1הגדרות
בתקנות אלה –
”בית דין“ – בית דין לעררים כהגדרתו בסעיף 13כב לחוק;
”קרובים“ – הורה, ילד, אח, ובן זוג של כל אחד מאלה;
”תקנות האגרות“ – תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 13כב לחוק → חוק הכניסה לישראל #סעיף 13כב
- תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007 → תקנות בתי המשפט (אגרות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין“ – בית דין לעררים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כב|בסעיף 13כב לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרובים“ – הורה, ילד, אח, ובן זוג של כל אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות האגרות“ – {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}}.2חובת תשלום אגרה
(א)המגיש ערר לבית דין, ישלם עם הגשתו לראשונה, את הסכום הנקוב בפרט 6 לתוספת לתקנות האגרות.
(ב)לא ייזקק בית דין לערר, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמגיש הערר פטור מתשלום האגרה.
(ג)ערר שלא שולמה בו אגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ד)אגרה שעל עורר לשלמה שלא בשעות הפעילות, לפי סימן ב׳ לפרק ה׳, לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית הדין לעררים), התשע״ב–2012, תשולם ביום הראשון שאינו יום מנוחה שלאחר היום שבו הוגש ההליך, אלא אם כן החליט בית הדין על מועד אחר לתשלום האגרה.
(ה)נזקק בית דין לערר, והתברר כי לא שולמה האגרה כולה או חלקה תשלח מזכירות בית הדין לעורר דרישה לתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרה ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן אחר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית הדין למחוק את הערר וכל צו ביניים או צו ארעי יהיה בטל, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפרט 6 לתוספת לתקנות האגרות → תקנות בתי המשפט (אגרות) #תוספת פרט 6
- סימן ב׳ לפרק ה׳, לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית הדין לעררים), התשע״ב–2012 → תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית הדין לעררים) #פרק ה סימן ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המגיש ערר לבית דין, ישלם עם הגשתו לראשונה, את הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#תוספת פרט 6|בפרט 6 לתוספת לתקנות האגרות}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייזקק בית דין לערר, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמגיש הערר פטור מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ג)}} ערר שלא שולמה בו אגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
{{ח:תת|(ד)}} אגרה שעל עורר לשלמה שלא בשעות הפעילות, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית הדין לעררים)#פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק ה׳, לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית הדין לעררים), התשע״ב–2012}}, תשולם ביום הראשון שאינו יום מנוחה שלאחר היום שבו הוגש ההליך, אלא אם כן החליט בית הדין על מועד אחר לתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ה)}} נזקק בית דין לערר, והתברר כי לא שולמה האגרה כולה או חלקה תשלח מזכירות בית הדין לעורר דרישה לתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרה ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן אחר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית הדין למחוק את הערר וכל צו ביניים או צו ארעי יהיה בטל, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם.3פטור מתשלומה של אגרה
(א)עורר הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב הערר, עם הבאתו לראשונה לבית דין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד אותו ערר, בצירוף מסמכים ותצהיר לאימות העובדות שבבקשה.
(ב)בתצהיר כאמור בתקנת משנה (א), יכלול העורר פרטים אלה:
(1)פירוט רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש קרוביו, אם הוא סמוך על שולחנם;
(2)הכנסתו ומקורותיה בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה;
(3)מועד כניסתו לישראל וסוג האשרה שקיבל, אם קיבל, ומועד מתן האשרה;
(4)מקום מגוריו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה, והתשלום ששילם בעד שהייתו במגורים כאמור;
(5)שכר הטרחה ששילם, או שסיכם על תשלומו לבא כוחו בהליך זה.
(ג)בית הדין רשאי לדרוש מהעורר להמציא מסמכים נוספים לשם אימות טענותיו כאמור בתקנה זו.
(ד)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שמתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות מתן פטור מאגרה, ואין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה – רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מטעמים שיירשמו.
