החקיקה בישראל

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים), התשנ״ח–1998 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשנ״ח · 1998
8
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
13
הגדרות
0
הפניות פנימיות
7
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
2
תיקונים
היסטוריית תיקונים2 רשומות
ק״ת תשנ״ח, 897תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים)PDF
תשס״ד, 989תיקוןPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשס״ד

בתקנות אלה –
”מחליף יונים“ – מיתקן או מיתקנים לריכוך ולהוצאת מינרלים ממים המסופקים למפעל, בשיטת חילוף יונים על גבי שרף, המייצר תמלחת בתהליך ריענונו;
”מחליף יונים ביתי“ – מחליף יונים המיועד לשימוש ביתי, למעט מחליף יונים הנמצא במדיח כלים ביתי;
”ממונה“ – מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין תקנות אלה;
”מערכת ביוב“ – מערכת המשמשת לאיסוף, טיפול וסילוק שפכים;
”מפעיל“ – כל אחד מאלה:
(1)בעל רשיון עסק, כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, של מפעל;
(2)אדם שבבעלותו, בהשגחתו או בפיקוחו פועל מפעל;
”מפעל“ – מקום שבו עושים מלאכה, מייצרים מוצרים או נותנים שירותים, באופן הגורם ליצירת תמלחת;
”מקור מים“ – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק, למעט בריכת אידוי כמשמעותה בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכת אידוי ואגירה), התשנ״ז–1997, המשמשת לריכוז תמלחת לפני סילוקה לים;
”ריענון“ – תהליך העברה של תמיסת מלח מרוכזת או חומצת מלח או סודה קאוסטית, דרך מחליף יונים, לצורך הכשרתו מחדש לפעילותו;
”שרף“ – חומר המשמש לספיחת קטיונים;
”תמלחת“ – אחד מאלה:
(1)שפכים שמקורם בריענון מחליף יונים בכמות העולה על שלוש טונות כלורידים לשנה או שתי טונות נתרן לשנה;
(2)שפכים המכילים מלח שמקורם בתהליך ייצור בתעשיית מזון או בורסקאות, הדורשים הוספת כלורידים או נתרן, בכמות העולה על שש טונות כלורידים לשנה או ארבע טונות נתרן לשנה, לכל סוג תמלחת;
”תמלחת טקסטיל“ –
”תמלחת מזון ובורסקאות“ – שפכים שמקורם בתהליכי הכשרת בשר, ייצור חמוצים, שימורים וטחינה, ייצור גבינות מלוחות, ועיבוד דגים או עורות;
”תמלחת מחליף יונים“ – שפכים שמקורם בתמיסה המשמשת לריענון מחליף היונים יחד עם שטיפות בכמות של ארבעה נפחי שרף לפחות, המיועדות להדחת שאריות המלח לאחר הריענון.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
  • בסעיף 20א לחוק → חוק המים #סעיף 20א
  • בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכת אידוי ואגירה), התשנ״ז–1997 → תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכת אידוי ואגירה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחליף יונים“ – מיתקן או מיתקנים לריכוך ולהוצאת מינרלים ממים המסופקים למפעל, בשיטת חילוף יונים על גבי שרף, המייצר תמלחת בתהליך ריענונו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחליף יונים ביתי“ – מחליף יונים המיועד לשימוש ביתי, למעט מחליף יונים הנמצא במדיח כלים ביתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ביוב“ – מערכת המשמשת לאיסוף, טיפול וסילוק שפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון עסק, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, של מפעל;
{{ח:תתת|(2)}} אדם שבבעלותו, בהשגחתו או בפיקוחו פועל מפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום שבו עושים מלאכה, מייצרים מוצרים או נותנים שירותים, באופן הגורם ליצירת תמלחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20א|בסעיף 20א לחוק}}, למעט בריכת אידוי כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכת אידוי ואגירה)|בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכת אידוי ואגירה), התשנ״ז–1997}}, המשמשת לריכוז תמלחת לפני סילוקה לים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריענון“ – תהליך העברה של תמיסת מלח מרוכזת או חומצת מלח או סודה קאוסטית, דרך מחליף יונים, לצורך הכשרתו מחדש לפעילותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שרף“ – חומר המשמש לספיחת קטיונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמלחת“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שפכים שמקורם בריענון מחליף יונים בכמות העולה על שלוש טונות כלורידים לשנה או שתי טונות נתרן לשנה;
{{ח:תתת|(2)}} שפכים המכילים מלח שמקורם בתהליך ייצור בתעשיית מזון או בורסקאות, הדורשים הוספת כלורידים או נתרן, בכמות העולה על שש טונות כלורידים לשנה או ארבע טונות נתרן לשנה, לכל סוג תמלחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמלחת טקסטיל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמלחת מזון ובורסקאות“ – שפכים שמקורם בתהליכי הכשרת בשר, ייצור חמוצים, שימורים וטחינה, ייצור גבינות מלוחות, ועיבוד דגים או עורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמלחת מחליף יונים“ – שפכים שמקורם בתמיסה המשמשת לריענון מחליף היונים יחד עם שטיפות בכמות של ארבעה נפחי שרף לפחות, המיועדות להדחת שאריות המלח לאחר הריענון.

