החקיקה בישראל

תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשל״ה · 1974
64
סעיפים
6
פרקים
1
תוספות
17
הגדרות
20
הפניות פנימיות
38
הפניות חיצוניות
58
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר אגרות רישום
תוכן עניינים
פרק א׳: הוראות כלליות

1הגדרותתיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ז־3, תשס״ד, תשע״ז

בתקנות אלה –
”שוויים של מקרקעין“ – המחיר שאפשר לקבל במכירת המקרקעין כשהם נקיים מכל משכנתה מאת מוכר מרצון לקונה מרצון;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי לפי סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות או איגוד ערים;
”קרוב“ – בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו לרישום העסקה, הורה, צאצא, אח ואחות;
”מוסד ציבורי“ – כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963;
”נכה“ –
(1)כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], או בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, הזכאי לתגמולים לפי אחד החוקים האלה;
(2)נכה כמשמעותו בחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957, או נכה תאונת עבודה כמשמעותו בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, או נכה כתוצאה מתאונת דרכים או משיתוק, או קטוע יד או רגל, שדרגת נכותם אינה פחותה מ־50%;
(3)נכה אחר שדרגת נכותו היא 100%;
”נפגע“ – נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1957, וכן נפגע כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970, לרבות שאיריו של נפגע כאמור, הזכאים לקיצבה;
”בן משפחה של חייל שנספה במערכה“ – כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950, לרבות הורה של נספה ואלמנתו, שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם, ויתום עד גיל 30, ולרבות אלמנה של הנספה, שנישאה ונישואיה השניים הופקעו, וחל עליה סעיף 12א(ג) לחוק האמור;
”עולה“ – כמשמעותו בתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל״ה–1974;
”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד המשפטים;
”הממונה“ – הממונה על המרשם, כמשמעותו בסעיף 118 לחוק;
”המפקח“ – המפקח על רישום מקרקעין, כמשמעותו בסעיף 117 לחוק;
”רשם“ – רשם כמשמעותו בסעיף 116 לחוק;
”שכירות“ –
”ספק שירותי מידע אלקטרוני“ – מי שהמנהל הכללי הרשהו להפיץ נתונים מפנקסי המקרקעין באמצעים אלקטרוניים;
”צפיה במידע“ – צפיה בנתונים שהופצו מפנקסי המקרקעין לרבות באמצעות ספק שירותי מידע אלקטרוני.
↗ חיצוניות: 14📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות #סעיף 3
  • בסעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963 → חוק מס שבח מקרקעין #סעיף 61
  • בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
  • בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954 → חוק נכי המלחמה בנאצים
  • בחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957 → חוק נכי רדיפות הנאצים
  • בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 103
  • בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1957 → חוק הגימלאות לנפגעי ספר
  • בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
  • סעיף 12א(ג) לחוק האמור → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) #סעיף 12א
  • בתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל״ה–1974 → תקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס)
  • בסעיף 118 לחוק → חוק המקרקעין #סעיף 118
  • בסעיף 117 לחוק → חוק המקרקעין #סעיף 117
  • בסעיף 116 לחוק → חוק המקרקעין #סעיף 116
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוויים של מקרקעין“ – המחיר שאפשר לקבל במכירת המקרקעין כשהם נקיים מכל משכנתה מאת מוכר מרצון לקונה מרצון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}} או איגוד ערים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו לרישום העסקה, הורה, צאצא, אח ואחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 61|בסעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ –
{{ח:תתת|(1)}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, או {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954}}, הזכאי לתגמולים לפי אחד החוקים האלה;
{{ח:תתת|(2)}} נכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|בחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957}}, או נכה תאונת עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 103|בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}, או נכה כתוצאה מתאונת דרכים או משיתוק, או קטוע יד או רגל, שדרגת נכותם אינה פחותה מ־50%;
{{ח:תתת|(3)}} נכה אחר שדרגת נכותו היא 100%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – נפגע ספר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגימלאות לנפגעי ספר|בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1957}}, וכן נפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}, לרבות שאיריו של נפגע כאמור, הזכאים לקיצבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה של חייל שנספה במערכה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950}}, לרבות הורה של נספה ואלמנתו, שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם, ויתום עד גיל 30, ולרבות אלמנה של הנספה, שנישאה ונישואיה השניים הופקעו, וחל עליה {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 12א|סעיף 12א(ג) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס)|בתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל״ה–1974}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על המרשם, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 118|בסעיף 118 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח על רישום מקרקעין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 117|בסעיף 117 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – רשם כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירותי מידע אלקטרוני“ – מי שהמנהל הכללי הרשהו להפיץ נתונים מפנקסי המקרקעין באמצעים אלקטרוניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיה במידע“ – צפיה בנתונים שהופצו מפנקסי המקרקעין לרבות באמצעות ספק שירותי מידע אלקטרוני.

2אגרות רישוםתיקונים: תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״א

(א)בעד רישום ובעד שירות אחר של הרשם יגבה הרשם אגרות כמפורט בתוספת.
(ב)סכומי האגרות לפי תקנת משנה (א) ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
(ב1)סכום אגרה שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.
(ג)המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה ובה נוסח התוספת, כפי שהיא מתוקנת עקב האמור בתקנה זו.
(ד)בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום ובעד שירות אחר של הרשם יגבה הרשם אגרות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרות לפי תקנת משנה (א) ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ב1)}} סכום אגרה שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה ובה נוסח {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, כפי שהיא מתוקנת עקב האמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

2אהנחה בעד פעולות בממשק מקווןתיקונים: תשע״ז

על אף האמור בסעיפים 13 ו־19 לתוספת, בעד פעולה המפורטת בסעיף 13 שתתבצע בממשק מקוון באמצעות אתר האינטרנט של משרד המשפטים, תשולם אגרה בשיעור של 80 אחוזים מהאגרה הקבועה, ובעד פעולה המפורטת בסעיף 19 לתוספת שתתבצע בממשק מקוון כאמור על ידי תאגיד בנקאי, לא תיגבה אגרה; לעניין זה, ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה לשנתיים מיום פרסום הודעה של שר המשפטים על מתן ההנחה או הפטור לביצוע פעולה מהפעולות המפורטות בתקנה זו בממשק מקוון):
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום פרסום הודעה של שר המשפטים על מתן ההנחה או הפטור לביצוע פעולה מהפעולות המפורטות בתקנה זו בממשק מקוון):}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|בסעיפים 13}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 19|ו־19 לתוספת}}, בעד פעולה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|בסעיף 13}} שתתבצע בממשק מקוון באמצעות אתר האינטרנט של משרד המשפטים, תשולם אגרה בשיעור של 80 אחוזים מהאגרה הקבועה, ובעד פעולה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת פרט 19|בסעיף 19 לתוספת}} שתתבצע בממשק מקוון כאמור על ידי תאגיד בנקאי, לא תיגבה אגרה; לעניין זה, ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

