החקיקה בישראל

תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשכ״ה–1965 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשכ״ה · 1965
52
סעיפים
11
פרקים
1
תוספות
5
הגדרות
20
הפניות פנימיות
7
הפניות חיצוניות
11
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות לביצוע החוק
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות

1הגדרות

בתקנות אלה –
”חוק הפיצויים“ – החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנאציונל־סוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי) שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה ושפורסם בספר החוקים הפדרלי מיום 29 ביוני 1956, חלק 1, עמוד 559 – כפי שתוקן מזמן לזמן;
”שלילת חופש“ – עילת התביעות לפי הסעיפים 43–50, 150, 152, 160 ו־162 לחוק הפיצויים;
”הפסקת לימודים“ – עילת התביעות לפי הסעיפים 115, 116, 118 ו־119 לחוק הפיצויים;
”הלוואת שיקום“ – הלוואה הניתנת מכוח הסעיפים 69, 72, 90, 114 ו־117 לחוק הפיצויים;
”המטפל הקודם“ – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 21 לחוק → חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיצויים“ – החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנאציונל־סוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי) שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה ושפורסם בספר החוקים הפדרלי מיום 29 ביוני 1956, חלק 1, עמוד 559 – כפי שתוקן מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלילת חופש“ – עילת התביעות לפי הסעיפים 43–50, 150, 152, 160 ו־162 לחוק הפיצויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת לימודים“ – עילת התביעות לפי הסעיפים 115, 116, 118 ו־119 לחוק הפיצויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואת שיקום“ – הלוואה הניתנת מכוח הסעיפים 69, 72, 90, 114 ו־117 לחוק הפיצויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המטפל הקודם“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק}}.
פרק שני: שכר טרחה

2שכר טרחה מכסימלי לסוגים מסויימים של תביעותתיקונים: תשכ״ו, תשכ״ח

על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול בתביעה, כמפורט להלן – הן בישראל והן בחוץ לארץ – על האחוז הנקוב לצד כל אחת מהן:
(1)בתביעה עקב הפסקת לימודים או שלילת חופש של התובע עצמו – 10% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
(2)בתביעת שאירי הנרדף או יורשיו עקב שלילת חופש של הנרדף – 12% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
(3)בתביעה להענקת הלוואת שיקום – 2% מסכום ההלוואה שהוענקה;
(4)בתביעה לפיצויים בעד עבודת כפיה על־פי אחד ההסכמים הקיבוציים בין Conference on Jewish Material Claims against Germany לבין –
(א)הפירמה Friedrich Krupp, Essen מדצמבר 1959;
(ב)החברה Siemens & Halske A.G. Berlin/Muenchen ממאי 1962;
(ג)תאגיד ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אם ההסכם נחתם לפני יום ז׳ בכסלו תשכ״ב (15 בנובמבר 1961) – 8% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
(5)בתביעה למתן סעד לפי הסעיפים 165 ו־171 לחוק הפיצויים –
(א)אם התביעה באה לאחר אחת התביעות המפורטות בפסקאות (1) עד (3) ובתקנה 3 ועל יסוד אותה עילה – האחוז שנקבע לגבי התביעה הקודמת;
(ב)אם לתביעה לא קדמה תביעה אחרת לפי חוק הפיצויים, או אם קדמה, אך עילתה היתה שונה מהתביעה למתן סעד – 12% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
(6)בתביעה לפי סעיף 44א לחוק הפדרלי הגרמני להחזרת רכוש מיום 19 ביולי 1957 – כפי שנתקבל בסעיף 22 לסימן I לחוק השלישי לתיקון החוק הפדרלי להחזרת רכוש מיום 2.10.1964, שפורסם בספר החוקים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, חלק 1 מס׳ 52 מיום 8.10.1964, וכפי שיתוקן מזמן לזמן – 8% מהסכום שנפסק לזכות התובע, ואם התובע הוא יורש של האדם שממנו נשלל הרכוש הנדון – 12% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
(7)בתביעה לפי סימן V לחוק השני לתיקון חוק הפיצויים הפדרלי, מיום 14 בספטמבר 1965 שפורסם בספר החוקים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, חלק 1 מס׳ 52 מיום 18.9.65כפי שיתוקן מזמן לזמן – 10% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
(8)בתביעת קיצבה לפי סעיפים 85, 97 או 157 לחוק הפיצויים – 5% מסך הקיצבאות לתקופה של חמש שנים, לפי שיעורן במועד שבו פסקו על מתן הקיצבה או נקבע שיעורה בדרך הסכם.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
,
19
, ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול בתביעה, כמפורט להלן – הן בישראל והן בחוץ לארץ – על האחוז הנקוב לצד כל אחת מהן:
{{ח:תת|(1)}} בתביעה עקב הפסקת לימודים או שלילת חופש של התובע עצמו – 10% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
{{ח:תת|(2)}} בתביעת שאירי הנרדף או יורשיו עקב שלילת חופש של הנרדף – 12% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
{{ח:תת|(3)}} בתביעה להענקת הלוואת שיקום – 2% מסכום ההלוואה שהוענקה;
{{ח:תת|(4)}} בתביעה לפיצויים בעד עבודת כפיה על־פי אחד ההסכמים הקיבוציים בין Conference on Jewish Material Claims against Germany לבין –
{{ח:תתת|(א)}} הפירמה Friedrich Krupp, Essen מדצמבר 1959;
{{ח:תתת|(ב)}} החברה Siemens & Halske A.G. Berlin/Muenchen ממאי 1962;
{{ח:תתת|(ג)}} תאגיד ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אם ההסכם נחתם לפני יום ז׳ בכסלו תשכ״ב (15 בנובמבר 1961) – 8% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
{{ח:תת|(5)}} בתביעה למתן סעד לפי הסעיפים 165 ו־171 לחוק הפיצויים –
{{ח:תתת|(א)}} אם התביעה באה לאחר אחת התביעות המפורטות בפסקאות (1) עד (3) {{ח:פנימי|סעיף 3|ובתקנה 3}} ועל יסוד אותה עילה – האחוז שנקבע לגבי התביעה הקודמת;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לתביעה לא קדמה תביעה אחרת לפי חוק הפיצויים, או אם קדמה, אך עילתה היתה שונה מהתביעה למתן סעד – 12% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
{{ח:תת|(6)}} בתביעה לפי סעיף 44א לחוק הפדרלי הגרמני להחזרת רכוש מיום 19 ביולי 1957 – כפי שנתקבל בסעיף 22 לסימן I לחוק השלישי לתיקון החוק הפדרלי להחזרת רכוש מיום 2.10.1964, שפורסם בספר החוקים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, חלק 1 מס׳ 52 מיום 8.10.1964, וכפי שיתוקן מזמן לזמן – 8% מהסכום שנפסק לזכות התובע, ואם התובע הוא יורש של האדם שממנו נשלל הרכוש הנדון – 12% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
{{ח:תת|(7)}} בתביעה לפי סימן V לחוק השני לתיקון חוק הפיצויים הפדרלי, מיום 14 בספטמבר 1965{{ח:הערה|,}} שפורסם בספר החוקים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, חלק 1 מס׳ 52 מיום 18.9.{{ח:הערה|19}}65{{ח:הערה|, ו}}כפי שיתוקן מזמן לזמן – 10% מהסכום שנפסק לזכות התובע;
{{ח:תת|(8)}} בתביעת קיצבה לפי סעיפים 85, 97 או 157 לחוק הפיצויים – 5% מסך הקיצבאות לתקופה של חמש שנים, לפי שיעורן במועד שבו פסקו על מתן הקיצבה או נקבע שיעורה בדרך הסכם.

