תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות ותחולה
סימן א׳: פרשנות
1הגדרות
בתקנות אלה –
”אזור מיוחד“ – אזור ים כמפורט להלן, שמחמת סיבות טכניות הקשורות למצבו האוקינוגרפי והאקולוגי ולאופי התעבורה בו, נדרש לגביו שימוש בשיטות מיוחדות למניעת זיהום הים משפכים:
(1)אזור הים הבלטי עצמו עם מפרץ בות׳ניה, לרבות מפרץ פינלנד והכניסה לים הבלטי המתוחמת בקו הרוחב של סקאו בסקאגראק ב־'44.8 °57 צפון;
(2)כל אזור נוסף שהמנהל יודיע על הכרזתו לפי תקנה 48;
”האזור הימי“ – כהגדרתו בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס״ו–2005;
”אימ״ו“, ”אתר אינטרנט“, ”הרשות“, ”חברת סיווג“ ו”מנהל הרשות“ – כהגדרתם בתקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר), התשע״ו–2016;
”אונייה“ ו”מדינת הדגל“ – כהגדרתן בתקנות הנמלים בטיחות השיט;
”אוניית נוסעים“ – אונייה המובילה או המיועדת להוביל יותר מ־12 נוסעים;
”אסדה“ – מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;
”ארגון מוכר“ – חברת סיווג שמנהל הרשות הכיר בה לעניין תקנות אלה לפי תקנה 47;
”בודק מוסמך“ – מפקח כלי שיט או ארגון מוכר;
”בעל כלי שיט“ – הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט, בעל השליטה בו, הסוכן שלו או מפעילו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הספנות כלי שיט זר בשליטה;
”האמנה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר מניעת זיהום ים מאוניות, 1973, כפי שתוקנה בפרוטוקול משנת 1978, שישראל צד לה;
”היבשה הקרובה ביותר“ – כהגדרתה בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט;
”המנהל“ – סגן מנהל הרשות לעניינים טכניים או הממונה הארצי על כלי שיט קטנים ומשיטים ברשות הספנות והנמלים, לפי העניין, או מי שהם הסמיכו לעניין מסוים;
”המרשם הישראלי“ – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט);
”הנחיות אימ״ו“ – החלטות, הנחיות או אמות מידה של אימ״ו שאליהן מפנות תקנות אלה, כפי שיעודכנו מזמן לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט;
”הרקה“ – הוצאת שפכים מכלי שיט בכל דרך, לרבות סילוק, שפיכה, שאיבה, פליטה, ניקוז או ריקון ולרבות נזילה ודליפה;
”חוק הספנות (כלי שיט)“ – חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960;
”חוק הספנות כלי שיט זר בשליטה“ – חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005;
”חיבור הרקה תקני“ – כמשמעותו בתקנה 7 וכמפורט בתוספת הראשונה;
”כלי שיט“ – כלי שיט מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות אוניית נוסעים, סנפירית, רחפת, כלי שיט תת־ימי ואסדה, ולמעט כלי שיט צבאי וכלי שיט שמופעל על ידי צבא ההגנה לישראל;
”כלי שיט ישראלי“ – כל אחד מאלה:
(1)כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט), לרבות כלי שיט החייב ברישום או הופטר ממנו, לפי החוק האמור;
(2)למעט לעניין פרק ו׳ – כלי שיט הרשום או החייב ברישום בפנקס הרישום המתנהל לפי חוק הספנות כלי שיט זר בשליטה;
”מיתקן קליטה“ – מיתקן נייד או נייח המיועד לקליטה של שפכים מכלי שיט, לרבות מכל, מכלית, ביבשה או בכלי שיט;
”מיתקן רפואי“ – בית מרקחת, מרפאה או בית חולים, כמשמעותו בתקנות 42 ו־43 לתקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ״ג–1983, הנמצאים בכלי שיט;
”מכל אגירה“ – מכל המשמש לאגירה ולאחסנה של שפכים בכלי שיט;
”מסע בין־לאומי“ – כהגדרתו בתקנות הנמלים בטיחות השיט;
”מפליג“ – נוסע, איש צוות וכל אדם אחר שנמצא על כלי השיט;
”מפעיל רציף“, ”רציף“ ו”נמל בישראל“ – כהגדרתם בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט, ולעניין נמל חדרה יראו את מנהל הנמל כמפעיל רציף;
”מפקח כלי שיט“ – כל אחד מאלה: מפקח כלי שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים בטיחות השיט שהוא עובד הרשות או מפקח לפי סעיף 29 לחוק רשות הספנות והנמלים;
”מפקח למניעת זיהום הים“ – כהגדרת מפקח הגנת הסביבה בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011, שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980;
”נוסע“ – כל מפליג מלבד אלה:
(1)תינוק שגילו פחות משנה;
(2)הקברניט, איש צוות וכל אדם אחר שמשרת או מועסק בתפקיד כלשהו בכלי השיט;
”נספח“ – הנספח הרביעי לאמנה שעניינו מניעת זיהום הים משפכים מכלי שיט, לרבות תוספותיו;
”פעולה מתקנת“ – פעולה הנדרשת לתיקון ליקוי לפי תקנה 19(1), 39 או 41;
”שירותים“ – בתי שימוש, משתנות, ופתחי ניקוז הממוקמים בהם;
”שלב בנייה דומה“ – שלב בנייה של כלי שיט שמתקיימים לגביו שני אלה:
(1)מתחילה בנייה הניתנת לזיהוי עם כלי שיט מסוים;
(2)התחילה הרכבתו של כלי שיט המכילה 50 טונות לפחות או אחוז אחד מהמסה המשוערת של כל חומר הבנייה, הנמוך שבהם;
”שפכים“ – כל אחד מאלה:
(1)ניקוז ופסולת של שירותים בכל צורה;
(2)ניקוז ממיתקן רפואי היוצא דרך כיורים, אמבטיות ופתחי ניקוז הממוקמים במיתקן כאמור;
(3)ניקוז מחללים המכילים בעלי חיים;
(4)נוזלי פסולת אחרים כשהם מעורבים בניקוז כאמור בפסקאות (1) עד (3);
”תיקון, שינוי או חידוש מהותי“ – תיקון, שינוי או חידוש, לפי העניין, שיש בו כדי להשפיע על איסוף, קליטה או הרקת שפכים, ובכלל זה תיקון, שינוי או חידוש של אחד מאלה: המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים של כלי השיט;
”תעודה“ – התעודה הבין־לאומית למניעת זיהום הים משפכים (ISPP – International Sewage Pollution Prevention Certificate) כמפורט בסימן א׳ בפרק ו׳, שנוסחה מובא בתוספת השנייה;
”תפוסה ברוטו“ – נפח האונייה הכולל שנקבע לפי מדידת התפוסה כאמור בתקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983;
”תקנות הנמלים בטיחות השיט“ – תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982;
”תקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט“ – תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022.
