החקיקה בישראל

תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה), התשנ״ו–1996 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשנ״ו · 1996
11
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
7
הגדרות
18
הפניות פנימיות
15
הפניות חיצוניות
10
הערות עריכה
27
תיקונים
היסטוריית תיקונים27 רשומות
ק״ת תשנ״ו, 1514תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה)PDF
תשנ״ז, 589תיקוןPDF
תשס״ז, 182תיקוןPDF
תש״ע, 1378תיקוןPDF
י״פ תשנ״ט, 2722הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תש״ס, 705הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשס״ב, 2367הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשס״ט, 4570הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשע״א, 3769הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשע״ב, 3353הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
ק״ת תשע״ג, 898הודעה (עדכון סכומים)PDF
י״פ תשע״ג, 6790הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
ק״ת תשע״ד, 709הודעה (עדכון סכומים)PDF
י״פ תשע״ד, 5668הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
ק״ת תשע״ה, 981הודעה (עדכון סכומים)PDF
י״פ תשע״ה, 4816הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשע״ו, 5129הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
ק״ת תשע״ז, 1087הודעה (עדכון סכומים)PDF
י״פ תשע״ז, 6201הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
ק״ת תשע״ח, 885הודעה (עדכון סכומים)PDF
י״פ תשע״ח, 6658הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשע״ט, 8870הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תש״ף, 6460הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשפ״א, 3996הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשפ״ג, 5884הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשפ״ד, 3603הודעה על עדכון סכום ערובהPDF
תשפ״ו, 466הודעה על עדכון סכום ערובהPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשנ״ז, תשס״ז, תש״ע

בתקנות אלה –
”ועדה מייעצת“ – ועדה מייעצת שהוקמה לפי תקנה 5;
”נכס פיננסי“ – כל אחד מאלה:
(1)איגרת חוב ממשלתית המוחזקת בבנק;
(2)איגרת חוב בערבות המדינה המוחזקת בבנק;
(3)פקדון בבנק שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(4)פקדון כמשמעותו בסעיף 5(א)(4) לחוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956, שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(5)ערבות של מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (להלן – חוק עסקי ביטוח), בנוסח ובתנאים של ערבות בנקאית;
(6)הוראה בלתי חוזרת של קבלן כוח אדם או קבלן שירות לקרן מרכזית לפיצויים המייפה את כוחו של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה למשוך כספים של קבלן כוח האדם או קבלן השירות למטרת תשלום זכויות סוציאליות לעובדיו, ובלבד שהקרן האמורה התחייבה לבצע את הוראתו של קבלן כוח האדם או קבלן השירות ושנציב מס הכנסה נתן אישורו לכך; ערבות מתאימה אחרת לפי פסקה זו לא תעלה על 10 אחוזים מסכום הערובה הכולל שחייב קבלן כוח האדם או קבלן השירות להמציא לפי תקנות אלה;
(7)תכנית ביטוח באישור המפקח על עסקי ביטוח כמשמעותו בחוק עסקי ביטוח, המבטחת את השכר והזכויות הסוציאליות של עובדי קבלן כוח האדם או קבלן השירות;
”ערובה“ – ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת;
”ערובה מתאימה אחרת“ – שעבוד של נכס פיננסי, באמצעות בנק ולטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרך ולפי נוסח שאישר השר;
”ערבות בנקאית“ – ערבות בנקאית לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בתנאים ולפי נוסח שאישר השר, שניתנה על ידי כל אחד מאלה:
