החקיקה בישראל

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשס״ד · 2004
33
סעיפים
6
פרקים
3
תוספות
42
הגדרות
20
הפניות פנימיות
11
הפניות חיצוניות
10
הערות עריכה
3
תיקונים
היסטוריית תיקונים3 רשומות
ק״ת תשס״ד, 287תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)PDF
תש״ף, 2728תיקוןPDF
תשפ״א, 8ת״טPDF

תוכן החוק

1מטרהתיקונים: תש״ף

מטרתן של תקנות אלה למנוע זיהום מקורות מים וגרימת מפגעים סביבתיים עקב פינוי וסילוק לא מבוקר של בוצה שמקורה בשפכים עירוניים וכן לקבוע את השימושים המותרים בבוצה כאמור והתנאים להם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטרתן של תקנות אלה למנוע זיהום מקורות מים וגרימת מפגעים סביבתיים עקב פינוי וסילוק לא מבוקר של בוצה שמקורה בשפכים עירוניים וכן לקבוע את השימושים המותרים בבוצה כאמור והתנאים להם.

2הגדרותתיקונים: תש״ף, תשפ״א

בתקנות אלה –
”אזורי מגן“ – כמשמעותם בתקנה 6(ב) לתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ״ה–1995;
”אריזה“ – לרבות שק, ארגז, קופסה, שקית או כל אריזה אחרת;
”אתר לסילוק פסולת“ – מקום המשמש לפינוי ולסילוק פסולת המורשה לקלוט פסולת בוצה לפי הוראות כל דין;
”בוצה“ – תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט תוצר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של הטיפול שבו מבוצעים סינון גס והפרדת חול ושמנים;
”בוצה מיוצבת“ – בוצה שעברה תהליך ייצוב בוצה ועומדת בערכים שנקבעו בתכנית שאושרה לפי תקנה 3;
”בוצה סוג א׳“ – בוצה מיוצבת שריכוז החיידקים שבה עומד בריכוזים אלה – ריכוז החיידקים מסוג קוליפורמים צואתיים קטן מ־‎1000 MPN לגרם אחד של חומר יבש, או ריכוז חיידקי סלמונלה קטן מ־‎3 MPN לארבעה גרם של חומר יבש;
”בוצה סוג ב׳“ –
”גידולים הניתנים להיאכל חיים“ – גידולים חקלאיים שהחלקים שבהם הניתנים לאכילה בידי אדם נמצאים במגע ישיר עם הקרקע או בסמיכות קרובה אליה ואשר מקובל להשתמש בהם למאכל אדם גם בלא עיבוד תרמי, כגון בישול, אפייה או צלייה;
”השבה לאנרגיה“ – שימוש בבוצה להפקת אנרגיה במישרין או באמצעות עיבודה לחומר אחר המשמש להפקת אנרגיה;
”הממונה“ – עובד המשרד שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או חלקן;
”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
”חומר יבש“ – חומר המתקבל לאחר ייבוש בוצה בטמפרטורה של 105 מעלות צלסיוס לפי השיטה הקבועה בספר 1 והמוסברת בספר 4;
”חומר נדיף“ – חומר המצוי בבוצה והמתנדף לאחר חימום החומר היבש בטמפרטורה של 550 מעלות צלסיוס, בנוכחות חמצן, לפי השיטה הקבועה בספר 1 והמוסברת בספר 4;
”חוק אוויר נקי“ – חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;
”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
”חנקן כללי“ – הסכום האריתמטי של ריכוזי חנקן קלדל, חנקן ניטריט וחנקן ניטרט, לפי השיטות הקבועות בספר 1;
”טיפול בשפכים“ – פעולה המיועדת להפחית ריכוז מזהמים בשפכים;
”ייצוב בוצה“ – טיפול במרכיבים בבוצה לפי תכנית שאישר הממונה לפי תקנה 3, שמטרתו למנוע מטרדי ריח והתפתחות זבובים וחרקים מזיקים אחרים ולהפחית ריכוזים של גורמי מחלות;
”מזהמים“ – חומרים העלולים לפגוע באדם או בסביבה, כגון תרכובות אורגניות, מתכות כבדות, חנקן, זרחן וגורמי מחלות מיקרוביאליים;
”מעבדה מוסמכת“ – כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997, שהוסמכה לבצע את הבדיקות האמורות בתקנה 4(3);
”מפעיל“ – כל אחד מאלה:
(1)מי שהוא בעל רישיון או היתר הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מפעל טיפול או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל רישיון או היתר כאמור;
(2)מי שמפעיל מפעל טיפול, מחזיק בו או מי שבידו השליטה במפעל טיפול כאמור, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו; לעניין זה, ”שליטה“ – היכולת להורות, בין מכוח זכות חוקית ובין בשל מצב הדברים בפועל, על שיטת ואופן ההפעלה של מפעל הטיפול;
”מפעל טיפול“ – מפעל טיפול בבוצה או מפעל טיפול בשפכים;
”מפעל טיפול בבוצה“ – מיתקן או מערכת מיתקנים לטיפול בבוצה שמקורה במפעל טיפול בשפכים, המיועדת או משמשת להפחתת ריכוז המזהמים בה;
”מפעל טיפול בשפכים“ – מערכת מיתקנים לטיפול בשפכים עירוניים, או שפכים שמקורם בבעלי חיים, המיועדת להפחתת ריכוז המזהמים בהם, לרבות מערכת מיתקנים לטיפול בבוצה;
”מקור מים“ – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק;
”מים עיליים“ – מים פתוחים לאטמוספירה;
”מיתקן השבה“ – מיתקן ייעודי שיש בידו רישיון עסק לשריפת פסולת או לתחנת כוח לפי חוק רישוי עסקים, או היתר פליטה לטיפול תרמי בפסולת מוצקה או לייצור אנרגיה לפי חוק אוויר נקי, לפי העניין;
”ממונה בריאות“ – כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010;
”מתכות כבדות“ – מתכות כבדות כלליות (Total Metals), המפורטות בתוספת הראשונה, שריכוזן נקבע לפי השיטות הקבועות בספר 1;
”סילוק בוצה“ – פינוי בוצה להטמנה באתר לסילוק פסולת;
”ספר 1“ – המהדורה האחרונה של הספר – ”Standard Methods for the Examination of Water and Wastewater“, בעריכת ובהוצאת American Public Health Association, American Water Works Association, Water Environment Federation, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד, בירושלים ובתל אביב;
”ספר 2“ –
”ספר 3“ –
”ספר 4“ – המהדורה האחרונה של הספר – ”Environmental Regulation and Technology Control of Pathogens and Vector Attraction in Sewage Sludge“, EPA/625/R-92/013, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד, בירושלים ובתל אביב;
”פינוי בוצה“ – העברת בוצה אל מחוץ לתחום המפעל לטיפול שבו נוצרה או ממקום אחר שבו נעשה טיפול בה;
”CFU‏“ (Colony Forming Units) –
”MPN‏“ (Most Probable Number) – מספר חיידקים המתקבל בבדיקה לפי השיטה הקבועה בספר 1 והמוסברת בספר 4;
”PFU‏“ (Plaque Forming Units) –
”שנה“ – תקופה של 12 חודשים רצופים;
”שימוש חקלאי“ – טיוב או דישון קרקע המשמשת לגידול או ייצור חקלאי של צמחים בהתאם להוראות תקנה 7;
”שפכים עירוניים“ – פסולת המורחקת בהזרמה, שמקורה בבתי מגורים בעיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שמתפקידיו התקנת ביוב או החזקתו, ולרבות שפכים וקולחים שמקורם בתהליכים תעשייתיים או גידול בעלי חיים המחוברים למערכת הביוב העירונית;
”תשטיפים“ – נוזלים שהיו במגע עם פסולת, או נבעו מפסולת.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 5📝 הערות: 5
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 6(ב) לתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ״ה–1995 → תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה) #סעיף 6
  • חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008 → חוק אוויר נקי
  • חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
  • בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997 → חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
  • בסעיף 20א לחוק → חוק המים #סעיף 20א
  • חוק רישוי עסקים → חוק רישוי עסקים
  • חוק אוויר נקי → חוק אוויר נקי
  • בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010 → תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזורי מגן“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה)#סעיף 6|בתקנה 6(ב) לתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – לרבות שק, ארגז, קופסה, שקית או כל אריזה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר לסילוק פסולת“ – מקום המשמש לפינוי ולסילוק פסולת המורשה לקלוט פסולת בוצה לפי הוראות כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוצה“ – תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט תוצר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של הטיפול שבו מבוצעים סינון גס והפרדת חול ושמנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוצה מיוצבת“ – בוצה שעברה תהליך ייצוב בוצה ועומדת בערכים שנקבעו בתכנית שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוצה סוג א׳“ – בוצה מיוצבת שריכוז החיידקים שבה עומד בריכוזים אלה – ריכוז החיידקים מסוג קוליפורמים צואתיים קטן מ־‎1000 MPN לגרם אחד של חומר יבש, או ריכוז חיידקי סלמונלה קטן מ־‎3 MPN לארבעה גרם של חומר יבש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוצה סוג ב׳“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גידולים הניתנים להיאכל חיים“ – גידולים חקלאיים שהחלקים שבהם הניתנים לאכילה בידי אדם נמצאים במגע ישיר עם הקרקע או בסמיכות קרובה אליה ואשר מקובל להשתמש בהם למאכל אדם גם בלא עיבוד תרמי, כגון בישול, אפייה או צלייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השבה לאנרגיה“ – שימוש בבוצה להפקת אנרגיה במישרין או באמצעות עיבודה לחומר אחר המשמש להפקת אנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – עובד המשרד שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או חלקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר יבש“ – חומר המתקבל לאחר ייבוש בוצה בטמפרטורה של 105 מעלות צלסיוס לפי השיטה הקבועה בספר 1 והמוסברת בספר 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר נדיף“ – חומר המצוי בבוצה והמתנדף לאחר חימום החומר היבש בטמפרטורה של 550 מעלות צלסיוס, בנוכחות חמצן, לפי השיטה הקבועה בספר 1 והמוסברת בספר 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק אוויר נקי“ – {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חנקן כללי“ – הסכום האריתמטי של ריכוזי חנקן קלדל, חנקן ניטריט וחנקן ניטרט, לפי השיטות הקבועות בספר 1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בשפכים“ – פעולה המיועדת להפחית ריכוז מזהמים בשפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצוב בוצה“ – טיפול במרכיבים בבוצה לפי תכנית שאישר הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, שמטרתו למנוע מטרדי ריח והתפתחות זבובים וחרקים מזיקים אחרים ולהפחית ריכוזים של גורמי מחלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהמים“ – חומרים העלולים לפגוע באדם או בסביבה, כגון תרכובות אורגניות, מתכות כבדות, חנקן, זרחן וגורמי מחלות מיקרוביאליים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}}, שהוסמכה לבצע את הבדיקות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(3)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שהוא בעל רישיון או היתר הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מפעל טיפול או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל רישיון או היתר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמפעיל מפעל טיפול, מחזיק בו או מי שבידו השליטה במפעל טיפול כאמור, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו; לעניין זה, ”שליטה“ – היכולת להורות, בין מכוח זכות חוקית ובין בשל מצב הדברים בפועל, על שיטת ואופן ההפעלה של מפעל הטיפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל טיפול“ – מפעל טיפול בבוצה או מפעל טיפול בשפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל טיפול בבוצה“ – מיתקן או מערכת מיתקנים לטיפול בבוצה שמקורה במפעל טיפול בשפכים, המיועדת או משמשת להפחתת ריכוז המזהמים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל טיפול בשפכים“ – מערכת מיתקנים לטיפול בשפכים עירוניים, או שפכים שמקורם בבעלי חיים, המיועדת להפחתת ריכוז המזהמים בהם, לרבות מערכת מיתקנים לטיפול בבוצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20א|בסעיף 20א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים עיליים“ – מים פתוחים לאטמוספירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן השבה“ – מיתקן ייעודי שיש בידו רישיון עסק לשריפת פסולת או לתחנת כוח לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, או היתר פליטה לטיפול תרמי בפסולת מוצקה או לייצור אנרגיה לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה בריאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכות כבדות“ – מתכות כבדות כלליות (Total Metals), המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שריכוזן נקבע לפי השיטות הקבועות בספר 1;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סילוק בוצה“ – פינוי בוצה להטמנה באתר לסילוק פסולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר 1“ – המהדורה האחרונה של הספר – ”Standard Methods for the Examination of Water and Wastewater“, בעריכת ובהוצאת American Public Health Association, American Water Works Association, Water Environment Federation, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד, בירושלים ובתל אביב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר 2“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר 3“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר 4“ – המהדורה האחרונה של הספר – ”Environmental Regulation and Technology Control of Pathogens and Vector Attraction in Sewage Sludge“, EPA/625/R-92/013, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד, בירושלים ובתל אביב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פינוי בוצה“ – העברת בוצה אל מחוץ לתחום המפעל לטיפול שבו נוצרה או ממקום אחר שבו נעשה טיפול בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”CFU‏“ (Colony Forming Units) – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”MPN‏“ (Most Probable Number) – מספר חיידקים המתקבל בבדיקה לפי השיטה הקבועה בספר 1 והמוסברת בספר 4;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”PFU‏“ (Plaque Forming Units) – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ – תקופה של 12 חודשים רצופים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חקלאי“ – טיוב או דישון קרקע המשמשת לגידול או ייצור חקלאי של צמחים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים עירוניים“ – פסולת המורחקת בהזרמה, שמקורה בבתי מגורים בעיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שמתפקידיו התקנת ביוב או החזקתו, ולרבות שפכים וקולחים שמקורם בתהליכים תעשייתיים או גידול בעלי חיים המחוברים למערכת הביוב העירונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשטיפים“ – נוזלים שהיו במגע עם פסולת, או נבעו מפסולת.

