווררו בקצב של 8 החלפות אוויר בשעה;
(2)תותקן בהם תאורה בעוצמת הארה שלא תפחת מ־300 לוקס;
(3)יותקן בהם משטח מתאים להחתלת תינוקות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ״ד–1994 → תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבריכת שחיה יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור (בפרט זה – המבנים) ובכלל זה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאי בתי שימוש ימוקמו בסמוך למוקדי הפעילות באתר בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} יוקמו מקלחות ויכול שתאושר הקמת חלק מהמקלחות בשטח הפתוח של אתר בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(3)}} באתר בריכת שחיה, יותקנו ברזים לשתיה עם ניקוז, באזורים שבהם צפויים להתרכז המבקרים באתר, ובפרט בשטחים מוצלים – בכמות של ברז אחד לכל 100 מבקרים; בשטח פתוח תוצב שוקת אחת לשטיפה; במעבר בין מבני המלתחות לבריכת השחיה יהיה לפחות מיתקן אחד למים צוננים;
{{ח:תתת|(4)}} באתר בריכת שחיה יוקמו מלתחות – אחת לגברים ואחת לנשים; שטחה של כל אחת מהן, במטרים רבועים, לא יפחת מהמספר המתקבל מחלוקת קיבולת המבקרים ב־12; כל אחת מהמלתחות לנשים ולגברים תכלול מקום שניתן להסתירו, שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל להתלבש באופן מוצנע; אפשר שתוקם יותר ממלתחה אחת לגברים ואחת לנשים ובלבד ששטחם הכולל לא יפחת מהשטח לפי החישוב האמור;
{{ח:תתת|(5)}} מספר תאי בתי שימוש, משתנות, כיורים, מקלחות ומיתקנים למים צוננים שיותקנו באתר בריכת שחיה, יהיה בהתאם לפרק 3 בהל״ת;
{{ח:תתת|(6)}} בפרט זה, ”קיבולת המבקרים“ – המספר המתקבל מחלוקת השטח הכולל במ״ר של פני המים באתר בריכת שחיה ב־3 והכפלתו ב־4; לצורך חישוב מספר המיתקנים הנחוצים לפי פרט זה, יראו את קיבולת המבקרים כמורכבת ממספר שווה של נשים וגברים.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחייה בבית מלון המיועדת לשימוש הלנים בבית המלון בלבד, יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור, לפי התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה)|בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ב)}} סידורים תברואיים מינימליים יתוכננו ויוקמו בהתאם להל״ת.
{{ח:תת|(ג)}} חלק מקבועות התברואה יתאימו לשימוש של ילדים ולאנשים עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ד)}} המבנים יוקמו בצמוד לציר הכניסה לבריכת השחיה.
{{ח:תת|(ה)}} המבנים ייבנו מחומרי בניה קשיחים.
{{ח:תת|(ו)}} חומרי הגימור בצדם הפנימי של קירות מבנים כאמור יהיו בהירים וחלקים.
{{ח:תת|(ז)}} על מבני השירותים יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם יאווררו בקצב של 8 החלפות אוויר בשעה;
{{ח:תתת|(2)}} תותקן בהם תאורה בעוצמת הארה שלא תפחת מ־300 לוקס;
{{ח:תתת|(3)}} יותקן בהם משטח מתאים להחתלת תינוקות.

21.1.5.4מחסןתיקונים: תשס״ח־3

באתר בריכת השחיה יוקם מחסן שישרת את אתר בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת השחיה יוקם מחסן שישרת את אתר בריכת השחיה.

21.1.5.5שפכיםתיקונים: תשס״ח־3

(א)באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים שיגרמו לכך שמי בריכת שחיה שרוקנו ממנה, מי שטיפה של מסננים ושפכים אחרים שמקורם באתר בריכת שחייה, יסולקו לביוב באופן שלא יגרמו להצפתו ובלבד ש –
(1)שפכים שעלולים להזיק למערכת ההובלה, הטיהור והניצול של הביוב, יסולקו באופן ובתנאים שאישרה רשות הבריאות, כדי שלא יסבו נזק ולא יגרמו מפגע לאתר בריכת השחיה, לציבור, ולסביבה;
(2)מוצקים שוקעים יורחקו מהשפכים לפני סילוקם לביוב.
(ב)סילוק השפכים ייעשה דרך מרווח אוויר או באמצעי אחר שימנע זרימה חוזרת מהביוב לבריכת השחיה או לכל חדר או מיתקן אחר באתר בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים שיגרמו לכך שמי בריכת שחיה שרוקנו ממנה, מי שטיפה של מסננים ושפכים אחרים שמקורם באתר בריכת שחייה, יסולקו לביוב באופן שלא יגרמו להצפתו ובלבד ש –
{{ח:תתת|(1)}} שפכים שעלולים להזיק למערכת ההובלה, הטיהור והניצול של הביוב, יסולקו באופן ובתנאים שאישרה רשות הבריאות, כדי שלא יסבו נזק ולא יגרמו מפגע לאתר בריכת השחיה, לציבור, ולסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} מוצקים שוקעים יורחקו מהשפכים לפני סילוקם לביוב.
{{ח:תת|(ב)}} סילוק השפכים ייעשה דרך מרווח אוויר או באמצעי אחר שימנע זרימה חוזרת מהביוב לבריכת השחיה או לכל חדר או מיתקן אחר באתר בריכת השחיה.
סימן ו: שונות

21.1.6.1מניעת רעשתיקונים: תשס״ח־3

אתר בריכת השחיה יתוכנן כך שהמיתקנים המותקנים בו והשימושים המתוכננים בו יעמדו בדרישות הקבועות בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992, ולא יגרמו לרעש בלתי סביר כמשמעותו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992 → תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)
  • בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990 → תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אתר בריכת השחיה יתוכנן כך שהמיתקנים המותקנים בו והשימושים המתוכננים בו יעמדו בדרישות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992}}, ולא יגרמו לרעש בלתי סביר כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990}}.

21.1.6.2מתכותתיקונים: תשס״ח־3

מתכות שנעשה בהן שימוש בבריכת שחיה יהיו מוגנות בפני שיתוך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתכות שנעשה בהן שימוש בבריכת שחיה יהיו מוגנות בפני שיתוך.

21.1.6.3הצללהתיקונים: תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשפ״ה

באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעי הצללה מפני קרינת השמש, אשר יספקו הגנה מפני קרינת השמש בפרט בתקופת הקיץ ובשעות היום החמות, בהתאם להוראות אלה:
(1)באתר בריכת שחיה יוצלל שטח המיועד לשהיית מבקרים שאינו שטח מים, שגודלו במטרים רבועים כשטח המים הכולל באתר בריכת השחיה כפול 1.2 לפחות;
(2)בבריכת השחיה יוצללו 25% לפחות משטח פני המים הכולל; ואולם בבריכת פעוטות יוצללו 75% לפחות משטח פני המים הכולל;
(3)אמצעי ההצללה האמורים בסעיף זה יהיו יעילים, ככל האפשר, בין השעות 10:00 ו־16:00.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעי הצללה מפני קרינת השמש, אשר יספקו הגנה מפני קרינת השמש בפרט בתקופת הקיץ ובשעות היום החמות, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} באתר בריכת שחיה יוצלל שטח המיועד לשהיית מבקרים שאינו שטח מים, שגודלו במטרים רבועים כשטח המים הכולל באתר בריכת השחיה כפול 1.2 לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בבריכת השחיה יוצללו 25% לפחות משטח פני המים הכולל; ואולם בבריכת פעוטות יוצללו 75% לפחות משטח פני המים הכולל;
{{ח:תת|(3)}} אמצעי ההצללה האמורים בסעיף זה יהיו יעילים, ככל האפשר, בין השעות 10:00 ו־16:00.

21.1.6.4הוראות מיוחדות בנוגע לנגישות אדם עם מוגבלותתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ח

נוסף על הוראות חלק ח׳ וחלק ח׳1 –
(1)לאדם עם מוגבלות, לרבות כשהוא נע בכיסא גלגלים, תהיה נגישות עד לתוך המים בבריכת השחייה העיקרית באתר;
(2)
(3)פני הדרך העיקרית בחלקי אתר בריכת שחיה המפורטים להלן יסומנו באמצעי הכוונה בהתאם להוראות אלה:
(א)יימצא אמצעי הכוונה מהכניסה הראשית לאתר בריכת השחיה עד לפתחי המלתחות לנשים ולגברים; נמצאה עמדת מודיעין בסמוך לדרך מהכניסה הראשית לפתחי המלתחות האמורות, יימשך אמצעי ההכוונה מהכניסה הראשית אל עמדת המודיעין וממנה לפתחי המלתחות;
(ב)יימצא אמצעי הכוונה מהיציאה מהמלתחות עד למדרגות, כאמור בפרט 21.1.2.5 היורדות לתוך המים, של בריכת השחיה העיקרית באתר בריכת השחיה; שימשו בריכות שחיה שונות כבריכה עיקרית כל אחת בחלק אחר מתקופות השנה, יוביל אמצעי ההכוונה לשתיהן;
(ג)אמצעי הכוונה כאמור בפסקה זו יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) ובניגוד מישושי (Tactile contrast) לסביבתו ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם בכף רגל גלויה;
(4)
(5)הסימנים האמורים בפסקאות (3) ו־(4) לא יצברו לכלוך ויהיו ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות;
(6)יתקיים ניגוד חזותי בין אלה: תעלת הגלישה או הסבכה המכסה אותה לבין החיפוי שסביב בריכת השחיה לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1), או בין רצועת חיפוי לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1) שרוחבה 20 ס״מ לפחות שצמודה לתעלת הגלישה, לבין יתרת החיפוי שסביב בריכת השחיה.
↺ פנימיות: 5📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל);
(בוטל);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוסף על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|וחלק ח׳1}} –
{{ח:תת|(1)}} לאדם עם מוגבלות, לרבות כשהוא נע בכיסא גלגלים, תהיה נגישות עד לתוך המים בבריכת השחייה העיקרית באתר;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(3)}} פני הדרך העיקרית בחלקי אתר בריכת שחיה המפורטים להלן יסומנו באמצעי הכוונה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יימצא אמצעי הכוונה מהכניסה הראשית לאתר בריכת השחיה עד לפתחי המלתחות לנשים ולגברים; נמצאה עמדת מודיעין בסמוך לדרך מהכניסה הראשית לפתחי המלתחות האמורות, יימשך אמצעי ההכוונה מהכניסה הראשית אל עמדת המודיעין וממנה לפתחי המלתחות;
{{ח:תתת|(ב)}} יימצא אמצעי הכוונה מהיציאה מהמלתחות עד למדרגות, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.5|בפרט 21.1.2.5}} היורדות לתוך המים, של בריכת השחיה העיקרית באתר בריכת השחיה; שימשו בריכות שחיה שונות כבריכה עיקרית כל אחת בחלק אחר מתקופות השנה, יוביל אמצעי ההכוונה לשתיהן;
{{ח:תתת|(ג)}} אמצעי הכוונה כאמור בפסקה זו יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) ובניגוד מישושי (Tactile contrast) לסביבתו ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם בכף רגל גלויה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(5)}} הסימנים האמורים בפסקאות (3) ו־(4) לא יצברו לכלוך ויהיו ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות;
{{ח:תת|(6)}} יתקיים ניגוד חזותי בין אלה: תעלת הגלישה או הסבכה המכסה אותה לבין החיפוי שסביב בריכת השחיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|פרט 21.1.2.12(ד)(1)}}, או בין רצועת חיפוי לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|פרט 21.1.2.12(ד)(1)}} שרוחבה 20 ס״מ לפחות שצמודה לתעלת הגלישה, לבין יתרת החיפוי שסביב בריכת השחיה.

21.1.6.5סמכות ועדה מקומיתתיקונים: תשס״ח־3, תשס״ח־4

הוועדה המקומית רשאית, לפי בקשה מנומקת של מגיש בקשה להיתר, ליתן פטור מהוראות חלק זה המפורטות להלן או לקבוע הוראות אחרות, אם לדעתה ומטעמים שיירשמו ראוי לסטות מהמגבלות שבאותן הוראות, ובלבד ששוכנעה שלא ייפגעו בריאות הציבור – לאחר שקיבלה לעניין זה את הסכמת רשות הבריאות, ובטיחות הציבור:
(1)בנוגע לבריכת שחיה המיועדת לקום בבניין או באתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לפני תחילת תקנות אלה – פרטים 21.1.2.2(ב) ו־21.1.2.20;
(2)בנוגע לבריכת שחיה מיוחדת ובכפוף לאמור בסימן ד׳ –
(א)פרטים 21.1.2.2(ג), 21.1.2.3(א) ופרט 21.1.2.5(3);
(ב)פרט 21.1.2.4 – בכפוף לכך שקרקעית בריכה מיוחדת יכול שתתחיל בשיפוע בשיעור 7% אך לא תעלה על שיפוע זה.
↺ פנימיות: 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוועדה המקומית רשאית, לפי בקשה מנומקת של מגיש בקשה להיתר, ליתן פטור מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} המפורטות להלן או לקבוע הוראות אחרות, אם לדעתה ומטעמים שיירשמו ראוי לסטות מהמגבלות שבאותן הוראות, ובלבד ששוכנעה שלא ייפגעו בריאות הציבור – לאחר שקיבלה לעניין זה את הסכמת רשות הבריאות, ובטיחות הציבור:
{{ח:תת|(1)}} בנוגע לבריכת שחיה המיועדת לקום בבניין או באתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לפני תחילת תקנות אלה – {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.2|פרטים 21.1.2.2(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.20|ו־21.1.2.20}};
{{ח:תת|(2)}} בנוגע לבריכת שחיה מיוחדת ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן ד|בסימן ד׳}} –
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.2|פרטים 21.1.2.2(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|21.1.2.3(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.5|ופרט 21.1.2.5(3)}};
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.4|פרט 21.1.2.4}} – בכפוף לכך שקרקעית בריכה מיוחדת יכול שתתחיל בשיפוע בשיעור 7% אך לא תעלה על שיפוע זה.

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספחים הושמטו)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספחים'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספחים הושמטו)}}
חלק כ״ב: הגנת מבנים מפני גז ראדון

22.00הגדרותתיקונים: תשס״ט

בחלק זה –
”אזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע גבוה מ־50 בקרל לק״ג קרקע או אזור כאמור בנספח א׳ לחלק זה;
”אזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע נמוך מ־50 בקרל לק״ג קרקע;
”בודק ראדון מוסמך“ – מי שהוסמך בידי הממונה על הקרינה לתת שירותי בדיקת ראדון במבנים, בקרקע, במים ובחומרי בניה;
”דגימת ריכוז ראדון“ – איסוף דגימות בידי בודק ראדון מוסמך, לשם בדיקת ריכוז ראדון בתוך מבנה, בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 4175 חלק 1 – שיטות פסיביות למדידת ריכוז גז ראדון: מבנים;
”מיטיגציה“ – כלל השיטות, הפתרונות והטכנולוגיות להפחתת ריכוז ראדון במבנים;
”הממונה על הקרינה“ – הממונה על קרינה סביבתית, כהגדרתו בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980;
”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה בעלת היתר מאת הממונה על הקרינה למתן שירותי בדיקת ראדון ולאישור חומרי איטום לראדון;
”מערכת הגנה סבילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע על ידי מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור טבעי;
”מערכת הגנה פעילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע באמצעות מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור מאולץ;
”ראדון“ – יסוד רדיואקטיבי טבעי (Rn-222) הנוצר בקרקע ובחומרי בניה כתוצאה מהתפרקות היסוד ראדיום; ריכוזו נמדד ביחידות בקרל/מ״ק אוויר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980 → תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע גבוה מ־50 בקרל לק״ג קרקע או אזור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב נספח א|בנספח א׳ לחלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע נמוך מ־50 בקרל לק״ג קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק ראדון מוסמך“ – מי שהוסמך בידי הממונה על הקרינה לתת שירותי בדיקת ראדון במבנים, בקרקע, במים ובחומרי בניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגימת ריכוז ראדון“ – איסוף דגימות בידי בודק ראדון מוסמך, לשם בדיקת ריכוז ראדון בתוך מבנה, בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 4175 חלק 1 – שיטות פסיביות למדידת ריכוז גז ראדון: מבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיטיגציה“ – כלל השיטות, הפתרונות והטכנולוגיות להפחתת ריכוז ראדון במבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הקרינה“ – הממונה על קרינה סביבתית, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)|בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה בעלת היתר מאת הממונה על הקרינה למתן שירותי בדיקת ראדון ולאישור חומרי איטום לראדון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הגנה סבילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע על ידי מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור טבעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הגנה פעילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע באמצעות מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור מאולץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראדון“ – יסוד רדיואקטיבי טבעי (Rn-222) הנוצר בקרקע ובחומרי בניה כתוצאה מהתפרקות היסוד ראדיום; ריכוזו נמדד ביחידות בקרל/מ״ק אוויר.

22.01מניעת חדירת ראדון והצטברותו בבנייןתיקונים: תשס״ט

תכנונו של בניין ובנייתו ייעשו באופן שימנע חדירה של ראדון לתוך הבניין והצטברות הראדון בתוכו, בכמות העלולה לגרום לסכנה בריאותית; פרטי אופן ההגנה על בניין מפני חדירת ראדון ייקבעו על פי פוטנציאל הראדון בקרקע, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תכנונו של בניין ובנייתו ייעשו באופן שימנע חדירה של ראדון לתוך הבניין והצטברות הראדון בתוכו, בכמות העלולה לגרום לסכנה בריאותית; פרטי אופן ההגנה על בניין מפני חדירת ראדון ייקבעו על פי פוטנציאל הראדון בקרקע, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

22.02ריכוז ראדון בחדרתיקונים: תשס״ט

בחדר המיועד לשהיית אדם לא יעלה ריכוז הראדון על הקבוע בנספח ב׳ לחלק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר המיועד לשהיית אדם לא יעלה ריכוז הראדון על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב נספח ב|בנספח ב׳ לחלק זה}}.

22.03דרישות הגנה מפני חדירת הראדוןתיקונים: תשס״ט

(א)בכל בניין יש לבצע הגנה מפני חדירת ראדון באמצעות איטום נגד ראדון סביב כל הצנרת החודרת מהקרקע לתוך הבניין ואיטום מפני חדירת ראדון של כל תפרי החיבור בין הרצפה לקיר, תפרי התפשטות ותפרי הפסקת יציקה; האיטום ייעשה באמצעות חומרי איטום שקיבלו אישור של מעבדה מוסמכת.
(ב)באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, נוסף על האמור בפרט משנה (א), יש להתקין מערכת הגנה סבילה באופן שיהיה ניתן להסב אותה למערכת הגנה פעילה על ידי התקנת מפוח לשאיבת הראדון מיסודות הבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל בניין יש לבצע הגנה מפני חדירת ראדון באמצעות איטום נגד ראדון סביב כל הצנרת החודרת מהקרקע לתוך הבניין ואיטום מפני חדירת ראדון של כל תפרי החיבור בין הרצפה לקיר, תפרי התפשטות ותפרי הפסקת יציקה; האיטום ייעשה באמצעות חומרי איטום שקיבלו אישור של מעבדה מוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, נוסף על האמור בפרט משנה (א), יש להתקין מערכת הגנה סבילה באופן שיהיה ניתן להסב אותה למערכת הגנה פעילה על ידי התקנת מפוח לשאיבת הראדון מיסודות הבניין.