(1)קבלן כוח אדם או קבלן שירות;
(2)חברת האם של קבלן כוח אדם או קבלן שירות שהוא חברה בע״מ;
(3)לקוח של קבלן כוח אדם או קבלן שירות, אשר הסב לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ערבות בנקאית שנתן לו אותו קבלן כוח אדם או קבלן שירות;
”קבלן כוח אדם חדש או קבלן שירות חדש“ – מי שהגיש בקשה למתן רשיון לעיסוק כקבלן כוח אדם או קבלן שירות ולא עסק בפועל כקבלן כוח אדם או קבלן שירות בשנה שלפני הגשת הבקשה;
”השר“ – לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין מתן רשיון לפי סעיף 2 לחוק לעיסוק כקבלן כוח אדם או קבלן שירות.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 5(א)(4) לחוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956 → חוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות #סעיף 5
  • בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על עסקי ביטוח
  • בחוק עסקי ביטוח → חוק הפיקוח על עסקי ביטוח
  • סעיף 2 לחוק → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מייעצת“ – ועדה מייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איגרת חוב ממשלתית המוחזקת בבנק;
{{ח:תתת|(2)}} איגרת חוב בערבות המדינה המוחזקת בבנק;
{{ח:תתת|(3)}} פקדון בבנק שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תתת|(4)}} פקדון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות#סעיף 5|בסעיף 5(א)(4) לחוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956}}, שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תתת|(5)}} ערבות של מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}} (להלן – חוק עסקי ביטוח), בנוסח ובתנאים של ערבות בנקאית;
{{ח:תתת|(6)}} הוראה בלתי חוזרת של קבלן כוח אדם או קבלן שירות לקרן מרכזית לפיצויים המייפה את כוחו של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה למשוך כספים של קבלן כוח האדם או קבלן השירות למטרת תשלום זכויות סוציאליות לעובדיו, ובלבד שהקרן האמורה התחייבה לבצע את הוראתו של קבלן כוח האדם או קבלן השירות ושנציב מס הכנסה נתן אישורו לכך; ערבות מתאימה אחרת לפי פסקה זו לא תעלה על 10 אחוזים מסכום הערובה הכולל שחייב קבלן כוח האדם או קבלן השירות להמציא לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(7)}} תכנית ביטוח באישור המפקח על עסקי ביטוח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק עסקי ביטוח}}, המבטחת את השכר והזכויות הסוציאליות של עובדי קבלן כוח האדם או קבלן השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערובה“ – ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערובה מתאימה אחרת“ – שעבוד של נכס פיננסי, באמצעות בנק ולטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בדרך ולפי נוסח שאישר השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערבות בנקאית“ – ערבות בנקאית לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, בתנאים ולפי נוסח שאישר השר, שניתנה על ידי כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלן כוח אדם או קבלן שירות;
{{ח:תתת|(2)}} חברת האם של קבלן כוח אדם או קבלן שירות שהוא חברה בע״מ;
{{ח:תתת|(3)}} לקוח של קבלן כוח אדם או קבלן שירות, אשר הסב לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ערבות בנקאית שנתן לו אותו קבלן כוח אדם או קבלן שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם חדש או קבלן שירות חדש“ – מי שהגיש בקשה למתן רשיון לעיסוק כקבלן כוח אדם או קבלן שירות ולא עסק בפועל כקבלן כוח אדם או קבלן שירות בשנה שלפני הגשת הבקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – לרבות מי שהוא הסמיכו לעניין מתן רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}} לעיסוק כקבלן כוח אדם או קבלן שירות.