3תביעה לפי סעיף 239 לחוק הפיצויים

(א)על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול, הן בישראל והן בחוץ לארץ, בתביעה מכוח הסכם כולל כאמור בסעיף 239 לחוק הפיצויים, על 3% מהסכום שנפסק לזכות התובע.
(ב)הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על טיפול שבו המטפל ערך או אסף גם מסמכים או חומר ראיה אחר הדרושים או המועילים להשגת ההסכם הכולל, או עסק גם בהכנת רשימות של אנשים הנמנים עם קבוצת הנרדפים שלטובתם נחתם ההסכם ובבדיקת מעמדם של אנשים כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול, הן בישראל והן בחוץ לארץ, בתביעה מכוח הסכם כולל כאמור בסעיף 239 לחוק הפיצויים, על 3% מהסכום שנפסק לזכות התובע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על טיפול שבו המטפל ערך או אסף גם מסמכים או חומר ראיה אחר הדרושים או המועילים להשגת ההסכם הכולל, או עסק גם בהכנת רשימות של אנשים הנמנים עם קבוצת הנרדפים שלטובתם נחתם ההסכם ובבדיקת מעמדם של אנשים כאמור.

4תביעה עקב שינויים בדיןתיקונים: תשכ״ו

(א)על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול הן בישראל והן בחוץ לארץ בתביעה להגדלת קיצבה או סכום אחר שנפסקו לזכות התובע, עקב שינויים בדין שעל פיו נפסקו הקיצבה או הסכום האחר – על מחצית אחוזי המכסימום שהיו חלים אילמלא הוראות תקנה זו.
(ב)שום דבר בתקנת משנה (א) לא יתפרש כאילו מגיע שכר טרחה בעד טיפול בתביעה להגדלת קיצבה או סכום אחר שנפסקו, מבלי שהתובע נתן למטפל, אחרי שנפסקו לאחרונה, הוראה מפורשת לטפל בתביעה להגדלתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול הן בישראל והן בחוץ לארץ בתביעה להגדלת קיצבה או סכום אחר שנפסקו לזכות התובע, עקב שינויים בדין שעל פיו נפסקו הקיצבה או הסכום האחר – על מחצית אחוזי המכסימום שהיו חלים אילמלא הוראות תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} שום דבר בתקנת משנה (א) לא יתפרש כאילו מגיע שכר טרחה בעד טיפול בתביעה להגדלת קיצבה או סכום אחר שנפסקו, מבלי שהתובע נתן למטפל, אחרי שנפסקו לאחרונה, הוראה מפורשת לטפל בתביעה להגדלתם.