2אהשימושים המותרים בבוצהתיקונים: תש״ף

מפעיל רשאי לפנות בוצה, ואדם רשאי לעשות שימוש בבוצה לשימושים המפורטים להלן בלבד, ואם נוכח אדם כי לא ניתן לעשות שימוש בבוצה כאמור בהתאם להוראות תקנות אלה, יסלקה לאתר לסילוק פסולת בהתאם להוראות תקנה 13:
(1)שימוש חקלאי בהתאם להוראות תקנה 7;
(2)השבה לאנרגיה בהתאם להוראות תקנה 7א;
(3)שימוש לניסוי בהתאם להוראות תקנה 7ב.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעיל רשאי לפנות בוצה, ואדם רשאי לעשות שימוש בבוצה לשימושים המפורטים להלן בלבד, ואם נוכח אדם כי לא ניתן לעשות שימוש בבוצה כאמור בהתאם להוראות תקנות אלה, יסלקה לאתר לסילוק פסולת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}:
{{ח:תת|(1)}} שימוש חקלאי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}};
{{ח:תת|(2)}} השבה לאנרגיה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א}};
{{ח:תת|(3)}} שימוש לניסוי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|תקנה 7ב}}.

3ייצוב בוצהתיקונים: תש״ף

מפעיל יגיש לאישור הממונה תכנית לייצוב בוצה, ויבצעה עם קבלת אישור הממונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעיל יגיש לאישור הממונה תכנית לייצוב בוצה, ויבצעה עם קבלת אישור הממונה.

