החקיקה בישראל

תקנות הנמלים, 1943 תקנה

18
סעיפים
5
פרקים
0
תוספות
4
הגדרות
0
הפניות פנימיות
9
הפניות חיצוניות
14
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות שהתקין הנציב העליון במועצה עפ״י הסעיפים 4 ו־17.

1השם ותחילת התוקףתיקונים: תש״ט

תקנות אלה תקראנה תקנות הנמלים, 1943 , והן תקבלנה תוקף ביום 1 באפריל, 1943.
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
”
“
[במקור: תקנות החופים, 1943]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות הנמלים, 1943{{ח:הערה|“}} {{ח:הערה|[במקור: תקנות החופים, 1943]}}, והן תקבלנה תוקף ביום 1 באפריל, 1943.

2פירוש

המונח ”יום פגרה רשמי“ שבתקנות אלה פירושו כל יום שהוכרז כיום פגרה רשמי לצורך פקודת המכס.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המכס → פקודת המכס
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המונח ”יום פגרה רשמי“ שבתקנות אלה פירושו כל יום שהוכרז כיום פגרה רשמי לצורך {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}.
הפלגתן של ספינות

3תשלום מסים והוצאות לפני ההפלגהתיקונים: תש״ט

אסור לשום ספינה לעזוב נמל עד שלא תשולמנה כל האגרות וההוצאות המגיעות ממנה או על חשבונה או עד שלא ניתנה ערבות מאושרת ונתקבלה תעודה על כך והוגשה לפקיד מוסמך של הנמל, ולאח״כ רשאי הפקיד המוסמך של הנמל ליתן לספינה את הרשות הדרושה לעזוב את הנמל בתנאי שתתקבל תעודת פיטורין מן המכס ותעודה על חופש ההפלגה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אסור לשום ספינה לעזוב נמל עד שלא תשולמנה כל האגרות וההוצאות המגיעות ממנה או על חשבונה או עד שלא ניתנה ערבות מאושרת ונתקבלה תעודה על כך והוגשה לפקיד מוסמך של הנמל, ולאח״כ רשאי הפקיד המוסמך של הנמל ליתן לספינה את הרשות הדרושה לעזוב את הנמל בתנאי שתתקבל תעודת פיטורין מן המכס ותעודה על חופש ההפלגה.
הטיפול במטענים, סידור החשבונות ופיקוח כללי כשהספינה בנמל

4מסירת מניפסט–יבוא בהגיע הספינהתיקונים: תש״ט

אנית סוחר שהגיעה לנמל בין כשהיא טעונה ובין כשהיא בעקל, חייב רב־חובלה או סוכנה להגיש לפקיד המוסמך של הנמל תוך 24 שעה משעת בואה העתק של מניפסט היבוא של מטען הספינה והמציין את המידות והמשקלות ששולמו בעדם דמי הובלה ורשימה של הנוסעים העולים אל החוף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אנית סוחר שהגיעה לנמל בין כשהיא טעונה ובין כשהיא בעקל, חייב רב־חובלה או סוכנה להגיש לפקיד המוסמך של הנמל תוך 24 שעה משעת בואה העתק של מניפסט היבוא של מטען הספינה והמציין את המידות והמשקלות ששולמו בעדם דמי הובלה ורשימה של הנוסעים העולים אל החוף.

5מסירת מניפסט–יצוא בהפליג הספינהתיקונים: תש״ט

אנית סוחר שהפליגה מנמל, בין כשהיא טעונה ובין כשהיא בעקל, חייב רב חובלה או סוכנה, בטרם תנתן לספינה תעודת הפלגה, למסור לפקיד המוסמך של הנמל רשימה של הנוסעים העולים אל החוף בצירוף מניפסט היצוא או הדו״ח בכתב הטוב ביותר שהוא יכול לתיתו על המינים, הכמויות והמשקל של כל המטענים שטענו על ספינתו בנמל; בתנאי כי אם יש לספינה סוכן בנמל, יוכלו אותה הרשימה אותו מניפסט או אותו דו״ח בכתב להיות נמסרים ע״י אותו סוכן תוך אותו זמן הוגן שפקיד המוסמך על הנמל יאבה לדרוש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אנית סוחר שהפליגה מנמל, בין כשהיא טעונה ובין כשהיא בעקל, חייב רב חובלה או סוכנה, בטרם תנתן לספינה תעודת הפלגה, למסור לפקיד המוסמך של הנמל רשימה של הנוסעים העולים אל החוף בצירוף מניפסט היצוא או הדו״ח בכתב הטוב ביותר שהוא יכול לתיתו על המינים, הכמויות והמשקל של כל המטענים שטענו על ספינתו בנמל; בתנאי כי אם יש לספינה סוכן בנמל, יוכלו אותה הרשימה אותו מניפסט או אותו דו״ח בכתב להיות נמסרים ע״י אותו סוכן תוך אותו זמן הוגן שפקיד המוסמך על הנמל יאבה לדרוש.

