החקיקה בישראל

תקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), תשל״ז–1977 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשל״ז · 1977
115
סעיפים
17
פרקים
1
תוספות
4
הגדרות
19
הפניות פנימיות
22
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר סדרי דין בשיפוט משמעתי
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות

1הגדרות

בתקנות אלה –
”בית הדין“ – בית הדין המשמעתי לימאים לפי פרק ט״ז לחוק;
”יושב ראש המותב“ – יושב ראש מותב בית הדין שמונה לפי סעיף 136 לחוק;
”העתק מהרישום ביומן הרשמי“ – העתק מהרישום ביומן הרשמי לפי סעיף 125 לחוק;
”העתק מהרישום בספר המשמעת“ – העתק מהרישום בספר המשמעת לפי סעיף 130 לחוק.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ט״ז לחוק → חוק הספנות (ימאים) #פרק טז
  • סעיף 136 לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 136
  • סעיף 125 לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 125
  • סעיף 130 לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 130
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין“ – בית הדין המשמעתי לימאים לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#פרק טז|פרק ט״ז לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש המותב“ – יושב ראש מותב בית הדין שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 136|סעיף 136 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העתק מהרישום ביומן הרשמי“ – העתק מהרישום ביומן הרשמי לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 125|סעיף 125 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העתק מהרישום בספר המשמעת“ – העתק מהרישום בספר המשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 130|סעיף 130 לחוק}}.
פרק שני: הגשת תובענה

2הגשת תובענה

תובענה כאמור בסעיף 147 לחוק (להלן – תובענה) תוגש למזכירות בית הדין בארבעה עתקים ובמספר עתקים נוספים כמספר הנאשמים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 147 לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 147
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 147|בסעיף 147 לחוק}} (להלן – תובענה) תוגש למזכירות בית הדין בארבעה עתקים ובמספר עתקים נוספים כמספר הנאשמים.

3תוכן התובענה

תובענה תוגש בטופס שבתוספת ותכיל פרטים אלה:
(1)שם הנאשם, וכן גילו ומענו, עד כמה שהם ידועים לתובע;
(2)שם מעבידו של הנאשם שהעסיקו בעת ביצוע עבירת המשמעת אם היה לו מעביד כאמור;
(3)דרגת הסמכתו הימית אם הוא בעל הסמכה או תפקידו בכלי השיט בעת ביצוע העבירה;
(4)תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת, הנסיבות, המקום והזמן;
(5)ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;
(6)שמות עדי התביעה ומענם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה תוגש בטופס שבתוספת ותכיל פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם הנאשם, וכן גילו ומענו, עד כמה שהם ידועים לתובע;
{{ח:תת|(2)}} שם מעבידו של הנאשם שהעסיקו בעת ביצוע עבירת המשמעת אם היה לו מעביד כאמור;
{{ח:תת|(3)}} דרגת הסמכתו הימית אם הוא בעל הסמכה או תפקידו בכלי השיט בעת ביצוע העבירה;
{{ח:תת|(4)}} תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת, הנסיבות, המקום והזמן;
{{ח:תת|(5)}} ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;
{{ח:תת|(6)}} שמות עדי התביעה ומענם.

4צירוף פסק דין

הואשם הנאשם בעבירת משמעת שהיא הרשעה בעבירה שיש עמה קלון שנעברה במילוי תפקידו כימאי או בקשר לכך, יצורף לתובענה העתק מאושר מפסק הדין הסופי שבו הורשע כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הואשם הנאשם בעבירת משמעת שהיא הרשעה בעבירה שיש עמה קלון שנעברה במילוי תפקידו כימאי או בקשר לכך, יצורף לתובענה העתק מאושר מפסק הדין הסופי שבו הורשע כאמור.

5צירוף אישומים ונאשמים

(א)מותר לצרף לתובענה אחת כמה אישומים, בין אם הם מבוססים על אותן עובדות ובין אם הם מבוססים על עובדות שונות.
(ב)מותר להאשים בתובענה אחת כמה נאשמים בין כשותפים לעבירת המשמעת בין בדרך אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מותר לצרף לתובענה אחת כמה אישומים, בין אם הם מבוססים על אותן עובדות ובין אם הם מבוססים על עובדות שונות.
{{ח:תת|(ב)}} מותר להאשים בתובענה אחת כמה נאשמים בין כשותפים לעבירת המשמעת בין בדרך אחרת.

6הפרדה לפני תחילת הדיון

יושב ראש המותב רשאי להורות, לפני תחילת הדיון, על הפרדת אישומים או על הפרדת דינם של נאשמים המואשמים בתובענה אחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יושב ראש המותב רשאי להורות, לפני תחילת הדיון, על הפרדת אישומים או על הפרדת דינם של נאשמים המואשמים בתובענה אחת.

7הפרדה על ידי בית הדין

בית הדין רשאי, בכל שלב מהשלבים שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני או בנאשם פלוני שנכלל בתובענה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, בכל שלב מהשלבים שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני או בנאשם פלוני שנכלל בתובענה.

8תובענה חדשה בהפרדת הדיון

הורה יושב ראש המותב או בית הדין על הפרדת הדיון, יקבע אם תוגש תובענה אחרת בשל האישום שהדיון בו הופרד או נגד נאשם שדיונו הופרד, אם לאו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הורה יושב ראש המותב או בית הדין על הפרדת הדיון, יקבע אם תוגש תובענה אחרת בשל האישום שהדיון בו הופרד או נגד נאשם שדיונו הופרד, אם לאו.

9פגם בתובענה

לא תיפסל תובענה עקב כל פגם בה, אם לדעת בית הדין אין בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם; אולם רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר ולהורות כפי שימצא לנכון כדי להסיר את החשש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תיפסל תובענה עקב כל פגם בה, אם לדעת בית הדין אין בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם; אולם רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר ולהורות כפי שימצא לנכון כדי להסיר את החשש.

10המצאת תובענה לנאשם

העתק התובענה יומצא לנאשם לפי מענו או באמצעות מעבידו אם הוא בעל כלי השיט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק התובענה יומצא לנאשם לפי מענו או באמצעות מעבידו אם הוא בעל כלי השיט.

11עיון בחומר הראיות

הוגשה תובענה רשאי הנאשם לעיין בכל זמן סביר בחומר שבכתב, שבדעת התובע להגישו כראיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה תובענה רשאי הנאשם לעיין בכל זמן סביר בחומר שבכתב, שבדעת התובע להגישו כראיה.
פרק שלישי: הליכים לפני הדיון

12הודעה לתובע ולנאשם

(א)הוגשה תובענה לבית הדין ומונה מותב לדון בה ונקבע מקום הדיון ומועד פתיחתו, תומצא על כך הודעה לתובע ולנאשם.
(ב)נאשם זכאי לדרוש שהדיון בתובענה לא ייערך לפני תום עשרים ימים מיום שהומצא לו העתק התובענה.
(ג)על אף דרישת נאשם לפי תקנת משנה (ב), רשאי יושב ראש המותב אם ראה צורך בכך בגלל נסיבות מיוחדות שיפרט בהודעה לבעלי הדין, להורות על עריכת הדיון במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם מארבעים ושמונה שעות מעת המצאת העתק התובענה לנאשם.
(ד)אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של יושב ראש המותב או בית הדין לדחות את הדיון, מטעמים הנראים לו ובכלל זה על מנת לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תובענה לבית הדין ומונה מותב לדון בה ונקבע מקום הדיון ומועד פתיחתו, תומצא על כך הודעה לתובע ולנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} נאשם זכאי לדרוש שהדיון בתובענה לא ייערך לפני תום עשרים ימים מיום שהומצא לו העתק התובענה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף דרישת נאשם לפי תקנת משנה (ב), רשאי יושב ראש המותב אם ראה צורך בכך בגלל נסיבות מיוחדות שיפרט בהודעה לבעלי הדין, להורות על עריכת הדיון במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם מארבעים ושמונה שעות מעת המצאת העתק התובענה לנאשם.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של יושב ראש המותב או בית הדין לדחות את הדיון, מטעמים הנראים לו ובכלל זה על מנת לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.

