3פטוריםתיקונים: תש״ן, תשנ״ה, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־3, תשפ״א, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ו
העיריה רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוגי חוזים אלה:
(1)חוזה להעברת מקרקעין לרשות העיריה;
(2)חוזה להעברת מקרקעין של העיריה שלפיו –
(א)המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים;
(אא)המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר;
(ב)המקרקעין מועברים לחברת חשמל לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש, לדעת מועצת העיריה, כדי להבטיח אספקת חשמל לעיר, בתנאי שהשטח המועבר לא יעלה על 100 מ״ר לכל מיתקן וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה;
(ג)המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות;
(ד)המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה העיריה ובהתאם לתכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, החלה עליהם, אם מועצת העיריה ביקשה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז ושר הפנים אישר את בקשת העיריה לאחר שנוכח כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית;
(ה)העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
(ו)המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי העיריה או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת העיריה;
(ז)המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין;
(ח)המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים;
(ט)המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה על ידי שמאי מקרקעין;
(י)המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958, או הם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו;
(יא)המקרקעין הם דירות למגורים המועברים לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי העיריה, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את העיריה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה;
(יב)המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום העיריה, לפי בקשת העיריה, ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה על ידי שמאי מקרקעין; על אף האמור רשאית עיריה לאשר מכירת דירת מקרקעין כאמור, בלא מכרז, בתמורה שלא תפחת מ־25% מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה על ידי שמאי מקרקעין כפי שייקבע על ידי המועצה בהחלטה ברוב חבריה, בשל מצבו החומרי של המחזיק בדירת המגורים ובכפוף לתנאים האלה:
(1)המחזיק היה במהלך ארבע השנים שקדמו למכירת דירת המגורים, בעל הכנסה חודשית ממוצעת, אשר היתה מזכה אותו בקבלת הנחה בשיעור שבין 51% לבין 90% מסכום הארנונה הכללית בעד דירת המגורים לפי תקנה 2(א)(8) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993, בגין דירת המגורים;
(2)אין ולא היו בבעלותו, או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרת דירת המגורים, דירה או מקרקעין אחרים;
(3)המחזיק יתחייב להשלים את מלוא התמורה בעד הנכס, אם הדירה לא תהיה בשימושו או אם נפטר המחזיק – בשימוש קרובו, למשך חמש שנים ממועד מכירת דירת המגורים; הרשות המקומית תהיה זכאית לבקש כל ערובה להבטחת החיוב האמור, לרבות רישום בכל מרשם המתנהל לפי דין, בספרי מינהל מקרקעי ישראל או אצל כל גוף אחר שבו מתנהל רישום של הזכויות בדירה, לפי העניין, משכנתה, משכון או הערת אזהרה, בשל התחייבות כאמור;
(4)אם מחיר הנכס לפי שומת המקרקעין עולה על 700,000 שקלים חדשים, לא תבוצע ההפחתה בתמורה אלא לגבי הסכום האמור;
(5)לעניין פסקה זו, ”קרוב“ – בן זוג, וכן ילד כהגדרתו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
(יג)המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהעירייה התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי תקנה 3(14) ולמשך תקופת ההתקשרות;
(יד)המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם לעירייה פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה;
(3)חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 26,000 שקלים חדשים ;
(4)חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחידי בארץ לאותם טובין או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם מומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע בכתב באישור הוועדה כי אכן אותו ספק או מומחה הם היחידים בארץ;
(5)חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
(6)חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהעיריה מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש;
(7)חוזה הבא להגדיל את הוצאות העיריה בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות לא יעלה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים;
(ב)חוזה הבא להגדיל את הוצאות העיריה על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים; ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו לא יעלה על 25% מכלל הוצאות העיריה על פי החוזה הקיים, או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת;
(8)חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;
(9)
(10)
(10א)התקשרות עם המדינה;
(11)חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר;
(12)חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין;
(13)התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993 (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
(א)התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
