בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב׳ בטבלה שלהלן:
| טור א׳ מספר כללי של מקומות חניה | טור ב׳ מספר מזערי של מקומות חניה נגישים |
| מספר כולל | לרכב רגיל | לרכב גבוה |
| 6–30 | 1 | 1 | – |
| 31–75 | 2 | 1 | 1 |
| 76–100 | 3 | 2 | 1 |
| 101–150 | 3 | 2 | 1 |
| 151–200 | 4 | 2 | 2 |
| 201–300 | 5 | 3 | 2 |
| 301 | 6 | 3 | 3 |
↗ חיצוניות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות החניה}} או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב׳ בטבלה שלהלן:
{{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th rowspan="2">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר כללי של מקומות חניה</th><th colspan="3">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר מזערי של מקומות חניה נגישים</th></tr>
<tr><th>מספר כולל</th><th>לרכב רגיל</th><th>לרכב גבוה</th></tr>
<tr><td>6–30</td><td>1</td><td>1</td><td>–</td></tr>
<tr><td>31–75</td><td>2</td><td>1</td><td>1</td></tr>
<tr><td>76–100</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td></tr>
<tr><td>101–150</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td></tr>
<tr><td>151–200</td><td>4</td><td>2</td><td>2</td></tr>
<tr><td>201–300</td><td>5</td><td>3</td><td>2</td></tr>
<tr><td>301</td><td>6</td><td>3</td><td>3</td></tr>
</table>8.272שיפוע חניה נגישהתיקונים: תש״ע־2
שיפוע פני השטח של מקום החניה הנגיש בבניין מגורים חדש יכול שיהיה עד 2.5 אחוזים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שיפוע פני השטח של מקום החניה הנגיש בבניין מגורים חדש יכול שיהיה עד 2.5 אחוזים.8.273מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוהתיקונים: תש״ע־2
(א)מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת״י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור בפרט 8.274(א).
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגיל ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
(1)מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס;
(2)היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו־8.273ב.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(התרשימים הושמטו)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת״י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.274|בפרט 8.274(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגיל ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס;
{{ח:תתת|(2)}} היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו־8.273ב.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(התרשימים הושמטו)}}8.274מקום חניה לרכב גבוהתיקונים: תש״ע־2
(א)על אף האמור בת״י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת מ־2.20 מטרים.
(ב)מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה.
(ג)על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטח המיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש.
(ד)חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
(ה)על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות החניה → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בת״י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|תקנות החניה}} או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת מ־2.20 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת־קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטח המיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש.
{{ח:תת|(ד)}} חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.סימן ד׳: מעלית ומעלון
8.280מעלית או חלופה אחרת בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2
באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר:
(1)מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות פרט 8.281(ד);
(2)פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת״י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה:
(א)תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים;
(ב)מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 190/160 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית);
(ג)במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים הנגישות כאמור בפרט 8.260;
(3)מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 2252 חלק 2;
(4)התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה;
(5)האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות פרק ה׳1א לחוק, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות פרק ה׳1א כאמור.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ה׳1א לחוק → חוק התכנון והבנייה #פרק ה1א
- פרק ה׳1א → חוק התכנון והבנייה #פרק ה1א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר:
{{ח:תת|(1)}} מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת״י 2481 חלק 70, ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.281|פרט 8.281(ד)}};
{{ח:תת|(2)}} פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת״י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 190/160 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית);
{{ח:תתת|(ג)}} במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים הנגישות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.260|בפרט 8.260}};
{{ח:תת|(3)}} מעלון אנכי יהיה לפי ת״י 2252 חלק 2;
{{ח:תת|(4)}} התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה;
{{ח:תת|(5)}} האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק}}, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה1א|פרק ה׳1א}} כאמור.8.281מעלית בבניין מגורים נגישתיקונים: תש״ע־2
(א)באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת״י 2481 חלק 70 ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית.
(ב)מקום שנדרשה מעלית ל־8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת״י 2481 חלק 70.
(ג)על אף האמור בת״י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה.
(ד)במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה:
(1)מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית;
(2)ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל;
(3)בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת״י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:
(1)זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים;
(2)זיהוי פני הלוח;
(3)לחיצים לקומת היציאה מהבניין;
(4)מיקום הסמל;
(5)סמל;
(6)גובה התבליט;
(7)מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים.
(4)יחולו הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד.
(5)על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות פרט 8.124.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת״י 2481 חלק 70 ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שנדרשה מעלית ל־8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת״י 2481 חלק 70.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בת״י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה.
{{ח:תת|(ד)}} במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית;
{{ח:תתת|(2)}} ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל;
{{ח:תתת|(3)}} בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת״י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:
{{ח:תתתת|(1)}} זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים;
{{ח:תתתת|(2)}} זיהוי פני הלוח;
{{ח:תתתת|(3)}} לחיצים לקומת היציאה מהבניין;
{{ח:תתתת|(4)}} מיקום הסמל;
{{ח:תתתת|(5)}} סמל;
{{ח:תתתת|(6)}} גובה התבליט;
{{ח:תתתת|(7)}} מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים.
{{ח:תתת|(4)}} יחולו הוראות ת״י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד.
{{ח:תתת|(5)}} על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.124|פרט 8.124}}.סימן ה׳: מדרגות
8.290מדרגות בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2
(א)בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים.
(ב)במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
(ג)בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.
(ד)לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת״י 1918 חלק 2 או חלק 3.1 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים.
{{ח:תת|(ב)}} במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
{{ח:תת|(ג)}} בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.
{{ח:תת|(ד)}} לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.סימן ו׳: התאמות נוספות
8.291תיבות דואר בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2
לתיבות מכתבים כאמור בחלק י״ג, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתיבות מכתבים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יג|בחלק י״ג}}, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.8.292אמצעי הפעלה בבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2
אמצעי הפעלה, לשימוש הכלל, בשטח המשותף של בניין מגורים חדש, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמצעי הפעלה, לשימוש הכלל, בשטח המשותף של בניין מגורים חדש, יעמדו בדרישות ת״י 1918 חלק 1.8.293מערכת קשר פניםתיקונים: תש״ע־2
(א)בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), היא תהיה לפי ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום.
(ב)מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת.
(ג)הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), היא תהיה לפי ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת.
{{ח:תת|(ג)}} הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת״י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי.סימן ז׳: פטורים ודרישות מופחתות
8.300פטור מחובת התייעצותתיקונים: תש״ע־2
(א)בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ־100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות.
(ב)בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ־60 מושבים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ־100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות.
{{ח:תת|(ב)}} בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ־60 מושבים.8.301פטור לתוספת בנייה אשר אין בה תוספת יחידות דיורתיקונים: תש״ע־2
בניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, שנבנה על פי היתר שניתן לפני תחילתו של פרק זה ושניתן לו היתר לתוספת לדירה או בניין שאינו כולל תוספת יחידות דיור, פטור ממילוי התנאים המפורטים בפרק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, שנבנה על פי היתר שניתן לפני תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|פרק זה}} ושניתן לו היתר לתוספת לדירה או בניין שאינו כולל תוספת יחידות דיור, פטור ממילוי התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|בפרק זה}}.8.302פטור ודרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה לבניין מגורים חדשתיקונים: תש״ע־2
(א)בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית.
(ב)על אף האמור בפרט 8.260(ג), במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה.
(ג)במגרשים ששטחם קטן מ־1.5 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה:
(1)דרך נגישה כנדרש בפרט 8.260 יכול שתהיה חלק ממיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור;
(2)יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי;
(3)דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים;
(4)הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים;
(5)הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש.
(ד)מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית–הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אל הכניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.260|בפרט 8.260(ג)}}, במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה.
{{ח:תת|(ג)}} במגרשים ששטחם קטן מ־1.5 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרך נגישה כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.260|בפרט 8.260}} יכול שתהיה חלק ממיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי;
{{ח:תתת|(3)}} דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים;
{{ח:תתת|(5)}} הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש.
{{ח:תת|(ד)}} מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית–הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אל הכניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת.8.303פטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבנייןתיקונים: תש״ע־2
מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על 50% מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על 50% מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד.8.304פטור באישור הנציבתיקונים: תש״ע־2
מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט בפרק זה, לפי הוראות סעיף 158ו2(ד) ו־(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:
(1)התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
(2)בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
(3)מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
(4)עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי סעיף 158ו2 לחוק מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, ”עלות הקמת הבניין או הפרויקט“ – העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ־10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 158ו2(ד) ו־(ה) לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158ו2
- סעיף 158ו2 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 158ו2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1 פרק ב|בפרק זה}}, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו2|סעיף 158ו2(ד) ו־(ה) לחוק}} ובהתקיים נסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
{{ח:תת|(2)}} בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
{{ח:תת|(3)}} מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
{{ח:תת|(4)}} עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158ו2|סעיף 158ו2 לחוק}} מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, ”עלות הקמת הבניין או הפרויקט“ – העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ־10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ־10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס.חלק ט׳: צנרת טלפון
סימן א׳: פרשנות
9.01תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ה, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ב׳: תחולה לגבי דירות
9.02תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ג׳: התקנה מחוץ לקו הבנין של צנרת טלפון
9.03תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.04תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.05תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.06תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.07תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.08תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ד׳: פרשנות
9.20תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.21תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ט־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.22תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.23תיקונים: תשל״ח־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.24תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ב, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.25תיקונים: תשל״ח־2, תשמ״ב, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ה׳: התקנת כבלים ואביזרים נוספים
9.30תיקונים: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.31תיקונים: תשמ״ב, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.32תיקונים: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9.33תיקונים: תשמ״ב, תש״ע־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}תיקונים: תשמ״ב, תש״ע־3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''נספח לחלק ט׳: דוגמאות של תשריטים ותרשימים''' {{ח:הערה|(בוטל)}}}}}}חלק י׳: מיתקני תקשורת
סימן א׳ – פרשנות
10.00הגדרותתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2
בחלק זה –
”אנטנה“ – מיתקן הנועד לקליטה בלבד של שידורי רדיו וטלוויזיה המופצים באופן קרקעי;
”ארון תקשורת מבני“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת לבניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.05;
”ארון תקשורת קומתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך בניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.06;
”ארון תקשורת דירתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך דירת מגורים ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור בפרט 10.07;
”ארונית תקשורת אופטית מבנית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים לבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור בפרט 10.05;
”ארונית תקשורת אופטית קומתית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים בתוך הבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור בפרט 10.06;
”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;
”כבל“ – רכיב עם מעטה פולימרי רציף המכיל, אחד או יותר, מוליכים מתכתיים או סיבים אופטיים, לצורך הולכת גלים אלקטרומגנטיים לאורך תוואי התקנתו;
”מובל“ – צינור, תעלה או התקן אחר אשר יותקנו בו כבלים;
”מיתקן לאנטנות“ – מיתקן הכולל תורן אנטנה או צלחת קליטה או שתיהן, המאפשר קליטת שידורי טלוויזיה;
”מיתקן תקשורת“ – מיתקן הכולל אחד או יותר מהמיתקנים או ממרכיביהם של המיתקנים המשמשים לאספקת השירותים האלה: קליטת שידורי לווין, קליטת שידורי כבלים, טלפוניה קווית, שירותי פס רחב, שירותי מידע, מערכות מתח־נמוך־מאוד (כגון אזעקה, מערכות קשר־פנים, טלוויזיה במעגל סגור וכיוצא באלה), וכן מובלים לכבלי תקשורת וכבלי תקשורת;
”מפעיל שידורי לוויין“ – בעל רישיון כללי לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת;
”מפעיל תקשורת“ –
”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטה בלבד של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה בסעיף 30 לחוק;
”שידורי חובה“ – שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר, למעט שידור מוצפן שקליטת ומותנית בתשלום;
”תיבה“ – קופסה המיועדת לשמש כמקום לטיפול במוליכים וככיסוי מגן על הציוד המותקן בה;
”תיבה להתקנת אבזר תקשורת“ – תיבה המיועדת לחיבור מוליך לאבזר, כגון בית תקע לתקשורת.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 → חוק התקשורת (בזק ושידורים)
- חוק התקשורת → חוק התקשורת (בזק ושידורים)
- בסעיף 30 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנטנה“ – מיתקן הנועד לקליטה בלבד של שידורי רדיו וטלוויזיה המופצים באופן קרקעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארון תקשורת מבני“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת לבניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.05|בפרט 10.05}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארון תקשורת קומתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך בניין ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.06|בפרט 10.06}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארון תקשורת דירתי“ – ארון המשמש לחיבור כבלי תקשורת בתוך דירת מגורים ולמיתקני תקשורת, שיותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.07|בפרט 10.07}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארונית תקשורת אופטית מבנית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים לבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.05|בפרט 10.05}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארונית תקשורת אופטית קומתית“ – ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים בתוך הבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.06|בפרט 10.06}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כבל“ – רכיב עם מעטה פולימרי רציף המכיל, אחד או יותר, מוליכים מתכתיים או סיבים אופטיים, לצורך הולכת גלים אלקטרומגנטיים לאורך תוואי התקנתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מובל“ – צינור, תעלה או התקן אחר אשר יותקנו בו כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לאנטנות“ – מיתקן הכולל תורן אנטנה או צלחת קליטה או שתיהן, המאפשר קליטת שידורי טלוויזיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן תקשורת“ – מיתקן הכולל אחד או יותר מהמיתקנים או ממרכיביהם של המיתקנים המשמשים לאספקת השירותים האלה: קליטת שידורי לווין, קליטת שידורי כבלים, טלפוניה קווית, שירותי פס רחב, שירותי מידע, מערכות מתח־נמוך־מאוד (כגון אזעקה, מערכות קשר־פנים, טלוויזיה במעגל סגור וכיוצא באלה), וכן מובלים לכבלי תקשורת וכבלי תקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל שידורי לוויין“ – בעל רישיון כללי לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל תקשורת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטה בלבד של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 30|בסעיף 30 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי חובה“ – שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר, למעט שידור מוצפן שקליטת ומותנית בתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבה“ – קופסה המיועדת לשמש כמקום לטיפול במוליכים וככיסוי מגן על הציוד המותקן בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבה להתקנת אבזר תקשורת“ – תיבה המיועדת לחיבור מוליך לאבזר, כגון בית תקע לתקשורת.סימן ב׳: תקשורת בבניין
10.01תחולהתיקונים: תש״ע־3
(א)בבניין מגורים יותקנו מיתקני תקשורת וחלק זה יחול על התקנת מיתקני תקשורת כאמור.
(ב)בבניין המשמש למגורים ולשימושים נוספים יחולו תקנות אלה רק על חלקי המבנה המשמשים למגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין מגורים יותקנו מיתקני תקשורת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י|וחלק זה}} יחול על התקנת מיתקני תקשורת כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין המשמש למגורים ולשימושים נוספים יחולו תקנות אלה רק על חלקי המבנה המשמשים למגורים.10.02חיבור מערכות תקשורתתיקונים: תש״ע־3
בכל חדר מגורים יתאפשר חיבור מערכות תקשורת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל חדר מגורים יתאפשר חיבור מערכות תקשורת.סימן ג׳: תקשורת בבניין שאינו משמש למגורים
10.03מובלים במבנה המשמש למסחר, משרדים או תעסוקהתיקונים: תש״ע־3
על אף שאין חובה להתקין מיתקני תקשורת במבנה למסחר, משרדים או תעסוקה, אם מותקנים מיתקני תקשורת במבנים כאמור, יותקנו מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני ארבעה מובלים תת־קרקעיים לפחות, בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים, ויחולו עליהם הוראות סימן ד׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף שאין חובה להתקין מיתקני תקשורת במבנה למסחר, משרדים או תעסוקה, אם מותקנים מיתקני תקשורת במבנים כאמור, יותקנו מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני ארבעה מובלים תת־קרקעיים לפחות, בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים, ויחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק י סימן ד|סימן ד׳}}.סימן ד׳: התקנת תשתית למיתקני תקשורת מחוץ לבניין
10.04מובל תת־קרקעיתיקונים: תש״ע־3
מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני יותקנו מובלים תת־קרקעיים, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002, וכן הוראות אלה:
(1)יותקנו שלושה מובלים תת־קרקעיים לפחות בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים;
(2)מובלים תת־קרקעיים ייכנסו לארון תקשורת מבני ויסתיימו בתחתית הארון;
(3)בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002 → תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגבול הנכס עד ארון התקשורת המבני יותקנו מובלים תת־קרקעיים, לפי {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002}}, וכן הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} יותקנו שלושה מובלים תת־קרקעיים לפחות בקוטר אשר לא יפחת מ־50 מילימטרים;
{{ח:תת|(2)}} מובלים תת־קרקעיים ייכנסו לארון תקשורת מבני ויסתיימו בתחתית הארון;
{{ח:תת|(3)}} בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.סימן ה׳: התקנת תשתית למיתקני תקשורת בתוך הבניין
10.05ארון תקשורת מבניתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2
בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת מבני במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים (להלן – ת״י 4376) או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755, ויחולו בו הוראות אלה:
(1)הארון יהיה בגודל של 95/150/30 סנטימטרים לפחות; מידות הארון יאפשרו גישה נוחה לארונית התקשורת האופטית המבנית כאמור בפרט 10.05(7) ועמידה ברדיוסי כיפוף מינימליים של כבלי התקשורת האופטיים המגיעים מכיוון גבול הנכס על פי מפרטי היצרן;
(2)יותקנו בארון 4 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
(3)הארון יכול לשמש גם כארון תקשורת קומתי בעבור שתי הקומות הצמודות לו לכל היותר, ובלבד שיחולו בו הוראות פרט 10.06;
(4)ארון תקשורת מבני החשוף לתנאי חוץ יהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות, על פי תקן ישראלי, ת״י 60529: דרגות ההגנה שמספקות מעטפות (קוד IP) (להלן – ת״י 60529);
(5)ארון תקשורת מבני יחובר לארון תקשורת קומתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09;
(5א)בבניין שבו כמה כניסות יותקן הארון המבני בכל אחת מכניסות הבניין;
(6)על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת מבני אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין בשל מספר יחידות הדיור במבנה;
(7)ארון תקשורת מבני יכלול ארונית תקשורת אופטית מבנית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
(א)מידת הארונית 90/60/30 סנטימטרים לפחות; הארונית תכלול 4 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים;
(ב)ארונית תקשורת אופטית מבנית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
(ג)בארונית תקשורת אופטית מבנית יותקנו 4 פאנלים אופטיים מסוג נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבתקן ישראלי ת״י 11801 חלק 1: טכנולוגיית המידע – כבילה גנרית לחצרי לקוח: דרישות כלליות (להלן – ת״י 11801-1); הפאנלים האופטיים יסומנו באותיות A, B, C, D, וכל אחד מהפאנלים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה כמספר הדירות בבניין; ליד כל פאנל ייווסף משטח לצורך רישום הגורם שעושה שימוש בפאנל;
(ד)ארונית תקשורת אופטית מבנית תחובר לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
(ה)נוסף על הפאנלים האופטיים כאמור בפסקה (ג), ארונית התקשורת האופטית המבנית תכלול 4 תאים נפרדים שיסומנו באותיות A, B, C, D; מידות כל תא 15/60/30 סנטימטרים לפחות, והוא יכלול 2 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת מבני במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים (להלן – ת״י 4376) או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755, ויחולו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארון יהיה בגודל של 95/150/30 סנטימטרים לפחות; מידות הארון יאפשרו גישה נוחה לארונית התקשורת האופטית המבנית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.05|בפרט 10.05(7)}} ועמידה ברדיוסי כיפוף מינימליים של כבלי התקשורת האופטיים המגיעים מכיוון גבול הנכס על פי מפרטי היצרן;
{{ח:תת|(2)}} יותקנו בארון 4 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
{{ח:תת|(3)}} הארון יכול לשמש גם כארון תקשורת קומתי בעבור שתי הקומות הצמודות לו לכל היותר, ובלבד שיחולו בו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.06|פרט 10.06}};
{{ח:תת|(4)}} ארון תקשורת מבני החשוף לתנאי חוץ יהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות, על פי תקן ישראלי, ת״י 60529: דרגות ההגנה שמספקות מעטפות (קוד IP) (להלן – ת״י 60529);
{{ח:תת|(5)}} ארון תקשורת מבני יחובר לארון תקשורת קומתי באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09}};
{{ח:תת|(5א)}} בבניין שבו כמה כניסות יותקן הארון המבני בכל אחת מכניסות הבניין;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת מבני אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין בשל מספר יחידות הדיור במבנה;
{{ח:תת|(7)}} ארון תקשורת מבני יכלול ארונית תקשורת אופטית מבנית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מידת הארונית 90/60/30 סנטימטרים לפחות; הארונית תכלול 4 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים;
{{ח:תתת|(ב)}} ארונית תקשורת אופטית מבנית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
{{ח:תתת|(ג)}} בארונית תקשורת אופטית מבנית יותקנו 4 פאנלים אופטיים מסוג נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבתקן ישראלי ת״י 11801 חלק 1: טכנולוגיית המידע – כבילה גנרית לחצרי לקוח: דרישות כלליות (להלן – ת״י 11801-1); הפאנלים האופטיים יסומנו באותיות A, B, C, D, וכל אחד מהפאנלים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה כמספר הדירות בבניין; ליד כל פאנל ייווסף משטח לצורך רישום הגורם שעושה שימוש בפאנל;
{{ח:תתת|(ד)}} ארונית תקשורת אופטית מבנית תחובר לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
{{ח:תתת|(ה)}} נוסף על הפאנלים האופטיים כאמור בפסקה (ג), ארונית התקשורת האופטית המבנית תכלול 4 תאים נפרדים שיסומנו באותיות A, B, C, D; מידות כל תא 15/60/30 סנטימטרים לפחות, והוא יכלול 2 פתחים להוצאה ולהכנסה של הכבלים האופטיים.10.06ארון תקשורת קומתיתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2
בכל קומה בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת קומתי במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג, ויחולו בו הוראות אלה:
(1)הארון יכיל שישה תאים לפחות; מידות כל תא 40/30/20 סנטימטרים לפחות;
(2)בארון תקשורת קומתי המצוי בקומה הגבוהה ביותר בבניין יותקן בית תקע לחשמל;
(3)לא יותקן ארון תקשורת קומתי בתוך יחידת דיור;
(4)ארון תקשורת קומתי ישרת קומה אחת בלבד;
(5)ארונות התקשורת הקומתיים יחוברו זה אל זה ואל ארון התקשורת המבני באמצעות פיר או באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(2);
(6)על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת קומתי אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין או בשל פטור שניתן לפי פרט 10.05(6);
(7)ארון תקשורת קומתי יכלול ארונית תקשורת אופטית קומתית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
(א)ארונית תקשורת אופטית קומתית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
(ב)בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקנו 4 פסי מחברים אופטיים לפי הוראות אלה:
(1)פסי המחברים יסומנו באותיות A, B, C, D;
(2)כל פס מחברים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1 כמספר הדירות בקומה;
(3)המחברים יסומנו בהתאם למספר הדירה, כאשר בצד האחורי יהיה החיבור לכבל האופטי האנכי והצד הקדמי ישמש לגישור וחיבור לסיבים האופטיים המגיעים מהדירות;
(ג)בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקן פס מחברים נקבה–נקבה מסוג ”חניה“ (Parking); ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר אל הדירה באמצעות צינורית המכילה 2 סיבים אופטיים באמצעות המובלים כאמור בפרט 10.09(3);
(ד)ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר לכל אחת מהדירות שאותן משרת ארון התקשורת הקומתי, בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל קומה בבניין מגורים יותקן ארון תקשורת קומתי במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור יותקן לפי תקן ישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בניינים או ייבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי תקן ישראלי, ת״י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג, ויחולו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הארון יכיל שישה תאים לפחות; מידות כל תא 40/30/20 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בארון תקשורת קומתי המצוי בקומה הגבוהה ביותר בבניין יותקן בית תקע לחשמל;
{{ח:תת|(3)}} לא יותקן ארון תקשורת קומתי בתוך יחידת דיור;
{{ח:תת|(4)}} ארון תקשורת קומתי ישרת קומה אחת בלבד;
{{ח:תת|(5)}} ארונות התקשורת הקומתיים יחוברו זה אל זה ואל ארון התקשורת המבני באמצעות פיר או באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09(2)}};
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפרט זה, רשאי מהנדס הוועדה המקומית לפטור מחובת התקנת ארון תקשורת קומתי אם ראה כי אין צורך בכך, בנסיבות העניין או בשל פטור שניתן לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.05|פרט 10.05(6)}};
{{ח:תת|(7)}} ארון תקשורת קומתי יכלול ארונית תקשורת אופטית קומתית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת״י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת״י 755, ויחולו בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} ארונית תקשורת אופטית קומתית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת״י 60529;
{{ח:תתת|(ב)}} בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקנו 4 פסי מחברים אופטיים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פסי המחברים יסומנו באותיות A, B, C, D;
{{ח:תתתת|(2)}} כל פס מחברים יכיל מספר מחברי נקבה–נקבה למחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1 כמספר הדירות בקומה;
{{ח:תתתת|(3)}} המחברים יסומנו בהתאם למספר הדירה, כאשר בצד האחורי יהיה החיבור לכבל האופטי האנכי והצד הקדמי ישמש לגישור וחיבור לסיבים האופטיים המגיעים מהדירות;
{{ח:תתת|(ג)}} בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקן פס מחברים נקבה–נקבה מסוג ”חניה“ (Parking); ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר אל הדירה באמצעות צינורית המכילה 2 סיבים אופטיים באמצעות המובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09(3)}};
{{ח:תתת|(ד)}} ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר לכל אחת מהדירות שאותן משרת ארון התקשורת הקומתי, בכבל תקשורת אופטי Preconnected לפי הדרישות שבת״י 11801-1.10.07ארון תקשורת דירתיתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2
בכל דירה יותקן ארון תקשורת דירתי סגור במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור ייבנה מחומר שאינו ממסך קרינה, ויחולו בו הוראות אלה:
(1)מידות הארון 40/30/9 סנטימטרים לפחות;
(2)בארון יותקנו 2 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
(3)ארון תקשורת דירתי יחובר לארון תקשורת קומתי ולתיבות להתקנת אבזרי תקשורת באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09;
(4)בארון התקשורת הדירתי ובחדר המגורים המרכזי (הסלון) יותקנו בתי תקע אופטיים עם מחבר מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל דירה יותקן ארון תקשורת דירתי סגור במקום נגיש לתפעול ולשירות; ארון כאמור ייבנה מחומר שאינו ממסך קרינה, ויחולו בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מידות הארון 40/30/9 סנטימטרים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בארון יותקנו 2 בתי תקע לחשמל לכל הפחות;
{{ח:תת|(3)}} ארון תקשורת דירתי יחובר לארון תקשורת קומתי ולתיבות להתקנת אבזרי תקשורת באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09}};
{{ח:תת|(4)}} בארון התקשורת הדירתי ובחדר המגורים המרכזי (הסלון) יותקנו בתי תקע אופטיים עם מחבר מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1.10.08תיבה להתקנת אבזר תקשורתתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2
(א)תיבה להתקנת אבזר תקשורת תותקן בסמוך לבית תקע חשמל, תהיה שקועה בקיר, ולפי דרישות תקן ישראלי, ת״י 145 חלק 1: תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות.
(ב)בכל חדר מגורים בדירה, יותקנו בצמוד ועל אותו הקיר שתי תיבות להתקנת אבזרי תקשורת, שיותקנו בהן –
(1)בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת: שקע Ethernet RJ45 לשירות פס רחב לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1, ושקע לשירות טלפוניה לפי תקן ישראלי, ת״י 1154 חלק 2 – תקעים ובתי־תקע לציוד קצה: מחבר 6 מגעות, לתקשורת;
(2)בית תקע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1149: בתי תקע משותפי ציר, 75 אום לאותות רדיו, טלוויזיה ולוויין.
(ג)
(ד)תיבה להתקנת אבזר תקשורת תחובר לארון תקשורת דירתי באמצעות מובלים כאמור בפרט 10.09(4).
(ה)לתיבה אחת להתקנת אבזר תקשורת, מבין התיבות שיותקנו כאמור בפרט משנה (ב), ובכל חדר מגורים, יותקן מובל אחד, ישיר ובאופן רציף, מארון התקשורת הדירתי; מובל כאמור לא יעבור דרך תיבות אחרות להתקנת אבזרי תקשורת.
(ו)תיבה להתקנת אבזר תקשורת שלא יותקן בה בית תקע לתקשורת תכוסה במכסה.
(ז)בדיקת קבלה ונתוני הניחות מארונית התקשורת האופטית המבנית ועד לבית התקע האופטי בדירה תבוצע לפי הדרישות שבת״י 11801-1.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תיבה להתקנת אבזר תקשורת תותקן בסמוך לבית תקע חשמל, תהיה שקועה בקיר, ולפי דרישות תקן ישראלי, ת״י 145 חלק 1: תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות.
{{ח:תת|(ב)}} בכל חדר מגורים בדירה, יותקנו בצמוד ועל אותו הקיר שתי תיבות להתקנת אבזרי תקשורת, שיותקנו בהן –
{{ח:תתת|(1)}} בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת: שקע Ethernet RJ45 לשירות פס רחב לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1, ושקע לשירות טלפוניה לפי תקן ישראלי, ת״י 1154 חלק 2 – תקעים ובתי־תקע לציוד קצה: מחבר 6 מגעות, לתקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} בית תקע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1149: בתי תקע משותפי ציר, 75 אום לאותות רדיו, טלוויזיה ולוויין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} תיבה להתקנת אבזר תקשורת תחובר לארון תקשורת דירתי באמצעות מובלים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.09|בפרט 10.09(4)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לתיבה אחת להתקנת אבזר תקשורת, מבין התיבות שיותקנו כאמור בפרט משנה (ב), ובכל חדר מגורים, יותקן מובל אחד, ישיר ובאופן רציף, מארון התקשורת הדירתי; מובל כאמור לא יעבור דרך תיבות אחרות להתקנת אבזרי תקשורת.
{{ח:תת|(ו)}} תיבה להתקנת אבזר תקשורת שלא יותקן בה בית תקע לתקשורת תכוסה במכסה.
{{ח:תת|(ז)}} בדיקת קבלה ונתוני הניחות מארונית התקשורת האופטית המבנית ועד לבית התקע האופטי בדירה תבוצע לפי הדרישות שבת״י 11801-1.10.09מובלי תקשורת בבנייןתיקונים: תש״ע־3
מובל תקשורת בבניין יותקן בהתקנה סמויה ככל האפשר, לפי תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002, ולפי הוראות אלה:
(1)מארון תקשורת מבני יותקנו שלושה צינורות להובלת כבלים בקוטר 40 מילימטרים עד ארון תקשורת קומתי; לחילופין, יותקנו תעלה או התקן אחר אשר אפשר להעביר דרכם שלושה צינורות בקוטר 40 מילימטרים;
(2)בבניין בלא פיר, יותקנו שישה מובלים אנכיים בקוטר 40 מילימטרים; מובלים כאמור יעברו בין ארונות התקשורת הקומתיים, ומארונות אלה יגיעו שני מובלים עד לגג המבנה ויאפשרו חיבור לאנטנה ולצלחת קליטה;
(3)מארון התקשורת הקומתי יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים עד ארון התקשורת הדירתי; בבניין בלא ארון תקשורת קומתי, יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים מארון התקשורת המבני עד ארון התקשורת הדירתי;
(4)מארון תקשורת דירתי יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת בעבור בית תקע יחיד; בעבור בית תקע כפול יותקן מובל בקוטר 25 מילימטרים או שני מובלים בקוטר 20 מילימטרים כל אחד;
(5)בבניין שבו מותקנת תשתית בעבור מערכת קשר פנים (אינטרקום), יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים מהארון הקומתי עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת למערכת קשר פנים;
(6)בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002 → תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מובל תקשורת בבניין יותקן בהתקנה סמויה ככל האפשר, לפי {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002}}, ולפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מארון תקשורת מבני יותקנו שלושה צינורות להובלת כבלים בקוטר 40 מילימטרים עד ארון תקשורת קומתי; לחילופין, יותקנו תעלה או התקן אחר אשר אפשר להעביר דרכם שלושה צינורות בקוטר 40 מילימטרים;
{{ח:תת|(2)}} בבניין בלא פיר, יותקנו שישה מובלים אנכיים בקוטר 40 מילימטרים; מובלים כאמור יעברו בין ארונות התקשורת הקומתיים, ומארונות אלה יגיעו שני מובלים עד לגג המבנה ויאפשרו חיבור לאנטנה ולצלחת קליטה;
{{ח:תת|(3)}} מארון התקשורת הקומתי יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים עד ארון התקשורת הדירתי; בבניין בלא ארון תקשורת קומתי, יותקנו שלושה מובלים בקוטר 20 מילימטרים מארון התקשורת המבני עד ארון התקשורת הדירתי;
{{ח:תת|(4)}} מארון תקשורת דירתי יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת בעבור בית תקע יחיד; בעבור בית תקע כפול יותקן מובל בקוטר 25 מילימטרים או שני מובלים בקוטר 20 מילימטרים כל אחד;
{{ח:תת|(5)}} בבניין שבו מותקנת תשתית בעבור מערכת קשר פנים (אינטרקום), יותקן מובל בקוטר 20 מילימטרים מהארון הקומתי עד לתיבה להתקנת אבזר תקשורת למערכת קשר פנים;
{{ח:תת|(6)}} בכל מובל ריק יושחל חבל משיכה.10.09אכבל אופטיתיקונים: תשפ״א־2
בבניין יותקן כבל אופטי לפי הוראות אלה:
(א)הכבל האופטי שיותקן בין ארונית התקשורת האופטית המבנית לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות יכלול 4 אגדי צינוריות בצבעים שונים שבהם יותקנו סיבים אופטיים; כל אחד מ־4 אגדי הצינוריות יסומן באותיות A, B, C, D, בהתאמה לסימון האותיות A, B, C, D, בארונית התקשורת האופטית המבנית והקומתית; מספר הסיבים האופטיים בכל אגד צינוריות יהיה לפחות כמספר הדירות בבניין; כל אגד צינוריות כאמור יסתיים במחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
(ב)נוסף על האמור בפרט משנה (א), הכבל האופטי האנכי בבניין יכלול עתודה של אגד צינוריות לפי הוראות אלה:
(1)בבניין שבו 10 קומות או פחות תותקן כעתודה צינורית אחת נוספת;
(2)בבניין שבו 11 קומות לפחות יותקנו כעתודה 2 צינוריות נוספות;
(3)כל צינורית תכיל מספר סיבים אופטיים כמספר הדירות בקומה;
(4)הסיבים האופטיים שיותקנו בבניין ייעטפו במעטפת לפי הדרישות שבת״י 11801-1 ויהיו מסוג Single-mode B6_a2 בהתאם לדרישות בתקן ישראלי ת״י 60793-2-50 ”סיבים אופטיים – מפרטי דרישות למוצר: מפרט דרישות קבוצתי עבור סיבי אופן–יחיד מקבוצה B“;
(ג)כל סיב אופטי בצינוריות יסומן במספור רציף שיוצמד ליד כל מחבר לפי מספר הדירות בבניין; המספור הרציף של הסיבים האופטיים יבוצע בנפרד לפי מספר הדירות שבבניין לכל אחד מ־4 אגדי הצינוריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין יותקן כבל אופטי לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} הכבל האופטי שיותקן בין ארונית התקשורת האופטית המבנית לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות יכלול 4 אגדי צינוריות בצבעים שונים שבהם יותקנו סיבים אופטיים; כל אחד מ־4 אגדי הצינוריות יסומן באותיות A, B, C, D, בהתאמה לסימון האותיות A, B, C, D, בארונית התקשורת האופטית המבנית והקומתית; מספר הסיבים האופטיים בכל אגד צינוריות יהיה לפחות כמספר הדירות בבניין; כל אגד צינוריות כאמור יסתיים במחברים מסוג LC/APC לפי הדרישות שבת״י 11801-1;
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בפרט משנה (א), הכבל האופטי האנכי בבניין יכלול עתודה של אגד צינוריות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבניין שבו 10 קומות או פחות תותקן כעתודה צינורית אחת נוספת;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שבו 11 קומות לפחות יותקנו כעתודה 2 צינוריות נוספות;
{{ח:תתת|(3)}} כל צינורית תכיל מספר סיבים אופטיים כמספר הדירות בקומה;
{{ח:תתת|(4)}} הסיבים האופטיים שיותקנו בבניין ייעטפו במעטפת לפי הדרישות שבת״י 11801-1 ויהיו מסוג Single-mode B6_a2 בהתאם לדרישות בתקן ישראלי ת״י 60793-2-50 ”סיבים אופטיים – מפרטי דרישות למוצר: מפרט דרישות קבוצתי עבור סיבי אופן–יחיד מקבוצה B“;
{{ח:תת|(ג)}} כל סיב אופטי בצינוריות יסומן במספור רציף שיוצמד ליד כל מחבר לפי מספר הדירות בבניין; המספור הרציף של הסיבים האופטיים יבוצע בנפרד לפי מספר הדירות שבבניין לכל אחד מ־4 אגדי הצינוריות.10.10חיבור אבזר תקשורתתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2
(א)השקע לשירות פס רחב כאמור בפרט 10.08(ב)(1), יחובר באמצעות כבל תקשורת לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1; השקע לשירות טלפוניה כאמור בפרט 10.08(ב)(1), יחובר באמצעות כבל תקשורת לפי הדרישות שבת״י 1155 ”כבלים לתדר שמע: כבלים למיתקני בזק בעלי בידוד ומעטה הגנה עשויים פוליוויניל כלורי“.
(ב)אבזר תקשורת כאמור בפרט 10.08(ב)(2), יחובר באמצעות כבל תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1521 חלק 2: כבלים משותפי ציר לשימוש במערכות הפצה בכבלים: תקן קבוצתי לכבלי הורדה המיועדים לשימוש בתוך מבנים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השקע לשירות פס רחב כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.08|בפרט 10.08(ב)(1)}}, יחובר באמצעות כבל תקשורת לכל הפחות מסוג Class D בהתאם לדרישות שבת״י 11801-1; השקע לשירות טלפוניה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.08|בפרט 10.08(ב)(1)}}, יחובר באמצעות כבל תקשורת לפי הדרישות שבת״י 1155 ”כבלים לתדר שמע: כבלים למיתקני בזק בעלי בידוד ומעטה הגנה עשויים פוליוויניל כלורי“.
{{ח:תת|(ב)}} אבזר תקשורת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10.08|בפרט 10.08(ב)(2)}}, יחובר באמצעות כבל תקשורת בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1521 חלק 2: כבלים משותפי ציר לשימוש במערכות הפצה בכבלים: תקן קבוצתי לכבלי הורדה המיועדים לשימוש בתוך מבנים.10.10אתיקונים: תשפ״א־2, תשפ״ב
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}10.11תנאים למתן היתר להתקנת כבל תקשורת בבניין קייםתיקונים: תש״ע־3
(א)בבניין שהיתר להקמתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה (להלן – בניין קיים), יותקנו כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים בבניין; ואולם בבניין שבו לא ניתן להתקין את כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים, יותקנו כבלי התקשורת במובלים חדשים או בלא מובל, במקומות אלה:
(1)בפירים קיימים בבניין;
(2)בבניין שבו לא ניתן להתקין בפירים קיימים –
(א)וחדר המדרגות שבו אינו חדר מדרגות מוגן – בתוך חדר המדרגות;
(ב)וחדר המדרגות שבו הוא חדר מדרגות מוגן – מחוץ לחדר המדרגות המוגן, בין בתוך הבניין ובין מחוץ לו; במקרים שבהם יותקנו מחוץ לבניין, הם יותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל האפשר עם חזית זו.
(ב)בבניין קיים, מיתקני התקשורת יותקנו במידת האפשר, בתוך ארונות תקשורת קיימים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין שהיתר להקמתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה (להלן – בניין קיים), יותקנו כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים בבניין; ואולם בבניין שבו לא ניתן להתקין את כבלי התקשורת בתוך מובלים קיימים, יותקנו כבלי התקשורת במובלים חדשים או בלא מובל, במקומות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפירים קיימים בבניין;
{{ח:תתת|(2)}} בבניין שבו לא ניתן להתקין בפירים קיימים –
{{ח:תתתת|(א)}} וחדר המדרגות שבו אינו חדר מדרגות מוגן – בתוך חדר המדרגות;
{{ח:תתתת|(ב)}} וחדר המדרגות שבו הוא חדר מדרגות מוגן – מחוץ לחדר המדרגות המוגן, בין בתוך הבניין ובין מחוץ לו; במקרים שבהם יותקנו מחוץ לבניין, הם יותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל האפשר עם חזית זו.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין קיים, מיתקני התקשורת יותקנו במידת האפשר, בתוך ארונות תקשורת קיימים.סימן ו׳: התקנת מיתקנים לקליטת שידורי טלוויזיה
10.12קליטת שידורי חובהתיקונים: תש״ע־3
בבניין מגורים תתאפשר קליטת שידורי חובה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין מגורים תתאפשר קליטת שידורי חובה.10.13מיתקן לאנטנותתיקונים: תש״ע־3
(א)בבניין מגורים יותקן מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה, לפי תקן ישראלי, ת״י 799: מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק״מ) ומיתקני אנטנות לקליטה אינדיווידואלית (אק״א).