13תיקון תובענה על ידי התובע

תובע רשאי בהודעה לבית הדין, בכל עת עד לפתיחת הדיון, לתקן תובענה ולהוסיף עליה ולגרוע ממנה; בית הדין ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובע רשאי בהודעה לבית הדין, בכל עת עד לפתיחת הדיון, לתקן תובענה ולהוסיף עליה ולגרוע ממנה; בית הדין ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

14תיקון תובענה על ידי בית הדין

בית הדין רשאי בכל שלב מהשלבים שלאחר פתיחת הדיון, לפי בקשת התובע, לתקן תובענה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה אלא שאם על ידי כך עשוי הנאשם להיות מקופח בהגנתו – יתן לו הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו, ותיקון לפי תקנה זו יעשה בגוף התובענה או יירשם בפרוטוקול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי בכל שלב מהשלבים שלאחר פתיחת הדיון, לפי בקשת התובע, לתקן תובענה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה אלא שאם על ידי כך עשוי הנאשם להיות מקופח בהגנתו – יתן לו הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו, ותיקון לפי תקנה זו יעשה בגוף התובענה או יירשם בפרוטוקול.

15חזרה מתובענה והחלפת אישום

תובע רשאי בכל עת לאחר התחלת הדיון ולפני מתן הכרעת הדין, לגבי כל הנאשמים או לגבי חלקם –
(1)לחזור בו מתובענה או מאישום שבה;
(2)ברשות בית הדין להחליף אישום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובע רשאי בכל עת לאחר התחלת הדיון ולפני מתן הכרעת הדין, לגבי כל הנאשמים או לגבי חלקם –
{{ח:תת|(1)}} לחזור בו מתובענה או מאישום שבה;
{{ח:תת|(2)}} ברשות בית הדין להחליף אישום.

16תוצאות ביטול התובענה

חזר בו התובע מתובענה או מאישום שבה לפני תשובת הנאשם לאישומים, ימחק בית הדין את התובענה או האישום שממנו חזר בו התובע; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין את הנאשם מאותה תובענה או אישום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חזר בו התובע מתובענה או מאישום שבה לפני תשובת הנאשם לאישומים, ימחק בית הדין את התובענה או האישום שממנו חזר בו התובע; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין את הנאשם מאותה תובענה או אישום.

17רציפות הדיון

כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית הדין לדחות מפעם לפעם את מועד תחילת הדיון או המשכו, כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית הדין לדחות מפעם לפעם את מועד תחילת הדיון או המשכו, כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.
פרק רביעי: הליכי הדיון
סימן א׳: פתיחת הדיון

18פתיחת הדיון

(א)לא הופיעו, בפתיחת הדיון או בהמשכו, נאשם או תובע שהוזמנו, רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר, ואם לדעת בית הדין לא היה הצדק סביר לאי הופעתו – רשאי בית הדין להמשיך בדיון בהעדרו.
(ב)התנהל דיון בהעדר הנאשם או התובע, רשאי יושב ראש המותב בכל עת, ולא יאוחר מתום 15 יום מיום מתן פסק הדין, לבטל את ההליך שהתקיים בהעדרם אם הוכח ליושב ראש כי היה הצדק סביר להעדרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא הופיעו, בפתיחת הדיון או בהמשכו, נאשם או תובע שהוזמנו, רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר, ואם לדעת בית הדין לא היה הצדק סביר לאי הופעתו – רשאי בית הדין להמשיך בדיון בהעדרו.
{{ח:תת|(ב)}} התנהל דיון בהעדר הנאשם או התובע, רשאי יושב ראש המותב בכל עת, ולא יאוחר מתום 15 יום מיום מתן פסק הדין, לבטל את ההליך שהתקיים בהעדרם אם הוכח ליושב ראש כי היה הצדק סביר להעדרות.

19התנגדות לחבר בית הדין

(א)בפתיחת הדיון רשאי הנאשם להתנגד לחבר בית הדין ובית הדין יחליט בהתנגדות.
(ב)לא ידון בית הדין בהתנגדות לחבר בית הדין לאחר שהוקראה התובענה, אלא אם שוכנע כי העובדות המשמשות יסוד לטענת ההתנגדות לא היו ידועות לטוען בשלב קודם של הדיון, וכי טען את טענתו מיד כשהגיעו העובדות האמורות לידיעתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בפתיחת הדיון רשאי הנאשם להתנגד לחבר בית הדין ובית הדין יחליט בהתנגדות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידון בית הדין בהתנגדות לחבר בית הדין לאחר שהוקראה התובענה, אלא אם שוכנע כי העובדות המשמשות יסוד לטענת ההתנגדות לא היו ידועות לטוען בשלב קודם של הדיון, וכי טען את טענתו מיד כשהגיעו העובדות האמורות לידיעתו.

20הקראת התובענה

מיד לאחר פתיחת הדיון יקרא יושב ראש המותב את התובענה או יורה על הקראתה על ידי אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיד לאחר פתיחת הדיון יקרא יושב ראש המותב את התובענה או יורה על הקראתה על ידי אחר.

21הסברת התובענה

נראה ליושב ראש המותב כי הנאשם לא הבין את התובענה, יסביר לו את תכנה או יורה להסביר לו את תכנה בשפה המובנת לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נראה ליושב ראש המותב כי הנאשם לא הבין את התובענה, יסביר לו את תכנה או יורה להסביר לו את תכנה בשפה המובנת לו.

22טענות מקדמיות

לאחר קריאת התובענה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון טענות מקדמיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאחר קריאת התובענה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון טענות מקדמיות.

23דיון בטענה מקדמית

נטענה טענה מקדמית, יחליט בה בית הדין לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיג עליה, אולם רשאי הוא לדחותה בלעדי זאת; כן רשאי בית הדין להשהות את מתן החלטתו בטענה מקדמית עד לשלב אחר של הדיון; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין לתקן את התובענה או למחקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נטענה טענה מקדמית, יחליט בה בית הדין לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיג עליה, אולם רשאי הוא לדחותה בלעדי זאת; כן רשאי בית הדין להשהות את מתן החלטתו בטענה מקדמית עד לשלב אחר של הדיון; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין לתקן את התובענה או למחקה.

24טענות מקדמיות בשלב מאוחר

לא טען הנאשם או בא כוחו בשלב זה טענה מקדמית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של הדיון; אולם לגבי טענה מקדמית של חוסר סמכות, פגם או פסול בתובענה, או שאין התובענה מגלה עבירה, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא טען הנאשם או בא כוחו בשלב זה טענה מקדמית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של הדיון; אולם לגבי טענה מקדמית של חוסר סמכות, פגם או פסול בתובענה, או שאין התובענה מגלה עבירה, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין.

25תשובת הנאשם לתובענה

לא בוטלה התובענה עקב טענה מקדמית, יישאל הנאשם אם הוא מודה באשמה או בעובדות או הוא כופר בהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא בוטלה התובענה עקב טענה מקדמית, יישאל הנאשם אם הוא מודה באשמה או בעובדות או הוא כופר בהן.