4ביצוע בדיקות ורישוםתיקונים: תש״ף

מפעיל יבצע בדיקות ורישום כמפורט להלן:
(1)
(2)ינהל רישום מפורט בענינים כלהלן:
(א)משקל הבוצה המיוצרת במפעלו והמפונה ממנו מדי יום, אחוז החומר היבש בבוצה ואחוז החומר הנדיף בחומר היבש;
(ב)פרטים לענין פינוי הבוצה, לרבות זהות מקבל הבוצה ולעניין פינוי לשימוש חקלאי – מועדי הפינוי וכן מיקום וגודל השטח המיועד לטיוב או לדישון וסוג הגידול החקלאי בשטח האמור;
(3)יבצע במעבדה מוסמכת בדיקות אלה:
(א)במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות בתוספת הראשונה – אחת לחודש לפחות;
(ב)במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות בתוספת הראשונה – אחת לחודשיים לפחות;
(ג)לעניין פינוי בוצה לשימוש חקלאי –
(1)בדיקות ריכוז חנקן כללי, זרחן כללי ואשלגן בגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש – במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – אחת לחודש לפחות; במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – אחת לחודשיים לפחות;
(2)בדיקות ריכוז קוליפורמים צואתיים וחיידקי סלמונלה – במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של שנים עשר אלף טון או יותר חומר יבש בשנה – חמש דגימות לפחות, מדי שבועיים לפחות; במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה אך פחות משנים עשר אלף טון – חמש דגימות לפחות, מדי חודש לפחות; במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – חמש דגימות לפחות, מדי חודשיים לפחות;
(ד)על אף האמור בפסקאות (א) עד (ג) –
(1)מפעיל המפנה בוצה בתדירות של פחות מפעם בחודשיים, יבצע את הבדיקות האמורות בפסקאות (א) עד (ג) בתדירות שנקבעה לפי תכנית שאישר הממונה, ובלבד שמספר הבדיקות בשנה לא יפחת ממספר הבדיקות הקבועות באותן תקנות משנה, לפי העניין;
(2)לעניין פינוי בוצה לצורך השבה לאנרגיה, רשאי הממונה לפטור מפעיל מבדיקת ריכוז מתכת מסוימת מהמתכות המפורטות בתוספת הראשונה אם ראה כי בדיקה זו אינה נדרשת בנסיבות העניין;
(3)נוכח הממונה לדעת כי קיים חשש ממשי לבריאות הציבור, לפי פנייה של ממונה בריאות או לאחר התייעצות עמו, לסביבה או לזיהום מקור מים, רשאי הוא להורות למפעיל לבצע בדיקות נוספות ובתדירות שיורה, באופן שיאפשר הערכה של איכות הבוצה והסיכונים הנובעים מהשימוש בה;
(4)ישמור את הרישומים כמפורט בפסקה (2), את תוצאות הבדיקות כמפורט בפסקה (3), את הרישומים ואת מסמכי הלוואי כמפורט בתקנות אלה ואת מסמכי המכירה, המסירה או השינוע הנדרשים לפי כל דין, לפי הענין, למשך שנתיים לפחות;
(5)יאפשר לממונה, לעיין ברישומים, בתעודות ובמסמכים כאמור בתקנה זו, וימסור לו העתקים מהם, לפי דרישתו.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעיל יבצע בדיקות ורישום כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} ינהל רישום מפורט בענינים כלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} משקל הבוצה המיוצרת במפעלו והמפונה ממנו מדי יום, אחוז החומר היבש בבוצה ואחוז החומר הנדיף בחומר היבש;
{{ח:תתת|(ב)}} פרטים לענין פינוי הבוצה, לרבות זהות מקבל הבוצה ולעניין פינוי לשימוש חקלאי – מועדי הפינוי וכן מיקום וגודל השטח המיועד לטיוב או לדישון וסוג הגידול החקלאי בשטח האמור;
{{ח:תת|(3)}} יבצע במעבדה מוסמכת בדיקות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} – אחת לחודש לפחות;
{{ח:תתת|(ב)}} במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} – אחת לחודשיים לפחות;
{{ח:תתת|(ג)}} לעניין פינוי בוצה לשימוש חקלאי –
{{ח:תתתת|(1)}} בדיקות ריכוז חנקן כללי, זרחן כללי ואשלגן בגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש –
{{ח:תתתתת|(א)}} במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – אחת לחודש לפחות;
{{ח:תתתתת|(ב)}} במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – אחת לחודשיים לפחות;
{{ח:תתתת|(2)}} בדיקות ריכוז קוליפורמים צואתיים וחיידקי סלמונלה –
{{ח:תתתתת|(א)}} במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של שנים עשר אלף טון או יותר חומר יבש בשנה – חמש דגימות לפחות, מדי שבועיים לפחות;
{{ח:תתתתת|(ב)}} במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה אך פחות משנים עשר אלף טון – חמש דגימות לפחות, מדי חודש לפחות;
{{ח:תתתתת|(ג)}} במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – חמש דגימות לפחות, מדי חודשיים לפחות;
{{ח:תתת|(ד)}} על אף האמור בפסקאות (א) עד (ג) –
{{ח:תתתת|(1)}} מפעיל המפנה בוצה בתדירות של פחות מפעם בחודשיים, יבצע את הבדיקות האמורות בפסקאות (א) עד (ג) בתדירות שנקבעה לפי תכנית שאישר הממונה, ובלבד שמספר הבדיקות בשנה לא יפחת ממספר הבדיקות הקבועות באותן תקנות משנה, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין פינוי בוצה לצורך השבה לאנרגיה, רשאי הממונה לפטור מפעיל מבדיקת ריכוז מתכת מסוימת מהמתכות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} אם ראה כי בדיקה זו אינה נדרשת בנסיבות העניין;
{{ח:תתתת|(3)}} נוכח הממונה לדעת כי קיים חשש ממשי לבריאות הציבור, לפי פנייה של ממונה בריאות או לאחר התייעצות עמו, לסביבה או לזיהום מקור מים, רשאי הוא להורות למפעיל לבצע בדיקות נוספות ובתדירות שיורה, באופן שיאפשר הערכה של איכות הבוצה והסיכונים הנובעים מהשימוש בה;
{{ח:תת|(4)}} ישמור את הרישומים כמפורט בפסקה (2), את תוצאות הבדיקות כמפורט בפסקה (3), את הרישומים ואת מסמכי הלוואי כמפורט בתקנות אלה ואת מסמכי המכירה, המסירה או השינוע הנדרשים לפי כל דין, לפי הענין, למשך שנתיים לפחות;
{{ח:תת|(5)}} יאפשר לממונה, לעיין ברישומים, בתעודות ובמסמכים כאמור בתקנה זו, וימסור לו העתקים מהם, לפי דרישתו.