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), רשאית ועדה מקומית לפטור מחובת התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה אם קיים הסדר אחר המבטיח שבכל דירה יהיה ניתן לקלוט שידורי חובה בלא תשלום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין מגורים יותקן מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה, לפי תקן ישראלי, ת״י 799: מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק״מ) ומיתקני אנטנות לקליטה אינדיווידואלית (אק״א).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), רשאית ועדה מקומית לפטור מחובת התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה אם קיים הסדר אחר המבטיח שבכל דירה יהיה ניתן לקלוט שידורי חובה בלא תשלום.10.14התקנת מיתקן לאנטנותתיקונים: תש״ע־3, תשפ״א־2
מיתקן לאנטנות יותקן על גג המבנה, במקום נגיש לתפעול ולשירות, באופן שתימנע ככל האפשר הפרעה חזותית ובהתאם להוראות אלה:
(1)לא יותקן בבניין יותר מתורן אנטנה אחד לקליטת שידורי טלוויזיה;
(2)לא תותקן בבניין יותר מצלחת קליטה אחת לקליטת שידורים מאותו מפעיל שידורי לוויין; ואולם בבניין בעל כמה חדרי מדרגות ניתן להתקין צלחת קליטה אחת מאותו מפעיל שידורי לוויין לכל חדר מדרגות;
(3)צלחת קליטה תותקן על גג בניין באופן שלא תבלוט ממעקה המבנה, תשתלב עם עיצוב הגג ותוצמד ככל האפשר לרצפת הגג;
(4)בבניין עם גג משופע, תותקן צלחת קליטה, על השיפוע האחורי או הצדדי של הגג ביחס לרחוב ובכיוון השיפוע;
(5)מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת צלחת קליטה שלא על גג הבניין, אם נוכח שקיים קושי ממשי בהתקנתה או שקיימת פגיעה ממשית ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיתקן לאנטנות יותקן על גג המבנה, במקום נגיש לתפעול ולשירות, באופן שתימנע ככל האפשר הפרעה חזותית ובהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא יותקן בבניין יותר מתורן אנטנה אחד לקליטת שידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|(2)}} לא תותקן בבניין יותר מצלחת קליטה אחת לקליטת שידורים מאותו מפעיל שידורי לוויין; ואולם בבניין בעל כמה חדרי מדרגות ניתן להתקין צלחת קליטה אחת מאותו מפעיל שידורי לוויין לכל חדר מדרגות;
{{ח:תת|(3)}} צלחת קליטה תותקן על גג בניין באופן שלא תבלוט ממעקה המבנה, תשתלב עם עיצוב הגג ותוצמד ככל האפשר לרצפת הגג;
{{ח:תת|(4)}} בבניין עם גג משופע, תותקן צלחת קליטה, על השיפוע האחורי או הצדדי של הגג ביחס לרחוב ובכיוון השיפוע;
{{ח:תת|(5)}} מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת צלחת קליטה שלא על גג הבניין, אם נוכח שקיים קושי ממשי בהתקנתה או שקיימת פגיעה ממשית ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין.10.15סייג לתחולהתיקונים: תש״ע־3
מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת מיתקני תקשורת באתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית שלא בהתאם להוראות תקנות אלה וזאת לצורך מניעת פגיעה באתרים אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מהנדס הוועדה המקומית רשאי להתיר התקנת מיתקני תקשורת באתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית שלא בהתאם להוראות תקנות אלה וזאת לצורך מניעת פגיעה באתרים אלה.חלק י״א: מיתקן הסקה בדירה
11.00הגדרותתיקונים: תשס״ג־3
בחלק זה –
”ארובה“ – התקן המיועד להרחקת גזי פליטה של תנור מבנין, לרבות תותב מגן או שרוול מגן וברדס;
”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים או למטרה אחרת;
”מיתקן הסקה בדירה“ – תנור הסקה המוסק בגפ״מ או תנור הסקה מוזן בדלק נוזלי או תנור הסקה המוסק בחומר מוצק ובלבד שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת;
”רחוב“ – שטח המיועד לרחוב בתכנית לפי פרק ג׳ לחוק;
”תנור הסקה המוסק בגפ״מ“ – התקן להסקה המוזן בגז פחמימני מעובה (להלן – גפ״מ), לרבות מיתקן המחמם מים באמצעות גפ״מ;
”תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי“ – התקן להסקה המצויד במבער אידוי, מוזן בקירוסין, בסולר או בדלק נוזלי אחר;
”תנור הסקה המוסק בחומר מוצק“ – התקן להסקה עשוי מתכת, מוזן בעץ, פחם או שילוב של שניהם.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ג׳ לחוק → חוק התכנון והבנייה #פרק ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יא|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארובה“ – התקן המיועד להרחקת גזי פליטה של תנור מבנין, לרבות תותב מגן או שרוול מגן וברדס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים או למטרה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן הסקה בדירה“ – תנור הסקה המוסק בגפ״מ או תנור הסקה מוזן בדלק נוזלי או תנור הסקה המוסק בחומר מוצק ובלבד שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – שטח המיועד לרחוב בתכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג|פרק ג׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנור הסקה המוסק בגפ״מ“ – התקן להסקה המוזן בגז פחמימני מעובה (להלן – גפ״מ), לרבות מיתקן המחמם מים באמצעות גפ״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי“ – התקן להסקה המצויד במבער אידוי, מוזן בקירוסין, בסולר או בדלק נוזלי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנור הסקה המוסק בחומר מוצק“ – התקן להסקה עשוי מתכת, מוזן בעץ, פחם או שילוב של שניהם.11.01התקנת מיתקן הסקה בדירהתיקונים: תשס״ג־3
(א)לא יותקן מיתקן הסקה בדירה אלא על פי היתר.
(ב)התקנת תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור הסקה, ת״י 838, חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ת״י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת.
(ג)התקנת תנור הסקה המוסק בגפ״מ בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 995: תנורי חימום דירתיים המוסקים בגז פחמימני מעובה, ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים (להלן – ת״י 158), ת״י 1296: מחממי מים לשימוש ביתי המוסקים בגז פחמימני מעובה.
(ד)התקנת תנור הסקה המוסק בחומר מוצק בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: תנור, ת״י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יותקן מיתקן הסקה בדירה אלא על פי היתר.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור הסקה, ת״י 838, חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ת״י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת תנור הסקה המוסק בגפ״מ בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 995: תנורי חימום דירתיים המוסקים בגז פחמימני מעובה, ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים (להלן – ת״י 158), ת״י 1296: מחממי מים לשימוש ביתי המוסקים בגז פחמימני מעובה.
{{ח:תת|(ד)}} התקנת תנור הסקה המוסק בחומר מוצק בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת״י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: תנור, ת״י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.11.02איסור מיקום ארובה לצד רחובתיקונים: תשס״ג־3
לא תוצא ארובה של מיתקן הסקה בדירה דרך קיר חיצון של הדירה הפונה אל רחוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תוצא ארובה של מיתקן הסקה בדירה דרך קיר חיצון של הדירה הפונה אל רחוב.11.03בדיקת מעבדה מאושרתתיקונים: תשס״ג־3
התקנת מיתקן הסקה בדירה תיבדק בידי מעבדה מאושרת, אשר תודיע לועדה המקומית אם מיתקן ההסקה בדירה הותקן בהתאם לתקן אם לאו ותמסור את המלצותיה בדבר הפעולות שיש לנקוט כדי להתאימה לתקן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקנת מיתקן הסקה בדירה תיבדק בידי מעבדה מאושרת, אשר תודיע לועדה המקומית אם מיתקן ההסקה בדירה הותקן בהתאם לתקן אם לאו ותמסור את המלצותיה בדבר הפעולות שיש לנקוט כדי להתאימה לתקן.חלק י״ב: הסקה מרכזית בבנינים
12.00הגדרותתיקונים: תש״ם־3
בחלק זה –
”ארובה“ – כמשמעותה בסעיף 11.00.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארובה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11.00|בסעיף 11.00}}.12.01גובה הארובהתיקונים: תש״ם־3
גובה הארובה במיתקן של חימום מרכזי והספקת מים חמים מרכזית בבנינים יהיה לפי האמור בסעיף קטן 7.1.1 שבתקן ישראלי ת״י 838, חלק 3.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גובה הארובה במיתקן של חימום מרכזי והספקת מים חמים מרכזית בבנינים יהיה לפי האמור בסעיף קטן 7.1.1 שבתקן ישראלי ת״י 838, חלק 3.חלק י״ג: התקנת תיבות מכתבים
13.00הגדרותתיקונים: תש״ם־3
בחלק זה –
”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים, או למטרה אחרת, למעט מערכת חדרים המיועדים למגורים בקיבוץ;
”כניסה ראשית“ – הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת;
”מערכת תיבות מכתבים“ – תיבות מכתבים לפי תקן ישראלי ת״י 816;
”קיבוץ“ – קיבוץ או קבוצה המואגדים כאגודה שיתופית על־פי התקנות לדוגמה שאישר אותן רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יג|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים, או למטרה אחרת, למעט מערכת חדרים המיועדים למגורים בקיבוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כניסה ראשית“ – הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תיבות מכתבים“ – תיבות מכתבים לפי תקן ישראלי ת״י 816;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – קיבוץ או קבוצה המואגדים כאגודה שיתופית על־פי התקנות לדוגמה שאישר אותן רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג.13.01התקנת תיבות מכתבים לכל דירה בבניןתיקונים: תש״ם־3
תיבת מכתבים תותקן לכל דירה בבנין שיש בו דירה, באחד מאופנים אלה:
(1)בכל כניסה ראשית;
(2)באין כניסה ראשית – סמוך לכניסות;
(3)סמוך למדרכה או לקו הרחוב, כאשר הכניסה הראשית או כניסות לבנין נמצאות במרחק העולה על 20 מטרים מהמדרכה או מקו הרחוב האמורים או כאשר ממפלס הרחוב אל מפלס הכניסה הראשית או כניסות הבנין ניתן להגיע רק באמצעות יותר מ־12 מדרגות;
(4)על אף האמור בפרטים (1), (2) ו־(3), אם נקבעה כתנאי להיתר חלוקת הדואר במרוכז, ניתן להתקין תיבת מכתבים אחת עבור כל הבנין או מקצתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תיבת מכתבים תותקן לכל דירה בבנין שיש בו דירה, באחד מאופנים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בכל כניסה ראשית;
{{ח:תת|(2)}} באין כניסה ראשית – סמוך לכניסות;
{{ח:תת|(3)}} סמוך למדרכה או לקו הרחוב, כאשר הכניסה הראשית או כניסות לבנין נמצאות במרחק העולה על 20 מטרים מהמדרכה או מקו הרחוב האמורים או כאשר ממפלס הרחוב אל מפלס הכניסה הראשית או כניסות הבנין ניתן להגיע רק באמצעות יותר מ־12 מדרגות;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפרטים (1), (2) ו־(3), אם נקבעה כתנאי להיתר חלוקת הדואר במרוכז, ניתן להתקין תיבת מכתבים אחת עבור כל הבנין או מקצתו.13.02תיבות מכתבים לפי תקןתיקונים: תש״ם־3
מערכת של תיבות מכתבים תהיה לפי תקן ישראלי ת״י 816.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת של תיבות מכתבים תהיה לפי תקן ישראלי ת״י 816.13.03הגנה בפני גשםתיקונים: תש״ם־3
מערכת תיבות המכתבים תותקן במקום המוגן בפני גשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת תיבות המכתבים תותקן במקום המוגן בפני גשם.חלק י״ד – מיון בנינים למטרות מסוימות ושימוש בחומרי בניה
סימן א׳ – מיון בנינים והשימוש בהם לפי תגובותיהם בשריפה
14.00השימוש המותר בחמרי בניה דליקיםתיקונים: תש״ם־3
(א)ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 921, הממיין ומסווג בנינים לפי דרגת סיכון האש שבהם ולפי חמרי בניה המותרים לשימוש בהתאם לתגובותיהם בשריפה.
(ב)בענינים המפורטים בסעיף קטן (א) והנוגעים לבנינים שנועדו כולם או מקצתם למלאכה, תעשיה, אחסנה ובנינים לצרכי חקלאות, ינהגו לפי האמור בתקנה 16 של תקנות אלה; סעיף קטן (א) לא יחול, אולם בבואה להשתמש בסמכותה לפי תקנה 16 כאמור, תתייעץ הוועדה המקומית עם רשות הכבאות.
(ג)לענין בדיקת דרגת דליקותם של חמרי בניה כאמור בסעיף זה, ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 755.
(ד)אין להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף זה על־ידי בעל ההיתר, אלא באמצעות תעודה של מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 921, הממיין ומסווג בנינים לפי דרגת סיכון האש שבהם ולפי חמרי בניה המותרים לשימוש בהתאם לתגובותיהם בשריפה.
{{ח:תת|(ב)}} בענינים המפורטים בסעיף קטן (א) והנוגעים לבנינים שנועדו כולם או מקצתם למלאכה, תעשיה, אחסנה ובנינים לצרכי חקלאות, ינהגו לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16 של תקנות אלה}}; סעיף קטן (א) לא יחול, אולם בבואה להשתמש בסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} כאמור, תתייעץ הוועדה המקומית עם רשות הכבאות.
{{ח:תת|(ג)}} לענין בדיקת דרגת דליקותם של חמרי בניה כאמור בסעיף זה, ינהגו לפי תקן ישראלי ת״י 755.
{{ח:תת|(ד)}} אין להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף זה על־ידי בעל ההיתר, אלא באמצעות תעודה של מעבדה מוכרת כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.01|בסעיף 5.01}}.סימן ב׳ – השימוש בזכוכית
14.01תיקונים: תשנ״ו־2, תשס״א, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ג׳: אסבסט
14.02איסור בניה באסבסטתיקונים: תשס״ו
לא יינתן היתר לבניה באסבסט, למעט היתר להריסת בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט או לפינוי אסבסט מהנכס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יינתן היתר לבניה באסבסט, למעט היתר להריסת בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט או לפינוי אסבסט מהנכס.סימן ד׳: חיפוי קירות וחזיתות בנינים
14.03התקנת חיפויתיקונים: תשס״ז־3, תשס״ט־4
(א)התקנת חיפוי על חזיתו של בנין או על קירותיו הפנימיים או החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי אם קיים לגבי סוג זה של חיפוי; לא קיים תקן כאמור, יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבנין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבנין ובטיחות השוהים בתוכו ובסביבתו.
(ב)השימוש באבן טבעית לחיפוי ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 1 – קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי; התקנת חיפוי מאבן טבעית בקיבוע רטוב, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 2 – קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב.
(ג)התקנת חיפוי מפסיפס או מאריחי קרמיקה על חזיתו של בנין או על קירותיו החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1555 חלק 1 – מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבנינים: חיפוי חוץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התקנת חיפוי על חזיתו של בנין או על קירותיו הפנימיים או החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי אם קיים לגבי סוג זה של חיפוי; לא קיים תקן כאמור, יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבנין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבנין ובטיחות השוהים בתוכו ובסביבתו.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש באבן טבעית לחיפוי ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 1 – קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי; התקנת חיפוי מאבן טבעית בקיבוע רטוב, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 2378 חלק 2 – קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת חיפוי מפסיפס או מאריחי קרמיקה על חזיתו של בנין או על קירותיו החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1555 חלק 1 – מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבנינים: חיפוי חוץ.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2.92|סעיפים 2.92}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.70.00|ו־7.70.00}})}}'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}חלק ט״ו: יציבות הבנין
סימן א׳: כללי
15.00חישובים סטטיים – תנאי למתן ההיתרתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב
(א)לא יינתן היתר לבניה אלא אם הוגשו לועדה המקומית החישובים הסטטיים המתייחסים לבנין נושא הבקשה להיתר.
(ב)חישובים סטטיים יכול שיוגשו לאחר הגשת הבקשה למתן היתר.
(ג)המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה להיתר מהחובה להגיש חישובים סטטיים, אם מבוקש היתר לעבודה שאינה משפיעה על יציבותו של הבנין או של כל חלק ממנו, לרבות עבודה פנימית, חפירה שאינה דורשת תמיכה, גדר נמוכה שאינה קיר תומך או התקנת אינסטלציה סניטרית, ובלבד שהשתכנע שעשיית חישוב סטטי אינה דרושה להבטחת בטיחותו של המבנה ורשם בתיק הבקשה את נימוקיו לכך.
(ד)פטור לפי סעיף קטן (ג), משחרר את מבקש ההיתר גם מהחובה למנות מתכנן שלד הבנין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר לבניה אלא אם הוגשו לועדה המקומית החישובים הסטטיים המתייחסים לבנין נושא הבקשה להיתר.
{{ח:תת|(ב)}} חישובים סטטיים יכול שיוגשו לאחר הגשת הבקשה למתן היתר.
{{ח:תת|(ג)}} המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה להיתר מהחובה להגיש חישובים סטטיים, אם מבוקש היתר לעבודה שאינה משפיעה על יציבותו של הבנין או של כל חלק ממנו, לרבות עבודה פנימית, חפירה שאינה דורשת תמיכה, גדר נמוכה שאינה קיר תומך או התקנת אינסטלציה סניטרית, ובלבד שהשתכנע שעשיית חישוב סטטי אינה דרושה להבטחת בטיחותו של המבנה ורשם בתיק הבקשה את נימוקיו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} פטור לפי סעיף קטן (ג), משחרר את מבקש ההיתר גם מהחובה למנות מתכנן שלד הבנין.15.01הגשת החישובים הסטטייםתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־5, תשנ״ב
החישובים הסטטיים ייחתמו ויוגשו לועדה המקומית בידי מתכנן שלד הבנין בטופס שבנספח לסימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החישובים הסטטיים ייחתמו ויוגשו לועדה המקומית בידי מתכנן שלד הבנין בטופס שבנספח {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו סימן א|לסימן זה}}.15.02תפקידי מתכנן שלד הבניןתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־5, תשנ״ב
מתכנן שלד הבנין חייב –
(1)לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;
(2)אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין – לוודא, על ידי בדיקת הבנין הקיים, שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה;
(3)לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;
(4)להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים;
(5)לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה;
(6)לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתכנן שלד הבנין חייב –
{{ח:תת|(1)}} לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;
{{ח:תת|(2)}} אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין – לוודא, על ידי בדיקת הבנין הקיים, שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה;
{{ח:תת|(3)}} לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;
{{ח:תת|(4)}} להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים;
{{ח:תת|(5)}} לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה;
{{ח:תת|(6)}} לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו.15.03אחריות בנזיקיןתיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב
(א)נקבע בזה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבנין לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי־קיומם.
(ב)סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי סעיף 16.05 ולא לגרוע ממנה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 63 לפקודת הנזיקין → פקודת הנזיקין #סעיף 63
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נקבע בזה לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין}}, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבנין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו|חלק זה}} הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי־קיומם.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 16.05|סעיף 16.05}} ולא לגרוע ממנה.תיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשנ״ב
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15.01|סעיף 15.01}})}}'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}סימן ב׳: חישובים סטטיים, צורתם ותוכנם
15.10תחולהתיקונים: תשמ״ט־5
סימן זה יחול בכפוף לאמור בסימנים א׳ ו־ב׳ שבחלק ה׳.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו סימן ב|סימן זה}} יחול בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן א|בסימנים א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ה סימן ב|ו־ב׳ שבחלק ה׳}}.15.11נתונים כלליים של החישובים הסטטייםתיקונים: תשמ״ט־5
ואלה הם הנתונים הכלליים שיכללו בחישובים הסטטיים:
(1)שם עורך החישובים הסטטיים, מספר הזהות שלו, מספר הרשיון על פי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958;
(2)מטרת הבנין, מספר הקומות שבו ומיקומו (שם הרחוב ומספר הבנין);
(3)שם מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, ומענו;
(4)מספר תיק הבנין בוועדה המקומית;
(5)מועד עריכתם של החישובים הסטטיים;
(6)חתימתו של עורך החישובים הסטטיים, בכל עמוד של החישובים;
(7)תקנים, ישראליים ואחרים, מעודכנים, ששימשו את עורך החישובים הסטטיים;
(8)ספרות מקצועית ששימשה את עורך החישובים הסטטיים;
(9)שם ומקור של תוכנות מחשב שבהן נעזר עורך החישובים הסטטיים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958 → חוק המהנדסים והאדריכלים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה הם הנתונים הכלליים שיכללו בחישובים הסטטיים:
{{ח:תת|(1)}} שם עורך החישובים הסטטיים, מספר הזהות שלו, מספר הרשיון על פי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} מטרת הבנין, מספר הקומות שבו ומיקומו (שם הרחוב ומספר הבנין);
{{ח:תת|(3)}} שם מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, ומענו;
{{ח:תת|(4)}} מספר תיק הבנין בוועדה המקומית;
{{ח:תת|(5)}} מועד עריכתם של החישובים הסטטיים;
{{ח:תת|(6)}} חתימתו של עורך החישובים הסטטיים, בכל עמוד של החישובים;
{{ח:תת|(7)}} תקנים, ישראליים ואחרים, מעודכנים, ששימשו את עורך החישובים הסטטיים;
{{ח:תת|(8)}} ספרות מקצועית ששימשה את עורך החישובים הסטטיים;
{{ח:תת|(9)}} שם ומקור של תוכנות מחשב שבהן נעזר עורך החישובים הסטטיים.15.12פרטים טכניים של החישובים הסטטייםתיקונים: תשמ״ט־5
ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:
(1)העומסים השימושיים האופיניים – עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה – שיש להם חשיבות לבנין הנדון;
(2)החמרים שישמשו לבניית השלד – על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: ”ב־30“ (לבטון); Φ (למוטות פלדה);
(3)נתוני הביסוס כמפורט להלן:
(א)סוג הקרקע;
(ב)מאמצים מותרים לביסוס;
(ג)נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);
(ד)מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת״י 940.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:
{{ח:תת|(1)}} העומסים השימושיים האופיניים – עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה – שיש להם חשיבות לבנין הנדון;
{{ח:תת|(2)}} החמרים שישמשו לבניית השלד – על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האחרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: ”ב־30“ (לבטון); Φ (למוטות פלדה);
{{ח:תת|(3)}} נתוני הביסוס כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} סוג הקרקע;
{{ח:תתת|(ב)}} מאמצים מותרים לביסוס;
{{ח:תתת|(ג)}} נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע (Modulus of Subgrade Reaction);
{{ח:תתת|(ד)}} מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת״י 940.15.13דרך הפירוט של הנתונים הטכנייםתיקונים: תשמ״ט־5
אין חובה לפרט במרוכז את הנתונים הטכניים כאמור בסעיף 15.12, אלא די בכך אם תהא הפניה לאותו עמוד בחישובים הסטטיים שבו נמצא הנתון הנדון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין חובה לפרט במרוכז את הנתונים הטכניים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15.12|בסעיף 15.12}}, אלא די בכך אם תהא הפניה לאותו עמוד בחישובים הסטטיים שבו נמצא הנתון הנדון.15.14תיאור גרפי כללי של השלדתיקונים: תשמ״ט־5
החישובים הסטטיים יכללו תיאור גרפי כללי של השלד, בקנה מידה 1:100 או 1:200, לפי הצורך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החישובים הסטטיים יכללו תיאור גרפי כללי של השלד, בקנה מידה 1:100 או 1:200, לפי הצורך.15.15תוכן התיאור הגרפיתיקונים: תשמ״ט־5
התיאור הגרפי הכללי של השלד –
(1)יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד;
(2)יסביר בצורה ברורה את כל המערכת הסטטית של הבנין המשמשת לקבלת הכוחות האנכיים והאופקיים;
(3)יסומנו בו כל האלמנטים המרכיבים את השלד, בכינויים כגון: עמוד – ע/1; קורה – ק/1.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התיאור הגרפי הכללי של השלד –
{{ח:תת|(1)}} יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד;
{{ח:תת|(2)}} יסביר בצורה ברורה את כל המערכת הסטטית של הבנין המשמשת לקבלת הכוחות האנכיים והאופקיים;
{{ח:תת|(3)}} יסומנו בו כל האלמנטים המרכיבים את השלד, בכינויים כגון: עמוד – ע/1; קורה – ק/1.15.16עומסים שמביאים אותם בחשבוןתיקונים: תשמ״ט־5
בחישובים הסטטיים יביאו בחשבון את כל העומסים המפורטים בסעיף 5.06.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישובים הסטטיים יביאו בחשבון את כל העומסים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5.06|בסעיף 5.06}}.15.17חישוב הרכיביםתיקונים: תשמ״ט־5
החישוב לגבי כל חלק הבנין הנועד להעביר עומסים מסוג כלשהו לקרקע (להלן – רכיב) ייערך כך:
(1)תתואר הסכימה הסטטית, כגון: מיפתח, מיקום הסמכים וסוגיהם, הכוחות הפועלים על הרכיב;
(2)ציון הכוחות הפנימיים הנגזרים מהפעלת הכוחות האמורים: מומנטי כפיפה, כוחות ציריים, כוחות גזירה ומומנטי פיתול הפועלים בחתכים, לפיהם יבוצע תכן הרכיב;
(3)מידות חתכי הרכיב לפי סוג החומר של הרכיב, כגון: בבנין מבטון מזויין – חתך הרכיב והזיון; במבני פלדה – סוגי הפרופילים; ובכל מקרה יצויין סוג החומר של הרכיב, כגון: ב־30; פלדה Φ, פלדה 37;
(4)היו החישובים הסטטיים מבוססים על שיטה מיוחדת, יצויין מקור המידע, או החישובים הסטטיים שיובאו במלואם, יסבירו את השיטה המיוחדת האמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החישוב לגבי כל חלק הבנין הנועד להעביר עומסים מסוג כלשהו לקרקע (להלן – רכיב) ייערך כך:
{{ח:תת|(1)}} תתואר הסכימה הסטטית, כגון: מיפתח, מיקום הסמכים וסוגיהם, הכוחות הפועלים על הרכיב;
{{ח:תת|(2)}} ציון הכוחות הפנימיים הנגזרים מהפעלת הכוחות האמורים: מומנטי כפיפה, כוחות ציריים, כוחות גזירה ומומנטי פיתול הפועלים בחתכים, לפיהם יבוצע תכן הרכיב;
{{ח:תת|(3)}} מידות חתכי הרכיב לפי סוג החומר של הרכיב, כגון: בבנין מבטון מזויין – חתך הרכיב והזיון; במבני פלדה – סוגי הפרופילים; ובכל מקרה יצויין סוג החומר של הרכיב, כגון: ב־30; פלדה Φ, פלדה 37;
{{ח:תת|(4)}} היו החישובים הסטטיים מבוססים על שיטה מיוחדת, יצויין מקור המידע, או החישובים הסטטיים שיובאו במלואם, יסבירו את השיטה המיוחדת האמורה.15.18דוגמה לחישוב סטטיתיקונים: תשמ״ט־5
בנספח שלהלן מובא אופן עריכת חישוב סטטי של שלד בנין מבטון מזויין על פי הוראות חלק זה, והוא ישמש דוגמה לאופן עריכתו של כל חישוב סטטי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנספח שלהלן מובא אופן עריכת חישוב סטטי של שלד בנין מבטון מזויין על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק טו|חלק זה}}, והוא ישמש דוגמה לאופן עריכתו של כל חישוב סטטי.תיקונים: תשמ״ט־5, תש״ן
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח: תכן מבנה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 15.18|תקנה 15.18}})}}'''}}תיקונים: תש״ן
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}חלק ט״ז – ביקורת במקום הבניה
16.00תיקונים: תשמ״ד, תשנ״ח, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.01תיקונים: תשמ״ד, תשנ״ח, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.02תיקונים: תשמ״ד, תשמ״ט־2, תשנ״ח־4, תשס״ו־2, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.03תיקונים: תשמ״ד, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.04תיקונים: תשמ״ד, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.05תיקונים: תשמ״ג־2, תשמ״ד, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.06תיקונים: תשמ״ד, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.07תיקונים: תשמ״ד, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.08תיקונים: תשמ״ד, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.08אתיקונים: תשנ״ב, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.09תיקונים: תשמ״ד, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16.10תיקונים: תשמ״ט־2, תש״ף
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}תיקונים: תשמ״ד, תש״ף
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח''' {{ח:הערה|(בוטל)}}}}חלק י״ז – מקומות לאסיפות
סימן א׳ – פרשנות
17.00תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.01תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.02תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ב׳ – הוראות כלליות
17.10תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.11תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.12תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.13תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.14תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.15תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.16תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.17תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.18תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ו, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.19תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.20תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.21תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.22תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.23תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.24תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.25תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.26תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.27תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ב, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.28תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.29תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.31תיקונים: תשמ״ט־4, תשנ״ו־2, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.32תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.33תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.34תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.35תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.36תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.37תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.38תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.39תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.40תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.41תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.42תיקונים: תשמ״ט־4, תשנ״ח־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.43תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.44תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.45תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.46תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.47תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.48תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.49תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ג׳ – הוראות מיוחדות למיתקני ספורט
17.50תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.51תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.52תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.53תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.54תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.55תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.56תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.57תיקונים: תשמ״ט־4, תש״ן־2, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.58תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.59תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.60תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.61תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.62תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.63תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.64תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.65תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.66תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.67תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.68תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.69תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.70תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.71תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17.72תיקונים: תשמ״ט־4, תשס״ח־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}חלק י״ח – בריכות למי שתיה
18.00פרשנותתיקונים: תשמ״ט־2
(א)לענין חלק זה תהא למונחים שהוגדרו בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940, המשמעות שיש להם באותו חלק ה1, והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת.
(ב)בחלק זה, ”מיגון“ – אמצעים טכניים למניעת הרעלתם של המים שבבריכה למי שתיה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #חלק ה1
- באותו חלק ה1 → פקודת בריאות העם #חלק ה1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|חלק זה}} תהא למונחים שהוגדרו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המשמעות שיש להם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|באותו חלק ה1}}, והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|בחלק זה}}, ”מיגון“ – אמצעים טכניים למניעת הרעלתם של המים שבבריכה למי שתיה.18.01תחולהתיקונים: תשמ״ט־2
חלק זה חל על היתרים להקמת בריכה למי שתיה, לשינוי מבנה ולשינוי תנאי השימוש בה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח|חלק זה}} חל על היתרים להקמת בריכה למי שתיה, לשינוי מבנה ולשינוי תנאי השימוש בה.18.02תרשים סכמתי לאמצעי מיגוןתיקונים: תשמ״ט־2
האבזרים של מיגון יותקנו בבריכה למי שתיה, בהתאם לתרשים סכמתי שבשרטוט – נספח א׳ לחלק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האבזרים של מיגון יותקנו בבריכה למי שתיה, בהתאם לתרשים סכמתי שבשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח א|נספח א׳ לחלק זה}}.18.03גדר מסביב לנכסתיקונים: תשמ״ט־2
(א)מסביב לנכס שעליו ניתן ההיתר תוקם גדר, כמפורט בשרטוט – נספח א׳.
(ב)לא אפשרו גודלו של הנכס או צורתו את הקמתה של הגדר, כמפורט בסעיף קטן (א), וקו הבנין של מבנה הבריכה, כולו או מקצתו, חופף את גבול הנכס, יותקן באותו מקום מיגון מעל הקיר של הבריכה; מיגון זה יהא זהה לחלק העליון של הגדר, כמתואר בנספח א׳, לרבות הקונצרטינה.
(ג)לא ניתן, מטעמים שבמראה החיצוני, להקים גדר, כמפורט בסעיף קטן (א), מותר להקים במקומה גדר מאבן או מבטון או מחומרים קשיחים אחרים, ואם נחה דעתה של הוועדה המקומית שגדר זה מהווה מכשול יעיל בפני חדירה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מסביב לנכס שעליו ניתן ההיתר תוקם גדר, כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח א|נספח א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא אפשרו גודלו של הנכס או צורתו את הקמתה של הגדר, כמפורט בסעיף קטן (א), וקו הבנין של מבנה הבריכה, כולו או מקצתו, חופף את גבול הנכס, יותקן באותו מקום מיגון מעל הקיר של הבריכה; מיגון זה יהא זהה לחלק העליון של הגדר, כמתואר {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח א|בנספח א׳}}, לרבות הקונצרטינה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן, מטעמים שבמראה החיצוני, להקים גדר, כמפורט בסעיף קטן (א), מותר להקים במקומה גדר מאבן או מבטון או מחומרים קשיחים אחרים, ואם נחה דעתה של הוועדה המקומית שגדר זה מהווה מכשול יעיל בפני חדירה.18.04מחסום בפני טיפוסתיקונים: תשמ״ט־2
למניעת טיפוס על מבנה הבריכה, יותקן מחסום, כמפורט בשרטוט – נספח ב׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למניעת טיפוס על מבנה הבריכה, יותקן מחסום, כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח ב|נספח ב׳}}.18.05מכסה לפתח הבריכהתיקונים: תשמ״ט־2
הפתח לכניסה למבנה הבריכה יצוייד במכסה פלדה, כמפורט בשרטוט – נספח ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפתח לכניסה למבנה הבריכה יצוייד במכסה פלדה, כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח ג|נספח ג׳}}.18.06תקרהתיקונים: תשמ״ט־2
תקרת הבריכה תהא בנויה מבטון מזויין ”ב־30“; עוביה לא יפחת מ־5 ס״מ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקרת הבריכה תהא בנויה מבטון מזויין ”ב־30“; עוביה לא יפחת מ־5 ס״מ.18.07מחוון או התקן דומהתיקונים: תשמ״ט־2
בבריכה יותקן מחוון גובה המים ואיטום המחוון, הכל כמפורט בשרטוט – נספח ד׳, או התקן אלקטרוני שתפקידו להראות את גובה המים בבריכה והמבטיח איטום מוחלט של המקום בו ההתקן חודר לתוך הבריכה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבריכה יותקן מחוון גובה המים ואיטום המחוון, הכל כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח ד|נספח ד׳}}, או התקן אלקטרוני שתפקידו להראות את גובה המים בבריכה והמבטיח איטום מוחלט של המקום בו ההתקן חודר לתוך הבריכה.18.08צינורות איוורורתיקונים: תשמ״ט־2
יותקנו צינורות איוורור בבריכה, במספר ובדרך כמפורט בשרטוט – נספח ה׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יותקנו צינורות איוורור בבריכה, במספר ובדרך כמפורט בשרטוט – {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יח נספח ה|נספח ה׳}}.תיקונים: תשמ״ט־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: בריכות למי שתיה – מיגון''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.02|סעיפים 18.02}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.03|ו־18.03}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}תיקונים: תשמ״ט־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳: מחסום למניעת טיפוס על הבריכה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.04|סעיף 18.04}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}תיקונים: תשמ״ט־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ג׳: מכסה פלדה חד־כנפי לפתח בבריכה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.07|סעיף 18.07}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}תיקונים: תשמ״ט־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ד׳: מחוון גובה המים בבריכה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.07|סעיף 18.07}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}תיקונים: תשמ״ט־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספח הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ה׳: צינורות איוורור''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18.08|סעיף 18.08}})}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספח הושמט)}}חלק י״ט: מבנים יבילים ארעיים
19.00הגדרהתיקונים: תשע״ב־2, תשפ״ד
בחלק זה –
”מבנה יביל ארעי המיועד למגורים“ – כהגדרתו בתקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה יביל ארעי המיועד למגורים“ – כהגדרתו בתקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים.19.01תחולהתיקונים: תשע״ב־2
הוראות חלק זה יחולו על הקמתו של מבנה יביל ארעי המיועד למגורים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|חלק זה}} יחולו על הקמתו של מבנה יביל ארעי המיועד למגורים.19.02תנאים לתחולת ת״י 5412תיקונים: תשע״ב־2
מבנה יביל ארעי המיועד למגורים יוקם לפי היתר, בהתאם לדרישות תקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים (להלן – ת״י 5412 חלק 1) ובהעדר הוראות בת״י 5412 חלק 1, לפי תוספת זו ובלבד שהתקיימו בו התנאים שלהלן:
(1)נקבע בהיתר הבנייה מועד לפירוק המבנה היביל הארעי המיועד למגורים או לסילוקו, שאינו עולה על עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה של המבנה;
(2)המבנה היביל הארעי המיועד למגורים נבדק בבדיקת הקמה כמפורט בפרט 19.03 (להלן – בדיקת הקמה) ונמצא תקין ועומד בדרישות ת״י 5412 חלק 1;
(3)על גבי התווית הפנימית המותקנת במבנה היביל בהתאם להוראות ת״י 5412 חלק 1, יצוינו נוסף על המפורט בת״י 5412 חלק 1, פרטים אלה:
(א)מועד הקמתו לראשונה של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים;
(ב)מועד הקמתו מחדש של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים – אם הוקם מחדש, בכל פעם שהוקם מחדש;
(ג)מועד עריכת בדיקת הקמת אחרונה ופרטי עורך הבדיקה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבנה יביל ארעי המיועד למגורים יוקם לפי היתר, בהתאם לדרישות תקן ישראלי, ת״י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים (להלן – ת״י 5412 חלק 1) ובהעדר הוראות בת״י 5412 חלק 1, לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} ובלבד שהתקיימו בו התנאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} נקבע בהיתר הבנייה מועד לפירוק המבנה היביל הארעי המיועד למגורים או לסילוקו, שאינו עולה על עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה של המבנה;
{{ח:תת|(2)}} המבנה היביל הארעי המיועד למגורים נבדק בבדיקת הקמה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 19.03|בפרט 19.03}} (להלן – בדיקת הקמה) ונמצא תקין ועומד בדרישות ת״י 5412 חלק 1;
{{ח:תת|(3)}} על גבי התווית הפנימית המותקנת במבנה היביל בהתאם להוראות ת״י 5412 חלק 1, יצוינו נוסף על המפורט בת״י 5412 חלק 1, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מועד הקמתו לראשונה של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים;
{{ח:תתת|(ב)}} מועד הקמתו מחדש של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים – אם הוקם מחדש, בכל פעם שהוקם מחדש;
{{ח:תתת|(ג)}} מועד עריכת בדיקת הקמת אחרונה ופרטי עורך הבדיקה.19.03בדיקת הקמהתיקונים: תשע״ב־2
(א)המבנה היביל הארעי המיועד למגורים ייבדק עם הקמתו בבדיקת הקמה, וכן בכל מועד שבו יוקם המבנה היביל הארעי המיועד למגורים מחדש, אם יוקם מחדש; הבדיקה תתבצע באמצעות מעבדה מאושרת.
(ב)בדיקת ההקמה כוללת –
(1)בדיקת התאמת המבנה להוראות ת״י 5412 חלק 1;
(2)בדיקה חזותית לווידוא שלמות כל הרכיבים והפריטים;
(3)בדיקת תפקוד המערכות;
(4)בדיקת תפקוד דלתות, חלונות, תריסים, ארונות, כלים סניטריים;
(5)בדיקת תקינות ושלמות המלאכות שבוצעו באתר, כגון סיכוך גגות.
(ג)נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המבנה היביל הארעי המיועד למגורים אינו תקין או שאינו תואם להוראות ת״י 5412 חלק 1, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית ולבעל ההיתר, בתוך שבעה ימים ממועד עריכת הבדיקה.