26חוסר תשובה – כפירה

לא השיב הנאשם לשאלה שנשאל לפי תקנה 25 רואים אותו כאילו כפר באשמה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא השיב הנאשם לשאלה שנשאל לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}} רואים אותו כאילו כפר באשמה.

27שינוי התשובה

ברשות בית הדין רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי תקנה 25.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ברשות בית הדין רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25}}.

28תוצאות של הודאה

אשמה או עובדות שבהן הודה הנאשם בפני בית הדין יראו אותן כמוכחות, זולת אם החליט בית הדין שלא לראותן כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אשמה או עובדות שבהן הודה הנאשם בפני בית הדין יראו אותן כמוכחות, זולת אם החליט בית הדין שלא לראותן כך.

29תוצאות כפירה

(א)כפר הנאשם בעובדה הנטענת בתובענה, או שהודה בה ובית הדין החליט שלא לראותה כמוכחת, יודיע לבית הדין מהי גרסתו באותו ענין.
(ב)בית הדין רשאי בהכרעת הדין, בדבר חיוב הנאשם או זיכויו, ולענין גזר הדין, להביא בחשבון את העובדה שהנאשם סירב למסור גירסתו בענין, או שקיימת סתירה בין גירסתו לבין הגירסה העולה מראיות הנאשם; הוראה זו אינה באה לגרוע מסמכות בית הדין להביא בחשבון לענין זה עובדות אחרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כפר הנאשם בעובדה הנטענת בתובענה, או שהודה בה ובית הדין החליט שלא לראותה כמוכחת, יודיע לבית הדין מהי גרסתו באותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין רשאי בהכרעת הדין, בדבר חיוב הנאשם או זיכויו, ולענין גזר הדין, להביא בחשבון את העובדה שהנאשם סירב למסור גירסתו בענין, או שקיימת סתירה בין גירסתו לבין הגירסה העולה מראיות הנאשם; הוראה זו אינה באה לגרוע מסמכות בית הדין להביא בחשבון לענין זה עובדות אחרות.

30הבהרת טענות הנאשם

בשלב תשובת הנאשם, רשאי בית הדין והתובע ברשות בית הדין, לשאול את הנאשם שאלות להבהרת טענותיו או סתירות בהן בלבד, אך לא יחקור אותו עליהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בשלב תשובת הנאשם, רשאי בית הדין והתובע ברשות בית הדין, לשאול את הנאשם שאלות להבהרת טענותיו או סתירות בהן בלבד, אך לא יחקור אותו עליהן.

31הודיה של חלק מהנאשמים

צורפו בתובענה אחת נאשמים אחדים וחלק מהם הודה בכל האישומים או שרואים אותם כמוכחים לגביהם, רשאי בית הדין להרשיעם מיד וליתן את גזר הדין או להשהות את ההרשעה ומתן גזר הדין עד להכרעת דינם של יתר הנאשמים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צורפו בתובענה אחת נאשמים אחדים וחלק מהם הודה בכל האישומים או שרואים אותם כמוכחים לגביהם, רשאי בית הדין להרשיעם מיד וליתן את גזר הדין או להשהות את ההרשעה ומתן גזר הדין עד להכרעת דינם של יתר הנאשמים.
סימן ב׳: פרשת התביעה וההגנה

32פרשת התביעה

אם לאחר תשובת הנאשם מוטלת על התביעה חובת הוכחה, יפתח התובע בהבאת ראיות לאישומים בהם כפר הנאשם, אולם רשאי הוא, לפני שיביא ראיותיו, לומר דברי פתיחה לתובענה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם לאחר תשובת הנאשם מוטלת על התביעה חובת הוכחה, יפתח התובע בהבאת ראיות לאישומים בהם כפר הנאשם, אולם רשאי הוא, לפני שיביא ראיותיו, לומר דברי פתיחה לתובענה.

33טענת חוסר אשמה

עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה והתובע רשאי להשיב על הטענה; קיבל בית הדין את טענת הנאשם – יזכהו מן האשמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה והתובע רשאי להשיב על הטענה; קיבל בית הדין את טענת הנאשם – יזכהו מן האשמה.

34פרשת ההגנה

סיים התובע הבאת ראיותיו ולא זוכה הנאשם מכח טענה כאמור בתקנה 33, רשאי הנאשם להביא ראיותיו ורשאי הוא לפני שיביא ראיותיו לומר דברי פתיחה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיים התובע הבאת ראיותיו ולא זוכה הנאשם מכח טענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בתקנה 33}}, רשאי הנאשם להביא ראיותיו ורשאי הוא לפני שיביא ראיותיו לומר דברי פתיחה.

35המועד למסירת עדות על ידי הנאשם

רצה הנאשם למסור עדות או הודעה יעשה כן בתחילת פרשת הגנתו, אולם רשאי בית הדין להרשותו למסור הודעה ועדות בשלב אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רצה הנאשם למסור עדות או הודעה יעשה כן בתחילת פרשת הגנתו, אולם רשאי בית הדין להרשותו למסור הודעה ועדות בשלב אחר.

36ראיות מטעם בית הדין

בית הדין רשאי לשמוע עד שהזמין מטעמו ואפילו כבר נשמעה עדותו ולהורות על הבאת כל ראיה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי לשמוע עד שהזמין מטעמו ואפילו כבר נשמעה עדותו ולהורות על הבאת כל ראיה אחרת.

37ראיות נוספות

בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו בראיות בעל הדין שכנגד או של בית הדין ואשר בעל הדין המבקש לא יכול היה לצפותן מראש, או להרשות לתובע להוכיח עובדות שהנאשם חזר מהודאתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו בראיות בעל הדין שכנגד או של בית הדין ואשר בעל הדין המבקש לא יכול היה לצפותן מראש, או להרשות לתובע להוכיח עובדות שהנאשם חזר מהודאתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.

38ראיות לסתור ראיות נוספות

הביא בעל הדין ראיות נוספות, רשאי בעל הדין שכנגד או בא כוחו, להביא ראיות לסתור אותן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הביא בעל הדין ראיות נוספות, רשאי בעל הדין שכנגד או בא כוחו, להביא ראיות לסתור אותן.

39סיכומים

בתום שמיעת הראיות, או אם לא היה צורך בכך לאור תשובת הנאשם, רשאי התובע, ואחריו הנאשם, להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום שמיעת הראיות, או אם לא היה צורך בכך לאור תשובת הנאשם, רשאי התובע, ואחריו הנאשם, להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.
סימן ג׳: שמיעת עדים וראיות

40חקירת עדים על ידי בעלי הדין

אם לא הורה בית הדין על סדר אחר, ייחקר עד תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד, לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם לא הורה בית הדין על סדר אחר, ייחקר עד תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד, לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.

41הסדר כשיש נאשמים אחדים

נכללו בתובענה אחת נאשמים אחדים, יקבע בית הדין את סדרי חקירת העדים והסיכומים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכללו בתובענה אחת נאשמים אחדים, יקבע בית הדין את סדרי חקירת העדים והסיכומים.

42עד עויין

קבע בית הדין כי עד שנקרא על ידי בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית הדין עדות הסותרת עדותו בפני חוקר או רשות חוקרת אחרת ובין מטעם אחר – רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו על ידי בעלי הדין האחרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבע בית הדין כי עד שנקרא על ידי בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית הדין עדות הסותרת עדותו בפני חוקר או רשות חוקרת אחרת ובין מטעם אחר – רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו על ידי בעלי הדין האחרים.

43זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים

היה לבית הדין יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה לבית הדין יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.