6מזג האויר בנמלתיקונים: תש״ט, ס״ח תשי״ג

(1)מנהל נמל רשאי להגביל או לאסור את טעינתן או פריקתן של סחורות ואת עליתם או ירידתם של אנשים כל אימת שהוא סבור כי מזג האויר עשוי להסב היזק או הפסד לסחורות שטענון או שפרקון או לגרום סכנה לחייהם של בני אדם העולים מן האניה או יורדים אליה.
(2)במזג אויר יפה אסור לטעון שום ספינה עד מתחת לקו הטעינה העליון המסומן בהתאם לתקנה 5 מן התקנות בענין רישומן של ספינות ומתן רשיונות להן, ובמזג אויר רע אסור לטעון ספינה עד מתחת לקו־הטעינה התחתון המסומן כאמור.
(3)במזג אויר רע אסור לטעון שום ספינה עד לגובה של יותר ממטר אחד למעלה מן הקצה העליון של ירכתי הספינה בלא נטילת רשות מאת מנהל הנמל.
(4)לצורך תקנה זו מנהל הנמל הוא שיחליט מהו מצב מזג האויר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • לתקנה 5 מן התקנות בענין רישומן של ספינות ומתן רשיונות להן → תקנות הנמלים (בטיחות השיט) #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} מנהל נמל רשאי להגביל או לאסור את טעינתן או פריקתן של סחורות ואת עליתם או ירידתם של אנשים כל אימת שהוא סבור כי מזג האויר עשוי להסב היזק או הפסד לסחורות שטענון או שפרקון או לגרום סכנה לחייהם של בני אדם העולים מן האניה או יורדים אליה.
{{ח:תת|(2)}} במזג אויר יפה אסור לטעון שום ספינה עד מתחת לקו הטעינה העליון המסומן בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#סעיף 20|לתקנה 5 מן התקנות בענין רישומן של ספינות ומתן רשיונות להן}}, ובמזג אויר רע אסור לטעון ספינה עד מתחת לקו־הטעינה התחתון המסומן כאמור.
{{ח:תת|(3)}} במזג אויר רע אסור לטעון שום ספינה עד לגובה של יותר ממטר אחד למעלה מן הקצה העליון של ירכתי הספינה בלא נטילת רשות מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(4)}} לצורך תקנה זו מנהל הנמל הוא שיחליט מהו מצב מזג האויר.