2המצאת ערובהתיקונים: תש״ע

(א)הערובה שימציא קבלן כוח אדם או קבלן שירות לשר להבטחת חובותיו כלפי עובדיו, תהיה בסכום האמור בתקנה 3 ותינתן –
(1)במועד הקבוע לכך בתקנות העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם (בקשה לרשיון), התשנ״ו–1996;
(2)בטרם הגיע מועד חידוש הרשיון על פי סעיף 2 לחוק, אם סכום הערובה שהמציא קבלן כוח האדם או קבלן השירות שונה מן הסכום הדרוש על פי תקנה 3 ליום חידוש הרשיון; קבלן כוח אדם או קבלן שירות רשאי במקרה זה להמציא ערובה חדשה במקום הערובה שהמציא או להמציא ערובה נוספת לזו שהמציא, שתהא בסכום ההפרש בין הסכום הדרוש על פי תקנה 3 אותה שעה, לבין סכום הערובה שהמציא;
(3)בעת שנדרש לכך בהתאם לתקנה 4(ב);
(4)עקב חילוט לפי תקנה 6, לצורך השלמת הערובה עד לסכומה טרם החילוט;
(5)לפי דרישת השר, אם ראה כי תוקפה של הערובה שבידיו פג או עומד לפוג.
(ב)המצאת ערובה מתאימה אחרת טעונה אישור מראש מאת השר.
(ג)קבלן כוח אדם או קבלן שירות רשאי בכל עת, בכפוף לתקנת משנה (ב), להמיר ערבות בנקאית שהמציא לפי תקנות אלה, כולה או חלקה, בערובה מתאימה אחרת או להיפך, ובלבד שלא ישונה הסכום הכולל של הערובה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם (בקשה לרשיון), התשנ״ו–1996 → תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (בקשה לרשיון)
  • סעיף 2 לחוק → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הערובה שימציא קבלן כוח אדם או קבלן שירות לשר להבטחת חובותיו כלפי עובדיו, תהיה בסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} ותינתן –
{{ח:תתת|(1)}} במועד הקבוע לכך {{ח:חיצוני|תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (בקשה לרשיון)|בתקנות העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם (בקשה לרשיון), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(2)}} בטרם הגיע מועד חידוש הרשיון על פי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}, אם סכום הערובה שהמציא קבלן כוח האדם או קבלן השירות שונה מן הסכום הדרוש על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} ליום חידוש הרשיון; קבלן כוח אדם או קבלן שירות רשאי במקרה זה להמציא ערובה חדשה במקום הערובה שהמציא או להמציא ערובה נוספת לזו שהמציא, שתהא בסכום ההפרש בין הסכום הדרוש על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} אותה שעה, לבין סכום הערובה שהמציא;
{{ח:תתת|(3)}} בעת שנדרש לכך בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנה 4(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} עקב חילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}, לצורך השלמת הערובה עד לסכומה טרם החילוט;
{{ח:תתת|(5)}} לפי דרישת השר, אם ראה כי תוקפה של הערובה שבידיו פג או עומד לפוג.
{{ח:תת|(ב)}} המצאת ערובה מתאימה אחרת טעונה אישור מראש מאת השר.
{{ח:תת|(ג)}} קבלן כוח אדם או קבלן שירות רשאי בכל עת, בכפוף לתקנת משנה (ב), להמיר ערבות בנקאית שהמציא לפי תקנות אלה, כולה או חלקה, בערובה מתאימה אחרת או להיפך, ובלבד שלא ישונה הסכום הכולל של הערובה.

3סכום הערובהתיקונים: תשנ״ז, תש״ע, [הודעות]