2חובת הפרדת זרמים

מפעיל יפריד בין זרמי השפכים במפעלו כדי לבודד את התמלחת משאר שפכי המפעל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעיל יפריד בין זרמי השפכים במפעלו כדי לבודד את התמלחת משאר שפכי המפעל.

3איסור הזרמת תמלחותתיקונים: תשס״ד

(א)לא יזרים מפעיל תמלחת ממפעלו לסביבה או למקור מים, לרבות למערכת ביוב של רשות מקומית, אלא כאמור בתקנת משנה (ב).
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפעיל להזרים תמלחת ממפעלו –
(1)ישירות לים, או למערכת ביוב של רשות מקומית המסלקת שפכים לים או למערכת ביוב של רשות מקומית המתפילה את קולחיה ומסלקת את רכז ההתפלה באופן שאינו גורם לזיהום מקורות מים, הכל לפי היתר מכוח חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988 (להלן – חוק מניעת זיהום ים), ובאופן שאינו מזהם מקורות מים;
(2)בדרך של החדרה לתת הקרקע באמצעות קידוחים, על פי רשיון לפי סעיף 44ב לחוק, ובתנאי שלא נשקפת סכנה לזיהום מקורות מים;
(3)למערכת ביוב, אם מקורה בשטיפות מחליף יונים, ובלבד שכמות המלח בשטיפות כאמור אינה עולה על חמישה אחוזים מכמות המלח ששימשה לריענון עצמו ובתנאי שהמוליכות החשמלית של מי שטיפות מחליף היונים אינה עולה על 4,500 מיקרומוהו לסנטימטר; הממונה רשאי להחליט על ערך אחר למוליכות החשמלית בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
(א)נפח השרף במחליף היונים עולה על 750 ליטר;
(ב)הוכח, להנחת דעתו, כי כמות המלח בשטיפות המוזרמות לביוב אינה עולה על חמישה אחוזים מכמות המלח ששימשה לריענון עצמו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988 → חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים
  • סעיף 44ב לחוק → חוק המים #סעיף 44ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יזרים מפעיל תמלחת ממפעלו לסביבה או למקור מים, לרבות למערכת ביוב של רשות מקומית, אלא כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפעיל להזרים תמלחת ממפעלו –
{{ח:תתת|(1)}} ישירות לים, או למערכת ביוב של רשות מקומית המסלקת שפכים לים או למערכת ביוב של רשות מקומית המתפילה את קולחיה ומסלקת את רכז ההתפלה באופן שאינו גורם לזיהום מקורות מים, הכל לפי היתר מכוח {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}} (להלן – חוק מניעת זיהום ים), ובאופן שאינו מזהם מקורות מים;
{{ח:תתת|(2)}} בדרך של החדרה לתת הקרקע באמצעות קידוחים, על פי רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44ב|סעיף 44ב לחוק}}, ובתנאי שלא נשקפת סכנה לזיהום מקורות מים;
{{ח:תתת|(3)}} למערכת ביוב, אם מקורה בשטיפות מחליף יונים, ובלבד שכמות המלח בשטיפות כאמור אינה עולה על חמישה אחוזים מכמות המלח ששימשה לריענון עצמו ובתנאי שהמוליכות החשמלית של מי שטיפות מחליף היונים אינה עולה על 4,500 מיקרומוהו לסנטימטר; הממונה רשאי להחליט על ערך אחר למוליכות החשמלית בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} נפח השרף במחליף היונים עולה על 750 ליטר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוכח, להנחת דעתו, כי כמות המלח בשטיפות המוזרמות לביוב אינה עולה על חמישה אחוזים מכמות המלח ששימשה לריענון עצמו.