3קביעת שוויים של מקרקעיןתיקונים: תש״ם־3, תשמ״א

(א)מקום שתקנות אלה קובעות אגרות לפי שוויים של המקרקעין, תחושב האגרה לפי השווי שנקבע לאותם מקרקעין על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, לאותה שנת מס שבה נרשמת העסקה.
(ב)לגבי מקרקעין שלא הוטל עליהם מס רכוש לשנה שבה נרשמת העסקה, תחושב האגרה לפי שוויים בשעת הרישום; אולם אם היה שוויים בשעת הרישום פחות מהתמורה שהוסכם עליה בין הצדדים לעסקה, תחושב האגרה לפי אותה תמורה.
שווי המקרקעין בשעת הרישום, כאמור לעיל, יישום בידי מי ששר המשפטים מינהו לכך ותוקף השומה הוא לששה חדשים בלבד; המפקח רשאי להאריך את המועד, אם נוכח כי בנסיבות המקרה יש טעם סביר לעשות כן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שתקנות אלה קובעות אגרות לפי שוויים של המקרקעין, תחושב האגרה לפי השווי שנקבע לאותם מקרקעין על פי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}, לאותה שנת מס שבה נרשמת העסקה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מקרקעין שלא הוטל עליהם מס רכוש לשנה שבה נרשמת העסקה, תחושב האגרה לפי שוויים בשעת הרישום; אולם אם היה שוויים בשעת הרישום פחות מהתמורה שהוסכם עליה בין הצדדים לעסקה, תחושב האגרה לפי אותה תמורה.
{{ח:ת}} שווי המקרקעין בשעת הרישום, כאמור לעיל, יישום בידי מי ששר המשפטים מינהו לכך ותוקף השומה הוא לששה חדשים בלבד; המפקח רשאי להאריך את המועד, אם נוכח כי בנסיבות המקרה יש טעם סביר לעשות כן.

4אי־התחשבות בשכירות לקרוב

ברישום שכירות או משכנתה בסכום בלתי מסויים במקרקעין המושכרים לקרובו של המשכיר, והשכירות נעשתה תוך חמש שנים לפני הרישום ולא נרשמה, לא תבוא השכירות בחשבון שוויים של המקרקעין לצורך קביעת האגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ברישום שכירות או משכנתה בסכום בלתי מסויים במקרקעין המושכרים לקרובו של המשכיר, והשכירות נעשתה תוך חמש שנים לפני הרישום ולא נרשמה, לא תבוא השכירות בחשבון שוויים של המקרקעין לצורך קביעת האגרה.
פרק ב׳: פטורים והנחות

5תאגידים שנוסדו בחוק

רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום בישראל, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, פטורים מכל אגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום בישראל, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, פטורים מכל אגרה.

6מוסדות לאומיים

ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה אינק׳, יונייטד ישראל אפיל אינק׳ וחברת הימנותא בע״מ, פטורים מכל אגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה אינק׳, יונייטד ישראל אפיל אינק׳ וחברת הימנותא בע״מ, פטורים מכל אגרה.

7חברות ממשלתיות עירוניות לשיכון

”פרזות“, חברה ממשלתית־עירונית לשיכון ירושלים בע״מ, ”חלמיש“, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בתל־אביב־יפו בע״מ, ו”שקמונה“, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע״מ, פטורים מכל אגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ”פרזות“, חברה ממשלתית־עירונית לשיכון ירושלים בע״מ, ”חלמיש“, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בתל־אביב־יפו בע״מ, ו”שקמונה“, חברה ממשלתית–עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע״מ, פטורים מכל אגרה.

8הועד למען החייל

האגודה למען החייל ”הועד למען החייל“ וכן ”האגודה למען החייל נכסי החייל (נח)“ פטורות מכל אגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האגודה למען החייל ”הועד למען החייל“ וכן ”האגודה למען החייל נכסי החייל (נח)“ פטורות מכל אגרה.

9אפוטרופוס

האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים פטורים מכל אגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים פטורים מכל אגרה.

9אהאפוטרופוס הכלליתיקונים: תש״ם־4, תשס״ט

על אף האמור בתקנה 20(א), האפוטרופוס הכללי פטור מאגרה בעד כל אחד מאלה:
(1)קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו;
(2)עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות;
(3)רישום הערת אזהרה ומחיקתה על פי בקשתו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, האפוטרופוס הכללי פטור מאגרה בעד כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו;
{{ח:תת|(2)}} עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות;
{{ח:תת|(3)}} רישום הערת אזהרה ומחיקתה על פי בקשתו.

9בהחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואהתיקונים: תשס״ט

על אף האמור בתקנה 20(א), החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע״מ כמשמעותה בסעיף 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006, פטורה מאגרה בעד כל אחד מאלה:
(1)קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו, כדרוש לה לביצוע תפקידיה;
(2)עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות כאמור בפסקה (1).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006 → חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע״מ כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}}, פטורה מאגרה בעד כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו, כדרוש לה לביצוע תפקידיה;
{{ח:תת|(2)}} עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות כאמור בפסקה (1).

10רשויות מקומיות

רשות מקומית פטורה מאגרה בעד רישום שכירות או משכנתה, אם שוכנע המפקח שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מקומית פטורה מאגרה בעד רישום שכירות או משכנתה, אם שוכנע המפקח שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה.

11מוסדות ציבור

מוסד ציבור פטור מאגרה בעד רישום שכירות במקרקעין או רישום משכנתה, אם שוכנע הממונה כי המקרקעין או ההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשים או מיועדים לשמש את המוסד במישרין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד ציבור פטור מאגרה בעד רישום שכירות במקרקעין או רישום משכנתה, אם שוכנע הממונה כי המקרקעין או ההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשים או מיועדים לשמש את המוסד במישרין.

11אהפקדת סכום לרישום משכנתהתיקונים: תשל״ז־2

אישר שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, כי בעת עשיית התחייבות לרישום משכנתה במקרקעין, הופקד בידיו או בידי מורשהו סכום האגרה שהיתה משתלמת אילו נרשמה המשכנתה אותה שעה, יראו אותו סכום כאילו הוא האגרה שנגבתה ושולמה בעד רישום המשכנתה לפי תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישר שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, כי בעת עשיית התחייבות לרישום משכנתה במקרקעין, הופקד בידיו או בידי מורשהו סכום האגרה שהיתה משתלמת אילו נרשמה המשכנתה אותה שעה, יראו אותו סכום כאילו הוא האגרה שנגבתה ושולמה בעד רישום המשכנתה לפי תקנות אלה.