44עובדות שנקבעו בפסק הדין

(א)עובדה שנקבעה בפסק דין שהרשיע את הנאשם בבית המשפט או בבית הדין, רשאי בית הדין לראותה כמוכחת לכאורה, אם הוגש לו העתק מאושר על פסק הדין שבו נקבעה אותה עובדה.
(ב)הנאשם לא יהא רשאי להביא ראיה לסתור אותה עובדה, אלא ברשות בית הדין מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובדה שנקבעה בפסק דין שהרשיע את הנאשם בבית המשפט או בבית הדין, רשאי בית הדין לראותה כמוכחת לכאורה, אם הוגש לו העתק מאושר על פסק הדין שבו נקבעה אותה עובדה.
{{ח:תת|(ב)}} הנאשם לא יהא רשאי להביא ראיה לסתור אותה עובדה, אלא ברשות בית הדין מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין.

45זכות חקירה

(א)בית הדין רשאי לחקור עד בכל שלב משלבי מתן עדותו ולערוך עימות עדים.
(ב)נקרא עד להעיד מטעם בית הדין, תינתן לבעלי הדין הזדמנות לחוקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי לחקור עד בכל שלב משלבי מתן עדותו ולערוך עימות עדים.
{{ח:תת|(ב)}} נקרא עד להעיד מטעם בית הדין, תינתן לבעלי הדין הזדמנות לחוקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע בית הדין.

46מקום גביית עדות

בית הדין רשאי לגבות עדות בכל מקום שימצא לנכון וכן לבקר בכל מקום כדי לברר עובדות הנוגעות לאשמה ובלבד שהתובע והנאשם הוזמנו כדין למקום גביית העדות או בירור העובדות כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי לגבות עדות בכל מקום שימצא לנכון וכן לבקר בכל מקום כדי לברר עובדות הנוגעות לאשמה ובלבד שהתובע והנאשם הוזמנו כדין למקום גביית העדות או בירור העובדות כאמור.

47עדות הנאשם

הנאשם רשאי להעיד בעצמו ואם עשה כן דינו, לענין חקירתו, כדין כל עד אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאשם רשאי להעיד בעצמו ואם עשה כן דינו, לענין חקירתו, כדין כל עד אחר.

48חקירת עד

בחקירת עד בבית הדין, לא ירשה בית הדין חקירה אשר לדעת בית הדין אינה לענין ואינה הוגנת ובפרט לא ירשה בית הדין חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש או שאינם לענין ואינם הוגנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחקירת עד בבית הדין, לא ירשה בית הדין חקירה אשר לדעת בית הדין אינה לענין ואינה הוגנת ובפרט לא ירשה בית הדין חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש או שאינם לענין ואינם הוגנים.
סימן ד׳: הכרעת הדין

49הכרעת דין בתום בירור

בתום בירור האשמה ועל סמך הראיות שהובאו בפניו, יחליט בית הדין אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו; החלטה זו תיקרא הכרעת דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום בירור האשמה ועל סמך הראיות שהובאו בפניו, יחליט בית הדין אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו; החלטה זו תיקרא הכרעת דין.

50הרשעה באשמה אחרת

בית הדין רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

51פסק דין מזכה

זוכה הנאשם, תהא הכרעה זו פסק דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זוכה הנאשם, תהא הכרעה זו פסק דין.

52הכרעת דין בכתב ומנומקת

הכרעת הדין תהיה מנומקת ובכתב, ודעת מיעוט תצויין בהכרעת הדין וכן תמצית נימוקיה; אולם אם בתום בירור האשמה וכל עוד בית הדין יושב בדין, החליט בית הדין על זיכוי הנאשם מאשמה, רשאי הוא להודיע על זיכוי בעל פה וללא נימוקים ולהמציא את נימוקי הזיכוי בכתב לבעלי הדין במועד אחר; החליט בית הדין במועד מאוחר יותר על זיכוי הנאשם, רשאי הוא להמציא את הכרעת הדין ונימוקיה בכתב לבעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכרעת הדין תהיה מנומקת ובכתב, ודעת מיעוט תצויין בהכרעת הדין וכן תמצית נימוקיה; אולם אם בתום בירור האשמה וכל עוד בית הדין יושב בדין, החליט בית הדין על זיכוי הנאשם מאשמה, רשאי הוא להודיע על זיכוי בעל פה וללא נימוקים ולהמציא את נימוקי הזיכוי בכתב לבעלי הדין במועד אחר; החליט בית הדין במועד מאוחר יותר על זיכוי הנאשם, רשאי הוא להמציא את הכרעת הדין ונימוקיה בכתב לבעלי הדין.

53שימוע הכרעת הדין

הכרעת דין או נימוקים שלא הומצאו בכתב כאמור בתקנה 52, ייקראו בפני בעלי הדין שהתייצבו; נעדרו חלק מבעלי הדין או כולם והורשע הנאשם, רשאי בית הדין להמשיך בדיון אף ללא שימוע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכרעת דין או נימוקים שלא הומצאו בכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}}, ייקראו בפני בעלי הדין שהתייצבו; נעדרו חלק מבעלי הדין או כולם והורשע הנאשם, רשאי בית הדין להמשיך בדיון אף ללא שימוע.

54הוצאות הגנה מאוצר המדינה

בקשה לתשלום הוצאות ההגנה לפי סעיפים 162 או 163 לחוק תוגש לבית הדין מיד לאחר קריאת הכרעת הדין ואם לא נקראה בפני הנאשם – תוך שבעה ימים לאחר המצאתה לנאשם.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 162 → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 162
  • או 163 לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 163
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לתשלום הוצאות ההגנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 162|סעיפים 162}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 163|או 163 לחוק}} תוגש לבית הדין מיד לאחר קריאת הכרעת הדין ואם לא נקראה בפני הנאשם – תוך שבעה ימים לאחר המצאתה לנאשם.
סימן ה׳: גזר הדין

55ראיות לקביעת מידת העונש

הורשע הנאשם, רשאי התובע תחילה ולאחריו הנאשם להביא ראיות שיש בהן ענין לקביעת העונש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הורשע הנאשם, רשאי התובע תחילה ולאחריו הנאשם להביא ראיות שיש בהן ענין לקביעת העונש.

56סיכומים לענין העונש

בתום הבאת הראיות רשאי התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין ענישתו של הנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום הבאת הראיות רשאי התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין ענישתו של הנאשם.

57גזר הדין

בתום ההליכים לפי תקנות 55 ו־56 יקבע בית הדין את ענשי המשמעת שהוא גוזר לנאשם בגזר הדין, שיצורף להכרעת הדין ושניהם יהוו את פסק הדין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום ההליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|תקנות 55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}} יקבע בית הדין את ענשי המשמעת שהוא גוזר לנאשם בגזר הדין, שיצורף להכרעת הדין ושניהם יהוו את פסק הדין.

58שימוע גזר הדין

בית הדין יקרא את גזר הדין בפני בעלי הדין שהתייצבו; לא התייצבו בעלי הדין יצורף גזר הדין לפרוטוקול ללא שימוע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין יקרא את גזר הדין בפני בעלי הדין שהתייצבו; לא התייצבו בעלי הדין יצורף גזר הדין לפרוטוקול ללא שימוע.