(ד)בעל ההיתר יתקן את הדרוש תיקון ויודיע על כך לוועדה המקומית בתוך שלושים ימים ממועד הודעת המעבדה המאושרת לוועדה המקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבנה היביל הארעי המיועד למגורים ייבדק עם הקמתו בבדיקת הקמה, וכן בכל מועד שבו יוקם המבנה היביל הארעי המיועד למגורים מחדש, אם יוקם מחדש; הבדיקה תתבצע באמצעות מעבדה מאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} בדיקת ההקמה כוללת –
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת התאמת המבנה להוראות ת״י 5412 חלק 1;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקה חזותית לווידוא שלמות כל הרכיבים והפריטים;
{{ח:תתת|(3)}} בדיקת תפקוד המערכות;
{{ח:תתת|(4)}} בדיקת תפקוד דלתות, חלונות, תריסים, ארונות, כלים סניטריים;
{{ח:תתת|(5)}} בדיקת תקינות ושלמות המלאכות שבוצעו באתר, כגון סיכוך גגות.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המבנה היביל הארעי המיועד למגורים אינו תקין או שאינו תואם להוראות ת״י 5412 חלק 1, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית ולבעל ההיתר, בתוך שבעה ימים ממועד עריכת הבדיקה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל ההיתר יתקן את הדרוש תיקון ויודיע על כך לוועדה המקומית בתוך שלושים ימים ממועד הודעת המעבדה המאושרת לוועדה המקומית.19.04שמירת דיניםתיקונים: תשע״ב־2, תשפ״ד
אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכויות מוסדות התכנון לפי כל דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק יט|חלק זה}} כדי לגרוע מסמכויות מוסדות התכנון לפי כל דין.19.05תיקונים: תשפ״ד, תשפ״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}חלק כ׳: אספקת גז בבנינים
20.00הגדרותתיקונים: תשס״ג־3, תש״ע־3, תש״ף־2
בחלק זה –
”בנין מגורים“ –
”גז“ – גז פחמימני מעובה שמיועד לבישול ולהסקה (להלן, בחלק זה – גפ״מ);
”מכל גז“ – מכל מיטלטל או מכל נייח, מכל על־קרקעי, מכל תת־קרקעי או מכל טמון, כהגדרתם בתקן ישראלי ת״י 158 חלק 1 – מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים (להלן ת״י 158 חלק 1);
”מערכת לאספקת גז“ – מערכת לאספקת גפ״מ הכוללת מכל גז וצינורות אספקה מהמכל לדירות בבנין;
”מערכת לאספקת גז מרכזית“ – מערכת לאספקת גז שמשמשת מספר יחידות דיור;
”מפקח עבודה“ –
”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה בסעיף 30 לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 30 לחוק → חוק התכנון והבנייה #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כ|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – גז פחמימני מעובה שמיועד לבישול ולהסקה (להלן, {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כ|בחלק זה}} – גפ״מ);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכל גז“ – מכל מיטלטל או מכל נייח, מכל על־קרקעי, מכל תת־קרקעי או מכל טמון, כהגדרתם בתקן ישראלי ת״י 158 חלק 1 – מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים (להלן ת״י 158 חלק 1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לאספקת גז“ – מערכת לאספקת גפ״מ הכוללת מכל גז וצינורות אספקה מהמכל לדירות בבנין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לאספקת גז מרכזית“ – מערכת לאספקת גז שמשמשת מספר יחידות דיור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 30|בסעיף 30 לחוק}}.20.01איסור התקנה ושימוש בחלל נמוךתיקונים: תשס״ג־3
התקנה ושימוש במכשירים ואבזרים לצריכת גז אסורה בחלל שמפלט רצפתו נמוך ממפלס פני הקרקע שמסביבו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקנה ושימוש במכשירים ואבזרים לצריכת גז אסורה בחלל שמפלט רצפתו נמוך ממפלס פני הקרקע שמסביבו.20.02התקנה על פי תקניםתיקונים: תשס״ג־3
מערכת לאספקת הגז לבנין, לרבות מערכת לאספקת גז מרכזית על מכליה, מיתקניה ואבזריה, תותקן על פי התקנים הישראלים, כמפורט להלן:
(1)ת״י 158 חלק 1;
(2)ת״י 158.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכת לאספקת הגז לבנין, לרבות מערכת לאספקת גז מרכזית על מכליה, מיתקניה ואבזריה, תותקן על פי התקנים הישראלים, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} ת״י 158 חלק 1;
{{ח:תת|(2)}} ת״י 158.20.03מערכת אספקת גז בבנין מגוריםתיקונים: תשס״ג־3
(א)בבנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז.
(ב)בבנין מגורים שבו 6 יחידות דיור או יותר תותקן מערכת לאספקת גז מרכזית.
(ג)התקנת מערכת לאספקת גז או מערכת לאספקת גז מרכזית לענין פרט זה אינה מחייבת התקנת מכל מיטלטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז.
{{ח:תת|(ב)}} בבנין מגורים שבו 6 יחידות דיור או יותר תותקן מערכת לאספקת גז מרכזית.
{{ח:תת|(ג)}} התקנת מערכת לאספקת גז או מערכת לאספקת גז מרכזית לענין פרט זה אינה מחייבת התקנת מכל מיטלטל.20.04מערכת אספקת גז בבנינים אחריםתיקונים: תשס״ג־3
(א)בבנין שאינו בנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז, ובלבד שבבנין, שבו השטח הכולל המותר לבניה עולה על 1,000 מ״ר – יותקנו מכלי גז נייחים, אלא אם כן פטר המהנדס מהצורך בהתקנת המכלים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.
(ב)בבנין שאינו בנין מגורים ושבו השטח הכולל המותר לבניה קטן מ־1,000 מ״ר, רשאי המהנדס לחייב את בעל ההיתר להתקין מכלי גז נייחים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבנין שאינו בנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז, ובלבד שבבנין, שבו השטח הכולל המותר לבניה עולה על 1,000 מ״ר – יותקנו מכלי גז נייחים, אלא אם כן פטר המהנדס מהצורך בהתקנת המכלים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.
{{ח:תת|(ב)}} בבנין שאינו בנין מגורים ושבו השטח הכולל המותר לבניה קטן מ־1,000 מ״ר, רשאי המהנדס לחייב את בעל ההיתר להתקין מכלי גז נייחים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.20.05פטור מחובת התקנת מערכת לאספקת גזתיקונים: תשס״ג־3, תש״ף־2
(א)מצא המהנדס כי התקנת מערכת לאספקת גז בבנין עלולה ליצור סיכון בטיחותי, יפטור המהנדס את מבקש ההיתר מחובת התקנת מערכת אספקת הגז.
(ב)שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בבנין לא ייעשה שימוש במערכת לאספקת גז, רשאית היא לפטור את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת לאספקת גז.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצא המהנדס כי התקנת מערכת לאספקת גז בבנין עלולה ליצור סיכון בטיחותי, יפטור המהנדס את מבקש ההיתר מחובת התקנת מערכת אספקת הגז.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בבנין לא ייעשה שימוש במערכת לאספקת גז, רשאית היא לפטור את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת לאספקת גז.20.06התקנת צנרת גז בבניןתיקונים: תשס״ג־3
בבנין תותקן צנרת גז בהתקנה סמויה ונגישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבנין תותקן צנרת גז בהתקנה סמויה ונגישה.20.07איסור התקנת צנרת גז בקירות מקלט או חדר מדרגות מוגןתיקונים: תשס״ג־3
לא תותקן צנרת גז בקירות מקלט או בקירות חדר מדרגות מוגן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תותקן צנרת גז בקירות מקלט או בקירות חדר מדרגות מוגן.20.08ארון למוני גזתיקונים: תשס״ג־3
מוני גז שמותקנים בכל קומה בבנין או בכניסה אליו – יותקנו בארון תשתית ממתכת (להלן – ארון גז) המתאים לתקן הישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בנינים (להלן – ת״י 4376).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוני גז שמותקנים בכל קומה בבנין או בכניסה אליו – יותקנו בארון תשתית ממתכת (להלן – ארון גז) המתאים לתקן הישראלי, ת״י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בנינים (להלן – ת״י 4376).20.09חובת בדיקת מערכת לאספקת גזתיקונים: תשס״ג־3
(א)מערכת לאספקת גז, לרבות התקנתה לפי פרט 20.02, תיבדק בידי מעבדה מאושרת בהתאם לת״י 158 ותקן ישראלי, ת״י 1205.7: התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכות גז.
(ב)נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המערכת לאספקת הגז, או אופן התקנתה, אינם בהתאם להוראות ת״י 158 חלק 1, ת״י 158 או ת״י 4376, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
(ג)מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לבקורת ומתכנן המערכת לאספקת הגז בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון הליקויים שנמצאו, לפי הודעת המעבדה המאושרת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מערכת לאספקת גז, לרבות התקנתה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 20.02|פרט 20.02}}, תיבדק בידי מעבדה מאושרת בהתאם לת״י 158 ותקן ישראלי, ת״י 1205.7: התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכות גז.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המערכת לאספקת הגז, או אופן התקנתה, אינם בהתאם להוראות ת״י 158 חלק 1, ת״י 158 או ת״י 4376, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
{{ח:תת|(ג)}} מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לבקורת ומתכנן המערכת לאספקת הגז בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון הליקויים שנמצאו, לפי הודעת המעבדה המאושרת.20.10תיקונים: תשס״ג־3, תש״ף־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}חלק כ״א: בריכות שחיה
סימן א׳: פרשנות
21.1.1.1הגדרותתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ח
בחלק זה –
”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)“ – בריכת שחיה מיוחדת עם זרמי אוויר או מים;
”בריכת זרמים (סחף)“ – בריכת שחיה מיוחדת, נפרדת או חלק מבריכת שחיה אחרת, שיש בה זרמי מים הסוחפים את המתרחץ;
”בריכה טיפולית“ – בריכת שחיה מיוחדת, שבה נערך טיפול במים (Hydrotherapy) באמצעות הפעלה גופנית במים לשם השגת מטרות טיפול משקמות (Rehabilitation), משמרות (Maintenanace), או מקדמות בריאות (Thrapy health promotion); בהגדרה זו,
”מטרה טיפולית משקמת“ – שיפור תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות;
”מטרה טיפולית משמרת“ – או שיפור, תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות לצמיתות;
”מטרה טיפולית מקדמת בריאות“ – שימור, שיפור וקידום פעילות, תנועתיות וכושר גופני, לאדם עם מוגבלות;
”בריכה פרטית“ – בריכת שחייה מיוחדת המיועדת לשימושם של לא יותר מארבע יחידות דיור או ארבע יחידות אירוח;
”בריכת פעוטות“ – בריכת שחיה מיוחדת שעומקה אינו עולה על 45 ס״מ;
”בריכת שחיה לספורט“ – בריכת שחיה מיוחדת המיועדת לאימוני שחיה ותחרויות ספורט;
”בריכת שחיה מיוחדת“ – בריכת שחיה המיועדת למטרה ייחודית או לציבור בעל מאפיינים או צרכים ייחודיים;
”חומר מסוכן“ ו”ממונה“ – כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”מדרך“ – אלמנט הבנוי לאורך דופן בריכת שחיה לנשיאה בטוחה של מתרחץ;
”מתחם חומרים מסוכנים“ – מתחם ייעודי לאחסון חומרים מסוכנים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 5
- בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)“ – בריכת שחיה מיוחדת עם זרמי אוויר או מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת זרמים (סחף)“ – בריכת שחיה מיוחדת, נפרדת או חלק מבריכת שחיה אחרת, שיש בה זרמי מים הסוחפים את המתרחץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכה טיפולית“ – בריכת שחיה מיוחדת, שבה נערך טיפול במים (Hydrotherapy) באמצעות הפעלה גופנית במים לשם השגת מטרות טיפול משקמות (Rehabilitation), משמרות (Maintenanace), או מקדמות בריאות (Thrapy health promotion); בהגדרה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרה טיפולית משקמת“ – שיפור תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרה טיפולית משמרת“ – או שיפור, תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו־חברתי לאדם עם מוגבלות לצמיתות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטרה טיפולית מקדמת בריאות“ – שימור, שיפור וקידום פעילות, תנועתיות וכושר גופני, לאדם עם מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכה פרטית“ – בריכת שחייה מיוחדת המיועדת לשימושם של לא יותר מארבע יחידות דיור או ארבע יחידות אירוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת פעוטות“ – בריכת שחיה מיוחדת שעומקה אינו עולה על 45 ס״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת שחיה לספורט“ – בריכת שחיה מיוחדת המיועדת לאימוני שחיה ותחרויות ספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בריכת שחיה מיוחדת“ – בריכת שחיה המיועדת למטרה ייחודית או לציבור בעל מאפיינים או צרכים ייחודיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ ו”ממונה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרך“ – אלמנט הבנוי לאורך דופן בריכת שחיה לנשיאה בטוחה של מתרחץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם חומרים מסוכנים“ – מתחם ייעודי לאחסון חומרים מסוכנים.סימן ב׳: אתר בריכת שחיה, בריכת שחיה ותשתיות נלוות
21.1.2.1מבנה וגימור כלליתיקונים: תשס״ח־3
(א)המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה יבטיחו את המטרות הציבוריות האלה:
(1)את בטיחות הציבור ושלומו, ואיכות הסביבה באתר בריכת השחיה ומחוצה לו;
(2)תנאי תברואה נאותים באתר בריכת השחיה;
(3)נגישות והתמצאות של אדם עם מוגבלות, באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.
(ב)מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת השחיה, לא יפגעו במטרות הציבוריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה יבטיחו את המטרות הציבוריות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} את בטיחות הציבור ושלומו, ואיכות הסביבה באתר בריכת השחיה ומחוצה לו;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי תברואה נאותים באתר בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(3)}} נגישות והתמצאות של אדם עם מוגבלות, באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.
{{ח:תת|(ב)}} מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת השחיה, לא יפגעו במטרות הציבוריות.21.1.2.2הקצאת שטחי מים ועומקיםתיקונים: תשס״ח־3, תשפ״א
(א)שטח המים הכולל באתר בריכת שחיה יחושב לפי מפתח של 3 מ״ר שטח פני מים למתרחץ; לגבי תפוסת שאר חלקי אתר בריכת שחיה – יתקיימו הוראות סימן י״ב בפרק ב׳ לחלק ג׳ זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.
(ב)באתר בריכת שחייה, למעט באתר כאמור שאינו מיועד לשימוש של פעוטות, יוקצה שטח מים נפרד שישמש בריכת פעוטות ששטחו לא יפחת מ־10% מסך כל שטחי המים באתר בריכת שחיה שעומקם מעל 0.9 מטר (להלן – שטח המים המרכזי); בחישוב שטח המים המרכזי לא ייכללו שטחי מים של בריכות שחיה מיוחדות, למעט בריכת שחיה לספורט המיועדת גם לשימושים אחרים.
(ג)עומק המים לא יעלה על 1.2 מטר, בכ־40% משטח המים של בריכת שחיה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שטח המים הכולל באתר בריכת שחיה יחושב לפי מפתח של 3 מ״ר שטח פני מים למתרחץ; לגבי תפוסת שאר חלקי אתר בריכת שחיה – יתקיימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן יב|סימן י״ב בפרק ב׳ לחלק ג׳}} זולת אם נאמר אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|בחלק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} באתר בריכת שחייה, למעט באתר כאמור שאינו מיועד לשימוש של פעוטות, יוקצה שטח מים נפרד שישמש בריכת פעוטות ששטחו לא יפחת מ־10% מסך כל שטחי המים באתר בריכת שחיה שעומקם מעל 0.9 מטר (להלן – שטח המים המרכזי); בחישוב שטח המים המרכזי לא ייכללו שטחי מים של בריכות שחיה מיוחדות, למעט בריכת שחיה לספורט המיועדת גם לשימושים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} עומק המים לא יעלה על 1.2 מטר, בכ־40% משטח המים של בריכת שחיה.21.1.2.3מבנה בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3
(א)דופנות בריכת שחיה יהיו מאונכות לפני המים.
(ב)לא יותקנו בבריכה ובשטח המחופה שמסביבה לפי פרט 21.1.2.12 עצמים הבולטים מהשטח המחופה, מדופן הבריכה או מקרקעיתה אל תוך המים ומעל פניהם באופן העלול להפריע למי שעושה שימוש בבריכת השחיה או לסכן אותו או להפריע לבעל תפקיד האמור לצפות לפני המים בבריכה.
(ג)בריכת שחיה לא תכיל חללים תת־מימיים אשר אדם המשתמש בבריכת השחיה, ובכלל זה פעוט, עלול להיכלא בהם או שאבר מאבריו עלול להיתפס בהם.
(ד)לאורך היקף שפת בריכת השחיה, למעט בחלקים שבהם מצויים אמצעים אחרים כגון אזור מדרגות הכניסה, יותקן אמצעי לאחיזה בטוחה ונוחה בידי אדם המצוי במים; אמצעי כאמור למעט בבריכה טיפולית, לא יבלוט מדופן הבריכה לתוך תחום המים העיקרי ויכול שיהיה חלק מתעלת הגלישה האמורה בפרט 21.1.2.7.
(ה)בריכת שחיה לא תכלול חללים או שטחים נסתרים אשר מגבילים את יכולת הצפייה והפיקוח על המשתמשים בבריכת השחיה.
(ו)בריכת שחיה תהיה אטומה לחלחול מים דרך דפנותיה וקרקעיתה.
(ז)צינורות חלוקה ואיסוף המים בבריכת שחיה יועברו ככל הניתן בתוך קירות בריכת השחיה, או קרקעיתה למעט בבריכת שחיה שאל קירותיה החיצוניים יש גישה מחלל תחזוקה, או צינורות המובילים מים אל הבריכה וממנה אל עבר חדר המכונות, שיבודדו תרמית מהסביבה.
(ח)חיפוי של בריכת שחיה יעמוד בתנאים אלה:
(1)צבעו יהיה בהיר (Light) והוא יהיה עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה של בריכת השחיה;
(2)שטח פניו יהיה בלא שוליים חדים, ולמעט קרקעית בריכת שחיה שיתקיימו בה הוראות פרט 21.1.2.13, גם יהיה חלק;
(3)הוא יהיה בלתי רעיל לאדם המשתמש בבריכה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דופנות בריכת שחיה יהיו מאונכות לפני המים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יותקנו בבריכה ובשטח המחופה שמסביבה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|פרט 21.1.2.12}} עצמים הבולטים מהשטח המחופה, מדופן הבריכה או מקרקעיתה אל תוך המים ומעל פניהם באופן העלול להפריע למי שעושה שימוש בבריכת השחיה או לסכן אותו או להפריע לבעל תפקיד האמור לצפות לפני המים בבריכה.
{{ח:תת|(ג)}} בריכת שחיה לא תכיל חללים תת־מימיים אשר אדם המשתמש בבריכת השחיה, ובכלל זה פעוט, עלול להיכלא בהם או שאבר מאבריו עלול להיתפס בהם.
{{ח:תת|(ד)}} לאורך היקף שפת בריכת השחיה, למעט בחלקים שבהם מצויים אמצעים אחרים כגון אזור מדרגות הכניסה, יותקן אמצעי לאחיזה בטוחה ונוחה בידי אדם המצוי במים; אמצעי כאמור למעט בבריכה טיפולית, לא יבלוט מדופן הבריכה לתוך תחום המים העיקרי ויכול שיהיה חלק מתעלת הגלישה האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.7|בפרט 21.1.2.7}}.
{{ח:תת|(ה)}} בריכת שחיה לא תכלול חללים או שטחים נסתרים אשר מגבילים את יכולת הצפייה והפיקוח על המשתמשים בבריכת השחיה.
{{ח:תת|(ו)}} בריכת שחיה תהיה אטומה לחלחול מים דרך דפנותיה וקרקעיתה.
{{ח:תת|(ז)}} צינורות חלוקה ואיסוף המים בבריכת שחיה יועברו ככל הניתן בתוך קירות בריכת השחיה, או קרקעיתה למעט בבריכת שחיה שאל קירותיה החיצוניים יש גישה מחלל תחזוקה, או צינורות המובילים מים אל הבריכה וממנה אל עבר חדר המכונות, שיבודדו תרמית מהסביבה.
{{ח:תת|(ח)}} חיפוי של בריכת שחיה יעמוד בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צבעו יהיה בהיר (Light) והוא יהיה עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה של בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} שטח פניו יהיה בלא שוליים חדים, ולמעט קרקעית בריכת שחיה שיתקיימו בה הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|פרט 21.1.2.13}}, גם יהיה חלק;
{{ח:תתת|(3)}} הוא יהיה בלתי רעיל לאדם המשתמש בבריכה.21.1.2.4שיפוע הקרקעיתתיקונים: תשס״ח־3
שיפוע קרקעית בריכת שחיה יהיה אחיד לכיוון פתחי ההרקה שבקרקעית והוא לא יעלה על 5%; ואולם אפשר שיהיה שיפוע אחיד בקרקעית בריכת השחיה עד לעומק 1.2 מטר אשר יהיה שונה מהשיפוע האחיד מעומק 1.2 מטר ואילך ובלבד שכל אחד משיפועים אלה לא יעלה על 5%; קרקעית בריכת שחיה הנמצאת בעומק העולה על 1.6 מטר, יכול ששיפועה יהיה עד 7%; אופן שינוי שיפוע הקרקעית לא יפגע במטרות הציבוריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שיפוע קרקעית בריכת שחיה יהיה אחיד לכיוון פתחי ההרקה שבקרקעית והוא לא יעלה על 5%; ואולם אפשר שיהיה שיפוע אחיד בקרקעית בריכת השחיה עד לעומק 1.2 מטר אשר יהיה שונה מהשיפוע האחיד מעומק 1.2 מטר ואילך ובלבד שכל אחד משיפועים אלה לא יעלה על 5%; קרקעית בריכת שחיה הנמצאת בעומק העולה על 1.6 מטר, יכול ששיפועה יהיה עד 7%; אופן שינוי שיפוע הקרקעית לא יפגע במטרות הציבוריות.21.1.2.5מדרגות המובילות לתוך בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3
בצדה הרדוד של בריכת שחיה יותקנו מדרגות המובילות לתוך המים, בהתאם להוראות אלה:
(1)המדרגות ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בבריכת השחיה, ויכול שייבנו כתוספת החורגת משטח המים העיקרי;
(2)החלל מתחת למדרגות יהיה אטום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל כאמור;
(3)שטח המדרגות המרבי לא יעלה על 6 מ״ר ל־300 מ״ר שטח פני מים בתוספת של עד 6 מ״ר נוספים של שטח מדרגות על כל 200 מ״ר נוספים של שטח פני מים, מעבר ל־300 המ״ר האמורים;
(4)יתמלאו לגבי המדרגות התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2, הדנים במדרגות, ובנוגע לבתי אחיזה לידיים יחול גם הוראות ת״י 1142;
(5)מערכת פיזור ופינוי המים בבריכת שחיה תותקן כך שתפעל גם באזור המדרגות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצדה הרדוד של בריכת שחיה יותקנו מדרגות המובילות לתוך המים, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המדרגות ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בבריכת השחיה, ויכול שייבנו כתוספת החורגת משטח המים העיקרי;
{{ח:תת|(2)}} החלל מתחת למדרגות יהיה אטום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל כאמור;
{{ח:תת|(3)}} שטח המדרגות המרבי לא יעלה על 6 מ״ר ל־300 מ״ר שטח פני מים בתוספת של עד 6 מ״ר נוספים של שטח מדרגות על כל 200 מ״ר נוספים של שטח פני מים, מעבר ל־300 המ״ר האמורים;
{{ח:תת|(4)}} יתמלאו לגבי המדרגות התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2, הדנים במדרגות, ובנוגע לבתי אחיזה לידיים יחול גם הוראות ת״י 1142;
{{ח:תת|(5)}} מערכת פיזור ופינוי המים בבריכת שחיה תותקן כך שתפעל גם באזור המדרגות.21.1.2.6מדרךתיקונים: תשס״ח־3
(א)לאורך דופנות בריכת שחיה, בעומק של 1.20 מטר, ייבנה מדרך שרוחבו 12 עד 15 ס״מ באופן שיאפשר לאדם המשתמש בבריכת השחיה עמידה בטוחה עליו.
(ב)צבע המדרך יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) לצבע דופן בריכת השחיה, וקצהו יהיה מעוגל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לאורך דופנות בריכת שחיה, בעומק של 1.20 מטר, ייבנה מדרך שרוחבו 12 עד 15 ס״מ באופן שיאפשר לאדם המשתמש בבריכת השחיה עמידה בטוחה עליו.
{{ח:תת|(ב)}} צבע המדרך יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) לצבע דופן בריכת השחיה, וקצהו יהיה מעוגל.21.1.2.7תעלת גלישהתיקונים: תשס״ח־3
בריכת שחיה תכלול תעלת גלישה שתעמוד בתנאים אלה:
(1)ממדיה יאפשרו הובלה ופינוי של כל המים המגיעים אליה בלא גרימת הצפה, והיא תפנה את המים המגיעים אליה לתא איזון;
(2)היא תקיף את כל בריכת השחיה ברציפות, למעט אם הותר אחרת על ידי רשות הבריאות;
(3)היא תותקן ככל הניתן בקצה העליון של דופן בריכת השחיה;
(4)שפתה הפונה אל המים תיבנה כך שיתאפשר ויסות מפלס המים בבריכת השחיה, והיא תפולס לכל היקפה, באופן שהפרש הגובה בין כל שתי נקודות על שפתה לא יעלה על 3 מ״מ;
(5)בתעלת הגלישה יהיה אמצעי לניקוזה למערכת הביוב לצורך ניקוי;
(6)אם תעלת הגלישה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, על החיפוי הפנימי של התעלה לעמוד בדרישות פרט 21.1.2.3(ח), ועל השבכה –
(א)לאפשר קליטתם של עודפי המים, כך שיימנע פיזור מים לשטחים שמעבר לתעלה;
(ב)להיות עשויה מחומרים העמידים בפני קרינת שמש וחומרי חיטוי;
(ג)להיות נוחה לתפעול ותחזוקה, ובכלל זה ניקוי וחיטוי;
(ד)להיות מורכבת מחלקים המחוברים במישור אחיד, שאינם מתפרקים מאליהם:
(ה)לא לבלוט מעל מפלס קצה השטח המחופה שמסביב לבריכת השחיה;
(ו)לכלול פתחי מעבר מים בגודל שימנע הילכדות אברי אדם;
(ז)לא להכיל פינות וקצוות חדים העלולים לגרום לפציעה;
(7)אם התעלה אינה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, במשטח הדריכה שבתעלה יתקיימו הוראות פרט 21.1.2.13.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בריכת שחיה תכלול תעלת גלישה שתעמוד בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} ממדיה יאפשרו הובלה ופינוי של כל המים המגיעים אליה בלא גרימת הצפה, והיא תפנה את המים המגיעים אליה לתא איזון;
{{ח:תת|(2)}} היא תקיף את כל בריכת השחיה ברציפות, למעט אם הותר אחרת על ידי רשות הבריאות;
{{ח:תת|(3)}} היא תותקן ככל הניתן בקצה העליון של דופן בריכת השחיה;
{{ח:תת|(4)}} שפתה הפונה אל המים תיבנה כך שיתאפשר ויסות מפלס המים בבריכת השחיה, והיא תפולס לכל היקפה, באופן שהפרש הגובה בין כל שתי נקודות על שפתה לא יעלה על 3 מ״מ;
{{ח:תת|(5)}} בתעלת הגלישה יהיה אמצעי לניקוזה למערכת הביוב לצורך ניקוי;
{{ח:תת|(6)}} אם תעלת הגלישה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, על החיפוי הפנימי של התעלה לעמוד בדרישות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|פרט 21.1.2.3(ח)}}, ועל השבכה –
{{ח:תתת|(א)}} לאפשר קליטתם של עודפי המים, כך שיימנע פיזור מים לשטחים שמעבר לתעלה;
{{ח:תתת|(ב)}} להיות עשויה מחומרים העמידים בפני קרינת שמש וחומרי חיטוי;
{{ח:תתת|(ג)}} להיות נוחה לתפעול ותחזוקה, ובכלל זה ניקוי וחיטוי;
{{ח:תתת|(ד)}} להיות מורכבת מחלקים המחוברים במישור אחיד, שאינם מתפרקים מאליהם:
{{ח:תתת|(ה)}} לא לבלוט מעל מפלס קצה השטח המחופה שמסביב לבריכת השחיה;
{{ח:תתת|(ו)}} לכלול פתחי מעבר מים בגודל שימנע הילכדות אברי אדם;
{{ח:תתת|(ז)}} לא להכיל פינות וקצוות חדים העלולים לגרום לפציעה;
{{ח:תת|(7)}} אם התעלה אינה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, במשטח הדריכה שבתעלה יתקיימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|פרט 21.1.2.13}}.21.1.2.8משטחים בתוך המיםתיקונים: תשס״ח־3
(א)משטחי שכיבה וישיבה בתוך המים בבריכת שחיה, ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בה ויכול שייבנו כתוספת החורגת מתחום המים העיקרי של בריכת השחיה.
(ב)צבעו של קצה משטח כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בניגוד חוותי (Visual contrast) לצבע המקום שבו הוא מצוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משטחי שכיבה וישיבה בתוך המים בבריכת שחיה, ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בה ויכול שייבנו כתוספת החורגת מתחום המים העיקרי של בריכת השחיה.
{{ח:תת|(ב)}} צבעו של קצה משטח כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בניגוד חוותי (Visual contrast) לצבע המקום שבו הוא מצוי.21.1.2.9פתחי יניקת מיםתיקונים: תשס״ח־3
(א)בבריכת שחיה יותקנו לפחות שני פתחי יניקת מים נפרדים זה מזה, לצורך סחרור המים.
(ב)פתחים כאמור בפרט משנה (א) יותקנו במקום הנמוך ביותר בקרקעית בריכת השחיה ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות.
(ג)כל פתח יניקת מים בבריכת שחיה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה:
(1)הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשניה;
(2)הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתחית המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה;
(3)הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ״מ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבריכת שחיה יותקנו לפחות שני פתחי יניקת מים נפרדים זה מזה, לצורך סחרור המים.
{{ח:תת|(ב)}} פתחים כאמור בפרט משנה (א) יותקנו במקום הנמוך ביותר בקרקעית בריכת השחיה ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות.
{{ח:תת|(ג)}} כל פתח יניקת מים בבריכת שחיה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשניה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתחית המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה;
{{ח:תתת|(3)}} הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ״מ.21.1.2.10פתחי כניסה של צינורות המיםתיקונים: תשס״ח־3
(א)פתחי הכניסה של צינורות המים המסוננים יותקנו –
(1)כך שיהיו מסוגלים להעביר את נפח כל המים המסוחררים בבריכת השחיה בפרק זמן המתאים;
(2)בקרקעית בריכת השחיה בצפיפות כמפורט להלן, באופן שהמים הנכנסים יפוזרו באופן אחיד בבריכת השחיה:
(א)עד לעומק של 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 6 מ״ר של שטח קרקעית בריכת שחיה;
(ב)מעל עומק 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 8 מ״ר של שטח קרקעית כאמור;
(3)במרחק של כ־1.5 מטר לפחות מפתחי יניקת המים בקרקעית בריכת השחיה.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א)(2), ניתן להתקין פתחי כניסה כאמור בדופן בריכת שחיה, ובלבד שהמרחק בין דופן לדופן נגדית בבריכת השחיה לא עולה על 12.5 מטרים והפתחים יותקנו נמוך ככל האפשר מתחת למפלס המים לאורך דופנות בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פתחי הכניסה של צינורות המים המסוננים יותקנו –
{{ח:תתת|(1)}} כך שיהיו מסוגלים להעביר את נפח כל המים המסוחררים בבריכת השחיה בפרק זמן המתאים;
{{ח:תתת|(2)}} בקרקעית בריכת השחיה בצפיפות כמפורט להלן, באופן שהמים הנכנסים יפוזרו באופן אחיד בבריכת השחיה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד לעומק של 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 6 מ״ר של שטח קרקעית בריכת שחיה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מעל עומק 1.2 מטר – פתח כניסה אחד לפחות לכל 8 מ״ר של שטח קרקעית כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} במרחק של כ־1.5 מטר לפחות מפתחי יניקת המים בקרקעית בריכת השחיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א)(2), ניתן להתקין פתחי כניסה כאמור בדופן בריכת שחיה, ובלבד שהמרחק בין דופן לדופן נגדית בבריכת השחיה לא עולה על 12.5 מטרים והפתחים יותקנו נמוך ככל האפשר מתחת למפלס המים לאורך דופנות בריכת השחיה.21.1.2.11סולמותתיקונים: תשס״ח־3
לאורך היקף שפת בריכת שחיה יותקנו סולמות ירידה ועליה בהתאם להוראות אלה:
(1)הסולמות יותקנו בדפנות בריכת השחיה באופן שלא יבלטו לתוך בריכת השחיה, ובאופן שאברי אדם המשתמש בבריכת שחיה לא ייתפסו בסולם או במרווחים שבינו לבין דופנות בריכת השחיה;
(2)המרחק בין כל שני סולמות סמוכים לאורך שפת בריכת השחיה לא יעלה על 24 מטרים ובלבד שבחלק של בריכת השחיה שעומקו עד 1.2 מטר יותקן סולם אחד לפחות;
(3)מסעדי הסולמות ימוקמו מעל לפני המים ולא יבלטו מעבר לדופן בריכת השחיה לכיוון המים; גובהם וצורתם באותו סולם יהיו שונים זה מזה במסעד, למעט לגבי הפרשי הגובה ושוני הצורה האמורים, יתקיימו הוראות ת״י 1142.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאורך היקף שפת בריכת שחיה יותקנו סולמות ירידה ועליה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסולמות יותקנו בדפנות בריכת השחיה באופן שלא יבלטו לתוך בריכת השחיה, ובאופן שאברי אדם המשתמש בבריכת שחיה לא ייתפסו בסולם או במרווחים שבינו לבין דופנות בריכת השחיה;
{{ח:תת|(2)}} המרחק בין כל שני סולמות סמוכים לאורך שפת בריכת השחיה לא יעלה על 24 מטרים ובלבד שבחלק של בריכת השחיה שעומקו עד 1.2 מטר יותקן סולם אחד לפחות;
{{ח:תת|(3)}} מסעדי הסולמות ימוקמו מעל לפני המים ולא יבלטו מעבר לדופן בריכת השחיה לכיוון המים; גובהם וצורתם באותו סולם יהיו שונים זה מזה במסעד, למעט לגבי הפרשי הגובה ושוני הצורה האמורים, יתקיימו הוראות ת״י 1142.21.1.2.12ניקוי וחיפוי סביב בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3
(א)בריכת שחיה תוקף מכל עבריה בשטח מחופה המיועד למעבר ושהייה של בני אדם, שרוחבו לא יפחת מ־2.5 מטרים והחלל שמעליו עד לגובה של 2.2 מטרים לפחות, יהיה פנוי מכל מכשול.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחיה המתוכננת בבניין קיים, יחולו כללים אלה:
(1)רוחב שניים מצדי בריכת השחיה (להלן – שני הצדדים), יכול שיפחת מ־2.5 מטרים אך לא יפחת מ־1.8 מטר – ובלבד שצד אחד לפחות משני הצדדים האמורים, לא יהיה צד הכניסה לבריכת השחיה ולא אחד מן הצדדים הצמודים לצד הכניסה לבריכת השחיה;
(2)הוועדה המקומית רשאית להתיר שרוחב צד אחד מן הצדדים האמורים בפסקה (1) יהיה קטן מ־1.8 מטר ובלבד ש –
(א)ישמש לתחזוקה וייחסם למעבר הציבור;
(ב)ייווסף לצדדים האחרים שטח שסכומו הוא מכפלת אורכו של הצד שהותר צמצומו, בהפרש שבין 2.5 מטרים לרוחב אותו צד שהותר צמצומו כאמור, אלא אם כן אישרה הוועדה המקומית אחרת.
(ג)בבואה להפעיל את שיקול דעתה לפי פרט משנה (ב)(2) תשקול הוועדה המקומית, בין השאר, את יכולת תפקודם של בעלי התפקידים בבריכת השחיה בשטח המחופה.
(ד)שיפוע השטח המחופה האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), יהיה כדלקמן:
(1)ברצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ולא יפחת מ־48 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, שיפוע של 3% עד 5% לכיוון בריכת השחיה;
(2)יתרת השטח תהיה בשיפוע של 1.5% עד 3% מכיוון בריכת השחיה לעבר אמצעי הניקוז; למען הסר ספק, אם מתוכנן סיפון (Deck) בשטח האמור בפרט משנה (א) יתקיימו דרישות פרט משנה זה בשטח שמתחת לסיפון האמור, ונוסף על כך יהיה ניתן לנקות ולנקז מים מהסיפון ומהשטח שמתחתיו.
(ה)קצה המשטח המחופה המרוחק מבריכת השחיה יוגן מפני חדירת לכלוך מן החצרים לכיוון בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בריכת שחיה תוקף מכל עבריה בשטח מחופה המיועד למעבר ושהייה של בני אדם, שרוחבו לא יפחת מ־2.5 מטרים והחלל שמעליו עד לגובה של 2.2 מטרים לפחות, יהיה פנוי מכל מכשול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחיה המתוכננת בבניין קיים, יחולו כללים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחב שניים מצדי בריכת השחיה (להלן – שני הצדדים), יכול שיפחת מ־2.5 מטרים אך לא יפחת מ־1.8 מטר – ובלבד שצד אחד לפחות משני הצדדים האמורים, לא יהיה צד הכניסה לבריכת השחיה ולא אחד מן הצדדים הצמודים לצד הכניסה לבריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המקומית רשאית להתיר שרוחב צד אחד מן הצדדים האמורים בפסקה (1) יהיה קטן מ־1.8 מטר ובלבד ש –
{{ח:תתתת|(א)}} ישמש לתחזוקה וייחסם למעבר הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייווסף לצדדים האחרים שטח שסכומו הוא מכפלת אורכו של הצד שהותר צמצומו, בהפרש שבין 2.5 מטרים לרוחב אותו צד שהותר צמצומו כאמור, אלא אם כן אישרה הוועדה המקומית אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בבואה להפעיל את שיקול דעתה לפי פרט משנה (ב)(2) תשקול הוועדה המקומית, בין השאר, את יכולת תפקודם של בעלי התפקידים בבריכת השחיה בשטח המחופה.
{{ח:תת|(ד)}} שיפוע השטח המחופה האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} ברצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ולא יפחת מ־48 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, שיפוע של 3% עד 5% לכיוון בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת השטח תהיה בשיפוע של 1.5% עד 3% מכיוון בריכת השחיה לעבר אמצעי הניקוז; למען הסר ספק, אם מתוכנן סיפון (Deck) בשטח האמור בפרט משנה (א) יתקיימו דרישות פרט משנה זה בשטח שמתחת לסיפון האמור, ונוסף על כך יהיה ניתן לנקות ולנקז מים מהסיפון ומהשטח שמתחתיו.
{{ח:תת|(ה)}} קצה המשטח המחופה המרוחק מבריכת השחיה יוגן מפני חדירת לכלוך מן החצרים לכיוון בריכת השחיה.21.1.2.13מניעת החלקהתיקונים: תשס״ח־3
(א)החלקים באתר בריכת שחיה המפורטים להלן בטור א׳, יחופו בחיפוי עמיד לשחיקה, מונע החלקה, עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה, שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות, ודרגת ההתנגדות להחלקה של כל חלק המפורט להלן בטור א׳ תהיה כמצוין בטור ב׳ לצדו:
>
(ב)דרגת ההתנגדות להחלקה של דגימת חיפוי במרקם מונע החלקה, תיקבע לפי הוראות התקנים הנזכרים בפרט משנה (א), על ידי מעבדה מאושרת טרם התקנתו באתר בריכת שחיה.
(ג)בפרט זה, ”C“ ו־”B“ – דרגות התנגדות (Quality group) לפי תקן גרמני IN51097 או לפי תקן אוסטרלי/ניו זילנדי AS/NZS 4586.
| טור א׳ החלק באתר בריכת שחיה | טור ב׳ דרגת ההתנגדות |
| הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו עד 45 ס״מ, קרקעית בריכת פעוטות, חלקה הפנימי של תעלת גלישה שאינה מכוסה בשבכה, מדרגות, כבשי כניסה לבריכת שחיה | C |
| הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו מ־45 ס״מ עד 80 ס״מ | B לפחות |
| השטח המחופה סביב בריכת שחיה לפי פרט 21.12, רצפת מקלחות ומלתחות, סולם ירידה למים, קרש קפיצה | C או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279 (להלן – ת״י 2279), יתקיימו במרקם החיפוי כאמור הוראות סעיף 5 לתקן האמור |
| מעברים ומקומות אחרים בסביבת בריכת שחיה ובסביבת מקלחות ומלתחות שעלולים להירטב | B או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279, יתקיימו במרקם החיפוי כאמור בהוראות סעיף 5 לתקן האמור |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החלקים באתר בריכת שחיה המפורטים להלן בטור א׳, יחופו בחיפוי עמיד לשחיקה, מונע החלקה, עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה, שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות, ודרגת ההתנגדות להחלקה של כל חלק המפורט להלן בטור א׳ תהיה כמצוין בטור ב׳ לצדו:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} החלק באתר בריכת שחיה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} דרגת ההתנגדות</th></tr>
<tr><td>הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו עד 45 ס״מ, קרקעית בריכת פעוטות, חלקה הפנימי של תעלת גלישה שאינה מכוסה בשבכה, מדרגות, כבשי כניסה לבריכת שחיה</td><td>C</td></tr>
<tr><td>הקרקעית בחלק בריכת שחיה שעומקו מ־45 ס״מ עד 80 ס״מ</td><td>B לפחות</td></tr>
<tr><td>השטח המחופה סביב בריכת שחיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.12|פרט 21.12}}, רצפת מקלחות ומלתחות, סולם ירידה למים, קרש קפיצה</td><td>C או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279 (להלן – ת״י 2279), יתקיימו במרקם החיפוי כאמור הוראות סעיף 5 לתקן האמור</td></tr>
<tr><td>מעברים ומקומות אחרים בסביבת בריכת שחיה ובסביבת מקלחות ומלתחות שעלולים להירטב</td><td>B או אם בחר מגיש הבקשה להיתר לקבוע את דרגת ההתנגדות בהתאם לסעיף 5 של ת״י 2279, יתקיימו במרקם החיפוי כאמור בהוראות סעיף 5 לתקן האמור</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} דרגת ההתנגדות להחלקה של דגימת חיפוי במרקם מונע החלקה, תיקבע לפי הוראות התקנים הנזכרים בפרט משנה (א), על ידי מעבדה מאושרת טרם התקנתו באתר בריכת שחיה.
