תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: כתב תלונה ודיון לפני דן יחיד
1עריכת כתב תלונה
כתב תלונה ייערך בידי ראש אגף במטה הארצי של משטרת ישראל, מפקד מחוז – במחוזו או מפקד משמר הגבול, או בידי מי שמי מהם הסמיך לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתב תלונה ייערך בידי ראש אגף במטה הארצי של משטרת ישראל, מפקד מחוז – במחוזו או מפקד משמר הגבול, או בידי מי שמי מהם הסמיך לכך.2תוכן כתב תלונה
כתב תלונה יכיל פרטים אלה:
(1)שם הדן היחיד שידון בתלונה, מספרו האישי, דרגתו ותפקידו;
(2)מספר כתב התלונה;
(3)שם הנאשם, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו;
(4)ציון עבירת המשמעת וסעיף האישום;
(5)תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון מקום וזמן ביצוע העבירה אם הם ידועים;
(6)שמות העדים;
(7)פירוט ראיות אחרות, אם ישנן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתב תלונה יכיל פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם הדן היחיד שידון בתלונה, מספרו האישי, דרגתו ותפקידו;
{{ח:תת|(2)}} מספר כתב התלונה;
{{ח:תת|(3)}} שם הנאשם, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו;
{{ח:תת|(4)}} ציון עבירת המשמעת וסעיף האישום;
{{ח:תת|(5)}} תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון מקום וזמן ביצוע העבירה אם הם ידועים;
{{ח:תת|(6)}} שמות העדים;
{{ח:תת|(7)}} פירוט ראיות אחרות, אם ישנן.3מסירת כתב תלונהתיקונים: תשע״ו
(א)במעמד מסירת כתב התלונה יימסר לנאשם מועד הדיון.
(ב)כתב תלונה יוגש לדן יחיד והעתק ממנו יימסר לנאשם ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני תחילת הדיון.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב) ניתן לקיים את הדיון אף אם כתב התלונה נמסר לנאשם פחות מ־48 שעות לפני מועד תחילת הדיון, ובלבד שהנאשם הסכים לכך ושניתן לכך אישור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, מאת ראש אגף במטה הארצי של משטרת ישראל, מפקד מחוז במחוזו, מפקד משמר הגבול או קצין שדרגתו ניצב משנה ומעלה שאחד מאלה הסמיכו לכך, ובלבד שבעל התפקיד כאמור סבור שלא יהיה בכך כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במעמד מסירת כתב התלונה יימסר לנאשם מועד הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} כתב תלונה יוגש לדן יחיד והעתק ממנו יימסר לנאשם ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני תחילת הדיון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) ניתן לקיים את הדיון אף אם כתב התלונה נמסר לנאשם פחות מ־48 שעות לפני מועד תחילת הדיון, ובלבד שהנאשם הסכים לכך ושניתן לכך אישור, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, מאת ראש אגף במטה הארצי של משטרת ישראל, מפקד מחוז במחוזו, מפקד משמר הגבול או קצין שדרגתו ניצב משנה ומעלה שאחד מאלה הסמיכו לכך, ובלבד שבעל התפקיד כאמור סבור שלא יהיה בכך כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם.4זכות העיוןתיקונים: תשע״ו
(א)נמסר כתב תלונה לנאשם יודיע מוסר התלונה לנאשם כי הוא או מי מטעמו רשאי לעיין בכל זמן סביר בראיות שפורטו בכתב התלונה ולהעתיקן.
(ב)נמסר כתב תלונה לנאשם פחות מ־48 שעות לפני מועד הדיון, יצורף לו העתק מן הראיות שפורטו בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נמסר כתב תלונה לנאשם יודיע מוסר התלונה לנאשם כי הוא או מי מטעמו רשאי לעיין בכל זמן סביר בראיות שפורטו בכתב התלונה ולהעתיקן.
{{ח:תת|(ב)}} נמסר כתב תלונה לנאשם פחות מ־48 שעות לפני מועד הדיון, יצורף לו העתק מן הראיות שפורטו בו.4אדחיית הדיוןתיקונים: תשע״ו
לבקשת נאשם, ידחה דן יחיד את הדיון, אם ראה כי הדבר דרוש כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו ולהביא את ראיותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבקשת נאשם, ידחה דן יחיד את הדיון, אם ראה כי הדבר דרוש כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו ולהביא את ראיותיו.5תחילת הדיון
בתחילת הדיון יזהה הדן היחיד את הנאשם, יקרא לפניו את כתב התלונה ויביא לידיעתו כי הוא רשאי מנימוקים שיפרט, לבקש את העברת הדיון לדן יחיד אחר; לא הועבר הדיון לדן יחיד אחר, יבקש הדן היחיד את תשובתו של הנאשם לכתב התלונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתחילת הדיון יזהה הדן היחיד את הנאשם, יקרא לפניו את כתב התלונה ויביא לידיעתו כי הוא רשאי מנימוקים שיפרט, לבקש את העברת הדיון לדן יחיד אחר; לא הועבר הדיון לדן יחיד אחר, יבקש הדן היחיד את תשובתו של הנאשם לכתב התלונה.6ביטול כתב תלונהתיקונים: תשע״ו
דן יחיד או ראש מחלקת משמעת במשטרת ישראל יבטל כתב תלונה אם התקיים אחד מאלה:
(1)העובדות המפורטות בכתב התלונה אינן מהוות עבירה;
(2)הנאשם כבר זוכה או הורשע בשל המעשה נושא כתב התלונה;
(3)חלפה תקופת ההתיישנות כאמור בסעיף 15 לחוק;
(4)המעשה נושא התלונה מצוי בהליך חקירתי או בבדיקה על פי דין;
(5)חוסר סמכות של הדן יחיד לדון בתלונה;
(6)פגם או פסול מהותי בכתב התלונה;
(7)הגשת כתב התלונה או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 15 לחוק → חוק המשטרה #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דן יחיד או ראש מחלקת משמעת במשטרת ישראל יבטל כתב תלונה אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} העובדות המפורטות בכתב התלונה אינן מהוות עבירה;
{{ח:תת|(2)}} הנאשם כבר זוכה או הורשע בשל המעשה נושא כתב התלונה;
{{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת ההתיישנות כאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק}};
{{ח:תת|(4)}} המעשה נושא התלונה מצוי בהליך חקירתי או בבדיקה על פי דין;
{{ח:תת|(5)}} חוסר סמכות של הדן יחיד לדון בתלונה;
{{ח:תת|(6)}} פגם או פסול מהותי בכתב התלונה;
{{ח:תת|(7)}} הגשת כתב התלונה או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.7נוכחות הנאשם
דן יחיד רשאי לשמוע כל אדם שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור העובדות, ובלבד שלא יעשה כן שלא לפני הנאשם ובלי שנתן לנאשם הזדמנות לעיין במסמכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דן יחיד רשאי לשמוע כל אדם שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור העובדות, ובלבד שלא יעשה כן שלא לפני הנאשם ובלי שנתן לנאשם הזדמנות לעיין במסמכים.8העברת הדיון
ביקש הנאשם להעביר את הדיון כאמור בתקנה 5, רשאי הדן היחיד להעביר את הדיון כמבוקש; החליט שלא להעביר את הדיון כאמור, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש הנאשם להעביר את הדיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, רשאי הדן היחיד להעביר את הדיון כמבוקש; החליט שלא להעביר את הדיון כאמור, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.9הבאת ראיות
(א)דן יחיד רשאי להזמין כל עד שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור התלונה; כמו כן יזמין הדן היחיד, לבקשת הנאשם, כל אדם להעיד לפניו, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון.
(ב)דן יחיד יתיר לנאשם להשמיע את טענותיו, להביא עדים מטעמו, לחקור עדים אחרים ולהביא ראיות אחרות.
(ג)הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דן יחיד רשאי להזמין כל עד שימצא לנכון ולעיין בכל מסמך הדרוש לבירור התלונה; כמו כן יזמין הדן היחיד, לבקשת הנאשם, כל אדם להעיד לפניו, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון.
{{ח:תת|(ב)}} דן יחיד יתיר לנאשם להשמיע את טענותיו, להביא עדים מטעמו, לחקור עדים אחרים ולהביא ראיות אחרות.