59הודעה על זכות ערעור

בתום שימוע גזר הדין יסביר בית הדין לנאשם – אם הוא נוכח – את זכותו לפי סעיף 171 לחוק לערער על החלטת בית הדין תוך שלושים יום, ואם ניתן גזר הדין שלא בפניו – יציין בית הדין בגזר הדין את זכותו של הנאשם לערער על פסק הדין תוך שלושים יום מיום שהומצא פסק הדין לידו או לידי בא כוחו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 171 לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 171
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום שימוע גזר הדין יסביר בית הדין לנאשם – אם הוא נוכח – את זכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 171|סעיף 171 לחוק}} לערער על החלטת בית הדין תוך שלושים יום, ואם ניתן גזר הדין שלא בפניו – יציין בית הדין בגזר הדין את זכותו של הנאשם לערער על פסק הדין תוך שלושים יום מיום שהומצא פסק הדין לידו או לידי בא כוחו.

60עיכוב ביצוע עונש משמעתי

(א)נאשם שהורשע והוטל עליו עונש משמעתי, רשאי לבקש עיכוב ביצוע העונש המשמעתי עד לשמיעת ערעורו.
(ב)בקשה כאמור בתקנת משנה (א), תוגש מיד לאחר הקראת גזר הדין אם הוקרא בפני הנאשם, ולא יאוחר מתום עשרה ימים מיום שהגיע גזר הדין לידיעת הנאשם אם הוקרא שלא בפניו.
(ג)לא הגיש הנאשם ערעור על פסק הדין של בית הדין תוך המועד שנקבע בתקנות אלה, בטלה מאליה ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש משמעתי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאשם שהורשע והוטל עליו עונש משמעתי, רשאי לבקש עיכוב ביצוע העונש המשמעתי עד לשמיעת ערעורו.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה כאמור בתקנת משנה (א), תוגש מיד לאחר הקראת גזר הדין אם הוקרא בפני הנאשם, ולא יאוחר מתום עשרה ימים מיום שהגיע גזר הדין לידיעת הנאשם אם הוקרא שלא בפניו.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש הנאשם ערעור על פסק הדין של בית הדין תוך המועד שנקבע בתקנות אלה, בטלה מאליה ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש משמעתי.
פרק חמישי: ערעור על החלטת קברניט או מפקח

61ערעור לבית הדין

ערעור לבית הדין לפי סעיף 167 לחוק (להלן בפרק זה – ערעור) יוגש בהודעה בכתב בארבעה עתקים למזכירות בית הדין, תוך שלושים יום מיום שניתנה ההחלטה על ידי הקברניט או המפקח, אם ניתנה בפני הנידון, או מיום שהומצאה לו החלטת הקברניט או המפקח, אם ניתנה שלא בפניו; התובע יגיש את הערעור כאמור תוך שלושים יום מיום שהומצאה לו החלטת הקברניט או המפקח.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 167 לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 167
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור לבית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 167|סעיף 167 לחוק}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – ערעור) יוגש בהודעה בכתב בארבעה עתקים למזכירות בית הדין, תוך שלושים יום מיום שניתנה ההחלטה על ידי הקברניט או המפקח, אם ניתנה בפני הנידון, או מיום שהומצאה לו החלטת הקברניט או המפקח, אם ניתנה שלא בפניו; התובע יגיש את הערעור כאמור תוך שלושים יום מיום שהומצאה לו החלטת הקברניט או המפקח.

62תוכן הודעות ערעור

הודעת הערעור תכיל את –
(1)שם המערער;
(2)שם המשיב;
(3)העתק מרישום ביומן הרשמי והעתק מרישום המשמעת, הכל לפי המקרה, והמתייחס לאשמה, לדיון ולהרשעה שהם נשוא הערעור;
(4)נימוקי הערעור;
(5)הודעת המערער אם הוא מבקש שהדיון בערעור יתנהל בפניו או שלא בפניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעת הערעור תכיל את –
{{ח:תת|(1)}} שם המערער;
{{ח:תת|(2)}} שם המשיב;
{{ח:תת|(3)}} העתק מרישום ביומן הרשמי והעתק מרישום המשמעת, הכל לפי המקרה, והמתייחס לאשמה, לדיון ולהרשעה שהם נשוא הערעור;
{{ח:תת|(4)}} נימוקי הערעור;
{{ח:תת|(5)}} הודעת המערער אם הוא מבקש שהדיון בערעור יתנהל בפניו או שלא בפניו.

63ערעור במברק

(א)נידון רשאי להגיש הודעת ערעור במברק ובלבד שתכיל את הפרטים לפי פסקאות (1), (2), (4) ו־(5) שבתקנה 62 ושיגיש את ההעתק האמור בתקנה 62(3) תוך שלושים יום מיום שליחת המברק.
(ב)לפני שמיעת ערעור שהודעה עליו נשלחה במברק, יאשר המערער בחתימתו את הודעת הערעור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נידון רשאי להגיש הודעת ערעור במברק ובלבד שתכיל את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|פסקאות (1), (2), (4) ו־(5) שבתקנה 62}} ושיגיש את ההעתק האמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בתקנה 62(3)}} תוך שלושים יום מיום שליחת המברק.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שמיעת ערעור שהודעה עליו נשלחה במברק, יאשר המערער בחתימתו את הודעת הערעור.

64דיון בערעור שלא בנוכחות בעלי הדין

ביקש המערער שהדיון יתנהל שלא בפניו, יגיש המשיב את תשובתו לערעור בכתב, תוך שלושים יום מיום שהומצא לו העתק מהודעת הערעור, והדיון יתנהל שלא בפני המערער והמשיב, זולת אם הורה בית הדין אחרת מטעמים מיוחדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש המערער שהדיון יתנהל שלא בפניו, יגיש המשיב את תשובתו לערעור בכתב, תוך שלושים יום מיום שהומצא לו העתק מהודעת הערעור, והדיון יתנהל שלא בפני המערער והמשיב, זולת אם הורה בית הדין אחרת מטעמים מיוחדים.

65ייצוג הקברניט או המפקח

התובע ייצג בערעור של הנידון את הקברניט או המפקח, הכל לפי המקרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התובע ייצג בערעור של הנידון את הקברניט או המפקח, הכל לפי המקרה.

66חזרה מערעור

המערער רשאי לחזור בו מערעורו בהודעה לאב בית הדין; לאחר התחלת הדיון רשאי הוא לחזור בו מערעורו ברשות יושב ראש המותב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המערער רשאי לחזור בו מערעורו בהודעה לאב בית הדין; לאחר התחלת הדיון רשאי הוא לחזור בו מערעורו ברשות יושב ראש המותב.

67איחוד ערעורים

הוגשו ערעורים על החלטת הקברניט או המפקח על ידי יותר מבעל דין אחד באותו ענין, רשאי בית הדין לאחד את השמיעה בהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשו ערעורים על החלטת הקברניט או המפקח על ידי יותר מבעל דין אחד באותו ענין, רשאי בית הדין לאחד את השמיעה בהם.

68תיקון נימוקי הערעור

בעל הדין רשאי לתקן נימוקי ערעורו בכל שלב לפני התחלת הדיון, ולאחר מכן ברשות בית הדין בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל הדין רשאי לתקן נימוקי ערעורו בכל שלב לפני התחלת הדיון, ולאחר מכן ברשות בית הדין בלבד.

69נוכחות

ביקש המערער כי הדיון יתנהל בפניו, יתנהל הדיון בפני המערער והמשיב, אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב ללא הצדק סביר, רשאי בית הדין לדון בערעורו שלא בפניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש המערער כי הדיון יתנהל בפניו, יתנהל הדיון בפני המערער והמשיב, אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב ללא הצדק סביר, רשאי בית הדין לדון בערעורו שלא בפניו.