12נכים, נפגעים ומשפחות חיילים שנספו במערכהתיקונים: תשמ״ג

(א)נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה, פטורים מאגרה בעד רישום משכנתה ורישום שכירות.
(ב)פטור כאמור יינתן גם לבן הזוג של נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה.
(ג)נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם זכאי לפטור לפי תקנה זו, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום, תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של הזכאי לפטור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה, פטורים מאגרה בעד רישום משכנתה ורישום שכירות.
{{ח:תת|(ב)}} פטור כאמור יינתן גם לבן הזוג של נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה.
{{ח:תת|(ג)}} נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם זכאי לפטור לפי תקנה זו, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום, תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של הזכאי לפטור.

13עוליםתיקונים: תשל״ו

(א)עולה פטור מאגרה בעד רישום משכנתה, ובלבד שההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשת כערובה לתשלום מחיר מקרקעין שבעד רכישתם קיבל פטור מתוספת מס על פי תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל״ה–1974.
(ב)פטור כאמור יינתן גם לבן זוגו של העולה.
(ג)נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם עולה, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של העולה.
(ד)שולמה אחרי יום כ׳ באדר ב׳ תשכ״ז (1 באפריל 1967) אגרה בעד העברת מקרקעין לעולה על פי תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 (להלן – התקנות הפוקעות), או הופקדה אגרה כאמור בתקנה 11(א) לתקנות הפוקעות, ורישום ההעברה היה פטור מאגרה אותה שעה – יוחזר הסכום ששולם לפי הוראות הממונה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל״ה–1974 → תקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס) #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עולה פטור מאגרה בעד רישום משכנתה, ובלבד שההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשת כערובה לתשלום מחיר מקרקעין שבעד רכישתם קיבל פטור מתוספת מס על פי {{ח:חיצוני|תקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל״ה–1974}}.
{{ח:תת|(ב)}} פטור כאמור יינתן גם לבן זוגו של העולה.
{{ח:תת|(ג)}} נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם עולה, והם נישאו תוך שנים עשר חדשים מיום הרישום תוחזר האגרה ששילם בן זוגו של העולה.
{{ח:תת|(ד)}} שולמה אחרי יום כ׳ באדר ב׳ תשכ״ז (1 באפריל 1967) אגרה בעד העברת מקרקעין לעולה על פי תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 (להלן – התקנות הפוקעות), או הופקדה אגרה כאמור בתקנה 11(א) לתקנות הפוקעות, ורישום ההעברה היה פטור מאגרה אותה שעה – יוחזר הסכום ששולם לפי הוראות הממונה.

14רישום לפי חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי״ט–1959

רישום שכירות במקרקעין בתוקף חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי״ט–1959, פטור מכל אגרה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי״ט–1959 → חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רישום שכירות במקרקעין בתוקף {{ח:חיצוני|חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה)|חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי״ט–1959}}, פטור מכל אגרה.

15מדינות חוץ

(א)אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961, ונוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה מכל אגרה בעד רישום בשמה של שכירות או משכנתה במקרקעין המשמשים, או המיועדים לשמש, משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.
(ב)המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או מקצתה, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומה, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.
(ג)המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום שכירות או משכנתה במקרקעין על שם מדינת חוץ, או לדחות תשלומה, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנת וינה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:
(1)המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;
(2)המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961, ונוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה מכל אגרה בעד רישום בשמה של שכירות או משכנתה במקרקעין המשמשים, או המיועדים לשמש, משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או מקצתה, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומה, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי רשאי, על־פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום שכירות או משכנתה במקרקעין על שם מדינת חוץ, או לדחות תשלומה, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנת וינה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה;
{{ח:תתת|(2)}} המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי.

16העברה מתאגיד לתאגיד

הממונה רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום העברת שכירות או משכנתה במקרקעין –
(1)מתאגיד שהוקם על־פי דין אחד לתאגיד שהוקם על־פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד ההעברה האמורה;
(2)מכל תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו, או כי התאגיד הנעבר הוקם על ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי ההעברה נעשית אגב העברת השכירות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הנעבר, או אגב העברה של כל המשכנתאות הרשומות בשמם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום העברת שכירות או משכנתה במקרקעין –
{{ח:תת|(1)}} מתאגיד שהוקם על־פי דין אחד לתאגיד שהוקם על־פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד ההעברה האמורה;
{{ח:תת|(2)}} מכל תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו, או כי התאגיד הנעבר הוקם על ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי ההעברה נעשית אגב העברת השכירות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הנעבר, או אגב העברה של כל המשכנתאות הרשומות בשמם.

17מפעלים מאושרים

(א)בשכירות מקרקעין שלפי אישור מרכז ההשקעות הם כלולים בתכנית מאושרת כמשמעותה בחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, ידחה הממונה את תשלום האגרה, כפי שנקבעה בעת הרישום, לחמש שנים.
(ב)בעד רישום שכירות או שכירות משנה שערב תחילתן של התקנות הפוקעות (בתקנה זו – יום התחילה) חל על רישומן סעיף 3(ט) לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), תשכ״ו–1966, תהא האגרה 40 לירות, ובלבד שהרישום יבוצע לפני יום י״א בטבת תשל״ז (1 בינואר 1977) והוכח להנחת דעתו של מפקח, כי ההשקעה בוצעה לפני יום התחילה וכי הרישום לא בוצע לפני כן מסיבות שלשוכר לא היתה שליטה עליהן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בשכירות מקרקעין שלפי אישור מרכז ההשקעות הם כלולים בתכנית מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959}}, ידחה הממונה את תשלום האגרה, כפי שנקבעה בעת הרישום, לחמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רישום שכירות או שכירות משנה שערב תחילתן של התקנות הפוקעות (בתקנה זו – יום התחילה) חל על רישומן סעיף 3(ט) לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), תשכ״ו–1966, תהא האגרה 40 לירות, ובלבד שהרישום יבוצע לפני יום י״א בטבת תשל״ז (1 בינואר 1977) והוכח להנחת דעתו של מפקח, כי ההשקעה בוצעה לפני יום התחילה וכי הרישום לא בוצע לפני כן מסיבות שלשוכר לא היתה שליטה עליהן.

18מקרקעין שהוקם עליהם מיתקן

(א)בתקנה זו, ”מיתקן“ – מבנה, נטיעה, צינור, מכונה, משאבה, באר וכיוצא באלה.
(ב)נרשמה שכירות במקרקעין שיש בהם או עליהם מיתקן, והוכח להנחת דעתו של המפקח, שהמיתקן הוקם בידי מי שהזכות נרשמה בשמו והוא שכר את המקרקעין לפני הקמת המיתקן, תחושב האגרה על רישום הזכות לפי שווי המקרקעין בשעת הרישום בלי המיתקן שהוקם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”מיתקן“ – מבנה, נטיעה, צינור, מכונה, משאבה, באר וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(ב)}} נרשמה שכירות במקרקעין שיש בהם או עליהם מיתקן, והוכח להנחת דעתו של המפקח, שהמיתקן הוקם בידי מי שהזכות נרשמה בשמו והוא שכר את המקרקעין לפני הקמת המיתקן, תחושב האגרה על רישום הזכות לפי שווי המקרקעין בשעת הרישום בלי המיתקן שהוקם.

