החקיקה בישראל

תקנות הטוענים הרבניים, התשס״א–2001 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשס״א · 2001
31
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
3
הגדרות
11
הפניות פנימיות
4
הפניות חיצוניות
4
הערות עריכה
4
תיקונים
היסטוריית תיקונים4 רשומות
ק״ת תשס״א, 828תקנות הטוענים הרבנייםPDF
תשס״ג, 181תיקוןPDF
תשס״ה, 142תיקוןPDF
207תיקון [פרסום חוזר]PDF

תוכן החוק

1ייחוד פעולות

מי שאיננו עורך דין לא ייצג בפני בתי הדין הרבניים אדם אחר, לא יטען ולא יעשה כל פעולה אחרת בשמו, דרך עיסוק או בתמורה, אף שלא בדרך עיסוק, אלא אם כן קיבל רישיון של טוען רבני לפי תקנות אלה (להלן – הרישיון).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שאיננו עורך דין לא ייצג בפני בתי הדין הרבניים אדם אחר, לא יטען ולא יעשה כל פעולה אחרת בשמו, דרך עיסוק או בתמורה, אף שלא בדרך עיסוק, אלא אם כן קיבל רישיון של טוען רבני לפי תקנות אלה (להלן – הרישיון).

2מתן רישיוןתיקונים: תשס״ג

(א)נשיא בית הדין הרבני הגדול ייתן רישיון למי שנתקיימו בו תנאים אלה:
(1)הוא תושב ישראל;
(2)הוא למד, לאחר שמלאו לו 18 שנה, באחד מאלה:
(א)ישיבה, במשך ארבע שנים לפחות;
(ב)מוסד חינוכי, שהכיר בו לענין זה, בית הדין הרבני הגדול, במשך שלוש שנים לפחות, והוא זכאי לתעודת גמר של המוסד החינוכי;
(3)עמד בבחינות שערכה ועדה בוחנת שמינה נשיא בית הדין הגדול, כולל בחינה בתחום המעשי של המקצוע;
(4)מבחינת אופיו ואורח חייו, הוא ראוי לשמש טוען רבני;
(5)
(ב)הועדה הבוחנת, כאמור בתקנת משנה (א)(3), לא תבחן מי שלא השלים שלוש שנות לימוד בישיבה או שתי שנות לימוד במוסד חינוכי, כמשמעותו בתקנת משנה (א)(2)(ב).
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
מי שערב תחילתן של תקנות הטוענים הרבניים (תיקון), התשס״ג–2002 סיים את כל הבחינות שדרשה הועדה הבוחנת, יהיה פטור מבחינה בתחום המעשי של המקצוע כאמור בתקנה 2(א)(3).
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הרבני הגדול ייתן רישיון למי שנתקיימו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא למד, לאחר שמלאו לו 18 שנה, באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ישיבה, במשך ארבע שנים לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מוסד חינוכי, שהכיר בו לענין זה, בית הדין הרבני הגדול, במשך שלוש שנים לפחות, והוא זכאי לתעודת גמר של המוסד החינוכי;
{{ח:תתת|(3)}} עמד בבחינות שערכה ועדה בוחנת שמינה נשיא בית הדין הגדול, כולל בחינה בתחום המעשי של המקצוע;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|מי שערב תחילתן של תקנות הטוענים הרבניים (תיקון), התשס״ג–2002 סיים את כל הבחינות שדרשה הועדה הבוחנת, יהיה פטור מבחינה בתחום המעשי של המקצוע כאמור בתקנה 2(א)(3).}}
{{ח:תתת|(4)}} מבחינת אופיו ואורח חייו, הוא ראוי לשמש טוען רבני;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הועדה הבוחנת, כאמור בתקנת משנה (א)(3), לא תבחן מי שלא השלים שלוש שנות לימוד בישיבה או שתי שנות לימוד במוסד חינוכי, כמשמעותו בתקנת משנה (א)(2)(ב).

3תיקונים: תשס״ג

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

4תוקף הרישיון

תוקפו של רישיון יהיה לחמש שנים, לפי הלוח העברי, החל באחד בתשרי של שנת הוצאתו; ואולם רשאי בית הדין הרבני הגדול לבטל את הרישיון בכל עת, לפני תום תקופת תוקפו, אם הוכח לו כי בעל הרישיון הוא בגדר האנשים שתקנה 7 חלה עליהם, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את דברו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תוקפו של רישיון יהיה לחמש שנים, לפי הלוח העברי, החל באחד בתשרי של שנת הוצאתו; ואולם רשאי בית הדין הרבני הגדול לבטל את הרישיון בכל עת, לפני תום תקופת תוקפו, אם הוכח לו כי בעל הרישיון הוא בגדר האנשים {{ח:פנימי|סעיף 7|שתקנה 7}} חלה עליהם, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את דברו.