↗ חיצוניות: 22↺ פנימיות: 10
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס״ו–2005 → חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)
- בתקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר), התשע״ו–2016 → תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר)
- בתקנות הנמלים בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט)
- בחוק הספנות כלי שיט זר בשליטה → חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)
- בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט → תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)
- בחוק הספנות (כלי שיט) → חוק הספנות (כלי שיט)
- חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960 → חוק הספנות (כלי שיט)
- חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005 → חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)
- חוק הספנות (כלי שיט) → חוק הספנות (כלי שיט)
- החוק האמור → חוק הספנות (כלי שיט)
- חוק הספנות כלי שיט זר בשליטה → חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)
- בתקנות 42 → תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות) #סעיף 42
- ו־43 לתקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ״ג–1983 → תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות) #סעיף 43
- בתקנות הנמלים בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט)
- בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט → תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)
- בתקנות הנמלים בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט)
- סעיף 29 לחוק רשות הספנות והנמלים → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 29
- בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011 → חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)
- פקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980 → פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן
- בתקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983 → תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט)
- תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982 → תקנות הנמלים (בטיחות השיט)
- תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022 → תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מיוחד“ – אזור ים כמפורט להלן, שמחמת סיבות טכניות הקשורות למצבו האוקינוגרפי והאקולוגי ולאופי התעבורה בו, נדרש לגביו שימוש בשיטות מיוחדות למניעת זיהום הים משפכים:
{{ח:תתת|(1)}} אזור הים הבלטי עצמו עם מפרץ בות׳ניה, לרבות מפרץ פינלנד והכניסה לים הבלטי המתוחמת בקו הרוחב של סקאו בסקאגראק ב־'44.8 °57 צפון;
{{ח:תתת|(2)}} כל אזור נוסף שהמנהל יודיע על הכרזתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|תקנה 48}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האזור הימי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)|בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס״ו–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“, ”אתר אינטרנט“, ”הרשות“, ”חברת סיווג“ ו”מנהל הרשות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר)|בתקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אונייה“ ו”מדינת הדגל“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים בטיחות השיט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוניית נוסעים“ – אונייה המובילה או המיועדת להוביל יותר מ־12 נוסעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסדה“ – מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון מוכר“ – חברת סיווג שמנהל הרשות הכיר בה לעניין תקנות אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|תקנה 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק מוסמך“ – מפקח כלי שיט או ארגון מוכר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט, בעל השליטה בו, הסוכן שלו או מפעילו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|בחוק הספנות כלי שיט זר בשליטה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר מניעת זיהום ים מאוניות, 1973, כפי שתוקנה בפרוטוקול משנת 1978, שישראל צד לה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היבשה הקרובה ביותר“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)|בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – סגן מנהל הרשות לעניינים טכניים או הממונה הארצי על כלי שיט קטנים ומשיטים ברשות הספנות והנמלים, לפי העניין, או מי שהם הסמיכו לעניין מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם הישראלי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|בחוק הספנות (כלי שיט)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות אימ״ו“ – החלטות, הנחיות או אמות מידה של אימ״ו שאליהן מפנות תקנות אלה, כפי שיעודכנו מזמן לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרקה“ – הוצאת שפכים מכלי שיט בכל דרך, לרבות סילוק, שפיכה, שאיבה, פליטה, ניקוז או ריקון ולרבות נזילה ודליפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הספנות (כלי שיט)“ – {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הספנות כלי שיט זר בשליטה“ – {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיבור הרקה תקני“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}} וכמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי שיט מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות אוניית נוסעים, סנפירית, רחפת, כלי שיט תת־ימי ואסדה, ולמעט כלי שיט צבאי וכלי שיט שמופעל על ידי צבא ההגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט ישראלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות (כלי שיט)}}, לרבות כלי שיט החייב ברישום או הופטר ממנו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} למעט לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} – כלי שיט הרשום או החייב ברישום בפנקס הרישום המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|חוק הספנות כלי שיט זר בשליטה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קליטה“ – מיתקן נייד או נייח המיועד לקליטה של שפכים מכלי שיט, לרבות מכל, מכלית, ביבשה או בכלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן רפואי“ – בית מרקחת, מרפאה או בית חולים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)#סעיף 42|בתקנות 42}} {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות)#סעיף 43|ו־43 לתקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ״ג–1983}}, הנמצאים בכלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכל אגירה“ – מכל המשמש לאגירה ולאחסנה של שפכים בכלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסע בין־לאומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים בטיחות השיט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפליג“ – נוסע, איש צוות וכל אדם אחר שנמצא על כלי השיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל רציף“, ”רציף“ ו”נמל בישראל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)|בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט}}, ולעניין נמל חדרה יראו את מנהל הנמל כמפעיל רציף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח כלי שיט“ – כל אחד מאלה: מפקח כלי שיט כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים בטיחות השיט}} שהוא עובד הרשות או מפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 29|סעיף 29 לחוק רשות הספנות והנמלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח למניעת זיהום הים“ – כהגדרת מפקח הגנת הסביבה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}, שהוסמך לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן|פקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסע“ – כל מפליג מלבד אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תינוק שגילו פחות משנה;
{{ח:תתת|(2)}} הקברניט, איש צוות וכל אדם אחר שמשרת או מועסק בתפקיד כלשהו בכלי השיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח“ – הנספח הרביעי לאמנה שעניינו מניעת זיהום הים משפכים מכלי שיט, לרבות תוספותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה מתקנת“ – פעולה הנדרשת לתיקון ליקוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39|39}} {{ח:פנימי|סעיף 41|או 41}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים“ – בתי שימוש, משתנות, ופתחי ניקוז הממוקמים בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלב בנייה דומה“ – שלב בנייה של כלי שיט שמתקיימים לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתחילה בנייה הניתנת לזיהוי עם כלי שיט מסוים;
{{ח:תתת|(2)}} התחילה הרכבתו של כלי שיט המכילה 50 טונות לפחות או אחוז אחד מהמסה המשוערת של כל חומר הבנייה, הנמוך שבהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניקוז ופסולת של שירותים בכל צורה;
{{ח:תתת|(2)}} ניקוז ממיתקן רפואי היוצא דרך כיורים, אמבטיות ופתחי ניקוז הממוקמים במיתקן כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} ניקוז מחללים המכילים בעלי חיים;
{{ח:תתת|(4)}} נוזלי פסולת אחרים כשהם מעורבים בניקוז כאמור בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון, שינוי או חידוש מהותי“ – תיקון, שינוי או חידוש, לפי העניין, שיש בו כדי להשפיע על איסוף, קליטה או הרקת שפכים, ובכלל זה תיקון, שינוי או חידוש של אחד מאלה: המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים של כלי השיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – התעודה הבין־לאומית למניעת זיהום הים משפכים (ISPP – International Sewage Pollution Prevention Certificate) כמפורט {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|בסימן א׳ בפרק ו׳}}, שנוסחה מובא {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפוסה ברוטו“ – נפח האונייה הכולל שנקבע לפי מדידת התפוסה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט)|בתקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנמלים בטיחות השיט“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט“ – {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)|תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022}}.סימן ב׳: תחולה
2תחולה על כלי שיט ישראלי
(א)תקנות אלה יחולו על כלי שיט ישראלי שמתקיים בו אחד מאלה גם כשהוא מחוץ לשטח ישראל:
(1)תפוסתו ברוטו 400 טונות ומעלה;
(2)תפוסתו ברוטו פחות מ־400 טונות וכלי השיט מורשה לשאת יותר מ־15 מפליגים;
(3)חייב בהתקנת בתי שימוש וברזים לשטיפת ידיים לפי תקנה 57י לתקנות הנמלים בטיחות השיט.
(ב)תקנות אלה לא יחולו על כלי שיט שתקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ״ט–1998, חלות עליו.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), ארבה, כהגדרתה בתקנות הנמלים בטיחות השיט, שאינה מאוישת פטורה מהוראות תקנות אלה אם מתקיימים בה כל אלה:
(1)היא אינה מונעת באמצעים מכניים;
(2)היא אינה נושאת על סיפונה מפליגים או בעלי חיים;
(3)היא אינה משמשת להחזקת שפכים;
(4)אין בה סידורים שעשויים לייצר שפכים.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- תקנה 57י לתקנות הנמלים בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט) #סעיף 57י
- שתקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ״ט–1998 → תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט)
- בתקנות הנמלים בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקנות אלה יחולו על כלי שיט ישראלי שמתקיים בו אחד מאלה גם כשהוא מחוץ לשטח ישראל:
{{ח:תתת|(1)}} תפוסתו ברוטו 400 טונות ומעלה;
{{ח:תתת|(2)}} תפוסתו ברוטו פחות מ־400 טונות וכלי השיט מורשה לשאת יותר מ־15 מפליגים;
{{ח:תתת|(3)}} חייב בהתקנת בתי שימוש וברזים לשטיפת ידיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#סעיף 57י|תקנה 57י לתקנות הנמלים בטיחות השיט}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות אלה לא יחולו על כלי שיט {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט)|שתקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ״ט–1998}}, חלות עליו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ארבה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים בטיחות השיט}}, שאינה מאוישת פטורה מהוראות תקנות אלה אם מתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא אינה מונעת באמצעים מכניים;
{{ח:תתת|(2)}} היא אינה נושאת על סיפונה מפליגים או בעלי חיים;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה משמשת להחזקת שפכים;
{{ח:תתת|(4)}} אין בה סידורים שעשויים לייצר שפכים.3תחולה על כלי שיט שאינו ישראלי
תקנות אלה יחולו על כלי שיט שאינו ישראלי, שחלים לגביו התנאים כמפורט בתקנה 2(א), כשהוא בשטח ישראל, לרבות באזור הימי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו על כלי שיט שאינו ישראלי, שחלים לגביו התנאים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, כשהוא בשטח ישראל, לרבות באזור הימי.פרק ב׳: הסדרת הרקה
סימן א׳: איסור הרקת שפכים
4איסור הרקת שפכים
(א)לא יריק אדם שפכים לים מכלי שיט, אלא בהתקיים אחד מאלה:
(1)השפכים טופלו במערכת טיפול בשפכים כאמור בתקנה 6(א)(1), ובלבד שהם אינם מוצקים, לא יצופו מעל פני המים ולא ישנו את צבע המים;
(2)השפכים טופלו במערכת לכתישה ולחיטוי כאמור בתקנה 6(א)(2), ויורקו במרחק של יותר משלושה מיל ימיים מן היבשה הקרובה ביותר;
(3)השפכים יישמרו במכל אגירה לפי תקנה 6(א)(3) ויורקו במרחק של יותר משנים עשר מיל ימיים מן היבשה הקרובה ביותר.
(ב)בהרקה לפי תקנת משנה (א)(2) או (3), לא יריק אדם שפכים שאוחסנו במכלי אגירה או שמקורם בחללים המכילים בעלי חיים, בבת אחת אלא בקצב מתון ובעת שכלי השיט נמצא בדרך ומתקדם במהירות שלא תפחת מ־4 קשרים; המנהל או הרשות המוסמכת הזרה יאשרו את קצב ההרקה ויצרפו אישור כאמור לתעודה.
לעניין זה –
”קצב הרקה“ – בכלי שיט ישראלי בקצב שאישר המנהל, ובכלי שיט זר בקצב שאישרה הרשות המוסמכת של מדינת הדגל, והכול לפי הנחיית אימ״ו לעניין המלצות ותקנים לקצב ההרקה של שפכים לא מטופלים [MEPC.157(55) ];
”בדרך“ – בנתיב בים לרבות בסטייה מהדרך הישירה והקצרה ביותר, לצורך הרקה יעילה, אם הדבר מעשי מבחינת ניווט.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א) –
(1)לא יריק אדם שפכים לים, ובכלל זה שפכים שטופלו לפי תקנות משנה (1) או (2) של התקנה האמורה, בתחום נמל;
(2)לא יריק אדם שפכים לים מאוניית נוסעים באזור מיוחד אלא אם כן טופלו לפי תקנת משנה (א)(1).