19מתן פטורים והחזר אגרה

(א)כל מקום שמתן פטור או הנחה (לשניהם ייקרא בתקנה זו – פטור) מסור בתקנות אלה למנהל הכללי, לממונה או למפקח, מוסמכים הם – כל אחד בתחום הפטורים המסורים לשיקולו – לענין קביעת הפטור כאמור בסעיף 149(ג) לחוק.
(ב)בנוסף לתנאים שנקבעו בפרק זה למתן פטור, יהא רשאי המוסמך ליתן פטור לפי תקנות אלה לקבוע לכל פטור תנאי, שמקבלו יעשה מעשה פלוני או יימנע מעשייתו; הפר מקבל הפטור תנאי שנקבע כאמור, או תנאי שנקבע בפרק זה למתן הפטור, יורה הממונה על גביית האגרה שהיתה משתלמת אילולא הפטור.
(ג)סכום האגרה שניתן לגביה פטור על תנאי יהיה שעבוד על המקרקעין והרשם יציין זאת בפנקסים; קיים מקבל הפטור את התנאי, יורה הממונה על מחיקת השעבוד.
(ד)בכל מקרה שתקנות אלה קובעות פטור, רשאי המנהל הכללי או הממונה – כל אחד בתחום סמכותו לפי תקנות אלה – להורות על החזרת האגרה או עודף האגרה ששולמה, לפי הענין, אם נתמלאו התנאים שנקבעו בתקנות אלה למתן הפטור והוא משוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן.
(ה)הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו על־פי התקנות הפוקעות, אם נוכח כי מי ששילם אגרה כאמור היה זכאי לפטור על פיהן.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 149(ג) לחוק → חוק המקרקעין #סעיף 149
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל מקום שמתן פטור או הנחה (לשניהם ייקרא בתקנה זו – פטור) מסור בתקנות אלה למנהל הכללי, לממונה או למפקח, מוסמכים הם – כל אחד בתחום הפטורים המסורים לשיקולו – לענין קביעת הפטור כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 149|בסעיף 149(ג) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} למתן פטור, יהא רשאי המוסמך ליתן פטור לפי תקנות אלה לקבוע לכל פטור תנאי, שמקבלו יעשה מעשה פלוני או יימנע מעשייתו; הפר מקבל הפטור תנאי שנקבע כאמור, או תנאי שנקבע {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} למתן הפטור, יורה הממונה על גביית האגרה שהיתה משתלמת אילולא הפטור.
{{ח:תת|(ג)}} סכום האגרה שניתן לגביה פטור על תנאי יהיה שעבוד על המקרקעין והרשם יציין זאת בפנקסים; קיים מקבל הפטור את התנאי, יורה הממונה על מחיקת השעבוד.
{{ח:תת|(ד)}} בכל מקרה שתקנות אלה קובעות פטור, רשאי המנהל הכללי או הממונה – כל אחד בתחום סמכותו לפי תקנות אלה – להורות על החזרת האגרה או עודף האגרה ששולמה, לפי הענין, אם נתמלאו התנאים שנקבעו בתקנות אלה למתן הפטור והוא משוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו על־פי התקנות הפוקעות, אם נוכח כי מי ששילם אגרה כאמור היה זכאי לפטור על פיהן.

20סייג לפטורים

(א)שום דבר האמור בפרק זה לא יתפרש כמעניק פטור מאגרה בעד קבלת נסחים או בעד עיון.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיו פטורים:
(1)מי שחלות עליו תקנות 6 ו־15 – מאגרות בעד קבלת נסחים או בעד עיון;
(2)מי שחלה עליו תקנה 10 – מאגרה בעד עיון ביחס לכל נכס הנמצא בתחום שיפוטו;
(3)מי שהוכר כבן משפחה של חייל שנספה במערכה או של חייל שנעדר כמשמעותו בסעיף 3 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 – מאגרה בעד נסח רישום או בעד עיון ביחס לכל נכס הרשום בשמו של החייל.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 3 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} לא יתפרש כמעניק פטור מאגרה בעד קבלת נסחים או בעד עיון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיו פטורים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שחלות עליו {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנות 6}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} – מאגרות בעד קבלת נסחים או בעד עיון;
{{ח:תתת|(2)}} מי שחלה עליו {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}} – מאגרה בעד עיון ביחס לכל נכס הנמצא בתחום שיפוטו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהוכר כבן משפחה של חייל שנספה במערכה או של חייל שנעדר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950}} – מאגרה בעד נסח רישום או בעד עיון ביחס לכל נכס הרשום בשמו של החייל.
פרק ג׳: הוראות משלימות

21מי חייב בתשלום אגרה

אגרה לפי תקנות אלה ישלם –
(1)בעד רישום משכנתה – הממשכן;
(2)בעד רישום עסקה אחרת – מי שזכות לפיה נרשמת על שמו;
(3)בעד שירות אחר של הרשם – מבקש השירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אגרה לפי תקנות אלה ישלם –
{{ח:תת|(1)}} בעד רישום משכנתה – הממשכן;
{{ח:תת|(2)}} בעד רישום עסקה אחרת – מי שזכות לפיה נרשמת על שמו;
{{ח:תת|(3)}} בעד שירות אחר של הרשם – מבקש השירות.

22דין שבר של לירה

בקביעת אגרה לפי תקנות אלה יהא דין שבר של לירה העולה על חמישים אגורות כדין לירה, ושבר שאינו עולה על חמישים אגורות לא יובא בחשבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקביעת אגרה לפי תקנות אלה יהא דין שבר של לירה העולה על חמישים אגורות כדין לירה, ושבר שאינו עולה על חמישים אגורות לא יובא בחשבון.

23החזרת אגרה ששולמה בטעות

(א)הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו בגלל טעות שבחישוב או פעולה שלא בוצעה.
(ב)הממונה יורה על החזרת כל סכום ששולם ביתר בהסתמך על שומה ששונתה לאחר מכן בערר או בערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו בגלל טעות שבחישוב או פעולה שלא בוצעה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יורה על החזרת כל סכום ששולם ביתר בהסתמך על שומה ששונתה לאחר מכן בערר או בערעור.

24ביטול

(א)תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 – בטלות.
(ב)פטור או הנחה שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח חיקוק שהיה אותה שעה בתקפו, יעמדו בתקפם בהתאם להוראות אותו חיקוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקנות המקרקעין (אגרות), תש״ל–1970 – בטלות.
{{ח:תת|(ב)}} פטור או הנחה שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח חיקוק שהיה אותה שעה בתקפו, יעמדו בתקפם בהתאם להוראות אותו חיקוק.