{{ח:תת|(ג)}} הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד.10עובדה שהודו בה
עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם החליט הדן היחיד שלא לראות בהודאה ראיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם החליט הדן היחיד שלא לראות בהודאה ראיה.11חזרה מהודאה
(א)הודה הנאשם בעובדה, בין בהודאה שבכתב לפני המשפט ובין במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודאה, כולה או מקצתה, אם התיר זאת הדן היחיד מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ב)התיר הדן היחיד לנאשם לחזור בו מהודאתו אחרי הכרעת הדין, יבטל הדן היחיד את הכרעת הדין אם יסודה בהודאת הנאשם ויחדש את הדיון אם מתחייב הדבר מן הנסיבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הודה הנאשם בעובדה, בין בהודאה שבכתב לפני המשפט ובין במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודאה, כולה או מקצתה, אם התיר זאת הדן היחיד מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} התיר הדן היחיד לנאשם לחזור בו מהודאתו אחרי הכרעת הדין, יבטל הדן היחיד את הכרעת הדין אם יסודה בהודאת הנאשם ויחדש את הדיון אם מתחייב הדבר מן הנסיבות.12רישום פרוטוקולתיקונים: תשע״ו
(א)במהלך הדיון לפני דן יחיד יירשם פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו, הנוגע לדיון; בסיום הדיון יחתמו הדן היחיד והנאשם על הפרוטוקול; הנאשם רשאי להוסיף לפרוטוקול את הערותיו.
(ב)עותק מהפרוטוקול יימסר לנאשם בסוף הדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהלך הדיון לפני דן יחיד יירשם פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו, הנוגע לדיון; בסיום הדיון יחתמו הדן היחיד והנאשם על הפרוטוקול; הנאשם רשאי להוסיף לפרוטוקול את הערותיו.
{{ח:תת|(ב)}} עותק מהפרוטוקול יימסר לנאשם בסוף הדיון.13מסירת פסק לנאשםתיקונים: תשע״ו
הפסק כמשמעותו בסעיף 33 לחוק (להלן – פסק) יימסר לנאשם בסוף הדיון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 33 לחוק → חוק המשטרה #סעיף 33
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפסק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 33|בסעיף 33 לחוק}} (להלן – פסק) יימסר לנאשם בסוף הדיון.14דיווח על פסקתיקונים: תשע״ו
(א)כל זיכוי או הרשעה (להלן – פסק) יובא לידיעת ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, ויירשם בדרך הקבועה בפקודות משטרת ישראל, או בנוהלי משטרת ישראל.
(ב)פסק יומצא למי שהגיש את התלונה, על פי בקשתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל זיכוי או הרשעה (להלן – פסק) יובא לידיעת ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, ויירשם בדרך הקבועה בפקודות משטרת ישראל, או בנוהלי משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} פסק יומצא למי שהגיש את התלונה, על פי בקשתו.15הודעת ערר
ערר על פסק יהיה בהגשת הודעת ערר בדרך הקבועה בפקודות משטרת ישראל, או בנוהלי משטרת ישראל, ויפורטו בה נימוקי הערר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערר על פסק יהיה בהגשת הודעת ערר בדרך הקבועה בפקודות משטרת ישראל, או בנוהלי משטרת ישראל, ויפורטו בה נימוקי הערר.16מינוי דן בעררתיקונים: תשע״ו
(א)ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל ימנה, בדרך הקבועה בפקודות המשטרה או בנוהלי המשטרה, קצין שיפוט בכיר, לדון בערר.
(ב)מונה דן בערר, הוא יקבל טרם הדיון בערר את פרוטוקול הדיון, את חומר הראיות ואת הפסק שעליו הוגש הערר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל ימנה, בדרך הקבועה בפקודות המשטרה או בנוהלי המשטרה, קצין שיפוט בכיר, לדון בערר.
{{ח:תת|(ב)}} מונה דן בערר, הוא יקבל טרם הדיון בערר את פרוטוקול הדיון, את חומר הראיות ואת הפסק שעליו הוגש הערר.17סמכויות הדן בערר
נוסף על האמור בסעיף 41 לחוק, רשאי הדן בערר –
(1)להתיר הבאת ראיות אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק;
(2)להסיק מחומר הראיות, בין שהיה לפני הערכאה הקודמת ובין לפניו, מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 41 לחוק → חוק המשטרה #סעיף 41
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 41|בסעיף 41 לחוק}}, רשאי הדן בערר –
{{ח:תת|(1)}} להתיר הבאת ראיות אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק;
{{ח:תת|(2)}} להסיק מחומר הראיות, בין שהיה לפני הערכאה הקודמת ובין לפניו, מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.18דיון בעררתיקונים: תשע״ו
הדיון בערר יתקיים בנוכחות העורר, ואולם אם הוזמן העורר ולא התייצב מטעמים שתלויים בו ובלא הצדק סביר, רשאי הדן בערר לדון בערר או לדחותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדיון בערר יתקיים בנוכחות העורר, ואולם אם הוזמן העורר ולא התייצב מטעמים שתלויים בו ובלא הצדק סביר, רשאי הדן בערר לדון בערר או לדחותו.19ניהול פרוטוקולתיקונים: תשע״ו
הדן בערר ינהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו הנוגע לדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדן בערר ינהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו הנוגע לדיון.פרק ב׳: בית דין למשמעת
סימן א׳: האישום
20עריכת כתב אישום ומסירתותיקונים: תשע״ו
כתב אישום ייערך בידי ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, או מי שהוא הסמיכו לכך, ויוגש לבית הדין למשמעת בחמישה עותקים, שאחד מהם יימסר לנאשם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני תחילת הדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתב אישום ייערך בידי ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, או מי שהוא הסמיכו לכך, ויוגש לבית הדין למשמעת בחמישה עותקים, שאחד מהם יימסר לנאשם בהקדם האפשרי ולא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני תחילת הדיון.21תוכן כתב האישוםתיקונים: תשע״ו
כתב אישום יכיל פרטים אלה:
(1)בית הדין למשמעת שאליו הוא מוגש ומקום מושבו;
(2)מספר תיק בית הדין למשמעת;
(3)מועד הגשת כתב האישום;
(4)המאשים – המפקח הכללי של משטרת ישראל (להלן – המפקח הכללי);
(5)שם הנאשם, שם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו;
(6)תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון המקום שנעברה בו וזמן ביצועה, ככל שאפשר לבררם;
(7)ציון עבירת המשמעת והוראות הסעיף שלפיו מואשם הנאשם;
(8)עדי התביעה;
(9)מספר תיק התלונה או הבדיקה או החקירה הנוגע לאישום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתב אישום יכיל פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בית הדין למשמעת שאליו הוא מוגש ומקום מושבו;
{{ח:תת|(2)}} מספר תיק בית הדין למשמעת;
{{ח:תת|(3)}} מועד הגשת כתב האישום;
{{ח:תת|(4)}} המאשים – המפקח הכללי של משטרת ישראל (להלן – המפקח הכללי);
{{ח:תת|(5)}} שם הנאשם, שם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו;
{{ח:תת|(6)}} תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת בציון המקום שנעברה בו וזמן ביצועה, ככל שאפשר לבררם;
{{ח:תת|(7)}} ציון עבירת המשמעת והוראות הסעיף שלפיו מואשם הנאשם;
{{ח:תת|(8)}} עדי התביעה;
{{ח:תת|(9)}} מספר תיק התלונה או הבדיקה או החקירה הנוגע לאישום.22צירוף אישומים
בכתב אישום אחד יכול שיצורפו כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכתב אישום אחד יכול שיצורפו כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת.23צירוף נאשמים
בכתב אישום אחד יכול שיצורפו כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת, ואולם אין באי־צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכתב אישום אחד יכול שיצורפו כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת, ואולם אין באי־צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.24הפרדת הדיון
בית הדין למשמעת רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בכתב האישום או על הפרדת דיון של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין למשמעת רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בכתב האישום או על הפרדת דיון של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.25כתב אישום חדש בהפרדת הדיוןתיקונים: תשע״ב
ניתן צו להפרדת הדיון, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהדיון עליו הופרד, או נגד הנאשם שהדיון בעניינו הופרד, ורשאי בית הדין למשמעת, אם הוא סבר שלא ייגרם על ידי כך עיוות דין, להמשיך בדיון שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן צו להפרדת הדיון, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהדיון עליו הופרד, או נגד הנאשם שהדיון בעניינו הופרד, ורשאי בית הדין למשמעת, אם הוא סבר שלא ייגרם על ידי כך עיוות דין, להמשיך בדיון שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.26איחוד דיונים
בית הדין למשמעת רשאי בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לאחר שמיעת הצדדים ומטעמים שיירשמו, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים בבית דין למשמעת, אם מותר לצרפם לפי תקנות 22 או 23 ובית הדין למשמעת סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין למשמעת רשאי בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לאחר שמיעת הצדדים ומטעמים שיירשמו, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים בבית דין למשמעת, אם מותר לצרפם לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנות 22}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}} ובית הדין למשמעת סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.27תיקון כתב אישום בידי התובעתיקונים: תשע״ו
תובע רשאי, בכל עת עד תחילת הדיון לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שניתן לנאשם זמן סביר להתגונן, כפי שיקבע בית הדין למשמעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובע רשאי, בכל עת עד תחילת הדיון לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שניתן לנאשם זמן סביר להתגונן, כפי שיקבע בית הדין למשמעת.28תיקון כתב אישום בידי בית הדין למשמעת
בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת תובע, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שנתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום גופו או יירשם בפרוטוקול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת תובע, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו, ובלבד שנתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום גופו או יירשם בפרוטוקול.29חזרה מאישום
(א)תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לחזור בו מאישום שבכתב האישום נגד נאשם; ואולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום או באישום אחר; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית הדין למשמעת.