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(Recommendation on standards for the rate of discharge of untreated sewage from ships, as amended)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יריק אדם שפכים לים מכלי שיט, אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השפכים טופלו במערכת טיפול בשפכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(1)}}, ובלבד שהם אינם מוצקים, לא יצופו מעל פני המים ולא ישנו את צבע המים;
{{ח:תתת|(2)}} השפכים טופלו במערכת לכתישה ולחיטוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(2)}}, ויורקו במרחק של יותר משלושה מיל ימיים מן היבשה הקרובה ביותר;
{{ח:תתת|(3)}} השפכים יישמרו במכל אגירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)(3)}} ויורקו במרחק של יותר משנים עשר מיל ימיים מן היבשה הקרובה ביותר.
{{ח:תת|(ב)}} בהרקה לפי תקנת משנה (א)(2) או (3), לא יריק אדם שפכים שאוחסנו במכלי אגירה או שמקורם בחללים המכילים בעלי חיים, בבת אחת אלא בקצב מתון ובעת שכלי השיט נמצא בדרך ומתקדם במהירות שלא תפחת מ־4 קשרים; המנהל או הרשות המוסמכת הזרה יאשרו את קצב ההרקה ויצרפו אישור כאמור לתעודה.
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצב הרקה“ – בכלי שיט ישראלי בקצב שאישר המנהל, ובכלי שיט זר בקצב שאישרה הרשות המוסמכת של מדינת הדגל, והכול לפי הנחיית אימ״ו לעניין המלצות ותקנים לקצב ההרקה של שפכים לא מטופלים [MEPC.157(55) {{ח:הערה|(Recommendation on standards for the rate of discharge of untreated sewage from ships, as amended)}}];
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדרך“ – בנתיב בים לרבות בסטייה מהדרך הישירה והקצרה ביותר, לצורך הרקה יעילה, אם הדבר מעשי מבחינת ניווט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יריק אדם שפכים לים, ובכלל זה שפכים שטופלו לפי תקנות משנה (1) או (2) של התקנה האמורה, בתחום נמל;
{{ח:תתת|(2)}} לא יריק אדם שפכים לים מאוניית נוסעים באזור מיוחד אלא אם כן טופלו לפי תקנת משנה (א)(1).סימן ב׳: סייגים לאיסור הרקת שפכים
5סייגים לאיסור הרקת שפכים
דרישות ההרקה לפי פרק זה לא יחולו על הרקה לים שמתקיים לגביה אחד מאלה:
(1)ההרקה נחוצה לשם הצלת חיים בים או הבטחת בטיחותו של כלי השיט ושל הנמצאים על כלי השיט;
(2)ההרקה היא תוצאה של נזק לכלי השיט או לציודו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים, לפני התרחשות הנזק או לאחריו, לפי העניין, לשם מניעתה או מזעורה של ההרקה ובעל כלי השיט או קברניטו לא פעלו בכוונה לגרום נזק לכלי השיט או לציודו, או בחוסר זהירות ובידיעה כי קרוב לוודאי שייגרם נזק כאמור;
(3)כלי השיט נמצא במים שבסמכות השיפוט של מדינה אחרת שאינה צד לאמנה ומריק שפכים לפי דרישות פחות מחמירות מדרישות תקנות אלה, ובלבד שההרקה היא לפי התנאים שדורשת המדינה האחרת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרישות ההרקה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לא יחולו על הרקה לים שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} ההרקה נחוצה לשם הצלת חיים בים או הבטחת בטיחותו של כלי השיט ושל הנמצאים על כלי השיט;
{{ח:תת|(2)}} ההרקה היא תוצאה של נזק לכלי השיט או לציודו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים, לפני התרחשות הנזק או לאחריו, לפי העניין, לשם מניעתה או מזעורה של ההרקה ובעל כלי השיט או קברניטו לא פעלו בכוונה לגרום נזק לכלי השיט או לציודו, או בחוסר זהירות ובידיעה כי קרוב לוודאי שייגרם נזק כאמור;
{{ח:תת|(3)}} כלי השיט נמצא במים שבסמכות השיפוט של מדינה אחרת שאינה צד לאמנה ומריק שפכים לפי דרישות פחות מחמירות מדרישות תקנות אלה, ובלבד שההרקה היא לפי התנאים שדורשת המדינה האחרת.פרק ג׳: ציוד
6מערכות שפכים
(א)בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי כלי שיט שתקנות אלה חלות עליו מצויד באחת ממערכות שפכים אלה:
(1)מערכת לטיפול בשפכים שאישרו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל לאחר ששוכנעו כי היא עומדת בתקנים ובשיטות הבדיקה כמפורט בהנחיות אימ״ו לעניין יישום תקן הקולחים ובדיקת הביצועים למערכות טיפול בשפכים [MEPC.227(64) , או MEPC.159(55) או MEPC.2(VI) , לפי העניין];
(2)מערכת לכתישה ולחיטוי של שפכים, שמצוידת במכל אגירה לאחסנה זמנית של השפכים, שאישרו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל;
(3)מכל אגירה בעל קיבולת לאגירת כל השפכים, שאישרו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל בהתייחס לפעילות כלי השיט, מספר המפליגים על סיפונו ושיקולים אחרים הנוגעים לעניין; מכל האגירה ייבנה לפי הנחיות המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל ויהיה מצויד באמצעי לציון חזותי של כמות תכולתו.
(ב)בעל אוניית נוסעים המפליגה באזור מיוחד וקברניטה יוודאו כי האונייה מצוידת במערכת לטיפול בשפכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) או במכל אגירה כאמור בתקנת משנה (א)(3).
(ג)בעל כלי שיט שהשידרית שלו הונחה או שנמצא בשלב בנייה דומה בכ״ה בתשרי התשמ״ד (2 באוקטובר 1983) או לפני תאריך זה, יוודא כי בכלי השיט יותקן ציוד, שיעמוד ככל האפשר בדרישות תקנה 4 לעניין הרקת שפכים לים לפי האישור שנתנו לו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(2012 Guidelines on implementation of effluent standards and performance tests for sewage treatment plants, as amended)
(Revised guidelines on implementations of effluents standards and performance tests for sewage treatment plants)
(Recommendation on international effluent standards and guidelines for performance tests for sewage treatment plants)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי כלי שיט שתקנות אלה חלות עליו מצויד באחת ממערכות שפכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת לטיפול בשפכים שאישרו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל לאחר ששוכנעו כי היא עומדת בתקנים ובשיטות הבדיקה כמפורט בהנחיות אימ״ו לעניין יישום תקן הקולחים ובדיקת הביצועים למערכות טיפול בשפכים [MEPC.227(64) {{ח:הערה|(2012 Guidelines on implementation of effluent standards and performance tests for sewage treatment plants, as amended)}}, או MEPC.159(55) {{ח:הערה|(Revised guidelines on implementations of effluents standards and performance tests for sewage treatment plants)}} או MEPC.2(VI) {{ח:הערה|(Recommendation on international effluent standards and guidelines for performance tests for sewage treatment plants)}}, לפי העניין];
{{ח:תתת|(2)}} מערכת לכתישה ולחיטוי של שפכים, שמצוידת במכל אגירה לאחסנה זמנית של השפכים, שאישרו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל;
{{ח:תתת|(3)}} מכל אגירה בעל קיבולת לאגירת כל השפכים, שאישרו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל בהתייחס לפעילות כלי השיט, מספר המפליגים על סיפונו ושיקולים אחרים הנוגעים לעניין; מכל האגירה ייבנה לפי הנחיות המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל ויהיה מצויד באמצעי לציון חזותי של כמות תכולתו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל אוניית נוסעים המפליגה באזור מיוחד וקברניטה יוודאו כי האונייה מצוידת במערכת לטיפול בשפכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) או במכל אגירה כאמור בתקנת משנה (א)(3).
{{ח:תת|(ג)}} בעל כלי שיט שהשידרית שלו הונחה או שנמצא בשלב בנייה דומה בכ״ה בתשרי התשמ״ד (2 באוקטובר 1983) או לפני תאריך זה, יוודא כי בכלי השיט יותקן ציוד, שיעמוד ככל האפשר בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} לעניין הרקת שפכים לים לפי האישור שנתנו לו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל.7חיבור הרקה תקני
בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי כלי השיט מצויד בצינור עם חיבור הרקה תקני לפי התוספת הראשונה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי כלי השיט מצויד בצינור עם חיבור הרקה תקני לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.פרק ד׳: מיתקני קליטה
8החזקת שפכים שאסור להריקם
שפכים שאסור להריקם לים לפי תקנות אלה, יוחזקו בכלי השיט ורשאי הקברניט להריקם למיתקן קליטה לפי פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שפכים שאסור להריקם לים לפי תקנות אלה, יוחזקו בכלי השיט ורשאי הקברניט להריקם למיתקן קליטה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.9מיתקן קליטה לקליטת שפכים
(א)מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל יקצה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, מיתקן קליטה מתאים לקליטת השפכים מכלי שיט הפוקד את הרציף לשם סילוקם למקום המיועד לכך לפי דין.
(ב)השירות לקליטת השפכים כאמור בתקנת משנה (א) יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר לכלי השיט הפוקד את הרציף.
(ג)מפעיל הרציף או המספנה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, יצייד את מיתקן הקליטה הנמלי בצינור עם חיבור הרקה תקני לפי התוספת הראשונה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל יקצה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, מיתקן קליטה מתאים לקליטת השפכים מכלי שיט הפוקד את הרציף לשם סילוקם למקום המיועד לכך לפי דין.