22.04בדיקת הימצאות ראדון וריכוזותיקונים: תשס״ט

(א)באזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך, תיערך דגימת ריכוז ראדון בחדר תת־קרקעי שתחלופת האוויר בו היא הנמוכה ביותר מבין החדרים התת־קרקעיים המיועדים לשהיית אדם באותו בניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
(ב)באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, תיערך דגימת ריכוז ראדון בכל החדרים התת־קרקעיים וצמודי הקרקע המיועדים לשהיית אדם בבניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת, והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
(ג)נקבע בממצאי הבדיקה לפי פרט משנה (א) או (ב) כי ריכוז הראדון עולה על הקבוע בנספח ב׳ לחלק זה, ימציא עורך הבקשה לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים מקבלת ממצאי הבדיקה, חוות דעת בדבר האמצעים הנדרשים להגנה מפני חדירת ראדון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך, תיערך דגימת ריכוז ראדון בחדר תת־קרקעי שתחלופת האוויר בו היא הנמוכה ביותר מבין החדרים התת־קרקעיים המיועדים לשהיית אדם באותו בניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, תיערך דגימת ריכוז ראדון בכל החדרים התת־קרקעיים וצמודי הקרקע המיועדים לשהיית אדם בבניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת, והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע בממצאי הבדיקה לפי פרט משנה (א) או (ב) כי ריכוז הראדון עולה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב נספח ב|בנספח ב׳ לחלק זה}}, ימציא עורך הבקשה לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים מקבלת ממצאי הבדיקה, חוות דעת בדבר האמצעים הנדרשים להגנה מפני חדירת ראדון.

תיקונים: תשס״ט

1.הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים;
2.הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל;
3.הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ערד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: מרחבי תכנון המצויים באזורים בעלי פוטנציאל ראדון גבוה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22.00|פרט 22.00}})}}}}
{{ח:תת|1.}} הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים;
{{ח:תת|2.}} הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל;
{{ח:תת|3.}} הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ערד.

תיקונים: תשס״ט

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳: ריכוז הראדון המרבי המותר בחדר המיועד לשהיית אדם, ביחידות בקרל/מ״ק אוויר''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22.02|פרט 22.02}})}}}}

ריכוז הראדון המרבי מחושב על פי פונקציה של קצב תחלופת האוויר בחדר וזמן הבדיקה, לפי סוג הגלאי; אם קצב תחלופת האוויר בחדר לא מופיע בטבלה, יש לחשב אותו על ידי אינטרפולציה ליניארית בין הערכים הקרובים.
>
טור א׳ שטח פני המים בבריכהטור ב׳ מיקום המשטח המחופהטור ג׳ רוחב המשטח המחופה
עד 50 מטרים רבועיםמשני צדדים של הבריכה לפחות2.0 מטרים רבועים בצד הכניסה לבריכה, ובצדדים האחרים – 1.8 מטרים רבועים
בין 50 ל־200 מטרים רבועיםבכל צדי הבריכה (אפשר שבצד הנגדי לכניסה לבריכה יימצאו אמצעים לכיסוי הבריכה וציוד טיפולי ובלבד שיישמר מעבר שרוחבו לא יפחת מ־1 מטר נקי ממכשולים)2.0 מטרים רבועים
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ריכוז הראדון המרבי מחושב על פי פונקציה של קצב תחלופת האוויר בחדר וזמן הבדיקה, לפי סוג הגלאי; אם קצב תחלופת האוויר בחדר לא מופיע בטבלה, יש לחשב אותו על ידי אינטרפולציה ליניארית בין הערכים הקרובים.
{{ח:ת}} <table>
<tr><th rowspan="3">קצב תחלופת האוויר (לשעה)</th><th colspan="5">גלאי פחם פעיל או גלאי ניטור רציף</th><th colspan="5">גלאי אלקטרט או גלאי עקבות התפרקות גרעינית</th></tr>
<tr><th colspan="5">זמן הבדיקה (ימים)</th><th colspan="5">זמן הבדיקה (ימים)</th></tr>
<tr><th>3</th><th>4</th><th>5</th><th>6</th><th>7</th><th>3</th><th>4</th><th>5</th><th>6</th><th>7</th></tr>
<tr><td>0</td><td>3416</td><td>4200</td><td>4854</td><td>5399</td><td>5854</td><td>1862</td><td>2352</td><td>2789</td><td>3180</td><td>3530</td></tr>
<tr><td>0.001</td><td>3307</td><td>4028</td><td>4615</td><td>5093</td><td>5483</td><td>1822</td><td>2286</td><td>2695</td><td>3057</td><td>3376</td></tr>
<tr><td>0.003</td><td>3102</td><td>3712</td><td>4186</td><td>4554</td><td>4839</td><td>1746</td><td>2164</td><td>2523</td><td>2832</td><td>3099</td></tr>
<tr><td>0.005</td><td>2915</td><td>3432</td><td>3814</td><td>4096</td><td>4305</td><td>1674</td><td>2052</td><td>2368</td><td>2634</td><td>2859</td></tr>
<tr><td>0.007</td><td>2744</td><td>3181</td><td>3490</td><td>3707</td><td>3860</td><td>1608</td><td>1950</td><td>2229</td><td>2458</td><td>2648</td></tr>
<tr><td>0.01</td><td>2514</td><td>2855</td><td>3078</td><td>3225</td><td>3321</td><td>1515</td><td>1810</td><td>2043</td><td>2229</td><td>2378</td></tr>
<tr><td>0.03</td><td>1528</td><td>1593</td><td>1620</td><td>1631</td><td>1635</td><td>1073</td><td>1196</td><td>1279</td><td>1336</td><td>1379</td></tr>
<tr><td>0.05</td><td>1052</td><td>1065</td><td>1068</td><td>1069</td><td>1069</td><td>815</td><td>876</td><td>914</td><td>940</td><td>958</td></tr>
<tr><td>0.07</td><td>790</td><td>793</td><td>793</td><td>793</td><td>793</td><td>652</td><td>687</td><td>708</td><td>722</td><td>732</td></tr>
<tr><td>0.1</td><td>572</td><td>572</td><td>572</td><td>572</td><td>572</td><td>498</td><td>517</td><td>528</td><td>535</td><td>540</td></tr>
<tr><td>0.3</td><td>200</td><td>200</td><td>200</td><td>200</td><td>200</td><td>191</td><td>193</td><td>195</td><td>195</td><td>196</td></tr>
<tr><td>0.5</td><td>121</td><td>121</td><td>121</td><td>121</td><td>121</td><td>118</td><td>119</td><td>119</td><td>120</td><td>120</td></tr>
<tr><td>0.7</td><td>87</td><td>87</td><td>87</td><td>87</td><td>87</td><td>85</td><td>86</td><td>86</td><td>86</td><td>86</td></tr>
<tr><td>1</td><td>61</td><td>61</td><td>61</td><td>61</td><td>61</td><td>60</td><td>60</td><td>61</td><td>61</td><td>61</td></tr>
</table>
תוספת שלישית
חישוב שטחי בניה ושיעורי אגרות למתן היתר
סימן א׳: פרשנות

1.00.1הגדרות

(א)בתוספת זו –
”בנין עזר“ – בנין שנבנה ליד הבנין העיקרי, בחצרו, בחלק ממנו, או על גגו ומשרת את הבנין העיקרי;
”גדר ביטחון“ – גדר המשמשת לצרכים ביטחוניים;
”דירה“ – כמשמעותה בחלק ב׳ לתוספת השניה;
”חממה“ – מבנה יציב בעל שלד מעץ או ממתכת המכוסה יריעות פלסטיות והמיועד לשמש בית צמיחה לגידולים חקלאיים;
”יציע“ – חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת יציעה, מוקף קירות בחלקו והיקף רצפתו קטן מהיקף רצפת הקומה;
”מ״א“ – מטר אורך;
”מ״ר“ – מטר מרובע;
”מ״ק“ – מטר מעוקב;
”עליית גג“ – חדר או חלל הנמצא מתחת לגג ובקרבתו, שתנועת אדם אפשרית על רצפתו, ויכול שגגו יהיה משופע;
”קומה“ – חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, וגובהו אינו קטן מ־2.50 מטרים;
”ש״ח“ – שקלים חדשים;
”שטחים למטרות עיקריות“ ו”שטחי שירות“ – כמשמעותם בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 (להלן – תקנות אחוזי בניה);
”תקנות עבודה מצומצמת“ – תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס״ג–2003.
(ב)מונח שלא הוגדר בפרט משנה (א), יהא כמשמעותו בתקנות אחוזי בניה, בין שהוגדר בהן במפורש ובין שלא הוגדר כך, ותוספת זו תתפרש, דרך כלל, יחד עם תקנות אחוזי בניה.
(ג)מונח שלא ניתן להגדירו או לפרשו לפי פרטי משנה (א) או (ב), יהא כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) #סעיף 9
  • תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס״ג–2003 → תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)
  • בתקנות אחוזי בניה → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
  • תקנות אחוזי בניה → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין עזר“ – בנין שנבנה ליד הבנין העיקרי, בחצרו, בחלק ממנו, או על גגו ומשרת את הבנין העיקרי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גדר ביטחון“ – גדר המשמשת לצרכים ביטחוניים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חממה“ – מבנה יציב בעל שלד מעץ או ממתכת המכוסה יריעות פלסטיות והמיועד לשמש בית צמיחה לגידולים חקלאיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יציע“ – חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת יציעה, מוקף קירות בחלקו והיקף רצפתו קטן מהיקף רצפת הקומה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מ״א“ – מטר אורך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“ – מטר מרובע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עליית גג“ – חדר או חלל הנמצא מתחת לגג ובקרבתו, שתנועת אדם אפשרית על רצפתו, ויכול שגגו יהיה משופע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קומה“ – חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, וגובהו אינו קטן מ־2.50 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטחים למטרות עיקריות“ ו”שטחי שירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)#סעיף 9|בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}} (להלן – תקנות אחוזי בניה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עבודה מצומצמת“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס״ג–2003}}.
{{ח:תת|(ב)}} מונח שלא הוגדר בפרט משנה (א), יהא כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות אחוזי בניה}}, בין שהוגדר בהן במפורש ובין שלא הוגדר כך, {{ח:פנימי|תוספת 3|ותוספת זו}} תתפרש, דרך כלל, יחד עם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות אחוזי בניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מונח שלא ניתן להגדירו או לפרשו לפי פרטי משנה (א) או (ב), יהא כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות אלה}}.
סימן ב׳: חישוב שטחי בניה לקביעת אגרות

1.00.2חישוב השטח של בנין או תוספת לבנין

שטחו של בנין או תוספת לבנין הוא השטח הכולל שהותר לבניה, המחושב לפי תקנות אחוזי בניה, והכולל שטחים למטרות עיקריות ושטחי שירות; לענין זה, ”השטח הכולל שהותר לבניה“ – שטח הבניה הכולל המצוין במפרט שנערך לפי טופס 1 לתוספת הראשונה, אושר בידי הוועדה המקומית וצורף להיתר.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות אחוזי בניה → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
  • טופס 1 לתוספת הראשונה → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שטחו של בנין או תוספת לבנין הוא השטח הכולל שהותר לבניה, המחושב לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות אחוזי בניה}}, והכולל שטחים למטרות עיקריות ושטחי שירות; לענין זה, ”השטח הכולל שהותר לבניה“ – שטח הבניה הכולל המצוין במפרט שנערך לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#תוספת 1|טופס 1 לתוספת הראשונה}}, אושר בידי הוועדה המקומית וצורף להיתר.

1.00.3חישוב השטח של מיתקן

על אף האמור בפרט 1.00.2, שטחו של מיתקן העשוי קונסטרוקציות הוא מספר המ״ר הכולל –
(1)של שטח ההיטל האופקי על פני הקרקע של חתך המיתקן, התחום בקו דמיוני המחבר את העמודים החיצוניים של שלד המיתקן;
(2)של שטח ההיטל אופקי של חתך יחידות ציוד המותקנות באותו מיתקן, ככל שהן מותקנות מחוץ לשטח ההיטל האופקי של המיתקן כאמור בפסקה (1); לענין זה, ”יחידות ציוד“ – לרבות מכלים, ריאקטורים, תנורים, צינורות והחללים שביניהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1.00.2|בפרט 1.00.2}}, שטחו של מיתקן העשוי קונסטרוקציות הוא מספר המ״ר הכולל –
{{ח:תת|(1)}} של שטח ההיטל האופקי על פני הקרקע של חתך המיתקן, התחום בקו דמיוני המחבר את העמודים החיצוניים של שלד המיתקן;
{{ח:תת|(2)}} של שטח ההיטל אופקי של חתך יחידות ציוד המותקנות באותו מיתקן, ככל שהן מותקנות מחוץ לשטח ההיטל האופקי של המיתקן כאמור בפסקה (1); לענין זה, ”יחידות ציוד“ – לרבות מכלים, ריאקטורים, תנורים, צינורות והחללים שביניהם.

1.00.5חישוב הנפח של בנין

(א)נפחו של בנין הוא הסכום במ״ק של שטחי כל הקומות שבו, המוכפלים כל אחד מהם בגובהה של אותה קומה הנמדד במ״א.
(ב)בפרט זה, ”גובהה של אותה קומה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של הרצפה לבין מפלס הרצפה מעל התקרה שמעליה, אם היא בנמצא ואם לאו, לבין המפלס העליון של התקרה, כאשר התקרה שטוחה, בין אם יש גג מעליה וביניהם עליית גג ובין אם הגג שטוח או משופע או מונח על הקירות ובין אם לאו.
(ג)אין בבנין תקרה שטוחה וגגו משופע, יימדד גובה הקומה העליונה עד מחצית המרחק האנכי שבין הקו הגבוה ביותר שבו נפגשים מישורי הגג המשופעים עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
(ד)יש לגג שיפוע אחד או צורה של מישור, יימדד גובה הקומה העליונה עד הקו הגבוה ביותר שבו נפגש מישור הגג עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
(ה)אין בבנין, כולו או מקצתו, תקרה שטוחה או גג, או שחלק ממנו אינו מוקף קירות ואין לו גג, יימדד גובה הקומה האמורה עד קצהו העליון של הקיר הגבוה ביותר בבנין או הקורה הגבוהה ביותר בבנין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפחו של בנין הוא הסכום במ״ק של שטחי כל הקומות שבו, המוכפלים כל אחד מהם בגובהה של אותה קומה הנמדד במ״א.
{{ח:תת|(ב)}} בפרט זה, ”גובהה של אותה קומה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של הרצפה לבין מפלס הרצפה מעל התקרה שמעליה, אם היא בנמצא ואם לאו, לבין המפלס העליון של התקרה, כאשר התקרה שטוחה, בין אם יש גג מעליה וביניהם עליית גג ובין אם הגג שטוח או משופע או מונח על הקירות ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בבנין תקרה שטוחה וגגו משופע, יימדד גובה הקומה העליונה עד מחצית המרחק האנכי שבין הקו הגבוה ביותר שבו נפגשים מישורי הגג המשופעים עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
{{ח:תת|(ד)}} יש לגג שיפוע אחד או צורה של מישור, יימדד גובה הקומה העליונה עד הקו הגבוה ביותר שבו נפגש מישור הגג עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
{{ח:תת|(ה)}} אין בבנין, כולו או מקצתו, תקרה שטוחה או גג, או שחלק ממנו אינו מוקף קירות ואין לו גג, יימדד גובה הקומה האמורה עד קצהו העליון של הקיר הגבוה ביותר בבנין או הקורה הגבוהה ביותר בבנין.

1.00.6חישוב הנפח של חפירה, חציבה או מילוי

(א)הנפח של חפירה, חציבה או מילוי הוא מספר המ״ק המתקבל מהכפלת שטח המגרש או אותו החלק שבו מתבצעת עבודת החפירה, החציבה או המילוי, בגובהו.
(ב)בפרט זה –
(1)”גובהו“ של חפירה, חציבה או מילוי – המרחק האנכי במ״א המהווה את ההפרש בין גובה שהוא ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים הקיימים בשטח המגרש האמור לפני תחילת ביצוע אחת העבודות המפורטות בפרט משנה (א) והמסומנים בתכנית הבניה, לבין גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים שיהיו בשטח המגרש האמור לאחר תום העבודה כאמור והמסומנים בתכנית הבניה;
(2)”גובה אבסולוטי“ – גובה המתייחס לפני הים או לגובהה של נקודה מסוימת וקבועה בסביבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנפח של חפירה, חציבה או מילוי הוא מספר המ״ק המתקבל מהכפלת שטח המגרש או אותו החלק שבו מתבצעת עבודת החפירה, החציבה או המילוי, בגובהו.
{{ח:תת|(ב)}} בפרט זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”גובהו“ של חפירה, חציבה או מילוי – המרחק האנכי במ״א המהווה את ההפרש בין גובה שהוא ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים הקיימים בשטח המגרש האמור לפני תחילת ביצוע אחת העבודות המפורטות בפרט משנה (א) והמסומנים בתכנית הבניה, לבין גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים שיהיו בשטח המגרש האמור לאחר תום העבודה כאמור והמסומנים בתכנית הבניה;
{{ח:תתת|(2)}} ”גובה אבסולוטי“ – גובה המתייחס לפני הים או לגובהה של נקודה מסוימת וקבועה בסביבה.
סימן ג׳: נוהלי תשלום אגרות

1.00.7אגרות

(א)בעד כל עבודה או שימוש הטעונים היתר המפורטים בטורים א׳ ו־ב׳ בטבלה שבסימן ד׳, תשולם אגרה בשיעור הנקוב לצדם בטור ג׳.
(ב)חישוב האגרה ייערך על בסיס תכניות הבניה המצורפות להיתר ובהתאם לשיטות החישוב של שטחי הבניה המפורטות בסימן ב׳;
(ג)בהיתר לבנין חדש או לתוספת לבנין קיים, תשולם האגרה בהתאם לאחת החלופות המנויות בפרטים 1 ו־2 לטבלה שבסימן ד׳, ולא תיווסף אגרה בשל בניה לפי פרטים 3 עד 7 לטבלה האמורה, הנלווית לבנין או לתוספת כאמור, ובלבד שהיא כלולה בהיתר הבניה.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעד כל עבודה או שימוש הטעונים היתר המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בטורים א׳ ו־ב׳ בטבלה שבסימן ד׳}}, תשולם אגרה בשיעור הנקוב לצדם {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בטור ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} חישוב האגרה ייערך על בסיס תכניות הבניה המצורפות להיתר ובהתאם לשיטות החישוב של שטחי הבניה המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תת|(ג)}} בהיתר לבנין חדש או לתוספת לבנין קיים, תשולם האגרה בהתאם לאחת החלופות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד1|בפרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד2|ו־2 לטבלה שבסימן ד׳}}, ולא תיווסף אגרה בשל בניה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד3|פרטים 3 עד 7 לטבלה האמורה}}, הנלווית לבנין או לתוספת כאמור, ובלבד שהיא כלולה בהיתר הבניה.