4אדיווחתיקונים: תש״ף

(א)מפעיל ידווח לממונה על הנתונים ועל תוצאות הבדיקות שערך לפי תקנה 4, באופן ממוחשב כפי שהורה לו הממונה –
(1)במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – אחת לחודש, עד היום ה־15 בחודש;
(2)במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – אחת לחודשיים, עד היום ה־15 בחודש.
(ב)לעניין בוצה המפונה לשימוש חקלאי – מפעיל ידווח לממונה על כל חריגה מהערכים הקבועים בתקנות אלה, בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל את תוצאות הבדיקה החריגה, ולא יאוחר מ־24 שעות לאחר קבלתן, ויפעל במהירות האפשרית להפסקתה ולמניעתה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפעיל ידווח לממונה על הנתונים ועל תוצאות הבדיקות שערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}, באופן ממוחשב כפי שהורה לו הממונה –
{{ח:תתת|(1)}} במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – אחת לחודש, עד היום ה־15 בחודש;
{{ח:תתת|(2)}} במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – אחת לחודשיים, עד היום ה־15 בחודש.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין בוצה המפונה לשימוש חקלאי – מפעיל ידווח לממונה על כל חריגה מהערכים הקבועים בתקנות אלה, בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל את תוצאות הבדיקה החריגה, ולא יאוחר מ־24 שעות לאחר קבלתן, ויפעל במהירות האפשרית להפסקתה ולמניעתה.

5מסמכי לוואיתיקונים: תש״ף

לא יפנה מפעיל בוצה שאינה באריזה, אלא אם כן צירף לה טופס לפי הטופס שבתוספת השניה, ולא יקבל אדם בוצה כאמור אלא אם כן צורף לה הטופס האמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יפנה מפעיל בוצה שאינה באריזה, אלא אם כן צירף לה טופס לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}}, ולא יקבל אדם בוצה כאמור אלא אם כן צורף לה הטופס האמור.

6סימון אריזהתיקונים: תש״ף

לא יפנה מפעיל בוצה באריזה, ולא יקבל אדם בוצה כאמור, אלא אם כן סומן על גבי אריזת הבוצה או הוצמד אליה המידע המפורט בטופס שבתוספת השניה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יפנה מפעיל בוצה באריזה, ולא יקבל אדם בוצה כאמור, אלא אם כן סומן על גבי אריזת הבוצה או הוצמד אליה המידע המפורט בטופס {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}}.

6אייצוב ופינוי בוצהתיקונים: תש״ף

(א)מפעיל של מפעל טיפול בשפכים יבצע ייצוב של בוצה טרם פינויה מהמפעל.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפעיל לפנות בוצה למפעל טיפול בבוצה, אף אם לא ביצע ייצוב בוצה, אם קיבל אישור לכך מאת הממונה טרם פינוי הבוצה, בהתקיים אחד מאלה –
(1)התקיימו נסיבות מיוחדות שלא מאפשרות לבצע את ייצוב הבוצה במפעל הטיפול בשפכים;
(2)כמות הבוצה הנוצרת במפעל לטיפול בשפכים שלו קטנה מטון וחצי ליום של חומר יבש; אישור זה יינתן בהתחשב ביעילות פעולתם של מפעל הטיפול בשפכים ושל מפעל הטיפול בבוצה שהוא יעד הפינוי.
(ג)באישור כאמור בתקנת משנה (ב) יורה הממונה על תנאים לעניין הובלת הבוצה במכלים או במיתקנים אטומים, כדי למנוע מטרדי ריח, התפתחות זבובים וחרקים מזיקים אחרים או הפצת גורמי מחלות בעת ההובלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפעיל של מפעל טיפול בשפכים יבצע ייצוב של בוצה טרם פינויה מהמפעל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפעיל לפנות בוצה למפעל טיפול בבוצה, אף אם לא ביצע ייצוב בוצה, אם קיבל אישור לכך מאת הממונה טרם פינוי הבוצה, בהתקיים אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} התקיימו נסיבות מיוחדות שלא מאפשרות לבצע את ייצוב הבוצה במפעל הטיפול בשפכים;
{{ח:תתת|(2)}} כמות הבוצה הנוצרת במפעל לטיפול בשפכים שלו קטנה מטון וחצי ליום של חומר יבש; אישור זה יינתן בהתחשב ביעילות פעולתם של מפעל הטיפול בשפכים ושל מפעל הטיפול בבוצה שהוא יעד הפינוי.
{{ח:תת|(ג)}} באישור כאמור בתקנת משנה (ב) יורה הממונה על תנאים לעניין הובלת הבוצה במכלים או במיתקנים אטומים, כדי למנוע מטרדי ריח, התפתחות זבובים וחרקים מזיקים אחרים או הפצת גורמי מחלות בעת ההובלה.