{{ח:תת|(ב)}} השירות לקליטת השפכים כאמור בתקנת משנה (א) יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר לכלי השיט הפוקד את הרציף.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל הרציף או המספנה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, יצייד את מיתקן הקליטה הנמלי בצינור עם חיבור הרקה תקני לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.10פיקוח על מיתקן קליטה
מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים רשאים, בכל עת, לאחר שהזדהו, להיכנס לכל מקום שבו חלה חובה להקצות מיתקן קליטה או שבו מותקן מיתקן כאמור ולערוך בו בדיקה, ואולם לא ייכנסו למקום המשמש למגורים בלבד אלא לפי צו של בית משפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים רשאים, בכל עת, לאחר שהזדהו, להיכנס לכל מקום שבו חלה חובה להקצות מיתקן קליטה או שבו מותקן מיתקן כאמור ולערוך בו בדיקה, ואולם לא ייכנסו למקום המשמש למגורים בלבד אלא לפי צו של בית משפט.11הודעה על הרקה למיתקן קליטה
(א)קברניט כלי שיט שבכוונתו לרוקן שפכים יודיע למפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל שהוא עתיד לפקוד, עשרים וארבע שעות לפחות לפני מועד הפקידה, על כמות השפכים המשוערת המיועדת לריקון כאמור; נמשך המסע פחות מעשרים וארבע שעות, ידווח קברניט כלי השיט כאמור מייד עם תחילת המסע.
(ב)הודעתו של הקברניט לפי תקנת משנה (א) תיערך לפי הנחיית אימ״ו לעניין טופס הודעה מוקדמת למיתקן קליטה [MEPC.1/Circ.834/Rev.1 – Appendix 2 ]; הרשות תפרסם באתר האינטרנט טופס הודעה לדוגמה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(Standard format of the advance notification form for waste delivery to port reception facility, as amended)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קברניט כלי שיט שבכוונתו לרוקן שפכים יודיע למפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל שהוא עתיד לפקוד, עשרים וארבע שעות לפחות לפני מועד הפקידה, על כמות השפכים המשוערת המיועדת לריקון כאמור; נמשך המסע פחות מעשרים וארבע שעות, ידווח קברניט כלי השיט כאמור מייד עם תחילת המסע.
{{ח:תת|(ב)}} הודעתו של הקברניט לפי תקנת משנה (א) תיערך לפי הנחיית אימ״ו לעניין טופס הודעה מוקדמת למיתקן קליטה [MEPC.1/Circ.834/Rev.1 – Appendix 2 {{ח:הערה|(Standard format of the advance notification form for waste delivery to port reception facility, as amended)}}]; הרשות תפרסם באתר האינטרנט טופס הודעה לדוגמה.12הקצאת מיתקן קליטה – לפי אישור המנהל
(א)מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל לא יקצה מיתקן קליטה אלא לפי תוכנית מפורטת שאישר לו המנהל מראש, לאחר התייעצות עם מנהל היחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה; תוכנית כאמור תיערך לפי הנחיית אימ״ו לעניין מיתקני קליטה [MEPC.1/Circ.834 ].
(ב)לא הקצה מפעיל רציף או מספנה מיתקן קליטה או שהקצה מיתקן קליטה בלא אישור המנהל לפי תקנת משנה (א) או בניגוד לתוכנית מפורטת שאישר המנהל כאמור, רשאי הממונה על הנמלים לנקוט את הפעולות הדרושות למניעת זיהום הים משפכים, להפסקתו או לצמצומו, לרבות הפסקת פעילות הרציף, המספנה או מיתקן הקליטה.
(ג)בנקיטת פעולות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול הממונה על הנמלים את מידת הנזק, שלפי מיטב ידיעתו נגרם או עלול להיגרם עקב אי־קיום הוראות תקנת משנה (א).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(Consolidated guidance for port reception facility for providers and users, as amended)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל לא יקצה מיתקן קליטה אלא לפי תוכנית מפורטת שאישר לו המנהל מראש, לאחר התייעצות עם מנהל היחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה; תוכנית כאמור תיערך לפי הנחיית אימ״ו לעניין מיתקני קליטה [MEPC.1/Circ.834 {{ח:הערה|(Consolidated guidance for port reception facility for providers and users, as amended)}}].
{{ח:תת|(ב)}} לא הקצה מפעיל רציף או מספנה מיתקן קליטה או שהקצה מיתקן קליטה בלא אישור המנהל לפי תקנת משנה (א) או בניגוד לתוכנית מפורטת שאישר המנהל כאמור, רשאי הממונה על הנמלים לנקוט את הפעולות הדרושות למניעת זיהום הים משפכים, להפסקתו או לצמצומו, לרבות הפסקת פעילות הרציף, המספנה או מיתקן הקליטה.
{{ח:תת|(ג)}} בנקיטת פעולות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול הממונה על הנמלים את מידת הנזק, שלפי מיטב ידיעתו נגרם או עלול להיגרם עקב אי־קיום הוראות תקנת משנה (א).13אישור הרקה למיתקן קליטה
(א)רוקנו שפכים למיתקן קליטה, ינפיק מפעיל הרציף או המספנה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, לקברניט כלי השיט אישור מודפס באנגלית וחתום בידו בדבר כמות השפכים שרוקנו (בסעיף זה – אישור הרקה).
(ב)אישור הרקה ייערך לפי הנחיית אימ״ו לעניין טופס לאישור הרקה למיתקן קליטה [MEPC.1/Circ.834/Rev.1 – Appendix 3 ] והוא יכלול את הפרטים האלה לפחות:
(1)פרטי מיתקן הקליטה;
(2)פרטי כלי השיט;
(3)כמות השפכים שרוקנו.
(ג)הרשות תפרסם באתר האינטרנט אישור הרקה לדוגמה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(Standard format for the waste delivery receipt, as amended)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רוקנו שפכים למיתקן קליטה, ינפיק מפעיל הרציף או המספנה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, לקברניט כלי השיט אישור מודפס באנגלית וחתום בידו בדבר כמות השפכים שרוקנו (בסעיף זה – אישור הרקה).
{{ח:תת|(ב)}} אישור הרקה ייערך לפי הנחיית אימ״ו לעניין טופס לאישור הרקה למיתקן קליטה [MEPC.1/Circ.834/Rev.1 – Appendix 3 {{ח:הערה|(Standard format for the waste delivery receipt, as amended)}}] והוא יכלול את הפרטים האלה לפחות:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי מיתקן הקליטה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי כלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} כמות השפכים שרוקנו.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט אישור הרקה לדוגמה.פרק ה׳: בדיקות של כלי שיט ישראליים
סימן א׳: חובת עריכת בדיקות
14בדיקות כלי שיט בידי בודק מוסמך
(א)כלי שיט ישראלי כאמור בתקנה 2 ייבדק בידי בודק מוסמך, כמפורט בפרק זה.