(א)הערובה תהיה לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות בהתאם להוצאותיו בשל שכר לעובדים שהוא מעסיק, הן כקבלן כוח אדם והן כקבלן שירותים, לשם עבודה אצל הזולת, באחד מסכומים אלה:
(1)לגבי הוצאות בשל שכר עבודה שאינן עולות על 150,000 שקלים חדשים , יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל שכר עבודה כאמור או 30,000 שקלים חדשים , הגבוה מביניהם;
(2)לגבי הוצאות בשל שכר עבודה העולות על 150,000 שקלים חדשים ושאינן עולות על 291,528 שקלים חדשים , יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל 75% משכר העבודה כאמור או 150,000 שקלים חדשים , הגבוה מביניהם;
(3)לגבי הוצאותיו בשל שכר עבודה העולות על 291,528 שקלים חדשים , יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל מחצית משכר העבודה כאמור או 218,646 שקלים חדשים , הגבוה מביניהם.
(ב)חישוב סכום הערובה ייעשה על בסיס דו״חות כספיים מלאים ומאושרים אחרונים של קבלן כוח האדם או קבלן השירות, מאזני בוחן עדכניים שלו וכן דיווחיו השוטפים לרשויות מס הכנסה, והכל באישור רואה חשבון מוסמך או יועץ מס הרשום בפנקס יועצי המס.
(ג)
(ד)סכום הערובה האמור בתקנת משנה (א) יופחת ב־10 אחוזים ממנו –
(1)לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהוא צד להסכם קיבוצי כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
(2)לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהחזיק כדין ברשיון לפי החוק במשך חמש שנים או יותר ברציפות, ואם היה קבלן כוח אדם או קבלן שירות זכאי להפחתה מכוח פסקאות (1) ו־(2) גם יחד, תחושב הפחתה שניה מסכום הערובה לאחר ההפחתה הראשונה.
(ה)השר רשאי, על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), להגדיל את סכום הערובה עד לתקרה של כפל סכום הערובה לפי תקנת משנה (א), לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שחוות דעת של רואה חשבון מוסמך מצביעה על קשיים זמניים ביציבותו הכלכלית; סכום הערובה המוגדל ומשך ההגדלה ייקבעו בהתחשב עם חוות הדעת כאמור.
(ו)הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב־1 בספטמבר של כל שנה לפי שיעור השינוי בשכר הממוצע, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, למן ה־1 בספטמבר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכום המעודכן כאמור.
(ז)בתקנה זו, ”הוצאות בשל שכר עבודה“ – לרבות תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי, אך למעט תשלומים ששולמו להבטחת פיצויי פיטורים, פנסיה או גמל, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד המצאת הערובה, ואולם –
(1)לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שתקופת פעילותו בפועל לפני מועד המצאת הערובה פחותה משנה, יהיה הממוצע החודשי האמור לתקופת פעילותו בפועל;
(2)לגבי קבלן כוח אדם חדש או קבלן שירות חדש, יהיה הממוצע החודשי האמור על פי אומדן שימסור בעת הגשת הבקשה למתן רישיון.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 8
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח)
(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 37,524 ש״ח)
(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח)
(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 364,647 ש״ח)
(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח)
(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 364,647 ש״ח)
(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 273,484 ש״ח)
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים #סעיף 1
  • בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הערובה תהיה לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות בהתאם להוצאותיו בשל שכר לעובדים שהוא מעסיק, הן כקבלן כוח אדם והן כקבלן שירותים, לשם עבודה אצל הזולת, באחד מסכומים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי הוצאות בשל שכר עבודה שאינן עולות על 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח)}}, יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל שכר עבודה כאמור או 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 37,524 ש״ח)}}, הגבוה מביניהם;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי הוצאות בשל שכר עבודה העולות על 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח)}} ושאינן עולות על 291,528 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 364,647 ש״ח)}}, יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל 75% משכר העבודה כאמור או 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 187,622 ש״ח)}}, הגבוה מביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי הוצאותיו בשל שכר עבודה העולות על 291,528 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 364,647 ש״ח)}}, יהיה סכום הערובה הוצאותיו בשל מחצית משכר העבודה כאמור או 218,646 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2010; החל משנת 2018, 273,484 ש״ח)}}, הגבוה מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} חישוב סכום הערובה ייעשה על בסיס דו״חות כספיים מלאים ומאושרים אחרונים של קבלן כוח האדם או קבלן השירות, מאזני בוחן עדכניים שלו וכן דיווחיו השוטפים לרשויות מס הכנסה, והכל באישור רואה חשבון מוסמך או יועץ מס הרשום בפנקס יועצי המס.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} סכום הערובה האמור בתקנת משנה (א) יופחת ב־10 אחוזים ממנו –
{{ח:תתת|(1)}} לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהוא צד להסכם קיבוצי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};
{{ח:תתת|(2)}} לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהחזיק כדין ברשיון לפי החוק במשך חמש שנים או יותר ברציפות, ואם היה קבלן כוח אדם או קבלן שירות זכאי להפחתה מכוח פסקאות (1) ו־(2) גם יחד, תחושב הפחתה שניה מסכום הערובה לאחר ההפחתה הראשונה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי, על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), להגדיל את סכום הערובה עד לתקרה של כפל סכום הערובה לפי תקנת משנה (א), לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שחוות דעת של רואה חשבון מוסמך מצביעה על קשיים זמניים ביציבותו הכלכלית; סכום הערובה המוגדל ומשך ההגדלה ייקבעו בהתחשב עם חוות הדעת כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב־1 בספטמבר של כל שנה לפי שיעור השינוי בשכר הממוצע, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, למן ה־1 בספטמבר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכום המעודכן כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו, ”הוצאות בשל שכר עבודה“ – לרבות תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי, אך למעט תשלומים ששולמו להבטחת פיצויי פיטורים, פנסיה או גמל, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד המצאת הערובה, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שתקופת פעילותו בפועל לפני מועד המצאת הערובה פחותה משנה, יהיה הממוצע החודשי האמור לתקופת פעילותו בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי קבלן כוח אדם חדש או קבלן שירות חדש, יהיה הממוצע החודשי האמור על פי אומדן שימסור בעת הגשת הבקשה למתן רישיון.