7שימוש חקלאי בבוצהתיקונים: תש״ף

(א)לא יפנה מפעיל בוצה לשימוש חקלאי ולא ישתמש אדם בבוצה כאמור אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)הבוצה היא בוצה סוג א׳, והיא אינה גורמת ואינה עלולה לגרום לריח חזק או בלתי סביר ואינה מהווה מצע להתפתחות חרקים;
(2)ריכוז המתכות הכבדות בבוצה אינו עולה על הקבוע בתוספת הראשונה;
(3)כמות החומר הנדיף שמקורו בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא תעלה על 1,100 קילוגרם;
(4)כמות החנקן הכללי בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנתיים לא תעלה על 50 קילוגרם;
(5)כמויות המתכות הכבדות בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא יעלו על אחד מאלה: 30 גרם קדמיום, 900 גרם נחושת, 135 גרם ניקל, 300 גרם עופרת, 3,750 גרם אבץ, 7.5 גרם כספית, 600 גרם כרום.
(ב)בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א) –
(1)לא ישתמש אדם בבוצה לצורך דישון או טיוב קרקע –
(א)אם היא משמשת לגידולי נוי בגנים ציבוריים ובגינות פרטיות;
(ב)אם היא משמשת לגידולים בעציצים, באדניות ובמשתלות;
(ג)אם היא משמשת לגידול גידולים הניתנים להיאכל חיים; התעורר ספק באשר להיותו של גידול מסוים גידול הניתן להיאכל חי, יחליט הממונה בדבר לאחר שהתייעץ עם ממונה בריאות, טרם שימוש בבוצה;
(2)לא ישתמש אדם בקרקע לגידול גידולים הניתנים להיאכל חי, אם דושנה או טויבה בבוצה סוג א׳, אלא אם כן עברה שנה לפחות מיום הדישון או הטיוב;
(3)נוכח הממונה כי בוצה המיועדת לשימוש חקלאי יוצרת סיכון למטרדים, לזיהום מקורות מים או קרקע או למפגעים סביבתיים, בין בשל תכונות הבוצה ובין בשל הקרקע המיועדת לקבלתה, רשאי הוא לתת למפעיל, לבעל הקרקע ולמחזיק בקרקע הוראות למניעת השימוש בבוצה או למניעת המטרדים, הזיהום או המפגעים האמורים.
(ג)לא יערום אדם בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע טרם פיזורה על פני הקרקע, במרחק של פחות מ־300 מטרים מבתי מגורים ומכבישים ראשיים ופחות מ־50 מטרים מעורק נחל.
(ד)בין החודשים מרס וספטמבר – לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, למשך יותר משבוע ימים טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.
(ה)בין החודשים אוקטובר ופברואר – לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, למשך יותר מ־96 שעות טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפנה מפעיל בוצה לשימוש חקלאי ולא ישתמש אדם בבוצה כאמור אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבוצה היא בוצה סוג א׳, והיא אינה גורמת ואינה עלולה לגרום לריח חזק או בלתי סביר ואינה מהווה מצע להתפתחות חרקים;
{{ח:תתת|(2)}} ריכוז המתכות הכבדות בבוצה אינו עולה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(3)}} כמות החומר הנדיף שמקורו בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא תעלה על 1,100 קילוגרם;
{{ח:תתת|(4)}} כמות החנקן הכללי בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנתיים לא תעלה על 50 קילוגרם;
{{ח:תתת|(5)}} כמויות המתכות הכבדות בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא יעלו על אחד מאלה: 30 גרם קדמיום, 900 גרם נחושת, 135 גרם ניקל, 300 גרם עופרת, 3,750 גרם אבץ, 7.5 גרם כספית, 600 גרם כרום.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא ישתמש אדם בבוצה לצורך דישון או טיוב קרקע –
{{ח:תתתת|(א)}} אם היא משמשת לגידולי נוי בגנים ציבוריים ובגינות פרטיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם היא משמשת לגידולים בעציצים, באדניות ובמשתלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם היא משמשת לגידול גידולים הניתנים להיאכל חיים; התעורר ספק באשר להיותו של גידול מסוים גידול הניתן להיאכל חי, יחליט הממונה בדבר לאחר שהתייעץ עם ממונה בריאות, טרם שימוש בבוצה;
{{ח:תתת|(2)}} לא ישתמש אדם בקרקע לגידול גידולים הניתנים להיאכל חי, אם דושנה או טויבה בבוצה סוג א׳, אלא אם כן עברה שנה לפחות מיום הדישון או הטיוב;
{{ח:תתת|(3)}} נוכח הממונה כי בוצה המיועדת לשימוש חקלאי יוצרת סיכון למטרדים, לזיהום מקורות מים או קרקע או למפגעים סביבתיים, בין בשל תכונות הבוצה ובין בשל הקרקע המיועדת לקבלתה, רשאי הוא לתת למפעיל, לבעל הקרקע ולמחזיק בקרקע הוראות למניעת השימוש בבוצה או למניעת המטרדים, הזיהום או המפגעים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יערום אדם בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע טרם פיזורה על פני הקרקע, במרחק של פחות מ־300 מטרים מבתי מגורים ומכבישים ראשיים ופחות מ־50 מטרים מעורק נחל.
{{ח:תת|(ד)}} בין החודשים מרס וספטמבר – לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, למשך יותר משבוע ימים טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.
{{ח:תת|(ה)}} בין החודשים אוקטובר ופברואר – לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, למשך יותר מ־96 שעות טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.