(ב)היתה העמדה לדין באותו אישום על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, לא יעשה התובע שימוש בסמכות כאמור בתקנת משנה (א) בלא קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת הדיון, לחזור בו מאישום שבכתב האישום נגד נאשם; ואולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום או באישום אחר; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ב)}} היתה העמדה לדין באותו אישום על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, לא יעשה התובע שימוש בסמכות כאמור בתקנת משנה (א) בלא קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו.30תוצאות חזרה מאישוםתיקונים: תשע״ו
(א)חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית הדין למשמעת את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם מאותו אישום.
(ב)בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית הדין לבטל אישום, בכל עת עד הכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם; אישום שבוטל כאמור, לא יוגש מחדש אלא באישור ראש מחלקת משמעת במשטרת ישראל, או מי שהוא הסמיכו לעניין זה ומטעמים שיירשמו.
(ג)היתה ההעמדה לדין באותו אישום על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, לא תינתן הסכמת התובע לביטול האישום, והאישום לא יוגש מחדש, אלא על דעת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, ומטעמים שיירשמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית הדין למשמעת את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם מאותו אישום.
{{ח:תת|(ב)}} בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית הדין לבטל אישום, בכל עת עד הכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם; אישום שבוטל כאמור, לא יוגש מחדש אלא באישור ראש מחלקת משמעת במשטרת ישראל, או מי שהוא הסמיכו לעניין זה ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} היתה ההעמדה לדין באותו אישום על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, לא תינתן הסכמת התובע לביטול האישום, והאישום לא יוגש מחדש, אלא על דעת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, ומטעמים שיירשמו.31זימון מותב בית הדין למשמעת לדיון
הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת, יזמין נשיא בית הדין, או מי שהוא הסמיכו לכך את מותב בית הדין למשמעת (להלן – הזמנה); בהזמנה ייקבע מועד תחילת הדיון; כמו כן יכול שצו הזימון יכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לעניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת, יזמין נשיא בית הדין, או מי שהוא הסמיכו לכך את מותב בית הדין למשמעת (להלן – הזמנה); בהזמנה ייקבע מועד תחילת הדיון; כמו כן יכול שצו הזימון יכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לעניין.32הזמנת הצדדים לדיון
(א)הוגש כתב אישום לבית הדין למשמעת, יזמין נשיא בית הדין או מי שהוא הסמיכו לכך את התובע והנאשם; בהזמנה ייקבעו מועד תחילת הדיון וכל הוראה או פרט הדרושים לעניין.
(ב)בכתב הזימון תובא לידיעת הנאשם זכותו לבחור לו סניגור או לבקש להעמיד לו סניגור, ולהזמין עדים להגנתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום לבית הדין למשמעת, יזמין נשיא בית הדין או מי שהוא הסמיכו לכך את התובע והנאשם; בהזמנה ייקבעו מועד תחילת הדיון וכל הוראה או פרט הדרושים לעניין.
{{ח:תת|(ב)}} בכתב הזימון תובא לידיעת הנאשם זכותו לבחור לו סניגור או לבקש להעמיד לו סניגור, ולהזמין עדים להגנתו.33עיון בחומר החקירהתיקונים: תשע״ו
(א)הוגש כתב אישום, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או בהסכמת התובע – אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר הנוגע לאישום שאספה או שרשמה הרשות החוקרת, המצוי בידי התובע ולהעתיקו.
(ב)נאשם רשאי לבקש מבית הדין למשמעת להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר, שלטענתו הוא חומר חקירה אשר לא הועמד לעיונו.
(ג)בקשה לפי תקנת משנה (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר תובא לפני שופט שאינו דן באישום.
(ד)בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית הדין למשמעת בלבד.
(ה)על החלטת בית הדין למשמעת לפי תקנה זו ניתן לערור לפני בית הדין לערעורים שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית הדין למשמעת, ואולם בית הדין למשמעת רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או בהסכמת התובע – אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר הנוגע לאישום שאספה או שרשמה הרשות החוקרת, המצוי בידי התובע ולהעתיקו.
{{ח:תת|(ב)}} נאשם רשאי לבקש מבית הדין למשמעת להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר, שלטענתו הוא חומר חקירה אשר לא הועמד לעיונו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לפי תקנת משנה (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר תובא לפני שופט שאינו דן באישום.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית הדין למשמעת בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} על החלטת בית הדין למשמעת לפי תקנה זו ניתן לערור לפני בית הדין לערעורים שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית הדין למשמעת, ואולם בית הדין למשמעת רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.34דרכי עיון והעתקה
עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו ייעשו באגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל, או במקום אחר שהתובע הועיד לכך ובמעמד מי שהתובע מינה, דרך כלל או לעניין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו לפי הוראות תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו ייעשו באגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל, או במקום אחר שהתובע הועיד לכך ובמעמד מי שהתובע מינה, דרך כלל או לעניין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו לפי הוראות תקנות אלה.35סייג להבאת ראיות
(א)לא יגיש תובע לבית הדין למשמעת ראיה ולא ישמיע עד, אם לא ניתנה לנאשם או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד וכן להעתיקה, אלא אם כן ויתר על כך.
(ב)הודעה של עד בעניינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה אין חובה שתהיה בכתב, ואולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו זמן סביר מראש את שם העד ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתר על כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יגיש תובע לבית הדין למשמעת ראיה ולא ישמיע עד, אם לא ניתנה לנאשם או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד וכן להעתיקה, אלא אם כן ויתר על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה של עד בעניינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה אין חובה שתהיה בכתב, ואולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו זמן סביר מראש את שם העד ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתר על כך.36חומר סודי
תקנה 33 אינה חלה על חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, ואולם הוראות תקנה 35 חלות עליו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}} אינה חלה על חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, ואולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35}} חלות עליו.37סייג לזכות העיון בחומר הראיות
הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור את טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש ועל ראיות להסברת היעדרו של עד או לעניינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}} אינן חלות על ראיות הבאות לסתור את טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש ועל ראיות להסברת היעדרו של עד או לעניינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.38עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה
(א)בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת התובע, לצוות על הנאשם או על סניגורו –
(1)לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא שהנאשם מתכוון להביאה לפני בית הדין למשמעת כראיה;
(2)לערוך בכתב את עיקר התוכן של עדות מומחה שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;
(3)לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור בפסקאות (1) ו־(2).
(ב)העיון יהיה במקום ובמעמד אדם שהנאשם או סניגורו יקבע לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית הדין למשמעת.
(ג)לא יגיש נאשם לבית הדין למשמעת חוות דעת או תעודות רופא ולא ישמיע מומחה שלא קוים לגביהן צו שניתן לפי תקנת משנה (א), אלא בהסכמת התובע או ברשות בית הדין למשמעת.