70סדר הטענות בערעור

בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב; באיחוד ערעורם של נאשם ותובע, יטען תחילה הנאשם ואחריו התובע זולת אם הורה בית הדין אחרת; באיחוד ערעוריהם של מספר נאשמים, יקבע בית הדין את סדר הטענות ביניהם ויכול בית הדין להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל הדין האחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב; באיחוד ערעורם של נאשם ותובע, יטען תחילה הנאשם ואחריו התובע זולת אם הורה בית הדין אחרת; באיחוד ערעוריהם של מספר נאשמים, יקבע בית הדין את סדר הטענות ביניהם ויכול בית הדין להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל הדין האחר.

71הרשעה באישום שונה

בית הדין רשאי להרשיע נאשם בעבירה שונה מזו שהורשע בה על ידי הקברניט או המפקח, ובלבד שאשמתו בה מתגלת מן הראיות וניתנה לו הזדמנות להתגונן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי להרשיע נאשם בעבירה שונה מזו שהורשע בה על ידי הקברניט או המפקח, ובלבד שאשמתו בה מתגלת מן הראיות וניתנה לו הזדמנות להתגונן.

72דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה

בית הדין רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה מהטענות שנטענו בו, אם הוא סבור כי לא נגרם עיוות דין למערער.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה מהטענות שנטענו בו, אם הוא סבור כי לא נגרם עיוות דין למערער.

73הבקשה לעיכוב עונש משמעתי שהטיל מפקח

(א)נידון המבקש עיכוב ביצוע של עונש משמעתי שנגזר לו על ידי מפקח עד שמיעת ערעורו, יגיש בקשה לאב בית הדין בארבעה עתקים.
(ב)על פי הוראת אב בית הדין יומצא העתק מהבקשה לתובע והאחרון רשאי להשיב לבקשה, בכתב, תוך שבעה ימים מהיום שהומצא לו העתק ממנה, והעתק מתשובתו יומצא לנידון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נידון המבקש עיכוב ביצוע של עונש משמעתי שנגזר לו על ידי מפקח עד שמיעת ערעורו, יגיש בקשה לאב בית הדין בארבעה עתקים.
{{ח:תת|(ב)}} על פי הוראת אב בית הדין יומצא העתק מהבקשה לתובע והאחרון רשאי להשיב לבקשה, בכתב, תוך שבעה ימים מהיום שהומצא לו העתק ממנה, והעתק מתשובתו יומצא לנידון.

74ביטול החלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש משמעתי

לא הוגש ערעור על החלטת המפקח תוך המועד שנקבע בתקנות אלה, בטלה מאליה כל החלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש משמעתי שהטיל המפקח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא הוגש ערעור על החלטת המפקח תוך המועד שנקבע בתקנות אלה, בטלה מאליה כל החלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש משמעתי שהטיל המפקח.
פרק שישי: ערעור על החלטת בית הדין

75ערעור לבית המשפט לימאות

ערעור לבית המשפט לימאות לפי סעיף 171 לחוק יוגש למזכירות בית הדין בהודעה בכתב, בחתימת המערער, תוך שלושים יום מיום שהוקרא פסק הדין בנוכחותו, ואם ניתן בהעדרו או אם הומצאו נימוקי הזיכוי בנפרד, תוך שלושים יום מיום שהומצאו למערער פסק הדין או הנימוקים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 171 לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 171
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור לבית המשפט לימאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 171|סעיף 171 לחוק}} יוגש למזכירות בית הדין בהודעה בכתב, בחתימת המערער, תוך שלושים יום מיום שהוקרא פסק הדין בנוכחותו, ואם ניתן בהעדרו או אם הומצאו נימוקי הזיכוי בנפרד, תוך שלושים יום מיום שהומצאו למערער פסק הדין או הנימוקים.

76ערעור שהוברק

הודעת ערעור שהוגשה במברק, דינה כהודעת ערעור שהוגשה לפי תקנה 75, ובלבד שהמברק או העתק ממנו יאושר בחתימת המערער לפני שהתחילו בשמיעת הערעור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעת ערעור שהוגשה במברק, דינה כהודעת ערעור שהוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|תקנה 75}}, ובלבד שהמברק או העתק ממנו יאושר בחתימת המערער לפני שהתחילו בשמיעת הערעור.

77תוכן הודעת הערעור

הודעת הערעור תכיל את –
(1)שם המערער;
(2)שם המשיב;
(3)נימוקי הערעור;
(4)פסק הדין שמערערים עליו, ללא נימוקיו, ומועד נתינתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעת הערעור תכיל את –
{{ח:תת|(1)}} שם המערער;
{{ח:תת|(2)}} שם המשיב;
{{ח:תת|(3)}} נימוקי הערעור;
{{ח:תת|(4)}} פסק הדין שמערערים עליו, ללא נימוקיו, ומועד נתינתו.

78העברת פסק הדין לבית המשפט לימאות

הוגש ערעור, תעביר מזכירות בית הדין את פסק הדין ואת פרוטוקול הדיונים בבית הדין, לרבות המוצגים שהוגשו לבית המשפט לימאות, בדואר רשום או באמצעות שליח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגש ערעור, תעביר מזכירות בית הדין את פסק הדין ואת פרוטוקול הדיונים בבית הדין, לרבות המוצגים שהוגשו לבית המשפט לימאות, בדואר רשום או באמצעות שליח.

79קביעת תאריך שמיעת הערעור

הועברו המסמכים שיש להעבירם לפי תקנה 78 לבית המשפט לימאות, יקבע האחרון מועד ומקום לשמיעת הערעור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועברו המסמכים שיש להעבירם לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|תקנה 78}} לבית המשפט לימאות, יקבע האחרון מועד ומקום לשמיעת הערעור.

80הערעור ישמע בפני בעלי הדין

שמיעת הערעור תהיה בפני בעלי הדין; אם לא התייצב אחד מהם, רשאי בית המשפט לימאות לשמוע את הערעור שלא בפניו, אך אם המערער הוא שלא התייצב, רשאי בית המשפט לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שמיעת הערעור תהיה בפני בעלי הדין; אם לא התייצב אחד מהם, רשאי בית המשפט לימאות לשמוע את הערעור שלא בפניו, אך אם המערער הוא שלא התייצב, רשאי בית המשפט לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

81שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין

על פי בקשת בעל דין רשאי בית המשפט לימאות בהסכמת יתר בעלי הדין לדון בערעור שלא בפני בעל הדין; החליט בית המשפט לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, ולאחר תום המועד רשאי הוא לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על פי בקשת בעל דין רשאי בית המשפט לימאות בהסכמת יתר בעלי הדין לדון בערעור שלא בפני בעל הדין; החליט בית המשפט לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, ולאחר תום המועד רשאי הוא לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.

82ביטול דחיית הערעור

(א)נדחה ערעור לפי תקנה 80 בשל העדר המערער והוכח לבית המשפט לימאות כי ההעדרות היתה בשל הצדק סביר, רשאי בית המשפט על פי בקשת המערער לבטל את הדחיה ולשוב ולשמוע את הערעור.
(ב)בקשה לפי תקנה זו תוגש תוך שלושים יום מיום שהומצאה למערער הודעה על החלטת הדחיה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נדחה ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|תקנה 80}} בשל העדר המערער והוכח לבית המשפט לימאות כי ההעדרות היתה בשל הצדק סביר, רשאי בית המשפט על פי בקשת המערער לבטל את הדחיה ולשוב ולשמוע את הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לפי תקנה זו תוגש תוך שלושים יום מיום שהומצאה למערער הודעה על החלטת הדחיה.