5פטור מבחינות

(א)בית הדין הרבני הגדול רשאי לפטור מהבחינות הנערכות לפי תקנה 2(3), כולן או מקצתן –
(1)מי שכשיר להתמנות לדיין;
(2)מי שכשיר להיבחר לרב עיר.
(ב)מי שעבר בהצלחה בחינה בדיינות, ניתן לפוטרו מבחינה באותו חומר שנבחן בו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין הרבני הגדול רשאי לפטור מהבחינות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(3)}}, כולן או מקצתן –
{{ח:תתת|(1)}} מי שכשיר להתמנות לדיין;
{{ח:תתת|(2)}} מי שכשיר להיבחר לרב עיר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעבר בהצלחה בחינה בדיינות, ניתן לפוטרו מבחינה באותו חומר שנבחן בו.

6חידוש הרישיון

(א)הרישיון יחודש בתום תקופת תוקפו, אם הגיש בעל הרישיון בקשה בכתב לנשיא בית הדין הרבני הגדול, בתנאי שהמבקש הוא תושב ישראל ואיננו בגדר האנשים שסעיף 7 חל עליהם.
(ב)המבקש חידוש רישיון, לא יידרש לעמוד שוב בבחינות האמורות בתקנה 2(3), אם הוגשה הבקשה בתוך עשר שנים, מיום שפקע תוקפו של הרישיון הקודם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרישיון יחודש בתום תקופת תוקפו, אם הגיש בעל הרישיון בקשה בכתב לנשיא בית הדין הרבני הגדול, בתנאי שהמבקש הוא תושב ישראל ואיננו בגדר האנשים {{ח:פנימי|סעיף 7|שסעיף 7}} חל עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש חידוש רישיון, לא יידרש לעמוד שוב בבחינות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(3)}}, אם הוגשה הבקשה בתוך עשר שנים, מיום שפקע תוקפו של הרישיון הקודם.

7סייגים לקבלת רישיון

לא יהיו זכאים לקבלת רישיון או לחידושו –
(1)מי שהורשע בעבירה, שמחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת בית הדין הרבני הגדול לשמש כטוען רבני;
(2)מי שמבחינת אופיו ואורח חייו איננו ראוי, לדעת בית הדין הרבני הגדול, לשמש טוען רבני, ובתנאי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דבריו;
(3)טוען רבני שבית הדין המשמעתי פסל או השעה לפי תקנה 23 – למשך תקופת הפסילה או ההשעיה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יהיו זכאים לקבלת רישיון או לחידושו –
{{ח:תת|(1)}} מי שהורשע בעבירה, שמחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת בית הדין הרבני הגדול לשמש כטוען רבני;
{{ח:תת|(2)}} מי שמבחינת אופיו ואורח חייו איננו ראוי, לדעת בית הדין הרבני הגדול, לשמש טוען רבני, ובתנאי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דבריו;
{{ח:תת|(3)}} טוען רבני שבית הדין המשמעתי פסל או השעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} – למשך תקופת הפסילה או ההשעיה.

8כבוד המקצוע

טוען רבני ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע של טוען בפני בתי דין רבניים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טוען רבני ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע של טוען בפני בתי דין רבניים.

9החובה כלפי הלקוח וכלפי בית דין

טוען רבני יפעל במילוי תפקידו לטובת שולחו, בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית הדין הרבני בעשיית משפט צדק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טוען רבני יפעל במילוי תפקידו לטובת שולחו, בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית הדין הרבני בעשיית משפט צדק.

9אסייג לייצוג בשל עילת פסלות דייןתיקונים: תשס״ה, תשס״ה־2

(א)התבקש טוען רבני לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית הדין, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהדיין שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג הטוען הרבני את אותו צד או שבית הדין התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש הטוען הרבני:
(1)הדיין שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של הטוען הרבני או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2)לדיין הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של הדיין יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בטוען הרבני.
(ב)לענין תקנה זו –
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
”הליך קשור“, ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התבקש טוען רבני לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית הדין, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהדיין שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג הטוען הרבני את אותו צד או שבית הדין התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש הטוען הרבני:
{{ח:תתת|(1)}} הדיין שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של הטוען הרבני או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} לדיין הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של הדיין יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בטוען הרבני.
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליך קשור“, ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

10איסור פרסומת

טוען רבני לא יעשה לעצמו פרסומת כעוסק במקצוע טוען רבני אלא במידה המותרת לעורך דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טוען רבני לא יעשה לעצמו פרסומת כעוסק במקצוע טוען רבני אלא במידה המותרת לעורך דין.