(ד)בתקנה זו –
”חוות דעת“ – חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית;
”תעודת רופא“ – תעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת התובע, לצוות על הנאשם או על סניגורו –
{{ח:תתת|(1)}} לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא שהנאשם מתכוון להביאה לפני בית הדין למשמעת כראיה;
{{ח:תתת|(2)}} לערוך בכתב את עיקר התוכן של עדות מומחה שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;
{{ח:תתת|(3)}} לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור בפסקאות (1) ו־(2).
{{ח:תת|(ב)}} העיון יהיה במקום ובמעמד אדם שהנאשם או סניגורו יקבע לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ג)}} לא יגיש נאשם לבית הדין למשמעת חוות דעת או תעודות רופא ולא ישמיע מומחה שלא קוים לגביהן צו שניתן לפי תקנת משנה (א), אלא בהסכמת התובע או ברשות בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת“ – חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת רופא“ – תעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם.סימן ב׳: ניהול הדיון
39הזמנת עד
(א)בית הדין למשמעת יזמין, כל אדם להעיד לפניו לבקשת בעל דין, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם כדי להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון; כמו כן רשאי בית הדין למשמעת להזמין עד מטעמו.
(ב)הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב או בהודעה בעל פה לעד, על ידי בית הדין למשמעת, בשעת הדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין למשמעת יזמין, כל אדם להעיד לפניו לבקשת בעל דין, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם כדי להועיל לבירור שאלה הנוגעת לדיון; כמו כן רשאי בית הדין למשמעת להזמין עד מטעמו.
{{ח:תת|(ב)}} הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב או בהודעה בעל פה לעד, על ידי בית הדין למשמעת, בשעת הדיון.40צורת ההזמנה בכתב ותוכנה
הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד נשיא בית הדין למשמעת או מי שהוא הסמיך לכך ותכיל –
(1)מספר תיק בית הדין למשמעת;
(2)ציון שם הנאשם;
(3)שם המוזמן ומענו, ולגבי שוטר – מספרו האישי, דרגתו ומקום שירותו;
(4)המקום והמועד שעליו להתייצב בהם;
(5)נוסח סעיף 22 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 22 לחוק → חוק המשטרה #סעיף 22
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד נשיא בית הדין למשמעת או מי שהוא הסמיך לכך ותכיל –
{{ח:תת|(1)}} מספר תיק בית הדין למשמעת;
{{ח:תת|(2)}} ציון שם הנאשם;
{{ח:תת|(3)}} שם המוזמן ומענו, ולגבי שוטר – מספרו האישי, דרגתו ומקום שירותו;
{{ח:תת|(4)}} המקום והמועד שעליו להתייצב בהם;
{{ח:תת|(5)}} נוסח {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 22|סעיף 22 לחוק}}.41צו להמצאת מסמכים ומוצגים
בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר, להמציא לבית הדין למשמעת, במועד שיקבע בהזמנה או בצו, את אותם מסמכים או מוצגים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין למשמעת רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר, להמציא לבית הדין למשמעת, במועד שיקבע בהזמנה או בצו, את אותם מסמכים או מוצגים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.42הזמנת עד על אתר
בית הדין למשמעת רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע, ודין ציווי כזה כדין הזמנת עד לפי תקנה 39, או צו להמצאת מסמכים, או מוצגים שהומצאו לאותו אדם לפי תקנה 41.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין למשמעת רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע, ודין ציווי כזה כדין הזמנת עד לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}}, או צו להמצאת מסמכים, או מוצגים שהומצאו לאותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|תקנה 41}}.43הודעה על דחיית מועדתיקונים: תשע״ו
נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית הדין לצדדים בכתב על המועד החדש שקבע, אם לא הודיע להם על כך בעל פה בשעת דיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית הדין לצדדים בכתב על המועד החדש שקבע, אם לא הודיע להם על כך בעל פה בשעת דיון.44עד שנבצר ממנו לבוא לבית הדין למשמעת
ראה בית הדין למשמעת כי נבצר מעד לבוא לבית הדין למשמעת, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה בית הדין למשמעת כי נבצר מעד לבוא לבית הדין למשמעת, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.45ניהול פרוטוקול ורישומותיקונים: תשע״ב, תשע״ו
(א)בית הדין למשמעת ינהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, הנוגע אליו.
(ב)כתב אישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית הדין למשמעת וכל תעודה הנוגעת לדיון יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין למשמעת ינהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, הנוגע אליו.
{{ח:תת|(ב)}} כתב אישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית הדין למשמעת וכל תעודה הנוגעת לדיון יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.46תיקון פרוטוקולתיקונים: תשע״ו
בית הדין למשמעת רשאי, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית הדין למשמעת ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין למשמעת רשאי, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית הדין למשמעת ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.47רישום תיקון
בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה בבקשה יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי מותב בית הדין למשמעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה בבקשה יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי מותב בית הדין למשמעת.48תרגוםתיקונים: תשע״ב
(א)ראה בית הדין למשמעת שהנאשם אינו יודע עברית ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.
(ב)ראיה הנמסרת ברשות בית הדין למשמעת שלא בעברית ובלשון שאינה שגורה בפי מותב בית הדין למשמעת ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול בתרגום לעברית, אם לא הורה בית הדין למשמעת הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה בית הדין למשמעת שהנאשם אינו יודע עברית ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.
{{ח:תת|(ב)}} ראיה הנמסרת ברשות בית הדין למשמעת שלא בעברית ובלשון שאינה שגורה בפי מותב בית הדין למשמעת ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול בתרגום לעברית, אם לא הורה בית הדין למשמעת הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.49התנגדות למותב בית הדין למשמעתתיקונים: תשע״ב
(א)בתחילת הדיון ישאל אב בית הדין למשמעת את בעלי הדין אם יש להם התנגדות למותב בית הדין למשמעת.
(ב)ביקש בעל דין לפסול שופט, ובית הדין למשמעת קיבל את בקשתו, יושהה הדיון עד למינוי שופט אחר; נדחתה הבקשה – יודיע בית הדין למשמעת לבעל דין את הטעמים לדחייה, וכן יודיע לו על זכותו להגיש ערר על הדחייה לפני נשיא בית הדין לערעורים.
(ג)ביקש בעל דין להגיש ערר על הדחייה כאמור בתקנת משנה (ב) – יושהה המשך הדיון עד להכרעת נשיא בית הדין לערעורים; בעל הדין יגיש את הערר בהודעה מנומקת בכתב בתוך 24 שעות.
(ד)החליט נשיא בית הדין לערעורים לקבל את הערר, ימונה שופט אחר.
(ה)נודעה לבעל דין עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה.
(ו)טענת פסלות לא תשמש נימוק לערעור אלא לפי תקנה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתחילת הדיון ישאל אב בית הדין למשמעת את בעלי הדין אם יש להם התנגדות למותב בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש בעל דין לפסול שופט, ובית הדין למשמעת קיבל את בקשתו, יושהה הדיון עד למינוי שופט אחר; נדחתה הבקשה – יודיע בית הדין למשמעת לבעל דין את הטעמים לדחייה, וכן יודיע לו על זכותו להגיש ערר על הדחייה לפני נשיא בית הדין לערעורים.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש בעל דין להגיש ערר על הדחייה כאמור בתקנת משנה (ב) – יושהה המשך הדיון עד להכרעת נשיא בית הדין לערעורים; בעל הדין יגיש את הערר בהודעה מנומקת בכתב בתוך 24 שעות.
{{ח:תת|(ד)}} החליט נשיא בית הדין לערעורים לקבל את הערר, ימונה שופט אחר.
{{ח:תת|(ה)}} נודעה לבעל דין עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה.
{{ח:תת|(ו)}} טענת פסלות לא תשמש נימוק לערעור אלא לפי תקנה זו.50הקראת כתב האישום
לאחר שהוכרעה שאלת הרכב מותב בית הדין למשמעת, יקרא בית הדין את כתב האישום באוזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו, ואולם רשאי בית הדין למשמעת לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית הדין למשמעת כי קרא את כתב האישום באוזני הנאשם והסביר לו את תוכנו ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאחר שהוכרעה שאלת הרכב מותב בית הדין למשמעת, יקרא בית הדין את כתב האישום באוזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו, ואולם רשאי בית הדין למשמעת לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית הדין למשמעת כי קרא את כתב האישום באוזני הנאשם והסביר לו את תוכנו ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.51הסכמה בדבר עובדות וראיות
(א)היה הנאשם מיוצג על ידי סניגור, רשאי בית הדין למשמעת לברר עם הנאשם וסניגורו ועם התובע את הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים.