(ב)שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה;
(14)התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של העירייה, ובלבד שהעירייה מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה:
(א)התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם;
(ב)עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה;
(ג)התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם העירייה, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על העירייה, בשינויים המחויבים;
(ד)מועצת העירייה תאשר מדי שנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם;
(ה)שר הפנים אישר לעירייה לייסד את התאגיד בהתאם לאמור בצו העיריות (הקמת תאגידים), התש״ם–1980;
(ו)לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה:
(1)אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין;
(2)אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצת העירייה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו;
(15)התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
(א)השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם;
(ב)ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם העירייה, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות;
(ג)החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם העירייה, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על העירייה, בשינויים המחויבים;
החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של העירייה לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו;
(16)התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות העירייה ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהעירייה שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עם העירייה;
(17)
(18)חוזה להפעלת תוכניות חינוכיות לשם יישום התוכנית לגמישות ניהולית כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש״ס–2000, עם מי שזכה במכרז שפורסם על ידי המדינה לשם הפעלת תוכניות חינוכיות כאמור באחד מן הגופים האלה:
(א)במוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, שבתחום העירייה;
(ב)בבית ספר שהעירייה היא בעלת הרישיון בו כמשמעותו בסעיף 3 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969;
(19)
(20)התקשרות המשך לפי תנאים אלה:
(א)התקשרות המשך בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או תנאים מיטיבים עם העירייה, במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה או בסמוך לאחריה, לתקופה המזערית הנדרשת ובשווי שאינו עולה על שווי ההתקשרות הראשונה, ובלבד שהוועדה שוכנעה כי הדבר נדרש בשל מגבלות ביכולתה של העירייה לערוך מכרז, הנובעות מהמצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
(ב)תקופת התקשרות ההמשך לפי פסקת משנה (א) לא תעלה על שישה חודשים;
(ג)לעניין פסקאות משנה (א) ו־(ב) יראו את תקופת התקשרות ההמשך ושווייה ככוללים כל תקופת התקשרות המשך קודמת ושווייה;
(ד)החלטות הוועדה לפי פסקה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה;
(ה)בפסקה זו –
”התקשרות ראשונה“ – התקשרות של עירייה, לרבות כל זכות ברירה הנתונה לעירייה הכלולה באותה התקשרות;
”התקשרות המשך“ – התקשרות הנעשית להרחבת התקשרות ראשונה או להארכת התקשרות ראשונה, שלא מכוח זכות ברירה הנתונה לעירייה הכלולה בהתקשרות הראשונה;
”ועדה“ – ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה.
↗ חיצוניות: 12📝 הערות: 6
הצג הערות עריכה
(באוקטובר 2021: 145,500 ש״ח)
(נמחקה);
(נמחקה);
(פקעה);
(פקעה);
(הוראת שעה מיום 21.4.2026 עד 30 יום מתום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
- חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
- בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958 → חוק שירותי הסעד
- תקנה 2(א)(8) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993 → תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) #סעיף 2
- בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 238
- בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבנייה
- בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993 → תקנות חובת המכרזים #סעיף 3
- בצו העיריות (הקמת תאגידים), התש״ם–1980 → צו העיריות (הקמת תאגידים)
- בחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש״ס–2000 → חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך) #סעיף 2
- בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 → חוק לימוד חובה #סעיף 1
- בסעיף 3 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969 → חוק פיקוח על בתי ספר #סעיף 3
- סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 9ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העיריה רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוגי חוזים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חוזה להעברת מקרקעין לרשות העיריה;
{{ח:תת|(2)}} חוזה להעברת מקרקעין של העיריה שלפיו –
{{ח:תתת|(א)}} המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים;
{{ח:תתת|(אא)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר;
{{ח:תתת|(ב)}} המקרקעין מועברים לחברת חשמל לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש, לדעת מועצת העיריה, כדי להבטיח אספקת חשמל לעיר, בתנאי שהשטח המועבר לא יעלה על 100 מ״ר לכל מיתקן וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה;