1.00.8שיעור מינימליתיקונים: תשס״ז, תש״ע־4, [הודעות]

נקבע שיעור האגרה לפי יחידת חישוב של מידה או כמות, תחושב האגרה בהתאם להיקף העבודה, ובלבד שלא תפחת מ־299.97 שקלים חדשים , ובהיתר לעבודה מצומצמת כמשמעותה בתקנות עבודה מצומצמת – 59.99 שקלים חדשים .
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בשנת 2026, 357.26 ש״ח)
(בשנת 2026, 71.45 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות עבודה מצומצמת → תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבע שיעור האגרה לפי יחידת חישוב של מידה או כמות, תחושב האגרה בהתאם להיקף העבודה, ובלבד שלא תפחת מ־299.97 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 357.26 ש״ח)}}, ובהיתר לעבודה מצומצמת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|בתקנות עבודה מצומצמת}} – 59.99 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 71.45 ש״ח)}}.

1.00.9תוספת בניה

לצורך חישוב האגרה דין תוספת בניה כדין בניה חדשה ונפרדת מהבנין הקיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצורך חישוב האגרה דין תוספת בניה כדין בניה חדשה ונפרדת מהבנין הקיים.

1.00.10המרת סוג הבניה

בעד היתר להמיר בנין מסוג לסוג, בין בדרך שינוי השימוש, שינוי הבניה או בניה חדשה ובין בכל דרך אחרת, תשולם אגרה כמפורט בסימן ד׳, בהתאם לשיעור הנקוב לגבי סוג הבנין החדש המבוקש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעד היתר להמיר בנין מסוג לסוג, בין בדרך שינוי השימוש, שינוי הבניה או בניה חדשה ובין בכל דרך אחרת, תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן ד׳}}, בהתאם לשיעור הנקוב לגבי סוג הבנין החדש המבוקש.

1.00.11בנין בעל שימוש מעורב

חלקים שונים של בנין, המשמשים או המיועדים לשמש, למטרות שונות תשולם אגרה לכל חלק וחלק כאילו היה אותו חלק בנין נפרד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חלקים שונים של בנין, המשמשים או המיועדים לשמש, למטרות שונות תשולם אגרה לכל חלק וחלק כאילו היה אותו חלק בנין נפרד.

1.00.12שינוי בתכניות בניה

בעד שינוי בתכניות בניה המצורפות להיתר, הטעון דיון חוזר בוועדה המקומית, תשולם האגרה המינימלית הקבועה בפרט 1.00.8 או האגרה שנקבעה לגבי העבודה הנוספת הכרוכה בשינוי האמור והמפורטת בסימן ד׳, הכל לפי הסכום הגדול.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעד שינוי בתכניות בניה המצורפות להיתר, הטעון דיון חוזר בוועדה המקומית, תשולם האגרה המינימלית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1.00.8|בפרט 1.00.8}} או האגרה שנקבעה לגבי העבודה הנוספת הכרוכה בשינוי האמור והמפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן ד׳}}, הכל לפי הסכום הגדול.

1.00.13פיקדון

(א)עם הגשת בקשה להיתר ישלם המבקש לוועדה המקומית 20% מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר (להלן – הפיקדון).
(ב)סירבה הוועדה המקומית לתת את ההיתר, תודיע למבקש בכתב על הסירוב וכי הפיקדון יוחזר לו בתוך 30 ימים.
(ג)קבעה הוועדה המקומית תנאי להיתר או הכניסה שינויים בבקשה לא ייחשב הדבר כסירוב ליתן היתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עם הגשת בקשה להיתר ישלם המבקש לוועדה המקומית 20% מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר (להלן – הפיקדון).
{{ח:תת|(ב)}} סירבה הוועדה המקומית לתת את ההיתר, תודיע למבקש בכתב על הסירוב וכי הפיקדון יוחזר לו בתוך 30 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} קבעה הוועדה המקומית תנאי להיתר או הכניסה שינויים בבקשה לא ייחשב הדבר כסירוב ליתן היתר.

1.00.14מועד תשלום

(א)בכפוף לאמור בתקנה 20(א) חייב המבקש לשלם את האגרה בניכוי הפיקדון לוועדה המקומית בתוך שנה מיום קבלת ההודעה על אישור הבקשה להיתר מאת הוועדה האמורה; הפיקדון יהיה צמוד למדד כמשמעותו בתקנה 19א.
(ב)לא שילם המבקש את האגרה כאמור בפרט משנה (א), לא יוחזר לו הפיקדון.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 20(א) → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #סעיף 59
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 59|בתקנה 20(א)}} חייב המבקש לשלם את האגרה בניכוי הפיקדון לוועדה המקומית בתוך שנה מיום קבלת ההודעה על אישור הבקשה להיתר מאת הוועדה האמורה; הפיקדון יהיה צמוד למדד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19א|בתקנה 19א}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם המבקש את האגרה כאמור בפרט משנה (א), לא יוחזר לו הפיקדון.

1.00.15החזרת מחצית האגרה

(א)בעל היתר שלא החל בעבודה, החזיר את ההיתר לוועדה המקומית בתוך שישה חודשים מיום הוצאתו, וצירף בקשה לבטלו – זכאי להחזרת מחצית האגרה.
(ב)נתמלאו התנאים המפורטים בפרט משנה (א), תוחזר מחצית האגרה לבעל ההיתר לא יאוחר משלושה חודשים מיום החזרת ההיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר שלא החל בעבודה, החזיר את ההיתר לוועדה המקומית בתוך שישה חודשים מיום הוצאתו, וצירף בקשה לבטלו – זכאי להחזרת מחצית האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} נתמלאו התנאים המפורטים בפרט משנה (א), תוחזר מחצית האגרה לבעל ההיתר לא יאוחר משלושה חודשים מיום החזרת ההיתר.

1.00.16חידוש ההיתר

(א)בעד חידוש היתר ישלם בעל ההיתר 10% מסכום האגרה שנקבעה לגבי ההיתר המקורי, ובלבד שהתשלום לא יפחת מהאגרה המינימלית הקבועה בפרט 1.00.8.
(ב)בעד חידוש היתר בנסיבות האמורות בתקנה 20א(ה) ישלם בעל ההיתר 50% מסכום האגרה ששולמה בעד מתן ההיתר המקורי.
(ג)הוחל בעבודה שלגביה ניתן היתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו, פטור בעל ההיתר מכל תשלום בעד חידוש ההיתר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 20א(ה) → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #סעיף 60
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעד חידוש היתר ישלם בעל ההיתר 10% מסכום האגרה שנקבעה לגבי ההיתר המקורי, ובלבד שהתשלום לא יפחת מהאגרה המינימלית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1.00.8|בפרט 1.00.8}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד חידוש היתר בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 60|בתקנה 20א(ה)}} ישלם בעל ההיתר 50% מסכום האגרה ששולמה בעד מתן ההיתר המקורי.
{{ח:תת|(ג)}} הוחל בעבודה שלגביה ניתן היתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו, פטור בעל ההיתר מכל תשלום בעד חידוש ההיתר.

1.00.17פטור מאגרה

יושב ראש ועדה מקומית רשאי לפי החלטת ועדה מקומית, ועל פי אישור לשכת הסעד כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958, לפטור מבקש מתשלום אגרה, כולה או מקצתה, אם מצבו החומרי מצדיק זאת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958 → חוק שירותי הסעד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יושב ראש ועדה מקומית רשאי לפי החלטת ועדה מקומית, ועל פי אישור לשכת הסעד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, לפטור מבקש מתשלום אגרה, כולה או מקצתה, אם מצבו החומרי מצדיק זאת.

1.00.18פטור לרשויות מקומיות

רשות מקומית ואיגוד ערים פטורים מתשלום אגרה בעד היתר לגבי –
(1)בנינים ציבוריים שבנייתם מבוצעת על ידיהם;
(2)עבודות לצורכי עצמם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מקומית ואיגוד ערים פטורים מתשלום אגרה בעד היתר לגבי –
{{ח:תת|(1)}} בנינים ציבוריים שבנייתם מבוצעת על ידיהם;
{{ח:תת|(2)}} עבודות לצורכי עצמם.

1.00.19פטור חלקי למדינה

המדינה פטורה מתשלום מחצית האגרה בעד היתר לגבי בניה המבוצעת בידיה, מטעמה או ביזמתה והמיועדת למטרות אלה:
(1)שיכוני עולים ומפונים;
(2)בניני מסחר, מלאכה ותעשיה לצורכי עולים ומפונים;
(3)שיכוני זוגות צעירים;
בפרט זה, ”שיכון זוגות צעירים“ – שיכון המיועד לזוגות צעירים על פי אישור הרשות המקומית הנוגעת בדבר או על פי אישור משרד הבינוי והשיכון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המדינה פטורה מתשלום מחצית האגרה בעד היתר לגבי בניה המבוצעת בידיה, מטעמה או ביזמתה והמיועדת למטרות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שיכוני עולים ומפונים;
{{ח:תת|(2)}} בניני מסחר, מלאכה ותעשיה לצורכי עולים ומפונים;
{{ח:תת|(3)}} שיכוני זוגות צעירים;
{{ח:ת}} בפרט זה, ”שיכון זוגות צעירים“ – שיכון המיועד לזוגות צעירים על פי אישור הרשות המקומית הנוגעת בדבר או על פי אישור משרד הבינוי והשיכון.

1.00.20פטור חלקי לבנין להשכרה

(א)המבקש היתר לבנין להשכרה, כהגדרתו בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, פטור מתשלום מחצית האגרה.
(ב)נמכר בנין שניתן לו היתר כאמור בפרט משנה (א), חלקו או כולו, ישלם המוכר את המחצית הנותרת של האגרה שהיה פטור מתשלומה לפי פרט משנה (א).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון #סעיף 53א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבקש היתר לבנין להשכרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 53א|בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}, פטור מתשלום מחצית האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} נמכר בנין שניתן לו היתר כאמור בפרט משנה (א), חלקו או כולו, ישלם המוכר את המחצית הנותרת של האגרה שהיה פטור מתשלומה לפי פרט משנה (א).
סימן ד׳: שיעורי אגרות להיתרי בניה

תיקונים: תשס״ט־5, תש״ע־4, תשע״א, תשע״ה, תשע״ו, [הודעות]

>
קצב תחלופת האוויר (לשעה)גלאי פחם פעיל או גלאי ניטור רציףגלאי אלקטרט או גלאי עקבות התפרקות גרעינית
זמן הבדיקה (ימים)זמן הבדיקה (ימים)
3456734567
03416420048545399585418622352278931803530
0.0013307402846155093548318222286269530573376
0.0033102371241864554483917462164252328323099
0.0052915343238144096430516742052236826342859
0.0072744318134903707386016081950222924582648
0.012514285530783225332115151810204322292378
0.031528159316201631163510731196127913361379
0.0510521065106810691069815876914940958
0.07790793793793793652687708722732
0.1572572572572572498517528535540
0.3200200200200200191193195195196
0.5121121121121121118119119120120
0.787878787878586868686
161616161616060616161
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>&nbsp;</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג העבודה או השימוש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פירוט סוג העבודה או השימוש</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אגרה</th></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד1"><td>1.</td><td>בנייה או שימוש חורג, למעט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד2|בפרט 2}} ואילך</td><td>בניה חדשה או תוספת בנייה לרבות יציע, בנייני עזר, מצללות, שטחי שירות, מרפסות, גזוזטראות, קירוי משטחים פתוחים, אצטדיונים, מיתקני נופש וספורט לרבות בריכות שחיה, בין מקורות ובין שאינן מקורות, גני אירועים, מחסנים ובתי אריזה (אף אם הם למטרות חקלאיות), ושינוי שימוש</td><td>32.40 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 38.58 ש״ח)}} לכל מ״ר</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד2"><td rowspan="2">2.</td><td rowspan="2">בניית מבנים חקלאיים למטרות חקלאיות או שימוש חורג במבנה לא־חקלאי למטרות חקלאיות</td><td>מבנים חקלאיים המשמשים רפתות, אורוות, לולים, חממות, וכיוצא באלה, למעט מחסנים ובתי אריזה</td><td>1.11 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.33 ש״ח)}} לכל מ״ר</td></tr>
<tr><td>חממות ובתי רשת</td><td>1.11 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.33 ש״ח)}} לכל מ״ר לבנייה עד 100 מ״ר, בתוספת 0.55 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 0.66 ש״ח)}} לכל מ״ר נוסף מעל 100 מ״ר</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד3"><td>3.</td><td>עבודות בניה ופיתוח בלא הקמת בניין</td><td>סלילת או הרחבת דרך, מדרכה או חניה פתוחה, לרבות גשרים וגשרונים וכן חפירה לצורך הקמתם</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ר</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד3א"><td>3א.</td><td>שימוש חורג בקרקע או בבניין קיים</td><td>שינוי שימוש בקרקע או בבניין קיים בלא בנייה חדשה או תוספת בנייה</td><td>32.62 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 38.58 ש״ח)}} לכל מ״ר קרקע או שטח בנייה עד 2,000 מ״ר, בתוספת 1.30 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ר נוסף מעל 2,000 מ״ר</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד4"><td rowspan="6">4.</td><td>בניית מיתקנים הנדסיים או מבנים לתעשיה כבדה, או שימוש חורג במבנים או במיתקנים אחרים למטרות כאמור</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>(א) מיתקנים הנדסיים ומיתקני חקלאות</td><td>משאבות, מגדלי מים וסילוסים, בריכות, בורות, מיתקנים ובריכות לטיפול בביוב ובמים, מכלי דלק וגז לרבות תחנות שאיבה לטיפול בשפכים, מיתקני תקשורת פתוחים, לרבות מיתקנים תת־קרקעיים</td><td>3.60 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 4.29 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr><td rowspan="2">(ב) מאגרי מים וביוב לפי נפח המאגר</td><td>מאגרי מים וביוב בנפח של עד 3 מיליון מ״ק</td><td>0.12 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 0.14 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr><td>על כל מ״ק נוסף מעל 3 מיליון מ״ק</td><td>פטור</td></tr>
<tr><td>(ג) נמלים ותעשיה כבדה מקונסטרוקציות</td><td>שטחי נמל וכל מבנה תעשיה כבדה מקונסטרוקציות</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr><td>(ד) לוחות קולטי שמש במיתקן פוטו־וולטאי או בתחנת כוח סולרית בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או תרמו־סולרית</td><td>מראות או משטחים אחרים המשמשים לריכוז וניצול אנרגיית השמש</td><td>1.17 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.39 ש״ח)}} לכל מ״ר עד 10,000 מ״ר, בתוספת 0.10 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 0.12 ש״ח)}} לכל מ״ר נוסף מעל 10,000 מ״ר.</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד5"><td rowspan="2">5.</td><td rowspan="2">עבודות כריה וחציבה</td><td>(א) עבודות חציבה, כריה, חפירה או מילוי וכיוצא באלה, שלא למטרת הקמת בנין</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr><td>(ב) עבודות להכשרת אתרים להטמנה וטיפול בפסולת יבשה</td><td>0.11 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 0.13 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד6"><td>6.</td><td>התקנת כבלים, צנרת ותעלות שאינם חלק מהבניין ואינם משרתים אותו באופן ישיר</td><td>התקנה של – {{ש}} (1) צנרת לאספקת מים, ביוב ותיעול וניקוז; {{ש}} (2) צנרת להובלת נפט, גז וכיוצא באלה; {{ש}} (3) צנרת עילית; {{ש}} (4) כבלים בכל קוטר שהוא; {{ש}} לרבות התקנת תעלות, תאים, מעבירי מים, מגלשים, מכלים, תמיכות, אבזרים וכיוצא באלה, וכן חציבה, חפירה ומילוי לצורך כל אחת מן ההתקנות האמורות</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״א</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד7"><td rowspan="2">7.</td><td rowspan="2">הקמת גדר</td><td>הקמת גדר – למעט גדר חקלאית או גדר ביטחון</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ר</td></tr>
<tr><td>הקמת גדר ביטחון או גדר חקלאית</td><td>פטור</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד8"><td rowspan="2">8.</td><td rowspan="2">עבודה מצומצמת ועבודות אחרות</td><td>לעבודה הטעונה היתר שלא נקבעה לה אגרה {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן זה}}</td><td>299.97 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 357.26 ש״ח)}}</td></tr>
<tr><td>לעבודה שלא נקבעה לה אגרה {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן זה}} ואושרה לגביה בקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|תקנות עבודה מצומצמת}}</td><td>59.99 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 71.45 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד9"><td>9.</td><td>מבנים הפטורים מאגרה</td><td>בתי תפילה</td><td>פטור</td></tr>
</table>
תוספת רביעית
תוספת חמישית
חלק א׳: הגדרות

1.00הגדרות

בחלק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}} –
”אתר“ – אתר ארכאולוגי או מבנה היסטורי;
”אתר ארכאולוגי“ – אתר עתיקות או שטח המכיל עתיקות; לעניין זה, ”אתר עתיקות“ ו”עתיקות“ – כהגדרתם בחוק העתיקות, התשל״ח–1978;
”הגורם האחראי“ – אחד מאלה:
(1)רשות העתיקות – באתר ארכאולוגי;
(2)הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – באתר שחוק הגנים הלאומיים חל עליו;
(3)באתר אחר – הרשות שבפיקוחה נמצא האתר, ובאין רשות כזאת – בעל הנכס;
”חוות דעת של בעל מקצוע“ – חוות דעת לעניין התוספת החמישית, שערך מהנדס או אדריכל הרשוי לפי תקנות המהנדסים;
”חוק גנים לאומיים“ – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998;
”מבנה היסטורי“ – בניין או קבוצת בניינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית, ושיש כוונה לפתחם, לשמרם או לשחזרם, לרבות בניין שנקבע לשימור בתכנית או שמיועד לכך בתכנית לשימור כמשמעותה בסעיף 2 לתוספת הרביעית לחוק, וכן אתר בעל ערך לאומי, אתר לאומי, אתר הנצחה וגן לאומי כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שהוכרזו בתכנית ככאלה, או שאושרו בתכנית ככאלה אף אם טרם הוכרזו;
”מבנה עתיק“ – בניין היסטורי שנבנה במקורו בחומרים טבעיים כמו אבן, חומרי מליטה, חומרי מילוי וחומרים אחרים ואין בשלד שלו בטון, בטון מזוין, או פלדה;
”רשות העתיקות“ – רשות העתיקות שהוקמה בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989;
”הרשות לשמירת הטבע“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שהוקמה בחוק גנים לאומיים.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העתיקות, התשל״ח–1978 → חוק העתיקות
  • שחוק הגנים הלאומיים → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
  • תקנות המהנדסים → תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)
  • חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998 → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
  • בסעיף 2 לתוספת הרביעית לחוק → חוק התכנון והבנייה #תוספת 4 פרט 2
  • בחוק גנים לאומיים → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
  • בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989 → חוק רשות העתיקות
  • בחוק גנים לאומיים → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בחלק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}}}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר“ – אתר ארכאולוגי או מבנה היסטורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר ארכאולוגי“ – אתר עתיקות או שטח המכיל עתיקות; לעניין זה, ”אתר עתיקות“ ו”עתיקות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם האחראי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות העתיקות – באתר ארכאולוגי;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – באתר {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|שחוק הגנים הלאומיים}} חל עליו;
{{ח:תתת|(3)}} באתר אחר – הרשות שבפיקוחה נמצא האתר, ובאין רשות כזאת – בעל הנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת של בעל מקצוע“ – חוות דעת לעניין {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}, שערך מהנדס או אדריכל הרשוי לפי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה היסטורי“ – בניין או קבוצת בניינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית, ושיש כוונה לפתחם, לשמרם או לשחזרם, לרבות בניין שנקבע לשימור בתכנית או שמיועד לכך בתכנית לשימור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 4 פרט 2|בסעיף 2 לתוספת הרביעית לחוק}}, וכן אתר בעל ערך לאומי, אתר לאומי, אתר הנצחה וגן לאומי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, שהוכרזו בתכנית ככאלה, או שאושרו בתכנית ככאלה אף אם טרם הוכרזו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עתיק“ – בניין היסטורי שנבנה במקורו בחומרים טבעיים כמו אבן, חומרי מליטה, חומרי מילוי וחומרים אחרים ואין בשלד שלו בטון, בטון מזוין, או פלדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות העתיקות“ – רשות העתיקות שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק רשות העתיקות|בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות לשמירת הטבע“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}.
חלק ב׳: אמצעי יציאה מהבניין

2.01הכשרת דרכי יציאה

באתרים ארכאולוגיים ובמבנים היסטוריים יוכשרו דרכי יציאה במספר ובמידות הנדרשים למספר האנשים המרבי הצפוי לשהות במקום, בכפוף לקבוע בפרט 2.02 ובמגבלות פרט 2.03.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתרים ארכאולוגיים ובמבנים היסטוריים יוכשרו דרכי יציאה במספר ובמידות הנדרשים למספר האנשים המרבי הצפוי לשהות במקום, בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.02|בפרט 2.02}} ובמגבלות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.03|פרט 2.03}}.