7עיכוב נפרז בטעינה או בפריקה וצפיפות בנמלתיקונים: תש״ט, ס״ח תשי״ג

(1)ספינה שלא קבלה או פרקה את מטענה באותה מהירות שמנהל הנמל ימצא אותה הוגנת, והספינה תופשת מקום מעגן הדרוש לספינה אחרת לטעינה או לפריקה של מטען, רשאי המנהל לצוות להעתיק ממקום מעגנה את הספינה המוזכרת לראשונה על אחריותו ותוצאותיו של בעליה.
(2)מנהל הנמל רשאי להפסיק או לצמצם בכל עת את הטעינה הפריקה, ההעלאה מספינה לספינה, הקבלה והמסירה של סחורות בנמל, אם סבור הוא כי פעולות אלה עשויות לגרום צפיפות נפרזת באזור הנמל.
(3)בעל סחורה שיובאה דרך נמל, בין שהסחורה חייבת במכס ובין שאינה חייבת במס , שלא הכין רשימה מלאה של סחורתו תוך ששה ימים (ובכללם יום ראשון וימות פגרא רשמיים) מן היום אשר בו השלימה הספינה המביאה את הסחורה את פריקת המטען בנמל, בהתאם להוראות פקודת המכס, רשאי מנהל הנמל אם סבור הוא כי אי־העתקת הסחורה ממחסן הטרנזיט או מאזור הערימה גורמת צפיפות בנמל, לצוות להעתיק אותה סחורה לכל מחסן סחורה, אזור או מקום שנתאשר ע״י אגף המכס והבלו . כל דמי סבלות נוספים שהיה צריך לשלם כתוצאה מהעתקת הסחורה כאמור, ישולמו ע״י היבואן או בעל הסחורה או ע״י סוכנו של כל אחד מהם בטרם תוצא הסחורה מפיקוחה של רשות המכס.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
,
[צ״ל: במכס]
[במקור: מחלקת המכס, האקסייז והמסחר]
[במקור: האימפורטר]
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המכס → פקודת המכס
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} ספינה שלא קבלה או פרקה את מטענה באותה מהירות שמנהל הנמל ימצא אותה הוגנת, והספינה תופשת מקום מעגן הדרוש לספינה אחרת לטעינה או לפריקה של מטען, רשאי המנהל לצוות להעתיק ממקום מעגנה את הספינה המוזכרת לראשונה על אחריותו ותוצאותיו של בעליה.
{{ח:תת|(2)}} מנהל הנמל רשאי להפסיק או לצמצם בכל עת את הטעינה{{ח:הערה|,}} הפריקה, ההעלאה מספינה לספינה, הקבלה והמסירה של סחורות בנמל, אם סבור הוא כי פעולות אלה עשויות לגרום צפיפות נפרזת באזור הנמל.
{{ח:תת|(3)}} בעל סחורה שיובאה דרך נמל, בין שהסחורה חייבת במכס ובין שאינה חייבת במס {{ח:הערה|[צ״ל: במכס]}}, שלא הכין רשימה מלאה של סחורתו תוך ששה ימים (ובכללם יום ראשון וימות פגרא רשמיים) מן היום אשר בו השלימה הספינה המביאה את הסחורה את פריקת המטען בנמל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, רשאי מנהל הנמל אם סבור הוא כי אי־העתקת הסחורה ממחסן הטרנזיט או מאזור הערימה גורמת צפיפות בנמל, לצוות להעתיק אותה סחורה לכל מחסן סחורה, אזור או מקום שנתאשר ע״י אגף המכס והבלו {{ח:הערה|[במקור: מחלקת המכס, האקסייז והמסחר]}}. כל דמי סבלות נוספים שהיה צריך לשלם כתוצאה מהעתקת הסחורה כאמור, ישולמו ע״י היבואן {{ח:הערה|[במקור: האימפורטר]}} או בעל הסחורה או ע״י סוכנו של כל אחד מהם בטרם תוצא הסחורה מפיקוחה של רשות המכס.
סחורות שאין להן תובעין