3אקבלן כוח אדם הנותן שירותים בין־ארצייםתיקונים: תשנ״ז, תשס״ז, [הודעות]

על קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם בין־ארציים לפי סעיף 10 לחוק, יחולו הוראות תקנות אלה, בכפוף לשינויים המפורטים להלן:
(1)לענין ערובה יחולו הוראות אלה:
(א)הערובה שתומצא תהא ערבות בנקאית או ערבות כאמור בפסקה (5) להגדרה ”נכס פיננסי“ שבתקנה 1;
(ב)על אף האמור בתקנה 3, סכום הערובה לפי תקנה זו יהיה בסך 5,714 שקלים חדשים לכל עובד שאינו תושב ישראל, שקבלן כוח האדם ביקש היתר להעסיקו, וזאת להבטחת הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר עבודה העולה בשליש על שכר המינימום לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987, לכל עובד שאינו תושב ישראל, שביקש היתר להעסיקו; לענין זה, ”הוצאות בשל שכר עבודה“ – לחודש, לרבות כל אלה:
(1)תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי;
(2)תשלומים לקרן לפי פרק ד׳ לחוק עובדים זרים;
(3)תשלומים לביטוח רפואי שעולים על השיעור שניתן לניכוי לפי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס״ב–2001;
(4)היטל על העסקת עובדים זרים לפי פרק י׳ לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003.
(ג)סכום הערובה האמור בפסקת משנה (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 לעומת השכר הממוצע כפי שהיה ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה;
(ד)בלי לגרוע ממועדי מתן הערובה הקבועים בתקנה 2(א), קבלן שניתן לו היתר להעסיק עובד זר נוסף על אלה שכבר הותר לו להעסיקם, ימציא ערובה במועד מתן ההיתר בעבור העובד הנוסף;
(2)תקנה 5 תיקרא כאילו במקום תקנות משנה (א) ו־(ב) נאמר:
"(א)השר ימנה ועדה מייעצת של 3 חברים כמפורט להלן:
(1)היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
(2)רואה חשבון;
(3)נציג ציבור שימליץ עליו השר.
(ב)הוועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו שניים לפחות מחבריה";
(3)בתקנה 7 –
(א)במקום תקנת משנה (א) יקראו:
”(א)התקיימה עילה לחילוט לפי תקנה 6, יודיע השר על כך לקבלן כוח האדם וייתן לו, ולנציג עובדים שלדעתו נוגע בדבר, הזדמנות, בתוך פרק זמן סביר בהתחשב בדחיפות הענין, להשמיע את טענותיהם לפני הוועדה.“;
(ב)בתקנת משנה (ג), במקום ”יושב ראש הועדה המייעצת“ יבוא ”השר“.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 6📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2006; בשנת 2025, 9,909.11 ש״ח)
.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 10 לחוק → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם #סעיף 10
  • בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 → חוק שכר מינימום
  • פרק ד׳ לחוק עובדים זרים → חוק עובדים זרים #פרק ד
  • תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס״ב–2001 → תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי)
  • פרק י׳ לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003 → חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) #פרק י
  • בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם בין־ארציים לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק}}, יחולו הוראות תקנות אלה, בכפוף לשינויים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} לענין ערובה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הערובה שתומצא תהא ערבות בנקאית או ערבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (5) להגדרה ”נכס פיננסי“ שבתקנה 1}};
{{ח:תתת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, סכום הערובה לפי תקנה זו יהיה בסך 5,714 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2006; בשנת 2025, 9,909.11 ש״ח)}} לכל עובד שאינו תושב ישראל, שקבלן כוח האדם ביקש היתר להעסיקו, וזאת להבטחת הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר עבודה העולה בשליש על שכר המינימום לחודש, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}, לכל עובד שאינו תושב ישראל, שביקש היתר להעסיקו; לענין זה, ”הוצאות בשל שכר עבודה“ – לחודש, לרבות כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתתת|(2)}} תשלומים לקרן לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד|פרק ד׳ לחוק עובדים זרים}};
{{ח:תתתת|(3)}} תשלומים לביטוח רפואי שעולים על השיעור שניתן לניכוי לפי {{ח:חיצוני|תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי)|תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס״ב–2001}};
{{ח:תתתת|(4)}} היטל על העסקת עובדים זרים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)#פרק י|פרק י׳ לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003}}.
{{ח:תתת|(ג)}} סכום הערובה האמור בפסקת משנה (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} לעומת השכר הממוצע כפי שהיה ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה;
{{ח:תתת|(ד)}} בלי לגרוע ממועדי מתן הערובה הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, קבלן שניתן לו היתר להעסיק עובד זר נוסף על אלה שכבר הותר לו להעסיקם, ימציא ערובה במועד מתן ההיתר בעבור העובד הנוסף;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} תיקרא כאילו במקום תקנות משנה (א) ו־(ב) נאמר:
{{ח:תתת|"(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת של 3 חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
{{ח:תתתת|(2)}} רואה חשבון;
{{ח:תתתת|(3)}} נציג ציבור שימליץ עליו השר.
{{ח:תתת|(ב)}} הוועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו שניים לפחות מחבריה{{ח:הערה|.}}";
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}} –
{{ח:תתת|(א)}} במקום תקנת משנה (א) יקראו:
{{ח:תתתת|”(א)}} התקיימה עילה לחילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}, יודיע השר על כך לקבלן כוח האדם וייתן לו, ולנציג עובדים שלדעתו נוגע בדבר, הזדמנות, בתוך פרק זמן סביר בהתחשב בדחיפות הענין, להשמיע את טענותיהם לפני הוועדה.“;
{{ח:תתת|(ב)}} בתקנת משנה (ג), במקום ”יושב ראש הועדה המייעצת“ יבוא ”השר“.