2.02קביעת מקדם התפוסה בבניין או בחלק של בניין

מקדם התפוסה בבניין או בחלק ממנו ייקבע בהתאם להוראות פרט 3.03 בתוספת השניה ובשינויים אלה:
(1)מקדם התפוסה באולם לאסיפות שבו מושבים קבועים, ייקבע לפי כמות המושבים בפועל ובלבד שיישמרו המעברים הנדרשים בפרט 2.05(ז) ורוחב מושב לא יפחת מהנקוב להלן:
(א)ספסל רציף – 0.45 מ״ר למושב;
(ב)כיסאות קבועים – לפי מספר הכיסאות הקבועים;
(2)השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל גבוהה (אולמות הרצאה, אולמות תפילה, יציעים לקהל, מבואות לאולמי אסיפות) – 0.65 מ״ר;
(3)השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל פחותה מזו שבאולם לפי פסקה (2) (אולמות תצוגה, חדרי ישיבות, במות וכיוצא באלה) – 1.5 מ״ר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקדם התפוסה בבניין או בחלק ממנו ייקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.03|פרט 3.03 בתוספת השניה}} ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקדם התפוסה באולם לאסיפות שבו מושבים קבועים, ייקבע לפי כמות המושבים בפועל ובלבד שיישמרו המעברים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|בפרט 2.05(ז)}} ורוחב מושב לא יפחת מהנקוב להלן:
{{ח:תתת|(א)}} ספסל רציף – 0.45 מ״ר למושב;
{{ח:תתת|(ב)}} כיסאות קבועים – לפי מספר הכיסאות הקבועים;
{{ח:תת|(2)}} השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל גבוהה (אולמות הרצאה, אולמות תפילה, יציעים לקהל, מבואות לאולמי אסיפות) – 0.65 מ״ר;
{{ח:תת|(3)}} השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל פחותה מזו שבאולם לפי פסקה (2) (אולמות תצוגה, חדרי ישיבות, במות וכיוצא באלה) – 1.5 מ״ר.

2.03הגבלת מספר אנשיםתיקונים: תשס״ח

(א)המספר המרבי של בני אדם באתר לא יעלה על מקדם התפוסה המחושב לפי פרט 2.02.
(ב)בבניין או בחלק ממנו המשורת במספר יציאות שבטור א׳ בטבלה שלהלן, יוגבל מספר בני האדם כמפורט בטור ב׳ לצדו:
>
(ג)בשטח מגודר הנמצא מחוץ לבניין ומיועד לאירוח קהל (להלן – שטח חוץ מגודר), אשר מספר בני האדם שבו עשוי לעלות על ממוצע של אדם אחד לכל 10 מ״ר של שטח חופשי לתנועת אדם, ואשר מספר בני האדם שבו עולה על 60, יש להבטיח שתי יציאות לפחות ל־1,000 בני האדם הראשונים ויציאה נוספת לכל 1,000 בני אדם נוספים או חלק מהם.
(ד)הגורם האחראי ינקוט אמצעים נאותים ויגביל את כמות האנשים באתר, בהתאם לאמור בפרט זה; קבעה הוועדה המקומית כי לא ניתן להעמיד מנגנוני פיקוח נאותים להגבלת כמות האנשים הנכנסים לאתר, יספק הגורם האחראי, בהוראת הוועדה המקומית, פתחי יציאה כנדרש בפרטי משנה (ב) ו־(ג), במידות הקבועות בפרט 2.05.
(ה)רוחב היציאות, מידותיהן, מיקומן, ומרחקי המילוט יהיו לפי הוראות פרטים 2.04 עד 2.07.
 טור א׳ סוג העבודה או השימושטור ב׳ פירוט סוג העבודה או השימושטור ג׳ אגרה
1.בנייה או שימוש חורג, למעט כמפורט בפרט 2 ואילךבניה חדשה או תוספת בנייה לרבות יציע, בנייני עזר, מצללות, שטחי שירות, מרפסות, גזוזטראות, קירוי משטחים פתוחים, אצטדיונים, מיתקני נופש וספורט לרבות בריכות שחיה, בין מקורות ובין שאינן מקורות, גני אירועים, מחסנים ובתי אריזה (אף אם הם למטרות חקלאיות), ושינוי שימוש32.40 שקלים חדשים לכל מ״ר
2.בניית מבנים חקלאיים למטרות חקלאיות או שימוש חורג במבנה לא־חקלאי למטרות חקלאיותמבנים חקלאיים המשמשים רפתות, אורוות, לולים, חממות, וכיוצא באלה, למעט מחסנים ובתי אריזה1.11 שקלים חדשים לכל מ״ר
חממות ובתי רשת1.11 שקלים חדשים לכל מ״ר לבנייה עד 100 מ״ר, בתוספת 0.55 שקלים חדשים לכל מ״ר נוסף מעל 100 מ״ר
3.עבודות בניה ופיתוח בלא הקמת בנייןסלילת או הרחבת דרך, מדרכה או חניה פתוחה, לרבות גשרים וגשרונים וכן חפירה לצורך הקמתם1.20 שקלים חדשים לכל מ״ר
3א.שימוש חורג בקרקע או בבניין קייםשינוי שימוש בקרקע או בבניין קיים בלא בנייה חדשה או תוספת בנייה32.62 שקלים חדשים לכל מ״ר קרקע או שטח בנייה עד 2,000 מ״ר, בתוספת 1.30 שקלים חדשים לכל מ״ר נוסף מעל 2,000 מ״ר
4.בניית מיתקנים הנדסיים או מבנים לתעשיה כבדה, או שימוש חורג במבנים או במיתקנים אחרים למטרות כאמור  
(א) מיתקנים הנדסיים ומיתקני חקלאותמשאבות, מגדלי מים וסילוסים, בריכות, בורות, מיתקנים ובריכות לטיפול בביוב ובמים, מכלי דלק וגז לרבות תחנות שאיבה לטיפול בשפכים, מיתקני תקשורת פתוחים, לרבות מיתקנים תת־קרקעיים3.60 שקלים חדשים לכל מ״ק
(ב) מאגרי מים וביוב לפי נפח המאגרמאגרי מים וביוב בנפח של עד 3 מיליון מ״ק0.12 שקלים חדשים לכל מ״ק
על כל מ״ק נוסף מעל 3 מיליון מ״קפטור
(ג) נמלים ותעשיה כבדה מקונסטרוקציותשטחי נמל וכל מבנה תעשיה כבדה מקונסטרוקציות1.20 שקלים חדשים לכל מ״ק
(ד) לוחות קולטי שמש במיתקן פוטו־וולטאי או בתחנת כוח סולרית בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או תרמו־סולריתמראות או משטחים אחרים המשמשים לריכוז וניצול אנרגיית השמש1.17 שקלים חדשים לכל מ״ר עד 10,000 מ״ר, בתוספת 0.10 שקלים חדשים לכל מ״ר נוסף מעל 10,000 מ״ר.
5.עבודות כריה וחציבה(א) עבודות חציבה, כריה, חפירה או מילוי וכיוצא באלה, שלא למטרת הקמת בנין1.20 שקלים חדשים לכל מ״ק
(ב) עבודות להכשרת אתרים להטמנה וטיפול בפסולת יבשה0.11 שקלים חדשים לכל מ״ק
6.התקנת כבלים, צנרת ותעלות שאינם חלק מהבניין ואינם משרתים אותו באופן ישירהתקנה של – (1) צנרת לאספקת מים, ביוב ותיעול וניקוז; (2) צנרת להובלת נפט, גז וכיוצא באלה; (3) צנרת עילית; (4) כבלים בכל קוטר שהוא; לרבות התקנת תעלות, תאים, מעבירי מים, מגלשים, מכלים, תמיכות, אבזרים וכיוצא באלה, וכן חציבה, חפירה ומילוי לצורך כל אחת מן ההתקנות האמורות1.20 שקלים חדשים לכל מ״א
7.הקמת גדרהקמת גדר – למעט גדר חקלאית או גדר ביטחון1.20 שקלים חדשים לכל מ״ר
הקמת גדר ביטחון או גדר חקלאיתפטור
8.עבודה מצומצמת ועבודות אחרותלעבודה הטעונה היתר שלא נקבעה לה אגרה בסימן זה299.97 שקלים חדשים
לעבודה שלא נקבעה לה אגרה בסימן זה ואושרה לגביה בקשה להיתר לפי תקנות עבודה מצומצמת59.99 שקלים חדשים
9.מבנים הפטורים מאגרהבתי תפילהפטור
↺ פנימיות: 3▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המספר המרבי של בני אדם באתר לא יעלה על מקדם התפוסה המחושב לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.02|פרט 2.02}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין או בחלק ממנו המשורת במספר יציאות שבטור א׳ בטבלה שלהלן, יוגבל מספר בני האדם כמפורט בטור ב׳ לצדו:
{{ח:תת}} <table>
<tr><th width="35px">&nbsp;</th><th width="300px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר היציאות</th><th width="300px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר בני האדם</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>1</td><td>60</td></tr>
<tr><td rowspan="2">(2)</td><td>2</td><td>750</td></tr>
<tr><td colspan="2">ובלבד ששתי היציאות מובילות אל החוץ בלא שימוש במדרגות; בכל מקרה אחר יוגבל מספר בני האדם במקום ל־500</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>3</td><td>1,000</td></tr>
<tr><td>(4)</td><td>4 ויותר</td><td>לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.04|בפרט 2.04}}</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ג)}} בשטח מגודר הנמצא מחוץ לבניין ומיועד לאירוח קהל (להלן – שטח חוץ מגודר), אשר מספר בני האדם שבו עשוי לעלות על ממוצע של אדם אחד לכל 10 מ״ר של שטח חופשי לתנועת אדם, ואשר מספר בני האדם שבו עולה על 60, יש להבטיח שתי יציאות לפחות ל־1,000 בני האדם הראשונים ויציאה נוספת לכל 1,000 בני אדם נוספים או חלק מהם.
{{ח:תת|(ד)}} הגורם האחראי ינקוט אמצעים נאותים ויגביל את כמות האנשים באתר, בהתאם לאמור בפרט זה; קבעה הוועדה המקומית כי לא ניתן להעמיד מנגנוני פיקוח נאותים להגבלת כמות האנשים הנכנסים לאתר, יספק הגורם האחראי, בהוראת הוועדה המקומית, פתחי יציאה כנדרש בפרטי משנה (ב) ו־(ג), במידות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|בפרט 2.05}}.
{{ח:תת|(ה)}} רוחב היציאות, מידותיהן, מיקומן, ומרחקי המילוט יהיו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.04|פרטים 2.04 עד 2.07}}.

2.04רוחב יציאות

(א)רוחב יציאה מחלקי בניין הנעשית –
(1)במישור ובכבשים ששיפועם עד 1:10 – יחושב לפי 5 מ״מ לאדם;
(2)באמצעות מדרגות וכבשים ששיפועם עולה על 1:10 – יחושב לפי 8 מ״מ לאדם.
(ב)רוחב היציאות משטח חוץ מגודר יהיה כקבוע בפרט 2.05(י).
(ג)היציאה מבניין או משטח חוץ מגודר תעמוד בהוראות פרטים 2.05(א) עד (ג).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב יציאה מחלקי בניין הנעשית –
{{ח:תתת|(1)}} במישור ובכבשים ששיפועם עד 1:10 – יחושב לפי 5 מ״מ לאדם;
{{ח:תתת|(2)}} באמצעות מדרגות וכבשים ששיפועם עולה על 1:10 – יחושב לפי 8 מ״מ לאדם.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב היציאות משטח חוץ מגודר יהיה כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|בפרט 2.05(י)}}.
{{ח:תת|(ג)}} היציאה מבניין או משטח חוץ מגודר תעמוד בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|פרטים 2.05(א) עד (ג)}}.