(ב)התקשר מנהל הרשות עם ארגון מוכר כבודק מוסמך, יסמיכו לערוך בדיקות כאמור בחלק זה וכן יסמיכו, בין השאר, לפעול כמפורט להלן:
(1)לדרוש מבעל כלי השיט או קברניטו לבצע תיקונים בכלי השיט;
(2)לבצע בדיקות אם התקבלה בקשה מהרשות המוסמכת הזרה במדינת נמל שאותו פוקד כלי השיט.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כלי שיט ישראלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} ייבדק בידי בודק מוסמך, כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקשר מנהל הרשות עם ארגון מוכר כבודק מוסמך, יסמיכו לערוך בדיקות כאמור בחלק זה וכן יסמיכו, בין השאר, לפעול כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מבעל כלי השיט או קברניטו לבצע תיקונים בכלי השיט;
{{ח:תתת|(2)}} לבצע בדיקות אם התקבלה בקשה מהרשות המוסמכת הזרה במדינת נמל שאותו פוקד כלי השיט.15חובת העמדה לבדיקה
בעל כלי שיט ישראלי כאמור בתקנה 2 או קברניטו חייב להעמידו לבדיקה, כמפורט בפרק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל כלי שיט ישראלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} או קברניטו חייב להעמידו לבדיקה, כמפורט {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}.סימן ב׳: הבדיקות
16בדיקה ראשונית
כלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 2 ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה ראשונית לפני הכנסתו לשירות או לפני שהתעודה מונפקת בפעם הראשונה (בפרק זה ובפרק ו׳ – בדיקה ראשונית); בדיקה כאמור תכלול בדיקה מלאה של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים כדי לוודא שהם מקיימים במלואם את דרישות תקנות אלה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כלי שיט ישראלי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה ראשונית לפני הכנסתו לשירות או לפני שהתעודה מונפקת בפעם הראשונה ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ו|ובפרק ו׳}} – בדיקה ראשונית); בדיקה כאמור תכלול בדיקה מלאה של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים כדי לוודא שהם מקיימים במלואם את דרישות תקנות אלה.17בדיקת חידוש
כלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 2 ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת חידוש בסמוך לפני מועד תום תוקף התעודה בכפוף לאמור בסימן ב׳ בפרק ו׳ (בפרק זה ובפרק ו׳ – בדיקת חידוש); בדיקה כאמור תכלול בדיקה מלאה של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים כדי לוודא שהם מקיימים במלואם את דרישות תקנות אלה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כלי שיט ישראלי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת חידוש בסמוך לפני מועד תום תוקף התעודה בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן ב׳ בפרק ו׳}} ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ו|ובפרק ו׳}} – בדיקת חידוש); בדיקה כאמור תכלול בדיקה מלאה של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים כדי לוודא שהם מקיימים במלואם את דרישות תקנות אלה.18בדיקה נוספת
כלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 2 ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה נוספת, כללית או חלקית, לפי העניין, אחרי שנעשה תיקון, שינוי או חידוש מהותי או אחרי תיקון הנובע מתאונה או פגם מהותי לפי תקנה 24; הבדיקה כאמור נועדה לוודא כי התיקונים, השינויים או החידושים כאמור שנעשו בפועל עומדים בדרישות התקנות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כלי שיט ישראלי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה נוספת, כללית או חלקית, לפי העניין, אחרי שנעשה תיקון, שינוי או חידוש מהותי או אחרי תיקון הנובע מתאונה או פגם מהותי לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24}}; הבדיקה כאמור נועדה לוודא כי התיקונים, השינויים או החידושים כאמור שנעשו בפועל עומדים בדרישות התקנות.סימן ג׳: תוצאות הבדיקות
19תוצאות הבדיקה ופעולה מתקנת
מצא בודק מוסמך בבדיקה לפי סימן ב׳ לפרק זה, שמצב כלי השיט או ציודו אינו תואם במידה מהותית את פרטי התעודה או שכלי השיט אינו כשיר להפליג בלי שיהווה איום בלתי סביר לגרום נזק לסביבה הימית –
(1)יורה הבודק המוסמך על נקיטת פעולה מתקנת באופן מיידי; בודק מוסמך ידווח למנהל, בלא דיחוי, על מתן הוראה כאמור;
(2)בעל כלי השיט או קברניטו ימלא אחר הוראות הבודק המוסמך כאמור בפסקה (1).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מצא בודק מוסמך בבדיקה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, שמצב כלי השיט או ציודו אינו תואם במידה מהותית את פרטי התעודה או שכלי השיט אינו כשיר להפליג בלי שיהווה איום בלתי סביר לגרום נזק לסביבה הימית –
{{ח:תת|(1)}} יורה הבודק המוסמך על נקיטת פעולה מתקנת באופן מיידי; בודק מוסמך ידווח למנהל, בלא דיחוי, על מתן הוראה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בעל כלי השיט או קברניטו ימלא אחר הוראות הבודק המוסמך כאמור בפסקה (1).20ביטול התעודה וערר
(א)לא ננקטה פעולה מתקנת באופן מיידי –
(1)יבטל הבודק המוסמך את התעודה שהונפקה ויראו את כלי השיט כבלתי כשיר לשיט;
(2)הבודק המוסמך ימציא לבעל כלי השיט או קברניטו הודעה על ביטול התעודה; בודק מוסמך ידווח על ביטול התעודה כאמור למנהל;
(3)נמצא כלי השיט בנמל של מדינה שהיא צד לאמנה, יודיע הבודק המוסמך על כך גם לרשות מוסמכת זרה במדינת הנמל.
(ב)בעל כלי השיט או קברניטו, שהומצאה לו הודעה על ביטול התעודה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור על ביטול התעודה לפני מנהל הרשות, בתוך 15 ימים מיום ההמצאה.
(ג)מנהל הרשות ייתן את החלטתו בערר בתוך 24 שעות ממועד קבלת הערר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ננקטה פעולה מתקנת באופן מיידי –
{{ח:תתת|(1)}} יבטל הבודק המוסמך את התעודה שהונפקה ויראו את כלי השיט כבלתי כשיר לשיט;
{{ח:תתת|(2)}} הבודק המוסמך ימציא לבעל כלי השיט או קברניטו הודעה על ביטול התעודה; בודק מוסמך ידווח על ביטול התעודה כאמור למנהל;
{{ח:תתת|(3)}} נמצא כלי השיט בנמל של מדינה שהיא צד לאמנה, יודיע הבודק המוסמך על כך גם לרשות מוסמכת זרה במדינת הנמל.
{{ח:תת|(ב)}} בעל כלי השיט או קברניטו, שהומצאה לו הודעה על ביטול התעודה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור על ביטול התעודה לפני מנהל הרשות, בתוך 15 ימים מיום ההמצאה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות ייתן את החלטתו בערר בתוך 24 שעות ממועד קבלת הערר.21נקיטת פעולות עד הסרת איום בלתי סביר לנזק לסביבה הימית
בוטלה תעודה לפי תקנה 20, ינקוט המנהל כל פעולה הדרושה לדעתו כדי להבטיח שכלי השיט לא יפליג עד שיוכל לצאת לים או לעזוב את הנמל למטרת יציאה אל המספנה הזמינה והקרובה ביותר, בלי שיהווה איום בלתי סביר לגרום נזק לסביבה הימית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בוטלה תעודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20}}, ינקוט המנהל כל פעולה הדרושה לדעתו כדי להבטיח שכלי השיט לא יפליג עד שיוכל לצאת לים או לעזוב את הנמל למטרת יציאה אל המספנה הזמינה והקרובה ביותר, בלי שיהווה איום בלתי סביר לגרום נזק לסביבה הימית.סימן ד׳: שמירה על כשירות כלי השיט
22שמירת כשירות כלי השיט
בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו ישמור על הכשירות והתקינות של כלי השיט וציודו, לרבות המערכות, האבזרים, הסידורים או החומרים שבו, באופן שיאפשר עמידה בהוראות תקנות אלה במלואן ויוודא שכלי השיט יהיה כשיר מכל הבחינות לצאת לים בלי שיהווה איום בלתי סביר לגרום נזק לסביבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו ישמור על הכשירות והתקינות של כלי השיט וציודו, לרבות המערכות, האבזרים, הסידורים או החומרים שבו, באופן שיאפשר עמידה בהוראות תקנות אלה במלואן ויוודא שכלי השיט יהיה כשיר מכל הבחינות לצאת לים בלי שיהווה איום בלתי סביר לגרום נזק לסביבה.23איסור עשיית שינויים מהותיים בכלי השיט לאחר השלמת בדיקה
הושלמה בדיקת כלי שיט הנדרשת לפי סימן ב׳ לפרק זה, לא יעשה בעל כלי השיט או קברניטו כל תיקון, שינוי או חידוש מהותי בכלי השיט לאחר השלמת הבדיקה בלא אישור המנהל; לעניין תקנה זו לא יראו החלפה של ציוד ואבזרים זהים כאמור כשינוי מהותי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הושלמה בדיקת כלי שיט הנדרשת לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, לא יעשה בעל כלי השיט או קברניטו כל תיקון, שינוי או חידוש מהותי בכלי השיט לאחר השלמת הבדיקה בלא אישור המנהל; לעניין תקנה זו לא יראו החלפה של ציוד ואבזרים זהים כאמור כשינוי מהותי.סימן ה׳: חובת דיווח על תאונה או פגם מהותי
24דיווח על תאונה או פגם מהותי
(א)התרחשה תאונה או שהתגלה פגם והיה לבעל כלי השיט הישראלי או קברניטו יסוד סביר להניח כי הדבר עלול להשפיע על עמידת כלי השיט בתקנות אלה, ידווח על כך, בלא דיחוי, למנהל; היה הבודק המוסמך ארגון מוכר, יועבר הדיווח גם לו; הדיווח יכלול פרטים כמפורט בתקנה 98(ב) לתקנות הנמלים בטיחות השיט.
(ב)נמצא כלי שיט ישראלי בנמל של מדינה זרה שהיא צד לאמנה, ידווח הקברניט או בעל כלי השיט על כך גם לרשות המוסמכת הזרה במדינת הנמל.