(ב)בהליך משמעתי של נאשם שאיננו מיוצג, רשאי בית הדין למשמעת לברר עם הנאשם ועם התובע את הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, ובלבד שהסביר לנאשם את הדברים, והתרשם כי הנאשם מבין את משמעות הסכמתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה הנאשם מיוצג על ידי סניגור, רשאי בית הדין למשמעת לברר עם הנאשם וסניגורו ועם התובע את הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך משמעתי של נאשם שאיננו מיוצג, רשאי בית הדין למשמעת לברר עם הנאשם ועם התובע את הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, ובלבד שהסביר לנאשם את הדברים, והתרשם כי הנאשם מבין את משמעות הסכמתו.52טענות מקדמיותתיקונים: תשע״ו
לאחר תחילת הדיון רשאי הנאשם או סניגורו לטעון טענות מקדמיות, ובהן:
(1)חוסר סמכות;
(2)פגם או פסול בכתב האישום;
(3)העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
(4)זיכוי קודם או הרשעה קודמת בדין משמעתי בשל המעשה נושא כתב האישום;
(5)דיון משמעתי אחר או הליך פלילי תלויים ועומדים נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
(6)התיישנות;
(7)הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאחר תחילת הדיון רשאי הנאשם או סניגורו לטעון טענות מקדמיות, ובהן:
{{ח:תת|(1)}} חוסר סמכות;
{{ח:תת|(2)}} פגם או פסול בכתב האישום;
{{ח:תת|(3)}} העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
{{ח:תת|(4)}} זיכוי קודם או הרשעה קודמת בדין משמעתי בשל המעשה נושא כתב האישום;
{{ח:תת|(5)}} דיון משמעתי אחר או הליך פלילי תלויים ועומדים נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
{{ח:תת|(6)}} התיישנות;
{{ח:תת|(7)}} הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.53דיון בטענה מקדמית
נטענה טענה מקדמית, ייתן בית הדין למשמעת לתובע הזדמנות להשיב עליה, ואולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית הדין למשמעת יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של הדיון; התקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין למשמעת לתקן את כתב האישום או לבטלו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נטענה טענה מקדמית, ייתן בית הדין למשמעת לתובע הזדמנות להשיב עליה, ואולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית הדין למשמעת יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של הדיון; התקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין למשמעת לתקן את כתב האישום או לבטלו.54טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט
לא טען הנאשם טענה מקדמית בראשית הדיון, אין בכך כדי למנוע ממנו לטעון אותה בשלב אחר של המשפט, ואולם לגבי הטענות המפורטות בפסקה (2) של תקנה 52, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין למשמעת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא טען הנאשם טענה מקדמית בראשית הדיון, אין בכך כדי למנוע ממנו לטעון אותה בשלב אחר של המשפט, ואולם לגבי הטענות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 52|בפסקה (2) של תקנה 52}}, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין למשמעת.55תשובת הנאשם לאישוםתיקונים: תשע״ב
(א)לא בוטל כתב האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית הדין למשמעת את הנאשם מה תשובתו לכתב האישום; הנאשם רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין למשמעת לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מן הדרוש להבהרת תשובתו; תגובת הנאשם יכול שתינתן על ידי סניגורו.
(ב)הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית הדין למשמעת כאמור בתקנת משנה (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית הדין למשמעת יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
(ג)בית הדין למשמעת יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת ”במקום אחר הייתי“ בין כטענה יחידה ובין נוסף על אחרות, עליו לעשות כן מיד; בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מעשות כן כאמור בתקנת משנה (ד), הכל זולת אם ראה בית הדין למשמעת שאין מקום לטענה האמורה.
(ד)לא טען הנאשם מיד ”במקום אחר הייתי“ או שטען כך ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות, בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות, כדי להוכיח טענה כאמור, אלא ברשות בית הדין למשמעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא בוטל כתב האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית הדין למשמעת את הנאשם מה תשובתו לכתב האישום; הנאשם רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין למשמעת לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מן הדרוש להבהרת תשובתו; תגובת הנאשם יכול שתינתן על ידי סניגורו.
{{ח:תת|(ב)}} הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית הדין למשמעת כאמור בתקנת משנה (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית הדין למשמעת יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין למשמעת יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת ”במקום אחר הייתי“ בין כטענה יחידה ובין נוסף על אחרות, עליו לעשות כן מיד; בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מעשות כן כאמור בתקנת משנה (ד), הכל זולת אם ראה בית הדין למשמעת שאין מקום לטענה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען הנאשם מיד ”במקום אחר הייתי“ או שטען כך ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות, בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות, כדי להוכיח טענה כאמור, אלא ברשות בית הדין למשמעת.56דין עובדה שהודו בה והודאת נאשם כראיה
עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו, זולת אם ראה בית הדין למשמעת שלא לקבל את ההודאה כראיה, ואולם ראה בית הדין למשמעת כי הודאת נאשם ניתנה על ידי הנאשם מתוך טעות או הטעייה, לא יקבל אותה כראיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו, זולת אם ראה בית הדין למשמעת שלא לקבל את ההודאה כראיה, ואולם ראה בית הדין למשמעת כי הודאת נאשם ניתנה על ידי הנאשם מתוך טעות או הטעייה, לא יקבל אותה כראיה.57חזרה מהודאה
הודה הנאשם בעובדה, אם בהודאה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודאה, כולה או מקצתה, אם התיר זאת בית הדין למשמעת מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודה הנאשם בעובדה, אם בהודאה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודאה, כולה או מקצתה, אם התיר זאת בית הדין למשמעת מנימוקים מיוחדים שיירשמו.58ביטול הכרעת דין שיסודה בהודאה
התיר בית הדין למשמעת לנאשם לחזור בו מהודאתו אחרי הכרעת הדין, יבטל את הכרעת הדין ככל שיסודה בהודאת הנאשם ויחדש את הדיון אם מתחייב הדבר מן הנסיבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התיר בית הדין למשמעת לנאשם לחזור בו מהודאתו אחרי הכרעת הדין, יבטל את הכרעת הדין ככל שיסודה בהודאת הנאשם ויחדש את הדיון אם מתחייב הדבר מן הנסיבות.59פסק דין של נאשם שהודה
(א)הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, חלקם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם וחלקם לא הודו, לא יגזור בית הדין למשמעת את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור הדין של הנאשמים שלא הודו; ואולם בנסיבות מיוחדות שיירשמו, רשאי בית הדין למשמעת לגזור את דינו של נאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) נאשם שהודה, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של שאר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, חלקם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם וחלקם לא הודו, לא יגזור בית הדין למשמעת את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור הדין של הנאשמים שלא הודו; ואולם בנסיבות מיוחדות שיירשמו, רשאי בית הדין למשמעת לגזור את דינו של נאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) נאשם שהודה, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של שאר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו.סימן ג׳: בירור האשמה
60פרשת התביעה
לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית הדין למשמעת לא קיבל את הודאתו, תביא התביעה לפני בית הדין למשמעת את ראיותיה לעובדות שלא התקבלה לגביהן הודאה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית הדין למשמעת לא קיבל את הודאתו, תביא התביעה לפני בית הדין למשמעת את ראיותיה לעובדות שלא התקבלה לגביהן הודאה.61סיום פרשת התביעה
סיים התובע להביא את ראיותיו, יודיע שפרשת התביעה הסתיימה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיים התובע להביא את ראיותיו, יודיע שפרשת התביעה הסתיימה.62זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה
הסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית הדין למשמעת את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין.63פרשת ההגנה
לא זוכה הנאשם לפי תקנה 62, רשאי הוא להביא לפני בית הדין למשמעת את ראיות ההגנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא זוכה הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62}}, רשאי הוא להביא לפני בית הדין למשמעת את ראיות ההגנה.64סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים
נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, יביאו את ראיותיהם לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום, והכל אם לא הורה בית הדין למשמעת, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, יביאו את ראיותיהם לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום, והכל אם לא הורה בית הדין למשמעת, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.65נאשם כעד הגנהתיקונים: תשע״ו
(א)הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:
(1)להעיד כעד הגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
(2)להימנע מלהעיד.