5דין הסכם כדין פסק

בכל מקום בפרק זה שבו מדובר בסכום שנפסק לזכות התובע, גם הסכום שנקבע בהסכם עם הנתבע כמגיע לתובע כשלא נפסק סכום לזכותו, במשמע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מקום {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} שבו מדובר בסכום שנפסק לזכות התובע, גם הסכום שנקבע בהסכם עם הנתבע כמגיע לתובע כשלא נפסק סכום לזכותו, במשמע.
פרק שלישי: מטפלים קודמים

6קביעת השכר הראוי למטפל קודם

(א)נתגלעו בין המטפל הקודם ובין התובע חילוקי דעות בדבר שיעור השכר הראוי המגיע לפי סעיף 21(ב)(2) לחוק, יכריע בדבר מי ששר המשפטים מינהו לענין זה על פי בקשת התובע או המטפל הקודם (להלן – הממונה) והחלטתו של הממונה תהיה סופית.
(ב)הממונה לא יהיה קשור בדקדוקי דיון ובדיני ראיות, לרבות דרכי קבלתן, אלא יפעל בדרך שתיראה לו מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.
(ג)הממונה רשאי להטיל בהחלטתו הסופית את הוצאות הבירור שלפניו, לרבות שכר טרחתו, על בעלי הדין או על אחד מהם כפי שייראה לו צודק בנסיבות הענין, והוא רשאי לדרוש מבעלי הדין שישלמו לו על חשבון שכר טרחתו מקדמה שלא תעלה על הסכום הנקוב לכך בכתב המינוי של הממונה.
(ד)הממונה יקבע בעצמו את שכר טרחתו; הרואה את עצמו נפגע על ידי קביעת שכר הטרחה כאמור רשאי לערור עליה לפני שר המשפטים והחלטתו תהיה סופית.
(ה)תקנה זו לא תמנע את התובע ואת המטפל הקודם מלהסכים למסירת חילוקי דעות בדבר שיעור השכר הראוי כאמור לבוררות, בדרך הקבועה בפקודת הבוררות, בין שהחלו בהליכים לפני הממונה ובין אם לאו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 21(ב)(2) לחוק → חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) #סעיף 21
  • בפקודת הבוררות → פקודת הבוררות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נתגלעו בין המטפל הקודם ובין התובע חילוקי דעות בדבר שיעור השכר הראוי המגיע לפי {{ח:חיצוני|חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)#סעיף 21|סעיף 21(ב)(2) לחוק}}, יכריע בדבר מי ששר המשפטים מינהו לענין זה על פי בקשת התובע או המטפל הקודם (להלן – הממונה) והחלטתו של הממונה תהיה סופית.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יהיה קשור בדקדוקי דיון ובדיני ראיות, לרבות דרכי קבלתן, אלא יפעל בדרך שתיראה לו מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להטיל בהחלטתו הסופית את הוצאות הבירור שלפניו, לרבות שכר טרחתו, על בעלי הדין או על אחד מהם כפי שייראה לו צודק בנסיבות הענין, והוא רשאי לדרוש מבעלי הדין שישלמו לו על חשבון שכר טרחתו מקדמה שלא תעלה על הסכום הנקוב לכך בכתב המינוי של הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יקבע בעצמו את שכר טרחתו; הרואה את עצמו נפגע על ידי קביעת שכר הטרחה כאמור רשאי לערור עליה לפני שר המשפטים והחלטתו תהיה סופית.
{{ח:תת|(ה)}} תקנה זו לא תמנע את התובע ואת המטפל הקודם מלהסכים למסירת חילוקי דעות בדבר שיעור השכר הראוי כאמור לבוררות, בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|פקודת הבוררות|בפקודת הבוררות}}, בין שהחלו בהליכים לפני הממונה ובין אם לאו.

7הבטחת התשלום של השכר הראוי

מי שהמשיך בטיפול בתביעה לאחר מטפל קודם, יעכב תחת ידו מכספי התובע שיגיעו לידיו עקב מימוש התביעה את המגיע למטפל הקודם כשכר ראוי עד לסילוקו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהמשיך בטיפול בתביעה לאחר מטפל קודם, יעכב תחת ידו מכספי התובע שיגיעו לידיו עקב מימוש התביעה את המגיע למטפל הקודם כשכר ראוי עד לסילוקו.

8קיום תוקף של יפויי כוח

החזיק מטפל קודם ביפוי־כוח לטיפול בתביעה ונתן, בעודנו רשאי לטפל בתביעה, יפוי־כוח למטפל בחוץ לארץ או למי שרשאי לטפל בתביעה (להלן – מורשה שני), או ניתן יפוי־הכוח גם לאדם שלישי שהוא רשאי לטפל בתביעה (להלן – מורשה שלישי), לא תפגע פקיעת תקפו של יפוי־הכוח בסמכותו של המורשה השני או של המורשה השלישי להמשיך ולטפל בתביעה; אולם על אף האמור בכל הסכם רשאי התובע בכל עת לבטל את הרשאתו של המורשה השני או של המורשה השלישי וכן רשאי המורשה השני והמורשה השלישי להתפטר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החזיק מטפל קודם ביפוי־כוח לטיפול בתביעה ונתן, בעודנו רשאי לטפל בתביעה, יפוי־כוח למטפל בחוץ לארץ או למי שרשאי לטפל בתביעה (להלן – מורשה שני), או ניתן יפוי־הכוח גם לאדם שלישי שהוא רשאי לטפל בתביעה (להלן – מורשה שלישי), לא תפגע פקיעת תקפו של יפוי־הכוח בסמכותו של המורשה השני או של המורשה השלישי להמשיך ולטפל בתביעה; אולם על אף האמור בכל הסכם רשאי התובע בכל עת לבטל את הרשאתו של המורשה השני או של המורשה השלישי וכן רשאי המורשה השני והמורשה השלישי להתפטר.
פרק רביעי: מטפלים שאינם עורכי־דין
סימן ראשון: אגרות