{{ח:תתת|(ג)}} המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות;
{{ח:תתת|(ד)}} המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה העיריה ובהתאם לתכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, החלה עליהם, אם מועצת העיריה ביקשה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז ושר הפנים אישר את בקשת העיריה לאחר שנוכח כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית;
{{ח:תתת|(ה)}} העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(ו)}} המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי העיריה או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת העיריה;
{{ח:תתת|(ז)}} המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין;
{{ח:תתת|(ח)}} המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים;
{{ח:תתת|(ט)}} המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה על ידי שמאי מקרקעין;
{{ח:תתת|(י)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, או הם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו;
{{ח:תתת|(יא)}} המקרקעין הם דירות למגורים המועברים לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי העיריה, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את העיריה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה;
{{ח:תתת|(יב)}} המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום העיריה, לפי בקשת העיריה, ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה על ידי שמאי מקרקעין; על אף האמור רשאית עיריה לאשר מכירת דירת מקרקעין כאמור, בלא מכרז, בתמורה שלא תפחת מ־25% מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה על ידי שמאי מקרקעין כפי שייקבע על ידי המועצה בהחלטה ברוב חבריה, בשל מצבו החומרי של המחזיק בדירת המגורים ובכפוף לתנאים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המחזיק היה במהלך ארבע השנים שקדמו למכירת דירת המגורים, בעל הכנסה חודשית ממוצעת, אשר היתה מזכה אותו בקבלת הנחה בשיעור שבין 51% לבין 90% מסכום הארנונה הכללית בעד דירת המגורים לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)#סעיף 2|תקנה 2(א)(8) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}}, בגין דירת המגורים;
{{ח:תתתת|(2)}} אין ולא היו בבעלותו, או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרת דירת המגורים, דירה או מקרקעין אחרים;
{{ח:תתתת|(3)}} המחזיק יתחייב להשלים את מלוא התמורה בעד הנכס, אם הדירה לא תהיה בשימושו או אם נפטר המחזיק – בשימוש קרובו, למשך חמש שנים ממועד מכירת דירת המגורים; הרשות המקומית תהיה זכאית לבקש כל ערובה להבטחת החיוב האמור, לרבות רישום בכל מרשם המתנהל לפי דין, בספרי מינהל מקרקעי ישראל או אצל כל גוף אחר שבו מתנהל רישום של הזכויות בדירה, לפי העניין, משכנתה, משכון או הערת אזהרה, בשל התחייבות כאמור;
{{ח:תתתת|(4)}} אם מחיר הנכס לפי שומת המקרקעין עולה על 700,000 שקלים חדשים, לא תבוצע ההפחתה בתמורה אלא לגבי הסכום האמור;
{{ח:תתתת|(5)}} לעניין פסקה זו, ”קרוב“ – בן זוג, וכן ילד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(יג)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהעירייה התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי תקנה 3(14) ולמשך תקופת ההתקשרות;
{{ח:תתת|(יד)}} המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם לעירייה פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה;
{{ח:תת|(3)}} חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 26,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(באוקטובר 2021: 145,500 ש״ח)}};
{{ח:תת|(4)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחידי בארץ לאותם טובין או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם מומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע בכתב באישור הוועדה כי אכן אותו ספק או מומחה הם היחידים בארץ;
{{ח:תת|(5)}} חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית;
{{ח:תת|(6)}} חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהעיריה מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש;
{{ח:תת|(7)|(א)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות העיריה בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות לא יעלה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים;
{{ח:תתת|(ב)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות העיריה על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים; ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו לא יעלה על 25% מכלל הוצאות העיריה על פי החוזה הקיים, או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת;
{{ח:תת|(8)}} חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(10א)}} התקשרות עם המדינה;
{{ח:תת|(11)}} חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר;
{{ח:תת|(12)}} חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין;
{{ח:תת|(13)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 3|בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
{{ח:תתת|(ב)}} שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה;
{{ח:תת|(14)}} התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של העירייה, ובלבד שהעירייה מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם;
{{ח:תתת|(ב)}} עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה;