4שינוי במהלך תקופת הרשיוןתיקונים: תש״ע

(א)חל בחודש מסוים במהלך תקופת הרשיון של קבלן כוח אדם או קבלן שירות, שינוי של 20 אחוזים או יותר בהוצאותיו בגין שכר עבודה כאמור בתקנה 3(א), בהשוואה להוצאות כאמור ששימשו לחישוב הערובה שהמציא, יודיע על כך קבלן כוח האדם או קבלן השירות לשר בתוך שלושה חודשים ממועד השינוי האמור.
(ב)חל שינוי כאמור בתקנת משנה (א), רשאי השר לדרוש מקבלן כוח אדם או קבלן שירות המרת הערובה שהמציא בערובה בסכום הדרוש על פי תקנה 3 נכון למועד הדרישה, או המצאת ערובה נוספת לזו שהמציא, בסכום ההפרש שבין הסכום הדרוש על פי תקנה 3 אותה שעה, לבין סכום הערובה שהמציא.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חל בחודש מסוים במהלך תקופת הרשיון של קבלן כוח אדם או קבלן שירות, שינוי של 20 אחוזים או יותר בהוצאותיו בגין שכר עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}}, בהשוואה להוצאות כאמור ששימשו לחישוב הערובה שהמציא, יודיע על כך קבלן כוח האדם או קבלן השירות לשר בתוך שלושה חודשים ממועד השינוי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי כאמור בתקנת משנה (א), רשאי השר לדרוש מקבלן כוח אדם או קבלן שירות המרת הערובה שהמציא בערובה בסכום הדרוש על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} נכון למועד הדרישה, או המצאת ערובה נוספת לזו שהמציא, בסכום ההפרש שבין הסכום הדרוש על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} אותה שעה, לבין סכום הערובה שהמציא.

5ועדה מייעצתתיקונים: תשס״ז

(א)השר ימנה ועדה מייעצת של 6 חברים כמפורט להלן:
(1)נציג השר, אשר ישמש יושב ראש;
(2)ממונה על יחסי עבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(3)רואה חשבון;
(4)נציג היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(5)נציג עובדים לפי המלצת ארגון עובדים שהוא, לדעת השר, יציג ונוגע בדבר;
(6)נציג מעבידים לפי המלצת ארגון מעבידים שהוא, לדעת השר, יציג ונוגע בדבר.
(ב)הועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו לפחות שלושה מחבריה ובהם היושב ראש.
(ג)הועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה באופן שייראה לה מועיל למילוי תפקידיה ובכפוף לתקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת של 6 חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נציג השר, אשר ישמש יושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} ממונה על יחסי עבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תתת|(3)}} רואה חשבון;
{{ח:תתת|(4)}} נציג היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג עובדים לפי המלצת ארגון עובדים שהוא, לדעת השר, יציג ונוגע בדבר;
{{ח:תתת|(6)}} נציג מעבידים לפי המלצת ארגון מעבידים שהוא, לדעת השר, יציג ונוגע בדבר.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו לפחות שלושה מחבריה ובהם היושב ראש.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה באופן שייראה לה מועיל למילוי תפקידיה ובכפוף לתקנות אלה.