9תיקונים: תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט, [הודעות], תשמ״ג, תשמ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

10תיקונים: תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט, [הודעות], תשמ״ג, תשמ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

10אתיקונים: תשמ״ג, תשמ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
סימן שני: חיובים ואיסורים

11חיובים כלליים

מטפל בתביעות ינהג כלפי הנזקק לשירותיו בנאמנות גמורה ובתום לב ויעשה את הכל לשם קידום ענינו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל בתביעות ינהג כלפי הנזקק לשירותיו בנאמנות גמורה ובתום לב ויעשה את הכל לשם קידום ענינו.

12חיובים ואיסורים מיוחדים

בלי לפגוע בכלליות הוראות תקנה 11 יחולו על מטפל בתביעות החיובים והאיסורים המפורטים בתקנות 13 עד 23.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי לפגוע בכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} יחולו על מטפל בתביעות החיובים והאיסורים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנות 13 עד 23}}.

13הודעה על הרישום ועל הרשות

מטפל יודיע למרשו על מספר הרישום של תביעתו, וכן על רשות הפיצויים או בית המשפט או מוסד אחר שבו רשומה התביעה, מיד לאחר שנודעו לו פרטים אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל יודיע למרשו על מספר הרישום של תביעתו, וכן על רשות הפיצויים או בית המשפט או מוסד אחר שבו רשומה התביעה, מיד לאחר שנודעו לו פרטים אלה.

14החזקת כספים

מטפל המחזיק כספים של מרשו יחזיקם בבנק בחשבון נפרד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל המחזיק כספים של מרשו יחזיקם בבנק בחשבון נפרד.

15ניהול תיק נפרד

מטפל ינהל תיק נפרד לכל אדם שתביעותיו נמצאות בטיפולו, וכן ינהל לגבי כל אדם כאמור תיק נפרד לתביעותיו האישיות ותיק נפרד לתביעותיו כיורש או כשאיר של נרדף אחר; אך אם היו בתביעה כמה אנשים התובעים יחד כיורשים או כשאירים של נרדף אחר , מותר לנהל תיק אחד לתביעות של כולם.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[צ״ל: נרדף אחד]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל ינהל תיק נפרד לכל אדם שתביעותיו נמצאות בטיפולו, וכן ינהל לגבי כל אדם כאמור תיק נפרד לתביעותיו האישיות ותיק נפרד לתביעותיו כיורש או כשאיר של נרדף אחר; אך אם היו בתביעה כמה אנשים התובעים יחד כיורשים או כשאירים של נרדף אחר {{ח:הערה|[צ״ל: נרדף אחד]}}, מותר לנהל תיק אחד לתביעות של כולם.

16הודעות על הגשת התביעה ועל החלטת ביניים

מטפל יודיע למרשו על הגשת התביעה לשלטונות המוסמכים בחוץ־לארץ מיד לאחר הגשתה וכן על כל החלטת ביניים של שלטונות אלה; הוראה זו חלה גם על הגשת עררים וערעורים, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל יודיע למרשו על הגשת התביעה לשלטונות המוסמכים בחוץ־לארץ מיד לאחר הגשתה וכן על כל החלטת ביניים של שלטונות אלה; הוראה זו חלה גם על הגשת עררים וערעורים, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

17הודעות על מצב הענין

מטפל יודיע למרשו על מצב ענינו בכל עת שמרשו ידרוש זאת, וכן ימסור לו לפי בקשתו העתק מכתב התחייבותו בדבר שכר הטרחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל יודיע למרשו על מצב ענינו בכל עת שמרשו ידרוש זאת, וכן ימסור לו לפי בקשתו העתק מכתב התחייבותו בדבר שכר הטרחה.

18הודעות כשנדחתה תביעה

נדחתה תביעה, כולה או מקצתה, יודיע המטפל לתובע על זכויותיו לערור או לערער או להגיש תביעה לבית המשפט ועל המועדים לשימוש בזכויות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נדחתה תביעה, כולה או מקצתה, יודיע המטפל לתובע על זכויותיו לערור או לערער או להגיש תביעה לבית המשפט ועל המועדים לשימוש בזכויות אלה.