2.05מידות מינימליות של דרכי יציאה

(א)רוחבו של פתח פנוי למעבר, בדרך יציאה מחלק של בניין, בין רכיבי בניין התוחמים אותו, הנמדד אופקית במקום הצר ביותר שממפלס הרצפה ועד גובה 1.98 מטר, לא יפחת –
(1)מ־80 ס״מ נטו – אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים;
(2)מ־90 ס״מ נטו אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
(ב)רוחב פרוזדור ומעבר בדרך יציאה מחלק של בניין לא יפחת מ־90 ס״מ אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים, ומ־110 ס״מ אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
(ג)גובה דרך יציאה לא יפחת מ־205 ס״מ, למעט גובה משקוף של דלת שיכול שיהיה 198 ס״מ.
(ד)אם אין זה מעשי להכשיר פתחי יציאה חדשים בתנאים המינימליים הקבועים בפרטי משנה (א) עד (ג), או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים, כפתחי יציאה, ובלבד שרוחבם בחלק הצר ביותר, אינו קטן מ־60 ס״מ; הותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים בהתאם לתקנת משנה זו, רשאי המהנדס להגביל את מספר האנשים הרשאים לשהות בבניין בו זמנית, אף לפחות מ־50 אנשים.
(ה)כאשר רוחב מעברים ופרוזדורים או חלק מהפתחים באתר אינו בהתאם לאמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) ואין זה מעשי להכשיר דרכי יציאה חדשות או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש במעברים ובפרוזדורים קיימים שרוחבם 80 ס״מ לפחות, כדרכי יציאה.
(ו)כאשר גובה היציאות או חלק מהיציאות באתר אינו בהתאם להוראת פרט משנה (ג) ואין זה מעשי להכשיר את היציאות כנדרש, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בדרכי יציאה נמוכות יותר כדרך יציאה; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנסמך על יציאה זו.
(ז)במקום לאסיפות שבו מושבים קבועים, רוחב המעברים הניצבים לשורה והמוליכים אל דרכי היציאה – כאשר המושבים הקיימים נותרים או משוחזרים, כחלק מהמצב המשומר – יכול שיהיה כלהלן:
(1)אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת עד 5 שורות – 60 ס״מ;
(2)אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת למעלה מ־5 שורות – 90 ס״מ;
(3)אם המעבר גובל בשורות מושבים משני צדיו – 110 ס״מ.
(ח)במקום לאסיפות שבו אין מושבים קבועים, כמות המושבים בין המעברים ורוחב המעברים בין שורות מושבים, יהיו כנדרש בתוספת השניה; ואולם במקרה שהמושבים הקיימים נותרים או משוחזרים כחלק מהמצב המשומר, רשאית הוועדה המקומית, לבקשת הגורם האחראי, ליתן היתר אף אם לא קוימו הוראות התוספת השניה.
(ט)תאטראות, אמפיתאטראות, היפודרומים ושטחי חוץ מגודרים נוספים המכילים יציעי מושבים והמיועדים לעריכת מופעים, יהיו בהתאם להוראות התוספת השניה המתייחסות ליציעי מושבים במגרשי ספורט; כאשר המושבים והמעברים הקיימים משומרים או משוחזרים, עליהם לעמוד בתנאים האלה:
(1)רוחב שורת מושבים, מדוד אופקית בין גב שורה לגב השורה שלפניה, לא יפחת מ־55 ס״מ לגבי מושבים בלא משענת גב, ומ־75 ס״מ לגבי מושבים עם משענת גב;
(2)רוחב מעבר אנכי המוליך אל יציאה לא יפחת מהאמור בפרט משנה (ז); ואולם, לבקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במעברים אנכיים קיימים צרים מהקבוע בפרט המשנה האמור, ובתנאי שרוחבם לא יקטן מ־70 ס״מ וכמות המושבים שהם משרתים עונה על הוראות פרט 2.04;
(3)אורך שורת מושבים מדוד בין מעברים אנכיים לא יעלה על 45 מטרים; אם לשורה מעבר מצדה האחד בלבד, לא יעלה אורכה של שורת המושבים על 15 מטרים;
(4)לא יידרשו מעברים אנכיים בהתקיים כל התנאים האלה:
(א)המושבים בלא גב;
(ב)רוחב כל מדרך רגל בדרך המילוט (מושב, מעבר בין שורות וכדומה) הוא 30 ס״מ לפחות;
(ג)הפרש הגובה בין מפלסים סמוכים כלשהם בנתיב היציאה אינו עולה על 30 ס״מ;
(ד)מספר שורות המושבים במקום אינו עולה על 16 שורות.
(י)רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים, המיועדים להכיל עד 200 אנשים, לא יפחת מ־80 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל קהל בכמות של למעלה מ־200 אנשים עד 1,000 אנשים, לא יפחת מ־110 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל יותר מ־1,000 איש, לא יפחת מ־220 ס״מ.
(יא)באתרים המיועדים לקהל מבקרים לא יהיו בליטות או הפרעות אחרות ברצפת המעברים ובקירות המעברים ועד לגובה של 2.25 מטרים לפחות; כאשר משיקולי שימור, אין זה מעשי לקיים את הוראות פרט משנה זה, רשאית הוועדה המקומית להתנות את מתן ההיתר בנקיטת אמצעי זהירות מתאימים והתקנת שלטי אזהרה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחבו של פתח פנוי למעבר, בדרך יציאה מחלק של בניין, בין רכיבי בניין התוחמים אותו, הנמדד אופקית במקום הצר ביותר שממפלס הרצפה ועד גובה 1.98 מטר, לא יפחת –
{{ח:תתת|(1)}} מ־80 ס״מ נטו – אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים;
{{ח:תתת|(2)}} מ־90 ס״מ נטו אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב פרוזדור ומעבר בדרך יציאה מחלק של בניין לא יפחת מ־90 ס״מ אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים, ומ־110 ס״מ אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
{{ח:תת|(ג)}} גובה דרך יציאה לא יפחת מ־205 ס״מ, למעט גובה משקוף של דלת שיכול שיהיה 198 ס״מ.
{{ח:תת|(ד)}} אם אין זה מעשי להכשיר פתחי יציאה חדשים בתנאים המינימליים הקבועים בפרטי משנה (א) עד (ג), או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים, כפתחי יציאה, ובלבד שרוחבם בחלק הצר ביותר, אינו קטן מ־60 ס״מ; הותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים בהתאם לתקנת משנה זו, רשאי המהנדס להגביל את מספר האנשים הרשאים לשהות בבניין בו זמנית, אף לפחות מ־50 אנשים.
{{ח:תת|(ה)}} כאשר רוחב מעברים ופרוזדורים או חלק מהפתחים באתר אינו בהתאם לאמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) ואין זה מעשי להכשיר דרכי יציאה חדשות או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש במעברים ובפרוזדורים קיימים שרוחבם 80 ס״מ לפחות, כדרכי יציאה.
{{ח:תת|(ו)}} כאשר גובה היציאות או חלק מהיציאות באתר אינו בהתאם להוראת פרט משנה (ג) ואין זה מעשי להכשיר את היציאות כנדרש, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בדרכי יציאה נמוכות יותר כדרך יציאה; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנסמך על יציאה זו.
{{ח:תת|(ז)}} במקום לאסיפות שבו מושבים קבועים, רוחב המעברים הניצבים לשורה והמוליכים אל דרכי היציאה – כאשר המושבים הקיימים נותרים או משוחזרים, כחלק מהמצב המשומר – יכול שיהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת עד 5 שורות – 60 ס״מ;
{{ח:תתת|(2)}} אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת למעלה מ־5 שורות – 90 ס״מ;
{{ח:תתת|(3)}} אם המעבר גובל בשורות מושבים משני צדיו – 110 ס״מ.
{{ח:תת|(ח)}} במקום לאסיפות שבו אין מושבים קבועים, כמות המושבים בין המעברים ורוחב המעברים בין שורות מושבים, יהיו כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}; ואולם במקרה שהמושבים הקיימים נותרים או משוחזרים כחלק מהמצב המשומר, רשאית הוועדה המקומית, לבקשת הגורם האחראי, ליתן היתר אף אם לא קוימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ט)}} תאטראות, אמפיתאטראות, היפודרומים ושטחי חוץ מגודרים נוספים המכילים יציעי מושבים והמיועדים לעריכת מופעים, יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} המתייחסות ליציעי מושבים במגרשי ספורט; כאשר המושבים והמעברים הקיימים משומרים או משוחזרים, עליהם לעמוד בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחב שורת מושבים, מדוד אופקית בין גב שורה לגב השורה שלפניה, לא יפחת מ־55 ס״מ לגבי מושבים בלא משענת גב, ומ־75 ס״מ לגבי מושבים עם משענת גב;
{{ח:תתת|(2)}} רוחב מעבר אנכי המוליך אל יציאה לא יפחת מהאמור בפרט משנה (ז); ואולם, לבקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במעברים אנכיים קיימים צרים מהקבוע בפרט המשנה האמור, ובתנאי שרוחבם לא יקטן מ־70 ס״מ וכמות המושבים שהם משרתים עונה על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.04|פרט 2.04}};
{{ח:תתת|(3)}} אורך שורת מושבים מדוד בין מעברים אנכיים לא יעלה על 45 מטרים; אם לשורה מעבר מצדה האחד בלבד, לא יעלה אורכה של שורת המושבים על 15 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} לא יידרשו מעברים אנכיים בהתקיים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המושבים בלא גב;
{{ח:תתתת|(ב)}} רוחב כל מדרך רגל בדרך המילוט (מושב, מעבר בין שורות וכדומה) הוא 30 ס״מ לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפרש הגובה בין מפלסים סמוכים כלשהם בנתיב היציאה אינו עולה על 30 ס״מ;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר שורות המושבים במקום אינו עולה על 16 שורות.
{{ח:תת|(י)}} רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים, המיועדים להכיל עד 200 אנשים, לא יפחת מ־80 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל קהל בכמות של למעלה מ־200 אנשים עד 1,000 אנשים, לא יפחת מ־110 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל יותר מ־1,000 איש, לא יפחת מ־220 ס״מ.
{{ח:תת|(יא)}} באתרים המיועדים לקהל מבקרים לא יהיו בליטות או הפרעות אחרות ברצפת המעברים ובקירות המעברים ועד לגובה של 2.25 מטרים לפחות; כאשר משיקולי שימור, אין זה מעשי לקיים את הוראות פרט משנה זה, רשאית הוועדה המקומית להתנות את מתן ההיתר בנקיטת אמצעי זהירות מתאימים והתקנת שלטי אזהרה.

2.06מיקום יציאות

(א)היציאות מהבניין ימוקמו רחוק ככל האפשר זו מזו ובאופן שיבטיח מילוט חלופי וימזער את הסיכון של הילכדות בני אדם כתוצאה מחסימת אחת היציאות בזמן חירום ובמצבי בהלה.
(ב)באולמות המיועדים להכיל למעלה מ־400 אנשים, יופנו פתחי היציאה מהמקום אל שני מסלולי יציאה נפרדים.
(ג)פרט זה לא יחול על אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מוליכי מים וכדומה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היציאות מהבניין ימוקמו רחוק ככל האפשר זו מזו ובאופן שיבטיח מילוט חלופי וימזער את הסיכון של הילכדות בני אדם כתוצאה מחסימת אחת היציאות בזמן חירום ובמצבי בהלה.
{{ח:תת|(ב)}} באולמות המיועדים להכיל למעלה מ־400 אנשים, יופנו פתחי היציאה מהמקום אל שני מסלולי יציאה נפרדים.
{{ח:תת|(ג)}} פרט זה לא יחול על אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מוליכי מים וכדומה).

2.07מרחקי מילוט

(א)המרחק בין היציאה מבניין שהוא מבנה היסטורי או מחלק ממנו, עד לדרך מוצא בטוח, לא יעלה על 60 מטרים, כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות.
(ב)במבנה המוגן כולו במערכת מתזים אוטומטית לכיבוי אש, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 75 מטרים.
(ג)כאשר היציאה אפשרית בכיוון אחד בלבד, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 15 מטרים.
(ד)במבנים בעלי מטעני אש נמוכים ובאישור רשות הכבאות, יותרו מרחקי מילוט כאמור בפרט משנה (א) של 100 מטרים כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות, ושל 25 מטרים כאשר היציאה בכיוון אחד בלבד.
(ה)הוראות פרט זה לא יחולו על שטחי חוץ פתוחים ועל אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מחילות, מוליכי מים וכיוצא באלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המרחק בין היציאה מבניין שהוא מבנה היסטורי או מחלק ממנו, עד לדרך מוצא בטוח, לא יעלה על 60 מטרים, כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות.
{{ח:תת|(ב)}} במבנה המוגן כולו במערכת מתזים אוטומטית לכיבוי אש, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 75 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} כאשר היציאה אפשרית בכיוון אחד בלבד, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 15 מטרים.
{{ח:תת|(ד)}} במבנים בעלי מטעני אש נמוכים ובאישור רשות הכבאות, יותרו מרחקי מילוט כאמור בפרט משנה (א) של 100 מטרים כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות, ושל 25 מטרים כאשר היציאה בכיוון אחד בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות פרט זה לא יחולו על שטחי חוץ פתוחים ועל אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מחילות, מוליכי מים וכיוצא באלה).

2.08דלתות בדרכי יציאה

(א)מידות מינימליות של דלתות בדרך יציאה יעמדו בתנאי פרט 2.05.
(ב)דלתות בדרך יציאה ייפתחו פתיחה רגילה עם כיוון המילוט, למעט דלת קיימת בחלק מבניין או מאתר, המכיל לא יותר מ־50 אנשים, והמשמש למגורים או למשרדים שאינם בניין ציבורי כהגדרתו בחלק ח׳ בתוספת השניה.
(ג)דלתות בדרכי יציאה, בחלקי בניין המשמשים להתקהלות בני אדם והמיועדים להכיל 100 אנשים או יותר, יצוידו במנעולי בהלה אופקיים.
(ד)השימוש בדלתות נגררות, נפתחות אוטומטית לפקודת עין אלקטרו־אופטית בדרכי מילוט המשמשות למעלה מ־10 אנשים, יותר רק אם יותקן בהן אלמנט בטיחות המבטיח את פתיחתן הרגילה תחת לחץ בן 220 ניוטון, המופעל על מישור הדלת.
(ה)דלתות מסתובבות יותרו כדרכי מילוט רק אם יצוידו במנגנון בטיחות המבטיח קריסת כנפי הדלתות והבטחת המעבר החופשי דרכן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מידות מינימליות של דלתות בדרך יציאה יעמדו בתנאי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|פרט 2.05}}.
{{ח:תת|(ב)}} דלתות בדרך יציאה ייפתחו פתיחה רגילה עם כיוון המילוט, למעט דלת קיימת בחלק מבניין או מאתר, המכיל לא יותר מ־50 אנשים, והמשמש למגורים או למשרדים שאינם בניין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק ח׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} דלתות בדרכי יציאה, בחלקי בניין המשמשים להתקהלות בני אדם והמיועדים להכיל 100 אנשים או יותר, יצוידו במנעולי בהלה אופקיים.
{{ח:תת|(ד)}} השימוש בדלתות נגררות, נפתחות אוטומטית לפקודת עין אלקטרו־אופטית בדרכי מילוט המשמשות למעלה מ־10 אנשים, יותר רק אם יותקן בהן אלמנט בטיחות המבטיח את פתיחתן הרגילה תחת לחץ בן 220 ניוטון, המופעל על מישור הדלת.
{{ח:תת|(ה)}} דלתות מסתובבות יותרו כדרכי מילוט רק אם יצוידו במנגנון בטיחות המבטיח קריסת כנפי הדלתות והבטחת המעבר החופשי דרכן.

2.09פרוזדורים, מעברים וכבשים בדרכי יציאה

(א)בלי לפגוע באמור בפרט 2.05, רוחבם החופשי של פרוזדורים, מעברים וכבשים לא יפחת מ־90 ס״מ וגובהם החופשי לא יפחת מ־205 ס״מ.
(ב)שיפוע כבשים בדרכי יציאה לא יעלה על 10%, ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת היתר לכבש קיים ששיפועו עד 17%, בתנאי שיהיה עשוי חומרי ריצוף מונעי החלקה ושיותקן מעקה או מאחז יד משני צדיו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע באמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|בפרט 2.05}}, רוחבם החופשי של פרוזדורים, מעברים וכבשים לא יפחת מ־90 ס״מ וגובהם החופשי לא יפחת מ־205 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} שיפוע כבשים בדרכי יציאה לא יעלה על 10%, ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת היתר לכבש קיים ששיפועו עד 17%, בתנאי שיהיה עשוי חומרי ריצוף מונעי החלקה ושיותקן מעקה או מאחז יד משני צדיו.

2.10מדרגות בדרכי יציאה

(א)רוחב מדרגות וגובה מזקף ראש במהלך מדרגות יהיו בהתאם למידות הקבועות בפרט 2.09.
(ב)מבנה המדרגות בדרך מילוט יענה על הנדרש בתוספת השניה, ואולם רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במדרגות קיימות כחלק מאמצעי היציאה גם אם המדרגות אינן עומדות בהוראות התוספת השניה מבחינת השימוש בחומרים, אחידות המדרגות, כמות המדרגות במהלך, מבנה המדרגות וכיוצא באלה ובלבד שהוועדה המקומית תגביל את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין המשורת במדרגות אלה.
(ג)במבנה היסטורי, יותר השימוש בחדר מדרגות קיים כדרך יציאה, אף אם לא מתקיימות בו הוראות התוספת השניה.
(ד)על חדר מדרגות במבנה היסטורי, הנדרש לפי התוספת השניה לשמש כחדר מדרגות מוגן, יחולו הוראות פרט 5.05, נוסף על הוראות פרט זה.
(ה)מדרגות לולייניות ומדרגות טרפזיות קיימות, המשמשות לצורך גישה או מילוט, יוכלו להמשיך לשמש למטרה זו, ובלבד שאינן דרך המילוט היחידה בחלק זה של הבניין או אם כמות בני האדם בחלק הבניין שאותו הן משרתות אינה עולה על 30 אנשים.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב מדרגות וגובה מזקף ראש במהלך מדרגות יהיו בהתאם למידות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.09|בפרט 2.09}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבנה המדרגות בדרך מילוט יענה על הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, ואולם רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במדרגות קיימות כחלק מאמצעי היציאה גם אם המדרגות אינן עומדות בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} מבחינת השימוש בחומרים, אחידות המדרגות, כמות המדרגות במהלך, מבנה המדרגות וכיוצא באלה ובלבד שהוועדה המקומית תגביל את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין המשורת במדרגות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} במבנה היסטורי, יותר השימוש בחדר מדרגות קיים כדרך יציאה, אף אם לא מתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על חדר מדרגות במבנה היסטורי, הנדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} לשמש כחדר מדרגות מוגן, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5.05|פרט 5.05}}, נוסף על הוראות פרט זה.
{{ח:תת|(ה)}} מדרגות לולייניות ומדרגות טרפזיות קיימות, המשמשות לצורך גישה או מילוט, יוכלו להמשיך לשמש למטרה זו, ובלבד שאינן דרך המילוט היחידה בחלק זה של הבניין או אם כמות בני האדם בחלק הבניין שאותו הן משרתות אינה עולה על 30 אנשים.

2.11פתחים אחרים בדרכי יציאה

בחלק בניין המיועד לכניסת קהל שאין זה מעשי להכשיר בו יציאות כנדרש בתקנות אלה או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר פתחי יציאת חירום שסיפם התחתון מוגבה עד 75 ס״מ מפני הרצפה, ובתנאי שמידת רוחב נטו של פתח פנוי למעבר ושל גובה הפתח לא יקטנו מ־70 ס״מ; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנדון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחלק בניין המיועד לכניסת קהל שאין זה מעשי להכשיר בו יציאות כנדרש בתקנות אלה או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר פתחי יציאת חירום שסיפם התחתון מוגבה עד 75 ס״מ מפני הרצפה, ובתנאי שמידת רוחב נטו של פתח פנוי למעבר ושל גובה הפתח לא יקטנו מ־70 ס״מ; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנדון.

2.12סולמות בדרכי יציאה

בחלקי בניין קיימים, פתוחים לקהל, שהנגישות אליהם היא באמצעות סולם בלבד, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בסולם כדרך מילוט, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה:
(1)כמות בני האדם בחלק הבניין הנדון תוגבל עד 10 אנשים;
(2)הסולם ייבנה מחומרים בלתי דליקים;
(3)רוחבו של הסולם יהיה 40 ס״מ לפחות;
(4)המרחק האנכי בין שלביו לא יעלה על 30 ס״מ;
(5)בסולם ששיפועו עולה על 75°, חלקו של הסולם הגבוה מ־220 ס״מ מפני הרצפה ועד 105 ס״מ מעל השלב העליון של הסולם, יוגן בכלוב נגד נפילה שקוטרו לא יעלה על 73 ס״מ;
(6)סולם גבוה מ־4 מטרים יחולק לקטעים עם משטחי ביניים, כך שגובה כל מקטע לא יעלה על 4 מטרים;
(7)גובהו הכולל של הסולם לא יעלה על 8 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחלקי בניין קיימים, פתוחים לקהל, שהנגישות אליהם היא באמצעות סולם בלבד, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בסולם כדרך מילוט, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כמות בני האדם בחלק הבניין הנדון תוגבל עד 10 אנשים;
{{ח:תת|(2)}} הסולם ייבנה מחומרים בלתי דליקים;
{{ח:תת|(3)}} רוחבו של הסולם יהיה 40 ס״מ לפחות;
{{ח:תת|(4)}} המרחק האנכי בין שלביו לא יעלה על 30 ס״מ;
{{ח:תת|(5)}} בסולם ששיפועו עולה על 75°, חלקו של הסולם הגבוה מ־220 ס״מ מפני הרצפה ועד 105 ס״מ מעל השלב העליון של הסולם, יוגן בכלוב נגד נפילה שקוטרו לא יעלה על 73 ס״מ;
{{ח:תת|(6)}} סולם גבוה מ־4 מטרים יחולק לקטעים עם משטחי ביניים, כך שגובה כל מקטע לא יעלה על 4 מטרים;
{{ח:תת|(7)}} גובהו הכולל של הסולם לא יעלה על 8 מטרים.