{{ח:תתת|(ג)}} התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם העירייה, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על העירייה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ד)}} מועצת העירייה תאשר מדי שנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם;
{{ח:תתת|(ה)}} שר הפנים אישר לעירייה לייסד את התאגיד בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|צו העיריות (הקמת תאגידים)|בצו העיריות (הקמת תאגידים), התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(ו)}} לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין;
{{ח:תתתת|(2)}} אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצת העירייה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו;
{{ח:תת|(15)}} התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם;
{{ח:תתת|(ב)}} ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם העירייה, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות;
{{ח:תתת|(ג)}} החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם העירייה, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על העירייה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת}} החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של העירייה לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו;
{{ח:תת|(16)}} התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות העירייה ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהעירייה שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עם העירייה;
{{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(18)}} חוזה להפעלת תוכניות חינוכיות לשם יישום התוכנית לגמישות ניהולית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך)#סעיף 2|בחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש״ס–2000}}, עם מי שזכה במכרז שפורסם על ידי המדינה לשם הפעלת תוכניות חינוכיות כאמור באחד מן הגופים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} במוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 1|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, שבתחום העירייה;
{{ח:תתת|(ב)}} בבית ספר שהעירייה היא בעלת הרישיון בו כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(19)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(20)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 21.4.2026 עד 30 יום מתום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} התקשרות המשך לפי תנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התקשרות המשך בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או תנאים מיטיבים עם העירייה, במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה או בסמוך לאחריה, לתקופה המזערית הנדרשת ובשווי שאינו עולה על שווי ההתקשרות הראשונה, ובלבד שהוועדה שוכנעה כי הדבר נדרש בשל מגבלות ביכולתה של העירייה לערוך מכרז, הנובעות מהמצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(ב)}} תקופת התקשרות ההמשך לפי פסקת משנה (א) לא תעלה על שישה חודשים;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין פסקאות משנה (א) ו־(ב) יראו את תקופת התקשרות ההמשך ושווייה ככוללים כל תקופת התקשרות המשך קודמת ושווייה;
{{ח:תתת|(ד)}} החלטות הוועדה לפי פסקה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של העירייה בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה;
{{ח:תתת|(ה)}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקשרות ראשונה“ – התקשרות של עירייה, לרבות כל זכות ברירה הנתונה לעירייה הכלולה באותה התקשרות;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקשרות המשך“ – התקשרות הנעשית להרחבת התקשרות ראשונה או להארכת התקשרות ראשונה, שלא מכוח זכות ברירה הנתונה לעירייה הכלולה בהתקשרות הראשונה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי – מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה.8מכרז זוטאתיקונים: תש״ן
(א)העיריה רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 26,000 שקלים חדשים , אולם אינו עולה על 127,000 שקלים חדשים , על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא).
(ב)הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האלה; רשימה זו תהיה פתוחה לעיון הצבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאיפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה.
(ג)הועדה תמציא, אחת לשנה, למועצה ולמבקר העיריה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש העיריה פנה אליהם לפי תקנה זו במכרזי זוטא; הפירוט כאמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו.
(ד)הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה, תיעשה על ידי משלוח הודעה בדאר רשום עם אישור מסירה, או במסירה לידי הנמען בידי מזכיר העיריה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן:
(1)אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 26,000 שקלים חדשים אולם אינו עולה על 63,500 שקלים חדשים – לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה;
(2)אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 63,500 שקלים חדשים אולם אינו עולה על 127,000 שקלים חדשים – לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה.
(ה)על אף האמור בפיסקאות (1) ו־(2) לתקנות משנה (ד), רשאי ראש העיריה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים.