19חיובים בגמר הטיפול

בגמר הטיפול בתביעה פלונית חייב המטפל –
(1)למסור לתובע העתק ההחלטה בתביעה שאושר בחוץ לארץ על ידי השלטונות המוסמכים, וכן להחזיר לו לפי דרישתו את כל המסמכים שהגיש התובע לאימות תביעתו או לעזור לו בהחזרתם משלטונות־חוץ, והוא כשאין לו לפי כל דין זכות עיכבון על המסמכים בגלל אי־תשלום שכר טרחה;
(2)ליתן לתובע חשבון מפורט על הסכום שנפסק, שכר הטרחה בחוץ־לארץ, שכר הטרחה בישראל, הוצאות בנקאיות ואחרות ושער החליפין שלפיו נערך החשבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בגמר הטיפול בתביעה פלונית חייב המטפל –
{{ח:תת|(1)}} למסור לתובע העתק ההחלטה בתביעה שאושר בחוץ לארץ על ידי השלטונות המוסמכים, וכן להחזיר לו לפי דרישתו את כל המסמכים שהגיש התובע לאימות תביעתו או לעזור לו בהחזרתם משלטונות־חוץ, והוא כשאין לו לפי כל דין זכות עיכבון על המסמכים בגלל אי־תשלום שכר טרחה;
{{ח:תת|(2)}} ליתן לתובע חשבון מפורט על הסכום שנפסק, שכר הטרחה בחוץ־לארץ, שכר הטרחה בישראל, הוצאות בנקאיות ואחרות ושער החליפין שלפיו נערך החשבון.

20איסור מימון על ידי מתן מקדמה

לא יממן מטפל תביעת מרשו, כולה או מקצתה, במתן מקדמה או כל טובת הנאה אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, ולא יהיה מתווך למימון כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יממן מטפל תביעת מרשו, כולה או מקצתה, במתן מקדמה או כל טובת הנאה אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, ולא יהיה מתווך למימון כאמור.

21איסור לכפות שירותים אחרים

לא יתנה מטפל את מתן שירותו, את התשלום של כל סכום ואת מסירת כל מסמך המגיעים לתובע עקב הטיפול, במתן שירותים אחרים, לרבות הגשת תביעות אחרות של אותו תובע או הצטרפותו של התובע לחבר בני־אדם פלוני, או בתשלום דמי חבר, תרומה וכיוצא באלה לחבר בני אדם כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יתנה מטפל את מתן שירותו, את התשלום של כל סכום ואת מסירת כל מסמך המגיעים לתובע עקב הטיפול, במתן שירותים אחרים, לרבות הגשת תביעות אחרות של אותו תובע או הצטרפותו של התובע לחבר בני־אדם פלוני, או בתשלום דמי חבר, תרומה וכיוצא באלה לחבר בני אדם כאמור.

22החזרת מסמכים

נחלקו הדעות בין מטפל לתובע בדבר שיעור שכר הטרחה, לא יסרב המטפל להחזיר מסמכים שעליהם יש לו על־פי דין זכות עיכבון או לעזור לתובע בהחזרתם משלטונות־חוץ אם התובע הפקיד את הסכום שבמחלוקת בידי בנק או עורך־דין והורה לו בכתב לשלם את הסכום המופקד לפי הסכמת הצדדים או לפי החלטת בית משפט מוסמך או ועדת פיקוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נחלקו הדעות בין מטפל לתובע בדבר שיעור שכר הטרחה, לא יסרב המטפל להחזיר מסמכים שעליהם יש לו על־פי דין זכות עיכבון או לעזור לתובע בהחזרתם משלטונות־חוץ אם התובע הפקיד את הסכום שבמחלוקת בידי בנק או עורך־דין והורה לו בכתב לשלם את הסכום המופקד לפי הסכמת הצדדים או לפי החלטת בית משפט מוסמך או ועדת פיקוח.

23שלטים

רחבו של שלט כאמור בסעיף 4(א)(1) לחוק לא יעלה על 30 ס״מ, וגבהו לא יעלה על 25 ס״מ, אלא ששר המשפטים רשאי להתיר מידות גדולות מאלה אם ראה טעם סביר לכך.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 4(א)(1) לחוק → חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רחבו של שלט כאמור {{ח:חיצוני|חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)#סעיף 4|בסעיף 4(א)(1) לחוק}} לא יעלה על 30 ס״מ, וגבהו לא יעלה על 25 ס״מ, אלא ששר המשפטים רשאי להתיר מידות גדולות מאלה אם ראה טעם סביר לכך.
סימן שלישי: מסירת פרטים והודעות

24מסירה למנהל הכללי

הידיעות והמסמכים שעל מטפל למסרם לפי סימן זה, יימסרו על ידיו למנהל הכללי של משרד המשפטים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הידיעות והמסמכים שעל מטפל למסרם לפי {{ח:פנימי|פרק 4 סימן 3|סימן זה}}, יימסרו על ידיו למנהל הכללי של משרד המשפטים.

25דו״ח בדבר עובדים

מטפל בתביעות ימסור ב־1 בינואר של כל שנה דין וחשבון בכתב ויפרט בו את שמות העובדים שהעסיק תוך שנה לפני מסירת הדין וחשבון ואת תפקידיהם, וכן ימסור, לפי דרישתו של המנהל הכללי של משרד המשפטים, פרטים נוספים הנראים לו דרושים לשם זיהוי עובדים אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל בתביעות ימסור ב־1 בינואר של כל שנה דין וחשבון בכתב ויפרט בו את שמות העובדים שהעסיק תוך שנה לפני מסירת הדין וחשבון ואת תפקידיהם, וכן ימסור, לפי דרישתו של המנהל הכללי של משרד המשפטים, פרטים נוספים הנראים לו דרושים לשם זיהוי עובדים אלה.