2.13הארה ושילוט דרכי יציאה

(א)דרכי יציאה ישולטו בשלטי הכוונה, המבטיחים התמצאות אוכלוסיית המקום עד אל מחוץ לאתר; השלטים יהיו שלטי ”יציאה“ כנדרש בתוספת השניה או שלטים גרפיים מתאימים באישור הוועדה המקומית; השלטים יותקנו כך שייראו בבירור בנתיבי היציאה ומעל פתחי היציאה; בבניין ובחלקי בניין המרחק מכל מקום בנתיב יציאה ועד לשלט סמוך לא יעלה על 30 מטרים; ואולם אין חובה להתקין שלטי הכוונה בהתקיים אחד מן התנאים האלה:
(1)מדובר ביציאה מחדר או מחלל כלשהו, אשר על פי הוראות הדין או התוספת השניה מחייבים יציאה אחת בלבד;
(2)מדובר בדלתות יציאה חיצוניות ראשיות, אשר הוועדה המקומית אישרה כי ניתן לזהותן בבירור כדלת יציאה.
(ב)שילוט הכוונה בבניין ובחלקי בניין יואר בתאורת התמצאות.
(ג)דרכי יציאה בבניין וחלקי בניין יוארו בתאורת התמצאות.
(ד)בחלקי בניין הפתוחים לקהל מבקרים, תאורת התמצאות תבטיח עוצמת הארה ממוצעת של 10 לוקס – מדוד על פני רצפת המעברים; גופי תאורת ההתמצאות יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22 – מנורות לתאורת חירום.
(ה)בחלקי בניין שבהם אין זה מעשי לעמוד בהוראות פרט זה, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יוגבל ביקור הקהל לשעות היום בלבד – באישור הוועדה המקומית; ואולם במקרים מיוחדים, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, להורות על נקיטת אמצעים חלופיים שבכוחם להבטיח את התמצאות הקהל, כפי שפורטו בחוות דעת של בעל מקצוע, כגון שלטי אזהרה או הצבת מדריכי דרך נושאי פנסים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דרכי יציאה ישולטו בשלטי הכוונה, המבטיחים התמצאות אוכלוסיית המקום עד אל מחוץ לאתר; השלטים יהיו שלטי ”יציאה“ כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או שלטים גרפיים מתאימים באישור הוועדה המקומית; השלטים יותקנו כך שייראו בבירור בנתיבי היציאה ומעל פתחי היציאה; בבניין ובחלקי בניין המרחק מכל מקום בנתיב יציאה ועד לשלט סמוך לא יעלה על 30 מטרים; ואולם אין חובה להתקין שלטי הכוונה בהתקיים אחד מן התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדובר ביציאה מחדר או מחלל כלשהו, אשר על פי הוראות הדין או {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} מחייבים יציאה אחת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} מדובר בדלתות יציאה חיצוניות ראשיות, אשר הוועדה המקומית אישרה כי ניתן לזהותן בבירור כדלת יציאה.
{{ח:תת|(ב)}} שילוט הכוונה בבניין ובחלקי בניין יואר בתאורת התמצאות.
{{ח:תת|(ג)}} דרכי יציאה בבניין וחלקי בניין יוארו בתאורת התמצאות.
{{ח:תת|(ד)}} בחלקי בניין הפתוחים לקהל מבקרים, תאורת התמצאות תבטיח עוצמת הארה ממוצעת של 10 לוקס – מדוד על פני רצפת המעברים; גופי תאורת ההתמצאות יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22 – מנורות לתאורת חירום.
{{ח:תת|(ה)}} בחלקי בניין שבהם אין זה מעשי לעמוד בהוראות פרט זה, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יוגבל ביקור הקהל לשעות היום בלבד – באישור הוועדה המקומית; ואולם במקרים מיוחדים, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, להורות על נקיטת אמצעים חלופיים שבכוחם להבטיח את התמצאות הקהל, כפי שפורטו בחוות דעת של בעל מקצוע, כגון שלטי אזהרה או הצבת מדריכי דרך נושאי פנסים.
חלק ג׳: הגנה מפני נפילה

3.01אמצעים למניעת נפילה

בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה או נפילה, יינקטו אמצעי בטיחות כקבוע בחלק זה; נוסף על כך לפי הצורך, יותקנו שלטי התראה מתאימים ויוצבו בכניסה לאתר ובאזור שבו קיימת הסכנה; שלטי האזהרה יהיו שלטים פקטוגרפיים וילוו כתובות בשפות עברית, ערבית ואנגלית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה או נפילה, יינקטו אמצעי בטיחות כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בחלק זה}}; נוסף על כך לפי הצורך, יותקנו שלטי התראה מתאימים ויוצבו בכניסה לאתר ובאזור שבו קיימת הסכנה; שלטי האזהרה יהיו שלטים פקטוגרפיים וילוו כתובות בשפות עברית, ערבית ואנגלית.

3.02מניעת החלקה

בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת החלקה כגון חספוס פני השטח, דירוג מעברים תלולים, ניקיון שוטף מאגרגטים דקים וחומרים מחליקים אחרים; לעניין זה, ”סכנת החלקה“ – סכנת החלקה, מעידה או נפילה, כתוצאה ממצבם של פני השטח, אם בשל היותם חלקים, או בשל תלילותם או כל סיבה דומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת החלקה כגון חספוס פני השטח, דירוג מעברים תלולים, ניקיון שוטף מאגרגטים דקים וחומרים מחליקים אחרים; לעניין זה, ”סכנת החלקה“ – סכנת החלקה, מעידה או נפילה, כתוצאה ממצבם של פני השטח, אם בשל היותם חלקים, או בשל תלילותם או כל סיבה דומה.

3.03מאחזי יד ומעקים

(א)ככלל, יותקנו מאחזי יד בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה; כן יותקנו מעקים בכל מקום שבו קיימת סכנת נפילה של 2 מטרים או יותר; בחלקי בניין נגישים לקהל יותקנו מעקים בכל מקום שבו ההפרש בין מפלסים סמוכים עולה על 75 ס״מ.
(ב)במקומות שבהם אין זה מעשי להתקין מעקה או מסעד יד או שלא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, לאשר נקיטת אמצעים חלופיים להתראה ולשמירה על הבטיחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ככלל, יותקנו מאחזי יד בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה; כן יותקנו מעקים בכל מקום שבו קיימת סכנת נפילה של 2 מטרים או יותר; בחלקי בניין נגישים לקהל יותקנו מעקים בכל מקום שבו ההפרש בין מפלסים סמוכים עולה על 75 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} במקומות שבהם אין זה מעשי להתקין מעקה או מסעד יד או שלא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, לאשר נקיטת אמצעים חלופיים להתראה ולשמירה על הבטיחות.

3.04מבנה המעקה

(א)במעקים חדשים שהתקנתם נדרשת כאמור בפרט 3.03, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים ת״י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת״י 1142) ות״י 2142 בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים – לפי העניין; ואולם לפי בקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית לאשר התקנת מעקים משוחזרים או מעקים המהווים המשך ישיר למעקים הקיימים, גם אם אינם עונים על דרישות התקנים האמורים.
(ב)לא תידרש התאמתם של מעקים קיימים, שהותקנו על פי תקנות, תקנים או כללי מקצוע מקובלים, לתקן ישראלי ת״י 1142 העדכני; על הגורם האחראי לבחון את התאמת המעקים בכל מקרה של שינויים בתנאי המקום, שינוי שימוש במקום, פתיחת מבנים ואתרים לביקורי קהל, גידול בכמות מבקרים ובתדירות הביקורים וכיוצא באלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במעקים חדשים שהתקנתם נדרשת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3.03|בפרט 3.03}}, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים ת״י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת״י 1142) ות״י 2142 בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים – לפי העניין; ואולם לפי בקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית לאשר התקנת מעקים משוחזרים או מעקים המהווים המשך ישיר למעקים הקיימים, גם אם אינם עונים על דרישות התקנים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תידרש התאמתם של מעקים קיימים, שהותקנו על פי תקנות, תקנים או כללי מקצוע מקובלים, לתקן ישראלי ת״י 1142 העדכני; על הגורם האחראי לבחון את התאמת המעקים בכל מקרה של שינויים בתנאי המקום, שינוי שימוש במקום, פתיחת מבנים ואתרים לביקורי קהל, גידול בכמות מבקרים ובתדירות הביקורים וכיוצא באלה.

3.05ספי חלונות

לבקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית להתיר סף חלון קיים בגובה 75 ס״מ או יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית להתיר סף חלון קיים בגובה 75 ס״מ או יותר.
חלק ד׳: יציבות אתרים

4.01הגדרות

בחלק זה –
”דוח ביסוס“ – דוח שהכין מהנדס הביסוס, בהתאם להוראות פרט 4.06(6)(ב);
”דוח סיכום“ – דוח שהכין מהנדס התכנון, המוגש לוועדה המקומית עם סיום העבודות, בהתאם להוראות פרט 4.09(ב);
”דוח פיקוח“ – דוח לפי פרט 4.09(א) שבו מאשר מהנדס התכנון כי עבודות החיזוקים בוצעו בפיקוחו;
”מהנדס ביסוס“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית, שהעסקתו אושרה בידי מהנדס התכנון;
”מהנדס ביצוע“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות, כאחראי לביצוע השלד בעבור שיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכאולוגיים;
”מהנדס תכנון“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בתכנון שלד ובשיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכיאולוגיים.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח ביסוס“ – דוח שהכין מהנדס הביסוס, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4.06|פרט 4.06(6)(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח סיכום“ – דוח שהכין מהנדס התכנון, המוגש לוועדה המקומית עם סיום העבודות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4.09|פרט 4.09(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח פיקוח“ – דוח לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4.09|פרט 4.09(א)}} שבו מאשר מהנדס התכנון כי עבודות החיזוקים בוצעו בפיקוחו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס ביסוס“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית, שהעסקתו אושרה בידי מהנדס התכנון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס ביצוע“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות, כאחראי לביצוע השלד בעבור שיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכאולוגיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס תכנון“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בתכנון שלד ובשיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכיאולוגיים.

4.02קביעת מהנדס תכנון

לכל מבנה עתיק ואתר ארכיאולוגי ימונה מהנדס תכנון, שיהיה אחראי על תכנון השלד באתר, לצורך הגשת הבקשה להיתר לפי תוספת זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לכל מבנה עתיק ואתר ארכיאולוגי ימונה מהנדס תכנון, שיהיה אחראי על תכנון השלד באתר, לצורך הגשת הבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת זו}}.

4.03הגדרת תנאי מחייב לכניסת מבקרים למבנה או לאתר

כניסת מבקרים למבנה עתיק או לאתר ארכיאולוגי, תותר רק לאחר אישורה של הוועדה המקומית כי נעשו הבדיקות הנדרשות לקביעת היציבות של הבניין על חלקיו, נעשו כל הפעולות והחיזוקים הנדרשים, כפי שהורה מהנדס התכנון, והבניין הותאם לייעודו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כניסת מבקרים למבנה עתיק או לאתר ארכיאולוגי, תותר רק לאחר אישורה של הוועדה המקומית כי נעשו הבדיקות הנדרשות לקביעת היציבות של הבניין על חלקיו, נעשו כל הפעולות והחיזוקים הנדרשים, כפי שהורה מהנדס התכנון, והבניין הותאם לייעודו.

4.04תקנים ישראליים מחייבים בנושא עומס

יציבות הבניין תיבדק בידי מהנדס תכנון לעומסים כמתחייב בתקנים ישראליים ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופיינים, ת״י 413 תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה ות״י 414 עומסים אופיינים בבניינים: עומס רוח; חריגה מתקנים אלה תותר בכפוף להתייחסות ובדיקה לפי מידע הקיים בארץ ובעולם, תוך יצירת מצב של פעולה משותפת ככל האפשר של כל האלמנטים במבנה, המשתתפים בייצוב המבנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יציבות הבניין תיבדק בידי מהנדס תכנון לעומסים כמתחייב בתקנים ישראליים ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופיינים, ת״י 413 תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה ות״י 414 עומסים אופיינים בבניינים: עומס רוח; חריגה מתקנים אלה תותר בכפוף להתייחסות ובדיקה לפי מידע הקיים בארץ ובעולם, תוך יצירת מצב של פעולה משותפת ככל האפשר של כל האלמנטים במבנה, המשתתפים בייצוב המבנה.

4.05הגדרת שיטות לביצוע חיזוקים במבנה או באתר

כל תיקון, שינוי, חיזוק או פעולה אחרת שמהנדס התכנון הורה כי יש לבצעה, לרבות בחירת החומרים שמשמשים לביצוע פעולות אלה, יבוצע בשיטות העונות לנוהלי הגורם האחראי המפורסמים על פי חוק, ובהתאם להוראות כל דין וזאת תוך הקפדה על פגיעה מינימלית במבנה או באתר, והבטחת המשכיות ורציפות של אלמנטים והחומר המרכיב את שלד הבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל תיקון, שינוי, חיזוק או פעולה אחרת שמהנדס התכנון הורה כי יש לבצעה, לרבות בחירת החומרים שמשמשים לביצוע פעולות אלה, יבוצע בשיטות העונות לנוהלי הגורם האחראי המפורסמים על פי חוק, ובהתאם להוראות כל דין וזאת תוך הקפדה על פגיעה מינימלית במבנה או באתר, והבטחת המשכיות ורציפות של אלמנטים והחומר המרכיב את שלד הבניין.

4.06תנאים לתחילת שימוש באתר

כתנאי לקבלת היתר לשימוש באתר ולכניסת מבקרים אליו, על מהנדס התכנון לבצע סקר הנדסי פיזי כמפורט להלן:
(1)הגדרת המבנה הקיים של השלד על ידי עריכת תכנית המבוססת על מדידה מדויקת של הבניין או האתר בקנה מידה של לפחות 1:100, כולל הסביבה הקרובה;
(2)הכנת חתכים שבהם תובהר הגאומטריה של הבניינים, הקירות, התקרות וחלקים אחרים, תוך שימת דגש על קירות המשמשים כקירות תומכים ובחינת מערכת העומסים המשותפת של התומך והנתמכים;
(3)הגדרת כל חלקי הבניין או האתר, כדלקמן:
(א)קירות – סוג אבן (לדוגמה אבן כורכרית) וסוג בניה (לדוגמה בניה בשורות פוגות אופקיות);
(ב)תקרות (גאומטריה – לדוגמה כיפות);
(ג)חומרי בניה של הבניין (לדוגמה, לבנים עם חומרי מליטה);
(4)ניתוח יציבות הבניין על סמך התכנית שנבנתה, כאמור בפסקה (1) והגדרת חלקי הבניין או האתר, כאמור בפסקאות (1) עד (3) וזיהוי בעיות יציבות;
(5)הגדרת המצב הפיזי של הבניין או האתר לפני החיזוק והשיקום, לרבות סימון על גבי התכנית ועל גבי חזיתות וחתכים, של סדקים קיימים, מקומות שנתגלו בהם שקיעות, חלקים רופפים, חלקי בניין שהתמוטטו בעבר ושוקמו וכל דבר בעל עניין הקשור ליציבות הבניין;
(6)עריכת תהליך של הגדרת ביסוס קיים, וקביעת ביסוס דרוש בידי מהנדס ביסוס כמפורט להלן:
(א)חפירות קידוחי ניסיון, חקירות על תכונות הקרקע, הכל כנדרש בתקן ישראלי ת״י 940 ביסוס בניינים למבנים חדשים, ולפי הגדרתו של מהנדס הביסוס, אשר יפקח על חפירות הניסיון, קידוחי הניסיון וחקירות הקרקע ויהיה אחראי על בדיקת התוצאות וניתוחן;
(ב)סיכום עבודת מהנדס הביסוס בדוח ביסוס, אשר יורכב משלושה חלקים כמפורט להלן:
(1)'''ממצאים''' – שבו יפורטו ממצאי הבדיקות: בדיקות הקרקע שבוצעו; תיאור הבניין; חתכי הקרקע שנמצאו בחפירות ובקידוחים; הימצאותם של מים בבניין או באתר; כל ממצא נוסף המהווה גורם משפיע על ביסוס הבניין או האתר;
(2)'''הערכות''' – שבו יפורטו הערכותיו של מהנדס הביסוס לאור ממצאי הבדיקה: הערכה לגבי הביסוס הקיים; הערכה לגבי יציבות הבניין או האתר; הערכה לגבי מקדמי הביטחון הקיימים;
(3)'''הנחיות ודרישות''' – בהתאם להערכת מהנדס הביסוס: דרישות לחיזוק הביסוס; דרישות לחיזוק הקרקע; תסבולת קרקע קיימת; כל דרישה שמהנדס הביסוס מניח שנדרשת ליציבות הבניין או האתר;
(7)דוח הביסוס יועבר למהנדס התכנון וישמש כמידע להחלטתו של מהנדס התכנון בנוגע לתכנון השלד ולקביעת הפעולות הנדרשות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתנאי לקבלת היתר לשימוש באתר ולכניסת מבקרים אליו, על מהנדס התכנון לבצע סקר הנדסי פיזי כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הגדרת המבנה הקיים של השלד על ידי עריכת תכנית המבוססת על מדידה מדויקת של הבניין או האתר בקנה מידה של לפחות 1:100, כולל הסביבה הקרובה;
{{ח:תת|(2)}} הכנת חתכים שבהם תובהר הגאומטריה של הבניינים, הקירות, התקרות וחלקים אחרים, תוך שימת דגש על קירות המשמשים כקירות תומכים ובחינת מערכת העומסים המשותפת של התומך והנתמכים;
{{ח:תת|(3)}} הגדרת כל חלקי הבניין או האתר, כדלקמן:
{{ח:תתת|(א)}} קירות – סוג אבן (לדוגמה אבן כורכרית) וסוג בניה (לדוגמה בניה בשורות פוגות אופקיות);
{{ח:תתת|(ב)}} תקרות (גאומטריה – לדוגמה כיפות);
{{ח:תתת|(ג)}} חומרי בניה של הבניין (לדוגמה, לבנים עם חומרי מליטה);
{{ח:תת|(4)}} ניתוח יציבות הבניין על סמך התכנית שנבנתה, כאמור בפסקה (1) והגדרת חלקי הבניין או האתר, כאמור בפסקאות (1) עד (3) וזיהוי בעיות יציבות;
{{ח:תת|(5)}} הגדרת המצב הפיזי של הבניין או האתר לפני החיזוק והשיקום, לרבות סימון על גבי התכנית ועל גבי חזיתות וחתכים, של סדקים קיימים, מקומות שנתגלו בהם שקיעות, חלקים רופפים, חלקי בניין שהתמוטטו בעבר ושוקמו וכל דבר בעל עניין הקשור ליציבות הבניין;
{{ח:תת|(6)}} עריכת תהליך של הגדרת ביסוס קיים, וקביעת ביסוס דרוש בידי מהנדס ביסוס כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} חפירות קידוחי ניסיון, חקירות על תכונות הקרקע, הכל כנדרש בתקן ישראלי ת״י 940 ביסוס בניינים למבנים חדשים, ולפי הגדרתו של מהנדס הביסוס, אשר יפקח על חפירות הניסיון, קידוחי הניסיון וחקירות הקרקע ויהיה אחראי על בדיקת התוצאות וניתוחן;
{{ח:תתת|(ב)}} סיכום עבודת מהנדס הביסוס בדוח ביסוס, אשר יורכב משלושה חלקים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} '''ממצאים''' – שבו יפורטו ממצאי הבדיקות:
{{ח:תתתתת|(א)}} בדיקות הקרקע שבוצעו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תיאור הבניין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} חתכי הקרקע שנמצאו בחפירות ובקידוחים;
{{ח:תתתתת|(ד)}} הימצאותם של מים בבניין או באתר;
{{ח:תתתתת|(ה)}} כל ממצא נוסף המהווה גורם משפיע על ביסוס הבניין או האתר;
{{ח:תתתת|(2)}} '''הערכות''' – שבו יפורטו הערכותיו של מהנדס הביסוס לאור ממצאי הבדיקה:
{{ח:תתתתת|(א)}} הערכה לגבי הביסוס הקיים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הערכה לגבי יציבות הבניין או האתר;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הערכה לגבי מקדמי הביטחון הקיימים;
{{ח:תתתת|(3)}} '''הנחיות ודרישות''' – בהתאם להערכת מהנדס הביסוס:
{{ח:תתתתת|(א)}} דרישות לחיזוק הביסוס;
{{ח:תתתתת|(ב)}} דרישות לחיזוק הקרקע;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תסבולת קרקע קיימת;
{{ח:תתתתת|(ד)}} כל דרישה שמהנדס הביסוס מניח שנדרשת ליציבות הבניין או האתר;
{{ח:תת|(7)}} דוח הביסוס יועבר למהנדס התכנון וישמש כמידע להחלטתו של מהנדס התכנון בנוגע לתכנון השלד ולקביעת הפעולות הנדרשות.