(ה)לעניין תקנה זו, לא ייחשבו, כשלעצמן, הנסיבות המפורטות להלן כנסיבות חריגות המצדיקות פטור מאגרה:
(1)העובדה שאין למבקש קרובים בישראל;
(2)העובדה שאין בידי המבקש אשרה או רישיון המתירים לו לעבוד בישראל;
(3)החלטה קודמת של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה.
(ו)ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ד), תשמש הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1)הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
(2)הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 69ג
- סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורר הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב הערר, עם הבאתו לראשונה לבית דין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד אותו ערר, בצירוף מסמכים ותצהיר לאימות העובדות שבבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} בתצהיר כאמור בתקנת משנה (א), יכלול העורר פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש קרוביו, אם הוא סמוך על שולחנם;
{{ח:תתת|(2)}} הכנסתו ומקורותיה בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} מועד כניסתו לישראל וסוג האשרה שקיבל, אם קיבל, ומועד מתן האשרה;
{{ח:תתת|(4)}} מקום מגוריו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה, והתשלום ששילם בעד שהייתו במגורים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} שכר הטרחה ששילם, או שסיכם על תשלומו לבא כוחו בהליך זה.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין רשאי לדרוש מהעורר להמציא מסמכים נוספים לשם אימות טענותיו כאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שמתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות מתן פטור מאגרה, ואין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה – רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין תקנה זו, לא ייחשבו, כשלעצמן, הנסיבות המפורטות להלן כנסיבות חריגות המצדיקות פטור מאגרה:
{{ח:תתת|(1)}} העובדה שאין למבקש קרובים בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} העובדה שאין בידי המבקש אשרה או רישיון המתירים לו לעבוד בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה קודמת של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה.
{{ח:תת|(ו)}} ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ד), תשמש הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ג|סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(2)}} הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 3|סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}.4תחולת תקנות בתי המשפט (אגרות)
על אגרה לפי תקנות אלה יחולו תקנות 12, 13, 19 ו־20(1) עד (6), (19), (20) ו־(22) לתקנות האגרות, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות 12 → תקנות בתי המשפט (אגרות) #סעיף 12
- 13 → תקנות בתי המשפט (אגרות) #סעיף 13
- 19 → תקנות בתי המשפט (אגרות) #סעיף 19
- ו־20(1) עד (6), (19), (20) ו־(22) לתקנות האגרות → תקנות בתי המשפט (אגרות) #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אגרה לפי תקנות אלה יחולו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#סעיף 12|תקנות 12}}, {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#סעיף 19|19}} {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#סעיף 20|ו־20(1) עד (6), (19), (20) ו־(22) לתקנות האגרות}}, בשינויים המחויבים.7הוראת מעבר
על אף האמור בתקנות אלה –
(1)ערר שהוגש בתוך 30 ימים מיום שנמחקה השגה של אותו עורר ובאותו עניין, בשל הפסקת פעילותן של ועדות ההשגה לזרים ופתיחת בית הדין לעררים – פטור מאגרה;
(2)ערר שהועבר מבית המשפט לעניינים מינהליים, לפי סעיף 10(ג) לחוק הכניסה לישראל (תיקון מס׳ 22), התשע״א–2011, פטור מאגרה אם העורר הוכיח כי שילם בפועל בבית המשפט לעניינים מינהליים את האגרה הנהוגה שם, כולה או חלקה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בתקנות אלה –
{{ח:תת|(1)}} ערר שהוגש בתוך 30 ימים מיום שנמחקה השגה של אותו עורר ובאותו עניין, בשל הפסקת פעילותן של ועדות ההשגה לזרים ופתיחת בית הדין לעררים – פטור מאגרה;
{{ח:תת|(2)}} ערר שהועבר מבית המשפט לעניינים מינהליים, לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301295.pdf|סעיף 10(ג) לחוק הכניסה לישראל (תיקון מס׳ 22), התשע״א–2011}}, פטור מאגרה אם העורר הוכיח כי שילם בפועל בבית המשפט לעניינים מינהליים את האגרה הנהוגה שם, כולה או חלקה.