8השמוש בדמי המכירה של סחורות שאין להן תובעיןתיקונים: 1946, תש״ח, תש״ט, תשי״ח

(1)דמי המכירה של סחורות שנמכרו בהתאם להוראות סעיף 14(ד׳) של פקודת הנמלים ישמשו ראשית לתשלום דמי המכס המגיעים בעד אותן סחורות, שנית – לתשלום דמי הנמל, דמי הסבלות ושאר הוצאות המגיעים לרשות הנמלים בגין הסחורות וכל דמי־סבלות או משימות אחרות, המגיעים לכל אדם המורשה מטעם רשות הנמלים, לבצע את העבודה, שתמורתה מגיעים אותם דמי־סבלות או משימות אחרות בגין הסחורות, שלישית – לתשלום דמי ההובלה והטעינה המגיעים בעד אותן סחורות, ואם נותר איזה סכום לאחר תשלומים אלה – יוחזר המותר לבעל הסחורות לאחר שיגיש בקשה לכך, בתנאי שהבקשה תתקבל ע״י רשות הנמלים תוך שנה אחת מתאריך מכירת הסחורות, והוכח תוך אותה שנה להנחת דעתה שיבוא הסחורות אינו אסור על פי צו שניתן לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939. לא נתקבלו הבקשה וההוכחה כאמור, על ידי רשות הנמלים, תוך אותה תקופה, תוחרם יתרת דמי המכירה לטובת המדינה.
(2)אם ניתנה פקודה למכור את הסחורות הללו לשם תצרוכת בארץ, ואי אפשר למכרן בסכום שיספיק לתשלום דמי המכס, דמי הנמל ושאר הוצאות, או – אם ניתנה פקודה למכור את הסחורות ליצוא בין בדרך הים ובין בצורה אחרת – ואי אפשר למכרן בסכום שיספיק לתשלום דמי הנמל ושאר הוצאות, תמסרנה הסחורות לאגף המכס והבלו , ומותר להשמידן או לעשות בהן ככל אשר יאבה להורות מנהל אגף המכס והבלו .
(3)כל סחורות שנמכרו ע״י רשות הנמלים עפ״י הוראות התקנות האלה, חייב הקונה להעתיקן תוך שבעה ימים מיום קנייתן או תוך ארכא נוספת שרשות הנמלים רשאית לקצוב. אם לא העתיק הקונה את הסחורות הללו תוך שבעה ימים או תוך אותה ארכא נוספת, תוחרמנה הסחורות לטובת ממשלת ישראל ותמכרנה ע״י רשות הנמלים, ואילו אם הן חסרות כל ערך – תושמדנה. בדמי המכירה תעשה רשות הנמלים כפי שנקבע בתקנת־משנה (1) מתקנה זו.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
[במקור: לאקספורט]
[במקור: למחלקת המכס, האקסייז והמסחר]
[במקור: מנהל המכס, האקסייז והמסחר]
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 14(ד׳) של פקודת הנמלים → פקודת הנמלים #סעיף 21
  • פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939 → פקודת היבוא והיצוא
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} דמי המכירה של סחורות שנמכרו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 21|סעיף 14(ד׳) של פקודת הנמלים}} ישמשו ראשית לתשלום דמי המכס המגיעים בעד אותן סחורות, שנית – לתשלום דמי הנמל, דמי הסבלות ושאר הוצאות המגיעים לרשות הנמלים בגין הסחורות וכל דמי־סבלות או משימות אחרות, המגיעים לכל אדם המורשה מטעם רשות הנמלים, לבצע את העבודה, שתמורתה מגיעים אותם דמי־סבלות או משימות אחרות בגין הסחורות, שלישית – לתשלום דמי ההובלה והטעינה המגיעים בעד אותן סחורות, ואם נותר איזה סכום לאחר תשלומים אלה – יוחזר המותר לבעל הסחורות לאחר שיגיש בקשה לכך, בתנאי שהבקשה תתקבל ע״י רשות הנמלים תוך שנה אחת מתאריך מכירת הסחורות, והוכח תוך אותה שנה להנחת דעתה שיבוא הסחורות אינו אסור על פי צו שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939}}. לא נתקבלו הבקשה וההוכחה כאמור, על ידי רשות הנמלים, תוך אותה תקופה, תוחרם יתרת דמי המכירה לטובת המדינה.
{{ח:תת|(2)}} אם ניתנה פקודה למכור את הסחורות הללו לשם תצרוכת בארץ, ואי אפשר למכרן בסכום שיספיק לתשלום דמי המכס, דמי הנמל ושאר הוצאות, או – אם ניתנה פקודה למכור את הסחורות ליצוא {{ח:הערה|[במקור: לאקספורט]}} בין בדרך הים ובין בצורה אחרת – ואי אפשר למכרן בסכום שיספיק לתשלום דמי הנמל ושאר הוצאות, תמסרנה הסחורות לאגף המכס והבלו {{ח:הערה|[במקור: למחלקת המכס, האקסייז והמסחר]}}, ומותר להשמידן או לעשות בהן ככל אשר יאבה להורות מנהל אגף המכס והבלו {{ח:הערה|[במקור: מנהל המכס, האקסייז והמסחר]}}.
{{ח:תת|(3)}} כל סחורות שנמכרו ע״י רשות הנמלים עפ״י הוראות התקנות האלה, חייב הקונה להעתיקן תוך שבעה ימים מיום קנייתן או תוך ארכא נוספת שרשות הנמלים רשאית לקצוב. אם לא העתיק הקונה את הסחורות הללו תוך שבעה ימים או תוך אותה ארכא נוספת, תוחרמנה הסחורות לטובת ממשלת ישראל ותמכרנה ע״י רשות הנמלים, ואילו אם הן חסרות כל ערך – תושמדנה. בדמי המכירה תעשה רשות הנמלים כפי שנקבע בתקנת־משנה (1) מתקנה זו.