25הוראת מעבר

הוגשה בקשה לרישום לפני תחילתן של תקנות אלה והרוכש לא שילם בגין רכישה זאת תוספת מס לפי סעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963, תשולם בעד אותו רישום האגרה שהיתה חלה ערב תחילתן של תקנות אלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963 → חוק מס שבח מקרקעין #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לרישום לפני תחילתן של תקנות אלה והרוכש לא שילם בגין רכישה זאת תוספת מס לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 9|סעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}, תשולם בעד אותו רישום האגרה שהיתה חלה ערב תחילתן של תקנות אלה.

26תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום ב׳ בחשון תשל״ה (18 באוקטובר 1974).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ב׳ בחשון תשל״ה (18 באוקטובר 1974).

27השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המקרקעין (אגרות), תשל״ה–1974“.
תוספת

בשכירות, במשכנתאות ובפעולות המנויות להלן יהיו האגרות לרישום ולשירותים האחרים כמפורט להלן, בכפוף לשיעורי האגרות, לפטורים, להנחות ולהקלות ולשאר ההוראות שבפרק ב׳ לתקנות, אשר יראו אותם כחלק מכל הוראה שבתוספת לפי הענין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בשכירות, במשכנתאות ובפעולות המנויות להלן יהיו האגרות לרישום ולשירותים האחרים כמפורט להלן, בכפוף לשיעורי האגרות, לפטורים, להנחות ולהקלות ולשאר ההוראות {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרק ב׳ לתקנות}}, אשר יראו אותם כחלק מכל הוראה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} לפי הענין.

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(כל הסכומים מעודכנים לשנת 2026)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים לשנת 2026)}}

1תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''מכר, שכירות, שכירות משנה, העברת שכירות, ביטול שכירות, תיקון תנאי שכירות -'''
44 שקלים חדשים .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(37 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''מכר, שכירות, שכירות משנה, העברת שכירות, ביטול שכירות, תיקון תנאי שכירות -'''
{{ח:ת}} 44 שקלים חדשים {{ח:הערה|(37 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

2תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''משכנתה -'''
(א)בעד רישום משכנתה או משכנתה נוספת, או הגדלת סכום ההלוואה – 188 שקלים חדשים .
(ב)בעד רישום כל אחד מאלה – 188 שקלים חדשים :
(1)העברת משכנתה;
(2)העברת מקרקעין בכפוף למשכנתה;
(3)שינוי או תיקון בתנאי משכנתה, או בשמות הצדדים לעיסקת המשכנתה, או בשם החייב;
(4)העברת טובת ההנאה במשכנתה ליורשו של בעל המשכנתה שנפטר או למנהל עזבונו.
(ג)רישום פדיון מלא או חלקי ממשכנתה קיימת:
(1)אם הכסף משתלם במישרין לבעל המשכנתה – פטור מכל אגרה;
(2)אם הכסף מופקד בלשכה – 188 שקלים חדשים .
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''משכנתה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום משכנתה או משכנתה נוספת, או הגדלת סכום ההלוואה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד רישום כל אחד מאלה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}:
{{ח:תתת|(1)}} העברת משכנתה;
{{ח:תתת|(2)}} העברת מקרקעין בכפוף למשכנתה;
{{ח:תתת|(3)}} שינוי או תיקון בתנאי משכנתה, או בשמות הצדדים לעיסקת המשכנתה, או בשם החייב;
{{ח:תתת|(4)}} העברת טובת ההנאה במשכנתה ליורשו של בעל המשכנתה שנפטר או למנהל עזבונו.
{{ח:תת|(ג)}} רישום פדיון מלא או חלקי ממשכנתה קיימת:
{{ח:תתת|(1)}} אם הכסף משתלם במישרין לבעל המשכנתה – פטור מכל אגרה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הכסף מופקד בלשכה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

3תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''ירושה -'''
(א)בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה – 188 שקלים חדשים .
(ב)הגיש את הבקשה בן משפחתו של אדם שמת בשירות כמשמעותו בסעיף 14 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 – פטור מכל אגרה.
(ג)העברת שכירות במקרקעין לאלמנה של מוריש או לאלמן של מורישה על פי ויתור של יורש, אם הויתור נעשה ללא תמורה אגב ביצוע רישום הירושה – 188 שקלים חדשים .
(ד)האגרה המשתלמת לפי סעיף זה תשולם גם במקרה של רישום מקרקעי עזבון, או של זכות בהם הטעונה רישום, על שם אפוטרופוס או מנהל עזבון וגם במקרה של רישום עסקה שבוצעה בידי אפוטרופוס או מנהל עזבון במקרקעי העזבון במישרין; במקרה האחרון תשולם האגרה בנוסף לאגרה בעד רישום אותה עסקה או מס רכישת מקרקעין שחל עליה.
(ה)העברת זכות במקרקעין מאפוטרופוס, או ממנהל עזבון, ליורש על פי צו ירושה – 188 שקלים חדשים .
(ו)במקרה של רישום שכירות במקרקעין על שם יורשו של שוכר שנפטר, תשולם האגרה לפי סעיף זה ולא לפי סעיף 1, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של מפקח כי השכירות הקודמת נתבטלה מכוח תנאיה במות השוכר והשכירות החדשה נרשמת ליתרת התקופה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 14 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''ירושה -'''
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש את הבקשה בן משפחתו של אדם שמת בשירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}} – פטור מכל אגרה.
{{ח:תת|(ג)}} העברת שכירות במקרקעין לאלמנה של מוריש או לאלמן של מורישה על פי ויתור של יורש, אם הויתור נעשה ללא תמורה אגב ביצוע רישום הירושה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ד)}} האגרה המשתלמת לפי סעיף זה תשולם גם במקרה של רישום מקרקעי עזבון, או של זכות בהם הטעונה רישום, על שם אפוטרופוס או מנהל עזבון וגם במקרה של רישום עסקה שבוצעה בידי אפוטרופוס או מנהל עזבון במקרקעי העזבון במישרין; במקרה האחרון תשולם האגרה בנוסף לאגרה בעד רישום אותה עסקה או מס רכישת מקרקעין שחל עליה.
{{ח:תת|(ה)}} העברת זכות במקרקעין מאפוטרופוס, או ממנהל עזבון, ליורש על פי צו ירושה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ו)}} במקרה של רישום שכירות במקרקעין על שם יורשו של שוכר שנפטר, תשולם האגרה לפי סעיף זה ולא לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|סעיף 1}}, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של מפקח כי השכירות הקודמת נתבטלה מכוח תנאיה במות השוכר והשכירות החדשה נרשמת ליתרת התקופה.

4תיקונים: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''רישום הערה על צו קיום צוואה או מינוי מנהל עזבון -'''
עם רישום ההערה תשולם אגרה בסך 188 שקלים חדשים , בנוסף לכל אגרה אחרת המשתלמת לפי תוספת זו, אולם אין לגבות אגרת הערה לגבי עזבון אחד אלא פעם אחת בלבד.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''רישום הערה על צו קיום צוואה או מינוי מנהל עזבון -'''
{{ח:ת}} עם רישום ההערה תשולם אגרה בסך 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}, בנוסף לכל אגרה אחרת המשתלמת לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}}, אולם אין לגבות אגרת הערה לגבי עזבון אחד אלא פעם אחת בלבד.