4.07בדיקת חוזק פלדה בשלד

(א)בניינים שבהם משמשים חלקי פלדה כחומר קונסטרוקטיבי ראשי (פרופיל פלדה, ברזל לזיון בטונים וכדומה), יבוצעו בדיקות לסיווג הפלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ובדיקת הבליה של חלקי הבטון; בדיקות אלה יבוצעו במעבדה מאושרת לבדיקות הרכב פלדה; על בסיס תוצאות הבדיקות יערוך מהנדס התכנון חישובים מתאימים ויבדוק את מקדמי הביטחון הקיימים, דפורמציות ואורך קיים של הפלדה.
(ב)בכל מקרה של חריגה מן התקנים הקבועים לגבי מבנים חדשים או במקרה שרמת הקורוזיה של הפלדה אינה עונה על דרישות הקיום של המבנה ל־50 שנים נוספות לפחות, יגדיר מהנדס התכנון את התיקונים הנדרשים בקונסטרוקציה ובחלקי הפלדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בניינים שבהם משמשים חלקי פלדה כחומר קונסטרוקטיבי ראשי (פרופיל פלדה, ברזל לזיון בטונים וכדומה), יבוצעו בדיקות לסיווג הפלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ובדיקת הבליה של חלקי הבטון; בדיקות אלה יבוצעו במעבדה מאושרת לבדיקות הרכב פלדה; על בסיס תוצאות הבדיקות יערוך מהנדס התכנון חישובים מתאימים ויבדוק את מקדמי הביטחון הקיימים, דפורמציות ואורך קיים של הפלדה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה של חריגה מן התקנים הקבועים לגבי מבנים חדשים או במקרה שרמת הקורוזיה של הפלדה אינה עונה על דרישות הקיום של המבנה ל־50 שנים נוספות לפחות, יגדיר מהנדס התכנון את התיקונים הנדרשים בקונסטרוקציה ובחלקי הפלדה.

4.08הנחיות לחיזוק השלד

מהנדס התכנון יכין תכנית קונסטרוקציה ובה יפורטו הפעולות והעבודות לשיקום האתר, ייצוב יסודות, חיזוק קירות, חיזוק חלקים רופפים וכיוצא בזה; עבודות אלה יתואמו ויאושרו בידי הוועדה המקומית, בהתאם להוראות הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מהנדס התכנון יכין תכנית קונסטרוקציה ובה יפורטו הפעולות והעבודות לשיקום האתר, ייצוב יסודות, חיזוק קירות, חיזוק חלקים רופפים וכיוצא בזה; עבודות אלה יתואמו ויאושרו בידי הוועדה המקומית, בהתאם להוראות הדין.

4.09אחריות מהנדס הביצוע במהלך עבודות החיזוק ובסיומן

(א)במהלך ביצוע עבודות החיזוק יפקח מהנדס הביצוע על ביצוע החיזוקים, יבצע מעקב שוטף אחר העבודות ויהיה אחראי להכנת דוחות פיקוח; מהנדס הביצוע יפעל תוך שיתוף פעולה עם מהנדס התכנון.
(ב)עם סיום כל עבודות החיזוק יערוך מהנדס הביצוע דוח סיכום המפרט את הפעולות שבוצעו, ומאשר כי כולן בוצעו לפי תכנונו של מהנדס התכנון; כמו כן יאשר מהנדס הביצוע בכתב כי הבניין יציב, תקין וראוי לשימוש מבחינת יציבות כל חלק מהבניין או האתר ומבחינת היציבות הכוללת של הבניין או האתר, וכי לפי בדיקות שנערכו בבניין או באתר בפיקוחו, המקום ערוך לקליטת קהל באופן סדיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהלך ביצוע עבודות החיזוק יפקח מהנדס הביצוע על ביצוע החיזוקים, יבצע מעקב שוטף אחר העבודות ויהיה אחראי להכנת דוחות פיקוח; מהנדס הביצוע יפעל תוך שיתוף פעולה עם מהנדס התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} עם סיום כל עבודות החיזוק יערוך מהנדס הביצוע דוח סיכום המפרט את הפעולות שבוצעו, ומאשר כי כולן בוצעו לפי תכנונו של מהנדס התכנון; כמו כן יאשר מהנדס הביצוע בכתב כי הבניין יציב, תקין וראוי לשימוש מבחינת יציבות כל חלק מהבניין או האתר ומבחינת היציבות הכוללת של הבניין או האתר, וכי לפי בדיקות שנערכו בבניין או באתר בפיקוחו, המקום ערוך לקליטת קהל באופן סדיר.

4.10מסמכים מחייבים לקבלת היתר

לבקשה להיתר לאכלוס בניין או אתר ציבורי, לאחר ביצוע עבודות לפי חלק זה, המוגשת לוועדה המקומית, יצורפו המסמכים המפורטים להלן:
(1)תכנית מדידה של האתר, כולל חתכים וחזיתות; על גבי התכנית יצוין המידע המגדיר את המצב הפיזי של הבניין או האתר;
(2)דוח ביסוס;
(3)דוחות בדיקת סיווג פלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ודוחות בדיקת הבליה של חלקי הבטון – לגבי בניינים כמפורט בפרט 4.07;
(4)תכניות קונסטרוקציה שהוכנו לצורך חיזוק המבנה, קירות או חלקים אחרים;
(5)דוחות פיקוח;
(6)תכנית תחזוקתית;
(7)דוח סיכום.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבקשה להיתר לאכלוס בניין או אתר ציבורי, לאחר ביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|חלק זה}}, המוגשת לוועדה המקומית, יצורפו המסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} תכנית מדידה של האתר, כולל חתכים וחזיתות; על גבי התכנית יצוין המידע המגדיר את המצב הפיזי של הבניין או האתר;
{{ח:תת|(2)}} דוח ביסוס;
{{ח:תת|(3)}} דוחות בדיקת סיווג פלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ודוחות בדיקת הבליה של חלקי הבטון – לגבי בניינים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4.07|בפרט 4.07}};
{{ח:תת|(4)}} תכניות קונסטרוקציה שהוכנו לצורך חיזוק המבנה, קירות או חלקים אחרים;
{{ח:תת|(5)}} דוחות פיקוח;
{{ח:תת|(6)}} תכנית תחזוקתית;
{{ח:תת|(7)}} דוח סיכום.
חלק ה׳: הגנה מפני אש

5.01שימוש בחומרי בניה (בניה חדשה)

(א)חומרי בניה שבהם ייעשה שימוש בבניה חדשה יעמדו בתקן ישראלי ת״י 921 השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה (להלן – ת״י 921).
(ב)בבניין או בחלקו בו קיימים חומרי בניה וגמר דליקים, אשר לא מתקיימת בהם דרישת תקן ישראלי, ת״י 921, תקבע הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים שיש לנקוט להפחתת סיכון האש, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חומרי בניה שבהם ייעשה שימוש בבניה חדשה יעמדו בתקן ישראלי ת״י 921 השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה (להלן – ת״י 921).
{{ח:תת|(ב)}} בבניין או בחלקו בו קיימים חומרי בניה וגמר דליקים, אשר לא מתקיימת בהם דרישת תקן ישראלי, ת״י 921, תקבע הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים שיש לנקוט להפחתת סיכון האש, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.

5.02הגנה על שלד הבניין

הגנה מפני אש של חלקי שלד בבניין חדש תיעשה בהתאם לתוספת השניה; בחלקים הקיימים של שלד הבניין תקבע הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים להגנתם מפני אש תוך שקילת הגנה על האתר במקרה של אש, בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הגנה מפני אש של חלקי שלד בבניין חדש תיעשה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השניה}}; בחלקים הקיימים של שלד הבניין תקבע הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים להגנתם מפני אש תוך שקילת הגנה על האתר במקרה של אש, בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.

5.03הגנה מפני התפשטות אש בבנין

הצורך בהגנה על האתר מפני התפשטות אש, ואופן השגת ההגנה, לרבות הפרדת קומות כאגפי אש נפרדים, חלוקה בתוך קומות לאגפי אש, והגנה על מעברים אנכיים במבנה וכדומה, ייקבעו בידי הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הצורך בהגנה על האתר מפני התפשטות אש, ואופן השגת ההגנה, לרבות הפרדת קומות כאגפי אש נפרדים, חלוקה בתוך קומות לאגפי אש, והגנה על מעברים אנכיים במבנה וכדומה, ייקבעו בידי הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.

5.04חדר מדרגות מוגן

על חדר מדרגות קיים בבניין היסטורי, שנדרש, בשל גובה הבניין או סוגו, ובהתאם לתוספת השניה, לשמש חדר מדרגות מוגן כמשמעותו בפרט 7.00.01 בתוספת השניה, יחולו ההוראות האלה:
(1)חלל חדר המדרגות יכול שיהיה משותף עם חללי עזר קיימים סמוכים כגון מבואה קומתית, פירי מעלית, שירותים וכיוצא באלה, בתנאי שאין בהם סיכוני אש מיוחדים (להלן – חלל מוגן אש); לעניין זה, לוחות חשמל לא ייחשבו כבעלי סיכון אש מיוחד;
(2)חלל מוגן אש יופרד משאר שטחי הקומה הגובלים בו, בקירות עמידי אש –
(א)למשך שעה אחת לפחות – בבניינים נמוכים ובחדרים הקושרים עד 4 קומות:
(ב)למשך שעתיים לפחות – בבניינים גבוהים ובחללים הקושרים למעלה מ־4 קומות;
(3)פתחים בקירות פנים יוגנו בדלתות אש, מדפי אש או שייאטמו כנדרש למניעת מעבר אש אל החלל המוגן;
(4)בראש החלל מוגן האש יותקנו פתחי שחרור עשן בגודל 8% משטח החלל, או שתותקן בו מערכת בקרת עשן חלופית, שתאשר רשות הכבאות;
(5)בחלל המוגן לא ייעשה שימוש בחומרים דליקים ובסיכוני אש, ואולם חומרי גמר דליקים שאין להחליפם בשל שיקולי שימור יטופלו בחומרים מעכבי התפשטות אש, כקבוע בפרט 5.01;
(6)מעקים קיימים יענו על דרישות פרט 3.04; יותר שימור ושחזור אלמנטי עץ במעקה תוך טיפול בהם בחומרים מעכבי התפשטות אש – הכל כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת ההגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על חדר מדרגות קיים בבניין היסטורי, שנדרש, בשל גובה הבניין או סוגו, ובהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השניה}}, לשמש חדר מדרגות מוגן כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.01|בפרט 7.00.01 בתוספת השניה}}, יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} חלל חדר המדרגות יכול שיהיה משותף עם חללי עזר קיימים סמוכים כגון מבואה קומתית, פירי מעלית, שירותים וכיוצא באלה, בתנאי שאין בהם סיכוני אש מיוחדים (להלן – חלל מוגן אש); לעניין זה, לוחות חשמל לא ייחשבו כבעלי סיכון אש מיוחד;
{{ח:תת|(2)}} חלל מוגן אש יופרד משאר שטחי הקומה הגובלים בו, בקירות עמידי אש –
{{ח:תתת|(א)}} למשך שעה אחת לפחות – בבניינים נמוכים ובחדרים הקושרים עד 4 קומות:
{{ח:תתת|(ב)}} למשך שעתיים לפחות – בבניינים גבוהים ובחללים הקושרים למעלה מ־4 קומות;
{{ח:תת|(3)}} פתחים בקירות פנים יוגנו בדלתות אש, מדפי אש או שייאטמו כנדרש למניעת מעבר אש אל החלל המוגן;
{{ח:תת|(4)}} בראש החלל מוגן האש יותקנו פתחי שחרור עשן בגודל 8% משטח החלל, או שתותקן בו מערכת בקרת עשן חלופית, שתאשר רשות הכבאות;
{{ח:תת|(5)}} בחלל המוגן לא ייעשה שימוש בחומרים דליקים ובסיכוני אש, ואולם חומרי גמר דליקים שאין להחליפם בשל שיקולי שימור יטופלו בחומרים מעכבי התפשטות אש, כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5.01|בפרט 5.01}};
{{ח:תת|(6)}} מעקים קיימים יענו על דרישות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג פרט 3.04|פרט 3.04}}; יותר שימור ושחזור אלמנטי עץ במעקה תוך טיפול בהם בחומרים מעכבי התפשטות אש – הכל כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת ההגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.

5.05אמצעי גילוי וכיבוי ופינוי מאמצעים דליקים

(א)באתר יותקנו אמצעים לגילוי וכיבוי אש בכפוף לקביעת רשות הכבאות ובאישור הוועדה המקומית.
(ב)באתרים פתוחים יש לשמור על ניקיון האתר ופינויו מחומרים דליקים כגון פסולת, גזם וכיוצא באלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באתר יותקנו אמצעים לגילוי וכיבוי אש בכפוף לקביעת רשות הכבאות ובאישור הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} באתרים פתוחים יש לשמור על ניקיון האתר ופינויו מחומרים דליקים כגון פסולת, גזם וכיוצא באלה.

5.06שימושים מיוחדים

(א)חלקי האתר המהווים, מעצם טבעם, סיכון מיוחד לרבות מחסנים, מטבחים, חדרי מכונות, חדרי חשמל, וחדרים שבהם מאוחסנים או נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, יופרדו הפרדת אש משטחי בניין סמוכים ויתוחמו באופן שלא תותר אליהם כניסת מבקרים; סידורי הבטיחות בהם ייקבעו בידי הגורם האחראי באישור רשות הכבאות.
(ב)לא יינתן היתר למקום אסיפות באתר הנמצא במרחק של פחות מ־30 מטרים ממקום המשמש לאחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים מסוכנים וכדומה, אלא אם כן התקבל על כך אישור מנציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שבמרחבה מצוי האתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חלקי האתר המהווים, מעצם טבעם, סיכון מיוחד לרבות מחסנים, מטבחים, חדרי מכונות, חדרי חשמל, וחדרים שבהם מאוחסנים או נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, יופרדו הפרדת אש משטחי בניין סמוכים ויתוחמו באופן שלא תותר אליהם כניסת מבקרים; סידורי הבטיחות בהם ייקבעו בידי הגורם האחראי באישור רשות הכבאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר למקום אסיפות באתר הנמצא במרחק של פחות מ־30 מטרים ממקום המשמש לאחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים מסוכנים וכדומה, אלא אם כן התקבל על כך אישור מנציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שבמרחבה מצוי האתר.
חלק ו׳: מערכות חשמל

6.01הגדרות

בחלק זה –
”חוק החשמל“ – חוק החשמל, התשי״ד–1954;
”מיתקן חשמל“ – כל מיתקן המוזן בחשמל, בין אם ממקור קבוע, כגון חברת החשמל לישראל בע״מ, ובין אם ממקור ארעי או נייד, כגון גנרטור;
”מהנדס חשמל“ – מי שהוא בעל רישיון חשמלאי בודק מסוג 3 בהתאם לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק החשמל, התשי״ד–1954 → חוק החשמל
  • לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985 → תקנות החשמל (רישיונות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החשמל“ – {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל“ – כל מיתקן המוזן בחשמל, בין אם ממקור קבוע, כגון חברת החשמל לישראל בע״מ, ובין אם ממקור ארעי או נייד, כגון גנרטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס חשמל“ – מי שהוא בעל רישיון חשמלאי בודק מסוג 3 בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)|לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}}.

6.02הגדרת תנאים מחייבים לכניסת מבקרים לאתר

(א)על כל מיתקן חשמל יחולו הוראות הבטיחות שבתקנות שהותקנו לפי חוק החשמל (להלן – תקנות החשמל).
(ב)מהנדס חשמל יגדיר, לגבי כל מיתקן חשמל, מהן הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת אישור לפתיחת האתר לכניסת קהל, לפי חוק החשמל ולפי תקן אירופי EN 61557 – SAFETY IN LOW VOLTAGE DISTRIBUTION ELECTRICAL – חלקים 1 עד 8 משנת 1997 או תקן ישראלי המקביל לו, כפי שיהיה בתוקף ביום הבדיקה.
(ג)כל תיקון, הוספה או שיפוץ של מערכות החשמל והתאורה יבוצע בהתאם לתקנות החשמל כפי שיהיו בתוקף ביום התכנון, ובהתאם לדרישות הרשויות המוסמכות לגבי אתר פתוח לקהל.
(ד)התכנון והביצוע יאושרו בידי מהנדס חשמל, בלא קשר לגודל החיבור באמפרים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק החשמל → חוק החשמל
  • חוק החשמל → חוק החשמל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על כל מיתקן חשמל יחולו הוראות הבטיחות שבתקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} (להלן – תקנות החשמל).
{{ח:תת|(ב)}} מהנדס חשמל יגדיר, לגבי כל מיתקן חשמל, מהן הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת אישור לפתיחת האתר לכניסת קהל, לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} ולפי תקן אירופי EN 61557 – SAFETY IN LOW VOLTAGE DISTRIBUTION ELECTRICAL – חלקים 1 עד 8 משנת 1997 או תקן ישראלי המקביל לו, כפי שיהיה בתוקף ביום הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} כל תיקון, הוספה או שיפוץ של מערכות החשמל והתאורה יבוצע בהתאם לתקנות החשמל כפי שיהיו בתוקף ביום התכנון, ובהתאם לדרישות הרשויות המוסמכות לגבי אתר פתוח לקהל.
{{ח:תת|(ד)}} התכנון והביצוע יאושרו בידי מהנדס חשמל, בלא קשר לגודל החיבור באמפרים.
חלק ז׳: מערכות אוורור ומיזוג אוויר

7.01איוורור

(א)בבניין או בחלקו המיועד לקהל, יש להבטיח פתחים בשיעור של 1:20 משטח האולם שבו שוהה הקהל.
(ב)בבניין שבו לא ניתן להבטיח כמות פתחים כקבוע בפרט משנה (א), תותקן מערכת אלקטרו־מכנית אשר תבטיח 7 ליטרים לדקה לאדם של אוויר צח, לחלק האתר הנדון; הוראה זו לא תחול באתרים שאינם בניין.
(ג)החליטה הוועדה המקומית לפטור את הגורם האחראי מקיום הוראות פרט זה, בהתאם לסמכותה הקבועה בתקנה 17א, ישולט האתר בשלט אזהרה מתאים המתריע על איוורורו הלקוי, כמות הקהל באתרים מסוג זה תוגבל לפי הוראת הוועדה המקומית.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 17א → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #סעיף 57
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין או בחלקו המיועד לקהל, יש להבטיח פתחים בשיעור של 1:20 משטח האולם שבו שוהה הקהל.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין שבו לא ניתן להבטיח כמות פתחים כקבוע בפרט משנה (א), תותקן מערכת אלקטרו־מכנית אשר תבטיח 7 ליטרים לדקה לאדם של אוויר צח, לחלק האתר הנדון; הוראה זו לא תחול באתרים שאינם בניין.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הוועדה המקומית לפטור את הגורם האחראי מקיום הוראות פרט זה, בהתאם לסמכותה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 57|בתקנה 17א}}, ישולט האתר בשלט אזהרה מתאים המתריע על איוורורו הלקוי, כמות הקהל באתרים מסוג זה תוגבל לפי הוראת הוועדה המקומית.