3אבקרה על תמלחת מחליף יוניםתיקונים: תשס״ד

מפעיל המרענן מחליף יונים –
(1)יתקין מד למדידת כמות המים המטופלים במחליף יונים וכן מד מוליכות חשמלית המחובר לרשם או לאוגר נתונים ממוחשב בצנרת המנקזת את מי השטיפה ממחליף היונים;
(2)ימסור לממונה, על פי דרישתו, במועד ובאופן שיורה, דוח תקופתי חתום בידי המפעיל ובו פירוט של נתוני התפעול של מחליפי היונים כפי שיורה הממונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעיל המרענן מחליף יונים –
{{ח:תת|(1)}} יתקין מד למדידת כמות המים המטופלים במחליף יונים וכן מד מוליכות חשמלית המחובר לרשם או לאוגר נתונים ממוחשב בצנרת המנקזת את מי השטיפה ממחליף היונים;
{{ח:תת|(2)}} ימסור לממונה, על פי דרישתו, במועד ובאופן שיורה, דוח תקופתי חתום בידי המפעיל ובו פירוט של נתוני התפעול של מחליפי היונים כפי שיורה הממונה.

3במחליף יונים ביתיתיקונים: תשס״ד

לא ישווק ולא יתקין אדם מחליף יונים ביתי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישווק ולא יתקין אדם מחליף יונים ביתי.

4עונשין

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור בסעיף 20כא לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 20כא לחוק → חוק המים #סעיף 20כא
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20כא|בסעיף 20כא לחוק}}.

5תחילה

תחילתן של תקנות אלה לגבי –
(1)תמלחת שמקורה מחליפי יונים – שנים עשר חודשים מיום פרסומן;
(2)תמלחת מזון ובורסקאות – שמונה עשר חודשים מיום פרסומן;
(3)תמלחת שמקורה בתי חולים – שנתיים מיום פרסומן;
(4)תמלחת טקסטיל – ארבעים ושניים חודשים מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה לגבי –
{{ח:תת|(1)}} תמלחת שמקורה מחליפי יונים – שנים עשר חודשים מיום פרסומן;
{{ח:תת|(2)}} תמלחת מזון ובורסקאות – שמונה עשר חודשים מיום פרסומן;
{{ח:תת|(3)}} תמלחת שמקורה בתי חולים – שנתיים מיום פרסומן;
{{ח:תת|(4)}} תמלחת טקסטיל – ארבעים ושניים חודשים מיום פרסומן.

6הוראות מעבר

הוראות תקנות אלה לא יחולו על מפעל שהגיש בקשה להיתר להזרים תמלחת לים לפי חוק מניעת זיהום ים וטרם נמסרה לו החלטה בענין, או הגיש בקשה לדיון חוזר בהחלטה כאמור וטרם נענה ובלבד שהבקשה לדיון חוזר הוגשה תוך ארבעים וחמישה ימים מיום מסירת ההחלטה על הבקשה להיתר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מניעת זיהום ים → חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות תקנות אלה לא יחולו על מפעל שהגיש בקשה להיתר להזרים תמלחת לים לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|חוק מניעת זיהום ים}} וטרם נמסרה לו החלטה בענין, או הגיש בקשה לדיון חוזר בהחלטה כאמור וטרם נענה ובלבד שהבקשה לדיון חוזר הוגשה תוך ארבעים וחמישה ימים מיום מסירת ההחלטה על הבקשה להיתר.