{{ח:תת|(ג)}} בפרט זה, ”C“ ו־”B“ – דרגות התנגדות (Quality group) לפי תקן גרמני IN51097 או לפי תקן אוסטרלי/ניו זילנדי AS/NZS 4586.21.1.2.14מכל איזוןתיקונים: תשס״ח־3
באתר בריכת שחיה יוקם מכל איזון בהתאם להוראות אלה:
(1)נפח מכל האיזון יתאים לקליטת כל המים המפונים על ידי מתרחצים ולשינויים אחרים במפלס בריכת שחיה, ובמידת הצורך, לשטיפת מערכת הסינון של בריכת השחיה;
(2)פני השטח הפנימיים של המכל יעמדו בתנאים שנקבעו בפרט 21.1.2.3(ח); לגבי חיפוי דופן בריכת שחיה;
(3)ממדי פתח המכל יאפשרו בקרה על הנעשה במכל, ניקויו וחיטויו בנקל;
(4)המכל ייבנה באופן שיאפשר את ריקונו המוחלט מנוזלים, וכן יכלול מנגנון לתוספת מים אוטומטית;
(5)במכל יותקן אמצעי ניקוז למניעת הצפה;
(6)יותקן מנגנון לשליטה ופיקוד על המפלסים במכל;
(7)תותקן תאורה שתאפשר בקרה חזותית על כל חלקיו הפנימיים של המכל בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
(8)יותקן במכל אמצעי אוורור;
(9)תימנע תנועת כלי רכב ובני אדם מעל המכל, אלא אם כן ננקטו סידורים מתאימים המאפשרים תנועה כאמור, לרבות יכולות מעמס מתאימות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יוקם מכל איזון בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} נפח מכל האיזון יתאים לקליטת כל המים המפונים על ידי מתרחצים ולשינויים אחרים במפלס בריכת שחיה, ובמידת הצורך, לשטיפת מערכת הסינון של בריכת השחיה;
{{ח:תת|(2)}} פני השטח הפנימיים של המכל יעמדו בתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|בפרט 21.1.2.3(ח)}}; לגבי חיפוי דופן בריכת שחיה;
{{ח:תת|(3)}} ממדי פתח המכל יאפשרו בקרה על הנעשה במכל, ניקויו וחיטויו בנקל;
{{ח:תת|(4)}} המכל ייבנה באופן שיאפשר את ריקונו המוחלט מנוזלים, וכן יכלול מנגנון לתוספת מים אוטומטית;
{{ח:תת|(5)}} במכל יותקן אמצעי ניקוז למניעת הצפה;
{{ח:תת|(6)}} יותקן מנגנון לשליטה ופיקוד על המפלסים במכל;
{{ח:תת|(7)}} תותקן תאורה שתאפשר בקרה חזותית על כל חלקיו הפנימיים של המכל בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
{{ח:תת|(8)}} יותקן במכל אמצעי אוורור;
{{ח:תת|(9)}} תימנע תנועת כלי רכב ובני אדם מעל המכל, אלא אם כן ננקטו סידורים מתאימים המאפשרים תנועה כאמור, לרבות יכולות מעמס מתאימות.21.1.2.15אוורור כלליתיקונים: תשס״ח־3
בבניין באתר בריכת שחיה המיועד להכיל אנשים, וכן בחדר מכונות ובמתחם חומרים מסוכנים, יתקיימו הוראות אלה:
(1)תתאפשר כניסת אוויר צח, בין באופן טבעי ובין באופן מאולץ, ובלבד שמקורו של אוויר צח כאמור ממקום הנקי מחומרים מסוכנים או מזהם אוויר אחר;
(2)האוויר הנפלט אל מחוץ לבניין, לחדר מכונות או מתחם חומרים מסוכנים כאמור, לא יופנה למקום שממנו שואבים אוויר צח ולמקום ריכוז של בני אדם;
(3)כל אחד מבין אמצעי שאיבת האוויר מחדר המכונות וממתחם חומרים מסוכנים יהיה עצמאי ונפרד מכל שאר אמצעי השאיבה והפליטה באתר בריכת שחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבניין באתר בריכת שחיה המיועד להכיל אנשים, וכן בחדר מכונות ובמתחם חומרים מסוכנים, יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} תתאפשר כניסת אוויר צח, בין באופן טבעי ובין באופן מאולץ, ובלבד שמקורו של אוויר צח כאמור ממקום הנקי מחומרים מסוכנים או מזהם אוויר אחר;
{{ח:תת|(2)}} האוויר הנפלט אל מחוץ לבניין, לחדר מכונות או מתחם חומרים מסוכנים כאמור, לא יופנה למקום שממנו שואבים אוויר צח ולמקום ריכוז של בני אדם;
{{ח:תת|(3)}} כל אחד מבין אמצעי שאיבת האוויר מחדר המכונות וממתחם חומרים מסוכנים יהיה עצמאי ונפרד מכל שאר אמצעי השאיבה והפליטה באתר בריכת שחיה.21.1.2.16אוורור וחימום מים בבנייןתיקונים: תשס״ח־3
(א)לגבי בריכת שחיה המצויה בחלל סגור (להלן – חלל סגור) יחולו הוראות אלה:
(1)יותקנו אמצעים לאוורור נאות של החלל הסגור למניעת ריכוז חומרים מסוכנים באוויר, וכן יותקנו אמצעי בקרה אקלימית, כדי שתתאפשר יצירת נוחות אקלימית מבחינה של טמפרטורה, לחות יחסית, ותנועת אוויר בחלל הסגור;
(2)מיתקנים שבהם מתרחשת בעירה, כגון מערכת חימום, יותקנו מחוץ לחלל הסגור, באופן שתהליך הבעירה יתרחש מחוץ לחלל הסגור, ותימנע כניסת גזי פליטה לתוכו.
(ב)בבריכת שחיה שמימיה מיועדים לחימום, יותקנו אמצעים שיאפשרו בקרה ושליטה על טמפרטורת המים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לגבי בריכת שחיה המצויה בחלל סגור (להלן – חלל סגור) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יותקנו אמצעים לאוורור נאות של החלל הסגור למניעת ריכוז חומרים מסוכנים באוויר, וכן יותקנו אמצעי בקרה אקלימית, כדי שתתאפשר יצירת נוחות אקלימית מבחינה של טמפרטורה, לחות יחסית, ותנועת אוויר בחלל הסגור;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקנים שבהם מתרחשת בעירה, כגון מערכת חימום, יותקנו מחוץ לחלל הסגור, באופן שתהליך הבעירה יתרחש מחוץ לחלל הסגור, ותימנע כניסת גזי פליטה לתוכו.
{{ח:תת|(ב)}} בבריכת שחיה שמימיה מיועדים לחימום, יותקנו אמצעים שיאפשרו בקרה ושליטה על טמפרטורת המים.21.1.2.17חדר מכונותתיקונים: תשס״ח־3
באתר בריכת שחיה יוקם חדר מכונות בהתאם להוראות אלה:
(1)חדר המכונות ימוקם במפלס נמוך מפני המים בבריכת השחיה, כך שצנרת אספקת המים והמסננים יימצאו מתחת לפני המים המתוכננים בבריכה;
(2)ממדי חדר המכונות, ובכלל זה פתחיו וסביבתם, יתאימו לסוג המערכות שיותקנו בו, לרבות להכנסתן ולהוצאתן, ושטחו יחולק לאזורים ייעודיים לפי מערכות כאמור, באופן שיישמרו שטחי תפעול הכוללים גישה נוחה לכל אחת מהמערכות;
(3)למיתקני חימום מים, ציוד חשמל, וציוד בקרה ייוחדו חללים נפרדים;
(4)בחדר המכונות תותקן תאורה בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
(5)חדר מכונות יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 8 החלפות לפחות בשעה, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
(6)יותקנו בחדר המכונות אמצעים להבטחת נוחות אלימית באזורי העבודה שבו מבחינה של טמפרטורה, ולחות יחסית;
(7)החומרים שמהם עשוי חדר המכונות יהיו עמידים בפני שיתוך;
(8)תימנע גישה חופשית של הציבור לחדר המכונות, ודלתות הכניסה אליו ייפתחו כלפי חוץ;
(9)קרקעית חדר המכונות תעמוד בכל אלה:
(א)הקרקעית תיבנה מחומר עמיד בפני רטיבות וכימיקלים;
(ב)שיפוע הקרקעית ינוע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים לעבר תעלת ניקוז שתכוסה בשבכה העמידה בפני תנאי הסביבה ועמידה בעומס הצפוי שייוצר כתוצאה מהכנסת ציוד וחומרים לחדר המכונות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יוקם חדר מכונות בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} חדר המכונות ימוקם במפלס נמוך מפני המים בבריכת השחיה, כך שצנרת אספקת המים והמסננים יימצאו מתחת לפני המים המתוכננים בבריכה;
{{ח:תת|(2)}} ממדי חדר המכונות, ובכלל זה פתחיו וסביבתם, יתאימו לסוג המערכות שיותקנו בו, לרבות להכנסתן ולהוצאתן, ושטחו יחולק לאזורים ייעודיים לפי מערכות כאמור, באופן שיישמרו שטחי תפעול הכוללים גישה נוחה לכל אחת מהמערכות;
{{ח:תת|(3)}} למיתקני חימום מים, ציוד חשמל, וציוד בקרה ייוחדו חללים נפרדים;
{{ח:תת|(4)}} בחדר המכונות תותקן תאורה בעוצמת הארה של כ־500 לוקס;
{{ח:תת|(5)}} חדר מכונות יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 8 החלפות לפחות בשעה, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.15|פרט 21.15}}; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
{{ח:תת|(6)}} יותקנו בחדר המכונות אמצעים להבטחת נוחות אלימית באזורי העבודה שבו מבחינה של טמפרטורה, ולחות יחסית;
{{ח:תת|(7)}} החומרים שמהם עשוי חדר המכונות יהיו עמידים בפני שיתוך;
{{ח:תת|(8)}} תימנע גישה חופשית של הציבור לחדר המכונות, ודלתות הכניסה אליו ייפתחו כלפי חוץ;
{{ח:תת|(9)}} קרקעית חדר המכונות תעמוד בכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הקרקעית תיבנה מחומר עמיד בפני רטיבות וכימיקלים;
{{ח:תתת|(ב)}} שיפוע הקרקעית ינוע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים לעבר תעלת ניקוז שתכוסה בשבכה העמידה בפני תנאי הסביבה ועמידה בעומס הצפוי שייוצר כתוצאה מהכנסת ציוד וחומרים לחדר המכונות.21.1.2.18חומרים מסוכניםתיקונים: תשס״ח־3
(א)באתר בריכת שחיה יוקם מתחם חומרים מסוכנים שיעמוד בכל אלה:
(1)מתחם החומרים המסוכנים ימוקם וייבנה רחוק ממקומות הריכוז של הציבור וממקומות שבהם מאוחסנים דלקים וחומרים בעירים או מקורות אנרגיה שבהם עלולה לפרוץ אש;
(2)מתחם החומרים המסוכנים והיה סגור מכל עבריו ונעול, ובכלל זה מוגן מקרינת שמש ישירה, ודלתותיו ייפתחו כלפי חוץ;
(3)במתחם החומרים המסוכנים תותקן תאורה שתאפשר תפעול המתחם וטיפול באירוע בכל שעות היממה;
(4)מתחם חומרים מסוכנים יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 20 החלפות בשעה לפחות, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.1.2.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
(5)יוקמו מאצרות אטומות בלא פתחי ניקוז לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים, ובלבד שחומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם יאוחסנו במאצרות נפרדות;
(6)כלי האחסון של החומרים המסוכנים ופתחי המילוי שלהם יסומנו בשילוט ברור ובולט לעין בהתאם להוראות הממונה; יותקנו מחברים בקטרים שונים למכלי האחסון לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם.
(ב)במקום נגיש מחוץ למתחם חומרים מסוכנים יותקן ארון לאחסון ציוד מיגון אישי וציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים.
(ג)במתחם חומרים מסוכנים או בסמוך לו יותקן מיתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באתר בריכת שחיה יוקם מתחם חומרים מסוכנים שיעמוד בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתחם החומרים המסוכנים ימוקם וייבנה רחוק ממקומות הריכוז של הציבור וממקומות שבהם מאוחסנים דלקים וחומרים בעירים או מקורות אנרגיה שבהם עלולה לפרוץ אש;
{{ח:תתת|(2)}} מתחם החומרים המסוכנים והיה סגור מכל עבריו ונעול, ובכלל זה מוגן מקרינת שמש ישירה, ודלתותיו ייפתחו כלפי חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} במתחם החומרים המסוכנים תותקן תאורה שתאפשר תפעול המתחם וטיפול באירוע בכל שעות היממה;
{{ח:תתת|(4)}} מתחם חומרים מסוכנים יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 20 החלפות בשעה לפחות, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.15|פרט 21.1.2.15}}; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ – יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
{{ח:תתת|(5)}} יוקמו מאצרות אטומות בלא פתחי ניקוז לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים, ובלבד שחומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם יאוחסנו במאצרות נפרדות;
{{ח:תתת|(6)}} כלי האחסון של החומרים המסוכנים ופתחי המילוי שלהם יסומנו בשילוט ברור ובולט לעין בהתאם להוראות הממונה; יותקנו מחברים בקטרים שונים למכלי האחסון לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} במקום נגיש מחוץ למתחם חומרים מסוכנים יותקן ארון לאחסון ציוד מיגון אישי וציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים.
{{ח:תת|(ג)}} במתחם חומרים מסוכנים או בסמוך לו יותקן מיתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום.21.1.2.19גישה לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכניםתיקונים: תשס״ח־3
בסמוך לפתחו של מתחם חומרים מסוכנים ובסמוך לפתחו של חדר מכונות יותקן שטח פריקה שאליו תוביל דרך גישה לרכב שתהיה בטוחה, נוחה, פנויה ממכשולים, ויינקטו בה אמצעים כדי למנוע פגיעת רכב במתחם החומרים המסוכנים או בחדר המכונות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בסמוך לפתחו של מתחם חומרים מסוכנים ובסמוך לפתחו של חדר מכונות יותקן שטח פריקה שאליו תוביל דרך גישה לרכב שתהיה בטוחה, נוחה, פנויה ממכשולים, ויינקטו בה אמצעים כדי למנוע פגיעת רכב במתחם החומרים המסוכנים או בחדר המכונות.21.1.2.20דרך גישה ורחבת היערכות של רכב ביטחוןתיקונים: תשס״ח־3
על אתר בריכת שחיה יחול הוראות סימן כ׳ בפרק ב׳ לחלק ג׳: דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (להלן – סימן כ׳) בשינויים אלה:
(1)לבריכת שחיה עיקרית באתר בריכת שחיה, המצויה בשטח פתוח, בין שהיא מקורה ובין שאינה מקורה, תהיה דרך גישה לרכב ביטחון שאינו רכב לכיבוי שריפות, ושתגיע למרחק שלא יעלה על 10 מטרים מפתח כניסה לגדר המקיפה את בריכת השחיה כאמור בפרט 21.1.3.4;
(2)למתחם חומרים מסוכנים תהיה דרך גישה לרכב ביטחון, שתגיע למרחק שלא יעלה על 6 מטרים מפתח הכניסה למתחם;
(3)על מבני שירות אחרים המשרתים את בריכת השחיה האמורה בפסקה (1), כגון חדר מכונות, מלתחות ושירותים, לא יחול סימן כ׳;
(4)בפרט זה, ”רכב ביטחון“ – כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961 → תקנות התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אתר בריכת שחיה יחול הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן כ|סימן כ׳ בפרק ב׳ לחלק ג׳}}: דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (להלן – סימן כ׳) בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לבריכת שחיה עיקרית באתר בריכת שחיה, המצויה בשטח פתוח, בין שהיא מקורה ובין שאינה מקורה, תהיה דרך גישה לרכב ביטחון שאינו רכב לכיבוי שריפות, ושתגיע למרחק שלא יעלה על 10 מטרים מפתח כניסה לגדר המקיפה את בריכת השחיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.4|בפרט 21.1.3.4}};
{{ח:תת|(2)}} למתחם חומרים מסוכנים תהיה דרך גישה לרכב ביטחון, שתגיע למרחק שלא יעלה על 6 מטרים מפתח הכניסה למתחם;
{{ח:תת|(3)}} על מבני שירות אחרים המשרתים את בריכת השחיה האמורה בפסקה (1), כגון חדר מכונות, מלתחות ושירותים, לא יחול {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרק ב סימן כ|סימן כ׳}};
{{ח:תת|(4)}} בפרט זה, ”רכב ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.סימן ג׳: סידורי בטיחות נוספים
21.1.3.1סימון עומק בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3
(א)הפרש של כל 20 ס״מ בעומק קרקעית בריכת שחיה יסומן לאורך היקפה ועל שפתה, באופן בולט לעין ההולך סביב בריכת השחיה; סימון העומקים יהיה חקוק או מובלט, בניגוד חזותי (Visual contrast) לסביבתו ועמיד בתנאי הסביבה; גובה ספרות הסימון יהיה לפחות 7.5 ס״מ; בבריכה רדודה שהפרשי העומק בה אינם גדולים, המרחק בין כל שני סימונים לא יעלה על 5 מטרים.
(ב)קרקעית בריכת שחיה בעומק 1.2 מטר והדפנות הצמודות לה, יסומנו בפס רציף בצבע אדום שרוחבו לא יפחת מ־10 ס״מ, ושיהיה עמיד בתנאי הסביבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הפרש של כל 20 ס״מ בעומק קרקעית בריכת שחיה יסומן לאורך היקפה ועל שפתה, באופן בולט לעין ההולך סביב בריכת השחיה; סימון העומקים יהיה חקוק או מובלט, בניגוד חזותי (Visual contrast) לסביבתו ועמיד בתנאי הסביבה; גובה ספרות הסימון יהיה לפחות 7.5 ס״מ; בבריכה רדודה שהפרשי העומק בה אינם גדולים, המרחק בין כל שני סימונים לא יעלה על 5 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} קרקעית בריכת שחיה בעומק 1.2 מטר והדפנות הצמודות לה, יסומנו בפס רציף בצבע אדום שרוחבו לא יפחת מ־10 ס״מ, ושיהיה עמיד בתנאי הסביבה.21.1.3.2עמדת הצלהתיקונים: תשס״ח־3
בחר מגיש בקשה להיתר להקים עמדת הצלה מקובעת באתר בריכת שחיה יתקיימו בה הוראות אלה:
(1)העמדה תהיה מוגבהת; מיקומה וממדיה של עמדת ההצלה ייקבעו באופן שיאפשר למציל את מרב השליטה על הנעשה בבריכת השחיה ועל ציוד ההצלה והעזרה הראשונה, לרבות אחסנתם, וזאת בשים לב לכל אלה: סוג בריכת השחיה, צורתה, שדה הראייה לכיוון המים ושינוי התאורה במהלך היממה, המרחק משפת בריכת השחיה, אופן הפעלתה, והסיכונים לאדם המשתמש בבריכת השחיה.
(2)לאורך שפת בריכת השחיה, בסביבת עמדת ההצלה, יישמר מעבר פנוי וחופשי שרוחבו לא יפחת מ־1.3 מטר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחר מגיש בקשה להיתר להקים עמדת הצלה מקובעת באתר בריכת שחיה יתקיימו בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} העמדה תהיה מוגבהת; מיקומה וממדיה של עמדת ההצלה ייקבעו באופן שיאפשר למציל את מרב השליטה על הנעשה בבריכת השחיה ועל ציוד ההצלה והעזרה הראשונה, לרבות אחסנתם, וזאת בשים לב לכל אלה: סוג בריכת השחיה, צורתה, שדה הראייה לכיוון המים ושינוי התאורה במהלך היממה, המרחק משפת בריכת השחיה, אופן הפעלתה, והסיכונים לאדם המשתמש בבריכת השחיה.
{{ח:תת|(2)}} לאורך שפת בריכת השחיה, בסביבת עמדת ההצלה, יישמר מעבר פנוי וחופשי שרוחבו לא יפחת מ־1.3 מטר.21.1.3.3עזרה ראשונהתיקונים: תשס״ח־3
באתר בריכת שחיה יוקצה חדר שממדיו ופתחיו יתאימו למתן עזרה ראשונה ולאחסון ציוד עזרה ראשונה בהתאם לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004, החדר ימוקם, ככל הניתן במפלס שבו מצויה בריכת השחיה; המקום כאמור יכלול, בין השאר, כיור, חיבור למים זורמים וחיבור לביוב, ותישמר דרך פנויה שתאפשר לאמבולנס גישה בסמוך, ככל הניתן, לאותו מקום.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004 → תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יוקצה חדר שממדיו ופתחיו יתאימו למתן עזרה ראשונה ולאחסון ציוד עזרה ראשונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה)|לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004}}, החדר ימוקם, ככל הניתן במפלס שבו מצויה בריכת השחיה; המקום כאמור יכלול, בין השאר, כיור, חיבור למים זורמים וחיבור לביוב, ותישמר דרך פנויה שתאפשר לאמבולנס גישה בסמוך, ככל הניתן, לאותו מקום.21.1.3.4כניסה מבוקרת לבריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3
(א)בריכת שחיה תגודר בגדר יציבה שגובהה 1.1 מטר שתותקן ככל האפשר בקצה השטח המחופה שסביב בריכת השחיה כאמור בסעיף 21.1.2.12, באופן ש –
(1)תתאפשר כניסת אנשים מבוקרת רק בצדה הרדוד של בריכת השחיה, ויציאת בני אדם בלא הפרעה ממקומות אחרים בגדר שיועדו רק לשם כך;
(2)השטח המחופה כאמור יאפשר שליטה ופיקוח יעילים לבעלי התפקידים בבריכת השחיה, ויישאר פנוי למעבר ושהייה של אנשים, לרבות אדם המתנייד בכיסא גלגלים.
(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להשתמש במקום גדר בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, ובלבד שהכניסה לבריכת השחיה תהיה רק מצדה הרדוד והשטח המחופה האמור בסעיף 21.1.2.12 לא יופרד מבריכת השחיה ויתקיימו המטרות האמורות בפרט משנה (א):
(1)חסימות או קירות בניין הסוגרים על בריכת שחיה מכל עבריה;
(2)אמצעי אחר שאישרה הוועדה המקומית.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בריכת שחיה תגודר בגדר יציבה שגובהה 1.1 מטר שתותקן ככל האפשר בקצה השטח המחופה שסביב בריכת השחיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בסעיף 21.1.2.12}}, באופן ש –
{{ח:תתת|(1)}} תתאפשר כניסת אנשים מבוקרת רק בצדה הרדוד של בריכת השחיה, ויציאת בני אדם בלא הפרעה ממקומות אחרים בגדר שיועדו רק לשם כך;
{{ח:תתת|(2)}} השטח המחופה כאמור יאפשר שליטה ופיקוח יעילים לבעלי התפקידים בבריכת השחיה, ויישאר פנוי למעבר ושהייה של אנשים, לרבות אדם המתנייד בכיסא גלגלים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להשתמש במקום גדר בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, ובלבד שהכניסה לבריכת השחיה תהיה רק מצדה הרדוד והשטח המחופה האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בסעיף 21.1.2.12}} לא יופרד מבריכת השחיה ויתקיימו המטרות האמורות בפרט משנה (א):
{{ח:תתת|(1)}} חסימות או קירות בניין הסוגרים על בריכת שחיה מכל עבריה;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי אחר שאישרה הוועדה המקומית.21.1.3.5מניעת כניסה לאתר בריכת שחיהתיקונים: תשס״ח־3
באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים מתאימים למניעת כניסת אנשים לאתר בשעות שהוא לא פתוח לציבור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים מתאימים למניעת כניסת אנשים לאתר בשעות שהוא לא פתוח לציבור.21.1.3.6מגלשת מיםתיקונים: תשס״ח־3
מגלשת מים תוקם בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1605 חלק 1 וחלק 2, והחלל שמתחת למגלשה המצוי במים יהיה חסום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגלשת מים תוקם בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1605 חלק 1 וחלק 2, והחלל שמתחת למגלשה המצוי במים יהיה חסום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל.21.1.3.7מיתקני קפיצה וגלישה למים ומכשירי ספורטתיקונים: תשס״ח־3
(א)לא יותקן בבריכת שחיה מיתקן לקפיצה למים, אלא בתנאים אלה:
>
(ב)בשני צדי המדרגות ולוח הקפיצה של מיתקן הקפיצה יותקן מעקה קשיח ומסעד יד, אשר יימשך עד למרחק של 1 מטר לפחות משפת בריכת השחיה לכיוון מרכזה.
(ג)האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחול על מיתקן לקפיצה למים המשמש לאימונים ולתחרויות ובלבד שלא יסכנו את מי שעושה בו שימוש.
| גובה מיתקן הקפיצה מעל פני המים | עומק המים מתחת למיתקן הקפיצה לא יפחת מ- |
| עד 1.0 מטר | 2.50 מטרים |
| בין 1.0 ל־3.0 מטרים | 3.50 מטרים |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יותקן בבריכת שחיה מיתקן לקפיצה למים, אלא בתנאים אלה:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;">
<tr><th>גובה מיתקן הקפיצה מעל פני המים</th><th>עומק המים מתחת למיתקן הקפיצה לא יפחת מ-</th></tr>
<tr><td>עד 1.0 מטר</td><td>2.50 מטרים</td></tr>
<tr><td>בין 1.0 ל־3.0 מטרים</td><td>3.50 מטרים</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} בשני צדי המדרגות ולוח הקפיצה של מיתקן הקפיצה יותקן מעקה קשיח ומסעד יד, אשר יימשך עד למרחק של 1 מטר לפחות משפת בריכת השחיה לכיוון מרכזה.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) לא יחול על מיתקן לקפיצה למים המשמש לאימונים ולתחרויות ובלבד שלא יסכנו את מי שעושה בו שימוש.21.1.3.8תאורהתיקונים: תשס״ח־3
(א)בכפוף לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2003, בבריכת שחיה במבנה סגור ובבריכת שחיה המיועדת לפעול בשעות הלילה, יתוכנן הקירוי על הבריכה או יותקנו אמצעי תאורה מתאימים, לפי העניין, באופן שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל לפי סעיף 6 לחוק החשמל, התשי״ד–1954, או מהנדס חשמל, אישר שבריכת השחיה, גוף המים, וסביבתה הקרובה יהיו מוארים באחידות בעוצמה של 300 לוקס לפחות, בשעות פעילות בריכת השחיה כאמור.
(ב)תאורה באתר בריכת שחיה, ובכלל זה התאורה האמורה בפרט משנה (א), תתוכנן באופן שאדם המצוי באתר בריכת שחיה לא יסונוור והיא לא תגרום להפרעה לסביבה שמחוץ לאתר.
(ג)חלונות הפונים כלפי מעלה ולכיוון מזרח ומערב יטופלו באופן שימנע סנוור של אדם המצוי באתר בריכת שחיה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2003 → תקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך)
- סעיף 6 לחוק החשמל, התשי״ד–1954 → חוק החשמל #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך)|לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2003}}, בבריכת שחיה במבנה סגור ובבריכת שחיה המיועדת לפעול בשעות הלילה, יתוכנן הקירוי על הבריכה או יותקנו אמצעי תאורה מתאימים, לפי העניין, באופן שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}, או מהנדס חשמל, אישר שבריכת השחיה, גוף המים, וסביבתה הקרובה יהיו מוארים באחידות בעוצמה של 300 לוקס לפחות, בשעות פעילות בריכת השחיה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} תאורה באתר בריכת שחיה, ובכלל זה התאורה האמורה בפרט משנה (א), תתוכנן באופן שאדם המצוי באתר בריכת שחיה לא יסונוור והיא לא תגרום להפרעה לסביבה שמחוץ לאתר.
{{ח:תת|(ג)}} חלונות הפונים כלפי מעלה ולכיוון מזרח ומערב יטופלו באופן שימנע סנוור של אדם המצוי באתר בריכת שחיה.21.1.3.9סידורי כבאותתיקונים: תשס״ח־3
(א)בקרבת הכניסה לאתר בריכת שחיה ועל דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20 יותקן ברז כיבוי בקוטר 3″ בהתאם לת״י 448 חלק 1, וחלק 3, אספקת המים לברז זה לא תפחת מ־450 ליטרים לדקה.
(ב)בסמוך לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים תוקם עמדת כיבוי אשר תכלול את הציוד הזה:
(1)ברז כיבוי בקוטר 2″ בהתאם לת״י 448 חלק 1 וחלק 3 בספיקה של 250 ליטרים לדקה לפרק זמן שלא יפחת מ־60 דקות, ובלחץ ממוצע של 4 אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יעלה על 7 אטמוספירות ולא יפחת מ־2 אטמוספירות;
(2)צינור לחץ (גלגילון) בקוטר 3⁄4″ ובאורך 25 מטרים עם מזנק מסוג סילון ריסוס המחובר באופן קבוע לקצה הצינור;
(3)זרנוקים באורך 15 מטרים כל אחד;
(4)מזנק רב־תחומי מסוג סילון ריסוס בספיקה של 250 ליטרים לדקה;
(5)מטפה כיבוי שמשקל האבקה בו 6 ק״ג.
(ג)עמדת הכיבוי תמוקם באופן שבו הציוד המצוי בה יכסה תפעולית את חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים; עלה המרחק בין חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים על 50 מטרים, תמוקם עמדת כיבוי בסמוך לכל אחד מהם; עמדה כאמור תהיה נגישה לרכב כיבוי באמצעות דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20.
(ד)על צינור הריקון של בריכת שחיה שנפחה 300 מ״ק לפחות, באזור חדר המכונות, יותקן ברז כיבוי שיאפשר מילוי מים ברכב כיבוי שריפות בעת חירום.
(ה)מי בריכת שחיה יכולים לשמש גם לכיבוי בתנאי שיותקן מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת, בנקודת הזנת מי בריכת השחיה למערכת כיבוי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקרבת הכניסה לאתר בריכת שחיה ועל דרך הגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.20|פרט 21.1.2.20}} יותקן ברז כיבוי בקוטר 3″ בהתאם לת״י 448 חלק 1, וחלק 3, אספקת המים לברז זה לא תפחת מ־450 ליטרים לדקה.
{{ח:תת|(ב)}} בסמוך לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים תוקם עמדת כיבוי אשר תכלול את הציוד הזה:
{{ח:תתת|(1)}} ברז כיבוי בקוטר 2″ בהתאם לת״י 448 חלק 1 וחלק 3 בספיקה של 250 ליטרים לדקה לפרק זמן שלא יפחת מ־60 דקות, ובלחץ ממוצע של 4 אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יעלה על 7 אטמוספירות ולא יפחת מ־2 אטמוספירות;
{{ח:תתת|(2)}} צינור לחץ (גלגילון) בקוטר <sup>3</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub>″ ובאורך 25 מטרים עם מזנק מסוג סילון ריסוס המחובר באופן קבוע לקצה הצינור;
{{ח:תתת|(3)}} זרנוקים באורך 15 מטרים כל אחד;
{{ח:תתת|(4)}} מזנק רב־תחומי מסוג סילון ריסוס בספיקה של 250 ליטרים לדקה;
{{ח:תתת|(5)}} מטפה כיבוי שמשקל האבקה בו 6 ק״ג.
{{ח:תת|(ג)}} עמדת הכיבוי תמוקם באופן שבו הציוד המצוי בה יכסה תפעולית את חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים; עלה המרחק בין חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים על 50 מטרים, תמוקם עמדת כיבוי בסמוך לכל אחד מהם; עמדה כאמור תהיה נגישה לרכב כיבוי באמצעות דרך הגישה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.20|פרט 21.1.2.20}}.
{{ח:תת|(ד)}} על צינור הריקון של בריכת שחיה שנפחה 300 מ״ק לפחות, באזור חדר המכונות, יותקן ברז כיבוי שיאפשר מילוי מים ברכב כיבוי שריפות בעת חירום.
{{ח:תת|(ה)}} מי בריכת שחיה יכולים לשמש גם לכיבוי בתנאי שיותקן מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת, בנקודת הזנת מי בריכת השחיה למערכת כיבוי.21.1.3.10מניעת זרימה חוזרתתיקונים: תשס״ח־3
בכניסת אספקת המים לאתר בריכת שחיה יותקן שסתום אל־חוזר כפול, ובקו אספקת המים לחדר המכונות יותקן אמצעי כדוגמת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת או אמצעי מתאים אחר, להגנה על מערכת המים של בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכניסת אספקת המים לאתר בריכת שחיה יותקן שסתום אל־חוזר כפול, ובקו אספקת המים לחדר המכונות יותקן אמצעי כדוגמת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת או אמצעי מתאים אחר, להגנה על מערכת המים של בריכת השחיה.סימן ד׳: הוראות לסוגי בריכות שחיה מיוחדות
21.1.4.1בריכת פעוטותתיקונים: תשס״ח־3
על בריכת פעוטות יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש –
(1)עומקה לא יעלה על 0.45 מטר;
(2)גוף המים של בריכת פעוטות יופרד מגוף המים של כל בריכת שחיה אחרת;
(3)בריכת פעוטות תופרד מכל בריכת שחיה סמוכה לה במכשול יציב שגובהו 0.6 מטר לפחות, שפעוטות אינם יכולים לטפס עליו וימנע את מעברם לבריכות הסמוכות; אם אין בריכת שחיה סמוכה – תגודר בריכת הפעוטות בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכל אם לא התירה הוועדה המקומית אמצעי אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בריכת פעוטות יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} ובלבד ש –
{{ח:תת|(1)}} עומקה לא יעלה על 0.45 מטר;
{{ח:תת|(2)}} גוף המים של בריכת פעוטות יופרד מגוף המים של כל בריכת שחיה אחרת;
{{ח:תת|(3)}} בריכת פעוטות תופרד מכל בריכת שחיה סמוכה לה במכשול יציב שגובהו 0.6 מטר לפחות, שפעוטות אינם יכולים לטפס עליו וימנע את מעברם לבריכות הסמוכות; אם אין בריכת שחיה סמוכה – תגודר בריכת הפעוטות בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכל אם לא התירה הוועדה המקומית אמצעי אחר.21.1.4.2בריכת שחיה לספורטתיקונים: תשס״ח־3
על בריכת שחיה לספורט יחולו הוראות חלק זה, ואולם על בריכת שחיה שמיועדת לעמוד בכללי FINA יחולו הכללים האמורים, אפילו קיימת סתירה בינם לבין תקנות אלה; במקרה של סתירה כאמור, רשאים הוועדה המקומית או רשות הבריאות, אם לדעתם יש בכללים האמורים משום פגיעה במטרות הציבוריות האמורות בפרט 21.1.2.1 בשים לב למטרת השימוש בבריכת השחיה, להחיל את הוראות חלק זה; בפרט זה, ”כללי FINA“ – הכללים שקבעה מזמן לזמן הפדרציה הבין־לאומית לשחיה (Federation Internationale de natation (FINA)) בנוגע לבריכות שחיה לאימונים וספורט, ובכלל זה בעבור משחקים אולימפיים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בריכת שחיה לספורט יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}, ואולם על בריכת שחיה שמיועדת לעמוד בכללי FINA יחולו הכללים האמורים, אפילו קיימת סתירה בינם לבין תקנות אלה; במקרה של סתירה כאמור, רשאים הוועדה המקומית או רשות הבריאות, אם לדעתם יש בכללים האמורים משום פגיעה במטרות הציבוריות האמורות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.1|בפרט 21.1.2.1}} בשים לב למטרת השימוש בבריכת השחיה, להחיל את הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}; בפרט זה, ”כללי FINA“ – הכללים שקבעה מזמן לזמן הפדרציה הבין־לאומית לשחיה (Federation Internationale de natation (FINA)) בנוגע לבריכות שחיה לאימונים וספורט, ובכלל זה בעבור משחקים אולימפיים.21.1.4.3בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי)תיקונים: תשס״ח־3
(א)על בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי) לשימוש ציבורי יחולו הוראות חלק זה, למעט פרטים 21.1.2.2, 21.1.2.3(א), (ד) ו־(ז), 21.1.2.6, 21.1.2.10(א)(2) עד (3), ו־(ב), 21.1.2.11, 21.1.3.4, 21.1.4.1 עד 21.1.4.2, ו־21.1.4.4 עד 21.1.4.6.
(ב)נפח בריכה כאמור בפרט משנה (א) יתוכנן על בסיס נפח של חצי מטר מעוקב מים לפחות לאדם הצפוי לשהות בה.
↺ פנימיות: 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על בריכת זרמי אוויר ומים (ג׳אקוזי) לשימוש ציבורי יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}, למעט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.2|פרטים 21.1.2.2}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|21.1.2.3(א), (ד) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.6|21.1.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.10|21.1.2.10(א)(2) עד (3), ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.11|21.1.2.11}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.4|21.1.3.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.4.1|21.1.4.1 עד 21.1.4.2}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.4.4|ו־21.1.4.4 עד 21.1.4.6}}.
{{ח:תת|(ב)}} נפח בריכה כאמור בפרט משנה (א) יתוכנן על בסיס נפח של חצי מטר מעוקב מים לפחות לאדם הצפוי לשהות בה.21.1.4.4בריכת זרמיםתיקונים: תשס״ח־3
על בריכת זרמים יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש –
(1)אמצעי האחיזה האמור בפרט 21.1.2.3(ד) יותקן משני צדי אורך הבריכה לפחות, באופן שאדם המצוי בבריכת השחיה יוכל בכל עת להחזיק באחד מאמצעי אחיזה כאמור;
(2)עומק בריכת זרמים לא יעלה על 1.2 מטר;
(3)לבריכה יותקן אמצעי כניסה ויציאה למים כל 24 מטרים לאורך שפת הבריכה;
(4)לא יבלוט עצם לתוך גוף המים, לרבות מדופנותיה או קרקעיתה של הבריכה, אשר עלול לפגוע באדם המצוי או הנסחף במים של בריכה כאמור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בריכת זרמים יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} ובלבד ש –
{{ח:תת|(1)}} אמצעי האחיזה האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|בפרט 21.1.2.3(ד)}} יותקן משני צדי אורך הבריכה לפחות, באופן שאדם המצוי בבריכת השחיה יוכל בכל עת להחזיק באחד מאמצעי אחיזה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} עומק בריכת זרמים לא יעלה על 1.2 מטר;
{{ח:תת|(3)}} לבריכה יותקן אמצעי כניסה ויציאה למים כל 24 מטרים לאורך שפת הבריכה;
{{ח:תת|(4)}} לא יבלוט עצם לתוך גוף המים, לרבות מדופנותיה או קרקעיתה של הבריכה, אשר עלול לפגוע באדם המצוי או הנסחף במים של בריכה כאמור.21.1.4.5בריכה טיפוליתתיקונים: תשס״ח־3
על בריכה טיפולית יחולו הוראות חלק זה, בשינויים אלה:
(1)אם אמצעי הכניסה למים והיציאה מהם הוא כבש החודר מתחת לפני המים, יותקנו בצדיו מעקים בגבהים שונים המותאמים, לכניסה למים בישיבה ובהליכה שיתקיימו בו הוראות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן בבית אחיזה בכבש;
(2)על אף האמור בפרט 21.1.2.3(ד), הוועדה המקומית רשאית להתיר כי חלק מהיקף בריכה טיפולית שאורכו לא עולה על 8 מטרים או 20% מהיקף הבריכה הטיפולית, הקטן מבין השניים, יהיה בלא מאחז יד אם הדבר דרוש מטעמים טיפוליים;
(3)נוסף על האמור בפרט 21.1.2.13, תחופה קרקעית בריכה טיפולית עד לעומק של 1.4 מטר לפחות, בחיפוי במרקם מונע החלקה הניתן לניקוי בקלות, מסוג B כמשמעותו בפרט 21.1.2.13(ג);
(4)על אף האמור בפרט 21.1.2.12(א) ו־(ב), אם בחר מגיש הבקשה להיתר, לפעול לפי פרט משנה זה, אפשר שהשטח שמסביב לבריכת שחיה המצויה בבניין ומיועדת לשמש כבריכה טיפולית בלבד, וששטח פני המים שלה הוא כמפורט בטור א׳ להלן, יחופה במקומות הנקובים בטור ב׳, ברוחב שלא יפחת מהאמור בטור ג׳ לצדו –
>
(5)על אף האמור בפרט 21.1.2.12(ד)(1), אפשר ששיפוע הרצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, יהיה פחות מ־3% מטעמי בטיחות של אנשים עם מוגבלות השוהים בסמוך לשולי הבריכה.
| טור א׳ שטח פני המים בבריכה | טור ב׳ מיקום המשטח המחופה | טור ג׳ רוחב המשטח המחופה |
| עד 50 מטרים רבועים | משני צדדים של הבריכה לפחות | 2.0 מטרים רבועים בצד הכניסה לבריכה, ובצדדים האחרים – 1.8 מטרים רבועים |
| בין 50 ל־200 מטרים רבועים | בכל צדי הבריכה (אפשר שבצד הנגדי לכניסה לבריכה יימצאו אמצעים לכיסוי הבריכה וציוד טיפולי ובלבד שיישמר מעבר שרוחבו לא יפחת מ־1 מטר נקי ממכשולים) | 2.0 מטרים רבועים |
↺ פנימיות: 6▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על בריכה טיפולית יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}}, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם אמצעי הכניסה למים והיציאה מהם הוא כבש החודר מתחת לפני המים, יותקנו בצדיו מעקים בגבהים שונים המותאמים, לכניסה למים בישיבה ובהליכה שיתקיימו בו הוראות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן בבית אחיזה בכבש;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|בפרט 21.1.2.3(ד)}}, הוועדה המקומית רשאית להתיר כי חלק מהיקף בריכה טיפולית שאורכו לא עולה על 8 מטרים או 20% מהיקף הבריכה הטיפולית, הקטן מבין השניים, יהיה בלא מאחז יד אם הדבר דרוש מטעמים טיפוליים;
{{ח:תת|(3)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|בפרט 21.1.2.13}}, תחופה קרקעית בריכה טיפולית עד לעומק של 1.4 מטר לפחות, בחיפוי במרקם מונע החלקה הניתן לניקוי בקלות, מסוג B כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|בפרט 21.1.2.13(ג)}};
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בפרט 21.1.2.12(א) ו־(ב)}}, אם בחר מגיש הבקשה להיתר, לפעול לפי פרט משנה זה, אפשר שהשטח שמסביב לבריכת שחיה המצויה בבניין ומיועדת לשמש כבריכה טיפולית בלבד, וששטח פני המים שלה הוא כמפורט בטור א׳ להלן, יחופה במקומות הנקובים בטור ב׳, ברוחב שלא יפחת מהאמור בטור ג׳ לצדו –
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שטח פני המים בבריכה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מיקום המשטח המחופה</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} רוחב המשטח המחופה</th></tr>
<tr><td>עד 50 מטרים רבועים</td><td>משני צדדים של הבריכה לפחות</td><td>2.0 מטרים רבועים בצד הכניסה לבריכה, ובצדדים האחרים – 1.8 מטרים רבועים</td></tr>
<tr><td>בין 50 ל־200 מטרים רבועים</td><td>בכל צדי הבריכה (אפשר שבצד הנגדי לכניסה לבריכה יימצאו אמצעים לכיסוי הבריכה וציוד טיפולי ובלבד שיישמר מעבר שרוחבו לא יפחת מ־1 מטר נקי ממכשולים)</td><td>2.0 מטרים רבועים</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|בפרט 21.1.2.12(ד)(1)}}, אפשר ששיפוע הרצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס״מ ותחילתה בשפת הבריכה, יהיה פחות מ־3% מטעמי בטיחות של אנשים עם מוגבלות השוהים בסמוך לשולי הבריכה.21.1.4.6בריכת פרטיתתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ח
הוראות חלק זה לא יחולו על בריכה פרטית; ואולם בבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מתחת ל־10 מטרים רבועים יותקנו אמצעים לתחימת המגרש כך שלא תתאפשר כניסה בלתי מבוקרת של בני אדם למגרש, ובבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מעל 10 מטרים רבועים (להלן בפרט זה – בריכה), יחולו הוראות אלה:
(1)המבנה והגימור של אתר הבריכה יבטיחו את בטיחות המשתמשים בו ותנאי תברואה נאותים (להלן – המטרות); מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר הבריכה, לא יפגעו במטרות;
(2)פרט 21.1.2.3 יחול על הבריכה, ואולם הוועדה המקומית רשאית לפטור מתכולת פרט 21.1.2.3(א) ומהחובה שחיפוי הבריכה יהיה בהיר;
(3)בבריכה יותקן לפחות אמצעי אחד של עליה וירידה למים, מסוג מדרגות או סולם, ואולם המהנדס רשאי לפטור מאמצעי עלייה וירידה למים אם ראה שאין בכך צורך בנסיבות העניין;
(4)פרט 21.1.2.9 יחול על בריכה, ואולם לעניין פתחי יניקת מים, רשאית הוועדה המקומית לאשר פתח יניקת מים אחד אם השתכנעה כי אין בכך כדי לפגוע במטרות;
(5)מיתקן למניעת זרימה חוזרת יותקן בקו אספקת המים לבריכה;
(6)בבריכה יותקנו אמצעים לסחרור, לרבות אמצעי פינוי מים עיליים, סינון וחיטוי המים, ויוקצה מקום מתאים להתקנת המערכות הנדרשות להפעלת אמצעים אלה;
(7)הוועדה המקומית תורה את היקף השטח המחופה סביב בריכה;
(8)פרט 21.1.2.13(א) יחול על בריכה, למעט הדרישה שהחיפוי מונע ההחלקה יהיה במרקם שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות;
(9)בבריכה יוקצה מקום נפרד לחומרים מסוכנים המשמשים לטיפול במים;
(10)בבריכה יותקנו אמצעים לתחימת השטח שסביב הבריכה, המקום שבו מותקנות מערכות ההפעלה, ומקום החומרים המסוכנים, באופן שתימנע כניסה לא מבוקרת של בני אדם, ובכלל זה ילדים ופעוטות, לברכה ולמקומות האמורים;
(11)פרטים 21.1.2.6, 21.1.3.1, 21.1.3.6, 21.1.3.7, 21.1.5.5 עד 21.1.6.2 יחולו על בריכה, ואולם המהנדס רשאי לפטור מתחולת פרט 21.1.2.6 ופרט 21.1.3.1 אם אין בכך כדי לפגוע בבטיחות המשתמשים בבריכה;
(12)תאורה שתותקן באתר הבריכה לא תגרום להפרעה לסביבה.