7.02מיזוג אוויר

מערכות מיזוג אוויר המותקנות באתר יעמדו בתנאי תקן ישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש בבניינים: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכות מיזוג אוויר המותקנות באתר יעמדו בתנאי תקן ישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש בבניינים: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.
חלק ח׳: מיתקני תברואה

8.01התקנת מיתקני תברואה

מיתקני תברואה יותקנו בהתאם להוראות התוספת השניה וההל״ת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיתקני תברואה יותקנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} וההל״ת.

8.02מספר מיתקני התברואה

במקומות המיועדים לביקורי קהל יש להעמיד לרשות הקהל קבועות, ברזי רחצה ומיתקני שתיה בכמות ובמיקום הקבועים בהל״ת או בכמות או במיקום אחרים כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר שקיבלה חוות דעת ממהנדס למיתקני תברואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקומות המיועדים לביקורי קהל יש להעמיד לרשות הקהל קבועות, ברזי רחצה ומיתקני שתיה בכמות ובמיקום הקבועים בהל״ת או בכמות או במיקום אחרים כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר שקיבלה חוות דעת ממהנדס למיתקני תברואה.
חלק ט׳: סידורים מיוחדים לנכים

9.01התקנת סידורים מיוחדים לנכים

אתר שהוא בניין ציבורי כהגדרתו בפרט 8.01 בתוספת השניה וכן אתר הפתוח לביקור הציבור, יחויב בהתקנת סידורים מיוחדים לנכים, בהתאם להוראות התוספת השניה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אתר שהוא בניין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.01|בפרט 8.01 בתוספת השניה}} וכן אתר הפתוח לביקור הציבור, יחויב בהתקנת סידורים מיוחדים לנכים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

9.02פטור מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים

הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, לפטור אתר מסוים מהתנאים המפורטים בתוספת השניה, לעניין סידורים מיוחדים לנכים, כולם או מקצתם ובלבד שיותנה ההיתר כאמור, בקיום התנאים האלה:
(1)במסגרת שיקול דעתה, תפעל הוועדה המקומית מתוך מגמה לאפשר נגישות נוחה לנכים במידה המרבית האפשרית, תוך שמירת הערך ההיסטורי של האתר;
(2)לא תיעתר הוועדה המקומית לבקשת הגורם האחראי לפטור אתר שלם מקיום הוראות התוספת השניה, אם ניתן לאפשר גישה לנכים בחלקים מסוימים ממנו; נקבע בחוות הדעת כי ניתן לספק נגישות לנכים בחלק מסוים של האתר, תחייב הוועדה המקומית התקנת הסידורים הנדרשים לאותו חלק של האתר, אלא אם כן לדעת הוועדה המקומית החלק האמור מזערי ביחס לאתר כולו או אם לדעת הוועדה המקומית לא ניתן לאפשר כלל כניסה לאדם נכה או שיש בכך לסכן נכים בכניסתם לאתר;
(3)להבטחת נגישות הנכים באתר ובמטרה להבטיח את עצמאותם המרבית, רשאית הוועדה המקומית לדרוש ורשאי הגורם האחראי להציע, התקנת אמצעים טכניים חלופיים, תחת אמצעים המחויבים על פי הוראות התוספת השניה;
(4)באתר או בחלק ממנו, אשר לפי החלטת הוועדה המקומית לא חלות לגביו הוראות התוספת השניה, יציב הגורם האחראי, במקום בולט לעין בכניסה לאתר ובכניסה לכל חלק ממנו אשר אין בו נגישות לנכים, שלטי אזהרה והסבר המתריעים על המגבלות, הקשיים והסכנות הצפויים לנכים במקום.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, לפטור אתר מסוים מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, לעניין סידורים מיוחדים לנכים, כולם או מקצתם ובלבד שיותנה ההיתר כאמור, בקיום התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} במסגרת שיקול דעתה, תפעל הוועדה המקומית מתוך מגמה לאפשר נגישות נוחה לנכים במידה המרבית האפשרית, תוך שמירת הערך ההיסטורי של האתר;
{{ח:תת|(2)}} לא תיעתר הוועדה המקומית לבקשת הגורם האחראי לפטור אתר שלם מקיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, אם ניתן לאפשר גישה לנכים בחלקים מסוימים ממנו; נקבע בחוות הדעת כי ניתן לספק נגישות לנכים בחלק מסוים של האתר, תחייב הוועדה המקומית התקנת הסידורים הנדרשים לאותו חלק של האתר, אלא אם כן לדעת הוועדה המקומית החלק האמור מזערי ביחס לאתר כולו או אם לדעת הוועדה המקומית לא ניתן לאפשר כלל כניסה לאדם נכה או שיש בכך לסכן נכים בכניסתם לאתר;
{{ח:תת|(3)}} להבטחת נגישות הנכים באתר ובמטרה להבטיח את עצמאותם המרבית, רשאית הוועדה המקומית לדרוש ורשאי הגורם האחראי להציע, התקנת אמצעים טכניים חלופיים, תחת אמצעים המחויבים על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}};
{{ח:תת|(4)}} באתר או בחלק ממנו, אשר לפי החלטת הוועדה המקומית לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, יציב הגורם האחראי, במקום בולט לעין בכניסה לאתר ובכניסה לכל חלק ממנו אשר אין בו נגישות לנכים, שלטי אזהרה והסבר המתריעים על המגבלות, הקשיים והסכנות הצפויים לנכים במקום.

9.03אמצעי מילוט

(א)באתר בעל נגישות לנכים, שקיימת בו חובה ליצור אמצעי מילוט לקהל, יובטחו אמצעי מילוט מתאימים לנכים; הוועדה המקומית רשאית לאשר פתרונות וחלופות שונים שיציע בעניין זה הגורם האחראי, לרבות יצירת שטחי מפלט, שבהם יוכלו נכים לשהות בבטחה עד לחילוצם במידת הצורך.
(ב)בפרט זה, ”שטח מפלט“ – אזור מוגן המבטיח את הגנתם של השוהים בו מפני סיכונים אפשריים, כגון אש, הצפה והתמוטטות, הממוקם בצמוד לנתיב חילוץ (חדרי מדרגות, פירי מעליות וכדומה), או באזור המאפשר חילוץ נכה בידי צוותי הצלה; ואולם לא ימוקם שטח מפלט באופן המהווה הפרעה לדרכי היציאה של הקהל; כמו כן, יותקנו בשטח מפלט אמצעי תקשורת והדרכה מתאימים, והוא ישולט באמצעות שלט מכוון ומזהה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באתר בעל נגישות לנכים, שקיימת בו חובה ליצור אמצעי מילוט לקהל, יובטחו אמצעי מילוט מתאימים לנכים; הוועדה המקומית רשאית לאשר פתרונות וחלופות שונים שיציע בעניין זה הגורם האחראי, לרבות יצירת שטחי מפלט, שבהם יוכלו נכים לשהות בבטחה עד לחילוצם במידת הצורך.
{{ח:תת|(ב)}} בפרט זה, ”שטח מפלט“ – אזור מוגן המבטיח את הגנתם של השוהים בו מפני סיכונים אפשריים, כגון אש, הצפה והתמוטטות, הממוקם בצמוד לנתיב חילוץ (חדרי מדרגות, פירי מעליות וכדומה), או באזור המאפשר חילוץ נכה בידי צוותי הצלה; ואולם לא ימוקם שטח מפלט באופן המהווה הפרעה לדרכי היציאה של הקהל; כמו כן, יותקנו בשטח מפלט אמצעי תקשורת והדרכה מתאימים, והוא ישולט באמצעות שלט מכוון ומזהה.
חלק י׳: דרכי גישה, הכוונה וחניות

10.01דרכי גישה

באתר יובטחו דרכי גישה לרכב חירום, בהתאם לדרישות של רשות הכבאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר יובטחו דרכי גישה לרכב חירום, בהתאם לדרישות של רשות הכבאות.

10.02מקומות חניה

הגורם האחראי יתקין באתר מקומות חניה בהתאם לדרישת הוועדה המקומית, וזאת על אף האמור בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983 → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הגורם האחראי יתקין באתר מקומות חניה בהתאם לדרישת הוועדה המקומית, וזאת על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}}.

10.03תכנון והכוונת תנועה באתר

(א)האתר יסומן בשלט המגדיר אזורים לפי רמות הקושי והסיכון הכרוך בטיול או בשהייה בהם, כדלקמן:
(1)נתיבים אפשריים לנגישות אנשים המתניידים בכיסא גלגלים;
(2)נתיבים לקהל הרחב (הבטחת בטיחות הציבור);
(3)נתיבים למיטיבי לכת;
(4)נתיבים מסוכנים;
(5)אזורים אסורים לגישה;
(6)אזורים חסומים או מגודרים למניעת גישה.
(ב)שבילי האתר יסומנו באופן שיכוון את המבקרים לאורך מסלול ההתקדמות; לפני כל מקום באתר שבו קיימת עליה ברמת הקושי או הסיכון, יוצב שלט ברור המתריע על כך.
(ג)במידת הצורך, יוצב שלט אזהרה המתריע על הסכנה ועל אופייה כגון: ”סכנה! נפילה!“, ”סכנה! מדרון תלול!“.
(ד)באתר יוצב שלט הכוונה כללי להתמצאות באתר לרבות מפות האתר, הכוונה לאזורים השונים באתר לרבות לשירותים, למודיעין ולמוקדי חירום.
(ה)שילוט, הכוונה, והארה של דרכי יציאה ייקבעו בהתאם להוראות פרט 2.13.
(ו)אמצעי ההכוונה שבהם ייעשה שימוש יהיו אחידים, במידת האפשר, וכפי שמקובל באתרים השונים.
(ז)בכניסה לאתר יוצב שלט בולט לעין עם סימון והכוונה ובו התרעה למבקרים שלא לסטות מן השבילים המסומנים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האתר יסומן בשלט המגדיר אזורים לפי רמות הקושי והסיכון הכרוך בטיול או בשהייה בהם, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} נתיבים אפשריים לנגישות אנשים המתניידים בכיסא גלגלים;
{{ח:תתת|(2)}} נתיבים לקהל הרחב (הבטחת בטיחות הציבור);
{{ח:תתת|(3)}} נתיבים למיטיבי לכת;
{{ח:תתת|(4)}} נתיבים מסוכנים;
{{ח:תתת|(5)}} אזורים אסורים לגישה;
{{ח:תתת|(6)}} אזורים חסומים או מגודרים למניעת גישה.
{{ח:תת|(ב)}} שבילי האתר יסומנו באופן שיכוון את המבקרים לאורך מסלול ההתקדמות; לפני כל מקום באתר שבו קיימת עליה ברמת הקושי או הסיכון, יוצב שלט ברור המתריע על כך.
{{ח:תת|(ג)}} במידת הצורך, יוצב שלט אזהרה המתריע על הסכנה ועל אופייה כגון: ”סכנה! נפילה!“, ”סכנה! מדרון תלול!“.
{{ח:תת|(ד)}} באתר יוצב שלט הכוונה כללי להתמצאות באתר לרבות מפות האתר, הכוונה לאזורים השונים באתר לרבות לשירותים, למודיעין ולמוקדי חירום.
{{ח:תת|(ה)}} שילוט, הכוונה, והארה של דרכי יציאה ייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.13|פרט 2.13}}.
{{ח:תת|(ו)}} אמצעי ההכוונה שבהם ייעשה שימוש יהיו אחידים, במידת האפשר, וכפי שמקובל באתרים השונים.
{{ח:תת|(ז)}} בכניסה לאתר יוצב שלט בולט לעין עם סימון והכוונה ובו התרעה למבקרים שלא לסטות מן השבילים המסומנים.
חלק י״א: תנאים לביקורי לילה באתר

11.01הגדרות

בחלק זה, ”ביקורי לילה“ – שהות קהל באתר מהשעה 16:00 עד השעה 06:00.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק יא|בחלק זה}}, ”ביקורי לילה“ – שהות קהל באתר מהשעה 16:00 עד השעה 06:00.

11.02תנאים לביקורי לילהתיקונים: תשס״ח־2

באתרים המיועדים לביקורי קהל, יותנה מתן ההיתר בקיום ההוראות האלה:
(1)הארה של חלקי האתר הפתוחים לביקורי לילה;
(2)הארה לאורך שבילי ההליכה ובאזורי התכנסות קהל;
(3)הארה של דרכי יציאה, נתיבי מילוט ושילוט הכוונה באמצעות גופי תאורת התמצאות, עם גיבוי מערכת החשמל בגנרטור חירום;
(4)חלקי אתר שאינם מיועדים לביקורי לילה ואשר קיים בהם סיכון (נפילה, החלקה, טביעה וכדומה) ייחסמו למעבר קהל ויוצבו בהם שלטי אזהרה;
(5)בכניסה לאתר יוצב שלט המתריע מפני סטיה משבילים מוארים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתרים המיועדים לביקורי קהל, יותנה מתן ההיתר בקיום ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} הארה של חלקי האתר הפתוחים לביקורי לילה;
{{ח:תת|(2)}} הארה לאורך שבילי ההליכה ובאזורי התכנסות קהל;
{{ח:תת|(3)}} הארה של דרכי יציאה, נתיבי מילוט ושילוט הכוונה באמצעות גופי תאורת התמצאות, עם גיבוי מערכת החשמל בגנרטור חירום;
{{ח:תת|(4)}} חלקי אתר שאינם מיועדים לביקורי לילה ואשר קיים בהם סיכון (נפילה, החלקה, טביעה וכדומה) ייחסמו למעבר קהל ויוצבו בהם שלטי אזהרה;
{{ח:תת|(5)}} בכניסה לאתר יוצב שלט המתריע מפני סטיה משבילים מוארים.

11.03פטור מתנאים לביקורי לילה

(א)הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, להתיר סטיה מהוראות פרט 11.02 ובלבד שהוכח לה כי הגורם האחראי ינקוט פתרונות חלופיים, דוגמת שימוש באמצעי תאורה ניידים בליווי מדריכים מוסמכים הבקיאים בנוהלי חירום ובדרכי היציאה מן האתר, והוועדה המקומיות אישרה פתרונות חלופיים אלו.
(ב)הוכיח הגורם האחראי, לוועדה המקומית, כי לא עתידים להתקיים ביקורי לילה באתר, רשאית היא לפטור אותו מהוראות פרט משנה (א), כולן או חלקן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, להתיר סטיה מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 11.02|פרט 11.02}} ובלבד שהוכח לה כי הגורם האחראי ינקוט פתרונות חלופיים, דוגמת שימוש באמצעי תאורה ניידים בליווי מדריכים מוסמכים הבקיאים בנוהלי חירום ובדרכי היציאה מן האתר, והוועדה המקומיות אישרה פתרונות חלופיים אלו.
{{ח:תת|(ב)}} הוכיח הגורם האחראי, לוועדה המקומית, כי לא עתידים להתקיים ביקורי לילה באתר, רשאית היא לפטור אותו מהוראות פרט משנה (א), כולן או חלקן.
חלק י״ב: תכנית בטיחות

12.01תכנית בטיחות

(א)על הגורם האחראי המחזיק באתר המיועד לביקורי קהל של מעל 100,000 אנשים בשנה או שעשויים לשהות בו 3,000 אנשים ומעלה בו זמנית, להכין תכנית בטיחות כתנאי לקבלת היתר שימוש.
(ב)תכנית הבטיחות תכלול את הנושאים האלה:
(1)נוהלי הבטיחות במקום ונושאי התפקידים בתחומים אלה, לרבות חילוץ נכים;
(2)המבנה הארגוני של מערך הבטיחות במקום, לרבות מינוי ממונה בטיחות, ממונה על כיבוי אש וכדומה;
(3)נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות;
(4)עריכת סקר סיכונים, קביעת נוהל לאיתור מפגעי בטיחות והדרכים לסילוק או למניעת מפגעים כאמור;
(5)רשימת הציוד וחומרים המחייבים בדיקות תקופתיות ומועדי הבדיקה שלהם, לרבות אבזרי הרמה, מכוניות הרמה, מכלי לחץ, ציוד כיבוי אש, ציוד גילוי אש;
(6)האמצעים והנהלים להדרכת הקהל והשמירה על בטיחותו, בצירוף תיק חירום הכולל את תכניות האתר, מבני האתר, ציון נקודות הכניסה והיציאה, דרכי הגישה (רכב חירום ורגלי), ציוד כיבוי, סיכונים מיוחדים וכדומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על הגורם האחראי המחזיק באתר המיועד לביקורי קהל של מעל 100,000 אנשים בשנה או שעשויים לשהות בו 3,000 אנשים ומעלה בו זמנית, להכין תכנית בטיחות כתנאי לקבלת היתר שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הבטיחות תכלול את הנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוהלי הבטיחות במקום ונושאי התפקידים בתחומים אלה, לרבות חילוץ נכים;
{{ח:תתת|(2)}} המבנה הארגוני של מערך הבטיחות במקום, לרבות מינוי ממונה בטיחות, ממונה על כיבוי אש וכדומה;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות;
{{ח:תתת|(4)}} עריכת סקר סיכונים, קביעת נוהל לאיתור מפגעי בטיחות והדרכים לסילוק או למניעת מפגעים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} רשימת הציוד וחומרים המחייבים בדיקות תקופתיות ומועדי הבדיקה שלהם, לרבות אבזרי הרמה, מכוניות הרמה, מכלי לחץ, ציוד כיבוי אש, ציוד גילוי אש;
{{ח:תתת|(6)}} האמצעים והנהלים להדרכת הקהל והשמירה על בטיחותו, בצירוף תיק חירום הכולל את תכניות האתר, מבני האתר, ציון נקודות הכניסה והיציאה, דרכי הגישה (רכב חירום ורגלי), ציוד כיבוי, סיכונים מיוחדים וכדומה.
 טור א׳ מספר היציאותטור ב׳ מספר בני האדם
(1)160
(2)2750
ובלבד ששתי היציאות מובילות אל החוץ בלא שימוש במדרגות; בכל מקרה אחר יוגבל מספר בני האדם במקום ל־500
(3)31,000
(4)4 ויותרלפי האמור בפרט 2.04