83סדרי טענות ואיחוד ערעורים

(א)בערעור יישמעו תחילה טענות המערער ואחריהן תשובת המשיב ולבסוף התשובה החוזרת של המערער.
(ב)הוגשו ערעורים על ידי מספר נידונים באותו ענין, רשאי בית המשפט לימאות לאחד את הערעורים ולשמעם כאחד.
(ג)הוגש ערעור גם על ידי הנידון וגם על ידי התובע, יאוחדו ערעוריהם וסדר שמיעת הטענות יהיה לפי הסדר הקבוע בערעורו של נידון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בערעור יישמעו תחילה טענות המערער ואחריהן תשובת המשיב ולבסוף התשובה החוזרת של המערער.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו ערעורים על ידי מספר נידונים באותו ענין, רשאי בית המשפט לימאות לאחד את הערעורים ולשמעם כאחד.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור גם על ידי הנידון וגם על ידי התובע, יאוחדו ערעוריהם וסדר שמיעת הטענות יהיה לפי הסדר הקבוע בערעורו של נידון.

84קריאת פסק הדין בערעור

פסק הדין בערעור ייקרא בפומבי בפני בעלי הדין, או שלא בפניהם לאחר שהוזמנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק הדין בערעור ייקרא בפומבי בפני בעלי הדין, או שלא בפניהם לאחר שהוזמנו.

85דחיית ערעור

בית המשפט לימאות רשאי לדחות את הערעור אף אם קיבל טענה מהטענות שנטענו בו, אם שוכנע כי לא נגרם עיוות דין למערער.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט לימאות רשאי לדחות את הערעור אף אם קיבל טענה מהטענות שנטענו בו, אם שוכנע כי לא נגרם עיוות דין למערער.
פרק שביעי: דיון חוזר

86הגשת בקשה

בקשה לקיים דיון חוזר לפי סעיף 173 לחוק (להלן בפרק זה – הבקשה) תוגש בכתב לאב בית הדין בארבעה עתקים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 173 לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 173
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לקיים דיון חוזר לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 173|סעיף 173 לחוק}} (להלן {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}} – הבקשה) תוגש בכתב לאב בית הדין בארבעה עתקים.

87תוכן הבקשה וצירופיה

הבקשה תכיל –
(1)שם המבקש;
(2)מספר תיק בית הדין שבו נדון המבקש;
(3)נימוקי הבקשה;
(4)העתק מאושר מפסק הדין אליו מתייחס המבקש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הבקשה תכיל –
{{ח:תת|(1)}} שם המבקש;
{{ח:תת|(2)}} מספר תיק בית הדין שבו נדון המבקש;
{{ח:תת|(3)}} נימוקי הבקשה;
{{ח:תת|(4)}} העתק מאושר מפסק הדין אליו מתייחס המבקש.

88המצאת העתק מהבקשה לתובע

העתק מבקשה לדיון חוזר תומצא לתובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק מבקשה לדיון חוזר תומצא לתובע.

89איחוד בקשות

הוגשו בקשות אחדות לדיון חוזר באותו ענין, רשאי אב בית הדין להחליט על איחוד הדיון באותן בקשות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשו בקשות אחדות לדיון חוזר באותו ענין, רשאי אב בית הדין להחליט על איחוד הדיון באותן בקשות.

90חזרה מבקשה לדיון חוזר

מגיש בקשה לדיון חוזר (להלן בפרק זה – המבקש) רשאי לחזור בו מבקשתו בכל שלב של הדיון בה עד למתן החלטה עליה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגיש בקשה לדיון חוזר (להלן {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}} – המבקש) רשאי לחזור בו מבקשתו בכל שלב של הדיון בה עד למתן החלטה עליה.

91החלטה בבקשה

אב בית הדין יחליט בבקשה לפי המסמכים שהוגשו לו והוא רשאי לדרוש מבעלי הדין פרטים נוספים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אב בית הדין יחליט בבקשה לפי המסמכים שהוגשו לו והוא רשאי לדרוש מבעלי הדין פרטים נוספים.

92סדרי הדין

בכפוף לאמור בתקנות 93, 94 ו־95 יחולו בדיון חוזר סדרי הדין הנהוגים בדיון על פי תובענה; בית הדין ידון בדבר כאילו הנדון מואשם בפניו בתובענה שהוגשה נגדו בראשונה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בתקנות 93}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}} {{ח:פנימי|סעיף 95|ו־95}} יחולו בדיון חוזר סדרי הדין הנהוגים בדיון על פי תובענה; בית הדין ידון בדבר כאילו הנדון מואשם בפניו בתובענה שהוגשה נגדו בראשונה.

93החלטה לאחר שמיעת טענות

בית הדין יתן את החלטתו לאחר שאיפשר לבעלי הדין להשמיע טענותיהם, להביא ראיות ולחקור עדים שהתייצבו לפני בית הדין, הכל בסדר שיקבע בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין יתן את החלטתו לאחר שאיפשר לבעלי הדין להשמיע טענותיהם, להביא ראיות ולחקור עדים שהתייצבו לפני בית הדין, הכל בסדר שיקבע בית הדין.

94סטיה מדיני ראיות

בדיון חוזר רשאי בית הדין לקבל כראיה עדות שנגבתה ונרשמה בבית הדין בדיון ראשון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדיון חוזר רשאי בית הדין לקבל כראיה עדות שנגבתה ונרשמה בבית הדין בדיון ראשון.

95דיון ללא שמיעת עדויות

בית הדין רשאי במשפט חוזר לדון בלי לשמוע עדויות נוספות אלא על סמך הבקשה והמסמכים שהוגשו לאב בית הדין לפי תקנה 87, ופרוטוקול הדיון במשפט הראשון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי במשפט חוזר לדון בלי לשמוע עדויות נוספות אלא על סמך הבקשה והמסמכים שהוגשו לאב בית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|תקנה 87}}, ופרוטוקול הדיון במשפט הראשון.
פרק שמיני: הוראות שונות

96איסור הפרעה

המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין או סמוך למקום הדיון, רשאי בית הדין להורות על הרחקתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין או סמוך למקום הדיון, רשאי בית הדין להורות על הרחקתו.

97החלטות בית הדין

בית הדין יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג עונש המשמעת או מידתו, רואים חבר בית הדין שהציע את סוג העונש או את מידת העונש החמורים ביותר לפי הסדר שהענשים מנויים בסעיף 149(א) לחוק כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 149(א) לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 149
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג עונש המשמעת או מידתו, רואים חבר בית הדין שהציע את סוג העונש או את מידת העונש החמורים ביותר לפי הסדר שהענשים מנויים {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 149|בסעיף 149(א) לחוק}} כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.

98שינוי בהרכב בית הדין

(א)נבצר מאחד מחברי בית הדין להמשיך בדיון או לסיים אותו, יקבע אב בית הדין חבר אחר במקומו; על קביעת החבר האחר יחולו הוראות תקנה 19; בית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיע לפני שינוי ההרכב.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר לקרוא הכרעת דין או גזר הדין, שנחתמו בידי כל חברי בית הדין, אף אם נבצר מאחד או משניים מחברי בית הדין להיות נוכחים בשעת השימוע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נבצר מאחד מחברי בית הדין להמשיך בדיון או לסיים אותו, יקבע אב בית הדין חבר אחר במקומו; על קביעת החבר האחר יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}; בית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיע לפני שינוי ההרכב.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר לקרוא הכרעת דין או גזר הדין, שנחתמו בידי כל חברי בית הדין, אף אם נבצר מאחד או משניים מחברי בית הדין להיות נוכחים בשעת השימוע.

99פרוטוקול

מהלך הדיון בכל הליך לפני בית הדין יירשם בדרך שיורה אב בית הדין (להלן – הפרוטוקול).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מהלך הדיון בכל הליך לפני בית הדין יירשם בדרך שיורה אב בית הדין (להלן – הפרוטוקול).