↺ פנימיות: 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} לא יחולו על בריכה פרטית; ואולם בבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מתחת ל־10 מטרים רבועים יותקנו אמצעים לתחימת המגרש כך שלא תתאפשר כניסה בלתי מבוקרת של בני אדם למגרש, ובבריכה פרטית שעומקה מעל 60 סנטימטרים ושטחה מעל 10 מטרים רבועים (להלן בפרט זה – בריכה), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבנה והגימור של אתר הבריכה יבטיחו את בטיחות המשתמשים בו ותנאי תברואה נאותים (להלן – המטרות); מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר הבריכה, לא יפגעו במטרות;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|פרט 21.1.2.3}} יחול על הבריכה, ואולם הוועדה המקומית רשאית לפטור מתכולת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|פרט 21.1.2.3(א)}} ומהחובה שחיפוי הבריכה יהיה בהיר;
{{ח:תת|(3)}} בבריכה יותקן לפחות אמצעי אחד של עליה וירידה למים, מסוג מדרגות או סולם, ואולם המהנדס רשאי לפטור מאמצעי עלייה וירידה למים אם ראה שאין בכך צורך בנסיבות העניין;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.9|פרט 21.1.2.9}} יחול על בריכה, ואולם לעניין פתחי יניקת מים, רשאית הוועדה המקומית לאשר פתח יניקת מים אחד אם השתכנעה כי אין בכך כדי לפגוע במטרות;
{{ח:תת|(5)}} מיתקן למניעת זרימה חוזרת יותקן בקו אספקת המים לבריכה;
{{ח:תת|(6)}} בבריכה יותקנו אמצעים לסחרור, לרבות אמצעי פינוי מים עיליים, סינון וחיטוי המים, ויוקצה מקום מתאים להתקנת המערכות הנדרשות להפעלת אמצעים אלה;
{{ח:תת|(7)}} הוועדה המקומית תורה את היקף השטח המחופה סביב בריכה;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.13|פרט 21.1.2.13(א)}} יחול על בריכה, למעט הדרישה שהחיפוי מונע ההחלקה יהיה במרקם שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות;
{{ח:תת|(9)}} בבריכה יוקצה מקום נפרד לחומרים מסוכנים המשמשים לטיפול במים;
{{ח:תת|(10)}} בבריכה יותקנו אמצעים לתחימת השטח שסביב הבריכה, המקום שבו מותקנות מערכות ההפעלה, ומקום החומרים המסוכנים, באופן שתימנע כניסה לא מבוקרת של בני אדם, ובכלל זה ילדים ופעוטות, לברכה ולמקומות האמורים;
{{ח:תת|(11)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.6|פרטים 21.1.2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.1|21.1.3.1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.6|21.1.3.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.7|21.1.3.7}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.5.5|21.1.5.5 עד 21.1.6.2}} יחולו על בריכה, ואולם המהנדס רשאי לפטור מתחולת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.6|פרט 21.1.2.6}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.1|ופרט 21.1.3.1}} אם אין בכך כדי לפגוע בבטיחות המשתמשים בבריכה;
{{ח:תת|(12)}} תאורה שתותקן באתר הבריכה לא תגרום להפרעה לסביבה.סימן ה׳: תשתיות מים, תברואה ושירות
21.1.5.1היבטים תברואייםתיקונים: תשס״ח־3
סידורים ומערכות לפיזור מים, סחרורם, חיטוים, מיחזורם, ואיסופם על ידי פינוי עילי ופינוי תחתי, שרברבות ושאר ההיבטים התברואיים הנוגעים לאתר בריכת שחיה, יתוכננו לפי ההל״ת ויאושרו בידי רשות הבריאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סידורים ומערכות לפיזור מים, סחרורם, חיטוים, מיחזורם, ואיסופם על ידי פינוי עילי ופינוי תחתי, שרברבות ושאר ההיבטים התברואיים הנוגעים לאתר בריכת שחיה, יתוכננו לפי ההל״ת ויאושרו בידי רשות הבריאות.21.1.5.2שטיפת מתרחציםתיקונים: תשס״ח־3
(א)בכל פתח כניסה שבגדר או באמצעי האמורים בפרט 21.1.3.4, יותקנו אמצעי שטיפה כמפורט להלן; אמצעי שטיפה אלה יותקנו באופן שלא יהוו מכשול למעבר לנכנס לבריכה לרבות אדם עם מוגבלות:
(1)מיתקן שיבטיח שכל אדם הנכנס יישטף לפני כניסתו, ובכלל זה אמצעי לשטיפת רגליים; המים במיתקן זה יזרמו ברציפות או באמצעות בקרה אלקטרונית שתפעיל את המיתקן בעת מעבר אדם;
(2)בצדי המיתקן האמור בפסקה (1) יותקנו אמצעים שימנעו את פיזור המים לסביבה.
(ב)מי השטיפה מהמיתקן האמור בפרט משנה (א) יפונו לביוב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל פתח כניסה שבגדר או באמצעי האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.3.4|בפרט 21.1.3.4}}, יותקנו אמצעי שטיפה כמפורט להלן; אמצעי שטיפה אלה יותקנו באופן שלא יהוו מכשול למעבר לנכנס לבריכה לרבות אדם עם מוגבלות:
{{ח:תתת|(1)}} מיתקן שיבטיח שכל אדם הנכנס יישטף לפני כניסתו, ובכלל זה אמצעי לשטיפת רגליים; המים במיתקן זה יזרמו ברציפות או באמצעות בקרה אלקטרונית שתפעיל את המיתקן בעת מעבר אדם;
{{ח:תתת|(2)}} בצדי המיתקן האמור בפסקה (1) יותקנו אמצעים שימנעו את פיזור המים לסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} מי השטיפה מהמיתקן האמור בפרט משנה (א) יפונו לביוב.21.1.5.3מיתקני תברואהתיקונים: תשס״ח־3, תשפ״א
(א)בבריכת שחיה יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור (בפרט זה – המבנים) ובכלל זה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לתנאים אלה:
(1)תאי בתי שימוש ימוקמו בסמוך למוקדי הפעילות באתר בריכת השחיה;
(2)יוקמו מקלחות ויכול שתאושר הקמת חלק מהמקלחות בשטח הפתוח של אתר בריכת השחיה;
(3)באתר בריכת שחיה, יותקנו ברזים לשתיה עם ניקוז, באזורים שבהם צפויים להתרכז המבקרים באתר, ובפרט בשטחים מוצלים – בכמות של ברז אחד לכל 100 מבקרים; בשטח פתוח תוצב שוקת אחת לשטיפה; במעבר בין מבני המלתחות לבריכת השחיה יהיה לפחות מיתקן אחד למים צוננים;
(4)באתר בריכת שחיה יוקמו מלתחות – אחת לגברים ואחת לנשים; שטחה של כל אחת מהן, במטרים רבועים, לא יפחת מהמספר המתקבל מחלוקת קיבולת המבקרים ב־12; כל אחת מהמלתחות לנשים ולגברים תכלול מקום שניתן להסתירו, שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל להתלבש באופן מוצנע; אפשר שתוקם יותר ממלתחה אחת לגברים ואחת לנשים ובלבד ששטחם הכולל לא יפחת מהשטח לפי החישוב האמור;
(5)מספר תאי בתי שימוש, משתנות, כיורים, מקלחות ומיתקנים למים צוננים שיותקנו באתר בריכת שחיה, יהיה בהתאם לפרק 3 בהל״ת;
(6)בפרט זה, ”קיבולת המבקרים“ – המספר המתקבל מחלוקת השטח הכולל במ״ר של פני המים באתר בריכת שחיה ב־3 והכפלתו ב־4; לצורך חישוב מספר המיתקנים הנחוצים לפי פרט זה, יראו את קיבולת המבקרים כמורכבת ממספר שווה של נשים וגברים.
(א1)על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחייה בבית מלון המיועדת לשימוש הלנים בבית המלון בלבד, יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור, לפי התנאים הקבועים בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ״ד–1994.
(ב)סידורים תברואיים מינימליים יתוכננו ויוקמו בהתאם להל״ת.
(ג)חלק מקבועות התברואה יתאימו לשימוש של ילדים ולאנשים עם מוגבלות.
(ד)המבנים יוקמו בצמוד לציר הכניסה לבריכת השחיה.
(ה)המבנים ייבנו מחומרי בניה קשיחים.
(ו)חומרי הגימור בצדם הפנימי של קירות מבנים כאמור יהיו בהירים וחלקים.
(ז)על מבני השירותים יחולו הוראות אלה:
(1)הם יאווררו בקצב של 8 החלפות אוויר בשעה;
(2)תותקן בהם תאורה בעוצמת הארה שלא תפחת מ־300 לוקס;
(3)יותקן בהם משטח מתאים להחתלת תינוקות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ״ד–1994 → תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבריכת שחיה יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור (בפרט זה – המבנים) ובכלל זה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאי בתי שימוש ימוקמו בסמוך למוקדי הפעילות באתר בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(2)}} יוקמו מקלחות ויכול שתאושר הקמת חלק מהמקלחות בשטח הפתוח של אתר בריכת השחיה;
{{ח:תתת|(3)}} באתר בריכת שחיה, יותקנו ברזים לשתיה עם ניקוז, באזורים שבהם צפויים להתרכז המבקרים באתר, ובפרט בשטחים מוצלים – בכמות של ברז אחד לכל 100 מבקרים; בשטח פתוח תוצב שוקת אחת לשטיפה; במעבר בין מבני המלתחות לבריכת השחיה יהיה לפחות מיתקן אחד למים צוננים;
{{ח:תתת|(4)}} באתר בריכת שחיה יוקמו מלתחות – אחת לגברים ואחת לנשים; שטחה של כל אחת מהן, במטרים רבועים, לא יפחת מהמספר המתקבל מחלוקת קיבולת המבקרים ב־12; כל אחת מהמלתחות לנשים ולגברים תכלול מקום שניתן להסתירו, שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל להתלבש באופן מוצנע; אפשר שתוקם יותר ממלתחה אחת לגברים ואחת לנשים ובלבד ששטחם הכולל לא יפחת מהשטח לפי החישוב האמור;
{{ח:תתת|(5)}} מספר תאי בתי שימוש, משתנות, כיורים, מקלחות ומיתקנים למים צוננים שיותקנו באתר בריכת שחיה, יהיה בהתאם לפרק 3 בהל״ת;
{{ח:תתת|(6)}} בפרט זה, ”קיבולת המבקרים“ – המספר המתקבל מחלוקת השטח הכולל במ״ר של פני המים באתר בריכת שחיה ב־3 והכפלתו ב־4; לצורך חישוב מספר המיתקנים הנחוצים לפי פרט זה, יראו את קיבולת המבקרים כמורכבת ממספר שווה של נשים וגברים.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחייה בבית מלון המיועדת לשימוש הלנים בבית המלון בלבד, יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור, לפי התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה)|בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ב)}} סידורים תברואיים מינימליים יתוכננו ויוקמו בהתאם להל״ת.
{{ח:תת|(ג)}} חלק מקבועות התברואה יתאימו לשימוש של ילדים ולאנשים עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ד)}} המבנים יוקמו בצמוד לציר הכניסה לבריכת השחיה.
{{ח:תת|(ה)}} המבנים ייבנו מחומרי בניה קשיחים.
{{ח:תת|(ו)}} חומרי הגימור בצדם הפנימי של קירות מבנים כאמור יהיו בהירים וחלקים.
{{ח:תת|(ז)}} על מבני השירותים יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם יאווררו בקצב של 8 החלפות אוויר בשעה;
{{ח:תתת|(2)}} תותקן בהם תאורה בעוצמת הארה שלא תפחת מ־300 לוקס;
{{ח:תתת|(3)}} יותקן בהם משטח מתאים להחתלת תינוקות.21.1.5.4מחסןתיקונים: תשס״ח־3
באתר בריכת השחיה יוקם מחסן שישרת את אתר בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת השחיה יוקם מחסן שישרת את אתר בריכת השחיה.21.1.5.5שפכיםתיקונים: תשס״ח־3
(א)באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים שיגרמו לכך שמי בריכת שחיה שרוקנו ממנה, מי שטיפה של מסננים ושפכים אחרים שמקורם באתר בריכת שחייה, יסולקו לביוב באופן שלא יגרמו להצפתו ובלבד ש –
(1)שפכים שעלולים להזיק למערכת ההובלה, הטיהור והניצול של הביוב, יסולקו באופן ובתנאים שאישרה רשות הבריאות, כדי שלא יסבו נזק ולא יגרמו מפגע לאתר בריכת השחיה, לציבור, ולסביבה;
(2)מוצקים שוקעים יורחקו מהשפכים לפני סילוקם לביוב.
(ב)סילוק השפכים ייעשה דרך מרווח אוויר או באמצעי אחר שימנע זרימה חוזרת מהביוב לבריכת השחיה או לכל חדר או מיתקן אחר באתר בריכת השחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים שיגרמו לכך שמי בריכת שחיה שרוקנו ממנה, מי שטיפה של מסננים ושפכים אחרים שמקורם באתר בריכת שחייה, יסולקו לביוב באופן שלא יגרמו להצפתו ובלבד ש –
{{ח:תתת|(1)}} שפכים שעלולים להזיק למערכת ההובלה, הטיהור והניצול של הביוב, יסולקו באופן ובתנאים שאישרה רשות הבריאות, כדי שלא יסבו נזק ולא יגרמו מפגע לאתר בריכת השחיה, לציבור, ולסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} מוצקים שוקעים יורחקו מהשפכים לפני סילוקם לביוב.
{{ח:תת|(ב)}} סילוק השפכים ייעשה דרך מרווח אוויר או באמצעי אחר שימנע זרימה חוזרת מהביוב לבריכת השחיה או לכל חדר או מיתקן אחר באתר בריכת השחיה.סימן ו: שונות
21.1.6.1מניעת רעשתיקונים: תשס״ח־3
אתר בריכת השחיה יתוכנן כך שהמיתקנים המותקנים בו והשימושים המתוכננים בו יעמדו בדרישות הקבועות בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992, ולא יגרמו לרעש בלתי סביר כמשמעותו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992 → תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)
- בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990 → תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אתר בריכת השחיה יתוכנן כך שהמיתקנים המותקנים בו והשימושים המתוכננים בו יעמדו בדרישות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992}}, ולא יגרמו לרעש בלתי סביר כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990}}.21.1.6.2מתכותתיקונים: תשס״ח־3
מתכות שנעשה בהן שימוש בבריכת שחיה יהיו מוגנות בפני שיתוך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתכות שנעשה בהן שימוש בבריכת שחיה יהיו מוגנות בפני שיתוך.21.1.6.3הצללהתיקונים: תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשפ״ה
באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעי הצללה מפני קרינת השמש, אשר יספקו הגנה מפני קרינת השמש בפרט בתקופת הקיץ ובשעות היום החמות, בהתאם להוראות אלה:
(1)באתר בריכת שחיה יוצלל שטח המיועד לשהיית מבקרים שאינו שטח מים, שגודלו במטרים רבועים כשטח המים הכולל באתר בריכת השחיה כפול 1.2 לפחות;
(2)בבריכת השחיה יוצללו 25% לפחות משטח פני המים הכולל; ואולם בבריכת פעוטות יוצללו 75% לפחות משטח פני המים הכולל;
(3)אמצעי ההצללה האמורים בסעיף זה יהיו יעילים, ככל האפשר, בין השעות 10:00 ו־16:00.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעי הצללה מפני קרינת השמש, אשר יספקו הגנה מפני קרינת השמש בפרט בתקופת הקיץ ובשעות היום החמות, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} באתר בריכת שחיה יוצלל שטח המיועד לשהיית מבקרים שאינו שטח מים, שגודלו במטרים רבועים כשטח המים הכולל באתר בריכת השחיה כפול 1.2 לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בבריכת השחיה יוצללו 25% לפחות משטח פני המים הכולל; ואולם בבריכת פעוטות יוצללו 75% לפחות משטח פני המים הכולל;
{{ח:תת|(3)}} אמצעי ההצללה האמורים בסעיף זה יהיו יעילים, ככל האפשר, בין השעות 10:00 ו־16:00.21.1.6.4הוראות מיוחדות בנוגע לנגישות אדם עם מוגבלותתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ח
נוסף על הוראות חלק ח׳ וחלק ח׳1 –
(1)לאדם עם מוגבלות, לרבות כשהוא נע בכיסא גלגלים, תהיה נגישות עד לתוך המים בבריכת השחייה העיקרית באתר;
(2)
(3)פני הדרך העיקרית בחלקי אתר בריכת שחיה המפורטים להלן יסומנו באמצעי הכוונה בהתאם להוראות אלה:
(א)יימצא אמצעי הכוונה מהכניסה הראשית לאתר בריכת השחיה עד לפתחי המלתחות לנשים ולגברים; נמצאה עמדת מודיעין בסמוך לדרך מהכניסה הראשית לפתחי המלתחות האמורות, יימשך אמצעי ההכוונה מהכניסה הראשית אל עמדת המודיעין וממנה לפתחי המלתחות;
(ב)יימצא אמצעי הכוונה מהיציאה מהמלתחות עד למדרגות, כאמור בפרט 21.1.2.5 היורדות לתוך המים, של בריכת השחיה העיקרית באתר בריכת השחיה; שימשו בריכות שחיה שונות כבריכה עיקרית כל אחת בחלק אחר מתקופות השנה, יוביל אמצעי ההכוונה לשתיהן;
(ג)אמצעי הכוונה כאמור בפסקה זו יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) ובניגוד מישושי (Tactile contrast) לסביבתו ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם בכף רגל גלויה;
(4)
(5)הסימנים האמורים בפסקאות (3) ו־(4) לא יצברו לכלוך ויהיו ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות;
(6)יתקיים ניגוד חזותי בין אלה: תעלת הגלישה או הסבכה המכסה אותה לבין החיפוי שסביב בריכת השחיה לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1), או בין רצועת חיפוי לפי פרט 21.1.2.12(ד)(1) שרוחבה 20 ס״מ לפחות שצמודה לתעלת הגלישה, לבין יתרת החיפוי שסביב בריכת השחיה.
↺ פנימיות: 5📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל);
(בוטל);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוסף על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|חלק ח׳}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח1|וחלק ח׳1}} –
{{ח:תת|(1)}} לאדם עם מוגבלות, לרבות כשהוא נע בכיסא גלגלים, תהיה נגישות עד לתוך המים בבריכת השחייה העיקרית באתר;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(3)}} פני הדרך העיקרית בחלקי אתר בריכת שחיה המפורטים להלן יסומנו באמצעי הכוונה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} יימצא אמצעי הכוונה מהכניסה הראשית לאתר בריכת השחיה עד לפתחי המלתחות לנשים ולגברים; נמצאה עמדת מודיעין בסמוך לדרך מהכניסה הראשית לפתחי המלתחות האמורות, יימשך אמצעי ההכוונה מהכניסה הראשית אל עמדת המודיעין וממנה לפתחי המלתחות;
{{ח:תתת|(ב)}} יימצא אמצעי הכוונה מהיציאה מהמלתחות עד למדרגות, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.5|בפרט 21.1.2.5}} היורדות לתוך המים, של בריכת השחיה העיקרית באתר בריכת השחיה; שימשו בריכות שחיה שונות כבריכה עיקרית כל אחת בחלק אחר מתקופות השנה, יוביל אמצעי ההכוונה לשתיהן;
{{ח:תתת|(ג)}} אמצעי הכוונה כאמור בפסקה זו יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) ובניגוד מישושי (Tactile contrast) לסביבתו ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם בכף רגל גלויה;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תת|(5)}} הסימנים האמורים בפסקאות (3) ו־(4) לא יצברו לכלוך ויהיו ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות;
{{ח:תת|(6)}} יתקיים ניגוד חזותי בין אלה: תעלת הגלישה או הסבכה המכסה אותה לבין החיפוי שסביב בריכת השחיה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|פרט 21.1.2.12(ד)(1)}}, או בין רצועת חיפוי לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.12|פרט 21.1.2.12(ד)(1)}} שרוחבה 20 ס״מ לפחות שצמודה לתעלת הגלישה, לבין יתרת החיפוי שסביב בריכת השחיה.21.1.6.5סמכות ועדה מקומיתתיקונים: תשס״ח־3, תשס״ח־4
הוועדה המקומית רשאית, לפי בקשה מנומקת של מגיש בקשה להיתר, ליתן פטור מהוראות חלק זה המפורטות להלן או לקבוע הוראות אחרות, אם לדעתה ומטעמים שיירשמו ראוי לסטות מהמגבלות שבאותן הוראות, ובלבד ששוכנעה שלא ייפגעו בריאות הציבור – לאחר שקיבלה לעניין זה את הסכמת רשות הבריאות, ובטיחות הציבור:
(1)בנוגע לבריכת שחיה המיועדת לקום בבניין או באתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לפני תחילת תקנות אלה – פרטים 21.1.2.2(ב) ו־21.1.2.20;
(2)בנוגע לבריכת שחיה מיוחדת ובכפוף לאמור בסימן ד׳ –
(א)פרטים 21.1.2.2(ג), 21.1.2.3(א) ופרט 21.1.2.5(3);
(ב)פרט 21.1.2.4 – בכפוף לכך שקרקעית בריכה מיוחדת יכול שתתחיל בשיפוע בשיעור 7% אך לא תעלה על שיפוע זה.
↺ פנימיות: 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוועדה המקומית רשאית, לפי בקשה מנומקת של מגיש בקשה להיתר, ליתן פטור מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא|חלק זה}} המפורטות להלן או לקבוע הוראות אחרות, אם לדעתה ומטעמים שיירשמו ראוי לסטות מהמגבלות שבאותן הוראות, ובלבד ששוכנעה שלא ייפגעו בריאות הציבור – לאחר שקיבלה לעניין זה את הסכמת רשות הבריאות, ובטיחות הציבור:
{{ח:תת|(1)}} בנוגע לבריכת שחיה המיועדת לקום בבניין או באתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לפני תחילת תקנות אלה – {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.2|פרטים 21.1.2.2(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.20|ו־21.1.2.20}};
{{ח:תת|(2)}} בנוגע לבריכת שחיה מיוחדת ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כא סימן ד|בסימן ד׳}} –
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.2|פרטים 21.1.2.2(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.3|21.1.2.3(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.5|ופרט 21.1.2.5(3)}};
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 21.1.2.4|פרט 21.1.2.4}} – בכפוף לכך שקרקעית בריכה מיוחדת יכול שתתחיל בשיפוע בשיעור 7% אך לא תעלה על שיפוע זה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הנספחים הושמטו)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספחים'''}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנספחים הושמטו)}}חלק כ״ב: הגנת מבנים מפני גז ראדון
22.00הגדרותתיקונים: תשס״ט
בחלק זה –
”אזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע גבוה מ־50 בקרל לק״ג קרקע או אזור כאמור בנספח א׳ לחלק זה;
”אזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע נמוך מ־50 בקרל לק״ג קרקע;
”בודק ראדון מוסמך“ – מי שהוסמך בידי הממונה על הקרינה לתת שירותי בדיקת ראדון במבנים, בקרקע, במים ובחומרי בניה;
”דגימת ריכוז ראדון“ – איסוף דגימות בידי בודק ראדון מוסמך, לשם בדיקת ריכוז ראדון בתוך מבנה, בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 4175 חלק 1 – שיטות פסיביות למדידת ריכוז גז ראדון: מבנים;
”מיטיגציה“ – כלל השיטות, הפתרונות והטכנולוגיות להפחתת ריכוז ראדון במבנים;
”הממונה על הקרינה“ – הממונה על קרינה סביבתית, כהגדרתו בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980;
”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה בעלת היתר מאת הממונה על הקרינה למתן שירותי בדיקת ראדון ולאישור חומרי איטום לראדון;
”מערכת הגנה סבילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע על ידי מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור טבעי;
”מערכת הגנה פעילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע באמצעות מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור מאולץ;
”ראדון“ – יסוד רדיואקטיבי טבעי (Rn-222) הנוצר בקרקע ובחומרי בניה כתוצאה מהתפרקות היסוד ראדיום; ריכוזו נמדד ביחידות בקרל/מ״ק אוויר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980 → תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע גבוה מ־50 בקרל לק״ג קרקע או אזור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב נספח א|בנספח א׳ לחלק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך“ – אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע נמוך מ־50 בקרל לק״ג קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק ראדון מוסמך“ – מי שהוסמך בידי הממונה על הקרינה לתת שירותי בדיקת ראדון במבנים, בקרקע, במים ובחומרי בניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגימת ריכוז ראדון“ – איסוף דגימות בידי בודק ראדון מוסמך, לשם בדיקת ריכוז ראדון בתוך מבנה, בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 4175 חלק 1 – שיטות פסיביות למדידת ריכוז גז ראדון: מבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיטיגציה“ – כלל השיטות, הפתרונות והטכנולוגיות להפחתת ריכוז ראדון במבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הקרינה“ – הממונה על קרינה סביבתית, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)|בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה בעלת היתר מאת הממונה על הקרינה למתן שירותי בדיקת ראדון ולאישור חומרי איטום לראדון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הגנה סבילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע על ידי מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור טבעי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הגנה פעילה“ – שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע באמצעות מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור מאולץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראדון“ – יסוד רדיואקטיבי טבעי (Rn-222) הנוצר בקרקע ובחומרי בניה כתוצאה מהתפרקות היסוד ראדיום; ריכוזו נמדד ביחידות בקרל/מ״ק אוויר.22.01מניעת חדירת ראדון והצטברותו בבנייןתיקונים: תשס״ט
תכנונו של בניין ובנייתו ייעשו באופן שימנע חדירה של ראדון לתוך הבניין והצטברות הראדון בתוכו, בכמות העלולה לגרום לסכנה בריאותית; פרטי אופן ההגנה על בניין מפני חדירת ראדון ייקבעו על פי פוטנציאל הראדון בקרקע, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תכנונו של בניין ובנייתו ייעשו באופן שימנע חדירה של ראדון לתוך הבניין והצטברות הראדון בתוכו, בכמות העלולה לגרום לסכנה בריאותית; פרטי אופן ההגנה על בניין מפני חדירת ראדון ייקבעו על פי פוטנציאל הראדון בקרקע, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.22.02ריכוז ראדון בחדרתיקונים: תשס״ט
בחדר המיועד לשהיית אדם לא יעלה ריכוז הראדון על הקבוע בנספח ב׳ לחלק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר המיועד לשהיית אדם לא יעלה ריכוז הראדון על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב נספח ב|בנספח ב׳ לחלק זה}}.22.03דרישות הגנה מפני חדירת הראדוןתיקונים: תשס״ט
(א)בכל בניין יש לבצע הגנה מפני חדירת ראדון באמצעות איטום נגד ראדון סביב כל הצנרת החודרת מהקרקע לתוך הבניין ואיטום מפני חדירת ראדון של כל תפרי החיבור בין הרצפה לקיר, תפרי התפשטות ותפרי הפסקת יציקה; האיטום ייעשה באמצעות חומרי איטום שקיבלו אישור של מעבדה מוסמכת.
(ב)באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, נוסף על האמור בפרט משנה (א), יש להתקין מערכת הגנה סבילה באופן שיהיה ניתן להסב אותה למערכת הגנה פעילה על ידי התקנת מפוח לשאיבת הראדון מיסודות הבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל בניין יש לבצע הגנה מפני חדירת ראדון באמצעות איטום נגד ראדון סביב כל הצנרת החודרת מהקרקע לתוך הבניין ואיטום מפני חדירת ראדון של כל תפרי החיבור בין הרצפה לקיר, תפרי התפשטות ותפרי הפסקת יציקה; האיטום ייעשה באמצעות חומרי איטום שקיבלו אישור של מעבדה מוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, נוסף על האמור בפרט משנה (א), יש להתקין מערכת הגנה סבילה באופן שיהיה ניתן להסב אותה למערכת הגנה פעילה על ידי התקנת מפוח לשאיבת הראדון מיסודות הבניין.22.04בדיקת הימצאות ראדון וריכוזותיקונים: תשס״ט
(א)באזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך, תיערך דגימת ריכוז ראדון בחדר תת־קרקעי שתחלופת האוויר בו היא הנמוכה ביותר מבין החדרים התת־קרקעיים המיועדים לשהיית אדם באותו בניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
(ב)באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, תיערך דגימת ריכוז ראדון בכל החדרים התת־קרקעיים וצמודי הקרקע המיועדים לשהיית אדם בבניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת, והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
(ג)נקבע בממצאי הבדיקה לפי פרט משנה (א) או (ב) כי ריכוז הראדון עולה על הקבוע בנספח ב׳ לחלק זה, ימציא עורך הבקשה לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים מקבלת ממצאי הבדיקה, חוות דעת בדבר האמצעים הנדרשים להגנה מפני חדירת ראדון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך, תיערך דגימת ריכוז ראדון בחדר תת־קרקעי שתחלופת האוויר בו היא הנמוכה ביותר מבין החדרים התת־קרקעיים המיועדים לשהיית אדם באותו בניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, תיערך דגימת ריכוז ראדון בכל החדרים התת־קרקעיים וצמודי הקרקע המיועדים לשהיית אדם בבניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת, והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע בממצאי הבדיקה לפי פרט משנה (א) או (ב) כי ריכוז הראדון עולה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק כב נספח ב|בנספח ב׳ לחלק זה}}, ימציא עורך הבקשה לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים מקבלת ממצאי הבדיקה, חוות דעת בדבר האמצעים הנדרשים להגנה מפני חדירת ראדון.תיקונים: תשס״ט
1.הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים;
2.הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל;
3.הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ערד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח א׳: מרחבי תכנון המצויים באזורים בעלי פוטנציאל ראדון גבוה''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22.00|פרט 22.00}})}}}}
{{ח:תת|1.}} הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים;
{{ח:תת|2.}} הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל;
{{ח:תת|3.}} הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ערד.תיקונים: תשס״ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''נספח ב׳: ריכוז הראדון המרבי המותר בחדר המיועד לשהיית אדם, ביחידות בקרל/מ״ק אוויר''' {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22.02|פרט 22.02}})}}}}
ריכוז הראדון המרבי מחושב על פי פונקציה של קצב תחלופת האוויר בחדר וזמן הבדיקה, לפי סוג הגלאי; אם קצב תחלופת האוויר בחדר לא מופיע בטבלה, יש לחשב אותו על ידי אינטרפולציה ליניארית בין הערכים הקרובים.
>
| קצב תחלופת האוויר (לשעה) | גלאי פחם פעיל או גלאי ניטור רציף | גלאי אלקטרט או גלאי עקבות התפרקות גרעינית |
| זמן הבדיקה (ימים) | זמן הבדיקה (ימים) |
| 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 |
| 0 | 3416 | 4200 | 4854 | 5399 | 5854 | 1862 | 2352 | 2789 | 3180 | 3530 |
| 0.001 | 3307 | 4028 | 4615 | 5093 | 5483 | 1822 | 2286 | 2695 | 3057 | 3376 |
| 0.003 | 3102 | 3712 | 4186 | 4554 | 4839 | 1746 | 2164 | 2523 | 2832 | 3099 |
| 0.005 | 2915 | 3432 | 3814 | 4096 | 4305 | 1674 | 2052 | 2368 | 2634 | 2859 |
| 0.007 | 2744 | 3181 | 3490 | 3707 | 3860 | 1608 | 1950 | 2229 | 2458 | 2648 |
| 0.01 | 2514 | 2855 | 3078 | 3225 | 3321 | 1515 | 1810 | 2043 | 2229 | 2378 |
| 0.03 | 1528 | 1593 | 1620 | 1631 | 1635 | 1073 | 1196 | 1279 | 1336 | 1379 |
| 0.05 | 1052 | 1065 | 1068 | 1069 | 1069 | 815 | 876 | 914 | 940 | 958 |
| 0.07 | 790 | 793 | 793 | 793 | 793 | 652 | 687 | 708 | 722 | 732 |
| 0.1 | 572 | 572 | 572 | 572 | 572 | 498 | 517 | 528 | 535 | 540 |
| 0.3 | 200 | 200 | 200 | 200 | 200 | 191 | 193 | 195 | 195 | 196 |
| 0.5 | 121 | 121 | 121 | 121 | 121 | 118 | 119 | 119 | 120 | 120 |
| 0.7 | 87 | 87 | 87 | 87 | 87 | 85 | 86 | 86 | 86 | 86 |
| 1 | 61 | 61 | 61 | 61 | 61 | 60 | 60 | 61 | 61 | 61 |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ריכוז הראדון המרבי מחושב על פי פונקציה של קצב תחלופת האוויר בחדר וזמן הבדיקה, לפי סוג הגלאי; אם קצב תחלופת האוויר בחדר לא מופיע בטבלה, יש לחשב אותו על ידי אינטרפולציה ליניארית בין הערכים הקרובים.
{{ח:ת}} <table>
<tr><th rowspan="3">קצב תחלופת האוויר (לשעה)</th><th colspan="5">גלאי פחם פעיל או גלאי ניטור רציף</th><th colspan="5">גלאי אלקטרט או גלאי עקבות התפרקות גרעינית</th></tr>
<tr><th colspan="5">זמן הבדיקה (ימים)</th><th colspan="5">זמן הבדיקה (ימים)</th></tr>
<tr><th>3</th><th>4</th><th>5</th><th>6</th><th>7</th><th>3</th><th>4</th><th>5</th><th>6</th><th>7</th></tr>
<tr><td>0</td><td>3416</td><td>4200</td><td>4854</td><td>5399</td><td>5854</td><td>1862</td><td>2352</td><td>2789</td><td>3180</td><td>3530</td></tr>
<tr><td>0.001</td><td>3307</td><td>4028</td><td>4615</td><td>5093</td><td>5483</td><td>1822</td><td>2286</td><td>2695</td><td>3057</td><td>3376</td></tr>
<tr><td>0.003</td><td>3102</td><td>3712</td><td>4186</td><td>4554</td><td>4839</td><td>1746</td><td>2164</td><td>2523</td><td>2832</td><td>3099</td></tr>
<tr><td>0.005</td><td>2915</td><td>3432</td><td>3814</td><td>4096</td><td>4305</td><td>1674</td><td>2052</td><td>2368</td><td>2634</td><td>2859</td></tr>
<tr><td>0.007</td><td>2744</td><td>3181</td><td>3490</td><td>3707</td><td>3860</td><td>1608</td><td>1950</td><td>2229</td><td>2458</td><td>2648</td></tr>
<tr><td>0.01</td><td>2514</td><td>2855</td><td>3078</td><td>3225</td><td>3321</td><td>1515</td><td>1810</td><td>2043</td><td>2229</td><td>2378</td></tr>
<tr><td>0.03</td><td>1528</td><td>1593</td><td>1620</td><td>1631</td><td>1635</td><td>1073</td><td>1196</td><td>1279</td><td>1336</td><td>1379</td></tr>
<tr><td>0.05</td><td>1052</td><td>1065</td><td>1068</td><td>1069</td><td>1069</td><td>815</td><td>876</td><td>914</td><td>940</td><td>958</td></tr>
<tr><td>0.07</td><td>790</td><td>793</td><td>793</td><td>793</td><td>793</td><td>652</td><td>687</td><td>708</td><td>722</td><td>732</td></tr>
<tr><td>0.1</td><td>572</td><td>572</td><td>572</td><td>572</td><td>572</td><td>498</td><td>517</td><td>528</td><td>535</td><td>540</td></tr>
<tr><td>0.3</td><td>200</td><td>200</td><td>200</td><td>200</td><td>200</td><td>191</td><td>193</td><td>195</td><td>195</td><td>196</td></tr>
<tr><td>0.5</td><td>121</td><td>121</td><td>121</td><td>121</td><td>121</td><td>118</td><td>119</td><td>119</td><td>120</td><td>120</td></tr>
<tr><td>0.7</td><td>87</td><td>87</td><td>87</td><td>87</td><td>87</td><td>85</td><td>86</td><td>86</td><td>86</td><td>86</td></tr>
<tr><td>1</td><td>61</td><td>61</td><td>61</td><td>61</td><td>61</td><td>60</td><td>60</td><td>61</td><td>61</td><td>61</td></tr>
</table>תוספת שלישית
חישוב שטחי בניה ושיעורי אגרות למתן היתר
סימן א׳: פרשנות
1.00.1הגדרות
(א)בתוספת זו –
”בנין עזר“ – בנין שנבנה ליד הבנין העיקרי, בחצרו, בחלק ממנו, או על גגו ומשרת את הבנין העיקרי;
”גדר ביטחון“ – גדר המשמשת לצרכים ביטחוניים;
”דירה“ – כמשמעותה בחלק ב׳ לתוספת השניה;
”חממה“ – מבנה יציב בעל שלד מעץ או ממתכת המכוסה יריעות פלסטיות והמיועד לשמש בית צמיחה לגידולים חקלאיים;
”יציע“ – חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת יציעה, מוקף קירות בחלקו והיקף רצפתו קטן מהיקף רצפת הקומה;
”מ״א“ – מטר אורך;
”מ״ר“ – מטר מרובע;
”מ״ק“ – מטר מעוקב;
”עליית גג“ – חדר או חלל הנמצא מתחת לגג ובקרבתו, שתנועת אדם אפשרית על רצפתו, ויכול שגגו יהיה משופע;
”קומה“ – חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, וגובהו אינו קטן מ־2.50 מטרים;
”ש״ח“ – שקלים חדשים;
”שטחים למטרות עיקריות“ ו”שטחי שירות“ – כמשמעותם בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 (להלן – תקנות אחוזי בניה);
”תקנות עבודה מצומצמת“ – תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס״ג–2003.