9מודעה על מכירת סחורות שאין להן תובעיןתיקונים: תש״ט, תש״ט־2, תשכ״ז

(1)מודעה על מכירה של סחורה על ידי רשות הנמלים לפי הוראות תקנות אלה תינתן בדרך שנקבעה בתקנה 35 לתקנות המכס.
(2)לא תמסר כל מודעה, זולת המודעה הקבועה בתקנת־משנה (1) של תקנה זו ולא יהא צורך לרשות הנמלים להודיע את מקבל הסחורה, או בעליה או את סוכנם של אחד האנשים האלה, כי יש בדעתו להוציא את הסחורה למכירה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 35 לתקנות המכס → תקנות המכס #פרק 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} מודעה על מכירה של סחורה על ידי רשות הנמלים לפי הוראות תקנות אלה תינתן בדרך שנקבעה {{ח:חיצוני|תקנות המכס#פרק 11|בתקנה 35 לתקנות המכס}}.
{{ח:תת|(2)}} לא תמסר כל מודעה, זולת המודעה הקבועה בתקנת־משנה (1) של תקנה זו ולא יהא צורך לרשות הנמלים להודיע את מקבל הסחורה, או בעליה או את סוכנם של אחד האנשים האלה, כי יש בדעתו להוציא את הסחורה למכירה.
הפיקוח על בניני הנמלים ועל התנועה בהם, והוראות כלליות

10ימי עבודה, שעות עבודה ושכר עבודה נוספתתיקונים: 1944, תש״ח־2, תש״ט, תשי״ב, תשי״ב־2, תשי״ב־3, ס״ח תשי״ג, תשי״ד־2, תשי״ד־3, תשכ״ב, תשכ״ו, תשכ״ו־2