26חובה למסור פרטים אישיים

תוך שלושים יום מהיום שבו התחיל מטפל בתביעות לראשונה לטפל בתביעות ימסור בשבועה, בהן צדק או בתצהיר לפי סעיף 37 לפקודת העדות, את הפרטים האישיים שלו כמפורט בסימן זה (להלן בסימן זה – פרטים אישיים).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 37 לפקודת העדות → פקודת הראיות #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תוך שלושים יום מהיום שבו התחיל מטפל בתביעות לראשונה לטפל בתביעות ימסור בשבועה, בהן צדק או בתצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 37 לפקודת העדות}}, את הפרטים האישיים שלו כמפורט {{ח:פנימי|פרק 4 סימן 3|בסימן זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 4 סימן 3|בסימן זה}} – פרטים אישיים).

27פרטים אישיים של רשאי לטיפול לפי דיני חוץ

מטפל הרשאי, לפי דיני אחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה, לייצג תובעים בקשר לתביעותיהם בבתי המשפט שלה או ברשויותיה האחרות – ימסור פרטים אישיים לפי האמור בטופס 1 לתוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל הרשאי, לפי דיני אחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה, לייצג תובעים בקשר לתביעותיהם בבתי המשפט שלה או ברשויותיה האחרות – ימסור פרטים אישיים לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|בטופס 1 לתוספת}}.

28פרטים אישיים של כשיר לטיפול לפי דיני חוץ בתנאים מסויימים

מטפל יחיד שהיה כשיר לייצג תובעים באחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה אילו היה תושב או אזרח של אותה מדינה – ימסור פרטים לפי האמור בטופס 2 שבתוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל יחיד שהיה כשיר לייצג תובעים באחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה אילו היה תושב או אזרח של אותה מדינה – ימסור פרטים לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|בטופס 2 שבתוספת}}.

29פרטים אישיים של פרקליט חוץ

מטפל הרשאי לטפל בתביעות מחמת זה בלבד שכיהן כדין כפרקליט, בכ״ז בטבת תרצ״ה (31 בדצמבר 1937) או בכל זמן שלאחר מכן, בשטח שבמשך תקופה כל שהיא אחר אותו מועד היה נתון למעשה למרותה של גרמניה – ימסור פרטים לפי האמור בטופס 3 שבתוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל הרשאי לטפל בתביעות מחמת זה בלבד שכיהן כדין כפרקליט, בכ״ז בטבת תרצ״ה (31 בדצמבר 1937) או בכל זמן שלאחר מכן, בשטח שבמשך תקופה כל שהיא אחר אותו מועד היה נתון למעשה למרותה של גרמניה – ימסור פרטים לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|בטופס 3 שבתוספת}}.

30פרטים אישיים של הממשיך בטיפול מלפני 1957

מי שטיפולו בתביעות אינו אלא המשך וגמר באותן התביעות שהוגשו על ידו או מטעמו לפני יום י״ג בשבט תשי״ז (15 בינואר 1957) לבית המשפט או לרשות המוסמכת בחוץ לארץ – ימסור פרטים לפי האמור בטופס 4 שבתוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שטיפולו בתביעות אינו אלא המשך וגמר באותן התביעות שהוגשו על ידו או מטעמו לפני יום י״ג בשבט תשי״ז (15 בינואר 1957) לבית המשפט או לרשות המוסמכת בחוץ לארץ – ימסור פרטים לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|בטופס 4 שבתוספת}}.

31פטור ממסירת פרטים

מטפל בתביעות מכוח היתר של שר המשפטים פטור מלמסור פרטים אישיים לפי סימן זה; אך הוראה זו אינה גורעת מהמוטל על המטפל בתנאי ההיתר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל בתביעות מכוח היתר של שר המשפטים פטור מלמסור פרטים אישיים לפי {{ח:פנימי|פרק 4 סימן 3|סימן זה}}; אך הוראה זו אינה גורעת מהמוטל על המטפל בתנאי ההיתר.

32הודעה על שינוי בפרטים

מטפל בתביעות יודיע בכתב על כל שינוי שחל בפרטים האישיים שלו תוך שלושים יום מהיום שבו חל השינוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל בתביעות יודיע בכתב על כל שינוי שחל בפרטים האישיים שלו תוך שלושים יום מהיום שבו חל השינוי.

33הודעה שנתית על המשך הטיפול

מטפל שמסר פרטים אישיים ובאחד בינואר של שנה פלונית עדיין המשיך בטיפול בתביעות, יודיע על כך בכתב תוך חודש ינואר של אותה שנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל שמסר פרטים אישיים ובאחד בינואר של שנה פלונית עדיין המשיך בטיפול בתביעות, יודיע על כך בכתב תוך חודש ינואר של אותה שנה.