(ג)קיבל המנהל דיווח כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא להורות על עריכת בדיקה נוספת כאמור בתקנה 18.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 98(ב) לתקנות הנמלים בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט) #סעיף 98
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התרחשה תאונה או שהתגלה פגם והיה לבעל כלי השיט הישראלי או קברניטו יסוד סביר להניח כי הדבר עלול להשפיע על עמידת כלי השיט בתקנות אלה, ידווח על כך, בלא דיחוי, למנהל; היה הבודק המוסמך ארגון מוכר, יועבר הדיווח גם לו; הדיווח יכלול פרטים כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#סעיף 98|בתקנה 98(ב) לתקנות הנמלים בטיחות השיט}}.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא כלי שיט ישראלי בנמל של מדינה זרה שהיא צד לאמנה, ידווח הקברניט או בעל כלי השיט על כך גם לרשות המוסמכת הזרה במדינת הנמל.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל דיווח כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא להורות על עריכת בדיקה נוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}.פרק ו׳: תעודה בין־לאומית למניעת זיהום הים משפכים
סימן א׳: החזקה והנפקה של תעודה
25חובת החזקת תעודה
בכל כלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 2(א) הנמצא במסע בין־לאומי תימצא תעודה ולא יוציאה אדם מכלי השיט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל כלי שיט ישראלי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}} הנמצא במסע בין־לאומי תימצא תעודה ולא יוציאה אדם מכלי השיט.26מתן התעודה
המנהל ינפיק לכלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 25, תעודה לאחר שהבודק המוסמך מצא בבדיקה ראשונית או בבדיקת חידוש, כי כלי השיט עומד בדרישות תקנות אלה במלואן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל ינפיק לכלי שיט ישראלי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25}}, תעודה לאחר שהבודק המוסמך מצא בבדיקה ראשונית או בבדיקת חידוש, כי כלי השיט עומד בדרישות תקנות אלה במלואן.27עריכת התעודה
התעודה תיערך כמפורט בתוספת השנייה, בשפה העברית, כשהיא כוללת תרגום של האמור בה לשפה האנגלית; במקרה של אי־התאמה או סתירה – תקבע השפה העברית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התעודה תיערך כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בשפה העברית, כשהיא כוללת תרגום של האמור בה לשפה האנגלית; במקרה של אי־התאמה או סתירה – תקבע השפה העברית.28בדיקה ומתן תעודה בידי גורם אחר
בלי לגרוע מסמכותו של המנהל להנפיק את התעודה לפי תקנה 26, רשאי המנהל לבקש מארגון מוכר או מרשות מוסמכת זרה במדינה שהיא צד לאמנה לבצע את בדיקת כלי השיט לפי התקנה האמורה, וכשיתברר כי מולאו כל הדרישות לגביו, להנפיק לו את התעודה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכותו של המנהל להנפיק את התעודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}}, רשאי המנהל לבקש מארגון מוכר או מרשות מוסמכת זרה במדינה שהיא צד לאמנה לבצע את בדיקת כלי השיט לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|התקנה האמורה}}, וכשיתברר כי מולאו כל הדרישות לגביו, להנפיק לו את התעודה.סימן ב׳: משך התעודה ותוקפה
29הגבלת תקופת תוקפה של התעודה
המנהל ינפיק תעודה לתקופה של חמש שנים, אלא אם כן מצא, מנימוקים שיירשמו, כי יש להנפיקה לתקופה קצרה יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל ינפיק תעודה לתקופה של חמש שנים, אלא אם כן מצא, מנימוקים שיירשמו, כי יש להנפיקה לתקופה קצרה יותר.30תוקף תעודה לאחר בדיקת חידוש
על אף האמור בתקנה 29 –
(1)אם בדיקת החידוש הושלמה בתוך 3 חודשים שקדמו לתום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;
(2)אם בדיקת החידוש הושלמה אחרי תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;
(3)אם בדיקת החידוש הושלמה מעל 3 חודשים לפני תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום השלמת בדיקת החידוש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}} –
{{ח:תת|(1)}} אם בדיקת החידוש הושלמה בתוך 3 חודשים שקדמו לתום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;
{{ח:תת|(2)}} אם בדיקת החידוש הושלמה אחרי תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;
{{ח:תת|(3)}} אם בדיקת החידוש הושלמה מעל 3 חודשים לפני תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום השלמת בדיקת החידוש.31הארכת תעודה שתוקפה פחות מחמש שנים
הונפקה תעודה לתקופה של פחות מחמש שנים, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, מעבר לתום תוקפה, לתקופה המרבית כמפורט בתקנה 29, ורשאי הוא להתנות את הארכת התוקף בקיום בדיקה נוספת כאמור בתקנה 18.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הונפקה תעודה לתקופה של פחות מחמש שנים, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, מעבר לתום תוקפה, לתקופה המרבית כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}, ורשאי הוא להתנות את הארכת התוקף בקיום בדיקה נוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}.32הארכת תעודה כשלא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למוסרה
הושלמה בדיקת החידוש ולא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למוסרה לכלי השיט לפני יום תום תוקף התעודה הקיימת, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה ובלבד שהארכת התוקף לא תעלה על 5 חודשים מתום תוקף התעודה הקיימת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הושלמה בדיקת החידוש ולא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למוסרה לכלי השיט לפני יום תום תוקף התעודה הקיימת, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה ובלבד שהארכת התוקף לא תעלה על 5 חודשים מתום תוקף התעודה הקיימת.33הארכת תעודה כשכלי השיט אינו בנמל הבדיקה
(א)אם במועד תום תוקף התעודה, לא נמצא כלי השיט בנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים האלה:
(1)ההארכה נדרשת כדי לאפשר לכלי השיט להשלים את הפלגתו אל הנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה;
(2)המנהל מצא כי סביר וראוי לעשות כן, בנסיבות העניין.
(ב)ההארכה תינתן לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
(ג)ניתנה לכלי השיט הארכה כאמור בתקנת משנה (א), לא יהיה רשאי כלי השיט לעזוב את הנמל שבו היה אמור לעבור את הבדיקה בלא תעודה חדשה.
(ד)עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט המנהל ושלא תעלה על 5 שנים מיום תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אם במועד תום תוקף התעודה, לא נמצא כלי השיט בנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההארכה נדרשת כדי לאפשר לכלי השיט להשלים את הפלגתו אל הנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל מצא כי סביר וראוי לעשות כן, בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} ההארכה תינתן לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה לכלי השיט הארכה כאמור בתקנת משנה (א), לא יהיה רשאי כלי השיט לעזוב את הנמל שבו היה אמור לעבור את הבדיקה בלא תעודה חדשה.
{{ח:תת|(ד)}} עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט המנהל ושלא תעלה על 5 שנים מיום תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה.34הארכת תעודה לכלי שיט העוסק בהפלגה קצרה
בודק מוסמך רשאי להאריך תוקף של תעודה שהונפקה לכלי שיט העוסק בהפלגה קצרה ושלא הוארכה לפי תקנות 31 עד 33, לתקופה שלא תעלה על חודש אחד ממועד תום תוקף התעודה הקיימת; עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט המנהל ושלא תעלה על 5 שנים ממועד תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה; לעניין זה, ”הפלגה קצרה“ – הפלגה שאורכה אינו עולה על 1,000 מיל ימי מנמל המוצא עד החזרה לאותו נמל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בודק מוסמך רשאי להאריך תוקף של תעודה שהונפקה לכלי שיט העוסק בהפלגה קצרה ושלא הוארכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנות 31 עד 33}}, לתקופה שלא תעלה על חודש אחד ממועד תום תוקף התעודה הקיימת; עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט המנהל ושלא תעלה על 5 שנים ממועד תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה; לעניין זה, ”הפלגה קצרה“ – הפלגה שאורכה אינו עולה על 1,000 מיל ימי מנמל המוצא עד החזרה לאותו נמל.35מתן תוקף תעודה בנסיבות מיוחדות
על אף האמור בתקנות 30(1) או (2), 33 או 34, בנסיבות מיוחדות שהחליט עליהן המנהל, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שיורה המנהל ושלא תעלה על 5 שנים ממועד השלמת בדיקת החידוש.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בתקנות 30(1) או (2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}} {{ח:פנימי|סעיף 34|או 34}}, בנסיבות מיוחדות שהחליט עליהן המנהל, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שיורה המנהל ושלא תעלה על 5 שנים ממועד השלמת בדיקת החידוש.36תום תוקף התעודה
(א)תעודה שהונפקה לפי תקנה 26 או 28 תחדל להיות תקפה בהתקיים אחד מאלה:
(1)כלי השיט לא הועמד לבדיקות הנדרשות לפי סימן ב׳ בפרק ה׳ או שלא השלים בדיקות כאמור;
(2)עם העברת כלי השיט לדגל זר;
(3)לא הוארך תוקף התעודה לפי תקנות 31 עד 34.
(ב)חדלה תעודה כאמור בתקנת משנה (א) להיות תקפה, יודיע על כך הבודק המוסמך למנהל ולבעל כלי השיט או קברניטו, ויחולו הוראות תקנה 20(ב) ו־(ג) לעניין ביטול התעודה וערר, בשינויים המחויבים.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תעודה שהונפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}} {{ח:פנימי|סעיף 28|או 28}} תחדל להיות תקפה בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי השיט לא הועמד לבדיקות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ בפרק ה׳}} או שלא השלים בדיקות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עם העברת כלי השיט לדגל זר;
{{ח:תתת|(3)}} לא הוארך תוקף התעודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|תקנות 31 עד 34}}.
{{ח:תת|(ב)}} חדלה תעודה כאמור בתקנת משנה (א) להיות תקפה, יודיע על כך הבודק המוסמך למנהל ולבעל כלי השיט או קברניטו, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(ב) ו־(ג)}} לעניין ביטול התעודה וערר, בשינויים המחויבים.37הנפקת תעודה חדשה לכלי שיט בדגל ישראל
נרשם כלי שיט במרשם הישראלי, ינפיק לו המנהל תעודה חדשה, ובלבד שנוכח כי כלי השיט עבר בדיקות כאמור בתקנות 16 ו־17.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נרשם כלי שיט במרשם הישראלי, ינפיק לו המנהל תעודה חדשה, ובלבד שנוכח כי כלי השיט עבר בדיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנות 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}.פרק ז׳: אמצעי פיקוח על כלי שיט שאינו ישראלי
38בדיקת תעודות ומסמכים
לגבי כלי שיט כמפורט בתקנה 3, רשאי בודק מוסמך לבדוק את התעודה וכל מסמך נלווה לה לפי תקנות אלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי כלי שיט כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, רשאי בודק מוסמך לבדוק את התעודה וכל מסמך נלווה לה לפי תקנות אלה.39נקיטת פעולות בעקבות גילוי ליקויים ודיווח על תאונה או פגם מהותי
(א)מצא בודק מוסמך כי התקיים אחד מאלה, יורה על עריכת בדיקה מפורטת, כמשמעותה בתקנה 52ו לתקנות {{ח:הערה|[הנמלים]}} בטיחות השיט, לגבי הדרישות המפורטות בתקנות אלה, ורשאי הוא להורות על ביצוע פעולה מתקנת:
(1)התעודה או מסמכים הנלווים לה אינם עונים על הנדרש בתקנות אלה;
(2)הקברניט או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות החיונית לתפעול כלי השיט בכל הנוגע למניעת זיהום משפכים מכלי השיט לפי תקנות אלה.