(1)ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה הקבועים בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948, ויום העצמאות;
(ב)שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
(I)בנמל חיפה – בשעות בין 6.30 לבין 15.30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 6.30 לבין 18.00 לכל צורך אחר;
(II)בנמלים תל־אביב–יפו בשעות בין 8.00 לבין 16.00, הן
(III)בנמל אילת – לצורך עבודה באניות ובמטענים כולל מתן שירותים על ידי הסירות, פרט לימי ששי – בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05.30 ובין 13.30; בתקופת החורף, בשעות שבין 06.00 ובין 14.00;
בימי ששי – בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05.30 ובין 12.30; בתקופת החורף, בשעות שבין 06.00 לבין 13.00;
לכל צורך אחר, פרט לימי ששי – בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07.00 ובין 14.00; בתקופת החורף, בשעות שבין 07.00 ובין 15.00;
בימי ששי – בשעות שבין 07.00 ובין 12.00;
בפסקה זו –
”תקופת חורף“ לצורך עבודה באניות ובמטענים – ימי העבודה שבין ה־16 באוקטובר ובין ה־14 במאי; לכל צורך אחר – ימי העבודה שבין ה־1 באוקטובר ובין ה־31 במאי;
”תקופת קיץ“, לצורך עבודה באניות ובמטענים – ימי העבודה שבין ה־15 במאי ובין ה־15 באוקטובר; לכל צורך אחר – ימי העבודה שבין ה־1 ביוני ובין ה־30 בספטמבר;
(IV)בנמל אשדוד –
לצורך עבודה באניות ובמטענים, פרט לימי ששי – בשעות שבין 06.30 ובין 15.30; בימי ששי בשעות שבין 06.30 ובין 13.30;
לכל צורך אחר, פרט לימי ששי – בשעות שבין 07.30 ובין 15.30 בתקופת החורף; בשעות שבין 07.30 ובין 14.00 בתקופת הקיץ;
בימי ששי – בתקופת החורף, בשעות שבין 7.30 ובין 14.00; בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07.30 ובין 13.00;
בפסקה זו –
”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה.
(2)לא תעשה כל עבודה בנמל בכל נמל שלא בימי העבודה ובשעות העבודה המפורטים בתקנת משנה (1) של תקנה זו אלא ברשות מאת מנהל הנמל.
(3)נוכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בימי העבודה ובשעות העבודה הקבועים בתקנה זו תשולם עבור כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך של 4.80 ל״י;
(ב)נוכח פקיד, לפי הזמנה, בעבודה בנמל בימי העבודה מחוץ לשעות העבודה הקבועות בתקנה זו, או בימי המנוחה הקבועים בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948, או ביום העצמאות, תשולם עבור כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך של 4.80 ל״י.
בתנאי –
(א)שאם לפני הזמן שבו צריך פקיד כל שהוא להיות נוכח באותה עבודה מודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, כי שירותיו של אותו פקיד המיוחד לאותה נוכחות אינם דרושים, לא תשולם אותו מס, וכן
(ב)שאם לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כל שהוא באותה עבודה כאמור לעיל, מודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, כי שירותיו של הפקיד המיוחד לאותה נוכחות אינם דרושים, או שאינם דרושים יותר, יהיה המס שיש לשלמו, אותו המס שיש לשלמו בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד, והמסתיימת בשעת קבלת אותה הודעה על־ידי מנהל הנמל או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק להשאר בתפקידו לאותה עבודה כאמור לעיל, הכול לפי התקופה הקצרה יותר.
(4)מקום, ששני מבקשים או יותר פונים בבקשה לנוכחותו, במשך אותה תקופה עצמה, של פקיד כל שהוא באותה עבודה כאמור לעיל, ישולם המס הנקוב בתקנת־משנה (3) של תקנה זו בשלמותו על ידי כל מבקש ומבקש, בעד כל התקופה שבה היה נוכח פקיד כל שהוא באותה עבודה, למרות זה שאותו פקיד עצמו היה נוכח בעבודה בשביל שני מבקשים או יותר משנים במשך אותה תקופה עצמה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948 → פקודת ימי המנוחה
  • בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948 → פקודת ימי המנוחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)|(א)}} ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת ימי המנוחה|בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948}}, ויום העצמאות;
{{ח:תתת|(ב)}} שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
{{ח:תתתת|(I)}} בנמל חיפה – בשעות בין 6.30 לבין 15.30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 6.30 לבין 18.00 לכל צורך אחר;
{{ח:תתתת|(II)}} בנמלים תל־אביב–יפו בשעות בין 8.00 לבין 16.00, הן
{{ח:תתתת|(III)}} בנמל אילת – לצורך עבודה באניות ובמטענים כולל מתן שירותים על ידי הסירות, פרט לימי ששי –
{{ח:תתתתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05.30 ובין 13.30;
{{ח:תתתתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06.00 ובין 14.00;
{{ח:תתתת}} בימי ששי –
{{ח:תתתתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05.30 ובין 12.30;
{{ח:תתתתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 06.00 לבין 13.00;
{{ח:תתתת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתתתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07.00 ובין 14.00;
{{ח:תתתתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 07.00 ובין 15.00;
{{ח:תתתת}} בימי ששי – בשעות שבין 07.00 ובין 12.00;
{{ח:תתתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ לצורך עבודה באניות ובמטענים –
{{ח:תתתתת}} ימי העבודה שבין ה־16 באוקטובר ובין ה־14 במאי;
{{ח:תתתתת}} לכל צורך אחר –
{{ח:תתתתת}} ימי העבודה שבין ה־1 באוקטובר ובין ה־31 במאי;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“, לצורך עבודה באניות ובמטענים –
{{ח:תתתתת}} ימי העבודה שבין ה־15 במאי ובין ה־15 באוקטובר;
{{ח:תתתתת}} לכל צורך אחר –
{{ח:תתתתת}} ימי העבודה שבין ה־1 ביוני ובין ה־30 בספטמבר;
{{ח:תתתת|(IV)}} בנמל אשדוד –
{{ח:תתתת}} לצורך עבודה באניות ובמטענים, פרט לימי ששי –
{{ח:תתתתת}} בשעות שבין 06.30 ובין 15.30;
{{ח:תתתתת}} בימי ששי בשעות שבין 06.30 ובין 13.30;
{{ח:תתתת}} לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
{{ח:תתתתת}} בשעות שבין 07.30 ובין 15.30 בתקופת החורף;
{{ח:תתתתת}} בשעות שבין 07.30 ובין 14.00 בתקופת הקיץ;
{{ח:תתתת}} בימי ששי –
{{ח:תתתתת}} בתקופת החורף, בשעות שבין 7.30 ובין 14.00;
{{ח:תתתתת}} בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07.30 ובין 13.00;
{{ח:תתתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה.
{{ח:תת|(2)}} לא תעשה כל עבודה בנמל בכל נמל שלא בימי העבודה ובשעות העבודה המפורטים בתקנת משנה (1) של תקנה זו אלא ברשות מאת מנהל הנמל.
{{ח:תת|(3)|(א)}} נוכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בימי העבודה ובשעות העבודה הקבועים בתקנה זו תשולם עבור כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך של 4.80 ל״י;
{{ח:תתת|(ב)}} נוכח פקיד, לפי הזמנה, בעבודה בנמל בימי העבודה מחוץ לשעות העבודה הקבועות בתקנה זו, או בימי המנוחה הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת ימי המנוחה|בפקודת ימי המנוחה, תש״ח–1948}}, או ביום העצמאות, תשולם עבור כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך של 4.80 ל״י.
{{ח:תת}} בתנאי –
{{ח:תתת|(א)}} שאם לפני הזמן שבו צריך פקיד כל שהוא להיות נוכח באותה עבודה מודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, כי שירותיו של אותו פקיד המיוחד לאותה נוכחות אינם דרושים, לא תשולם אותו מס, וכן
{{ח:תתת|(ב)}} שאם לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כל שהוא באותה עבודה כאמור לעיל, מודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, כי שירותיו של הפקיד המיוחד לאותה נוכחות אינם דרושים, או שאינם דרושים יותר, יהיה המס שיש לשלמו, אותו המס שיש לשלמו בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד, והמסתיימת בשעת קבלת אותה הודעה על־ידי מנהל הנמל או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק להשאר בתפקידו לאותה עבודה כאמור לעיל, הכול לפי התקופה הקצרה יותר.
{{ח:תת|(4)}} מקום, ששני מבקשים או יותר פונים בבקשה לנוכחותו, במשך אותה תקופה עצמה, של פקיד כל שהוא באותה עבודה כאמור לעיל, ישולם המס הנקוב בתקנת־משנה (3) של תקנה זו בשלמותו על ידי כל מבקש ומבקש, בעד כל התקופה שבה היה נוכח פקיד כל שהוא באותה עבודה, למרות זה שאותו פקיד עצמו היה נוכח בעבודה בשביל שני מבקשים או יותר משנים במשך אותה תקופה עצמה.