(ב)מונח שלא הוגדר בפרט משנה (א), יהא כמשמעותו בתקנות אחוזי בניה, בין שהוגדר בהן במפורש ובין שלא הוגדר כך, ותוספת זו תתפרש, דרך כלל, יחד עם תקנות אחוזי בניה.
(ג)מונח שלא ניתן להגדירו או לפרשו לפי פרטי משנה (א) או (ב), יהא כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) #סעיף 9
- תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס״ג–2003 → תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)
- בתקנות אחוזי בניה → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
- תקנות אחוזי בניה → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנין עזר“ – בנין שנבנה ליד הבנין העיקרי, בחצרו, בחלק ממנו, או על גגו ומשרת את הבנין העיקרי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גדר ביטחון“ – גדר המשמשת לצרכים ביטחוניים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השניה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חממה“ – מבנה יציב בעל שלד מעץ או ממתכת המכוסה יריעות פלסטיות והמיועד לשמש בית צמיחה לגידולים חקלאיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יציע“ – חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת יציעה, מוקף קירות בחלקו והיקף רצפתו קטן מהיקף רצפת הקומה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מ״א“ – מטר אורך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“ – מטר מרובע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עליית גג“ – חדר או חלל הנמצא מתחת לגג ובקרבתו, שתנועת אדם אפשרית על רצפתו, ויכול שגגו יהיה משופע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קומה“ – חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, וגובהו אינו קטן מ־2.50 מטרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטחים למטרות עיקריות“ ו”שטחי שירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)#סעיף 9|בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992}} (להלן – תקנות אחוזי בניה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות עבודה מצומצמת“ – {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס״ג–2003}}.
{{ח:תת|(ב)}} מונח שלא הוגדר בפרט משנה (א), יהא כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|בתקנות אחוזי בניה}}, בין שהוגדר בהן במפורש ובין שלא הוגדר כך, {{ח:פנימי|תוספת 3|ותוספת זו}} תתפרש, דרך כלל, יחד עם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות אחוזי בניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מונח שלא ניתן להגדירו או לפרשו לפי פרטי משנה (א) או (ב), יהא כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות אלה}}.סימן ב׳: חישוב שטחי בניה לקביעת אגרות
1.00.2חישוב השטח של בנין או תוספת לבנין
שטחו של בנין או תוספת לבנין הוא השטח הכולל שהותר לבניה, המחושב לפי תקנות אחוזי בניה, והכולל שטחים למטרות עיקריות ושטחי שירות; לענין זה, ”השטח הכולל שהותר לבניה“ – שטח הבניה הכולל המצוין במפרט שנערך לפי טופס 1 לתוספת הראשונה, אושר בידי הוועדה המקומית וצורף להיתר.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות אחוזי בניה → תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)
- טופס 1 לתוספת הראשונה → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שטחו של בנין או תוספת לבנין הוא השטח הכולל שהותר לבניה, המחושב לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים)|תקנות אחוזי בניה}}, והכולל שטחים למטרות עיקריות ושטחי שירות; לענין זה, ”השטח הכולל שהותר לבניה“ – שטח הבניה הכולל המצוין במפרט שנערך לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#תוספת 1|טופס 1 לתוספת הראשונה}}, אושר בידי הוועדה המקומית וצורף להיתר.1.00.3חישוב השטח של מיתקן
על אף האמור בפרט 1.00.2, שטחו של מיתקן העשוי קונסטרוקציות הוא מספר המ״ר הכולל –
(1)של שטח ההיטל האופקי על פני הקרקע של חתך המיתקן, התחום בקו דמיוני המחבר את העמודים החיצוניים של שלד המיתקן;
(2)של שטח ההיטל אופקי של חתך יחידות ציוד המותקנות באותו מיתקן, ככל שהן מותקנות מחוץ לשטח ההיטל האופקי של המיתקן כאמור בפסקה (1); לענין זה, ”יחידות ציוד“ – לרבות מכלים, ריאקטורים, תנורים, צינורות והחללים שביניהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1.00.2|בפרט 1.00.2}}, שטחו של מיתקן העשוי קונסטרוקציות הוא מספר המ״ר הכולל –
{{ח:תת|(1)}} של שטח ההיטל האופקי על פני הקרקע של חתך המיתקן, התחום בקו דמיוני המחבר את העמודים החיצוניים של שלד המיתקן;
{{ח:תת|(2)}} של שטח ההיטל אופקי של חתך יחידות ציוד המותקנות באותו מיתקן, ככל שהן מותקנות מחוץ לשטח ההיטל האופקי של המיתקן כאמור בפסקה (1); לענין זה, ”יחידות ציוד“ – לרבות מכלים, ריאקטורים, תנורים, צינורות והחללים שביניהם.1.00.5חישוב הנפח של בנין
(א)נפחו של בנין הוא הסכום במ״ק של שטחי כל הקומות שבו, המוכפלים כל אחד מהם בגובהה של אותה קומה הנמדד במ״א.
(ב)בפרט זה, ”גובהה של אותה קומה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של הרצפה לבין מפלס הרצפה מעל התקרה שמעליה, אם היא בנמצא ואם לאו, לבין המפלס העליון של התקרה, כאשר התקרה שטוחה, בין אם יש גג מעליה וביניהם עליית גג ובין אם הגג שטוח או משופע או מונח על הקירות ובין אם לאו.
(ג)אין בבנין תקרה שטוחה וגגו משופע, יימדד גובה הקומה העליונה עד מחצית המרחק האנכי שבין הקו הגבוה ביותר שבו נפגשים מישורי הגג המשופעים עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
(ד)יש לגג שיפוע אחד או צורה של מישור, יימדד גובה הקומה העליונה עד הקו הגבוה ביותר שבו נפגש מישור הגג עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
(ה)אין בבנין, כולו או מקצתו, תקרה שטוחה או גג, או שחלק ממנו אינו מוקף קירות ואין לו גג, יימדד גובה הקומה האמורה עד קצהו העליון של הקיר הגבוה ביותר בבנין או הקורה הגבוהה ביותר בבנין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפחו של בנין הוא הסכום במ״ק של שטחי כל הקומות שבו, המוכפלים כל אחד מהם בגובהה של אותה קומה הנמדד במ״א.
{{ח:תת|(ב)}} בפרט זה, ”גובהה של אותה קומה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של הרצפה לבין מפלס הרצפה מעל התקרה שמעליה, אם היא בנמצא ואם לאו, לבין המפלס העליון של התקרה, כאשר התקרה שטוחה, בין אם יש גג מעליה וביניהם עליית גג ובין אם הגג שטוח או משופע או מונח על הקירות ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בבנין תקרה שטוחה וגגו משופע, יימדד גובה הקומה העליונה עד מחצית המרחק האנכי שבין הקו הגבוה ביותר שבו נפגשים מישורי הגג המשופעים עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
{{ח:תת|(ד)}} יש לגג שיפוע אחד או צורה של מישור, יימדד גובה הקומה העליונה עד הקו הגבוה ביותר שבו נפגש מישור הגג עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
{{ח:תת|(ה)}} אין בבנין, כולו או מקצתו, תקרה שטוחה או גג, או שחלק ממנו אינו מוקף קירות ואין לו גג, יימדד גובה הקומה האמורה עד קצהו העליון של הקיר הגבוה ביותר בבנין או הקורה הגבוהה ביותר בבנין.1.00.6חישוב הנפח של חפירה, חציבה או מילוי
(א)הנפח של חפירה, חציבה או מילוי הוא מספר המ״ק המתקבל מהכפלת שטח המגרש או אותו החלק שבו מתבצעת עבודת החפירה, החציבה או המילוי, בגובהו.
(ב)בפרט זה –
(1)”גובהו“ של חפירה, חציבה או מילוי – המרחק האנכי במ״א המהווה את ההפרש בין גובה שהוא ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים הקיימים בשטח המגרש האמור לפני תחילת ביצוע אחת העבודות המפורטות בפרט משנה (א) והמסומנים בתכנית הבניה, לבין גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים שיהיו בשטח המגרש האמור לאחר תום העבודה כאמור והמסומנים בתכנית הבניה;
(2)”גובה אבסולוטי“ – גובה המתייחס לפני הים או לגובהה של נקודה מסוימת וקבועה בסביבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנפח של חפירה, חציבה או מילוי הוא מספר המ״ק המתקבל מהכפלת שטח המגרש או אותו החלק שבו מתבצעת עבודת החפירה, החציבה או המילוי, בגובהו.
{{ח:תת|(ב)}} בפרט זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”גובהו“ של חפירה, חציבה או מילוי – המרחק האנכי במ״א המהווה את ההפרש בין גובה שהוא ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים הקיימים בשטח המגרש האמור לפני תחילת ביצוע אחת העבודות המפורטות בפרט משנה (א) והמסומנים בתכנית הבניה, לבין גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים שיהיו בשטח המגרש האמור לאחר תום העבודה כאמור והמסומנים בתכנית הבניה;
{{ח:תתת|(2)}} ”גובה אבסולוטי“ – גובה המתייחס לפני הים או לגובהה של נקודה מסוימת וקבועה בסביבה.סימן ג׳: נוהלי תשלום אגרות
1.00.7אגרות
(א)בעד כל עבודה או שימוש הטעונים היתר המפורטים בטורים א׳ ו־ב׳ בטבלה שבסימן ד׳, תשולם אגרה בשיעור הנקוב לצדם בטור ג׳.
(ב)חישוב האגרה ייערך על בסיס תכניות הבניה המצורפות להיתר ובהתאם לשיטות החישוב של שטחי הבניה המפורטות בסימן ב׳;
(ג)בהיתר לבנין חדש או לתוספת לבנין קיים, תשולם האגרה בהתאם לאחת החלופות המנויות בפרטים 1 ו־2 לטבלה שבסימן ד׳, ולא תיווסף אגרה בשל בניה לפי פרטים 3 עד 7 לטבלה האמורה, הנלווית לבנין או לתוספת כאמור, ובלבד שהיא כלולה בהיתר הבניה.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעד כל עבודה או שימוש הטעונים היתר המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בטורים א׳ ו־ב׳ בטבלה שבסימן ד׳}}, תשולם אגרה בשיעור הנקוב לצדם {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בטור ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} חישוב האגרה ייערך על בסיס תכניות הבניה המצורפות להיתר ובהתאם לשיטות החישוב של שטחי הבניה המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ב|בסימן ב׳}};
{{ח:תת|(ג)}} בהיתר לבנין חדש או לתוספת לבנין קיים, תשולם האגרה בהתאם לאחת החלופות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד1|בפרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד2|ו־2 לטבלה שבסימן ד׳}}, ולא תיווסף אגרה בשל בניה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד3|פרטים 3 עד 7 לטבלה האמורה}}, הנלווית לבנין או לתוספת כאמור, ובלבד שהיא כלולה בהיתר הבניה.1.00.8שיעור מינימליתיקונים: תשס״ז, תש״ע־4, [הודעות]
נקבע שיעור האגרה לפי יחידת חישוב של מידה או כמות, תחושב האגרה בהתאם להיקף העבודה, ובלבד שלא תפחת מ־299.97 שקלים חדשים , ובהיתר לעבודה מצומצמת כמשמעותה בתקנות עבודה מצומצמת – 59.99 שקלים חדשים .
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בשנת 2026, 357.26 ש״ח)
(בשנת 2026, 71.45 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות עבודה מצומצמת → תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבע שיעור האגרה לפי יחידת חישוב של מידה או כמות, תחושב האגרה בהתאם להיקף העבודה, ובלבד שלא תפחת מ־299.97 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 357.26 ש״ח)}}, ובהיתר לעבודה מצומצמת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|בתקנות עבודה מצומצמת}} – 59.99 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 71.45 ש״ח)}}.1.00.9תוספת בניה
לצורך חישוב האגרה דין תוספת בניה כדין בניה חדשה ונפרדת מהבנין הקיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצורך חישוב האגרה דין תוספת בניה כדין בניה חדשה ונפרדת מהבנין הקיים.1.00.10המרת סוג הבניה
בעד היתר להמיר בנין מסוג לסוג, בין בדרך שינוי השימוש, שינוי הבניה או בניה חדשה ובין בכל דרך אחרת, תשולם אגרה כמפורט בסימן ד׳, בהתאם לשיעור הנקוב לגבי סוג הבנין החדש המבוקש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעד היתר להמיר בנין מסוג לסוג, בין בדרך שינוי השימוש, שינוי הבניה או בניה חדשה ובין בכל דרך אחרת, תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן ד׳}}, בהתאם לשיעור הנקוב לגבי סוג הבנין החדש המבוקש.1.00.11בנין בעל שימוש מעורב
חלקים שונים של בנין, המשמשים או המיועדים לשמש, למטרות שונות תשולם אגרה לכל חלק וחלק כאילו היה אותו חלק בנין נפרד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חלקים שונים של בנין, המשמשים או המיועדים לשמש, למטרות שונות תשולם אגרה לכל חלק וחלק כאילו היה אותו חלק בנין נפרד.1.00.12שינוי בתכניות בניה
בעד שינוי בתכניות בניה המצורפות להיתר, הטעון דיון חוזר בוועדה המקומית, תשולם האגרה המינימלית הקבועה בפרט 1.00.8 או האגרה שנקבעה לגבי העבודה הנוספת הכרוכה בשינוי האמור והמפורטת בסימן ד׳, הכל לפי הסכום הגדול.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעד שינוי בתכניות בניה המצורפות להיתר, הטעון דיון חוזר בוועדה המקומית, תשולם האגרה המינימלית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1.00.8|בפרט 1.00.8}} או האגרה שנקבעה לגבי העבודה הנוספת הכרוכה בשינוי האמור והמפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן ד׳}}, הכל לפי הסכום הגדול.1.00.13פיקדון
(א)עם הגשת בקשה להיתר ישלם המבקש לוועדה המקומית 20% מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר (להלן – הפיקדון).
(ב)סירבה הוועדה המקומית לתת את ההיתר, תודיע למבקש בכתב על הסירוב וכי הפיקדון יוחזר לו בתוך 30 ימים.
(ג)קבעה הוועדה המקומית תנאי להיתר או הכניסה שינויים בבקשה לא ייחשב הדבר כסירוב ליתן היתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עם הגשת בקשה להיתר ישלם המבקש לוועדה המקומית 20% מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר (להלן – הפיקדון).
{{ח:תת|(ב)}} סירבה הוועדה המקומית לתת את ההיתר, תודיע למבקש בכתב על הסירוב וכי הפיקדון יוחזר לו בתוך 30 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} קבעה הוועדה המקומית תנאי להיתר או הכניסה שינויים בבקשה לא ייחשב הדבר כסירוב ליתן היתר.1.00.14מועד תשלום
(א)בכפוף לאמור בתקנה 20(א) חייב המבקש לשלם את האגרה בניכוי הפיקדון לוועדה המקומית בתוך שנה מיום קבלת ההודעה על אישור הבקשה להיתר מאת הוועדה האמורה; הפיקדון יהיה צמוד למדד כמשמעותו בתקנה 19א.
(ב)לא שילם המבקש את האגרה כאמור בפרט משנה (א), לא יוחזר לו הפיקדון.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 20(א) → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #סעיף 59
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 59|בתקנה 20(א)}} חייב המבקש לשלם את האגרה בניכוי הפיקדון לוועדה המקומית בתוך שנה מיום קבלת ההודעה על אישור הבקשה להיתר מאת הוועדה האמורה; הפיקדון יהיה צמוד למדד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19א|בתקנה 19א}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם המבקש את האגרה כאמור בפרט משנה (א), לא יוחזר לו הפיקדון.1.00.15החזרת מחצית האגרה
(א)בעל היתר שלא החל בעבודה, החזיר את ההיתר לוועדה המקומית בתוך שישה חודשים מיום הוצאתו, וצירף בקשה לבטלו – זכאי להחזרת מחצית האגרה.
(ב)נתמלאו התנאים המפורטים בפרט משנה (א), תוחזר מחצית האגרה לבעל ההיתר לא יאוחר משלושה חודשים מיום החזרת ההיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר שלא החל בעבודה, החזיר את ההיתר לוועדה המקומית בתוך שישה חודשים מיום הוצאתו, וצירף בקשה לבטלו – זכאי להחזרת מחצית האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} נתמלאו התנאים המפורטים בפרט משנה (א), תוחזר מחצית האגרה לבעל ההיתר לא יאוחר משלושה חודשים מיום החזרת ההיתר.1.00.16חידוש ההיתר
(א)בעד חידוש היתר ישלם בעל ההיתר 10% מסכום האגרה שנקבעה לגבי ההיתר המקורי, ובלבד שהתשלום לא יפחת מהאגרה המינימלית הקבועה בפרט 1.00.8.
(ב)בעד חידוש היתר בנסיבות האמורות בתקנה 20א(ה) ישלם בעל ההיתר 50% מסכום האגרה ששולמה בעד מתן ההיתר המקורי.
(ג)הוחל בעבודה שלגביה ניתן היתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו, פטור בעל ההיתר מכל תשלום בעד חידוש ההיתר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 20א(ה) → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #סעיף 60
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעד חידוש היתר ישלם בעל ההיתר 10% מסכום האגרה שנקבעה לגבי ההיתר המקורי, ובלבד שהתשלום לא יפחת מהאגרה המינימלית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1.00.8|בפרט 1.00.8}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד חידוש היתר בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 60|בתקנה 20א(ה)}} ישלם בעל ההיתר 50% מסכום האגרה ששולמה בעד מתן ההיתר המקורי.
{{ח:תת|(ג)}} הוחל בעבודה שלגביה ניתן היתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו, פטור בעל ההיתר מכל תשלום בעד חידוש ההיתר.1.00.17פטור מאגרה
יושב ראש ועדה מקומית רשאי לפי החלטת ועדה מקומית, ועל פי אישור לשכת הסעד כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958, לפטור מבקש מתשלום אגרה, כולה או מקצתה, אם מצבו החומרי מצדיק זאת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958 → חוק שירותי הסעד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יושב ראש ועדה מקומית רשאי לפי החלטת ועדה מקומית, ועל פי אישור לשכת הסעד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, לפטור מבקש מתשלום אגרה, כולה או מקצתה, אם מצבו החומרי מצדיק זאת.1.00.18פטור לרשויות מקומיות
רשות מקומית ואיגוד ערים פטורים מתשלום אגרה בעד היתר לגבי –
(1)בנינים ציבוריים שבנייתם מבוצעת על ידיהם;
(2)עבודות לצורכי עצמם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מקומית ואיגוד ערים פטורים מתשלום אגרה בעד היתר לגבי –
{{ח:תת|(1)}} בנינים ציבוריים שבנייתם מבוצעת על ידיהם;
{{ח:תת|(2)}} עבודות לצורכי עצמם.1.00.19פטור חלקי למדינה
המדינה פטורה מתשלום מחצית האגרה בעד היתר לגבי בניה המבוצעת בידיה, מטעמה או ביזמתה והמיועדת למטרות אלה:
(1)שיכוני עולים ומפונים;
(2)בניני מסחר, מלאכה ותעשיה לצורכי עולים ומפונים;
(3)שיכוני זוגות צעירים;
בפרט זה, ”שיכון זוגות צעירים“ – שיכון המיועד לזוגות צעירים על פי אישור הרשות המקומית הנוגעת בדבר או על פי אישור משרד הבינוי והשיכון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המדינה פטורה מתשלום מחצית האגרה בעד היתר לגבי בניה המבוצעת בידיה, מטעמה או ביזמתה והמיועדת למטרות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שיכוני עולים ומפונים;
{{ח:תת|(2)}} בניני מסחר, מלאכה ותעשיה לצורכי עולים ומפונים;
{{ח:תת|(3)}} שיכוני זוגות צעירים;
{{ח:ת}} בפרט זה, ”שיכון זוגות צעירים“ – שיכון המיועד לזוגות צעירים על פי אישור הרשות המקומית הנוגעת בדבר או על פי אישור משרד הבינוי והשיכון.1.00.20פטור חלקי לבנין להשכרה
(א)המבקש היתר לבנין להשכרה, כהגדרתו בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, פטור מתשלום מחצית האגרה.
(ב)נמכר בנין שניתן לו היתר כאמור בפרט משנה (א), חלקו או כולו, ישלם המוכר את המחצית הנותרת של האגרה שהיה פטור מתשלומה לפי פרט משנה (א).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון #סעיף 53א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבקש היתר לבנין להשכרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 53א|בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}, פטור מתשלום מחצית האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} נמכר בנין שניתן לו היתר כאמור בפרט משנה (א), חלקו או כולו, ישלם המוכר את המחצית הנותרת של האגרה שהיה פטור מתשלומה לפי פרט משנה (א).סימן ד׳: שיעורי אגרות להיתרי בניה
תיקונים: תשס״ט־5, תש״ע־4, תשע״א, תשע״ה, תשע״ו, [הודעות]
>
| | טור א׳ סוג העבודה או השימוש | טור ב׳ פירוט סוג העבודה או השימוש | טור ג׳ אגרה |
| 1. | בנייה או שימוש חורג, למעט כמפורט בפרט 2 ואילך | בניה חדשה או תוספת בנייה לרבות יציע, בנייני עזר, מצללות, שטחי שירות, מרפסות, גזוזטראות, קירוי משטחים פתוחים, אצטדיונים, מיתקני נופש וספורט לרבות בריכות שחיה, בין מקורות ובין שאינן מקורות, גני אירועים, מחסנים ובתי אריזה (אף אם הם למטרות חקלאיות), ושינוי שימוש | 32.40 שקלים חדשים לכל מ״ר |
| 2. | בניית מבנים חקלאיים למטרות חקלאיות או שימוש חורג במבנה לא־חקלאי למטרות חקלאיות | מבנים חקלאיים המשמשים רפתות, אורוות, לולים, חממות, וכיוצא באלה, למעט מחסנים ובתי אריזה | 1.11 שקלים חדשים לכל מ״ר |
| חממות ובתי רשת | 1.11 שקלים חדשים לכל מ״ר לבנייה עד 100 מ״ר, בתוספת 0.55 שקלים חדשים לכל מ״ר נוסף מעל 100 מ״ר |
| 3. | עבודות בניה ופיתוח בלא הקמת בניין | סלילת או הרחבת דרך, מדרכה או חניה פתוחה, לרבות גשרים וגשרונים וכן חפירה לצורך הקמתם | 1.20 שקלים חדשים לכל מ״ר |
| 3א. | שימוש חורג בקרקע או בבניין קיים | שינוי שימוש בקרקע או בבניין קיים בלא בנייה חדשה או תוספת בנייה | 32.62 שקלים חדשים לכל מ״ר קרקע או שטח בנייה עד 2,000 מ״ר, בתוספת 1.30 שקלים חדשים לכל מ״ר נוסף מעל 2,000 מ״ר |
| 4. | בניית מיתקנים הנדסיים או מבנים לתעשיה כבדה, או שימוש חורג במבנים או במיתקנים אחרים למטרות כאמור | | |
| (א) מיתקנים הנדסיים ומיתקני חקלאות | משאבות, מגדלי מים וסילוסים, בריכות, בורות, מיתקנים ובריכות לטיפול בביוב ובמים, מכלי דלק וגז לרבות תחנות שאיבה לטיפול בשפכים, מיתקני תקשורת פתוחים, לרבות מיתקנים תת־קרקעיים | 3.60 שקלים חדשים לכל מ״ק |
| (ב) מאגרי מים וביוב לפי נפח המאגר | מאגרי מים וביוב בנפח של עד 3 מיליון מ״ק | 0.12 שקלים חדשים לכל מ״ק |
| על כל מ״ק נוסף מעל 3 מיליון מ״ק | פטור |
| (ג) נמלים ותעשיה כבדה מקונסטרוקציות | שטחי נמל וכל מבנה תעשיה כבדה מקונסטרוקציות | 1.20 שקלים חדשים לכל מ״ק |
| (ד) לוחות קולטי שמש במיתקן פוטו־וולטאי או בתחנת כוח סולרית בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או תרמו־סולרית | מראות או משטחים אחרים המשמשים לריכוז וניצול אנרגיית השמש | 1.17 שקלים חדשים לכל מ״ר עד 10,000 מ״ר, בתוספת 0.10 שקלים חדשים לכל מ״ר נוסף מעל 10,000 מ״ר. |
| 5. | עבודות כריה וחציבה | (א) עבודות חציבה, כריה, חפירה או מילוי וכיוצא באלה, שלא למטרת הקמת בנין | 1.20 שקלים חדשים לכל מ״ק |
| (ב) עבודות להכשרת אתרים להטמנה וטיפול בפסולת יבשה | 0.11 שקלים חדשים לכל מ״ק |
| 6. | התקנת כבלים, צנרת ותעלות שאינם חלק מהבניין ואינם משרתים אותו באופן ישיר | התקנה של – (1) צנרת לאספקת מים, ביוב ותיעול וניקוז; (2) צנרת להובלת נפט, גז וכיוצא באלה; (3) צנרת עילית; (4) כבלים בכל קוטר שהוא; לרבות התקנת תעלות, תאים, מעבירי מים, מגלשים, מכלים, תמיכות, אבזרים וכיוצא באלה, וכן חציבה, חפירה ומילוי לצורך כל אחת מן ההתקנות האמורות | 1.20 שקלים חדשים לכל מ״א |
| 7. | הקמת גדר | הקמת גדר – למעט גדר חקלאית או גדר ביטחון | 1.20 שקלים חדשים לכל מ״ר |
| הקמת גדר ביטחון או גדר חקלאית | פטור |
| 8. | עבודה מצומצמת ועבודות אחרות | לעבודה הטעונה היתר שלא נקבעה לה אגרה בסימן זה | 299.97 שקלים חדשים |
| לעבודה שלא נקבעה לה אגרה בסימן זה ואושרה לגביה בקשה להיתר לפי תקנות עבודה מצומצמת | 59.99 שקלים חדשים |
| 9. | מבנים הפטורים מאגרה | בתי תפילה | פטור |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th> </th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג העבודה או השימוש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פירוט סוג העבודה או השימוש</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אגרה</th></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד1"><td>1.</td><td>בנייה או שימוש חורג, למעט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט ד2|בפרט 2}} ואילך</td><td>בניה חדשה או תוספת בנייה לרבות יציע, בנייני עזר, מצללות, שטחי שירות, מרפסות, גזוזטראות, קירוי משטחים פתוחים, אצטדיונים, מיתקני נופש וספורט לרבות בריכות שחיה, בין מקורות ובין שאינן מקורות, גני אירועים, מחסנים ובתי אריזה (אף אם הם למטרות חקלאיות), ושינוי שימוש</td><td>32.40 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 38.58 ש״ח)}} לכל מ״ר</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד2"><td rowspan="2">2.</td><td rowspan="2">בניית מבנים חקלאיים למטרות חקלאיות או שימוש חורג במבנה לא־חקלאי למטרות חקלאיות</td><td>מבנים חקלאיים המשמשים רפתות, אורוות, לולים, חממות, וכיוצא באלה, למעט מחסנים ובתי אריזה</td><td>1.11 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.33 ש״ח)}} לכל מ״ר</td></tr>
<tr><td>חממות ובתי רשת</td><td>1.11 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.33 ש״ח)}} לכל מ״ר לבנייה עד 100 מ״ר, בתוספת 0.55 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 0.66 ש״ח)}} לכל מ״ר נוסף מעל 100 מ״ר</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד3"><td>3.</td><td>עבודות בניה ופיתוח בלא הקמת בניין</td><td>סלילת או הרחבת דרך, מדרכה או חניה פתוחה, לרבות גשרים וגשרונים וכן חפירה לצורך הקמתם</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ר</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד3א"><td>3א.</td><td>שימוש חורג בקרקע או בבניין קיים</td><td>שינוי שימוש בקרקע או בבניין קיים בלא בנייה חדשה או תוספת בנייה</td><td>32.62 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 38.58 ש״ח)}} לכל מ״ר קרקע או שטח בנייה עד 2,000 מ״ר, בתוספת 1.30 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ר נוסף מעל 2,000 מ״ר</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד4"><td rowspan="6">4.</td><td>בניית מיתקנים הנדסיים או מבנים לתעשיה כבדה, או שימוש חורג במבנים או במיתקנים אחרים למטרות כאמור</td><td> </td><td> </td></tr>
<tr><td>(א) מיתקנים הנדסיים ומיתקני חקלאות</td><td>משאבות, מגדלי מים וסילוסים, בריכות, בורות, מיתקנים ובריכות לטיפול בביוב ובמים, מכלי דלק וגז לרבות תחנות שאיבה לטיפול בשפכים, מיתקני תקשורת פתוחים, לרבות מיתקנים תת־קרקעיים</td><td>3.60 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 4.29 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr><td rowspan="2">(ב) מאגרי מים וביוב לפי נפח המאגר</td><td>מאגרי מים וביוב בנפח של עד 3 מיליון מ״ק</td><td>0.12 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 0.14 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr><td>על כל מ״ק נוסף מעל 3 מיליון מ״ק</td><td>פטור</td></tr>
<tr><td>(ג) נמלים ותעשיה כבדה מקונסטרוקציות</td><td>שטחי נמל וכל מבנה תעשיה כבדה מקונסטרוקציות</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr><td>(ד) לוחות קולטי שמש במיתקן פוטו־וולטאי או בתחנת כוח סולרית בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או תרמו־סולרית</td><td>מראות או משטחים אחרים המשמשים לריכוז וניצול אנרגיית השמש</td><td>1.17 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.39 ש״ח)}} לכל מ״ר עד 10,000 מ״ר, בתוספת 0.10 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 0.12 ש״ח)}} לכל מ״ר נוסף מעל 10,000 מ״ר.</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד5"><td rowspan="2">5.</td><td rowspan="2">עבודות כריה וחציבה</td><td>(א) עבודות חציבה, כריה, חפירה או מילוי וכיוצא באלה, שלא למטרת הקמת בנין</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr><td>(ב) עבודות להכשרת אתרים להטמנה וטיפול בפסולת יבשה</td><td>0.11 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 0.13 ש״ח)}} לכל מ״ק</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד6"><td>6.</td><td>התקנת כבלים, צנרת ותעלות שאינם חלק מהבניין ואינם משרתים אותו באופן ישיר</td><td>התקנה של – {{ש}} (1) צנרת לאספקת מים, ביוב ותיעול וניקוז; {{ש}} (2) צנרת להובלת נפט, גז וכיוצא באלה; {{ש}} (3) צנרת עילית; {{ש}} (4) כבלים בכל קוטר שהוא; {{ש}} לרבות התקנת תעלות, תאים, מעבירי מים, מגלשים, מכלים, תמיכות, אבזרים וכיוצא באלה, וכן חציבה, חפירה ומילוי לצורך כל אחת מן ההתקנות האמורות</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״א</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד7"><td rowspan="2">7.</td><td rowspan="2">הקמת גדר</td><td>הקמת גדר – למעט גדר חקלאית או גדר ביטחון</td><td>1.20 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 1.43 ש״ח)}} לכל מ״ר</td></tr>
<tr><td>הקמת גדר ביטחון או גדר חקלאית</td><td>פטור</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד8"><td rowspan="2">8.</td><td rowspan="2">עבודה מצומצמת ועבודות אחרות</td><td>לעבודה הטעונה היתר שלא נקבעה לה אגרה {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן זה}}</td><td>299.97 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 357.26 ש״ח)}}</td></tr>
<tr><td>לעבודה שלא נקבעה לה אגרה {{ח:פנימי|תוספת 3 סימן ד|בסימן זה}} ואושרה לגביה בקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת)|תקנות עבודה מצומצמת}}</td><td>59.99 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2026, 71.45 ש״ח)}}</td></tr>
<tr id="תוספת 3 פרט ד9"><td>9.</td><td>מבנים הפטורים מאגרה</td><td>בתי תפילה</td><td>פטור</td></tr>
</table>תוספת רביעית
תוספת חמישית
חלק א׳: הגדרות
1.00הגדרות
בחלק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}} –
”אתר“ – אתר ארכאולוגי או מבנה היסטורי;
”אתר ארכאולוגי“ – אתר עתיקות או שטח המכיל עתיקות; לעניין זה, ”אתר עתיקות“ ו”עתיקות“ – כהגדרתם בחוק העתיקות, התשל״ח–1978;
”הגורם האחראי“ – אחד מאלה:
(1)רשות העתיקות – באתר ארכאולוגי;
(2)הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – באתר שחוק הגנים הלאומיים חל עליו;
(3)באתר אחר – הרשות שבפיקוחה נמצא האתר, ובאין רשות כזאת – בעל הנכס;
”חוות דעת של בעל מקצוע“ – חוות דעת לעניין התוספת החמישית, שערך מהנדס או אדריכל הרשוי לפי תקנות המהנדסים;
”חוק גנים לאומיים“ – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998;
”מבנה היסטורי“ – בניין או קבוצת בניינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית, ושיש כוונה לפתחם, לשמרם או לשחזרם, לרבות בניין שנקבע לשימור בתכנית או שמיועד לכך בתכנית לשימור כמשמעותה בסעיף 2 לתוספת הרביעית לחוק, וכן אתר בעל ערך לאומי, אתר לאומי, אתר הנצחה וגן לאומי כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שהוכרזו בתכנית ככאלה, או שאושרו בתכנית ככאלה אף אם טרם הוכרזו;
”מבנה עתיק“ – בניין היסטורי שנבנה במקורו בחומרים טבעיים כמו אבן, חומרי מליטה, חומרי מילוי וחומרים אחרים ואין בשלד שלו בטון, בטון מזוין, או פלדה;
”רשות העתיקות“ – רשות העתיקות שהוקמה בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989;
”הרשות לשמירת הטבע“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שהוקמה בחוק גנים לאומיים.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק העתיקות, התשל״ח–1978 → חוק העתיקות
- שחוק הגנים הלאומיים → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
- תקנות המהנדסים → תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)
- חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998 → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
- בסעיף 2 לתוספת הרביעית לחוק → חוק התכנון והבנייה #תוספת 4 פרט 2
- בחוק גנים לאומיים → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
- בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989 → חוק רשות העתיקות
- בחוק גנים לאומיים → חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בחלק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}}}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר“ – אתר ארכאולוגי או מבנה היסטורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר ארכאולוגי“ – אתר עתיקות או שטח המכיל עתיקות; לעניין זה, ”אתר עתיקות“ ו”עתיקות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם האחראי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות העתיקות – באתר ארכאולוגי;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – באתר {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|שחוק הגנים הלאומיים}} חל עליו;
{{ח:תתת|(3)}} באתר אחר – הרשות שבפיקוחה נמצא האתר, ובאין רשות כזאת – בעל הנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת של בעל מקצוע“ – חוות דעת לעניין {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}, שערך מהנדס או אדריכל הרשוי לפי {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)|תקנות המהנדסים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה היסטורי“ – בניין או קבוצת בניינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית, ושיש כוונה לפתחם, לשמרם או לשחזרם, לרבות בניין שנקבע לשימור בתכנית או שמיועד לכך בתכנית לשימור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 4 פרט 2|בסעיף 2 לתוספת הרביעית לחוק}}, וכן אתר בעל ערך לאומי, אתר לאומי, אתר הנצחה וגן לאומי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}, שהוכרזו בתכנית ככאלה, או שאושרו בתכנית ככאלה אף אם טרם הוכרזו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עתיק“ – בניין היסטורי שנבנה במקורו בחומרים טבעיים כמו אבן, חומרי מליטה, חומרי מילוי וחומרים אחרים ואין בשלד שלו בטון, בטון מזוין, או פלדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות העתיקות“ – רשות העתיקות שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק רשות העתיקות|בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות לשמירת הטבע“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}.חלק ב׳: אמצעי יציאה מהבניין
2.01הכשרת דרכי יציאה
באתרים ארכאולוגיים ובמבנים היסטוריים יוכשרו דרכי יציאה במספר ובמידות הנדרשים למספר האנשים המרבי הצפוי לשהות במקום, בכפוף לקבוע בפרט 2.02 ובמגבלות פרט 2.03.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתרים ארכאולוגיים ובמבנים היסטוריים יוכשרו דרכי יציאה במספר ובמידות הנדרשים למספר האנשים המרבי הצפוי לשהות במקום, בכפוף לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.02|בפרט 2.02}} ובמגבלות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.03|פרט 2.03}}.2.02קביעת מקדם התפוסה בבניין או בחלק של בניין
מקדם התפוסה בבניין או בחלק ממנו ייקבע בהתאם להוראות פרט 3.03 בתוספת השניה ובשינויים אלה:
(1)מקדם התפוסה באולם לאסיפות שבו מושבים קבועים, ייקבע לפי כמות המושבים בפועל ובלבד שיישמרו המעברים הנדרשים בפרט 2.05(ז) ורוחב מושב לא יפחת מהנקוב להלן:
(א)ספסל רציף – 0.45 מ״ר למושב;
(ב)כיסאות קבועים – לפי מספר הכיסאות הקבועים;
(2)השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל גבוהה (אולמות הרצאה, אולמות תפילה, יציעים לקהל, מבואות לאולמי אסיפות) – 0.65 מ״ר;
(3)השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל פחותה מזו שבאולם לפי פסקה (2) (אולמות תצוגה, חדרי ישיבות, במות וכיוצא באלה) – 1.5 מ״ר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקדם התפוסה בבניין או בחלק ממנו ייקבע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3.03|פרט 3.03 בתוספת השניה}} ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מקדם התפוסה באולם לאסיפות שבו מושבים קבועים, ייקבע לפי כמות המושבים בפועל ובלבד שיישמרו המעברים הנדרשים {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|בפרט 2.05(ז)}} ורוחב מושב לא יפחת מהנקוב להלן:
{{ח:תתת|(א)}} ספסל רציף – 0.45 מ״ר למושב;
{{ח:תתת|(ב)}} כיסאות קבועים – לפי מספר הכיסאות הקבועים;
{{ח:תת|(2)}} השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל גבוהה (אולמות הרצאה, אולמות תפילה, יציעים לקהל, מבואות לאולמי אסיפות) – 0.65 מ״ר;
{{ח:תת|(3)}} השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל פחותה מזו שבאולם לפי פסקה (2) (אולמות תצוגה, חדרי ישיבות, במות וכיוצא באלה) – 1.5 מ״ר.2.03הגבלת מספר אנשיםתיקונים: תשס״ח
(א)המספר המרבי של בני אדם באתר לא יעלה על מקדם התפוסה המחושב לפי פרט 2.02.
(ב)בבניין או בחלק ממנו המשורת במספר יציאות שבטור א׳ בטבלה שלהלן, יוגבל מספר בני האדם כמפורט בטור ב׳ לצדו:
>
(ג)בשטח מגודר הנמצא מחוץ לבניין ומיועד לאירוח קהל (להלן – שטח חוץ מגודר), אשר מספר בני האדם שבו עשוי לעלות על ממוצע של אדם אחד לכל 10 מ״ר של שטח חופשי לתנועת אדם, ואשר מספר בני האדם שבו עולה על 60, יש להבטיח שתי יציאות לפחות ל־1,000 בני האדם הראשונים ויציאה נוספת לכל 1,000 בני אדם נוספים או חלק מהם.
(ד)הגורם האחראי ינקוט אמצעים נאותים ויגביל את כמות האנשים באתר, בהתאם לאמור בפרט זה; קבעה הוועדה המקומית כי לא ניתן להעמיד מנגנוני פיקוח נאותים להגבלת כמות האנשים הנכנסים לאתר, יספק הגורם האחראי, בהוראת הוועדה המקומית, פתחי יציאה כנדרש בפרטי משנה (ב) ו־(ג), במידות הקבועות בפרט 2.05.
(ה)רוחב היציאות, מידותיהן, מיקומן, ומרחקי המילוט יהיו לפי הוראות פרטים 2.04 עד 2.07.
| | טור א׳ מספר היציאות | טור ב׳ מספר בני האדם |
| (1) | 1 | 60 |
| (2) | 2 | 750 |
| ובלבד ששתי היציאות מובילות אל החוץ בלא שימוש במדרגות; בכל מקרה אחר יוגבל מספר בני האדם במקום ל־500 |
| (3) | 3 | 1,000 |
| (4) | 4 ויותר | לפי האמור בפרט 2.04 |
↺ פנימיות: 3▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המספר המרבי של בני אדם באתר לא יעלה על מקדם התפוסה המחושב לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.02|פרט 2.02}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין או בחלק ממנו המשורת במספר יציאות שבטור א׳ בטבלה שלהלן, יוגבל מספר בני האדם כמפורט בטור ב׳ לצדו:
{{ח:תת}} <table>
<tr><th width="35px"> </th><th width="300px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר היציאות</th><th width="300px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר בני האדם</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>1</td><td>60</td></tr>
<tr><td rowspan="2">(2)</td><td>2</td><td>750</td></tr>
<tr><td colspan="2">ובלבד ששתי היציאות מובילות אל החוץ בלא שימוש במדרגות; בכל מקרה אחר יוגבל מספר בני האדם במקום ל־500</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>3</td><td>1,000</td></tr>
<tr><td>(4)</td><td>4 ויותר</td><td>לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.04|בפרט 2.04}}</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ג)}} בשטח מגודר הנמצא מחוץ לבניין ומיועד לאירוח קהל (להלן – שטח חוץ מגודר), אשר מספר בני האדם שבו עשוי לעלות על ממוצע של אדם אחד לכל 10 מ״ר של שטח חופשי לתנועת אדם, ואשר מספר בני האדם שבו עולה על 60, יש להבטיח שתי יציאות לפחות ל־1,000 בני האדם הראשונים ויציאה נוספת לכל 1,000 בני אדם נוספים או חלק מהם.
{{ח:תת|(ד)}} הגורם האחראי ינקוט אמצעים נאותים ויגביל את כמות האנשים באתר, בהתאם לאמור בפרט זה; קבעה הוועדה המקומית כי לא ניתן להעמיד מנגנוני פיקוח נאותים להגבלת כמות האנשים הנכנסים לאתר, יספק הגורם האחראי, בהוראת הוועדה המקומית, פתחי יציאה כנדרש בפרטי משנה (ב) ו־(ג), במידות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|בפרט 2.05}}.
{{ח:תת|(ה)}} רוחב היציאות, מידותיהן, מיקומן, ומרחקי המילוט יהיו לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.04|פרטים 2.04 עד 2.07}}.2.04רוחב יציאות
(א)רוחב יציאה מחלקי בניין הנעשית –
(1)במישור ובכבשים ששיפועם עד 1:10 – יחושב לפי 5 מ״מ לאדם;
(2)באמצעות מדרגות וכבשים ששיפועם עולה על 1:10 – יחושב לפי 8 מ״מ לאדם.
(ב)רוחב היציאות משטח חוץ מגודר יהיה כקבוע בפרט 2.05(י).
(ג)היציאה מבניין או משטח חוץ מגודר תעמוד בהוראות פרטים 2.05(א) עד (ג).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב יציאה מחלקי בניין הנעשית –
{{ח:תתת|(1)}} במישור ובכבשים ששיפועם עד 1:10 – יחושב לפי 5 מ״מ לאדם;
{{ח:תתת|(2)}} באמצעות מדרגות וכבשים ששיפועם עולה על 1:10 – יחושב לפי 8 מ״מ לאדם.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב היציאות משטח חוץ מגודר יהיה כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|בפרט 2.05(י)}}.
{{ח:תת|(ג)}} היציאה מבניין או משטח חוץ מגודר תעמוד בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|פרטים 2.05(א) עד (ג)}}.2.05מידות מינימליות של דרכי יציאה
(א)רוחבו של פתח פנוי למעבר, בדרך יציאה מחלק של בניין, בין רכיבי בניין התוחמים אותו, הנמדד אופקית במקום הצר ביותר שממפלס הרצפה ועד גובה 1.98 מטר, לא יפחת –
(1)מ־80 ס״מ נטו – אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים;
(2)מ־90 ס״מ נטו אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
(ב)רוחב פרוזדור ומעבר בדרך יציאה מחלק של בניין לא יפחת מ־90 ס״מ אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים, ומ־110 ס״מ אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
(ג)גובה דרך יציאה לא יפחת מ־205 ס״מ, למעט גובה משקוף של דלת שיכול שיהיה 198 ס״מ.
(ד)אם אין זה מעשי להכשיר פתחי יציאה חדשים בתנאים המינימליים הקבועים בפרטי משנה (א) עד (ג), או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים, כפתחי יציאה, ובלבד שרוחבם בחלק הצר ביותר, אינו קטן מ־60 ס״מ; הותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים בהתאם לתקנת משנה זו, רשאי המהנדס להגביל את מספר האנשים הרשאים לשהות בבניין בו זמנית, אף לפחות מ־50 אנשים.
(ה)כאשר רוחב מעברים ופרוזדורים או חלק מהפתחים באתר אינו בהתאם לאמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) ואין זה מעשי להכשיר דרכי יציאה חדשות או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש במעברים ובפרוזדורים קיימים שרוחבם 80 ס״מ לפחות, כדרכי יציאה.
(ו)כאשר גובה היציאות או חלק מהיציאות באתר אינו בהתאם להוראת פרט משנה (ג) ואין זה מעשי להכשיר את היציאות כנדרש, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בדרכי יציאה נמוכות יותר כדרך יציאה; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנסמך על יציאה זו.
(ז)במקום לאסיפות שבו מושבים קבועים, רוחב המעברים הניצבים לשורה והמוליכים אל דרכי היציאה – כאשר המושבים הקיימים נותרים או משוחזרים, כחלק מהמצב המשומר – יכול שיהיה כלהלן:
(1)אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת עד 5 שורות – 60 ס״מ;
(2)אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת למעלה מ־5 שורות – 90 ס״מ;
(3)אם המעבר גובל בשורות מושבים משני צדיו – 110 ס״מ.
(ח)במקום לאסיפות שבו אין מושבים קבועים, כמות המושבים בין המעברים ורוחב המעברים בין שורות מושבים, יהיו כנדרש בתוספת השניה; ואולם במקרה שהמושבים הקיימים נותרים או משוחזרים כחלק מהמצב המשומר, רשאית הוועדה המקומית, לבקשת הגורם האחראי, ליתן היתר אף אם לא קוימו הוראות התוספת השניה.
(ט)תאטראות, אמפיתאטראות, היפודרומים ושטחי חוץ מגודרים נוספים המכילים יציעי מושבים והמיועדים לעריכת מופעים, יהיו בהתאם להוראות התוספת השניה המתייחסות ליציעי מושבים במגרשי ספורט; כאשר המושבים והמעברים הקיימים משומרים או משוחזרים, עליהם לעמוד בתנאים האלה:
(1)רוחב שורת מושבים, מדוד אופקית בין גב שורה לגב השורה שלפניה, לא יפחת מ־55 ס״מ לגבי מושבים בלא משענת גב, ומ־75 ס״מ לגבי מושבים עם משענת גב;
(2)רוחב מעבר אנכי המוליך אל יציאה לא יפחת מהאמור בפרט משנה (ז); ואולם, לבקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במעברים אנכיים קיימים צרים מהקבוע בפרט המשנה האמור, ובתנאי שרוחבם לא יקטן מ־70 ס״מ וכמות המושבים שהם משרתים עונה על הוראות פרט 2.04;
(3)אורך שורת מושבים מדוד בין מעברים אנכיים לא יעלה על 45 מטרים; אם לשורה מעבר מצדה האחד בלבד, לא יעלה אורכה של שורת המושבים על 15 מטרים;
(4)לא יידרשו מעברים אנכיים בהתקיים כל התנאים האלה:
(א)המושבים בלא גב;
(ב)רוחב כל מדרך רגל בדרך המילוט (מושב, מעבר בין שורות וכדומה) הוא 30 ס״מ לפחות;
(ג)הפרש הגובה בין מפלסים סמוכים כלשהם בנתיב היציאה אינו עולה על 30 ס״מ;
(ד)מספר שורות המושבים במקום אינו עולה על 16 שורות.
(י)רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים, המיועדים להכיל עד 200 אנשים, לא יפחת מ־80 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל קהל בכמות של למעלה מ־200 אנשים עד 1,000 אנשים, לא יפחת מ־110 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל יותר מ־1,000 איש, לא יפחת מ־220 ס״מ.
(יא)באתרים המיועדים לקהל מבקרים לא יהיו בליטות או הפרעות אחרות ברצפת המעברים ובקירות המעברים ועד לגובה של 2.25 מטרים לפחות; כאשר משיקולי שימור, אין זה מעשי לקיים את הוראות פרט משנה זה, רשאית הוועדה המקומית להתנות את מתן ההיתר בנקיטת אמצעי זהירות מתאימים והתקנת שלטי אזהרה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחבו של פתח פנוי למעבר, בדרך יציאה מחלק של בניין, בין רכיבי בניין התוחמים אותו, הנמדד אופקית במקום הצר ביותר שממפלס הרצפה ועד גובה 1.98 מטר, לא יפחת –
{{ח:תתת|(1)}} מ־80 ס״מ נטו – אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים;
{{ח:תתת|(2)}} מ־90 ס״מ נטו אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
{{ח:תת|(ב)}} רוחב פרוזדור ומעבר בדרך יציאה מחלק של בניין לא יפחת מ־90 ס״מ אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים, ומ־110 ס״מ אם הוא מיועד להכיל יותר מ־50 אנשים.
{{ח:תת|(ג)}} גובה דרך יציאה לא יפחת מ־205 ס״מ, למעט גובה משקוף של דלת שיכול שיהיה 198 ס״מ.
{{ח:תת|(ד)}} אם אין זה מעשי להכשיר פתחי יציאה חדשים בתנאים המינימליים הקבועים בפרטי משנה (א) עד (ג), או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים, כפתחי יציאה, ובלבד שרוחבם בחלק הצר ביותר, אינו קטן מ־60 ס״מ; הותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים בהתאם לתקנת משנה זו, רשאי המהנדס להגביל את מספר האנשים הרשאים לשהות בבניין בו זמנית, אף לפחות מ־50 אנשים.
{{ח:תת|(ה)}} כאשר רוחב מעברים ופרוזדורים או חלק מהפתחים באתר אינו בהתאם לאמור בפרטי משנה (א) ו־(ב) ואין זה מעשי להכשיר דרכי יציאה חדשות או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש במעברים ובפרוזדורים קיימים שרוחבם 80 ס״מ לפחות, כדרכי יציאה.
{{ח:תת|(ו)}} כאשר גובה היציאות או חלק מהיציאות באתר אינו בהתאם להוראת פרט משנה (ג) ואין זה מעשי להכשיר את היציאות כנדרש, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בדרכי יציאה נמוכות יותר כדרך יציאה; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנסמך על יציאה זו.
{{ח:תת|(ז)}} במקום לאסיפות שבו מושבים קבועים, רוחב המעברים הניצבים לשורה והמוליכים אל דרכי היציאה – כאשר המושבים הקיימים נותרים או משוחזרים, כחלק מהמצב המשומר – יכול שיהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת עד 5 שורות – 60 ס״מ;
{{ח:תתת|(2)}} אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת למעלה מ־5 שורות – 90 ס״מ;
{{ח:תתת|(3)}} אם המעבר גובל בשורות מושבים משני צדיו – 110 ס״מ.
{{ח:תת|(ח)}} במקום לאסיפות שבו אין מושבים קבועים, כמות המושבים בין המעברים ורוחב המעברים בין שורות מושבים, יהיו כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}; ואולם במקרה שהמושבים הקיימים נותרים או משוחזרים כחלק מהמצב המשומר, רשאית הוועדה המקומית, לבקשת הגורם האחראי, ליתן היתר אף אם לא קוימו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ט)}} תאטראות, אמפיתאטראות, היפודרומים ושטחי חוץ מגודרים נוספים המכילים יציעי מושבים והמיועדים לעריכת מופעים, יהיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} המתייחסות ליציעי מושבים במגרשי ספורט; כאשר המושבים והמעברים הקיימים משומרים או משוחזרים, עליהם לעמוד בתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוחב שורת מושבים, מדוד אופקית בין גב שורה לגב השורה שלפניה, לא יפחת מ־55 ס״מ לגבי מושבים בלא משענת גב, ומ־75 ס״מ לגבי מושבים עם משענת גב;
{{ח:תתת|(2)}} רוחב מעבר אנכי המוליך אל יציאה לא יפחת מהאמור בפרט משנה (ז); ואולם, לבקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במעברים אנכיים קיימים צרים מהקבוע בפרט המשנה האמור, ובתנאי שרוחבם לא יקטן מ־70 ס״מ וכמות המושבים שהם משרתים עונה על הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.04|פרט 2.04}};
{{ח:תתת|(3)}} אורך שורת מושבים מדוד בין מעברים אנכיים לא יעלה על 45 מטרים; אם לשורה מעבר מצדה האחד בלבד, לא יעלה אורכה של שורת המושבים על 15 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} לא יידרשו מעברים אנכיים בהתקיים כל התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המושבים בלא גב;
{{ח:תתתת|(ב)}} רוחב כל מדרך רגל בדרך המילוט (מושב, מעבר בין שורות וכדומה) הוא 30 ס״מ לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הפרש הגובה בין מפלסים סמוכים כלשהם בנתיב היציאה אינו עולה על 30 ס״מ;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר שורות המושבים במקום אינו עולה על 16 שורות.
{{ח:תת|(י)}} רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים, המיועדים להכיל עד 200 אנשים, לא יפחת מ־80 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל קהל בכמות של למעלה מ־200 אנשים עד 1,000 אנשים, לא יפחת מ־110 ס״מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל יותר מ־1,000 איש, לא יפחת מ־220 ס״מ.
{{ח:תת|(יא)}} באתרים המיועדים לקהל מבקרים לא יהיו בליטות או הפרעות אחרות ברצפת המעברים ובקירות המעברים ועד לגובה של 2.25 מטרים לפחות; כאשר משיקולי שימור, אין זה מעשי לקיים את הוראות פרט משנה זה, רשאית הוועדה המקומית להתנות את מתן ההיתר בנקיטת אמצעי זהירות מתאימים והתקנת שלטי אזהרה.2.06מיקום יציאות
(א)היציאות מהבניין ימוקמו רחוק ככל האפשר זו מזו ובאופן שיבטיח מילוט חלופי וימזער את הסיכון של הילכדות בני אדם כתוצאה מחסימת אחת היציאות בזמן חירום ובמצבי בהלה.
(ב)באולמות המיועדים להכיל למעלה מ־400 אנשים, יופנו פתחי היציאה מהמקום אל שני מסלולי יציאה נפרדים.
(ג)פרט זה לא יחול על אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מוליכי מים וכדומה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היציאות מהבניין ימוקמו רחוק ככל האפשר זו מזו ובאופן שיבטיח מילוט חלופי וימזער את הסיכון של הילכדות בני אדם כתוצאה מחסימת אחת היציאות בזמן חירום ובמצבי בהלה.
{{ח:תת|(ב)}} באולמות המיועדים להכיל למעלה מ־400 אנשים, יופנו פתחי היציאה מהמקום אל שני מסלולי יציאה נפרדים.
{{ח:תת|(ג)}} פרט זה לא יחול על אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מוליכי מים וכדומה).2.07מרחקי מילוט
(א)המרחק בין היציאה מבניין שהוא מבנה היסטורי או מחלק ממנו, עד לדרך מוצא בטוח, לא יעלה על 60 מטרים, כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות.
(ב)במבנה המוגן כולו במערכת מתזים אוטומטית לכיבוי אש, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 75 מטרים.
(ג)כאשר היציאה אפשרית בכיוון אחד בלבד, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 15 מטרים.
(ד)במבנים בעלי מטעני אש נמוכים ובאישור רשות הכבאות, יותרו מרחקי מילוט כאמור בפרט משנה (א) של 100 מטרים כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות, ושל 25 מטרים כאשר היציאה בכיוון אחד בלבד.
(ה)הוראות פרט זה לא יחולו על שטחי חוץ פתוחים ועל אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מחילות, מוליכי מים וכיוצא באלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המרחק בין היציאה מבניין שהוא מבנה היסטורי או מחלק ממנו, עד לדרך מוצא בטוח, לא יעלה על 60 מטרים, כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות.
{{ח:תת|(ב)}} במבנה המוגן כולו במערכת מתזים אוטומטית לכיבוי אש, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 75 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} כאשר היציאה אפשרית בכיוון אחד בלבד, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 15 מטרים.
{{ח:תת|(ד)}} במבנים בעלי מטעני אש נמוכים ובאישור רשות הכבאות, יותרו מרחקי מילוט כאמור בפרט משנה (א) של 100 מטרים כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות, ושל 25 מטרים כאשר היציאה בכיוון אחד בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות פרט זה לא יחולו על שטחי חוץ פתוחים ועל אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מחילות, מוליכי מים וכיוצא באלה).2.08דלתות בדרכי יציאה
(א)מידות מינימליות של דלתות בדרך יציאה יעמדו בתנאי פרט 2.05.
(ב)דלתות בדרך יציאה ייפתחו פתיחה רגילה עם כיוון המילוט, למעט דלת קיימת בחלק מבניין או מאתר, המכיל לא יותר מ־50 אנשים, והמשמש למגורים או למשרדים שאינם בניין ציבורי כהגדרתו בחלק ח׳ בתוספת השניה.
(ג)דלתות בדרכי יציאה, בחלקי בניין המשמשים להתקהלות בני אדם והמיועדים להכיל 100 אנשים או יותר, יצוידו במנעולי בהלה אופקיים.
(ד)השימוש בדלתות נגררות, נפתחות אוטומטית לפקודת עין אלקטרו־אופטית בדרכי מילוט המשמשות למעלה מ־10 אנשים, יותר רק אם יותקן בהן אלמנט בטיחות המבטיח את פתיחתן הרגילה תחת לחץ בן 220 ניוטון, המופעל על מישור הדלת.
(ה)דלתות מסתובבות יותרו כדרכי מילוט רק אם יצוידו במנגנון בטיחות המבטיח קריסת כנפי הדלתות והבטחת המעבר החופשי דרכן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מידות מינימליות של דלתות בדרך יציאה יעמדו בתנאי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|פרט 2.05}}.
{{ח:תת|(ב)}} דלתות בדרך יציאה ייפתחו פתיחה רגילה עם כיוון המילוט, למעט דלת קיימת בחלק מבניין או מאתר, המכיל לא יותר מ־50 אנשים, והמשמש למגורים או למשרדים שאינם בניין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ח|בחלק ח׳ בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} דלתות בדרכי יציאה, בחלקי בניין המשמשים להתקהלות בני אדם והמיועדים להכיל 100 אנשים או יותר, יצוידו במנעולי בהלה אופקיים.
{{ח:תת|(ד)}} השימוש בדלתות נגררות, נפתחות אוטומטית לפקודת עין אלקטרו־אופטית בדרכי מילוט המשמשות למעלה מ־10 אנשים, יותר רק אם יותקן בהן אלמנט בטיחות המבטיח את פתיחתן הרגילה תחת לחץ בן 220 ניוטון, המופעל על מישור הדלת.
{{ח:תת|(ה)}} דלתות מסתובבות יותרו כדרכי מילוט רק אם יצוידו במנגנון בטיחות המבטיח קריסת כנפי הדלתות והבטחת המעבר החופשי דרכן.2.09פרוזדורים, מעברים וכבשים בדרכי יציאה
(א)בלי לפגוע באמור בפרט 2.05, רוחבם החופשי של פרוזדורים, מעברים וכבשים לא יפחת מ־90 ס״מ וגובהם החופשי לא יפחת מ־205 ס״מ.
(ב)שיפוע כבשים בדרכי יציאה לא יעלה על 10%, ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת היתר לכבש קיים ששיפועו עד 17%, בתנאי שיהיה עשוי חומרי ריצוף מונעי החלקה ושיותקן מעקה או מאחז יד משני צדיו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע באמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.05|בפרט 2.05}}, רוחבם החופשי של פרוזדורים, מעברים וכבשים לא יפחת מ־90 ס״מ וגובהם החופשי לא יפחת מ־205 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} שיפוע כבשים בדרכי יציאה לא יעלה על 10%, ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת היתר לכבש קיים ששיפועו עד 17%, בתנאי שיהיה עשוי חומרי ריצוף מונעי החלקה ושיותקן מעקה או מאחז יד משני צדיו.2.10מדרגות בדרכי יציאה
(א)רוחב מדרגות וגובה מזקף ראש במהלך מדרגות יהיו בהתאם למידות הקבועות בפרט 2.09.
(ב)מבנה המדרגות בדרך מילוט יענה על הנדרש בתוספת השניה, ואולם רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במדרגות קיימות כחלק מאמצעי היציאה גם אם המדרגות אינן עומדות בהוראות התוספת השניה מבחינת השימוש בחומרים, אחידות המדרגות, כמות המדרגות במהלך, מבנה המדרגות וכיוצא באלה ובלבד שהוועדה המקומית תגביל את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין המשורת במדרגות אלה.
(ג)במבנה היסטורי, יותר השימוש בחדר מדרגות קיים כדרך יציאה, אף אם לא מתקיימות בו הוראות התוספת השניה.
(ד)על חדר מדרגות במבנה היסטורי, הנדרש לפי התוספת השניה לשמש כחדר מדרגות מוגן, יחולו הוראות פרט 5.05, נוסף על הוראות פרט זה.
(ה)מדרגות לולייניות ומדרגות טרפזיות קיימות, המשמשות לצורך גישה או מילוט, יוכלו להמשיך לשמש למטרה זו, ובלבד שאינן דרך המילוט היחידה בחלק זה של הבניין או אם כמות בני האדם בחלק הבניין שאותו הן משרתות אינה עולה על 30 אנשים.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוחב מדרגות וגובה מזקף ראש במהלך מדרגות יהיו בהתאם למידות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.09|בפרט 2.09}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבנה המדרגות בדרך מילוט יענה על הנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, ואולם רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במדרגות קיימות כחלק מאמצעי היציאה גם אם המדרגות אינן עומדות בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} מבחינת השימוש בחומרים, אחידות המדרגות, כמות המדרגות במהלך, מבנה המדרגות וכיוצא באלה ובלבד שהוועדה המקומית תגביל את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין המשורת במדרגות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} במבנה היסטורי, יותר השימוש בחדר מדרגות קיים כדרך יציאה, אף אם לא מתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על חדר מדרגות במבנה היסטורי, הנדרש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} לשמש כחדר מדרגות מוגן, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5.05|פרט 5.05}}, נוסף על הוראות פרט זה.
{{ח:תת|(ה)}} מדרגות לולייניות ומדרגות טרפזיות קיימות, המשמשות לצורך גישה או מילוט, יוכלו להמשיך לשמש למטרה זו, ובלבד שאינן דרך המילוט היחידה בחלק זה של הבניין או אם כמות בני האדם בחלק הבניין שאותו הן משרתות אינה עולה על 30 אנשים.2.11פתחים אחרים בדרכי יציאה
בחלק בניין המיועד לכניסת קהל שאין זה מעשי להכשיר בו יציאות כנדרש בתקנות אלה או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר פתחי יציאת חירום שסיפם התחתון מוגבה עד 75 ס״מ מפני הרצפה, ובתנאי שמידת רוחב נטו של פתח פנוי למעבר ושל גובה הפתח לא יקטנו מ־70 ס״מ; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנדון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחלק בניין המיועד לכניסת קהל שאין זה מעשי להכשיר בו יציאות כנדרש בתקנות אלה או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר פתחי יציאת חירום שסיפם התחתון מוגבה עד 75 ס״מ מפני הרצפה, ובתנאי שמידת רוחב נטו של פתח פנוי למעבר ושל גובה הפתח לא יקטנו מ־70 ס״מ; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנדון.2.12סולמות בדרכי יציאה
בחלקי בניין קיימים, פתוחים לקהל, שהנגישות אליהם היא באמצעות סולם בלבד, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בסולם כדרך מילוט, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה:
(1)כמות בני האדם בחלק הבניין הנדון תוגבל עד 10 אנשים;
(2)הסולם ייבנה מחומרים בלתי דליקים;
(3)רוחבו של הסולם יהיה 40 ס״מ לפחות;
(4)המרחק האנכי בין שלביו לא יעלה על 30 ס״מ;
(5)בסולם ששיפועו עולה על 75°, חלקו של הסולם הגבוה מ־220 ס״מ מפני הרצפה ועד 105 ס״מ מעל השלב העליון של הסולם, יוגן בכלוב נגד נפילה שקוטרו לא יעלה על 73 ס״מ;
(6)סולם גבוה מ־4 מטרים יחולק לקטעים עם משטחי ביניים, כך שגובה כל מקטע לא יעלה על 4 מטרים;
(7)גובהו הכולל של הסולם לא יעלה על 8 מטרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחלקי בניין קיימים, פתוחים לקהל, שהנגישות אליהם היא באמצעות סולם בלבד, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בסולם כדרך מילוט, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כמות בני האדם בחלק הבניין הנדון תוגבל עד 10 אנשים;
{{ח:תת|(2)}} הסולם ייבנה מחומרים בלתי דליקים;
{{ח:תת|(3)}} רוחבו של הסולם יהיה 40 ס״מ לפחות;
{{ח:תת|(4)}} המרחק האנכי בין שלביו לא יעלה על 30 ס״מ;
{{ח:תת|(5)}} בסולם ששיפועו עולה על 75°, חלקו של הסולם הגבוה מ־220 ס״מ מפני הרצפה ועד 105 ס״מ מעל השלב העליון של הסולם, יוגן בכלוב נגד נפילה שקוטרו לא יעלה על 73 ס״מ;
{{ח:תת|(6)}} סולם גבוה מ־4 מטרים יחולק לקטעים עם משטחי ביניים, כך שגובה כל מקטע לא יעלה על 4 מטרים;
{{ח:תת|(7)}} גובהו הכולל של הסולם לא יעלה על 8 מטרים.2.13הארה ושילוט דרכי יציאה
(א)דרכי יציאה ישולטו בשלטי הכוונה, המבטיחים התמצאות אוכלוסיית המקום עד אל מחוץ לאתר; השלטים יהיו שלטי ”יציאה“ כנדרש בתוספת השניה או שלטים גרפיים מתאימים באישור הוועדה המקומית; השלטים יותקנו כך שייראו בבירור בנתיבי היציאה ומעל פתחי היציאה; בבניין ובחלקי בניין המרחק מכל מקום בנתיב יציאה ועד לשלט סמוך לא יעלה על 30 מטרים; ואולם אין חובה להתקין שלטי הכוונה בהתקיים אחד מן התנאים האלה:
(1)מדובר ביציאה מחדר או מחלל כלשהו, אשר על פי הוראות הדין או התוספת השניה מחייבים יציאה אחת בלבד;
(2)מדובר בדלתות יציאה חיצוניות ראשיות, אשר הוועדה המקומית אישרה כי ניתן לזהותן בבירור כדלת יציאה.
(ב)שילוט הכוונה בבניין ובחלקי בניין יואר בתאורת התמצאות.
(ג)דרכי יציאה בבניין וחלקי בניין יוארו בתאורת התמצאות.
(ד)בחלקי בניין הפתוחים לקהל מבקרים, תאורת התמצאות תבטיח עוצמת הארה ממוצעת של 10 לוקס – מדוד על פני רצפת המעברים; גופי תאורת ההתמצאות יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22 – מנורות לתאורת חירום.
(ה)בחלקי בניין שבהם אין זה מעשי לעמוד בהוראות פרט זה, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יוגבל ביקור הקהל לשעות היום בלבד – באישור הוועדה המקומית; ואולם במקרים מיוחדים, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, להורות על נקיטת אמצעים חלופיים שבכוחם להבטיח את התמצאות הקהל, כפי שפורטו בחוות דעת של בעל מקצוע, כגון שלטי אזהרה או הצבת מדריכי דרך נושאי פנסים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דרכי יציאה ישולטו בשלטי הכוונה, המבטיחים התמצאות אוכלוסיית המקום עד אל מחוץ לאתר; השלטים יהיו שלטי ”יציאה“ כנדרש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או שלטים גרפיים מתאימים באישור הוועדה המקומית; השלטים יותקנו כך שייראו בבירור בנתיבי היציאה ומעל פתחי היציאה; בבניין ובחלקי בניין המרחק מכל מקום בנתיב יציאה ועד לשלט סמוך לא יעלה על 30 מטרים; ואולם אין חובה להתקין שלטי הכוונה בהתקיים אחד מן התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדובר ביציאה מחדר או מחלל כלשהו, אשר על פי הוראות הדין או {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} מחייבים יציאה אחת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} מדובר בדלתות יציאה חיצוניות ראשיות, אשר הוועדה המקומית אישרה כי ניתן לזהותן בבירור כדלת יציאה.
{{ח:תת|(ב)}} שילוט הכוונה בבניין ובחלקי בניין יואר בתאורת התמצאות.
{{ח:תת|(ג)}} דרכי יציאה בבניין וחלקי בניין יוארו בתאורת התמצאות.
{{ח:תת|(ד)}} בחלקי בניין הפתוחים לקהל מבקרים, תאורת התמצאות תבטיח עוצמת הארה ממוצעת של 10 לוקס – מדוד על פני רצפת המעברים; גופי תאורת ההתמצאות יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת״י 20 חלק 2.22 – מנורות לתאורת חירום.
{{ח:תת|(ה)}} בחלקי בניין שבהם אין זה מעשי לעמוד בהוראות פרט זה, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יוגבל ביקור הקהל לשעות היום בלבד – באישור הוועדה המקומית; ואולם במקרים מיוחדים, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, להורות על נקיטת אמצעים חלופיים שבכוחם להבטיח את התמצאות הקהל, כפי שפורטו בחוות דעת של בעל מקצוע, כגון שלטי אזהרה או הצבת מדריכי דרך נושאי פנסים.חלק ג׳: הגנה מפני נפילה
3.01אמצעים למניעת נפילה
בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה או נפילה, יינקטו אמצעי בטיחות כקבוע בחלק זה; נוסף על כך לפי הצורך, יותקנו שלטי התראה מתאימים ויוצבו בכניסה לאתר ובאזור שבו קיימת הסכנה; שלטי האזהרה יהיו שלטים פקטוגרפיים וילוו כתובות בשפות עברית, ערבית ואנגלית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה או נפילה, יינקטו אמצעי בטיחות כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בחלק זה}}; נוסף על כך לפי הצורך, יותקנו שלטי התראה מתאימים ויוצבו בכניסה לאתר ובאזור שבו קיימת הסכנה; שלטי האזהרה יהיו שלטים פקטוגרפיים וילוו כתובות בשפות עברית, ערבית ואנגלית.3.02מניעת החלקה
בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת החלקה כגון חספוס פני השטח, דירוג מעברים תלולים, ניקיון שוטף מאגרגטים דקים וחומרים מחליקים אחרים; לעניין זה, ”סכנת החלקה“ – סכנת החלקה, מעידה או נפילה, כתוצאה ממצבם של פני השטח, אם בשל היותם חלקים, או בשל תלילותם או כל סיבה דומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת החלקה כגון חספוס פני השטח, דירוג מעברים תלולים, ניקיון שוטף מאגרגטים דקים וחומרים מחליקים אחרים; לעניין זה, ”סכנת החלקה“ – סכנת החלקה, מעידה או נפילה, כתוצאה ממצבם של פני השטח, אם בשל היותם חלקים, או בשל תלילותם או כל סיבה דומה.3.03מאחזי יד ומעקים
(א)ככלל, יותקנו מאחזי יד בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה; כן יותקנו מעקים בכל מקום שבו קיימת סכנת נפילה של 2 מטרים או יותר; בחלקי בניין נגישים לקהל יותקנו מעקים בכל מקום שבו ההפרש בין מפלסים סמוכים עולה על 75 ס״מ.
(ב)במקומות שבהם אין זה מעשי להתקין מעקה או מסעד יד או שלא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, לאשר נקיטת אמצעים חלופיים להתראה ולשמירה על הבטיחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ככלל, יותקנו מאחזי יד בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה; כן יותקנו מעקים בכל מקום שבו קיימת סכנת נפילה של 2 מטרים או יותר; בחלקי בניין נגישים לקהל יותקנו מעקים בכל מקום שבו ההפרש בין מפלסים סמוכים עולה על 75 ס״מ.
{{ח:תת|(ב)}} במקומות שבהם אין זה מעשי להתקין מעקה או מסעד יד או שלא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, לאשר נקיטת אמצעים חלופיים להתראה ולשמירה על הבטיחות.3.04מבנה המעקה
(א)במעקים חדשים שהתקנתם נדרשת כאמור בפרט 3.03, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים ת״י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת״י 1142) ות״י 2142 בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים – לפי העניין; ואולם לפי בקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית לאשר התקנת מעקים משוחזרים או מעקים המהווים המשך ישיר למעקים הקיימים, גם אם אינם עונים על דרישות התקנים האמורים.
(ב)לא תידרש התאמתם של מעקים קיימים, שהותקנו על פי תקנות, תקנים או כללי מקצוע מקובלים, לתקן ישראלי ת״י 1142 העדכני; על הגורם האחראי לבחון את התאמת המעקים בכל מקרה של שינויים בתנאי המקום, שינוי שימוש במקום, פתיחת מבנים ואתרים לביקורי קהל, גידול בכמות מבקרים ובתדירות הביקורים וכיוצא באלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במעקים חדשים שהתקנתם נדרשת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3.03|בפרט 3.03}}, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים ת״י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת״י 1142) ות״י 2142 בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים – לפי העניין; ואולם לפי בקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית לאשר התקנת מעקים משוחזרים או מעקים המהווים המשך ישיר למעקים הקיימים, גם אם אינם עונים על דרישות התקנים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} לא תידרש התאמתם של מעקים קיימים, שהותקנו על פי תקנות, תקנים או כללי מקצוע מקובלים, לתקן ישראלי ת״י 1142 העדכני; על הגורם האחראי לבחון את התאמת המעקים בכל מקרה של שינויים בתנאי המקום, שינוי שימוש במקום, פתיחת מבנים ואתרים לביקורי קהל, גידול בכמות מבקרים ובתדירות הביקורים וכיוצא באלה.3.05ספי חלונות
לבקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית להתיר סף חלון קיים בגובה 75 ס״מ או יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית להתיר סף חלון קיים בגובה 75 ס״מ או יותר.חלק ד׳: יציבות אתרים
4.01הגדרות
בחלק זה –
”דוח ביסוס“ – דוח שהכין מהנדס הביסוס, בהתאם להוראות פרט 4.06(6)(ב);
”דוח סיכום“ – דוח שהכין מהנדס התכנון, המוגש לוועדה המקומית עם סיום העבודות, בהתאם להוראות פרט 4.09(ב);
”דוח פיקוח“ – דוח לפי פרט 4.09(א) שבו מאשר מהנדס התכנון כי עבודות החיזוקים בוצעו בפיקוחו;
”מהנדס ביסוס“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית, שהעסקתו אושרה בידי מהנדס התכנון;
”מהנדס ביצוע“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות, כאחראי לביצוע השלד בעבור שיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכאולוגיים;
”מהנדס תכנון“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בתכנון שלד ובשיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכיאולוגיים.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח ביסוס“ – דוח שהכין מהנדס הביסוס, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4.06|פרט 4.06(6)(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח סיכום“ – דוח שהכין מהנדס התכנון, המוגש לוועדה המקומית עם סיום העבודות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4.09|פרט 4.09(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח פיקוח“ – דוח לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4.09|פרט 4.09(א)}} שבו מאשר מהנדס התכנון כי עבודות החיזוקים בוצעו בפיקוחו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס ביסוס“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית, שהעסקתו אושרה בידי מהנדס התכנון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס ביצוע“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות, כאחראי לביצוע השלד בעבור שיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכאולוגיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס תכנון“ – מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בתכנון שלד ובשיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכיאולוגיים.4.02קביעת מהנדס תכנון
לכל מבנה עתיק ואתר ארכיאולוגי ימונה מהנדס תכנון, שיהיה אחראי על תכנון השלד באתר, לצורך הגשת הבקשה להיתר לפי תוספת זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לכל מבנה עתיק ואתר ארכיאולוגי ימונה מהנדס תכנון, שיהיה אחראי על תכנון השלד באתר, לצורך הגשת הבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת זו}}.4.03הגדרת תנאי מחייב לכניסת מבקרים למבנה או לאתר
כניסת מבקרים למבנה עתיק או לאתר ארכיאולוגי, תותר רק לאחר אישורה של הוועדה המקומית כי נעשו הבדיקות הנדרשות לקביעת היציבות של הבניין על חלקיו, נעשו כל הפעולות והחיזוקים הנדרשים, כפי שהורה מהנדס התכנון, והבניין הותאם לייעודו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כניסת מבקרים למבנה עתיק או לאתר ארכיאולוגי, תותר רק לאחר אישורה של הוועדה המקומית כי נעשו הבדיקות הנדרשות לקביעת היציבות של הבניין על חלקיו, נעשו כל הפעולות והחיזוקים הנדרשים, כפי שהורה מהנדס התכנון, והבניין הותאם לייעודו.4.04תקנים ישראליים מחייבים בנושא עומס
יציבות הבניין תיבדק בידי מהנדס תכנון לעומסים כמתחייב בתקנים ישראליים ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופיינים, ת״י 413 תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה ות״י 414 עומסים אופיינים בבניינים: עומס רוח; חריגה מתקנים אלה תותר בכפוף להתייחסות ובדיקה לפי מידע הקיים בארץ ובעולם, תוך יצירת מצב של פעולה משותפת ככל האפשר של כל האלמנטים במבנה, המשתתפים בייצוב המבנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יציבות הבניין תיבדק בידי מהנדס תכנון לעומסים כמתחייב בתקנים ישראליים ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופיינים, ת״י 413 תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה ות״י 414 עומסים אופיינים בבניינים: עומס רוח; חריגה מתקנים אלה תותר בכפוף להתייחסות ובדיקה לפי מידע הקיים בארץ ובעולם, תוך יצירת מצב של פעולה משותפת ככל האפשר של כל האלמנטים במבנה, המשתתפים בייצוב המבנה.4.05הגדרת שיטות לביצוע חיזוקים במבנה או באתר
כל תיקון, שינוי, חיזוק או פעולה אחרת שמהנדס התכנון הורה כי יש לבצעה, לרבות בחירת החומרים שמשמשים לביצוע פעולות אלה, יבוצע בשיטות העונות לנוהלי הגורם האחראי המפורסמים על פי חוק, ובהתאם להוראות כל דין וזאת תוך הקפדה על פגיעה מינימלית במבנה או באתר, והבטחת המשכיות ורציפות של אלמנטים והחומר המרכיב את שלד הבניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל תיקון, שינוי, חיזוק או פעולה אחרת שמהנדס התכנון הורה כי יש לבצעה, לרבות בחירת החומרים שמשמשים לביצוע פעולות אלה, יבוצע בשיטות העונות לנוהלי הגורם האחראי המפורסמים על פי חוק, ובהתאם להוראות כל דין וזאת תוך הקפדה על פגיעה מינימלית במבנה או באתר, והבטחת המשכיות ורציפות של אלמנטים והחומר המרכיב את שלד הבניין.4.06תנאים לתחילת שימוש באתר
כתנאי לקבלת היתר לשימוש באתר ולכניסת מבקרים אליו, על מהנדס התכנון לבצע סקר הנדסי פיזי כמפורט להלן:
(1)הגדרת המבנה הקיים של השלד על ידי עריכת תכנית המבוססת על מדידה מדויקת של הבניין או האתר בקנה מידה של לפחות 1:100, כולל הסביבה הקרובה;
(2)הכנת חתכים שבהם תובהר הגאומטריה של הבניינים, הקירות, התקרות וחלקים אחרים, תוך שימת דגש על קירות המשמשים כקירות תומכים ובחינת מערכת העומסים המשותפת של התומך והנתמכים;
(3)הגדרת כל חלקי הבניין או האתר, כדלקמן:
(א)קירות – סוג אבן (לדוגמה אבן כורכרית) וסוג בניה (לדוגמה בניה בשורות פוגות אופקיות);
(ב)תקרות (גאומטריה – לדוגמה כיפות);
(ג)חומרי בניה של הבניין (לדוגמה, לבנים עם חומרי מליטה);
(4)ניתוח יציבות הבניין על סמך התכנית שנבנתה, כאמור בפסקה (1) והגדרת חלקי הבניין או האתר, כאמור בפסקאות (1) עד (3) וזיהוי בעיות יציבות;
(5)הגדרת המצב הפיזי של הבניין או האתר לפני החיזוק והשיקום, לרבות סימון על גבי התכנית ועל גבי חזיתות וחתכים, של סדקים קיימים, מקומות שנתגלו בהם שקיעות, חלקים רופפים, חלקי בניין שהתמוטטו בעבר ושוקמו וכל דבר בעל עניין הקשור ליציבות הבניין;
(6)עריכת תהליך של הגדרת ביסוס קיים, וקביעת ביסוס דרוש בידי מהנדס ביסוס כמפורט להלן:
(א)חפירות קידוחי ניסיון, חקירות על תכונות הקרקע, הכל כנדרש בתקן ישראלי ת״י 940 ביסוס בניינים למבנים חדשים, ולפי הגדרתו של מהנדס הביסוס, אשר יפקח על חפירות הניסיון, קידוחי הניסיון וחקירות הקרקע ויהיה אחראי על בדיקת התוצאות וניתוחן;
(ב)סיכום עבודת מהנדס הביסוס בדוח ביסוס, אשר יורכב משלושה חלקים כמפורט להלן:
(1)'''ממצאים''' – שבו יפורטו ממצאי הבדיקות: בדיקות הקרקע שבוצעו; תיאור הבניין; חתכי הקרקע שנמצאו בחפירות ובקידוחים; הימצאותם של מים בבניין או באתר; כל ממצא נוסף המהווה גורם משפיע על ביסוס הבניין או האתר;
(2)'''הערכות''' – שבו יפורטו הערכותיו של מהנדס הביסוס לאור ממצאי הבדיקה: הערכה לגבי הביסוס הקיים; הערכה לגבי יציבות הבניין או האתר; הערכה לגבי מקדמי הביטחון הקיימים;
(3)'''הנחיות ודרישות''' – בהתאם להערכת מהנדס הביסוס: דרישות לחיזוק הביסוס; דרישות לחיזוק הקרקע; תסבולת קרקע קיימת; כל דרישה שמהנדס הביסוס מניח שנדרשת ליציבות הבניין או האתר;
(7)דוח הביסוס יועבר למהנדס התכנון וישמש כמידע להחלטתו של מהנדס התכנון בנוגע לתכנון השלד ולקביעת הפעולות הנדרשות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתנאי לקבלת היתר לשימוש באתר ולכניסת מבקרים אליו, על מהנדס התכנון לבצע סקר הנדסי פיזי כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} הגדרת המבנה הקיים של השלד על ידי עריכת תכנית המבוססת על מדידה מדויקת של הבניין או האתר בקנה מידה של לפחות 1:100, כולל הסביבה הקרובה;
{{ח:תת|(2)}} הכנת חתכים שבהם תובהר הגאומטריה של הבניינים, הקירות, התקרות וחלקים אחרים, תוך שימת דגש על קירות המשמשים כקירות תומכים ובחינת מערכת העומסים המשותפת של התומך והנתמכים;
{{ח:תת|(3)}} הגדרת כל חלקי הבניין או האתר, כדלקמן:
{{ח:תתת|(א)}} קירות – סוג אבן (לדוגמה אבן כורכרית) וסוג בניה (לדוגמה בניה בשורות פוגות אופקיות);
{{ח:תתת|(ב)}} תקרות (גאומטריה – לדוגמה כיפות);
{{ח:תתת|(ג)}} חומרי בניה של הבניין (לדוגמה, לבנים עם חומרי מליטה);
{{ח:תת|(4)}} ניתוח יציבות הבניין על סמך התכנית שנבנתה, כאמור בפסקה (1) והגדרת חלקי הבניין או האתר, כאמור בפסקאות (1) עד (3) וזיהוי בעיות יציבות;
{{ח:תת|(5)}} הגדרת המצב הפיזי של הבניין או האתר לפני החיזוק והשיקום, לרבות סימון על גבי התכנית ועל גבי חזיתות וחתכים, של סדקים קיימים, מקומות שנתגלו בהם שקיעות, חלקים רופפים, חלקי בניין שהתמוטטו בעבר ושוקמו וכל דבר בעל עניין הקשור ליציבות הבניין;
{{ח:תת|(6)}} עריכת תהליך של הגדרת ביסוס קיים, וקביעת ביסוס דרוש בידי מהנדס ביסוס כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} חפירות קידוחי ניסיון, חקירות על תכונות הקרקע, הכל כנדרש בתקן ישראלי ת״י 940 ביסוס בניינים למבנים חדשים, ולפי הגדרתו של מהנדס הביסוס, אשר יפקח על חפירות הניסיון, קידוחי הניסיון וחקירות הקרקע ויהיה אחראי על בדיקת התוצאות וניתוחן;
{{ח:תתת|(ב)}} סיכום עבודת מהנדס הביסוס בדוח ביסוס, אשר יורכב משלושה חלקים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} '''ממצאים''' – שבו יפורטו ממצאי הבדיקות:
{{ח:תתתתת|(א)}} בדיקות הקרקע שבוצעו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תיאור הבניין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} חתכי הקרקע שנמצאו בחפירות ובקידוחים;
{{ח:תתתתת|(ד)}} הימצאותם של מים בבניין או באתר;
{{ח:תתתתת|(ה)}} כל ממצא נוסף המהווה גורם משפיע על ביסוס הבניין או האתר;
{{ח:תתתת|(2)}} '''הערכות''' – שבו יפורטו הערכותיו של מהנדס הביסוס לאור ממצאי הבדיקה:
{{ח:תתתתת|(א)}} הערכה לגבי הביסוס הקיים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הערכה לגבי יציבות הבניין או האתר;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הערכה לגבי מקדמי הביטחון הקיימים;
{{ח:תתתת|(3)}} '''הנחיות ודרישות''' – בהתאם להערכת מהנדס הביסוס:
{{ח:תתתתת|(א)}} דרישות לחיזוק הביסוס;
{{ח:תתתתת|(ב)}} דרישות לחיזוק הקרקע;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תסבולת קרקע קיימת;
{{ח:תתתתת|(ד)}} כל דרישה שמהנדס הביסוס מניח שנדרשת ליציבות הבניין או האתר;
{{ח:תת|(7)}} דוח הביסוס יועבר למהנדס התכנון וישמש כמידע להחלטתו של מהנדס התכנון בנוגע לתכנון השלד ולקביעת הפעולות הנדרשות.4.07בדיקת חוזק פלדה בשלד
(א)בניינים שבהם משמשים חלקי פלדה כחומר קונסטרוקטיבי ראשי (פרופיל פלדה, ברזל לזיון בטונים וכדומה), יבוצעו בדיקות לסיווג הפלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ובדיקת הבליה של חלקי הבטון; בדיקות אלה יבוצעו במעבדה מאושרת לבדיקות הרכב פלדה; על בסיס תוצאות הבדיקות יערוך מהנדס התכנון חישובים מתאימים ויבדוק את מקדמי הביטחון הקיימים, דפורמציות ואורך קיים של הפלדה.