100רישום החלטות

כל החלטה של בית הדין תירשם בפרוטוקול; הכרעת הדין, גזר הדין וכן החלטות לפי סעיפים 155, 159, 160, 162, 163, 176 ו־178(ג) לחוק ייחתמו בידי חברי בית הדין ויצויין בהם תאריך חתימתם; נבצר מחבר בית הדין לחתום, ירשום יושב ראש מותב בית הדין את הסיבה לדבר ויחתום על כך.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 155 → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 155
  • 159 → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 159
  • 160 → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 160
  • 162 → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 162
  • 163 → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 163
  • 176 → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 176
  • ו־178(ג) לחוק → חוק הספנות (ימאים) #סעיף 178
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל החלטה של בית הדין תירשם בפרוטוקול; הכרעת הדין, גזר הדין וכן החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 155|סעיפים 155}}, {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 159|159}}, {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 160|160}}, {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 162|162}}, {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 163|163}}, {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 176|176}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 178|ו־178(ג) לחוק}} ייחתמו בידי חברי בית הדין ויצויין בהם תאריך חתימתם; נבצר מחבר בית הדין לחתום, ירשום יושב ראש מותב בית הדין את הסיבה לדבר ויחתום על כך.

101המצאת פסק דין

העתק מהכרעת הדין, ואם הורשע הנאשם גם העתק מגזר הדין, יומצא לבעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק מהכרעת הדין, ואם הורשע הנאשם גם העתק מגזר הדין, יומצא לבעלי הדין.

102טעות סופר

רשאי בית הדין, ומשנסתיים הדיון בפניו – אב בית הדין, על פי בקשת בעל הדין או חבר בית הדין או מיזמתו לתקן כל טעות סופר בהחלטה של בית הדין או לתקן שגיאות שנפלו בה מתוך פליטת קולמוס או השמטה מקרית; נעשה התיקון על פי בקשת חבר בית הדין או מיוזמת אב בית הדין משנסתיים הדיון – יובא התיקון לידיעת בעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי בית הדין, ומשנסתיים הדיון בפניו – אב בית הדין, על פי בקשת בעל הדין או חבר בית הדין או מיזמתו לתקן כל טעות סופר בהחלטה של בית הדין או לתקן שגיאות שנפלו בה מתוך פליטת קולמוס או השמטה מקרית; נעשה התיקון על פי בקשת חבר בית הדין או מיוזמת אב בית הדין משנסתיים הדיון – יובא התיקון לידיעת בעלי הדין.

103מסירת פרוטוקול

העתק מהפרוטוקול יומצא לפי בקשתם לתובע ולנאשם אלא אם החליט יושב ראש מותב בית הדין החלטה אחרת לגבי כל הפרוטוקול או חלק ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק מהפרוטוקול יומצא לפי בקשתם לתובע ולנאשם אלא אם החליט יושב ראש מותב בית הדין החלטה אחרת לגבי כל הפרוטוקול או חלק ממנו.

104תיקון פרוטוקול

כל צד רשאי לבקש מבית הדין, בפני הצד השני, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל צד רשאי לבקש מבית הדין, בפני הצד השני, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.

105ליקויים שאינם פוגמים בדיון

ליקוי שאיננו מהותי בעריכתו של מסמך הנערך לפי החוק או לפי תקנות אלה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית הדין כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר, או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק הספנות (ימאים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ליקוי שאיננו מהותי בעריכתו של מסמך הנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)|החוק}} או לפי תקנות אלה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית הדין כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר, או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.

106המצאת מסמכים

כל מסמך שיש להמציא לפי תקנות אלה, למעט המצאה לבית הדין, תהיה המצאתו ביד או בדואר רשום לפי מען המגורים או בדרך אחרת שאישר יושב ראש מותב בית הדין או אב בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מסמך שיש להמציא לפי תקנות אלה, למעט המצאה לבית הדין, תהיה המצאתו ביד או בדואר רשום לפי מען המגורים או בדרך אחרת שאישר יושב ראש מותב בית הדין או אב בית הדין.

107פעולות הסניגור

כל פעולה שהנאשם רשאי או חייב לעשותה לפי תקנות אלה, חוץ מהודיה באשמה, רשאי לעשותה במקומו בא כוחו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל פעולה שהנאשם רשאי או חייב לעשותה לפי תקנות אלה, חוץ מהודיה באשמה, רשאי לעשותה במקומו בא כוחו.

108המזכיר

אב בית הדין ימנה מזכיר לבית הדין; מתפקידיו יהיה לעזור לבית הדין ברישום הפרוטוקול, במשלוח מסמכים, המצאתם וקבלתם ולעשות פעולות אחרות, לפי הוראות אב בית הדין או יושב ראש המותב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אב בית הדין ימנה מזכיר לבית הדין; מתפקידיו יהיה לעזור לבית הדין ברישום הפרוטוקול, במשלוח מסמכים, המצאתם וקבלתם ולעשות פעולות אחרות, לפי הוראות אב בית הדין או יושב ראש המותב.

109הוצאות חבר בית דיןתיקונים: תשמ״ו

חבר מותב בית הדין שאינו עובד המדינה זכאי לקבל מאוצר המדינה הוצאות ושכר בטלה כדלקמן:
(1)שכר כשכר המשתלם לנציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה לפי תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל״ח–1978;
(2)הוצאות לפי התוספת השניה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל״ח–1978 → תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור)
  • התוספת השניה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 → תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי-חוץ) #תוספת 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר מותב בית הדין שאינו עובד המדינה זכאי לקבל מאוצר המדינה הוצאות ושכר בטלה כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} שכר כשכר המשתלם לנציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור)|תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל״ח–1978}};
{{ח:תת|(2)}} הוצאות לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי-חוץ)#תוספת 2|התוספת השניה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.

110איסוף ראיות

בית הדין מוסמך לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין מוסמך לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיו.

111סטיה מהתקנות

בית הדין רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לסטות מהוראה שבתקנות אלה, ואם הוא ראה שהדבר דרוש לצרכי החשת הדיון וייעולו ושאין בדבר משום עיוות דין, רשאי הוא לעשות כן אף אם לא הסכימו בעלי הדין לסטיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לסטות מהוראה שבתקנות אלה, ואם הוא ראה שהדבר דרוש לצרכי החשת הדיון וייעולו ושאין בדבר משום עיוות דין, רשאי הוא לעשות כן אף אם לא הסכימו בעלי הדין לסטיה.

112עבירות ועונשין

אלה ייאשמו בעבירה ודינם מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות:
(1)מי שהוזמן להופיע לפני בית הדין ולא הופיע בלא הצדק סביר או הופיע ועזב ללא רשות בטרם מסר עדותו;
(2)מי שנדרש להמציא מסמך או מוצג אחר ולא עשה זאת;
(3)מי שנדרש כדין להשיב על שאלה ולא השיב עליה או השיב ביודעין תשובה מתחמקת או בלתי נכונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה ייאשמו בעבירה ודינם מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות:
{{ח:תת|(1)}} מי שהוזמן להופיע לפני בית הדין ולא הופיע בלא הצדק סביר או הופיע ועזב ללא רשות בטרם מסר עדותו;
{{ח:תת|(2)}} מי שנדרש להמציא מסמך או מוצג אחר ולא עשה זאת;
{{ח:תת|(3)}} מי שנדרש כדין להשיב על שאלה ולא השיב עליה או השיב ביודעין תשובה מתחמקת או בלתי נכונה.

113תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

114השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), תשל״ז–1977“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), תשל״ז–1977“.
תוספת
טופס תובענה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הטופס הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}