(ו)על אף האמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה) לתקנה זו, יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות.
📝 הערות: 6
הצג הערות עריכה
(באוקטובר 2021: 145,500 ש״ח)
(באוקטובר 2021: 710,600 ש״ח)
(באוקטובר 2021: 145,500 ש״ח)
(באוקטובר 2021: 355,300 ש״ח)
(באוקטובר 2021: 355,300 ש״ח)
(באוקטובר 2021: 710,600 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העיריה רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 26,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(באוקטובר 2021: 145,500 ש״ח)}}, אולם אינו עולה על 127,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(באוקטובר 2021: 710,600 ש״ח)}}, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא).
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האלה; רשימה זו תהיה פתוחה לעיון הצבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאיפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה תמציא, אחת לשנה, למועצה ולמבקר העיריה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש העיריה פנה אליהם לפי תקנה זו במכרזי זוטא; הפירוט כאמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה, תיעשה על ידי משלוח הודעה בדאר רשום עם אישור מסירה, או במסירה לידי הנמען בידי מזכיר העיריה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 26,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(באוקטובר 2021: 145,500 ש״ח)}} אולם אינו עולה על 63,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(באוקטובר 2021: 355,300 ש״ח)}} – לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה;
{{ח:תתת|(2)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 63,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(באוקטובר 2021: 355,300 ש״ח)}} אולם אינו עולה על 127,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(באוקטובר 2021: 710,600 ש״ח)}} – לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה.
{{ח:תתת|(ה)}} על אף האמור בפיסקאות (1) ו־(2) לתקנות משנה (ד), רשאי ראש העיריה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים.
{{ח:תתת|(ו)}} על אף האמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה) לתקנה זו, יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות.22המלצות הוועדהתיקונים: תש״ן, תשע״ו
(א)ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ־15% ממחיר הטובין המיובאים, ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין.
(ב)בכפוף לאמור בתקנות אלה, תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור בתקנה 11.
(ג)אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
(ד)היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של העיריה, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
(ה)הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו לפניה, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר, בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה; הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא.
(ה1)מצאה הוועדה כי על פי תקנה זו יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, ”אישור“, ”אמצעי שליטה“, ”מחזיקה בשליטה“, ”נושא משרה“, ”עסק“, ”עסק בשליטת אישה“, ”קרוב“ ו”תצהיר“ – כהגדרתם בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992.
(ו)לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
(ז)הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
(ח)לא הוגשה כל הצעה למכרז או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה, או לא המליצה הועדה על הצעה כלשהי, או החליטה מועצת העיריה שלא לאשר הצעה של ראש העיריה לפי סעיף 148(ג) לפקודת העיריות, רשאית העיריה להתקשר בחוזה ללא מכרז לאחר שמועצת העיריה החליטה על כך ברוב חבריה, ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת.
(ט)לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992 → חוק חובת המכרזים #סעיף 2ב
- סעיף 148(ג) לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 148
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ־15% ממחיר הטובין המיובאים, ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בתקנות אלה, תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של העיריה, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו לפניה, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר, בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה; הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא.
{{ח:תת|(ה1)}} מצאה הוועדה כי על פי תקנה זו יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, ”אישור“, ”אמצעי שליטה“, ”מחזיקה בשליטה“, ”נושא משרה“, ”עסק“, ”עסק בשליטת אישה“, ”קרוב“ ו”תצהיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ו)}} לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה.
{{ח:תת|(ז)}} הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה.
{{ח:תת|(ח)}} לא הוגשה כל הצעה למכרז או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה, או לא המליצה הועדה על הצעה כלשהי, או החליטה מועצת העיריה שלא לאשר הצעה של ראש העיריה לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 148|סעיף 148(ג) לפקודת העיריות}}, רשאית העיריה להתקשר בחוזה ללא מכרז לאחר שמועצת העיריה החליטה על כך ברוב חבריה, ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת.
{{ח:תת|(ט)}} לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז.