תוכן החוק
תקנות לביצוע החוק
1בקשה לקבלת שירות משפטי
המבקש שירות משפטי על־פי החוק (להלן – שירות), יגיש בקשה ללשכת הסיוע המשפטי שבתחום פעולתה נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהא ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל לשכת סיוע משפטי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המבקש שירות משפטי על־פי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|החוק}} (להלן – שירות), יגיש בקשה ללשכת הסיוע המשפטי שבתחום פעולתה נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהא ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל לשכת סיוע משפטי.1אאגרת השתתפותתיקונים: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״א, [הודעות]
מי שראש הלשכה החליט בענינו בחיוב, כאמור בתקנה 3 (להלן – המבקש), ישלם ללשכה לסיוע משפטי אגרת השתתפות כמפורט להלן:
(1)מבקש שהכנסתו אינה עולה על מחצית הסכום המקנה זכאות לסיוע משפטי – 50 שקלים חדשים
(2)מבקש שהכנסתו עולה על מחצית הסכום המקנה זכאות לסיוע משפטי – 100 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 78 ש״ח)
(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 157 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שראש הלשכה החליט בענינו בחיוב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} (להלן – המבקש), ישלם ללשכה לסיוע משפטי אגרת השתתפות כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} מבקש שהכנסתו אינה עולה על מחצית הסכום המקנה זכאות לסיוע משפטי – <span style="float: inline-end;">50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 78 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(2)}} מבקש שהכנסתו עולה על מחצית הסכום המקנה זכאות לסיוע משפטי – <span style="float: inline-end;">100 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 157 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>2מבחנים למתן שירותתיקונים: תשל״ו, תשמ״ד, תשנ״ה
(א)בתקנה זו –
”גימלה להבטחת הכנסה“ –
”הכנסה“ – הכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, למעט קיצבות ילדים לפי סעיף 105 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – קיצבות ילדים) והענקות לחיילים או לבני משפחותיהם לפי סעיף 40(ב) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 (להלן – הענקות קי״ץ);
”רכוש“ – זכויות במטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים, והכל אם שווים בעת מתן השירות אינו עולה על השכר הממוצע במשק פי שלושה;
”שכר ממוצע במשק“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
(ב)שירות יינתן למבקש, שאינו חבר־בני־אדם, ואין לו רכוש הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה, במקרים אלה:
(1)אם המבקש הוא יחיד או משפחה של שלוש נפשות לכל היותר – גובה הכנסת המבקש עד 67% מהשכר הממוצע במשק;
(2)אם המבקשת היא משפחה של ארבע נפשות או יותר – תיווסף להכנסה המרבית הנקובה בפסקה (1) הכנסה נוספת של 6% לכל נפש נוספת החל ברביעית;
בתקנת משנה זו, ”משפחה“ – לרבות בני זוג החיים חיי־משפחה במשק־בית משותף, ללא נישואין;
(ג)היה רכושו של המבקש דירה –
(1)אם הוא מתגורר בה – לא יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
(2)אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות, בלא ששכר לעצמו דירה אחרת – יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
(3)אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – יראו את ההפרש כהכנסה;
(4)אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות בשיעור דמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – לא יראו את דמי השכירות שקיבל כהכנסה.
(ג1)
(ד)לענין כל תקנה מתקנות אלה, למעט תקנה 5(1), תחול הוראה זאת: היה המבקש ראש המשפחה – תיראה הכנסתו של בן משפחה הסמוך על שולחנו כחלק מהכנסתו של ראש המשפחה; היה המבקש בן משפחה כאמור – תיראה הכנסתו של ראש המשפחה ושל בן משפחה אחר הסמוך על שולחנו של אותו ראש משפחה כחלק מהכנסת המבקש.
(ה)
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(בוטלה).
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- סעיף 105 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 66
- סעיף 40(ב) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 40
- בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גימלה להבטחת הכנסה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}, למעט קיצבות ילדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 66|סעיף 105 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}} (להלן – קיצבות ילדים) והענקות לחיילים או לבני משפחותיהם לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}} (להלן – הענקות קי״ץ);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – זכויות במטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים, והכל אם שווים בעת מתן השירות אינו עולה על השכר הממוצע במשק פי שלושה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר ממוצע במשק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} שירות יינתן למבקש, שאינו חבר־בני־אדם, ואין לו רכוש הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה, במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המבקש הוא יחיד או משפחה של שלוש נפשות לכל היותר – גובה הכנסת המבקש עד 67% מהשכר הממוצע במשק;
{{ח:תתת|(2)}} אם המבקשת היא משפחה של ארבע נפשות או יותר – תיווסף להכנסה המרבית הנקובה בפסקה (1) הכנסה נוספת של 6% לכל נפש נוספת החל ברביעית;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”משפחה“ – לרבות בני זוג החיים חיי־משפחה במשק־בית משותף, ללא נישואין;
{{ח:תת|(ג)}} היה רכושו של המבקש דירה –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא מתגורר בה – לא יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
{{ח:תתת|(2)}} אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות, בלא ששכר לעצמו דירה אחרת – יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
{{ח:תתת|(3)}} אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – יראו את ההפרש כהכנסה;
{{ח:תתת|(4)}} אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות בשיעור דמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – לא יראו את דמי השכירות שקיבל כהכנסה.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} לענין כל תקנה מתקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(1)}}, תחול הוראה זאת: היה המבקש ראש המשפחה – תיראה הכנסתו של בן משפחה הסמוך על שולחנו כחלק מהכנסתו של ראש המשפחה; היה המבקש בן משפחה כאמור – תיראה הכנסתו של ראש המשפחה ושל בן משפחה אחר הסמוך על שולחנו של אותו ראש משפחה כחלק מהכנסת המבקש.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}3החלטת ראש הלשכהתיקונים: תשנ״ה
(א)ראש הלשכה או מי מטעמו (להלן – ראש הלשכה) יתן בכתב את החלטתו בבקשה. החליט בחיוב – יציין את הענין בו יינתן השירות ואת היקפו; החליט בשלילה – יציין את נימוקיו.
(ב)ראש הלשכה יתן שירות זמני או יורה על מתן שירות זמני, עד להחלטתו הסופית בדבר זכותו של המבקש לקבל שירות לפי תקנה 2, אם היה סבור כי הענין אינו סובל דיחוי והמבקש זכאי לכאורה לקבלת השירות. החלטת ראש הלשכה תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
(ג)הודעה בכתב על החלטה לפי סעיף זה תימסר לידי המבקש, או תישלח לו בדואר רשום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראש הלשכה או מי מטעמו (להלן – ראש הלשכה) יתן בכתב את החלטתו בבקשה. החליט בחיוב – יציין את הענין בו יינתן השירות ואת היקפו; החליט בשלילה – יציין את נימוקיו.
{{ח:תת|(ב)}} ראש הלשכה יתן שירות זמני או יורה על מתן שירות זמני, עד להחלטתו הסופית בדבר זכותו של המבקש לקבל שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, אם היה סבור כי הענין אינו סובל דיחוי והמבקש זכאי לכאורה לקבלת השירות. החלטת ראש הלשכה תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה בכתב על החלטה לפי סעיף זה תימסר לידי המבקש, או תישלח לו בדואר רשום.3אתשלום אגרת השתתפותתיקונים: תשס״א, [הודעות]
(א)לא תטופל בקשה לגופה ולא יחליט בה ראש הלשכה כאמור בתקנה 3, אלא אם כן שילם המבקש מקדמה בסכום של 25 שקלים חדשים ; החליט ראש הלשכה כי למבקש יינתן סיוע משפטי כאמור בתקנה 3, ייזקף הסכום האמור על חשבון אגרת ההשתתפות.
(ב)החליט ראש הלשכה לגבי בקשה בחיוב, ימסור למבקש, יחד עם החלטתו בכתב כאמור בתקנה 3, הודעה על חובת תשלום יתרת הסכום המגיע בגין אגרת השתתפות הקבועה בתקנה 1א, לפי הענין; הסיוע המשפטי יינתן לאחר תשלום היתרה האמורה.
(ג)אגרת השתתפות תשולם פעם אחת בלבד בעד ענין משפטי אחד, לרבות בהליך של ערעור באותו ענין ומימוש פסק הדין; לצורך תקנת משנה זו יראו כענין משפטי אחד:
(1)ענינים שונים שבגינם נתבקש סיוע משפטי במהלך שנה אחת מפתיחת התיק הקודם שבגינו שולמה אגרה או מקדמה;
(2)ענינים שונים בתחום עניני משפחה כמשמעותם בחוק בית משפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995, הקשורים זה בזה, שבגינם נתבקש סיוע משפטי במהלך שלוש שנים מפתיחתו של התיק הקודם בעניני משפחה שבגינו שולמה אגרה או מקדמה.
(ד)שילם מבקש מקדמה במהלך תקופת הזכאות, היא תקוזז מיתרת אגרת ההשתתפות שיש לשלמה בתקופת הזכאות; לענין זה, ”תקופת הזכאות“ – התקופה הנקובה בתקנת משנה (ג)(1) או (2), לפי הענין.
(ה)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי ראש הלשכה, במקרים דחופים, לפי שיקול דעתו, לאשר תחילת טיפול ומתן שירות משפטי דחוף, כנגד התחייבות בכתב של המבקש לשלם את אגרת ההשתתפות, בתוך 7 ימים מתחילת הטיפול בענינו; לא שולמה אגרת השתתפות יורה ראש הלשכה על הפסקת השירות המשפטי וייתן הודעה על כך למבקש ולמי שמונה לתת לו שירות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 39 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק בית משפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995 → חוק בית משפט לעניני משפחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תטופל בקשה לגופה ולא יחליט בה ראש הלשכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, אלא אם כן שילם המבקש מקדמה בסכום של 25 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 39 ש״ח)}}; החליט ראש הלשכה כי למבקש יינתן סיוע משפטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, ייזקף הסכום האמור על חשבון אגרת ההשתתפות.
{{ח:תת|(ב)}} החליט ראש הלשכה לגבי בקשה בחיוב, ימסור למבקש, יחד עם החלטתו בכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, הודעה על חובת תשלום יתרת הסכום המגיע בגין אגרת השתתפות הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 1א|בתקנה 1א}}, לפי הענין; הסיוע המשפטי יינתן לאחר תשלום היתרה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} אגרת השתתפות תשולם פעם אחת בלבד בעד ענין משפטי אחד, לרבות בהליך של ערעור באותו ענין ומימוש פסק הדין; לצורך תקנת משנה זו יראו כענין משפטי אחד:
{{ח:תת|(1)}} ענינים שונים שבגינם נתבקש סיוע משפטי במהלך שנה אחת מפתיחת התיק הקודם שבגינו שולמה אגרה או מקדמה;
{{ח:תת|(2)}} ענינים שונים בתחום עניני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית משפט לעניני משפחה|בחוק בית משפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, הקשורים זה בזה, שבגינם נתבקש סיוע משפטי במהלך שלוש שנים מפתיחתו של התיק הקודם בעניני משפחה שבגינו שולמה אגרה או מקדמה.
{{ח:תת|(ד)}} שילם מבקש מקדמה במהלך תקופת הזכאות, היא תקוזז מיתרת אגרת ההשתתפות שיש לשלמה בתקופת הזכאות; לענין זה, ”תקופת הזכאות“ – התקופה הנקובה בתקנת משנה (ג)(1) או (2), לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי ראש הלשכה, במקרים דחופים, לפי שיקול דעתו, לאשר תחילת טיפול ומתן שירות משפטי דחוף, כנגד התחייבות בכתב של המבקש לשלם את אגרת ההשתתפות, בתוך 7 ימים מתחילת הטיפול בענינו; לא שולמה אגרת השתתפות יורה ראש הלשכה על הפסקת השירות המשפטי וייתן הודעה על כך למבקש ולמי שמונה לתת לו שירות.3בפטורים מאגרת השתתפותתיקונים: תשס״א
(א)אלה מבקשים הפטורים מאגרת השתתפות:
(1)אסיר;
(2)עצור;
(3)חייל בשירות חובה כמשמעותו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח חדש], התשמ״ה–1985;
(4)חולה נפש המאושפז בבית חולים כמשמעותו בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
(5)קטין הזכאי לייצוג נפרד מהוריו ותובע או נתבע שלא באמצעותם.
(ב)אלה ענינים הפטורים מאגרת השתתפות:
(1)סיוע משפטי מכוח חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991, ומכוח אמנת ניו יורק בדבר גביית מזונות בחו״ל;
(2)בקשה לצו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991;
(3)סיוע משפטי שניתן מכוח סעיף 397 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ״ה–1995.
(ג)הממונה על האגף לסיוע משפטי רשאי לקבוע הנחיות למתן פטור מתשלום אגרה, למקרים חריגים שבהם, בהתחשב בהכנסותיו, ברכושו ובחובותיו המוכחים של המבקש, אין ביכולתו לשלם את האגרה.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח חדש], התשמ״ה–1985 → חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
- בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991 → חוק טיפול בחולי נפש
- חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991 → חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)
- חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
- סעיף 397 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 397
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אלה מבקשים הפטורים מאגרת השתתפות:
{{ח:תתת|(1)}} אסיר;
{{ח:תתת|(2)}} עצור;
{{ח:תתת|(3)}} חייל בשירות חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(4)}} חולה נפש המאושפז בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתת|(5)}} קטין הזכאי לייצוג נפרד מהוריו ותובע או נתבע שלא באמצעותם.
{{ח:תת|(ב)}} אלה ענינים הפטורים מאגרת השתתפות:
{{ח:תתת|(1)}} סיוע משפטי מכוח {{ח:חיצוני|חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)|חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991}}, ומכוח אמנת ניו יורק בדבר גביית מזונות בחו״ל;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לצו הגנה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתת|(3)}} סיוע משפטי שניתן מכוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 397|סעיף 397 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על האגף לסיוע משפטי רשאי לקבוע הנחיות למתן פטור מתשלום אגרה, למקרים חריגים שבהם, בהתחשב בהכנסותיו, ברכושו ובחובותיו המוכחים של המבקש, אין ביכולתו לשלם את האגרה.4נותני השירותתיקונים: תשנ״ה
(א)החליט ראש הלשכה על מתן שירות למבקש, יעשה אחד, או יותר, מבין אלה, לפי הענין:
(1)יתן את השירות;
(2)יטיל על עורך־דין מעובדי הלשכה ליתן את השירות;
(3)ימנה עורך־דין שאינו מעובדי הלשכה או אדם אחר הכשיר על־פי חיקוק ליתן את השירות;
(4)יפנה את המבקש למי שנתמנה לתת שירות לפי תקנת־משנה (ב);
(5)יודיע למבקש כי המבקש גופו יופיע בהליך, וינחה אותו בכתב כיצד ינהג.
(ב)ראש הלשכה רשאי למנות עורך־דין שלא מעובדי הלשכה או טוען רבני לענין שהוא מוסמך על פי חיקוק לעשותו, ליתן שירות למבקשים שיופנו אליו לפי תקנת־משנה 4(א)(4);
(2)מינוי לפי פסקה (1) ייעשה בצורת הסכם בין המדינה לבין נותן השירות ושכרו ישולם על בסיס חודשי בהתאם לשירותים שיתן ובתנאים שייקבעו בהסכם;
(3)ההסכם יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת ואפשר לחדשו ולחזור ולחדשו מזמן לזמן;
(4)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החליט ראש הלשכה על מתן שירות למבקש, יעשה אחד, או יותר, מבין אלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} יתן את השירות;
{{ח:תתת|(2)}} יטיל על עורך־דין מעובדי הלשכה ליתן את השירות;
{{ח:תתת|(3)}} ימנה עורך־דין שאינו מעובדי הלשכה או אדם אחר הכשיר על־פי חיקוק ליתן את השירות;
{{ח:תתת|(4)}} יפנה את המבקש למי שנתמנה לתת שירות לפי תקנת־משנה (ב);
{{ח:תתת|(5)}} יודיע למבקש כי המבקש גופו יופיע בהליך, וינחה אותו בכתב כיצד ינהג.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} ראש הלשכה רשאי למנות עורך־דין שלא מעובדי הלשכה או טוען רבני לענין שהוא מוסמך על פי חיקוק לעשותו, ליתן שירות למבקשים שיופנו אליו לפי תקנת־משנה 4(א)(4);
{{ח:תתת|(2)}} מינוי לפי פסקה (1) ייעשה בצורת הסכם בין המדינה לבין נותן השירות ושכרו ישולם על בסיס חודשי בהתאם לשירותים שיתן ובתנאים שייקבעו בהסכם;
{{ח:תתת|(3)}} ההסכם יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת ואפשר לחדשו ולחזור ולחדשו מזמן לזמן;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}5עניינים בהם יינתן השירותתיקונים: תשנ״ה, תשע״ח
שירות יינתן בעניינים הבאים:
(1)עניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995, לרבות בהליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014 (להלן – חוק להסדר התדיינויות);
(2)הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק־יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני־המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך;
(3)ענינים כספיים, לרבות נזיקין, למעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, או חוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963;
(4)ענינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט ענינים פליליים;
(5)תביעות על־פי חיקוק המעניק גימלאות, מענקים, שיקום או זכויות אחרות לנכים או למשפחות־נספים;
(6)תביעות בכל ענין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים;
(7)תביעות לפי חוק השבות, תש״י–1950, חוק האזרחות, תשי״ב–1952, חוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה–1965;
(8)עניני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
↗ חיצוניות: 9
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995 → חוק בית המשפט לעניני משפחה
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014 → חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976 → חוק מס ערך מוסף
- חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
- חוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963 → חוק מס שבח מקרקעין
- חוק השבות, תש״י–1950 → חוק השבות
- חוק האזרחות, תשי״ב–1952 → חוק האזרחות
- חוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה–1965 → חוק מרשם האוכלוסין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שירות יינתן בעניינים הבאים:
{{ח:תת|(1)}} עניני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, לרבות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014}} (להלן – חוק להסדר התדיינויות);
{{ח:תת|(2)}} הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק־יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני־המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך;
{{ח:תת|(3)}} ענינים כספיים, לרבות נזיקין, למעט עניינים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}, {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, או {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|חוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|(4)}} ענינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט ענינים פליליים;
{{ח:תת|(5)}} תביעות על־פי חיקוק המעניק גימלאות, מענקים, שיקום או זכויות אחרות לנכים או למשפחות־נספים;
{{ח:תת|(6)}} תביעות בכל ענין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים;
{{ח:תת|(7)}} תביעות לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, תש״י–1950}}, {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, תשי״ב–1952}}, {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(8)}} עניני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.6היקף השירותתיקונים: תשנ״ה, תשע״ח
השירות בענינים המפורשים בתקנה 5 כולל:
(1)ייעוץ משפטי ועריכת מסמכים משפטיים;
(2)ייצוג בפני בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל וכן ייעוץ וליווי בהליכים ליישוב סכסוך בהסכמה (להלן – הליכים חלופיים);
(3)תשלום ההוצאות הכרוכות במתן השירות, שלדעת ראש הלשכה היה הכרח להוציאן, כאמור בתוספת הראשונה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השירות בענינים המפורשים {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} כולל:
{{ח:תת|(1)}} ייעוץ משפטי ועריכת מסמכים משפטיים;
{{ח:תת|(2)}} ייצוג בפני בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל וכן ייעוץ וליווי בהליכים ליישוב סכסוך בהסכמה (להלן – הליכים חלופיים);
{{ח:תת|(3)}} תשלום ההוצאות הכרוכות במתן השירות, שלדעת ראש הלשכה היה הכרח להוציאן, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.7הפסקת השירות
(א)נוכח ראש הלשכה כי תנאי למתן שירות חדל מלהתקיים או שהשירות לא היה צריך שיינתן מלכתחילה, רשאי הוא להורות על הפסקתו; הודעה על כך תינתן למבקש ולמי שמונה לתת את השירות בדרך האמורה בתקנה 3(ג).
(ב)ראש הלשכה לא יתן החלטה כאמור בתקנת־משנה (א), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח ראש הלשכה כי תנאי למתן שירות חדל מלהתקיים או שהשירות לא היה צריך שיינתן מלכתחילה, רשאי הוא להורות על הפסקתו; הודעה על כך תינתן למבקש ולמי שמונה לתת את השירות בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראש הלשכה לא יתן החלטה כאמור בתקנת־משנה (א), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו.8החזרת הוצאות שהוצאו על־ידי הלשכה
(א)הושג השירות על־ידי מתן ידיעות כוזבות, רשאי ראש הלשכה להחליט על הפסקתו, ולהורות למבקש להחזיר ללשכת הסיוע המשפטי את ההוצאות שהוצאו בענינו לפי תקנות אלה, לרבות שכר־טרחה ששולם לפי תקנה 11 (להלן – הוצאות השירות). לא יפעל ראש הלשכה לפי תקנת משנה זו, אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו.
(ב)ניתן פסק־דין המזכה את המבקש בקבלת כספים או נכסים, אשר לדעת ראש הלשכה מאפשרים לו לשאת בהוצאות השירות שקיבל, כולו או חלקו, חייב המבקש, לפי דרישת ראש הלשכה, להחזיר ללשכת הסיוע המשפטי את ההוצאות האמורות.
(ג)לענין החזרת הוצאות לפי תקנה זו, יילקחו בחשבון הוצאות השירות שנפסקו בפסק־הדין לטובת המבקש, בכפוף לאמור בסעיף 6 לחוק.
(ד)נוכח ראש הלשכה כי באורח זמני אין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות, וכי יש יסוד סביר להניח כי יוכל לשאת בהוצאות השירות כעבור תקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום שהחליט ראש הלשכה על מתן השירות, רשאי הוא להורות כי מבקש השירות יחזיר את ההוצאות, בסכום אחד או בתשלומים, במועד שיקבע ראש הלשכה. תקנת־משנה זאת איננה גורעת מכל הוראה אחרת לפי תקנות אלה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 6 לחוק → חוק הסיוע המשפטי #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הושג השירות על־ידי מתן ידיעות כוזבות, רשאי ראש הלשכה להחליט על הפסקתו, ולהורות למבקש להחזיר ללשכת הסיוע המשפטי את ההוצאות שהוצאו בענינו לפי תקנות אלה, לרבות שכר־טרחה ששולם לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} (להלן – הוצאות השירות). לא יפעל ראש הלשכה לפי תקנת משנה זו, אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן פסק־דין המזכה את המבקש בקבלת כספים או נכסים, אשר לדעת ראש הלשכה מאפשרים לו לשאת בהוצאות השירות שקיבל, כולו או חלקו, חייב המבקש, לפי דרישת ראש הלשכה, להחזיר ללשכת הסיוע המשפטי את ההוצאות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} לענין החזרת הוצאות לפי תקנה זו, יילקחו בחשבון הוצאות השירות שנפסקו בפסק־הדין לטובת המבקש, בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} נוכח ראש הלשכה כי באורח זמני אין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות, וכי יש יסוד סביר להניח כי יוכל לשאת בהוצאות השירות כעבור תקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום שהחליט ראש הלשכה על מתן השירות, רשאי הוא להורות כי מבקש השירות יחזיר את ההוצאות, בסכום אחד או בתשלומים, במועד שיקבע ראש הלשכה. תקנת־משנה זאת איננה גורעת מכל הוראה אחרת לפי תקנות אלה.9הוצאות משפט
פסק בית המשפט הוצאות שירות לטובת המבקש, יודיע ראש הלשכה למי שחוייב בתשלום אותם סכומים כי עליו לשלמם לאוצר המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק בית המשפט הוצאות שירות לטובת המבקש, יודיע ראש הלשכה למי שחוייב בתשלום אותם סכומים כי עליו לשלמם לאוצר המדינה.10חובות עורכי־דין
(א)עורך־דין שנתמנה לפי תקנות 4(א)(3) או 4(ב), מוטלות עליו, בשינויים המחוייבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק לשכת עורכי־הדין, תשכ״א–1961, ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו.
(ב)עורך־דין שנתמנה כאמור, יעביר לראש הלשכה, אחת לשלושה חודשים, או בכל מועד אחר שיקבע ראש הלשכה לענין פלוני, דין־וחשבון על המשך טיפולו בכל תיק שנמסר לו על־פי תקנות אלה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק לשכת עורכי־הדין, תשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי-הדין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך־דין שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4(ב)}}, מוטלות עליו, בשינויים המחוייבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי-הדין|בחוק לשכת עורכי־הדין, תשכ״א–1961}}, ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו.
{{ח:תת|(ב)}} עורך־דין שנתמנה כאמור, יעביר לראש הלשכה, אחת לשלושה חודשים, או בכל מועד אחר שיקבע ראש הלשכה לענין פלוני, דין־וחשבון על המשך טיפולו בכל תיק שנמסר לו על־פי תקנות אלה.11שכר טרחה
מי שנתמנה ליתן שירות לפי תקנות 4(א)(3) או 4(ב) יקבל מאוצר המדינה שכר טרחה והוצאות הכרוכות בנסיעה ובהחזקת רכב בסכום שלא יעלה על הנקוב בתוספת השניה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנתמנה ליתן שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4(ב)}} יקבל מאוצר המדינה שכר טרחה והוצאות הכרוכות בנסיעה ובהחזקת רכב בסכום שלא יעלה על הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.11אעדכון סכומיםתיקונים: תשנ״ה, תשס״א
(א)הסכומים הנקובים בתקנות 1א ו־3א(א) ובתוספות הראשונה והשניה יתעדכנו בשיעור עליית המדד ב־1 בינואר של כל שנה, אם עלה המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
(ג)המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנות 1א ו־3א(א), התוספת הראשונה וסעיפים 1 ו־2 של התוספת השניה, כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
↺ פנימיות: 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 1א|בתקנות 1א}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|ו־3א(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1|ובתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשניה}} יתעדכנו בשיעור עליית המדד ב־1 בינואר של כל שנה, אם עלה המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|סעיף 1א|תקנות 1א}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|ו־3א(א)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|וסעיפים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|ו־2 של התוספת השניה}}, כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).11בתיקונים: תשס״ג
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקעה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}12ביטול מינויתיקונים: תשנ״ה
(א)ראש הלשכה, רשאי לבטל מינוי שנתן לפי תקנה 4(א)(3) ו־(ב), אם היה סבור כי מי שמינהו אינו מסוגל להמשיך במתן השירות או שאינו מטפל כהלכה בענין שלגביו נתמנה; לא יבוטל מינוי כאמור, אלא לאחר שניתנה הזדמנות לנותן השירות להשמיע טענותיו.
(ב)בוטל המינוי, חייב נותן השירות למסור לראש הלשכה, או למי שראש הלשכה הורה, את כל המסמכים והמוצגים המתייחסים לענינים שנמסרו לטיפולו לפי תקנות אלה.
(ג)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראש הלשכה, רשאי לבטל מינוי שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)(3) ו־(ב)}}, אם היה סבור כי מי שמינהו אינו מסוגל להמשיך במתן השירות או שאינו מטפל כהלכה בענין שלגביו נתמנה; לא יבוטל מינוי כאמור, אלא לאחר שניתנה הזדמנות לנותן השירות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל המינוי, חייב נותן השירות למסור לראש הלשכה, או למי שראש הלשכה הורה, את כל המסמכים והמוצגים המתייחסים לענינים שנמסרו לטיפולו לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}13מתן שירות באזורי פעולה שונים
היה ענין המחייב מתן שירות ביותר מאיזור פעולה אחד, יתואם מתן השירות בין מנהלי הלשכות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה ענין המחייב מתן שירות ביותר מאיזור פעולה אחד, יתואם מתן השירות בין מנהלי הלשכות.14ערעור על החלטת ראש הלשכה
(א)המערער על החלטות ראש הלשכה האמורות בסעיף 5 לחוק, יגיש בקשה בכתב לבית המשפט תוך שלושים יום מיום שנשלחה או נמסרה לו הודעה על ההחלטה, נשוא הערעור, ויצרף לבקשתו העתק של ההחלטה.
(ב)בית המשפט שלערעור אינו חייב לנהוג לפי תקנות סדר־הדין האזרחי, תשכ״ג–1963.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 5 לחוק → חוק הסיוע המשפטי #סעיף 5
- תקנות סדר־הדין האזרחי, תשכ״ג–1963 → תקנות סדר הדין האזרחי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המערער על החלטות ראש הלשכה האמורות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}, יגיש בקשה בכתב לבית המשפט תוך שלושים יום מיום שנשלחה או נמסרה לו הודעה על ההחלטה, נשוא הערעור, ויצרף לבקשתו העתק של ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט שלערעור אינו חייב לנהוג לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר־הדין האזרחי, תשכ״ג–1963}}.15השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973“.תוספת ראשונה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הסכומים מעודכנים לשנת 2026)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים לשנת 2026)}}(א)
שכרם של עדים, של עדים מומחים, של רופאים ושל מומחים רפואיים ובלבד שהסכום לא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת השניה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתוספת השניה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 → תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי-חוץ) #תוספת 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שכרם של עדים, של עדים מומחים, של רופאים ושל מומחים רפואיים ובלבד שהסכום לא יעלה על הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי-חוץ)#תוספת 2|בתוספת השניה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.(ב)
שכרו של פוסק רפואי בשיעור שקבע בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שכרו של פוסק רפואי בשיעור שקבע בית המשפט.(ג)תיקונים: [הודעות]
צילום מסמכים, בסכום שלא יעלה על 506 שקלים חדשים למבקש אחד בכל ערכאה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צילום מסמכים, בסכום שלא יעלה על 506 שקלים חדשים למבקש אחד בכל ערכאה.(ד)תיקונים: [הודעות]
תרגום מסמכים בסכום שלא יעלה על 759 שקלים חדשים למבקש אחד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תרגום מסמכים בסכום שלא יעלה על 759 שקלים חדשים למבקש אחד.תוספת שניה
שכר הטרחה על בסיס הטיפול המשפטי
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הסכומים מעודכנים לשנת 2026)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים לשנת 2026)}}1תיקונים: תשנ״ה, תשנ״ו, תשע״ח, [הודעות]
(א)בסעיף זה, ”בית משפט“ – אחת הערכאות המפורטות בטבלה שבסעיף קטן (ב).
(ב)מי שנתמנה ליתן שירות לפי תקנה 4(א)(3), יקבל שכר טרחה בשקלים חדשים כמפורט להלן:
(1)'''בית משפט שלום, בית משפט מחוזי, בית דין אזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה, בית המשפט העליון (התרת נישואין, בקשות בפני רשם בית המשפט העליון):'''
>
(ב)דיון או ישיבה בבית משפט המתנהל באותו יום בכמה תביעות או המרצות בין אותם בעלי דין, יראו, לצורך תשלום שכר טרחה, כדיון בתיק אחד ותשלומו יהיה לפי התעריף הגבוה יותר בטבלה שלעיל.
(2)'''בית משפט לעניני משפחה:'''
>
(ב)דיון או ישיבה בבית משפט המתנהל באותו יום בכמה תביעות או המרצות בין אותם בעלי דין, יראו, לצורך תשלום שכר טרחה, כדיון בתיק אחד ותשלומו יהיה לפי התעריף הגבוה יותר.
(ג)בקשות לפטור מתשלום אגרת בית משפט המוגשות בתיק העיקרי, בתיקי משנה ובבקשות ביניים, יראו אותן כבקשה אחת לצורך חישוב שכר טרחה.
(ד)כל תביעה נוספת בתיק העיקרי במהלך שלושה חודשים מיום הגשת התביעה הראשונה בתיק העיקרי, תיחשב לצורך תשלום שכר טרחה, כלימוד ענינו של מבקש בהמרצה.
(3)'''בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול:'''
>
(3א)'''הליכים לפי חוק להסדר התדיינויות:'''
(א)על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), בהליכים שהחלו בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לפי חוק להסדר התדיינויות יחולו תעריפי שכר הטרחה שלהלן:
>
(ב)האמור בפסקת משנה (א) לא יחול על ייצוג אדם שמונה לו אפוטרופוס או שניתן למנות לו אפוטרופוס, כאמור בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, או על ייצוג קטין.
(ג)על אף האמור בפסקת משנה (א), ראש הלשכה לסיוע משפטי רשאי, במקרים חריגים, להחליט כי שכר טרחה על ייצוג בפני ערכאה שיפוטית יהיה לפי פסקה (2) או (3), לפי העניין, אם מצא כי הטיפול באותו עניין חייב עבודה מרובה במיוחד, וכן רשאי הוא, במקרים חריגים ובהחלטה מנומקת, להפחית את שכר הטרחה עד לסכום של 550 שקלים חדשים בנסיבות שבהן מצא כי אין הצדקה לתשלום הסכום המלא.
(4)'''הוצאה לפועל:'''
>
(5)'''בית המשפט העליון:'''
>
(6)'''פעולות נוספות בכל הערכאות:'''
>
(ג)מי שנתמנה לפי תקנה 4(א)(3) ליתן שירות רשאי בית־המשפט לקבוע לו שכר טרחה הגבוה בשיעור 50% עד 100% משכר הטרחה הקבוע בטבלה שבסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי ההכנה באותו ענין חייבה עבודה מרובה במיוחד וכי הטיפול בו היה קשה במיוחד.
(ד)
| | לימוד עניינו של מבקש | דיון מוקדם / קדם משפט | ישיבה ראשונה להוכחות | ישיבה נוספת | סיכומים בכתב | ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת |
| תביעה | 1,253 | 517 | 623 | 517 | 517 | 210 |
| הגנה | 1,253 | 517 | 623 | 517 | 517 | 210 |
| המרצות | 517 | 315 | 315 | 315 | 315 | 210 |
| הודעת צד ג׳ | 517 | 315 | 315 | 315 | 315 | 210 |
| | לימוד עניינו של מבקש | דיון מוקדם / קדם משפט | ישיבה ראשונה להוכחות | ישיבה נוספת | סיכומים בכתב | ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת |
| תביעה | 1,253 | 517 | 623 | 517 | 517 | 210 |
| הגנה | 1,253 | 517 | 623 | 517 | 517 | 210 |
| המרצות | 517 | 315 | 315 | 315 | 315 | 210 |
| הודעת צד ג׳ | 517 | 315 | 315 | 315 | 315 | 210 |
| לימוד עניינו של מבקש | ישיבה | סיכומים בכתב | ישיבה לשמיעת פסק דין או החלטה, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת |
| 1,041 | 413 | 413 | 167 |
| ייעוץ משפטי וייצוג בהליכים, לרבות הליכים חלופיים וייצוג בפני ערכאות שיפוטיות במהלך תקופת עיכוב ההליכים לפי חוק להסדר התדיינויות | עריכת הסכם בין צדדים לפי חוק להסדר התדיינויות | ייצוג בפני ערכאות שיפוטיות לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים לפי חוק להסדר התדיינויות |
| 2,986 | 1,194 | 2,986 |
| בקשה לביצוע פסק דין, טענת ”פרעתי“, איחוד תיקים | בקשה להוצאה לפועל, למעט בקשה מסוג דחיית דיון, הזמנת עדים | הופעה בפני ראש ההוצאה לפועל או בפני מי מטעמו |
| 517 | 413 | 413 |
| | הגשת בג״צ | לימוד עניינו של מבקש | ישיבה |
| בג״צ | 4,163 | | 1,455 |
| ערעור | | 1,662 | 1,455 |
| בקשת רשות ערעור | | 1,455 | 1,253 |
| הודעה / תגובה / בקשה (ללא תצהיר תומך) | ביקור במקום על פי צו בית משפט / בית דין או על פי הוראת ראש הלשכה | מסירה אישית, בתוך העיר | מסירה אישית, מחוץ לעיר | עריכת הסכם | תיקון הסכם לאחר חתימה |
| 169 | 315 | 131 | 174 | 623 | 109 |
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2▦ טבלאות: 7
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 641 ש״ח)
(נמחק).
הצג הפניות חיצוניות
- חוק להסדר התדיינויות → חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)
- חוק להסדר התדיינויות → חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)
- בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 → חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בית משפט“ – אחת הערכאות המפורטות בטבלה שבסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתמנה ליתן שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)(3)}}, יקבל שכר טרחה בשקלים חדשים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} '''בית משפט שלום, בית משפט מחוזי, בית דין אזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה, בית המשפט העליון (התרת נישואין, בקשות בפני רשם בית המשפט העליון):'''
{{ח:תתתת}} <table>
<tr><th> </th><th>לימוד עניינו של מבקש</th><th>דיון מוקדם / קדם משפט</th><th>ישיבה ראשונה להוכחות</th><th>ישיבה נוספת</th><th>סיכומים בכתב</th><th>ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת</th></tr>
<tr><td>תביעה</td><td>1,253</td><td>517</td><td>623</td><td>517</td><td>517</td><td>210</td></tr>
<tr><td>הגנה</td><td>1,253</td><td>517</td><td>623</td><td>517</td><td>517</td><td>210</td></tr>
<tr><td>המרצות</td><td>517</td><td>315</td><td>315</td><td>315</td><td>315</td><td>210</td></tr>
<tr><td>הודעת צד ג׳</td><td>517</td><td>315</td><td>315</td><td>315</td><td>315</td><td>210</td></tr>
</table>
{{ח:תתתת|(ב)}} דיון או ישיבה בבית משפט המתנהל באותו יום בכמה תביעות או המרצות בין אותם בעלי דין, יראו, לצורך תשלום שכר טרחה, כדיון בתיק אחד ותשלומו יהיה לפי התעריף הגבוה יותר בטבלה שלעיל.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} '''בית משפט לעניני משפחה:'''
{{ח:תתתת}} <table>
<tr><th> </th><th>לימוד עניינו של מבקש</th><th>דיון מוקדם / קדם משפט</th><th>ישיבה ראשונה להוכחות</th><th>ישיבה נוספת</th><th>סיכומים בכתב</th><th>ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת</th></tr>
<tr><td>תביעה</td><td>1,253</td><td>517</td><td>623</td><td>517</td><td>517</td><td>210</td></tr>
<tr><td>הגנה</td><td>1,253</td><td>517</td><td>623</td><td>517</td><td>517</td><td>210</td></tr>
<tr><td>המרצות</td><td>517</td><td>315</td><td>315</td><td>315</td><td>315</td><td>210</td></tr>
<tr><td>הודעת צד ג׳</td><td>517</td><td>315</td><td>315</td><td>315</td><td>315</td><td>210</td></tr>
</table>
{{ח:תתתת|(ב)}} דיון או ישיבה בבית משפט המתנהל באותו יום בכמה תביעות או המרצות בין אותם בעלי דין, יראו, לצורך תשלום שכר טרחה, כדיון בתיק אחד ותשלומו יהיה לפי התעריף הגבוה יותר.
{{ח:תתתת|(ג)}} בקשות לפטור מתשלום אגרת בית משפט המוגשות בתיק העיקרי, בתיקי משנה ובבקשות ביניים, יראו אותן כבקשה אחת לצורך חישוב שכר טרחה.
{{ח:תתתת|(ד)}} כל תביעה נוספת בתיק העיקרי במהלך שלושה חודשים מיום הגשת התביעה הראשונה בתיק העיקרי, תיחשב לצורך תשלום שכר טרחה, כלימוד ענינו של מבקש בהמרצה.
{{ח:תתת|(3)}} '''בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול:'''
{{ח:תתת}} <table>
<tr><th>לימוד עניינו של מבקש</th><th>ישיבה</th><th>סיכומים בכתב</th><th>ישיבה לשמיעת פסק דין או החלטה, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת</th></tr>
<tr><td>1,041</td><td>413</td><td>413</td><td>167</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(3א)}} '''הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות}}:'''
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), בהליכים שהחלו בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות}} יחולו תעריפי שכר הטרחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} <table>
<tr><th>ייעוץ משפטי וייצוג בהליכים, לרבות הליכים חלופיים וייצוג בפני ערכאות שיפוטיות במהלך תקופת עיכוב ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות}}</th><th>עריכת הסכם בין צדדים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות}}</th><th>ייצוג בפני ערכאות שיפוטיות לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות}}</th></tr>
<tr><td>2,986</td><td>1,194</td><td>2,986</td></tr>
</table>
{{ח:תתתת|(ב)}} האמור בפסקת משנה (א) לא יחול על ייצוג אדם שמונה לו אפוטרופוס או שניתן למנות לו אפוטרופוס, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, או על ייצוג קטין.
{{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), ראש הלשכה לסיוע משפטי רשאי, במקרים חריגים, להחליט כי שכר טרחה על ייצוג בפני ערכאה שיפוטית יהיה לפי פסקה (2) או (3), לפי העניין, אם מצא כי הטיפול באותו עניין חייב עבודה מרובה במיוחד, וכן רשאי הוא, במקרים חריגים ובהחלטה מנומקת, להפחית את שכר הטרחה עד לסכום של 550 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 641 ש״ח)}} בנסיבות שבהן מצא כי אין הצדקה לתשלום הסכום המלא.
{{ח:תתת|(4)}} '''הוצאה לפועל:'''
{{ח:תתת}} <table>
<tr><th>בקשה לביצוע פסק דין, טענת ”פרעתי“, איחוד תיקים</th><th>בקשה להוצאה לפועל, למעט בקשה מסוג דחיית דיון, הזמנת עדים</th><th>הופעה בפני ראש ההוצאה לפועל או בפני מי מטעמו</th></tr>
<tr><td>517</td><td>413</td><td>413</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(5)}} '''בית המשפט העליון:'''
{{ח:תתת}} <table>
<tr><th> </th><th>הגשת בג״צ</th><th>לימוד עניינו של מבקש</th><th>ישיבה</th></tr>
<tr><td>בג״צ</td><td>4,163</td><td> </td><td>1,455</td></tr>
<tr><td>ערעור</td><td> </td><td>1,662</td><td>1,455</td></tr>
<tr><td>בקשת רשות ערעור</td><td> </td><td>1,455</td><td>1,253</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(6)}} '''פעולות נוספות בכל הערכאות:'''
{{ח:תתת}} <table>
<tr><th>הודעה / תגובה / בקשה (ללא תצהיר תומך)</th><th>ביקור במקום על פי צו בית משפט / בית דין או על פי הוראת ראש הלשכה</th><th>מסירה אישית, בתוך העיר</th><th>מסירה אישית, מחוץ לעיר</th><th>עריכת הסכם</th><th>תיקון הסכם לאחר חתימה</th></tr>
<tr><td>169</td><td>315</td><td>131</td><td>174</td><td>623</td><td>109</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)(3)}} ליתן שירות רשאי בית־המשפט לקבוע לו שכר טרחה הגבוה בשיעור 50% עד 100% משכר הטרחה הקבוע בטבלה שבסעיף קטן (ב), אם שוכנע כי ההכנה באותו ענין חייבה עבודה מרובה במיוחד וכי הטיפול בו היה קשה במיוחד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}2תיקונים: תשנ״ה, תשנ״ו, [הודעות]
(א)מי שנתמנה לפי תקנה 4(א)(3) ליתן שירות, למעט שירות המפורט בסעיף 1(ב), יקבל שכר טרחה כמפורט להלן:
>
(ב)מי שנתמנה ליתן שירות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975, יקבל שכר טרחה לפי הקבוע בו.
| טור א׳ השירות | טור ב׳ בשקלים חדשים |
| (1) | התייעצות רגילה שאינה מצריכה מסמכים | 210 |
| (2) | התייעצות רגילה עם בדיקת מסמכים | 413 |
| (3) | חוות דעת בכתב (כולל התייעצות) | 623 |
| (4) | מכתב התראה | 72 |
| (5) | עריכת תצהיר | 210 |
| (6) | הרשאה כללית, רגילה, או בלתי חוזרת | 210 |
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2▦ טבלאות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975 → חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)(3)}} ליתן שירות, למעט שירות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בסעיף 1(ב)}}, יקבל שכר טרחה כמפורט להלן:
{{ח:תת}} <table>
<tr><th colspan="2">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} השירות</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} בשקלים חדשים</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>התייעצות רגילה שאינה מצריכה מסמכים</td><td>210</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>התייעצות רגילה עם בדיקת מסמכים</td><td>413</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>חוות דעת בכתב (כולל התייעצות)</td><td>623</td></tr>
<tr><td>(4)</td><td>מכתב התראה</td><td>72</td></tr>
<tr><td>(5)</td><td>עריכת תצהיר</td><td>210</td></tr>
<tr><td>(6)</td><td>הרשאה כללית, רגילה, או בלתי חוזרת</td><td>210</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתמנה ליתן שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975}}, יקבל שכר טרחה לפי הקבוע בו.3תיקונים: תשנ״ה
מי שנתמנה ליתן שירות לפי תקנה 4(א)(3), והוא חייב בנסיעות לשם התייצבות בבית משפט מן המפורטים בסעיף 1 מחוץ לתחום הרשות המקומית בו נמצא משרדו, זכאי לקבל, לפי בחירתו, הוצאות נסיעה לפי התעריף הנהוג במונית שירות או באוטובוס.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנתמנה ליתן שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)(3)}}, והוא חייב בנסיעות לשם התייצבות בבית משפט מן המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בסעיף 1}} מחוץ לתחום הרשות המקומית בו נמצא משרדו, זכאי לקבל, לפי בחירתו, הוצאות נסיעה לפי התעריף הנהוג במונית שירות או באוטובוס.4תיקונים: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ב׳ – שכר טרחה על בסיס חדשי
5תיקונים: תשנ״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}