34הודעה על הפסקת הטיפול וחידושו

מטפל שמסר פרטים אישיים והפסיק את הטיפול בתביעות יודיע על כך בכתב תוך שלושים יום מהיום שבו הפסיק את הטיפול; חידש את הטיפול אחר הפסקה כאמור, יודיע על כך בכתב תוך שלושים יום מהיום שבו חידש את הטיפול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטפל שמסר פרטים אישיים והפסיק את הטיפול בתביעות יודיע על כך בכתב תוך שלושים יום מהיום שבו הפסיק את הטיפול; חידש את הטיפול אחר הפסקה כאמור, יודיע על כך בכתב תוך שלושים יום מהיום שבו חידש את הטיפול.

35רשות לעיין

כל אדם רשאי, בשעות קבלת קהל, לעיין במשרד המשפטים, ירושלים, בפרטים ובהודעות שנמסרו לפי תקנות אלה ולעשות לעצמו העתקים מהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אדם רשאי, בשעות קבלת קהל, לעיין במשרד המשפטים, ירושלים, בפרטים ובהודעות שנמסרו לפי תקנות אלה ולעשות לעצמו העתקים מהם.

36החובה למסור פרטים אינה פוקעת עד שתתמלא

היה מטפל חייב למסור פרטים או הודעות לפי תקנות אלה בזמן שנקבע בהן ולא מסרם תוך אותו זמן, יהא חייב לעשות זאת גם כעבור אותו זמן, וחיובו בדין על אי־מסירה אינו פוטר אותו מן החובה למסור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה מטפל חייב למסור פרטים או הודעות לפי תקנות אלה בזמן שנקבע בהן ולא מסרם תוך אותו זמן, יהא חייב לעשות זאת גם כעבור אותו זמן, וחיובו בדין על אי־מסירה אינו פוטר אותו מן החובה למסור.

37האחריות הפלילית

מסירת פרטים או הודעות לפי תקנות אלה לאחר הזמן שנקבע אינה גורעת מהאחריות הפלילית על אי־המסירה בזמן שנקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסירת פרטים או הודעות לפי תקנות אלה לאחר הזמן שנקבע אינה גורעת מהאחריות הפלילית על אי־המסירה בזמן שנקבע.

38תחולה

הוראות פרק זה לא יחולו על מטפל בתביעות שהוא חבר בלשכת עורכי הדין; אך הוראה זו אינה גורעת מכל חיוב, הגבלה או איסור המוטלים על עורך־דין לפי כל דין אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} לא יחולו על מטפל בתביעות שהוא חבר בלשכת עורכי הדין; אך הוראה זו אינה גורעת מכל חיוב, הגבלה או איסור המוטלים על עורך־דין לפי כל דין אחר.
פרק חמישי: הפסקת הטיפול

39פקיעת זכות לטפלתיקונים: תשכ״ו

מי שפקעה זכותו לטפל בתביעות לפי החוק בין לתקופה קצובה ובין לצמיתות –
(1)יודיע לכל תובע שבתביעתו אינו יכול עוד לטפל, במכתב רשום, תוך שלושים יום מיום פקיעת זכותו לטפל בתביעה, כי אין הוא רשאי עוד להמשיך בטיפול בתביעה; אולם אם היה המשך הטיפול בתביעה מחייב פעולה תכופה של התובע או של מטפל כדי למנוע גרימת נזק או הפסד לתובע, יודיע כאמור מיד עם פקיעת זכותו לטפל בתביעה;
(2)ימסור לתובע או, על פי הוראת התובע, לאדם הרשאי לטפל בתביעות ושהתובע הורה עליו, את המסמכים שברשותו, ושאין לו זכות עכבון עליהם לפי כל דין ואת כל הידיעות שבידו הדרושים להמשך הטיפול, ובכללן –
(א)השלב אליו הגיע הטיפול, הן בישראל והן בחוץ־לארץ;
(ב)השם של מורשה התובע בחוץ־לארץ או של כל אדם אחר המטפל בתביעה בחוץ־לארץ על פי הוראת החייב במסירת הידיעה;
(ג)הרשות המוסמכת או בית המשפט בחוץ־לארץ שלהם הוגשה התביעה והמספר הסידורי של התביעה ברשות המוסמכת או בבית המשפט, הכל לפי הענין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שפקעה זכותו לטפל בתביעות לפי {{ח:חיצוני|חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)|החוק}} בין לתקופה קצובה ובין לצמיתות –
{{ח:תת|(1)}} יודיע לכל תובע שבתביעתו אינו יכול עוד לטפל, במכתב רשום, תוך שלושים יום מיום פקיעת זכותו לטפל בתביעה, כי אין הוא רשאי עוד להמשיך בטיפול בתביעה; אולם אם היה המשך הטיפול בתביעה מחייב פעולה תכופה של התובע או של מטפל כדי למנוע גרימת נזק או הפסד לתובע, יודיע כאמור מיד עם פקיעת זכותו לטפל בתביעה;
{{ח:תת|(2)}} ימסור לתובע או, על פי הוראת התובע, לאדם הרשאי לטפל בתביעות ושהתובע הורה עליו, את המסמכים שברשותו, ושאין לו זכות עכבון עליהם לפי כל דין ואת כל הידיעות שבידו הדרושים להמשך הטיפול, ובכללן –
{{ח:תתת|(א)}} השלב אליו הגיע הטיפול, הן בישראל והן בחוץ־לארץ;
{{ח:תתת|(ב)}} השם של מורשה התובע בחוץ־לארץ או של כל אדם אחר המטפל בתביעה בחוץ־לארץ על פי הוראת החייב במסירת הידיעה;
{{ח:תת|(ג)}} הרשות המוסמכת או בית המשפט בחוץ־לארץ שלהם הוגשה התביעה והמספר הסידורי של התביעה ברשות המוסמכת או בבית המשפט, הכל לפי הענין.