(ב)הורה בודק מוסמך על נקיטת פעולה מתקנת כאמור בתקנת משנה (א), יורה המנהל לנקוט את הפעולות הדרושות כדי להבטיח שכלי השיט לא יפליג עד שיעמוד בדרישות תקנות אלה, לרבות בדיקה חוזרת עד שתוקנו הליקויים להנחת דעתו, עיכוב הפלגת כלי השיט ואיסור כניסה לתחום, והכול כמפורט בתקנות 52ח עד 52י לתקנות הנמלים בטיחות השיט.
(ג)התרחשה תאונה או שהתגלה פגם מהותי בכלי שיט שאינו ישראלי והיה לבעל כלי השיט או קברניטו יסוד סביר להניח כי הדבר עלול להשפיע על עמידת כלי השיט בתקנות אלה, ידווח על כך, בלא דיחוי, למנהל; קיבל המנהל דיווח כאמור, רשאי הוא להורות על עריכת בדיקה מפורטת כאמור בתקנת משנה (א).
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 52ו לתקנות {{ח:הערה|[הנמלים]}} בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט) #סעיף 52ו
- בתקנות 52ח עד 52י לתקנות הנמלים בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט) #סעיף 52ח
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצא בודק מוסמך כי התקיים אחד מאלה, יורה על עריכת בדיקה מפורטת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#סעיף 52ו|בתקנה 52ו לתקנות {{ח:הערה|[הנמלים]}} בטיחות השיט}}, לגבי הדרישות המפורטות בתקנות אלה, ורשאי הוא להורות על ביצוע פעולה מתקנת:
{{ח:תתת|(1)}} התעודה או מסמכים הנלווים לה אינם עונים על הנדרש בתקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} הקברניט או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות החיונית לתפעול כלי השיט בכל הנוגע למניעת זיהום משפכים מכלי השיט לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בודק מוסמך על נקיטת פעולה מתקנת כאמור בתקנת משנה (א), יורה המנהל לנקוט את הפעולות הדרושות כדי להבטיח שכלי השיט לא יפליג עד שיעמוד בדרישות תקנות אלה, לרבות בדיקה חוזרת עד שתוקנו הליקויים להנחת דעתו, עיכוב הפלגת כלי השיט ואיסור כניסה לתחום, והכול כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#סעיף 52ח|בתקנות 52ח עד 52י לתקנות הנמלים בטיחות השיט}}.
{{ח:תת|(ג)}} התרחשה תאונה או שהתגלה פגם מהותי בכלי שיט שאינו ישראלי והיה לבעל כלי השיט או קברניטו יסוד סביר להניח כי הדבר עלול להשפיע על עמידת כלי השיט בתקנות אלה, ידווח על כך, בלא דיחוי, למנהל; קיבל המנהל דיווח כאמור, רשאי הוא להורות על עריכת בדיקה מפורטת כאמור בתקנת משנה (א).40החלת הוראות
על פרק זה יחולו הוראות פרק חמישי א׳ לתקנות הנמלים בטיחות השיט, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פרק חמישי א׳ לתקנות הנמלים בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט) #פרק 5א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#פרק 5א|פרק חמישי א׳ לתקנות הנמלים בטיחות השיט}}, בשינויים המחויבים.פרק ח׳: גילוי הפרות ואכיפה
סימן א׳: בדיקת הרקה והסדרתה
41ביקורת בכלי שיט שהריק שפכים בניגוד לתקנות
(א)היה למנהל יסוד סביר להניח שכלי שיט הריק שפכים בניגוד להוראות תקנות אלה, רשאי בודק מוסמך לערוך ביקורת בכל עת בכלי השיט כדי לברר אם ההרקה בוצעה שלא לפי ההוראות הקבועות בתקנות אלה.
(ב)מצא בודק מוסמך בביקורת שערך בכלי שיט הפרה של הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך למנהל, לקברניט כלי השיט ולרשות מוסמכת זרה במדינת הדגל, לפי העניין, יורה על עריכת בדיקה מיוחדת כמשמעותה בתקנה 30 לתקנות הנמלים בטיחות השיט או לעניין כלי שיט שאינו ישראלי – בדיקה מפורטת כאמור בתקנה 39, ורשאי הוא להורות על ביצוע פעולה מתקנת.
(ג)הורה בודק מוסמך על ביצוע פעולה מתקנת כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו הוראות תקנות 19 עד 21 או 39(ב) ו־40, לפי העניין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 30 לתקנות הנמלים בטיחות השיט → תקנות הנמלים (בטיחות השיט) #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח שכלי שיט הריק שפכים בניגוד להוראות תקנות אלה, רשאי בודק מוסמך לערוך ביקורת בכל עת בכלי השיט כדי לברר אם ההרקה בוצעה שלא לפי ההוראות הקבועות בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בודק מוסמך בביקורת שערך בכלי שיט הפרה של הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך למנהל, לקברניט כלי השיט ולרשות מוסמכת זרה במדינת הדגל, לפי העניין, יורה על עריכת בדיקה מיוחדת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#סעיף 30|בתקנה 30 לתקנות הנמלים בטיחות השיט}} או לעניין כלי שיט שאינו ישראלי – בדיקה מפורטת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בתקנה 39}}, ורשאי הוא להורות על ביצוע פעולה מתקנת.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בודק מוסמך על ביצוע פעולה מתקנת כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנות 19 עד 21}} {{ח:פנימי|סעיף 39|או 39(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, לפי העניין.סימן ב׳: בדיקה לפי בקשת רשות מוסמכת זרה
42בדיקה לפי בקשת רשות מוסמכת זרה
(א)לבקשת רשות מוסמכת זרה של מדינה שהיא צד לאמנה, המנהל רשאי להורות לבודק מוסמך לבדוק הרקה או לערוך בדיקה בכלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי בעת פקידתו נמל או מסוף בישראל, אם שוכנע מהראיות שצורפו לבקשה כי כלי השיט האמור הריק, בכל מקום שהוא, שפכים שלא לפי ההוראות הקבועות בתקנות אלה; על בדיקה כאמור יחולו הוראות פרק ז׳.
(ב)המנהל ידווח לרשות שלבקשתה בוצעה הבדיקה ולמדינת הדגל על תוצאות הבדיקה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבקשת רשות מוסמכת זרה של מדינה שהיא צד לאמנה, המנהל רשאי להורות לבודק מוסמך לבדוק הרקה או לערוך בדיקה בכלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי בעת פקידתו נמל או מסוף בישראל, אם שוכנע מהראיות שצורפו לבקשה כי כלי השיט האמור הריק, בכל מקום שהוא, שפכים שלא לפי ההוראות הקבועות בתקנות אלה; על בדיקה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל ידווח לרשות שלבקשתה בוצעה הבדיקה ולמדינת הדגל על תוצאות הבדיקה.פרק ט׳: עונשין וערובה
43ערובה
(א)היה למנהל או למנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה של הרקת שפכים מכלי שיט לים בניגוד לתקנות אלה, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או קברניטו, שבקשר אליו נעברה העבירה, להפקיד ערבות או עירבון כספי בגובה הקנס האמור בסעיף 54 לפקודה.
(ב)היה למנהל יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה של הפרת הוראה מהוראות תקנות 4, 6, 7, 8, 15, 19, 22, 23, 24, 25 לרבות התוספות שאליהן הן מפנות, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או קברניטו על הפקדת ערבות או עירבון כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)הורה המנהל או מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), יודיע על כך, בלא דיחוי, למנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו.
(ד)הוגש כתב אישום בתוך 180 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א) או (ב), בשל העבירה שבעדה הופקדו, יוחזרו הערבות או העירבון, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ה)לא הוגש כתב אישום בשל אותה העבירה בתוך 180 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א) או (ב) בשל העבירה שבעדה הופקדו, יוחזרו הערבות או העירבון למי שהפקידם.
(ו)נקבעה עבירה על תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985, יחולו תקנות משנה (א) עד (ד) בשינויים אלה:
(1)הערבות והעירבון יהיו עד גובה הקנס המינהלי הקבוע לאותה עבירה;
(2)על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה:
(א)לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 180 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שהפקידם;
(ב)הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 180 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון עם תשלום הקנס המינהלי או עם ביטול הקנס אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;
(ג)הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה בתוך 180 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 10
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 54 לפקודה → פקודת הנמלים #סעיף 54
- חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985 → חוק העבירות המינהליות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל או למנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה של הרקת שפכים מכלי שיט לים בניגוד לתקנות אלה, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או קברניטו, שבקשר אליו נעברה העבירה, להפקיד ערבות או עירבון כספי בגובה הקנס האמור {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה של הפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} לרבות התוספות שאליהן הן מפנות, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או קברניטו על הפקדת ערבות או עירבון כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} הורה המנהל או מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), יודיע על כך, בלא דיחוי, למנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש כתב אישום בתוך 180 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א) או (ב), בשל העבירה שבעדה הופקדו, יוחזרו הערבות או העירבון, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} לא הוגש כתב אישום בשל אותה העבירה בתוך 180 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א) או (ב) בשל העבירה שבעדה הופקדו, יוחזרו הערבות או העירבון למי שהפקידם.
{{ח:תת|(ו)}} נקבעה עבירה על תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}, יחולו תקנות משנה (א) עד (ד) בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הערבות והעירבון יהיו עד גובה הקנס המינהלי הקבוע לאותה עבירה;
{{ח:תתת|(2)}} על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 180 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שהפקידם;
{{ח:תתתת|(ב)}} הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 180 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון עם תשלום הקנס המינהלי או עם ביטול הקנס אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה בתוך 180 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.פרק י׳: הוראות כלליות
44אחריות בעל כלי שיט וקברניטו לקיום הוראות התקנות
(א)בעל כלי שיט וקברניטו חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל אדם בכלי השיט.