11סגירת כבישים, רציפים וכו׳תיקונים: תש״ט, ס״ח תשי״ג

מנהל הנמל רשאי, כשהוא סבור כי רצוי לעשות זאת, לסגור כל שערי מבוא, כביש, שובר־גלים, רציף או מחסן סחורה או כל חלק מהם, והוא יוכל לאסור את השמוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי, כשהוא סבור כי רצוי לעשות זאת, לסגור כל שערי מבוא, כביש, שובר־גלים, רציף או מחסן סחורה או כל חלק מהם, והוא יוכל לאסור את השמוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

12איסור עישון וכו׳תיקונים: תש״ט, תשי״ח

(1)אסור לעשן או להשתמש במאור חשוף בכל מחסן, מחסן סחורה, חצר, או חלק אחר של הנמל הכפוף לפיקוחה של רשות הנמלים.
(2)לא יצלם אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל או מאת אדם שהוסמך על ידיו לכך ובהתאם לתנאי הרשיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} אסור לעשן או להשתמש במאור חשוף בכל מחסן, מחסן סחורה, חצר, או חלק אחר של הנמל הכפוף לפיקוחה של רשות הנמלים.
{{ח:תת|(2)}} לא יצלם אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל או מאת אדם שהוסמך על ידיו לכך ובהתאם לתנאי הרשיון.

13הפיקוח על הכניסה אל הנמל והיציאה מתוכותיקונים: תש״ט, ס״ח תשי״ג

מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים או כלי רכב אל הנמל או את יציאתם מתוכו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[במקור: מרכבות]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים או כלי רכב {{ח:הערה|[במקור: מרכבות]}} אל הנמל או את יציאתם מתוכו.