(ב)בית הדין למשמעת יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בתקנת משנה (א) ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד, כאמור בסעיף 29 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 29 לחוק → חוק המשטרה #סעיף 29
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להעיד כעד הגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
{{ח:תתת|(2)}} להימנע מלהעיד.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין למשמעת יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בתקנת משנה (א) ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד, כאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק}}.66סדר העדת נאשם
נאשם שבחר להעיד יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה, ואולם רשאי בית הדין למשמעת, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאשם שבחר להעיד יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה, ואולם רשאי בית הדין למשמעת, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.67סייג לחקירת נאשם
נאשם לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בעניין הנוגע להרשעותיו הקודמות, זולת אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאשם לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בעניין הנוגע להרשעותיו הקודמות, זולת אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.68סיום פרשת ההגנה
סיים הנאשם להביא את ראיותיו יודיע שפרשת ההגנה הסתיימה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיים הנאשם להביא את ראיותיו יודיע שפרשת ההגנה הסתיימה.69ראיות נוספות מטעם התובע
(א)בית הדין למשמעת רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודאתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.
(ב)הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין למשמעת רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודאתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן.70ראיות מטעם בית הדין למשמעת וסתירתן
(א)סיימו בעלי הדין את הבאת ראיותיהם, רשאי בית הדין למשמעת, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד, אף אם כבר נשמעה עדותו לפני בית הדין, ועל הבאת ראיות אחרות, בין לבקשת בעלי דין ובין מיוזמת בית הדין למשמעת.
(ב)הובאו ראיות לפי תקנת משנה (א), רשאים בעלי הדין, ברשות בית הדין, להביא ראיות לסתור אותן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סיימו בעלי הדין את הבאת ראיותיהם, רשאי בית הדין למשמעת, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד, אף אם כבר נשמעה עדותו לפני בית הדין, ועל הבאת ראיות אחרות, בין לבקשת בעלי דין ובין מיוזמת בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ב)}} הובאו ראיות לפי תקנת משנה (א), רשאים בעלי הדין, ברשות בית הדין, להביא ראיות לסתור אותן.71סיכומיםתיקונים: תשע״ו
(א)בתום הבאת הראיות או משהתקבלה הודאה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לעניין האשמה.
(ב)בית הדין למשמעת רשאי להורות לבעלי הדין שסיכומיהם, כולם או מקצתם, יוגשו לו בכתב, לפי סדר ובמועדים שיקבע בית הדין למשמעת, ובלבד שלא תיגרע לחלוטין זכותו של צד לסכם בעל פה אם עמד על כך, במסגרת זמן סביר שיקבע בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתום הבאת הראיות או משהתקבלה הודאה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לעניין האשמה.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין למשמעת רשאי להורות לבעלי הדין שסיכומיהם, כולם או מקצתם, יוגשו לו בכתב, לפי סדר ובמועדים שיקבע בית הדין למשמעת, ובלבד שלא תיגרע לחלוטין זכותו של צד לסכם בעל פה אם עמד על כך, במסגרת זמן סביר שיקבע בית הדין.72סדר חקירת עדים
(א)עד, פרט לנאשם, שטרם העיד, לא יהיה נוכח בגביית עדותו של עד אחר, ואולם עד ששמע עדות של עד אחר אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.
(ב)בית הדין למשמעת יזהיר את העד לפני גביית עדותו, ויחולו סעיפים 4 ו־5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול השבועה), התש״ם–1980.
(ג)עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.
(ד)סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין למשמעת לחקור את העד, ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת עניין שנתעורר בה.
(ה)חקר בית הדין למשמעת עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת עניין שנתעורר בחקירתו של בית הדין למשמעת.
(ו)נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ולא הורה בית הדין למשמעת לבקשת בעל דין על סדר אחר, יהיה סדר חקירת העדים כמפורט להלן:
(1)היה העד עד תביעה – יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום;
(2)היה העד עד ההגנה – יחקרוהו חקירה ראשית, תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך שאר הנאשמים לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת – בהיפוך הסדר האמור.
(ז)לא קרא התובע לעד שצוין כעד תביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית הדין למשמעת להתיר לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע את סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 4 → חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול השבועה) #סעיף 4
- ו־5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול השבועה), התש״ם–1980 → חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול השבועה) #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עד, פרט לנאשם, שטרם העיד, לא יהיה נוכח בגביית עדותו של עד אחר, ואולם עד ששמע עדות של עד אחר אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין למשמעת יזהיר את העד לפני גביית עדותו, ויחולו {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול השבועה)#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול השבועה)#סעיף 5|ו־5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול השבועה), התש״ם–1980}}.
{{ח:תת|(ג)}} עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.
{{ח:תת|(ד)}} סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין למשמעת לחקור את העד, ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת עניין שנתעורר בה.
{{ח:תת|(ה)}} חקר בית הדין למשמעת עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת עניין שנתעורר בחקירתו של בית הדין למשמעת.
{{ח:תת|(ו)}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ולא הורה בית הדין למשמעת לבקשת בעל דין על סדר אחר, יהיה סדר חקירת העדים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} היה העד עד תביעה – יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום;
{{ח:תתת|(2)}} היה העד עד ההגנה – יחקרוהו חקירה ראשית, תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך שאר הנאשמים לפי הסדר שהם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת – בהיפוך הסדר האמור.
{{ח:תת|(ז)}} לא קרא התובע לעד שצוין כעד תביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית הדין למשמעת להתיר לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע את סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.73חקירה הוגנתתיקונים: תשע״ב
לא ירשה בית הדין למשמעת חקירת עד אשר לדעת בית הדין אינה נוגעת לנושא הדיון, אינה ראויה או אינה הוגנת, ובפרט לא ירשה בית הדין למשמעת חקירה שיש בה משום עלבון, פגיעה בכבודו של אדם, הפחדה או הטעיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ירשה בית הדין למשמעת חקירת עד אשר לדעת בית הדין אינה נוגעת לנושא הדיון, אינה ראויה או אינה הוגנת, ובפרט לא ירשה בית הדין למשמעת חקירה שיש בה משום עלבון, פגיעה בכבודו של אדם, הפחדה או הטעיה.74עד עוין
קבע בית הדין למשמעת כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עוין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית הדין למשמעת עדות הסותרת את עדותו בחקירה ובין מטעם אחר – רשאי הוא להתיר לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע את סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבע בית הדין למשמעת כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עוין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית הדין למשמעת עדות הסותרת את עדותו בחקירה ובין מטעם אחר – רשאי הוא להתיר לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע את סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.75זכות חקירה שכנגד במקרים מסוימים
היה לבית הדין למשמעת יסוד להניח כי עד שזימן אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להתיר לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה לבית הדין למשמעת יסוד להניח כי עד שזימן אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להתיר לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.76עד מטעם בית הדין למשמעת
נקרא עד להעיד מיוזמת בית הדין למשמעת, ייתן בית הדין למשמעת לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקרא עד להעיד מיוזמת בית הדין למשמעת, ייתן בית הדין למשמעת לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.77סמכות לסרב להזמנת עד
בית הדין למשמעת רשאי לסרב לבקשה להזמין עד אם הוא סבור שעדותו אינה נוגעת לעניין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת, או אם ראה שאין בה צורך, או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין למשמעת רשאי לסרב לבקשה להזמין עד אם הוא סבור שעדותו אינה נוגעת לעניין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת, או אם ראה שאין בה צורך, או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.סימן ד׳: פסק הדין
78הכרעת הדין
(א)בתום בירור האשמה יחליט בית הדין למשמעת, בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין), על זיכוי הנאשם, או אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; שופטי מותב בית הדין למשמעת יקראו את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתמו עליה וירשמו בה את תאריך הקריאה; בית הדין למשמעת רשאי, במקום לקרוא את הכרעת הדין למסור לנאשם העתק ממנה ולהודיע בפומבי אם מצא את הנאשם אשם או זכאי; זיכה בית הדין את הנאשם, יודיע את דבר הזיכוי בתחילה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הודיע בית הדין למשמעת על זיכוי הנאשם, רשאי הוא:
(1)לפרט את נימוקיו מיד או בתוך שלושים ימים מיום ההודעה;
(2)לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, בתוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתום בירור האשמה יחליט בית הדין למשמעת, בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין), על זיכוי הנאשם, או אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; שופטי מותב בית הדין למשמעת יקראו את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתמו עליה וירשמו בה את תאריך הקריאה; בית הדין למשמעת רשאי, במקום לקרוא את הכרעת הדין למסור לנאשם העתק ממנה ולהודיע בפומבי אם מצא את הנאשם אשם או זכאי; זיכה בית הדין את הנאשם, יודיע את דבר הזיכוי בתחילה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הודיע בית הדין למשמעת על זיכוי הנאשם, רשאי הוא:
{{ח:תתת|(1)}} לפרט את נימוקיו מיד או בתוך שלושים ימים מיום ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, בתוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.79סדר הבאת ראיות וסיכומים לעניין העונש
(א)הורשע הנאשם, יביא התובע את ראיותיו לעניין העונש תחילה; סיים התובע את הבאת ראיותיו לעניין העונש או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם להביא את ראיותיו לעניין העונש.