(ב)בכל מקרה של חריגה מן התקנים הקבועים לגבי מבנים חדשים או במקרה שרמת הקורוזיה של הפלדה אינה עונה על דרישות הקיום של המבנה ל־50 שנים נוספות לפחות, יגדיר מהנדס התכנון את התיקונים הנדרשים בקונסטרוקציה ובחלקי הפלדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בניינים שבהם משמשים חלקי פלדה כחומר קונסטרוקטיבי ראשי (פרופיל פלדה, ברזל לזיון בטונים וכדומה), יבוצעו בדיקות לסיווג הפלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ובדיקת הבליה של חלקי הבטון; בדיקות אלה יבוצעו במעבדה מאושרת לבדיקות הרכב פלדה; על בסיס תוצאות הבדיקות יערוך מהנדס התכנון חישובים מתאימים ויבדוק את מקדמי הביטחון הקיימים, דפורמציות ואורך קיים של הפלדה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל מקרה של חריגה מן התקנים הקבועים לגבי מבנים חדשים או במקרה שרמת הקורוזיה של הפלדה אינה עונה על דרישות הקיום של המבנה ל־50 שנים נוספות לפחות, יגדיר מהנדס התכנון את התיקונים הנדרשים בקונסטרוקציה ובחלקי הפלדה.4.08הנחיות לחיזוק השלד
מהנדס התכנון יכין תכנית קונסטרוקציה ובה יפורטו הפעולות והעבודות לשיקום האתר, ייצוב יסודות, חיזוק קירות, חיזוק חלקים רופפים וכיוצא בזה; עבודות אלה יתואמו ויאושרו בידי הוועדה המקומית, בהתאם להוראות הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מהנדס התכנון יכין תכנית קונסטרוקציה ובה יפורטו הפעולות והעבודות לשיקום האתר, ייצוב יסודות, חיזוק קירות, חיזוק חלקים רופפים וכיוצא בזה; עבודות אלה יתואמו ויאושרו בידי הוועדה המקומית, בהתאם להוראות הדין.4.09אחריות מהנדס הביצוע במהלך עבודות החיזוק ובסיומן
(א)במהלך ביצוע עבודות החיזוק יפקח מהנדס הביצוע על ביצוע החיזוקים, יבצע מעקב שוטף אחר העבודות ויהיה אחראי להכנת דוחות פיקוח; מהנדס הביצוע יפעל תוך שיתוף פעולה עם מהנדס התכנון.
(ב)עם סיום כל עבודות החיזוק יערוך מהנדס הביצוע דוח סיכום המפרט את הפעולות שבוצעו, ומאשר כי כולן בוצעו לפי תכנונו של מהנדס התכנון; כמו כן יאשר מהנדס הביצוע בכתב כי הבניין יציב, תקין וראוי לשימוש מבחינת יציבות כל חלק מהבניין או האתר ומבחינת היציבות הכוללת של הבניין או האתר, וכי לפי בדיקות שנערכו בבניין או באתר בפיקוחו, המקום ערוך לקליטת קהל באופן סדיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהלך ביצוע עבודות החיזוק יפקח מהנדס הביצוע על ביצוע החיזוקים, יבצע מעקב שוטף אחר העבודות ויהיה אחראי להכנת דוחות פיקוח; מהנדס הביצוע יפעל תוך שיתוף פעולה עם מהנדס התכנון.
{{ח:תת|(ב)}} עם סיום כל עבודות החיזוק יערוך מהנדס הביצוע דוח סיכום המפרט את הפעולות שבוצעו, ומאשר כי כולן בוצעו לפי תכנונו של מהנדס התכנון; כמו כן יאשר מהנדס הביצוע בכתב כי הבניין יציב, תקין וראוי לשימוש מבחינת יציבות כל חלק מהבניין או האתר ומבחינת היציבות הכוללת של הבניין או האתר, וכי לפי בדיקות שנערכו בבניין או באתר בפיקוחו, המקום ערוך לקליטת קהל באופן סדיר.4.10מסמכים מחייבים לקבלת היתר
לבקשה להיתר לאכלוס בניין או אתר ציבורי, לאחר ביצוע עבודות לפי חלק זה, המוגשת לוועדה המקומית, יצורפו המסמכים המפורטים להלן:
(1)תכנית מדידה של האתר, כולל חתכים וחזיתות; על גבי התכנית יצוין המידע המגדיר את המצב הפיזי של הבניין או האתר;
(2)דוח ביסוס;
(3)דוחות בדיקת סיווג פלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ודוחות בדיקת הבליה של חלקי הבטון – לגבי בניינים כמפורט בפרט 4.07;
(4)תכניות קונסטרוקציה שהוכנו לצורך חיזוק המבנה, קירות או חלקים אחרים;
(5)דוחות פיקוח;
(6)תכנית תחזוקתית;
(7)דוח סיכום.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבקשה להיתר לאכלוס בניין או אתר ציבורי, לאחר ביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|חלק זה}}, המוגשת לוועדה המקומית, יצורפו המסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} תכנית מדידה של האתר, כולל חתכים וחזיתות; על גבי התכנית יצוין המידע המגדיר את המצב הפיזי של הבניין או האתר;
{{ח:תת|(2)}} דוח ביסוס;
{{ח:תת|(3)}} דוחות בדיקת סיווג פלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ודוחות בדיקת הבליה של חלקי הבטון – לגבי בניינים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4.07|בפרט 4.07}};
{{ח:תת|(4)}} תכניות קונסטרוקציה שהוכנו לצורך חיזוק המבנה, קירות או חלקים אחרים;
{{ח:תת|(5)}} דוחות פיקוח;
{{ח:תת|(6)}} תכנית תחזוקתית;
{{ח:תת|(7)}} דוח סיכום.חלק ה׳: הגנה מפני אש
5.01שימוש בחומרי בניה (בניה חדשה)
(א)חומרי בניה שבהם ייעשה שימוש בבניה חדשה יעמדו בתקן ישראלי ת״י 921 השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה (להלן – ת״י 921).
(ב)בבניין או בחלקו בו קיימים חומרי בניה וגמר דליקים, אשר לא מתקיימת בהם דרישת תקן ישראלי, ת״י 921, תקבע הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים שיש לנקוט להפחתת סיכון האש, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חומרי בניה שבהם ייעשה שימוש בבניה חדשה יעמדו בתקן ישראלי ת״י 921 השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה (להלן – ת״י 921).
{{ח:תת|(ב)}} בבניין או בחלקו בו קיימים חומרי בניה וגמר דליקים, אשר לא מתקיימת בהם דרישת תקן ישראלי, ת״י 921, תקבע הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים שיש לנקוט להפחתת סיכון האש, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.5.02הגנה על שלד הבניין
הגנה מפני אש של חלקי שלד בבניין חדש תיעשה בהתאם לתוספת השניה; בחלקים הקיימים של שלד הבניין תקבע הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים להגנתם מפני אש תוך שקילת הגנה על האתר במקרה של אש, בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הגנה מפני אש של חלקי שלד בבניין חדש תיעשה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השניה}}; בחלקים הקיימים של שלד הבניין תקבע הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים להגנתם מפני אש תוך שקילת הגנה על האתר במקרה של אש, בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.5.03הגנה מפני התפשטות אש בבנין
הצורך בהגנה על האתר מפני התפשטות אש, ואופן השגת ההגנה, לרבות הפרדת קומות כאגפי אש נפרדים, חלוקה בתוך קומות לאגפי אש, והגנה על מעברים אנכיים במבנה וכדומה, ייקבעו בידי הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הצורך בהגנה על האתר מפני התפשטות אש, ואופן השגת ההגנה, לרבות הפרדת קומות כאגפי אש נפרדים, חלוקה בתוך קומות לאגפי אש, והגנה על מעברים אנכיים במבנה וכדומה, ייקבעו בידי הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.5.04חדר מדרגות מוגן
על חדר מדרגות קיים בבניין היסטורי, שנדרש, בשל גובה הבניין או סוגו, ובהתאם לתוספת השניה, לשמש חדר מדרגות מוגן כמשמעותו בפרט 7.00.01 בתוספת השניה, יחולו ההוראות האלה:
(1)חלל חדר המדרגות יכול שיהיה משותף עם חללי עזר קיימים סמוכים כגון מבואה קומתית, פירי מעלית, שירותים וכיוצא באלה, בתנאי שאין בהם סיכוני אש מיוחדים (להלן – חלל מוגן אש); לעניין זה, לוחות חשמל לא ייחשבו כבעלי סיכון אש מיוחד;
(2)חלל מוגן אש יופרד משאר שטחי הקומה הגובלים בו, בקירות עמידי אש –
(א)למשך שעה אחת לפחות – בבניינים נמוכים ובחדרים הקושרים עד 4 קומות:
(ב)למשך שעתיים לפחות – בבניינים גבוהים ובחללים הקושרים למעלה מ־4 קומות;
(3)פתחים בקירות פנים יוגנו בדלתות אש, מדפי אש או שייאטמו כנדרש למניעת מעבר אש אל החלל המוגן;
(4)בראש החלל מוגן האש יותקנו פתחי שחרור עשן בגודל 8% משטח החלל, או שתותקן בו מערכת בקרת עשן חלופית, שתאשר רשות הכבאות;
(5)בחלל המוגן לא ייעשה שימוש בחומרים דליקים ובסיכוני אש, ואולם חומרי גמר דליקים שאין להחליפם בשל שיקולי שימור יטופלו בחומרים מעכבי התפשטות אש, כקבוע בפרט 5.01;
(6)מעקים קיימים יענו על דרישות פרט 3.04; יותר שימור ושחזור אלמנטי עץ במעקה תוך טיפול בהם בחומרים מעכבי התפשטות אש – הכל כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת ההגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על חדר מדרגות קיים בבניין היסטורי, שנדרש, בשל גובה הבניין או סוגו, ובהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השניה}}, לשמש חדר מדרגות מוגן כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7.00.01|בפרט 7.00.01 בתוספת השניה}}, יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} חלל חדר המדרגות יכול שיהיה משותף עם חללי עזר קיימים סמוכים כגון מבואה קומתית, פירי מעלית, שירותים וכיוצא באלה, בתנאי שאין בהם סיכוני אש מיוחדים (להלן – חלל מוגן אש); לעניין זה, לוחות חשמל לא ייחשבו כבעלי סיכון אש מיוחד;
{{ח:תת|(2)}} חלל מוגן אש יופרד משאר שטחי הקומה הגובלים בו, בקירות עמידי אש –
{{ח:תתת|(א)}} למשך שעה אחת לפחות – בבניינים נמוכים ובחדרים הקושרים עד 4 קומות:
{{ח:תתת|(ב)}} למשך שעתיים לפחות – בבניינים גבוהים ובחללים הקושרים למעלה מ־4 קומות;
{{ח:תת|(3)}} פתחים בקירות פנים יוגנו בדלתות אש, מדפי אש או שייאטמו כנדרש למניעת מעבר אש אל החלל המוגן;
{{ח:תת|(4)}} בראש החלל מוגן האש יותקנו פתחי שחרור עשן בגודל 8% משטח החלל, או שתותקן בו מערכת בקרת עשן חלופית, שתאשר רשות הכבאות;
{{ח:תת|(5)}} בחלל המוגן לא ייעשה שימוש בחומרים דליקים ובסיכוני אש, ואולם חומרי גמר דליקים שאין להחליפם בשל שיקולי שימור יטופלו בחומרים מעכבי התפשטות אש, כקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5.01|בפרט 5.01}};
{{ח:תת|(6)}} מעקים קיימים יענו על דרישות {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג פרט 3.04|פרט 3.04}}; יותר שימור ושחזור אלמנטי עץ במעקה תוך טיפול בהם בחומרים מעכבי התפשטות אש – הכל כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת ההגנה על האתר במקרה אש ואי־פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.5.05אמצעי גילוי וכיבוי ופינוי מאמצעים דליקים
(א)באתר יותקנו אמצעים לגילוי וכיבוי אש בכפוף לקביעת רשות הכבאות ובאישור הוועדה המקומית.
(ב)באתרים פתוחים יש לשמור על ניקיון האתר ופינויו מחומרים דליקים כגון פסולת, גזם וכיוצא באלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באתר יותקנו אמצעים לגילוי וכיבוי אש בכפוף לקביעת רשות הכבאות ובאישור הוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} באתרים פתוחים יש לשמור על ניקיון האתר ופינויו מחומרים דליקים כגון פסולת, גזם וכיוצא באלה.5.06שימושים מיוחדים
(א)חלקי האתר המהווים, מעצם טבעם, סיכון מיוחד לרבות מחסנים, מטבחים, חדרי מכונות, חדרי חשמל, וחדרים שבהם מאוחסנים או נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, יופרדו הפרדת אש משטחי בניין סמוכים ויתוחמו באופן שלא תותר אליהם כניסת מבקרים; סידורי הבטיחות בהם ייקבעו בידי הגורם האחראי באישור רשות הכבאות.
(ב)לא יינתן היתר למקום אסיפות באתר הנמצא במרחק של פחות מ־30 מטרים ממקום המשמש לאחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים מסוכנים וכדומה, אלא אם כן התקבל על כך אישור מנציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שבמרחבה מצוי האתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חלקי האתר המהווים, מעצם טבעם, סיכון מיוחד לרבות מחסנים, מטבחים, חדרי מכונות, חדרי חשמל, וחדרים שבהם מאוחסנים או נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, יופרדו הפרדת אש משטחי בניין סמוכים ויתוחמו באופן שלא תותר אליהם כניסת מבקרים; סידורי הבטיחות בהם ייקבעו בידי הגורם האחראי באישור רשות הכבאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן היתר למקום אסיפות באתר הנמצא במרחק של פחות מ־30 מטרים ממקום המשמש לאחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים מסוכנים וכדומה, אלא אם כן התקבל על כך אישור מנציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שבמרחבה מצוי האתר.חלק ו׳: מערכות חשמל
6.01הגדרות
בחלק זה –
”חוק החשמל“ – חוק החשמל, התשי״ד–1954;
”מיתקן חשמל“ – כל מיתקן המוזן בחשמל, בין אם ממקור קבוע, כגון חברת החשמל לישראל בע״מ, ובין אם ממקור ארעי או נייד, כגון גנרטור;
”מהנדס חשמל“ – מי שהוא בעל רישיון חשמלאי בודק מסוג 3 בהתאם לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק החשמל, התשי״ד–1954 → חוק החשמל
- לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985 → תקנות החשמל (רישיונות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ו|בחלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החשמל“ – {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל“ – כל מיתקן המוזן בחשמל, בין אם ממקור קבוע, כגון חברת החשמל לישראל בע״מ, ובין אם ממקור ארעי או נייד, כגון גנרטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס חשמל“ – מי שהוא בעל רישיון חשמלאי בודק מסוג 3 בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (רישיונות)|לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ״ה–1985}}.6.02הגדרת תנאים מחייבים לכניסת מבקרים לאתר
(א)על כל מיתקן חשמל יחולו הוראות הבטיחות שבתקנות שהותקנו לפי חוק החשמל (להלן – תקנות החשמל).
(ב)מהנדס חשמל יגדיר, לגבי כל מיתקן חשמל, מהן הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת אישור לפתיחת האתר לכניסת קהל, לפי חוק החשמל ולפי תקן אירופי EN 61557 – SAFETY IN LOW VOLTAGE DISTRIBUTION ELECTRICAL – חלקים 1 עד 8 משנת 1997 או תקן ישראלי המקביל לו, כפי שיהיה בתוקף ביום הבדיקה.
(ג)כל תיקון, הוספה או שיפוץ של מערכות החשמל והתאורה יבוצע בהתאם לתקנות החשמל כפי שיהיו בתוקף ביום התכנון, ובהתאם לדרישות הרשויות המוסמכות לגבי אתר פתוח לקהל.
(ד)התכנון והביצוע יאושרו בידי מהנדס חשמל, בלא קשר לגודל החיבור באמפרים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק החשמל → חוק החשמל
- חוק החשמל → חוק החשמל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על כל מיתקן חשמל יחולו הוראות הבטיחות שבתקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} (להלן – תקנות החשמל).
{{ח:תת|(ב)}} מהנדס חשמל יגדיר, לגבי כל מיתקן חשמל, מהן הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת אישור לפתיחת האתר לכניסת קהל, לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}} ולפי תקן אירופי EN 61557 – SAFETY IN LOW VOLTAGE DISTRIBUTION ELECTRICAL – חלקים 1 עד 8 משנת 1997 או תקן ישראלי המקביל לו, כפי שיהיה בתוקף ביום הבדיקה.
{{ח:תת|(ג)}} כל תיקון, הוספה או שיפוץ של מערכות החשמל והתאורה יבוצע בהתאם לתקנות החשמל כפי שיהיו בתוקף ביום התכנון, ובהתאם לדרישות הרשויות המוסמכות לגבי אתר פתוח לקהל.
{{ח:תת|(ד)}} התכנון והביצוע יאושרו בידי מהנדס חשמל, בלא קשר לגודל החיבור באמפרים.חלק ז׳: מערכות אוורור ומיזוג אוויר
7.01איוורור
(א)בבניין או בחלקו המיועד לקהל, יש להבטיח פתחים בשיעור של 1:20 משטח האולם שבו שוהה הקהל.
(ב)בבניין שבו לא ניתן להבטיח כמות פתחים כקבוע בפרט משנה (א), תותקן מערכת אלקטרו־מכנית אשר תבטיח 7 ליטרים לדקה לאדם של אוויר צח, לחלק האתר הנדון; הוראה זו לא תחול באתרים שאינם בניין.
(ג)החליטה הוועדה המקומית לפטור את הגורם האחראי מקיום הוראות פרט זה, בהתאם לסמכותה הקבועה בתקנה 17א, ישולט האתר בשלט אזהרה מתאים המתריע על איוורורו הלקוי, כמות הקהל באתרים מסוג זה תוגבל לפי הוראת הוועדה המקומית.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 17א → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) #סעיף 57
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בבניין או בחלקו המיועד לקהל, יש להבטיח פתחים בשיעור של 1:20 משטח האולם שבו שוהה הקהל.
{{ח:תת|(ב)}} בבניין שבו לא ניתן להבטיח כמות פתחים כקבוע בפרט משנה (א), תותקן מערכת אלקטרו־מכנית אשר תבטיח 7 ליטרים לדקה לאדם של אוויר צח, לחלק האתר הנדון; הוראה זו לא תחול באתרים שאינם בניין.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה הוועדה המקומית לפטור את הגורם האחראי מקיום הוראות פרט זה, בהתאם לסמכותה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 57|בתקנה 17א}}, ישולט האתר בשלט אזהרה מתאים המתריע על איוורורו הלקוי, כמות הקהל באתרים מסוג זה תוגבל לפי הוראת הוועדה המקומית.7.02מיזוג אוויר
מערכות מיזוג אוויר המותקנות באתר יעמדו בתנאי תקן ישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש בבניינים: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערכות מיזוג אוויר המותקנות באתר יעמדו בתנאי תקן ישראלי, ת״י 1001 חלק 1 – בטיחות אש בבניינים: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.חלק ח׳: מיתקני תברואה
8.01התקנת מיתקני תברואה
מיתקני תברואה יותקנו בהתאם להוראות התוספת השניה וההל״ת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיתקני תברואה יותקנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}} וההל״ת.8.02מספר מיתקני התברואה
במקומות המיועדים לביקורי קהל יש להעמיד לרשות הקהל קבועות, ברזי רחצה ומיתקני שתיה בכמות ובמיקום הקבועים בהל״ת או בכמות או במיקום אחרים כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר שקיבלה חוות דעת ממהנדס למיתקני תברואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקומות המיועדים לביקורי קהל יש להעמיד לרשות הקהל קבועות, ברזי רחצה ומיתקני שתיה בכמות ובמיקום הקבועים בהל״ת או בכמות או במיקום אחרים כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר שקיבלה חוות דעת ממהנדס למיתקני תברואה.חלק ט׳: סידורים מיוחדים לנכים
9.01התקנת סידורים מיוחדים לנכים
אתר שהוא בניין ציבורי כהגדרתו בפרט 8.01 בתוספת השניה וכן אתר הפתוח לביקור הציבור, יחויב בהתקנת סידורים מיוחדים לנכים, בהתאם להוראות התוספת השניה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אתר שהוא בניין ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8.01|בפרט 8.01 בתוספת השניה}} וכן אתר הפתוח לביקור הציבור, יחויב בהתקנת סידורים מיוחדים לנכים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.9.02פטור מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים
הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, לפטור אתר מסוים מהתנאים המפורטים בתוספת השניה, לעניין סידורים מיוחדים לנכים, כולם או מקצתם ובלבד שיותנה ההיתר כאמור, בקיום התנאים האלה:
(1)במסגרת שיקול דעתה, תפעל הוועדה המקומית מתוך מגמה לאפשר נגישות נוחה לנכים במידה המרבית האפשרית, תוך שמירת הערך ההיסטורי של האתר;
(2)לא תיעתר הוועדה המקומית לבקשת הגורם האחראי לפטור אתר שלם מקיום הוראות התוספת השניה, אם ניתן לאפשר גישה לנכים בחלקים מסוימים ממנו; נקבע בחוות הדעת כי ניתן לספק נגישות לנכים בחלק מסוים של האתר, תחייב הוועדה המקומית התקנת הסידורים הנדרשים לאותו חלק של האתר, אלא אם כן לדעת הוועדה המקומית החלק האמור מזערי ביחס לאתר כולו או אם לדעת הוועדה המקומית לא ניתן לאפשר כלל כניסה לאדם נכה או שיש בכך לסכן נכים בכניסתם לאתר;
(3)להבטחת נגישות הנכים באתר ובמטרה להבטיח את עצמאותם המרבית, רשאית הוועדה המקומית לדרוש ורשאי הגורם האחראי להציע, התקנת אמצעים טכניים חלופיים, תחת אמצעים המחויבים על פי הוראות התוספת השניה;
(4)באתר או בחלק ממנו, אשר לפי החלטת הוועדה המקומית לא חלות לגביו הוראות התוספת השניה, יציב הגורם האחראי, במקום בולט לעין בכניסה לאתר ובכניסה לכל חלק ממנו אשר אין בו נגישות לנכים, שלטי אזהרה והסבר המתריעים על המגבלות, הקשיים והסכנות הצפויים לנכים במקום.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, לפטור אתר מסוים מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, לעניין סידורים מיוחדים לנכים, כולם או מקצתם ובלבד שיותנה ההיתר כאמור, בקיום התנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} במסגרת שיקול דעתה, תפעל הוועדה המקומית מתוך מגמה לאפשר נגישות נוחה לנכים במידה המרבית האפשרית, תוך שמירת הערך ההיסטורי של האתר;
{{ח:תת|(2)}} לא תיעתר הוועדה המקומית לבקשת הגורם האחראי לפטור אתר שלם מקיום הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, אם ניתן לאפשר גישה לנכים בחלקים מסוימים ממנו; נקבע בחוות הדעת כי ניתן לספק נגישות לנכים בחלק מסוים של האתר, תחייב הוועדה המקומית התקנת הסידורים הנדרשים לאותו חלק של האתר, אלא אם כן לדעת הוועדה המקומית החלק האמור מזערי ביחס לאתר כולו או אם לדעת הוועדה המקומית לא ניתן לאפשר כלל כניסה לאדם נכה או שיש בכך לסכן נכים בכניסתם לאתר;
{{ח:תת|(3)}} להבטחת נגישות הנכים באתר ובמטרה להבטיח את עצמאותם המרבית, רשאית הוועדה המקומית לדרוש ורשאי הגורם האחראי להציע, התקנת אמצעים טכניים חלופיים, תחת אמצעים המחויבים על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}};
{{ח:תת|(4)}} באתר או בחלק ממנו, אשר לפי החלטת הוועדה המקומית לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, יציב הגורם האחראי, במקום בולט לעין בכניסה לאתר ובכניסה לכל חלק ממנו אשר אין בו נגישות לנכים, שלטי אזהרה והסבר המתריעים על המגבלות, הקשיים והסכנות הצפויים לנכים במקום.9.03אמצעי מילוט
(א)באתר בעל נגישות לנכים, שקיימת בו חובה ליצור אמצעי מילוט לקהל, יובטחו אמצעי מילוט מתאימים לנכים; הוועדה המקומית רשאית לאשר פתרונות וחלופות שונים שיציע בעניין זה הגורם האחראי, לרבות יצירת שטחי מפלט, שבהם יוכלו נכים לשהות בבטחה עד לחילוצם במידת הצורך.
(ב)בפרט זה, ”שטח מפלט“ – אזור מוגן המבטיח את הגנתם של השוהים בו מפני סיכונים אפשריים, כגון אש, הצפה והתמוטטות, הממוקם בצמוד לנתיב חילוץ (חדרי מדרגות, פירי מעליות וכדומה), או באזור המאפשר חילוץ נכה בידי צוותי הצלה; ואולם לא ימוקם שטח מפלט באופן המהווה הפרעה לדרכי היציאה של הקהל; כמו כן, יותקנו בשטח מפלט אמצעי תקשורת והדרכה מתאימים, והוא ישולט באמצעות שלט מכוון ומזהה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באתר בעל נגישות לנכים, שקיימת בו חובה ליצור אמצעי מילוט לקהל, יובטחו אמצעי מילוט מתאימים לנכים; הוועדה המקומית רשאית לאשר פתרונות וחלופות שונים שיציע בעניין זה הגורם האחראי, לרבות יצירת שטחי מפלט, שבהם יוכלו נכים לשהות בבטחה עד לחילוצם במידת הצורך.
{{ח:תת|(ב)}} בפרט זה, ”שטח מפלט“ – אזור מוגן המבטיח את הגנתם של השוהים בו מפני סיכונים אפשריים, כגון אש, הצפה והתמוטטות, הממוקם בצמוד לנתיב חילוץ (חדרי מדרגות, פירי מעליות וכדומה), או באזור המאפשר חילוץ נכה בידי צוותי הצלה; ואולם לא ימוקם שטח מפלט באופן המהווה הפרעה לדרכי היציאה של הקהל; כמו כן, יותקנו בשטח מפלט אמצעי תקשורת והדרכה מתאימים, והוא ישולט באמצעות שלט מכוון ומזהה.חלק י׳: דרכי גישה, הכוונה וחניות
10.01דרכי גישה
באתר יובטחו דרכי גישה לרכב חירום, בהתאם לדרישות של רשות הכבאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתר יובטחו דרכי גישה לרכב חירום, בהתאם לדרישות של רשות הכבאות.10.02מקומות חניה
הגורם האחראי יתקין באתר מקומות חניה בהתאם לדרישת הוועדה המקומית, וזאת על אף האמור בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983 → תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הגורם האחראי יתקין באתר מקומות חניה בהתאם לדרישת הוועדה המקומית, וזאת על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה)|בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983}}.10.03תכנון והכוונת תנועה באתר
(א)האתר יסומן בשלט המגדיר אזורים לפי רמות הקושי והסיכון הכרוך בטיול או בשהייה בהם, כדלקמן:
(1)נתיבים אפשריים לנגישות אנשים המתניידים בכיסא גלגלים;
(2)נתיבים לקהל הרחב (הבטחת בטיחות הציבור);
(3)נתיבים למיטיבי לכת;
(4)נתיבים מסוכנים;
(5)אזורים אסורים לגישה;
(6)אזורים חסומים או מגודרים למניעת גישה.
(ב)שבילי האתר יסומנו באופן שיכוון את המבקרים לאורך מסלול ההתקדמות; לפני כל מקום באתר שבו קיימת עליה ברמת הקושי או הסיכון, יוצב שלט ברור המתריע על כך.
(ג)במידת הצורך, יוצב שלט אזהרה המתריע על הסכנה ועל אופייה כגון: ”סכנה! נפילה!“, ”סכנה! מדרון תלול!“.
(ד)באתר יוצב שלט הכוונה כללי להתמצאות באתר לרבות מפות האתר, הכוונה לאזורים השונים באתר לרבות לשירותים, למודיעין ולמוקדי חירום.
(ה)שילוט, הכוונה, והארה של דרכי יציאה ייקבעו בהתאם להוראות פרט 2.13.
(ו)אמצעי ההכוונה שבהם ייעשה שימוש יהיו אחידים, במידת האפשר, וכפי שמקובל באתרים השונים.
(ז)בכניסה לאתר יוצב שלט בולט לעין עם סימון והכוונה ובו התרעה למבקרים שלא לסטות מן השבילים המסומנים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} האתר יסומן בשלט המגדיר אזורים לפי רמות הקושי והסיכון הכרוך בטיול או בשהייה בהם, כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} נתיבים אפשריים לנגישות אנשים המתניידים בכיסא גלגלים;
{{ח:תתת|(2)}} נתיבים לקהל הרחב (הבטחת בטיחות הציבור);
{{ח:תתת|(3)}} נתיבים למיטיבי לכת;
{{ח:תתת|(4)}} נתיבים מסוכנים;
{{ח:תתת|(5)}} אזורים אסורים לגישה;
{{ח:תתת|(6)}} אזורים חסומים או מגודרים למניעת גישה.
{{ח:תת|(ב)}} שבילי האתר יסומנו באופן שיכוון את המבקרים לאורך מסלול ההתקדמות; לפני כל מקום באתר שבו קיימת עליה ברמת הקושי או הסיכון, יוצב שלט ברור המתריע על כך.
{{ח:תת|(ג)}} במידת הצורך, יוצב שלט אזהרה המתריע על הסכנה ועל אופייה כגון: ”סכנה! נפילה!“, ”סכנה! מדרון תלול!“.
{{ח:תת|(ד)}} באתר יוצב שלט הכוונה כללי להתמצאות באתר לרבות מפות האתר, הכוונה לאזורים השונים באתר לרבות לשירותים, למודיעין ולמוקדי חירום.
{{ח:תת|(ה)}} שילוט, הכוונה, והארה של דרכי יציאה ייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 2.13|פרט 2.13}}.
{{ח:תת|(ו)}} אמצעי ההכוונה שבהם ייעשה שימוש יהיו אחידים, במידת האפשר, וכפי שמקובל באתרים השונים.
{{ח:תת|(ז)}} בכניסה לאתר יוצב שלט בולט לעין עם סימון והכוונה ובו התרעה למבקרים שלא לסטות מן השבילים המסומנים.חלק י״א: תנאים לביקורי לילה באתר
11.01הגדרות
בחלק זה, ”ביקורי לילה“ – שהות קהל באתר מהשעה 16:00 עד השעה 06:00.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק יא|בחלק זה}}, ”ביקורי לילה“ – שהות קהל באתר מהשעה 16:00 עד השעה 06:00.11.02תנאים לביקורי לילהתיקונים: תשס״ח־2
באתרים המיועדים לביקורי קהל, יותנה מתן ההיתר בקיום ההוראות האלה:
(1)הארה של חלקי האתר הפתוחים לביקורי לילה;
(2)הארה לאורך שבילי ההליכה ובאזורי התכנסות קהל;
(3)הארה של דרכי יציאה, נתיבי מילוט ושילוט הכוונה באמצעות גופי תאורת התמצאות, עם גיבוי מערכת החשמל בגנרטור חירום;
(4)חלקי אתר שאינם מיועדים לביקורי לילה ואשר קיים בהם סיכון (נפילה, החלקה, טביעה וכדומה) ייחסמו למעבר קהל ויוצבו בהם שלטי אזהרה;
(5)בכניסה לאתר יוצב שלט המתריע מפני סטיה משבילים מוארים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באתרים המיועדים לביקורי קהל, יותנה מתן ההיתר בקיום ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} הארה של חלקי האתר הפתוחים לביקורי לילה;
{{ח:תת|(2)}} הארה לאורך שבילי ההליכה ובאזורי התכנסות קהל;
{{ח:תת|(3)}} הארה של דרכי יציאה, נתיבי מילוט ושילוט הכוונה באמצעות גופי תאורת התמצאות, עם גיבוי מערכת החשמל בגנרטור חירום;
{{ח:תת|(4)}} חלקי אתר שאינם מיועדים לביקורי לילה ואשר קיים בהם סיכון (נפילה, החלקה, טביעה וכדומה) ייחסמו למעבר קהל ויוצבו בהם שלטי אזהרה;
{{ח:תת|(5)}} בכניסה לאתר יוצב שלט המתריע מפני סטיה משבילים מוארים.11.03פטור מתנאים לביקורי לילה
(א)הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, להתיר סטיה מהוראות פרט 11.02 ובלבד שהוכח לה כי הגורם האחראי ינקוט פתרונות חלופיים, דוגמת שימוש באמצעי תאורה ניידים בליווי מדריכים מוסמכים הבקיאים בנוהלי חירום ובדרכי היציאה מן האתר, והוועדה המקומיות אישרה פתרונות חלופיים אלו.
(ב)הוכיח הגורם האחראי, לוועדה המקומית, כי לא עתידים להתקיים ביקורי לילה באתר, רשאית היא לפטור אותו מהוראות פרט משנה (א), כולן או חלקן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, להתיר סטיה מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 11.02|פרט 11.02}} ובלבד שהוכח לה כי הגורם האחראי ינקוט פתרונות חלופיים, דוגמת שימוש באמצעי תאורה ניידים בליווי מדריכים מוסמכים הבקיאים בנוהלי חירום ובדרכי היציאה מן האתר, והוועדה המקומיות אישרה פתרונות חלופיים אלו.
{{ח:תת|(ב)}} הוכיח הגורם האחראי, לוועדה המקומית, כי לא עתידים להתקיים ביקורי לילה באתר, רשאית היא לפטור אותו מהוראות פרט משנה (א), כולן או חלקן.חלק י״ב: תכנית בטיחות
12.01תכנית בטיחות
(א)על הגורם האחראי המחזיק באתר המיועד לביקורי קהל של מעל 100,000 אנשים בשנה או שעשויים לשהות בו 3,000 אנשים ומעלה בו זמנית, להכין תכנית בטיחות כתנאי לקבלת היתר שימוש.
(ב)תכנית הבטיחות תכלול את הנושאים האלה:
(1)נוהלי הבטיחות במקום ונושאי התפקידים בתחומים אלה, לרבות חילוץ נכים;
(2)המבנה הארגוני של מערך הבטיחות במקום, לרבות מינוי ממונה בטיחות, ממונה על כיבוי אש וכדומה;
(3)נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות;
(4)עריכת סקר סיכונים, קביעת נוהל לאיתור מפגעי בטיחות והדרכים לסילוק או למניעת מפגעים כאמור;
(5)רשימת הציוד וחומרים המחייבים בדיקות תקופתיות ומועדי הבדיקה שלהם, לרבות אבזרי הרמה, מכוניות הרמה, מכלי לחץ, ציוד כיבוי אש, ציוד גילוי אש;
(6)האמצעים והנהלים להדרכת הקהל והשמירה על בטיחותו, בצירוף תיק חירום הכולל את תכניות האתר, מבני האתר, ציון נקודות הכניסה והיציאה, דרכי הגישה (רכב חירום ורגלי), ציוד כיבוי, סיכונים מיוחדים וכדומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על הגורם האחראי המחזיק באתר המיועד לביקורי קהל של מעל 100,000 אנשים בשנה או שעשויים לשהות בו 3,000 אנשים ומעלה בו זמנית, להכין תכנית בטיחות כתנאי לקבלת היתר שימוש.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הבטיחות תכלול את הנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוהלי הבטיחות במקום ונושאי התפקידים בתחומים אלה, לרבות חילוץ נכים;
{{ח:תתת|(2)}} המבנה הארגוני של מערך הבטיחות במקום, לרבות מינוי ממונה בטיחות, ממונה על כיבוי אש וכדומה;
{{ח:תתת|(3)}} נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות;
{{ח:תתת|(4)}} עריכת סקר סיכונים, קביעת נוהל לאיתור מפגעי בטיחות והדרכים לסילוק או למניעת מפגעים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} רשימת הציוד וחומרים המחייבים בדיקות תקופתיות ומועדי הבדיקה שלהם, לרבות אבזרי הרמה, מכוניות הרמה, מכלי לחץ, ציוד כיבוי אש, ציוד גילוי אש;
{{ח:תתת|(6)}} האמצעים והנהלים להדרכת הקהל והשמירה על בטיחותו, בצירוף תיק חירום הכולל את תכניות האתר, מבני האתר, ציון נקודות הכניסה והיציאה, דרכי הגישה (רכב חירום ורגלי), ציוד כיבוי, סיכונים מיוחדים וכדומה.