7אהשבה לאנרגיה של בוצהתיקונים: תש״ף

לא יפנה מפעיל בוצה להשבה לאנרגיה ולא ישתמש אדם בבוצה כאמור אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)ההשבה מבוצעת במיתקן השבה, והמפעיל קיבל אישור מאת מפעיל מיתקן ההשבה על קיומם של רישיון עסק או היתר פליטה, לפי העניין;
(2)הבוצה שמפנה המפעיל היא בוצה מיוצבת ותואמת את התנאים לשימוש בבוצה שנקבעו בהיתר הפליטה או ברישיון העסק של המיתקן, לפי העניין, כפי שמסר מפעיל מיתקן ההשבה למפעיל לפי נוסח הטופס שבתוספת השלישית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יפנה מפעיל בוצה להשבה לאנרגיה ולא ישתמש אדם בבוצה כאמור אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} ההשבה מבוצעת במיתקן השבה, והמפעיל קיבל אישור מאת מפעיל מיתקן ההשבה על קיומם של רישיון עסק או היתר פליטה, לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} הבוצה שמפנה המפעיל היא בוצה מיוצבת ותואמת את התנאים לשימוש בבוצה שנקבעו בהיתר הפליטה או ברישיון העסק של המיתקן, לפי העניין, כפי שמסר מפעיל מיתקן ההשבה למפעיל לפי נוסח הטופס {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.

7בשימוש בבוצה לניסויתיקונים: תש״ף

(א)מפעיל רשאי לפנות בוצה מיוצבת לשימוש בניסוי שמטרתו פיתוח או בדיקה של שימושים נוספים בבוצה, שפגיעתם במקורות מים או בסביבה פחותה, אם קיבל לכך אישור הממונה ולפי תנאי האישור; הממונה ייתן אישור כאמור לאחר התייעצות עם ממונה בריאות כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010.
(ב)באישור כאמור בתקנת משנה (א) יורה הממונה תנאים, ככל הנדרש, לעניין מניעת פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור לפי העניין.
(ג)אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן לתקופה של עד שנה, והממונה רשאי להאריכו בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת בכל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שלוש שנים.
(ד)ניתן אישור הממונה כאמור בתקנת משנה (א), יפרסם הממונה את האישור ותנאיו באתר האינטרנט של המשרד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010 → תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפעיל רשאי לפנות בוצה מיוצבת לשימוש בניסוי שמטרתו פיתוח או בדיקה של שימושים נוספים בבוצה, שפגיעתם במקורות מים או בסביבה פחותה, אם קיבל לכך אישור הממונה ולפי תנאי האישור; הממונה ייתן אישור כאמור לאחר התייעצות עם ממונה בריאות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.
{{ח:תת|(ב)}} באישור כאמור בתקנת משנה (א) יורה הממונה תנאים, ככל הנדרש, לעניין מניעת פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן לתקופה של עד שנה, והממונה רשאי להאריכו בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת בכל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן אישור הממונה כאמור בתקנת משנה (א), יפרסם הממונה את האישור ותנאיו באתר האינטרנט של המשרד.

8הגבלת מקומות השימוש בבוצהתיקונים: תש״ף

לא יפזר אדם בוצה על הקרקע ולא יעשה בה שימוש חקלאי במקומות אלה:
(1)שטח שנמצא באזורי מגן;
(2)מקום שמצוי במרחק הקטן מ־50 מטרים ממקור מים עיליים;
(3)מקום שמצוי במרחק הקטן מ־100 מטרים ממקור מים עיליים המשמש למי שתיה;
(4)מקום שבו מי התהום מצויים בעומק הקטן מ־20 מטרים ממפלס פני הקרקע;
(5)קרקע ששיפועה עולה על 12%;
(6)מקום שמצוי במרחק הקטן מ־100 מטרים ממקום המיועד להחדרה לפי רישיון החדרה כהגדרתו בסעיף 44ב לחוק המים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 44ב לחוק המים → חוק המים #סעיף 44ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יפזר אדם בוצה על הקרקע ולא יעשה בה שימוש חקלאי במקומות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שטח שנמצא באזורי מגן;
{{ח:תת|(2)}} מקום שמצוי במרחק הקטן מ־50 מטרים ממקור מים עיליים;
{{ח:תת|(3)}} מקום שמצוי במרחק הקטן מ־100 מטרים ממקור מים עיליים המשמש למי שתיה;
{{ח:תת|(4)}} מקום שבו מי התהום מצויים בעומק הקטן מ־20 מטרים ממפלס פני הקרקע;
{{ח:תת|(5)}} קרקע ששיפועה עולה על 12%;
{{ח:תת|(6)}} מקום שמצוי במרחק הקטן מ־100 מטרים ממקום המיועד להחדרה לפי רישיון החדרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44ב|בסעיף 44ב לחוק המים}}.

9תיקונים: תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

10תיקונים: תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

11הובלת בוצה

כל המשנע בוצה יובילה במכל הובלה סגור ואטום מפני דליפות או שפיכות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל המשנע בוצה יובילה במכל הובלה סגור ואטום מפני דליפות או שפיכות.

