החקיקה בישראל

תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש), התשמ״ו–1985 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״ו · 1985
4
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
2
הגדרות
1
הפניות פנימיות
1
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
2
תיקונים
היסטוריית תיקונים2 רשומות
ק״ת תשמ״ו, 246תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)PDF
תשנ״ד, 1080תיקוןPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”המנהל“ – מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
”הוצאות“ – הוצאות ביצוע צו גירוש מן הארץ, לרבות –
(1)הוצאות חיפוש ואיתור של המגורש;
(2)הוצאות איכסון;
(3)הוצאות נסיעה, לרבות דמי כרטיס, מסים, היטלים וכל הוצאה אחרת הנוגעת להסעה;
(4)הוצאות ליווי;
(5)הוצאות אחרות הכרוכות בביצוע הצו;
(6)הוצאות הכרוכות בגביית ההוצאות שפורטו בפסקאות (1) עד (5).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות“ – הוצאות ביצוע צו גירוש מן הארץ, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות חיפוש ואיתור של המגורש;
{{ח:תתת|(2)}} הוצאות איכסון;
{{ח:תתת|(3)}} הוצאות נסיעה, לרבות דמי כרטיס, מסים, היטלים וכל הוצאה אחרת הנוגעת להסעה;
{{ח:תתת|(4)}} הוצאות ליווי;
{{ח:תתת|(5)}} הוצאות אחרות הכרוכות בביצוע הצו;
{{ח:תתת|(6)}} הוצאות הכרוכות בגביית ההוצאות שפורטו בפסקאות (1) עד (5).

2חיוב מעביד בהוצאותתיקונים: תשנ״ד

(א)הורה שר הפנים או מי שהוא הסמיכו, לפי סעיף 13 לחוק, שצו גירוש יבוצע על חשבון האדם שעליו ניתן או על חשבון מעביד, יגיש המנהל לאדם שעליו ניתן הצו או למעביד, לפי הענין דרישה לתשלום הוצאות באחת מדרכים אלה:
(1)דרישה לשלם לאוצר המדינה אמדן הוצאות צפויות, כדי לאפשר ביצוע צו הגירוש;
(2)דרישה לשלם במישרין לנותני שירותים שיפורטו בדרישה, את הסכומים הקבועים לצד כל אחד מהם בדרישה;
(3)דרישה להחזר הוצאות שנשאה בהן המדינה, לפי חשבון מפורט.
(ב)שילם האדם שעליו ניתן הצו או המעביד הוצאות על פי אומדן לפי תקנת משנה (א)(1), יערוך המנהל עם סיום ביצוע צו הגירוש חשבון סופי והאדם שעליו ניתן הצו או המעביד, לפי הענין, יהיה חייב להשלים את ההפרש בין החשבון הסופי לבין ההוצאות ששילם לפי תקנת משנה (א) או יהיה זכאי להחזר ההפרש.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 13 לחוק → חוק הכניסה לישראל #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורה שר הפנים או מי שהוא הסמיכו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|סעיף 13 לחוק}}, שצו גירוש יבוצע על חשבון האדם שעליו ניתן או על חשבון מעביד, יגיש המנהל לאדם שעליו ניתן הצו או למעביד, לפי הענין דרישה לתשלום הוצאות באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרישה לשלם לאוצר המדינה אמדן הוצאות צפויות, כדי לאפשר ביצוע צו הגירוש;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה לשלם במישרין לנותני שירותים שיפורטו בדרישה, את הסכומים הקבועים לצד כל אחד מהם בדרישה;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה להחזר הוצאות שנשאה בהן המדינה, לפי חשבון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} שילם האדם שעליו ניתן הצו או המעביד הוצאות על פי אומדן לפי תקנת משנה (א)(1), יערוך המנהל עם סיום ביצוע צו הגירוש חשבון סופי והאדם שעליו ניתן הצו או המעביד, לפי הענין, יהיה חייב להשלים את ההפרש בין החשבון הסופי לבין ההוצאות ששילם לפי תקנת משנה (א) או יהיה זכאי להחזר ההפרש.

3פיגור בתשלוםתיקונים: תשנ״ד

לא שילם האדם שעליו ניתן הצו או המעביד סכום שנדרש לשלמו כאמור בתקנה 2 תוך 7 ימים מיום הדרישה, תחול על הסכום ריבית החשב הכללי המתפרסמת מעת לעת ברשומות, מהיום השביעי שלאחר יום הדרישה עד המועד שבו שולם הסכום בפועל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא שילם האדם שעליו ניתן הצו או המעביד סכום שנדרש לשלמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} תוך 7 ימים מיום הדרישה, תחול על הסכום ריבית החשב הכללי המתפרסמת מעת לעת ברשומות, מהיום השביעי שלאחר יום הדרישה עד המועד שבו שולם הסכום בפועל.

4תחילה

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.