11איסור שידול לשם השגת עבודה

לא ישדל טוען רבני, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם, למסור לידיו עבודה מקצועית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישדל טוען רבני, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם, למסור לידיו עבודה מקצועית.

12שימוש בתארים

טוען רבני ישתמש לציון מקצועו בתואר ”טוען רבני“ או בתרגום לועזי מקביל לתואר זה בלבד; אין בהוראה זו כדי למנוע מטוען רבני להשתמש בתואר ”רב“, אם הוסמך לרבנות בידי הרבנות הראשית לישראל, או בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מתיר את השימוש בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טוען רבני ישתמש לציון מקצועו בתואר ”טוען רבני“ או בתרגום לועזי מקביל לתואר זה בלבד; אין בהוראה זו כדי למנוע מטוען רבני להשתמש בתואר ”רב“, אם הוסמך לרבנות בידי הרבנות הראשית לישראל, או בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מתיר את השימוש בו.

13איסור שותפות

טוען רבני לא יעסוק במקצועו, בשותפות עם אדם שאינו טוען רבני, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו, בתמורה בעד שירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טוען רבני לא יעסוק במקצועו, בשותפות עם אדם שאינו טוען רבני, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו, בתמורה בעד שירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו.

14איסור העסקה

טוען רבני לא יעסיק במשרדו טוען רבני או עורך דין שרישיונו נשלל ממנו, בתקופת שלילת הרישיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טוען רבני לא יעסיק במשרדו טוען רבני או עורך דין שרישיונו נשלל ממנו, בתקופת שלילת הרישיון.

15כללי אתיקה

(א)טוען רבני שהוא חבר מועצה ברשות מקומית או מועצה דתית או שטרם חלפה שנה מאז חדל להיות חבר בה –
(1)לא יתייצב בשם שולחו בפני המועצה, לא ייצגו ולא יפעל בשמו בפניה;
(2)לא ייצג את שולחו בכל ענין שבפני בית הדין, ועדה או גוף שיפוטי או מעין שיפוטי אחר, אם המועצה היא צד לאותו הליך;
(3)לא ישתתף בדיון ובהצבעה בישיבות המועצה כאשר הענין העומד לדיון או להצבעה נוגע לאדם או לגוף שהוא מייצגם בגדר תפקידיו המקצועיים.
(ב)הוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2) יחולו גם על –
(1)טוען רבני שהוא שותפו, מעבידו או עובדו של טוען רבני הנזכר בראש תקנת משנה (א);
(2)טוען רבני שהוא רב המקבל משכורת ממועצה דתית או מרשות מקומית.
(ג)כללי האתיקה המקצועית, כפי שקבעה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לפי סעיף 109(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, יחולו על טוען רבני, בשינויים המחויבים בהתאם לתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 109(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 109
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} טוען רבני שהוא חבר מועצה ברשות מקומית או מועצה דתית או שטרם חלפה שנה מאז חדל להיות חבר בה –
{{ח:תתת|(1)}} לא יתייצב בשם שולחו בפני המועצה, לא ייצגו ולא יפעל בשמו בפניה;
{{ח:תתת|(2)}} לא ייצג את שולחו בכל ענין שבפני בית הדין, ועדה או גוף שיפוטי או מעין שיפוטי אחר, אם המועצה היא צד לאותו הליך;
{{ח:תתת|(3)}} לא ישתתף בדיון ובהצבעה בישיבות המועצה כאשר הענין העומד לדיון או להצבעה נוגע לאדם או לגוף שהוא מייצגם בגדר תפקידיו המקצועיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2) יחולו גם על –
{{ח:תתת|(1)}} טוען רבני שהוא שותפו, מעבידו או עובדו של טוען רבני הנזכר בראש תקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} טוען רבני שהוא רב המקבל משכורת ממועצה דתית או מרשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} כללי האתיקה המקצועית, כפי שקבעה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 109|סעיף 109(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, יחולו על טוען רבני, בשינויים המחויבים בהתאם לתקנות אלה.

16עבירות משמעת

אלה עבירות משמעת:
(1)הפרת הוראה מהוראות התקנות 8 עד 15 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על טוען רבני, בקשר למקצועו;
(2)כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע הטוען בפני בתי דין רבניים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה עבירות משמעת:
{{ח:תת|(1)}} הפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|התקנות 8 עד 15}} או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על טוען רבני, בקשר למקצועו;
{{ח:תת|(2)}} כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע הטוען בפני בתי דין רבניים.