5תיקונים: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''פיצול (פרצלציה) ואיחוד -'''
(א)בעד פיצול – 158 שקלים חדשים בעד כל חלקה שנוצרה בפיצול.
(ב)בעד איחוד – 158 שקלים חדשים בעד כל חלקה המתאחדת עם אחרת או עם אחרות לחלקה מאוחדת, אם היו החלקות בבעלותו של אותו אדם.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(132 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(132 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''פיצול (פרצלציה) ואיחוד -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד פיצול – 158 שקלים חדשים {{ח:הערה|(132 ש״ח מתואם לשנת 2017)}} בעד כל חלקה שנוצרה בפיצול.
{{ח:תת|(ב)}} בעד איחוד – 158 שקלים חדשים {{ח:הערה|(132 ש״ח מתואם לשנת 2017)}} בעד כל חלקה המתאחדת עם אחרת או עם אחרות לחלקה מאוחדת, אם היו החלקות בבעלותו של אותו אדם.

6תיקונים: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ו

'''בתים משותפים -'''
(א)'''רישום בית משותף'''
(1)בעד בקשה לרישום בית בפנקס הבתים המשותפים 163
(2)בעד רישום הבית כאמור, לגבי כל דירה 98
(3)ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור על פי תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 – פטורים מכל אגרה.
(ב)'''תיקון צו רישום'''
(1)בעד הבקשה לתיקון צו רישום 163
(2)עם הגשת טענות 163
(3)לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון 98
(ג)'''ביטול הרישום בפנקס הבתים המשותפים'''
(1)בעד הבקשה לביטול 163
(2)עם הגשת טענות 163
(3)בוטל הרישום ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרישום הבית מחדש בפנקס הבתים המשותפים, והוכח להנחת דעתו של מפקח כי הביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה או נובעים ממנה, יהיו הבקשה לרישום מחדש והרישום פטורים מאגרה; המפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים האמורה אם נוכח כי מן הצדק לעשות כן.
(ד)'''רישום תקנון מוסכם'''
(1)בעד רישום תקנון מוסכם כאמור בסעיף 62 לחוק 163
(2)בעד רישום תיקון בתקנון שנרשם 163
(ה)'''הכרעה בסכסוכים'''
בהליכים להכרעה בסכסוך לפי סימן ד׳ לפרק ו׳ של החוק יחולו ההוראות החלות על אגרות המשתלמות בבית משפט השלום בהליכים בתביעה אזרחית.
(ו)'''בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות -''' פטור מאגרה.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 9
הצג הערות עריכה
(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(15 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(15 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 → תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) #סעיף 63
  • בסעיף 62 לחוק → חוק המקרקעין #סעיף 62
  • סימן ד׳ לפרק ו׳ של החוק → חוק המקרקעין #פרק ו סימן ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''בתים משותפים -''' <span style="float: inline-end;">{{מוקטן|<u>בשקלים חדשים</u>}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(א)}} '''רישום בית משותף'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד בקשה לרישום בית בפנקס הבתים המשותפים <span style="float: inline-end;">163 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(2)}} בעד רישום הבית כאמור, לגבי כל דירה <span style="float: inline-end;">98 {{ח:הערה|(15 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(3)}} ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור על פי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 63|תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}} – פטורים מכל אגרה.
{{ח:תת|(ב)}} '''תיקון צו רישום'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד הבקשה לתיקון צו רישום <span style="float: inline-end;">163 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(2)}} עם הגשת טענות <span style="float: inline-end;">163 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(3)}} לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון <span style="float: inline-end;">98 {{ח:הערה|(15 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(ג)}} '''ביטול הרישום בפנקס הבתים המשותפים'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד הבקשה לביטול <span style="float: inline-end;">163 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(2)}} עם הגשת טענות <span style="float: inline-end;">163 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(3)}} בוטל הרישום ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרישום הבית מחדש בפנקס הבתים המשותפים, והוכח להנחת דעתו של מפקח כי הביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה או נובעים ממנה, יהיו הבקשה לרישום מחדש והרישום פטורים מאגרה; המפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים האמורה אם נוכח כי מן הצדק לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} '''רישום תקנון מוסכם'''
{{ח:תתת|(1)}} בעד רישום תקנון מוסכם כאמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 62|בסעיף 62 לחוק}} <span style="float: inline-end;">163 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(2)}} בעד רישום תיקון בתקנון שנרשם <span style="float: inline-end;">163 {{ח:הערה|(25 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(ה)}} '''הכרעה בסכסוכים'''
{{ח:תת}} בהליכים להכרעה בסכסוך לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ של החוק}} יחולו ההוראות החלות על אגרות המשתלמות בבית משפט השלום בהליכים בתביעה אזרחית.
{{ח:תת|(ו)}} '''בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות -''' פטור מאגרה.

7תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״א, תשס״ד, תשס״ד־2, תש״ע, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז

'''נסחים והעתקים מפנקסים וממסמכים ומידע ממוחשב אחר -'''
(א)בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו – 88
(א1)בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף – 154
(א2)בעד כל נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות לרבות נסח מרוכז של דירות בית משותף, שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; בפרט משנה זה, ”מסר אלקטרוני“ ו”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001 18
(ב)
(ג)
(ד)
(ד1)עיון באמצעות קבלת עותק ממסמכי תיק רישום בית משותף שנסרקו בסריקה ממוחשבת; עותק כאמור יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת וקבלתו תהיה על גבי תקליטור או באופן מקוון מרחוק; בפרט משנה זה – 39
”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001;
”סריקה ממוחשבת“ – כהגדרתה בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969
(ה)מידע ממוחשב אחר – בעד כל שירות 182
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 8
הצג הערות עריכה
(74 ש״ח מתואם לשנת 2016)
(130 ש״ח מתואם לשנת 2016)
(15 ש״ח מתואם לשנת 2016)
(נמחק)
(נמחק)
(נמחק)
(33 ש״ח מתואם לשנת 2016)
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001 → חוק חתימה אלקטרונית
  • בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001 → חוק חתימה אלקטרונית
  • בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969 → תקנות העדות (העתקים צילומיים) #סעיף 3א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''נסחים והעתקים מפנקסים וממסמכים ומידע ממוחשב אחר -''' <span style="float: inline-end;">{{מוקטן|<u>בשקלים חדשים</u>}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(א)}} בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו – <span style="float: inline-end;">88 {{ח:הערה|(74 ש״ח מתואם לשנת 2016)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(א1)}} בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף – <span style="float: inline-end;">154 {{ח:הערה|(130 ש״ח מתואם לשנת 2016)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(א2)}} בעד כל נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות לרבות נסח מרוכז של דירות בית משותף, שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; בפרט משנה זה, ”מסר אלקטרוני“ ו”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}} <span style="float: inline-end;">18 {{ח:הערה|(15 ש״ח מתואם לשנת 2016)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|(ד1)}} עיון באמצעות קבלת עותק ממסמכי תיק רישום בית משותף שנסרקו בסריקה ממוחשבת; עותק כאמור יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת וקבלתו תהיה על גבי תקליטור או באופן מקוון מרחוק; בפרט משנה זה – <span style="float: inline-end;">39 {{ח:הערה|(33 ש״ח מתואם לשנת 2016)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סריקה ממוחשבת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות העדות (העתקים צילומיים)#סעיף 3א|בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969}}
{{ח:תת|(ה)}} מידע ממוחשב אחר – בעד כל שירות <span style="float: inline-end;">182 {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

8תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״א, תשע״ו־2

'''עיון -'''
(1)בעד כל נכס או זכות שביחס אליהם נדרש העיון 85
(2)בתיק פיזי של בית משותף כשקיימת לגביו אפשרות לעיון כאמור בפרט 7(ד1) וקבלת עותק מצולם ממנו 257
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(66 ש״ח מתואם לשנת 2010)
(200 ש״ח מתואם לשנת 2010)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עיון -''' <span style="float: inline-end;">{{מוקטן|<u>בשקלים חדשים</u>}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(1)}} בעד כל נכס או זכות שביחס אליהם נדרש העיון <span style="float: inline-end;">85 {{ח:הערה|(66 ש״ח מתואם לשנת 2010)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|(2)}} בתיק פיזי של בית משותף כשקיימת לגביו אפשרות לעיון כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|בפרט 7(ד1)}} וקבלת עותק מצולם ממנו <span style="float: inline-end;">257 {{ח:הערה|(200 ש״ח מתואם לשנת 2010)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

9תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''תיקון בפנקס -'''
(א)תיקון בפנקס, על פי צו של מפקח כאמור בתקנה 90 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש״ל–1969 (להלן – תקנות הרישום), אם הטעות נגרמה בעטיו של הרשם – פטור מכל אגרה; בכל מקרה אחר – 182 .
(ב)חידוש רישום, על פי סעיף 135 לחוק – פטור מאגרה.
(ג)מבוצע תיקון על פי הוראות בית משפט מוסמך, או על פי הוראות הממונה או רשות מוסמכת אחרת, תשולם האגרה לפי מהות הפעולה.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 90 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש״ל–1969 → תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) #סעיף 95
  • סעיף 135 לחוק → חוק המקרקעין #סעיף 135
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''תיקון בפנקס -'''
{{ח:תת|(א)}} תיקון בפנקס, על פי צו של מפקח כאמור {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 95|בתקנה 90 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש״ל–1969}} (להלן – תקנות הרישום), אם הטעות נגרמה בעטיו של הרשם – פטור מכל אגרה; בכל מקרה אחר – 182 {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} חידוש רישום, על פי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 135|סעיף 135 לחוק}} – פטור מאגרה.
{{ח:תת|(ג)}} מבוצע תיקון על פי הוראות בית משפט מוסמך, או על פי הוראות הממונה או רשות מוסמכת אחרת, תשולם האגרה לפי מהות הפעולה.

10תיקונים: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז

'''ביצוע שירות מחוץ ללשכת רישום המקרקעין -'''
(א)אם מבצע השירות הוא עובד אחד – 326 שקלים חדשים ; אם משתתפים בביצוע יותר מעובד אחד – תוספת של 326 שקלים חדשים בעד כל עובד נוסף.
(ב)אם השירות מבוצע במקומות אחדים או בתיקים אחדים – תיגבה מלוא האגרה לגבי כל מקום וכל תיק.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(50 ש״ח מתואם לשנת 1987)
(50 ש״ח מתואם לשנת 1987)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''ביצוע שירות מחוץ ללשכת רישום המקרקעין -'''
{{ח:תת|(א)}} אם מבצע השירות הוא עובד אחד – 326 שקלים חדשים {{ח:הערה|(50 ש״ח מתואם לשנת 1987)}}; אם משתתפים בביצוע יותר מעובד אחד – תוספת של 326 שקלים חדשים {{ח:הערה|(50 ש״ח מתואם לשנת 1987)}} בעד כל עובד נוסף.
{{ח:תת|(ב)}} אם השירות מבוצע במקומות אחדים או בתיקים אחדים – תיגבה מלוא האגרה לגבי כל מקום וכל תיק.

11תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''רישום זיקת הנאה -'''
(א)בעד רישום זיקת הנאה – 164 שקלים חדשים , בעד כל רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל רישום לגבי החלקה הזכאית.
(ב)בעד מחיקת רישום זיקת הנאה – בעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הזכאית – 103 שקלים חדשים .
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(137 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(86 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''רישום זיקת הנאה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום זיקת הנאה – 164 שקלים חדשים {{ח:הערה|(137 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}, בעד כל רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל רישום לגבי החלקה הזכאית.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מחיקת רישום זיקת הנאה – בעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הזכאית – 103 שקלים חדשים {{ח:הערה|(86 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

12תיקונים: תשל״ט־2

'''רישום ראשון של מקרקעין או של זכות במקרקעין -'''
2% משוויים של המקרקעין או של הזכות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''רישום ראשון של מקרקעין או של זכות במקרקעין -'''
{{ח:ת}} 2% משוויים של המקרקעין או של הזכות.

13תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''הערת אזהרה -'''
(א)בעד רישום הערת אזהרה –
(1)בעד כל רישום – 188 שקלים חדשים .
(2)היה נושא הערת אזהרה דירה בבית העתיד להירשם בפנקס הבתים המשותפים והבית נבנה על מספר חלקות – 188 שקלים חדשים בעד רישום הערת האזהרה על כל החלקות.
(3)היה נושא הערת האזהרה דירה בבית מתוך מספר בתים שהוקמו או יוקמו על מספר חלקות – 188 שקלים חדשים , ובלבד שהמבקש את הרישום ייחס את ההערה לחלקה או לחלקות שעליהן ייבנה הבית.
(ב)בעד מחיקת הערת אזהרה, על פי בקשת הצדדים – 127 שקלים חדשים .
📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''הערת אזהרה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום הערת אזהרה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד כל רישום – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה נושא הערת אזהרה דירה בבית העתיד להירשם בפנקס הבתים המשותפים והבית נבנה על מספר חלקות – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}} בעד רישום הערת האזהרה על כל החלקות.
{{ח:תתת|(3)}} היה נושא הערת האזהרה דירה בבית מתוך מספר בתים שהוקמו או יוקמו על מספר חלקות – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}, ובלבד שהמבקש את הרישום ייחס את ההערה לחלקה או לחלקות שעליהן ייבנה הבית.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מחיקת הערת אזהרה, על פי בקשת הצדדים – 127 שקלים חדשים {{ח:הערה|(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