(ב)הסתיימה הבאת הראיות לעניין העונש, רשאי התובע, ואחריו הסניגור והנאשם, להשמיע סיכומיהם לעניין העונש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורשע הנאשם, יביא התובע את ראיותיו לעניין העונש תחילה; סיים התובע את הבאת ראיותיו לעניין העונש או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם להביא את ראיותיו לעניין העונש.
{{ח:תת|(ב)}} הסתיימה הבאת הראיות לעניין העונש, רשאי התובע, ואחריו הסניגור והנאשם, להשמיע סיכומיהם לעניין העונש.80גזר הדין ופסק הדין
(א)בתום הטענות לעניין העונש יגזור בית הדין למשמעת את דינו של הנאשם; בית הדין למשמעת יקרא את גזר הדין בפומבי, שופטי מותב בית הדין למשמעת יחתמו עליו וירשמו בו את תאריך קריאתו; ניתן גזר הדין שלא בפני הנאשם, יישלח אליו עותק מפסק הדין.
(ב)הכרעת הדין וגזר הדין יחד מהווים את פסק הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתום הטענות לעניין העונש יגזור בית הדין למשמעת את דינו של הנאשם; בית הדין למשמעת יקרא את גזר הדין בפומבי, שופטי מותב בית הדין למשמעת יחתמו עליו וירשמו בו את תאריך קריאתו; ניתן גזר הדין שלא בפני הנאשם, יישלח אליו עותק מפסק הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הכרעת הדין וגזר הדין יחד מהווים את פסק הדין.81הסבר על זכות הערעור
בתום קריאת גזר הדין יסביר בית הדין למשמעת לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום קריאת גזר הדין יסביר בית הדין למשמעת לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.פרק ג׳: בית הדין לערעורים
82הגשת ערעורתיקונים: תשע״ו
(א)ערעור, בין של הנאשם ובין של המפקח הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה בהגשת כתב ערעור מנומק חתום ביד המערער או בא כוחו.
(ב)התקופה להגשת כתב ערעור תהיה כאמור בסעיפים 57 או 62(1) לחוק, כתב הערעור יוגש בחמישה עותקים לבית הדין לערעורים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיפים 57 → חוק המשטרה #סעיף 57
- או 62(1) לחוק → חוק המשטרה #סעיף 62
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ערעור, בין של הנאשם ובין של המפקח הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה בהגשת כתב ערעור מנומק חתום ביד המערער או בא כוחו.
{{ח:תת|(ב)}} התקופה להגשת כתב ערעור תהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 57|בסעיפים 57}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 62|או 62(1) לחוק}}, כתב הערעור יוגש בחמישה עותקים לבית הדין לערעורים.83נימוקי הערעורתיקונים: תשע״ו
כתב ערעור יפרט את נימוקיו, ואולם אם לא ניתנו בכתב הערעור נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראה זו, רשאי בית הדין לערעורים, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתב ערעור יפרט את נימוקיו, ואולם אם לא ניתנו בכתב הערעור נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראה זו, רשאי בית הדין לערעורים, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.84המצאת העתק למשיב
העתק מהודעת הערעור ונימוקיו כאמור יומצאו למשיב; היה המשיב המפקח הכללי, יומצא ההעתק לראש אגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק מהודעת הערעור ונימוקיו כאמור יומצאו למשיב; היה המשיב המפקח הכללי, יומצא ההעתק לראש אגף משאבי אנוש במטה הארצי של משטרת ישראל.85תיקון הודעת הערעור
המערער רשאי, בכל שלב של הערעור, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיה, ברשות בית הדין לערעורים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המערער רשאי, בכל שלב של הערעור, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיה, ברשות בית הדין לערעורים.86איחוד ערעורים
ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, ואולם רשאי בית הדין לערעורים לדון בהם בנפרד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, ואולם רשאי בית הדין לערעורים לדון בהם בנפרד.87העברת תיק בית הדין למשמעת
הוגש ערעור, תעביר מזכירות בית הדין למשמעת לבית הדין לערעורים את תיק בית הדין למשמעת שעליו הוגש הערעור; בתקנות אלה, ”תיק בית הדין למשמעת“ – התיק ששימש את בית הדין בהליך שהתקיים לפניו, לרבות כתב האישום, הפרוטוקול, מוצגים, הכרעת הדין, גזר הדין, בקשות שהוגשו במסגרת ההליך והחלטות שניתנו בהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגש ערעור, תעביר מזכירות בית הדין למשמעת לבית הדין לערעורים את תיק בית הדין למשמעת שעליו הוגש הערעור; בתקנות אלה, ”תיק בית הדין למשמעת“ – התיק ששימש את בית הדין בהליך שהתקיים לפניו, לרבות כתב האישום, הפרוטוקול, מוצגים, הכרעת הדין, גזר הדין, בקשות שהוגשו במסגרת ההליך והחלטות שניתנו בהן.88התנגדות למותב בית הדין לערעוריםתיקונים: תשע״ב
(א)בתחילת הדיון ישאל נשיא בית הדין לערעורים אם יש התנגדות למותב בית הדין לערעורים.
(ב)ביקש בעל דין לפסול שופט, ובית הדין לערעורים קיבל את בקשתו, יושהה הדיון עד למינוי שופט אחר; נדחתה בקשת בעל דין לפסול שופט – יודיע בית הדין לערעורים לבעל הדין את הטעמים לדחייה, וכן יודיע לו על זכותו להגיש ערר על הדחייה לפני נשיא בית הדין לערעורים שיצא לקצבה ושמינה המפקח הכללי לעניין זה (בתקנה זו – הנשיא שמונה).
(ג)ביקש בעל דין להגיש ערר על דחייה כאמור בתקנת משנה (ב) יושהה המשך הדיון עד להכרעת הנשיא שמונה; המערער יגיש את הערר בהודעה מנומקת בכתב בתוך 24 שעות.
(ד)החליט הנשיא שמונה לקבל את הערר, ימונה שופט אחר.
(ה)נודעה לבעל דין עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתחילת הדיון ישאל נשיא בית הדין לערעורים אם יש התנגדות למותב בית הדין לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש בעל דין לפסול שופט, ובית הדין לערעורים קיבל את בקשתו, יושהה הדיון עד למינוי שופט אחר; נדחתה בקשת בעל דין לפסול שופט – יודיע בית הדין לערעורים לבעל הדין את הטעמים לדחייה, וכן יודיע לו על זכותו להגיש ערר על הדחייה לפני נשיא בית הדין לערעורים שיצא לקצבה ושמינה המפקח הכללי לעניין זה (בתקנה זו – הנשיא שמונה).
{{ח:תת|(ג)}} ביקש בעל דין להגיש ערר על דחייה כאמור בתקנת משנה (ב) יושהה המשך הדיון עד להכרעת הנשיא שמונה; המערער יגיש את הערר בהודעה מנומקת בכתב בתוך 24 שעות.
{{ח:תת|(ד)}} החליט הנשיא שמונה לקבל את הערר, ימונה שופט אחר.
{{ח:תת|(ה)}} נודעה לבעל דין עילת הפסילה במהלך הדיון, רשאי הוא להעלותה מיד לאחר שנודע לו עליה.89סדר הטענות בערעור
(א)בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.
(ב)באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית הדין לערעורים על דרך אחרת; באיחוד ערעורים של נאשמים אחדים יקבע בית הדין לערעורים את סדר הטענות ביניהם.
(ג)יכול בית הדין לערעורים להתיר לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר.
(ד)נתבקש בית הדין לערעורים להחליט בעניין עונשו של נאשם, רשאים סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונים לפני סיום הדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.