(ב)נעברה עבירה על הוראות תקנות אלה בידי אדם בכלי השיט, חזקה היא כי בעל כלי השיט או קברניטו הפר את חובתו לפי תקנת משנה (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי שיט וקברניטו חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל אדם בכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה על הוראות תקנות אלה בידי אדם בכלי השיט, חזקה היא כי בעל כלי השיט או קברניטו הפר את חובתו לפי תקנת משנה (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.45חובה להחזיק בתעודה ולהציגה
(א)בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי התעודה תימצא בכלי שיט, בכל עת, וכי איש לא יוציאה מכלי השיט.
(ב)קברניט יציג את התעודה והמסמכים הנלווים לה במקומות ולפני אלה:
(1)בנמל בישראל – לפני מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים, לפי דרישתם;
(2)בנמל או במסוף הנמצא במדינה זרה – לפי דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה או דרישת בודק מוסמך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי התעודה תימצא בכלי שיט, בכל עת, וכי איש לא יוציאה מכלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט יציג את התעודה והמסמכים הנלווים לה במקומות ולפני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בנמל בישראל – לפני מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים, לפי דרישתם;
{{ח:תתת|(2)}} בנמל או במסוף הנמצא במדינה זרה – לפי דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה או דרישת בודק מוסמך.46סמכות מפקח כלי שיט
מפקח כלי שיט רשאי בכל עת לעלות על כלי שיט שתקנות אלה חלות עליו כדי לבצע בו בדיקה לשם פיקוח על עמידתו בהוראות תקנות אלה; בדיקה כאמור יכול שתכלול את בדיקת התעודה וכל מסמך אחר לעניין תקנות אלה וכן גופו, ציודו ומכונותיו של כלי השיט; לעניין כלי שיט שאינו ישראלי, יחולו הוראות תקנה זו בכפוף להוראות פרק ז׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפקח כלי שיט רשאי בכל עת לעלות על כלי שיט שתקנות אלה חלות עליו כדי לבצע בו בדיקה לשם פיקוח על עמידתו בהוראות תקנות אלה; בדיקה כאמור יכול שתכלול את בדיקת התעודה וכל מסמך אחר לעניין תקנות אלה וכן גופו, ציודו ומכונותיו של כלי השיט; לעניין כלי שיט שאינו ישראלי, יחולו הוראות תקנה זו בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}.47הכרה בארגון מוכר והסמכתו כבודק מוסמך
מנהל הרשות רשאי להכיר בחברת סיווג כארגון מוכר אם חברת הסיווג חברה באיגוד חברות הסיווג הבין־לאומי (IACS) ופועלת בהתאם לקוד הבין־לאומי לארגונים מוכרים (RO CODE ), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן; הכיר מנהל הרשות בחברת סיווג כארגון מוכר לפי תקנה זו, רשאית הרשות להתקשר עימו בהסכם כדי שישמש כבודק מוסמך לעניין תקנות אלה; הרשות תפרסם את רשימת הבודקים המוסמכים שעימם התקשרה באתר האינטרנט.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(Code for Recognized Organizations (RO Code), Resolution MEPC 237(65), as amended)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות רשאי להכיר בחברת סיווג כארגון מוכר אם חברת הסיווג חברה באיגוד חברות הסיווג הבין־לאומי (IACS) ופועלת בהתאם לקוד הבין־לאומי לארגונים מוכרים (RO CODE {{ח:הערה|(Code for Recognized Organizations (RO Code), Resolution MEPC 237(65), as amended)}}), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן; הכיר מנהל הרשות בחברת סיווג כארגון מוכר לפי תקנה זו, רשאית הרשות להתקשר עימו בהסכם כדי שישמש כבודק מוסמך לעניין תקנות אלה; הרשות תפרסם את רשימת הבודקים המוסמכים שעימם התקשרה באתר האינטרנט.48הודעה על הכרזת אזור מיוחד נוסף
הכריז אימ״ו על אזור נוסף כאזור מיוחד, יפרסם המנהל באתר האינטרנט הודעה על אזור שהוכרז כאמור ועל מועד תחילת תוקפה של ההכרזה לעניין תקנות אלה, ובלבד שמועד התחילה לא יפחת משלושים ימים ממועד הפרסום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכריז אימ״ו על אזור נוסף כאזור מיוחד, יפרסם המנהל באתר האינטרנט הודעה על אזור שהוכרז כאמור ועל מועד תחילת תוקפה של ההכרזה לעניין תקנות אלה, ובלבד שמועד התחילה לא יפחת משלושים ימים ממועד הפרסום.49שמירת דינים
(א)אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי פקודת הנמלים ומהוראות חיקוק אחר שעניינו ביצוע האמנה.
(ב)מקום שהשפכים מעורבים בחומר הנדון בחיקוק אחר, אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מכל דרישה המתחייבת מהחיקוק האמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הנמלים → פקודת הנמלים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}} ומהוראות חיקוק אחר שעניינו ביצוע האמנה.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שהשפכים מעורבים בחומר הנדון בחיקוק אחר, אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מכל דרישה המתחייבת מהחיקוק האמור.50הפקדה לעיון הציבור
הנוסח המעודכן של הוראות הנספח ותוספותיו, יופקד לעיון הציבור במשרדי המנהל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנוסח המעודכן של הוראות הנספח ותוספותיו, יופקד לעיון הציבור במשרדי המנהל.51תחילה
תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן.תוספת ראשונה
1
(א)הצינורות במיתקן הקליטה הנמלי ובכלי השיט יהיו מצוידים בחיבור הרקה תקני לפי הטבלה שלהלן:
>
(ב)האוגן מיועד לקבל צינורות שקוטרם הפנימי המרבי מגיע עד 100 מילימטרים ויהיה מפלדה או מחומר שווה ערך אחר, בעל משטח מישורי; האוגן, יחד עם אטם, יהיה מתאים ללחץ עבודה של 600 קילו פסקל.
(ג)לכלי שיט בעלי עומק דפוסי של 5 מטרים או פחות, יכול שהקוטר הפנימי של חיבור ההרקה יהיה 38 מילימטרים.
| טור א׳ תיאור | טור ב׳ ממד |
|
(1) קוטר חיצוני
| 210 מילימטרים |
|
(2) קוטר פנימי
| לפי הקוטר החיצוני של הצינור |
|
(3) קוטר מעגל הברגים
| 170 מילימטרים |
|
(4) חריצים באוגן
| 4 נקבים בקוטר 18 מילימטרים במרחקים שווים על מעגל הבורג בקוטר האמור בפרט משנה (3), מחורצים עד לשפתו החיצונית של האוגן; רוחב החריצים יהיה 18 מילימטרים |
|
(5) עובי האוגן
| 16 מילימטרים |
|
(6) ברגים ואומים: כמות וקוטר
| 4, כל אחד מהם בעל קוטר של 16 מילימטרים ואורכו מתאים |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הצינורות במיתקן הקליטה הנמלי ובכלי השיט יהיו מצוידים בחיבור הרקה תקני לפי הטבלה שלהלן:
{{ח:תת}} {{ממורכז|'''ממדים תקניים של אוגן (flange) לחיבור הרקה'''}}
{{ח:תת}} <table width="100%">
<tr><th width="40%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תיאור</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} ממד</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(1)}} קוטר חיצוני
</td><td>210 מילימטרים</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(2)}} קוטר פנימי
</td><td>לפי הקוטר החיצוני של הצינור</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(3)}} קוטר מעגל הברגים
</td><td>170 מילימטרים</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(4)}} חריצים באוגן
</td><td>4 נקבים בקוטר 18 מילימטרים במרחקים שווים על מעגל הבורג בקוטר האמור בפרט משנה (3), מחורצים עד לשפתו החיצונית של האוגן; רוחב החריצים יהיה 18 מילימטרים</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(5)}} עובי האוגן
</td><td>16 מילימטרים</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(6)}} ברגים ואומים: כמות וקוטר
</td><td>4, כל אחד מהם בעל קוטר של 16 מילימטרים ואורכו מתאים</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} האוגן מיועד לקבל צינורות שקוטרם הפנימי המרבי מגיע עד 100 מילימטרים ויהיה מפלדה או מחומר שווה ערך אחר, בעל משטח מישורי; האוגן, יחד עם אטם, יהיה מתאים ללחץ עבודה של 600 קילו פסקל.
{{ח:תת|(ג)}} לכלי שיט בעלי עומק דפוסי של 5 מטרים או פחות, יכול שהקוטר הפנימי של חיבור ההרקה יהיה 38 מילימטרים.2
לעניין כלי שיט בשימוש ייעודי, צינור ההרקה של כלי השיט יכול להיות מצויד בחיבור הרקה שהמנהל אישר; לעניין זה, ”כלי שיט בשימוש ייעודי“ – כלי שיט שהמנהל אישר ככזה לעניין תוספת זו, כגון כלי שיט המצויד בצינור הרקה בעל מחבר מהיר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לעניין כלי שיט בשימוש ייעודי, צינור ההרקה של כלי השיט יכול להיות מצויד בחיבור הרקה שהמנהל אישר; לעניין זה, ”כלי שיט בשימוש ייעודי“ – כלי שיט שהמנהל אישר ככזה לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}, כגון כלי שיט המצויד בצינור הרקה בעל מחבר מהיר.תוספת שנייה