14תיקונים: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''הערה על הגבלת כשרות -'''
בעד רישום הערה בדבר הגבלת כשרות, בעד כל רישום – 188 שקלים חדשים .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''הערה על הגבלת כשרות -'''
{{ח:ת}} בעד רישום הערה בדבר הגבלת כשרות, בעד כל רישום – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

15תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''הערה על הצורך בהסכמה -'''
(א)בעד רישום הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל רישום – 188 שקלים חדשים .
(ב)בעד מחיקת הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל מחיקה – 127 שקלים חדשים .
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''הערה על הצורך בהסכמה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל רישום – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מחיקת הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל מחיקה – 127 שקלים חדשים {{ח:הערה|(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

15אתיקונים: תשע״ו

'''הערה בדבר מקלט ומחסה -'''
רישום הערה לפי תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 – פטור מכל אגרה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 → תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) #סעיף 28
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''הערה בדבר מקלט ומחסה -'''
{{ח:ת}} רישום הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 28|תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}} – פטור מכל אגרה.

15בתיקונים: תשע״ז

'''הערה על אי־התאמה להיתר -'''
רישום או מחיקת הערה לפי תקנה 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011, על פי בקשת מוסד תכנון – פטורים מכל אגרה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 → תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) #סעיף 29
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''הערה על אי־התאמה להיתר -'''
{{ח:ת}} רישום או מחיקת הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 29|תקנה 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}}, על פי בקשת מוסד תכנון – פטורים מכל אגרה.

16תיקונים: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

17תיקונים: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''שינוי מקום הסמכות לרישום עסקה -'''
העברת הסמכות לרישום עסקה מן הרשם של הלשכה שבה מוחזקים הפנקסים הנוגעים בדבר אל הרשם של לשכה אחרת, פטורה מכל אגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''שינוי מקום הסמכות לרישום עסקה -'''
{{ח:ת}} העברת הסמכות לרישום עסקה מן הרשם של הלשכה שבה מוחזקים הפנקסים הנוגעים בדבר אל הרשם של לשכה אחרת, פטורה מכל אגרה.

18תיקונים: תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז

'''שינוי שם -'''
רישום שם ששונה לפי חוק השמות, התשט״ז–1956, פטור מכל אגרה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק השמות, התשט״ז–1956 → חוק השמות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''שינוי שם -'''
{{ח:ת}} רישום שם ששונה לפי {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ז–1956}}, פטור מכל אגרה.

19תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''מחיקת רישום של זכות שפקעה -'''
בעד מחיקת הרישום של זכות שפקעה – 127 שקלים חדשים .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''מחיקת רישום של זכות שפקעה -'''
{{ח:ת}} בעד מחיקת הרישום של זכות שפקעה – 127 שקלים חדשים {{ח:הערה|(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

20תיקונים: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''רישום זכות קדימה -'''
(א)בעד רישום זכות קדימה, לכל רישום – 188 שקלים חדשים .
(ב)בעד מחיקת רישום של זכות קדימה, לכל מחיקה – 127 שקלים חדשים .
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''רישום זכות קדימה -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד רישום זכות קדימה, לכל רישום – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד מחיקת רישום של זכות קדימה, לכל מחיקה – 127 שקלים חדשים {{ח:הערה|(106 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

21תיקונים: תשל״ז, תשל״ט־2, תשמ״ג, תשמ״ז, תשע״ז

'''נאמנות -'''
רישום הערה על קיומה של נאמנות – 182 שקלים חדשים .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''נאמנות -'''
{{ח:ת}} רישום הערה על קיומה של נאמנות – 182 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

22תיקונים: תשע״ז

'''הערה על הקדש -'''
רישום הערה על הקדש – 182 שקלים חדשים .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''הערה על הקדש -'''
{{ח:ת}} רישום הערה על הקדש – 182 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

23תיקונים: תשע״ז

'''החלפת נאמני ההקדש -'''
רישום הערה על החלפת נאמני ההקדש – 182 שקלים חדשים .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''החלפת נאמני ההקדש -'''
{{ח:ת}} רישום הערה על החלפת נאמני ההקדש – 182 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

24תיקונים: תשע״ז

'''חוב כספי -'''
(א)בעד הערה שנרשמת לפי דין על קיומו של חוב מס או חוב כספי – 182 שקלים חדשים .
(ב)בעד הערה בדבר נקיטת הליכים לגביית חוב המס או החוב הכספי – 182 שקלים חדשים .
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''חוב כספי -'''
{{ח:תת|(א)}} בעד הערה שנרשמת לפי דין על קיומו של חוב מס או חוב כספי – 182 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הערה בדבר נקיטת הליכים לגביית חוב המס או החוב הכספי – 182 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

25תיקונים: תשע״ז

'''חוב היטל השבחה -'''
רישום הערה בשל חוב היטל השבחה – 182 שקלים חדשים .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''חוב היטל השבחה -'''
{{ח:ת}} רישום הערה בשל חוב היטל השבחה – 182 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

26תיקונים: תשע״ז

'''ייעודם של מקרקעין -'''
רישום הערה לפי תקנה 27(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 – 182 שקלים חדשים .
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 27(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011 → תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) #סעיף 27
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''ייעודם של מקרקעין -'''
{{ח:ת}} רישום הערה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)#סעיף 27|תקנה 27(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011}} – 182 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

27תיקונים: תשע״ז

'''הכנתה, הפקדתה או קיומה של תכנית ורישומה -'''
הערה על הכנת תכנית, הפקדתה של תכנית או קיומה של תכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), או הערה שרישומה מתחייב בהתאם לתכנית או היתר כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה – 182 שקלים חדשים .
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבנייה
  • בחוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''הכנתה, הפקדתה או קיומה של תכנית ורישומה -'''
{{ח:ת}} הערה על הכנת תכנית, הפקדתה של תכנית או קיומה של תכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבנייה), או הערה שרישומה מתחייב בהתאם לתכנית או היתר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} – 182 שקלים חדשים {{ח:הערה|(152 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

28תיקונים: תשע״ז

'''הסכם שיתוף -'''
רישום הערה על הסכם שיתוף – 188 שקלים חדשים .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''הסכם שיתוף -'''
{{ח:ת}} רישום הערה על הסכם שיתוף – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(157 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.

29תיקונים: תשע״ז

'''מחיקת רישום -'''
מחיקת רישום שבוצע בהתאם לסעיפים 21 עד 28 – 121 שקלים חדשים .
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(101 ש״ח מתואם לשנת 2017)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''מחיקת רישום -'''
{{ח:ת}} מחיקת רישום שבוצע בהתאם {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|לסעיפים 21 עד 28}} – 121 שקלים חדשים {{ח:הערה|(101 ש״ח מתואם לשנת 2017)}}.