{{ח:תת|(ב)}} באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית הדין לערעורים על דרך אחרת; באיחוד ערעורים של נאשמים אחדים יקבע בית הדין לערעורים את סדר הטענות ביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} יכול בית הדין לערעורים להתיר לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} נתבקש בית הדין לערעורים להחליט בעניין עונשו של נאשם, רשאים סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונים לפני סיום הדיון.90גביית ראיות
בית הדין לערעורים רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין לערעורים רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.91שינוי במסקנות
בית הדין לערעורים רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין לערעורים רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.92ראיות במשפט שהוחזר
הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא בכפוף להוראות בית הדין לערעורים להיזקק לראיות שגבתה לכתחילה בלי לגבותן שנית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא בכפוף להוראות בית הדין לערעורים להיזקק לראיות שגבתה לכתחילה בלי לגבותן שנית.93הפרוטוקול – ראיה לכאורה
פרוטוקול בית הדין למשמעת ישמש ראיה לכאורה למהלך הדיון, ואולם בערעור באותו עניין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו אלא ברשות בית הדין לערעורים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרוטוקול בית הדין למשמעת ישמש ראיה לכאורה למהלך הדיון, ואולם בערעור באותו עניין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו אלא ברשות בית הדין לערעורים.94דחיית ערעור על אף טענה שהתקבלה
בית הדין לערעורים רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין לערעורים רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.95קריאת פסק הדין בערעורתיקונים: תשע״ב
פסק הדין ייחתם בידי שופטי מותב בית הדין לערעורים וייקרא בפני הנאשם, או יומצא לו העתק ממנו, כפי שיקבע בית הדין לערעורים; זיכה בית הדין לערעורים את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –
(1)לפרט את הנימוקים מיד או בתוך שלושים ימים מיום קריאתו;
(2)לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב בתוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק הדין ייחתם בידי שופטי מותב בית הדין לערעורים וייקרא בפני הנאשם, או יומצא לו העתק ממנו, כפי שיקבע בית הדין לערעורים; זיכה בית הדין לערעורים את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לפרט את הנימוקים מיד או בתוך שלושים ימים מיום קריאתו;
{{ח:תת|(2)}} לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב בתוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.פרק ד׳: שכר והוצאות עדים ונציגי ציבור
96שכר והוצאות עדים שאינם שוטרים
(א)בתקנה זו –
”בית דין“ – בית דין למשמעת, בית דין לערעורים או דן יחיד לפי העניין;
”שכר“ – שכר בטלה, שכר מומחה או שכר רופא, לפי העניין.
(ב)עד שאינו שוטר, שהתייצב להעיד לפני בית הדין, רשאי בית הדין להורות שישולמו לו דמי נסיעות הלוך וחזור מן המקום שממנו הגיע עד למקום שבו התקיים הדיון וגם שכר ודמי לינה, כפי שייראה בעיני בית הדין, ובלבד שהתשלום לא יעלה על הסכום הקבוע לשכר עדים בתקנה 10 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד–1974.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 10 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד–1974 → תקנות סדר הדין הפלילי #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית דין“ – בית דין למשמעת, בית דין לערעורים או דן יחיד לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר בטלה, שכר מומחה או שכר רופא, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} עד שאינו שוטר, שהתייצב להעיד לפני בית הדין, רשאי בית הדין להורות שישולמו לו דמי נסיעות הלוך וחזור מן המקום שממנו הגיע עד למקום שבו התקיים הדיון וגם שכר ודמי לינה, כפי שייראה בעיני בית הדין, ובלבד שהתשלום לא יעלה על הסכום הקבוע לשכר עדים {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי#סעיף 10|בתקנה 10 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד–1974}}.97שכר נציגי ציבור
שכר השתתפות נציג ציבור בבית דין למשמעת או בבית דין לערעורים יהיה כאמור בתקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל״ח–1978.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל״ח–1978 → תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור) #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שכר השתתפות נציג ציבור בבית דין למשמעת או בבית דין לערעורים יהיה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל״ח–1978}}.פרק ה׳: הוראות שונות
98המצאת מסמכים
(א)מסמך שיש להמציאו לבעל דין או לעד לפי החוק או לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו באחת מאלה:
(1)במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
(2)במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם עם אישור מסירה; בית הדין רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
(ב)מסירת מסמך לידי סניגור הנאשם או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית הדין בתוך חמישה ימים ממועד המסירה כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.
(ג)ראה בית הדין כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או את המכתב או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית הדין לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.
(ד)ראה בית הדין שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי הוא להורות על המצאתו בדרך אחרת שיורה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מסמך שיש להמציאו לבעל דין או לעד לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|החוק}} או לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
{{ח:תתת|(2)}} במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם עם אישור מסירה; בית הדין רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
{{ח:תת|(ב)}} מסירת מסמך לידי סניגור הנאשם או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית הדין בתוך חמישה ימים ממועד המסירה כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.
{{ח:תת|(ג)}} ראה בית הדין כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או את המכתב או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית הדין לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.
{{ח:תת|(ד)}} ראה בית הדין שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי הוא להורות על המצאתו בדרך אחרת שיורה.99הגשת ערעור על הטלת קנס
המבקש לערער על החלטת בית הדין למשמעת המטילה קנס בשל ביזיון בית הדין למשמעת, יגיש את הערעור לבית הדין לערעורים, בהודעה מנומקת בכתב בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המבקש לערער על החלטת בית הדין למשמעת המטילה קנס בשל ביזיון בית הדין למשמעת, יגיש את הערעור לבית הדין לערעורים, בהודעה מנומקת בכתב בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה.100טפסים מודפסים של פרסומים משטרתיים
טופס מודפס של פקודות משטרת ישראל וכל טופס מודפס של פרסום אחר של המפקח הכללי או של משטרת ישראל שאישר המפקח הכללי כפרסום רשמי לעניין תקנות אלה, המכילים פקודה, צו, הוראה, נוהל, או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה לנתינתם ולתוכנם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טופס מודפס של פקודות משטרת ישראל וכל טופס מודפס של פרסום אחר של המפקח הכללי או של משטרת ישראל שאישר המפקח הכללי כפרסום רשמי לעניין תקנות אלה, המכילים פקודה, צו, הוראה, נוהל, או מינוי, ישמשו ראיה לכאורה לנתינתם ולתוכנם.101מסמכים ופלטי מחשב של המשטרה כראיהתיקונים: תשע״ו
מסמך הנחזה כמסמך שנחתם בידי שוטר במילוי תפקידו או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995, אשר נערך על ידי המשטרה במהלך פעילותה הרגילה, הכוללים פרטים בדבר העניינים המפורטים להלן ישמשו ראיה לכאורה:
(1)שירות במשטרת ישראל או העדר משירות כזה;
(2)היחידה שעמה נמנה אדם במשטרת ישראל;
(3)עבירות שבהן הורשע אדם בשירות במשטרת ישראל;
(4)תאריך הקבלה למשטרת ישראל או השחרור ממנה;
(5)דרגה או תפקיד במשטרת ישראל או זמן קבלתם;
(6)פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם למשטרת ישראל;
(7)שוויו הכספי של רכוש משטרתי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 → חוק המחשבים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסמך הנחזה כמסמך שנחתם בידי שוטר במילוי תפקידו או פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, אשר נערך על ידי המשטרה במהלך פעילותה הרגילה, הכוללים פרטים בדבר העניינים המפורטים להלן ישמשו ראיה לכאורה:
{{ח:תת|(1)}} שירות במשטרת ישראל או העדר משירות כזה;
{{ח:תת|(2)}} היחידה שעמה נמנה אדם במשטרת ישראל;
{{ח:תת|(3)}} עבירות שבהן הורשע אדם בשירות במשטרת ישראל;
{{ח:תת|(4)}} תאריך הקבלה למשטרת ישראל או השחרור ממנה;
{{ח:תת|(5)}} דרגה או תפקיד במשטרת ישראל או זמן קבלתם;
{{ח:תת|(6)}} פרטים אישיים אחרים הנוגעים להשתייכותו של אדם למשטרת ישראל;
{{ח:תת|(7)}} שוויו הכספי של רכוש משטרתי.102ביטול
תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), התשמ״ט–1989 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), התשמ״ט–1989 – בטלות.