12אחסון בוצה

המחזיק בבוצה לתקופה העולה על שבוע ימים, יאחסן אותה בהתאם לדרישות אלה:
(1)המרחק בין מקום האחסון לבין מקור מים עיליים לא יפחת מ־100 מטרים;
(2)מפלס מי התהום במקום האחסון יהיה 30 מטרים לפחות מפני הקרקע, ומקום האחסון לא יהיה בתוך אזורי מגן;
(3)הבוצה לא תגרום לריח חזק או בלתי סביר ולא תהווה מצע להתפתחות חרקים;
(4)המשטח שמשמש לאחסון הבוצה יהיה אטום מפני חלחול;
(5)תשטיפים שמקורם בבוצה יחוברו למערכת טיפול בשפכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המחזיק בבוצה לתקופה העולה על שבוע ימים, יאחסן אותה בהתאם לדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המרחק בין מקום האחסון לבין מקור מים עיליים לא יפחת מ־100 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} מפלס מי התהום במקום האחסון יהיה 30 מטרים לפחות מפני הקרקע, ומקום האחסון לא יהיה בתוך אזורי מגן;
{{ח:תת|(3)}} הבוצה לא תגרום לריח חזק או בלתי סביר ולא תהווה מצע להתפתחות חרקים;
{{ח:תת|(4)}} המשטח שמשמש לאחסון הבוצה יהיה אטום מפני חלחול;
{{ח:תת|(5)}} תשטיפים שמקורם בבוצה יחוברו למערכת טיפול בשפכים.

13סילוק לאתר פסולתתיקונים: תש״ף

נוכח אדם לדעת לגבי בוצה המצויה בחזקתו כי לא התקיימו בה הוראות תקנות 7(א)(1) או (2), כולן או חלקן, או שלא ניתן להשתמש בה לפי תקנות 7א או 7ב, יסלק אותה לאתר לסילוק פסולת.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח אדם לדעת לגבי בוצה המצויה בחזקתו כי לא התקיימו בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(א)(1) או (2)}}, כולן או חלקן, או שלא ניתן להשתמש בה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנות 7א}} {{ח:פנימי|סעיף 7ב|או 7ב}}, יסלק אותה לאתר לסילוק פסולת.

14עונשיןתיקונים: תש״ף

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור בסעיף 71א לפקודת בריאות העם, 1940.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 71א לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #סעיף 71א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 71א|בסעיף 71א לפקודת בריאות העם, 1940}}.

15תחילה ותוקףתיקונים: תש״ף

(א)תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
(ב)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
תוספת ראשונה
ערכים מרביים מותרים של ריכוזי מתכות כבדות בבוצה לשימוש חקלאי

>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>המתכת</th><th>ריכוז המתכת במיליגרם {{ש}} לקילוגרם אחד של חומר יבש</th></tr>
<tr><td>קדמיום</td><td>20</td></tr>
<tr><td>נחושת</td><td>600</td></tr>
<tr><td>ניקל</td><td>90</td></tr>
<tr><td>עופרת</td><td>200</td></tr>
<tr><td>אבץ</td><td>2,500</td></tr>
<tr><td>כספית</td><td>5</td></tr>
<tr><td>כרום</td><td>400</td></tr>
</table>
תוספת שנייה
טופס לפינוי בוצה – מידע לגבי הבוצה המפונה

(1)

שם המפעל המפנה ומענו;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שם המפעל המפנה ומענו;

(2)

תאריך פינוי הבוצה מהמפעל;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאריך פינוי הבוצה מהמפעל;

(3)

המקום שאליו מפונה הבוצה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המקום שאליו מפונה הבוצה;

(4)

כלי הרכב (סוג ומספר) שבו מפונה הבוצה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כלי הרכב (סוג ומספר) שבו מפונה הבוצה;

(5)

אופן ויעד הפינוי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אופן ויעד הפינוי;

(6)

משקל הבוצה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משקל הבוצה;

(7)

משקל ואחוז החומר היבש בבוצה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משקל ואחוז החומר היבש בבוצה;

(8)

משקל ואחוז החומר הנדיף בבוצה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משקל ואחוז החומר הנדיף בבוצה;

(9)

משקל (בגרם) וריכוז (במיליגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש), המתכות הכבדות המפורטות להלן בבוצה: קדמיום, נחושת, ניקל, עופרת, אבץ, כספית, כרום;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משקל (בגרם) וריכוז (במיליגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש), המתכות הכבדות המפורטות להלן בבוצה: קדמיום, נחושת, ניקל, עופרת, אבץ, כספית, כרום;

(10)

אם יעד הפינוי הוא שימוש חקלאי – משקל (בגרם) וריכוז (במיליגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש), החנקן הכללי, הזרחן הכללי והאשלגן בבוצה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם יעד הפינוי הוא שימוש חקלאי – משקל (בגרם) וריכוז (במיליגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש), החנקן הכללי, הזרחן הכללי והאשלגן בבוצה;

(11)

אם יעד הפינוי הוא שימוש חקלאי – ריכוז הפתוגנים – חיידקים מסוג קוליפורמים צואתיים וסלמונלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם יעד הפינוי הוא שימוש חקלאי – ריכוז הפתוגנים – חיידקים מסוג קוליפורמים צואתיים וסלמונלה.
תוספת שלישית
אישור מפעיל מיתקן השבה של בוצה לאנרגיה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הטופס הושמט).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}
המתכתריכוז המתכת במיליגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש
קדמיום20
נחושת600
ניקל90
עופרת200
אבץ2,500
כספית5
כרום400