6עילה לחילוטתיקונים: תש״ע

ראה השר כי קבלן כוח אדם או קבלן שירות נמנע מלקיים חובה מהותית שלו כלפי עובדיו, כולם או חלקם, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, לחלט את הערובה שהמציא קבלן כוח האדם או קבלן השירות, כולה או מקצתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה השר כי קבלן כוח אדם או קבלן שירות נמנע מלקיים חובה מהותית שלו כלפי עובדיו, כולם או חלקם, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, לחלט את הערובה שהמציא קבלן כוח האדם או קבלן השירות, כולה או מקצתה.

7הליך החילוטתיקונים: תש״ע

(א)התקיימה עילה לחילוט לפי תקנה 6, יודיע יושב ראש הועדה המייעצת על כך לקבלן כוח האדם או לקבלן השירות וייתן לו הזדמנות, תוך פרק זמן סביר בהתחשב בדחיפות הענין, להשמיע את טענותיו בפני הועדה.
(ב)מצאה הועדה המייעצת כי קיימת עילה לחילוט וכי חילוט עשוי להועיל בנסיבות הענין, תמליץ לשר על החילוט, על גובה הסכום שיחולט ועל אופן השימוש בסכום האמור.
(ג)השר רשאי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, לדחות את חילוט הערובה, לשם מתן הזדמנות לקבלן כוח האדם או לקבלן השירות למלא את חובותיו שבשל הפרתן נשלחה אליו הודעה לפי תקנת משנה (א); יושב ראש הועדה המייעצת יודיע על כך לקבלן כוח האדם או לקבלן השירות והדחייה כאמור לא תעלה על שלושים ימים מיום שהודיע כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התקיימה עילה לחילוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}, יודיע יושב ראש הועדה המייעצת על כך לקבלן כוח האדם או לקבלן השירות וייתן לו הזדמנות, תוך פרק זמן סביר בהתחשב בדחיפות הענין, להשמיע את טענותיו בפני הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} מצאה הועדה המייעצת כי קיימת עילה לחילוט וכי חילוט עשוי להועיל בנסיבות הענין, תמליץ לשר על החילוט, על גובה הסכום שיחולט ועל אופן השימוש בסכום האמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, לדחות את חילוט הערובה, לשם מתן הזדמנות לקבלן כוח האדם או לקבלן השירות למלא את חובותיו שבשל הפרתן נשלחה אליו הודעה לפי תקנת משנה (א); יושב ראש הועדה המייעצת יודיע על כך לקבלן כוח האדם או לקבלן השירות והדחייה כאמור לא תעלה על שלושים ימים מיום שהודיע כאמור.

8שימוש בכספי חילוטתיקונים: תש״ע

השר יחליט, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, בדבר אופן השימוש בכספי החילוט לצורך קיום ההתחייבויות של קבלן כוח האדם או קבלן השירות כלפי עובדיו, שבשל הפרתן הוחלט על חילוט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר יחליט, בהתייעצות עם הועדה המייעצת, בדבר אופן השימוש בכספי החילוט לצורך קיום ההתחייבויות של קבלן כוח האדם או קבלן השירות כלפי עובדיו, שבשל הפרתן הוחלט על חילוט.

9תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק (להלן – יום התחילה).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|החוק}} (להלן – יום התחילה).

10הוראת מעברתיקונים: תשנ״ז, תש״ע

קבלן כוח אדם או קבלן שירות שהמציא ערובה לפני תחילתן של תקנות אלה יהיה זכאי להמציא תחתיה ערובה חדשה לפי תקנות אלה על פי אחת מאפשרויות אלה, לפי בחירתו:
(1)מועד המצאת הערובה כאמור בתקנה 3 יהיה מועד המצאת הערובה החדשה ותקופת הרשיון תהיה שנה ממועד זה;
(2)מועד המצאת הערובה כאמור בתקנה 3 יהיה מועד המצאת הערובה המקורית ותקופת הרשיון לא תשתנה עקב המצאת הערובה החדשה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבלן כוח אדם או קבלן שירות שהמציא ערובה לפני תחילתן של תקנות אלה יהיה זכאי להמציא תחתיה ערובה חדשה לפי תקנות אלה על פי אחת מאפשרויות אלה, לפי בחירתו:
{{ח:תת|(1)}} מועד המצאת הערובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} יהיה מועד המצאת הערובה החדשה ותקופת הרשיון תהיה שנה ממועד זה;
{{ח:תת|(2)}} מועד המצאת הערובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} יהיה מועד המצאת הערובה המקורית ותקופת הרשיון לא תשתנה עקב המצאת הערובה החדשה.