40מטפל שנפטרתיקונים: תשכ״ו

נפטר אדם הרשאי לטפל בתביעות לפי החוק, חייבים שאיריו למסור לכל תובע את המסמכים שברשותם הנוגעים לו ושאין להם זכות עכבון עליהם לפי כל דין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפטר אדם הרשאי לטפל בתביעות לפי {{ח:חיצוני|חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)|החוק}}, חייבים שאיריו למסור לכל תובע את המסמכים שברשותם הנוגעים לו ושאין להם זכות עכבון עליהם לפי כל דין.
פרק ששי: הוראות שונות

41ענשים

העובר על הוראה מהוראות תקנות 25–34, 36, 39 ו־40, דינו – קנס 500 לירות.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנות 25–34}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, דינו – קנס 500 לירות.

42הארכת מועדים

שר המשפטים רשאי להאריך מועד שנקבע בתקנות אלה אם ראה טעם סביר לכך, והוא אף אם כבר עבר המועד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להאריך מועד שנקבע בתקנות אלה אם ראה טעם סביר לכך, והוא אף אם כבר עבר המועד.

43אחריות במקרה של הארכת מועד

על אף האמור בתקנה 37 לא ישא אדם באחריות פלילית לפי תקנות אלה או באחריות אזרחית לנזק שנגרם לתובע על ידי איחור בקיום הוראה של תקנות אלה, אם הוכיח שעשה את המוטל עליו לפי תקנות אלה במועד שקבע לו שר המשפטים לפי תקנה 42.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37}} לא ישא אדם באחריות פלילית לפי תקנות אלה או באחריות אזרחית לנזק שנגרם לתובע על ידי איחור בקיום הוראה של תקנות אלה, אם הוכיח שעשה את המוטל עליו לפי תקנות אלה במועד שקבע לו שר המשפטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנה 42}}.

44ביטול

בטלות –
(1)תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי״ז–1957;
(2)תקנות התביעות של קרבנות השואה (הפסקת הטיפול), תשי״ח–1958.
(3)תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (מסירת פרטים והודעות), תשי״ח–1958;
(4)תקנות התביעות של קרבנות השואה (מטפלים שאינם עורכי־דין), תש״ך–1960.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי״ז–1957;
{{ח:תת|(2)}} תקנות התביעות של קרבנות השואה (הפסקת הטיפול), תשי״ח–1958.
{{ח:תת|(3)}} תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (מסירת פרטים והודעות), תשי״ח–1958;
{{ח:תת|(4)}} תקנות התביעות של קרבנות השואה (מטפלים שאינם עורכי־דין), תש״ך–1960.

45הוראת מעבר

מי שמסר כדין פרטים לפי תקנה 2 לתקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (מסירת פרטים והודעות), תשי״ח–1958, פטור מלמסרם מחדש לפי תקנות 26 עד 30.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שמסר כדין פרטים לפי תקנה 2 לתקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (מסירת פרטים והודעות), תשי״ח–1958, פטור מלמסרם מחדש לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנות 26 עד 30}}.

46תחילה

תחילתן של תקנות אלה היא ביום כ״ח באדר ב׳ תשכ״ה (1 באפריל 1965).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא ביום כ״ח באדר ב׳ תשכ״ה (1 באפריל 1965).

47השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), תשכ״ה–1965“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), תשכ״ה–1965“.
תוספת

'''טופס 1:''' פרטים אישיים של מטפל הרשאי, לפי דיני אחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה, לייצג תובעים בקשר לתביעותיהם בבתי המשפט שלה או ברשויותיה האחרות
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 27)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' פרטים אישיים של מטפל הרשאי, לפי דיני אחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה, לייצג תובעים בקשר לתביעותיהם בבתי המשפט שלה או ברשויותיה האחרות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27}})}}

'''טופס 2:''' פרטים אישיים של מטפל שהיה כשיר לייצג תובעים באחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה אילו היה תושב או אזרח של אותה מדינה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 28)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' פרטים אישיים של מטפל שהיה כשיר לייצג תובעים באחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה אילו היה תושב או אזרח של אותה מדינה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}})}}

תיקונים: תשכ״ו

'''טופס 3:''' פרטים אישיים של מטפל הרשאי לטפל בתביעות מחמת כהונתו כפרקליט בשטח הכיבוש הנאצי
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 29)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' פרטים אישיים של מטפל הרשאי לטפל בתביעות מחמת כהונתו כפרקליט בשטח הכיבוש הנאצי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}})}}

תיקונים: תשכ״ו

'''טופס 4:''' פרטים אישיים של המטפל בתביעות שהוגשו לפני יום י״ג בשבט תשי״ז (15.1.1957)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 30)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס 4:''' פרטים אישיים של המטפל בתביעות שהוגשו לפני יום י״ג בשבט תשי״ז (15.1.1957) {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30}})}}