14מאורותיהן של ספינות העוברות בנמלתיקונים: תש״ט

כל בעל ספינות או ספן הממונה על ספינה שיש לה רשיון עפ״י סעיף 9 {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 8]}} של פקודת הנמלים חייב לדאוג לכך כי יהיה בספינה בכל אותן השעות שבהן עובדת הספינה בין שקיעת החמה ועלות השחר מאור לבן בהיר אשר יראה בצורה בולטת את מספר הספינה ולהראותו או להניפו מעל לירכתי הספינה באופן שכל ספינה או סירה מתקרבת תוכל לראותו יפה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 9 {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 8]}} של פקודת הנמלים → פקודת הנמלים #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל בעל ספינות או ספן הממונה על ספינה שיש לה רשיון עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 9|סעיף 9 {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף 8]}} של פקודת הנמלים}} חייב לדאוג לכך כי יהיה בספינה בכל אותן השעות שבהן עובדת הספינה בין שקיעת החמה ועלות השחר מאור לבן בהיר אשר יראה בצורה בולטת את מספר הספינה ולהראותו או להניפו מעל לירכתי הספינה באופן שכל ספינה או סירה מתקרבת תוכל לראותו יפה.

15שכר שומר הספינהתיקונים: תש״ח־2

השכר שיש לשלם בעד כל שומר־ספינה שיעמידוהו בספינה יהא מאתים וחמישים פרוטה בעד כל מעת־לעת או חלק הימנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השכר שיש לשלם בעד כל שומר־ספינה שיעמידוהו בספינה יהא מאתים וחמישים פרוטה בעד כל מעת־לעת או חלק הימנו.

16שכר שקילהתיקונים: תש״ח־2, תש״ט, תשי״ב, תשי״ב־2, תשי״ד, תשכ״ב, תשכ״ו־2

(1)ואלה האגרות שישולמו בעד כל שירות שקילה, שניתן על־ידי רשות הנמלים:
(א)בעד כל שקילה במאזני גשר של רכב עמוס לרבות שקילה טרה – 120 אגורות
(ב)בעד כל שקילה שלא במאזני גשר – 25 אגורות
(2)נוסף למסים שנקבעו בתקנת־משנה (1) של תקנה זו בעד שירותי שקילה יש לשלם דמי סבלות לפי תעריף דמי הסבלות שיש לו תוקף בעד כל שירות סבלות שנעשה בקשר לאותם שירותי שקילה.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(של לירות)
(של לירות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} ואלה האגרות שישולמו בעד כל שירות שקילה, שניתן על־ידי רשות הנמלים:
{{ח:תתת|(א)}} בעד כל שקילה במאזני גשר של רכב עמוס לרבות שקילה טרה – 120 אגורות {{ח:הערה|(של לירות)}}
{{ח:תתת|(ב)}} בעד כל שקילה שלא במאזני גשר – 25 אגורות {{ח:הערה|(של לירות)}}
{{ח:תת|(2)}} נוסף למסים שנקבעו בתקנת־משנה (1) של תקנה זו בעד שירותי שקילה יש לשלם דמי סבלות לפי תעריף דמי הסבלות שיש לו תוקף בעד כל שירות סבלות שנעשה בקשר לאותם שירותי שקילה.

17מתן תעודת אישור ותשלום אגרותתיקונים: תש״ח־2, תש״ט, תשי״ב, תשי״ד־2, תשט״ו, תשכ״ו־2

(1)מנהל נמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען והוא רשאי לאשר כאמור כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים תורה לאשר.
(2)בעד תעודת אישור כאמור בתקנת משנה (1) תשולם אגרה בסך – .5 לירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} מנהל נמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען והוא רשאי לאשר כאמור כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים תורה לאשר.
{{ח:תת|(2)}} בעד תעודת אישור כאמור בתקנת משנה (1) תשולם אגרה בסך – .5 לירות.

18ביטול

תקנות החופים מבוטלות בזה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(חא״י, כרך ג׳, עמ׳ 2082)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות החופים {{ח:הערה|(חא״י, כרך ג׳, עמ׳ 2082)}} מבוטלות בזה.