17שיפוט משמעתי

כל טוען רבני יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל טוען רבני יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.

18בית דין משמעתי

(א)בית הדין המשמעתי ידון בהרכב של שלושה: דיין, טוען רבני ונציג ציבור, או דיין ושני טוענים רבניים, הכל כפי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע, לכל ענין.
(ב)בית הדין הרבני הגדול, בהרכב של חמישה דיינים לפחות, ימנה את הדיינים שיכהנו בבית הדין המשמעתי; הטוענים הרבניים ימונו, מתוך רשימה של טוענים רבניים שיגיש המנהל לבית הדין הגדול; נציג הציבור ימונה על ידי השר לעניני דתות (להלן – השר).
(ג)הדיין יהיה אב בית הדין המשמעתי.
(ד)הודעה על חברי בית הדין המשמעתי תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי ידון בהרכב של שלושה: דיין, טוען רבני ונציג ציבור, או דיין ושני טוענים רבניים, הכל כפי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע, לכל ענין.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין הרבני הגדול, בהרכב של חמישה דיינים לפחות, ימנה את הדיינים שיכהנו בבית הדין המשמעתי; הטוענים הרבניים ימונו, מתוך רשימה של טוענים רבניים שיגיש המנהל לבית הדין הגדול; נציג הציבור ימונה על ידי השר לעניני דתות (להלן – השר).
{{ח:תת|(ג)}} הדיין יהיה אב בית הדין המשמעתי.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על חברי בית הדין המשמעתי תפורסם ברשומות.

19סדרי דין

(א)בית הדין הרבני הגדול יקבע כללים לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי; הכללים כאמור יפורסמו ברשומות.
(ב)ענין שלא נקבעו לגביו סדרי דין, יקבע בית הדין המשמעתי את סדרי הדין בו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), התש״ס–1999.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין הרבני הגדול יקבע כללים לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי; הכללים כאמור יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ענין שלא נקבעו לגביו סדרי דין, יקבע בית הדין המשמעתי את סדרי הדין בו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי)|כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), התש״ס–1999}}.}}

20כהונת חברי בית הדין המשמעתי

(א)תקופת כהונתם של חברי בית הדין המשמעתי תהיה שלוש שנים מיום מינוים.
(ב)חבר בית הדין המשמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו, אלא אם כן הושעה מכהונתו או הועבר מתפקידו לפי סעיפים 22 עד 23 לחוק, או במקרה של טוען רבני, אם הושעה או נפסל לפי תקנה 23.
(ג)נבצר מחבר בית הדין המשמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון או להמשיך בו, יכול נשיא בית הדין הגדול למנות אחר במקומו והדיון יימשך, מהשלב שבו הופסק.
(ד)נבצר מחבר בית הדין המשמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בישיבה, יכול אב בית הדין על אף האמור בתקנה 18(א), להחליט שהישיבה תתקיים לפני שני חברי בית הדין הנותרים, ובלבד שלא ייגרם עיוות דין, הכל אם לא החליט אב בית הדין על דחיית הדיון.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 22 עד 23 לחוק → חוק הדיינים #סעיף 22
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתם של חברי בית הדין המשמעתי תהיה שלוש שנים מיום מינוים.
{{ח:תת|(ב)}} חבר בית הדין המשמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו, אלא אם כן הושעה מכהונתו או הועבר מתפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 22|סעיפים 22 עד 23 לחוק}}, או במקרה של טוען רבני, אם הושעה או נפסל לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}}.
{{ח:תת|(ג)}} נבצר מחבר בית הדין המשמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון או להמשיך בו, יכול נשיא בית הדין הגדול למנות אחר במקומו והדיון יימשך, מהשלב שבו הופסק.
{{ח:תת|(ד)}} נבצר מחבר בית הדין המשמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בישיבה, יכול אב בית הדין על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, להחליט שהישיבה תתקיים לפני שני חברי בית הדין הנותרים, ובלבד שלא ייגרם עיוות דין, הכל אם לא החליט אב בית הדין על דחיית הדיון.

21פקיעת כהונה

כהונת חבר בית הדין המשמעתי תפקע באחת מאלה:
(1)בתום תקופת כהונתו;
(2)בהתפטרותו, על ידי מסירת כתב התפטרות לנשיא בית הדין הגדול;
(3)אם נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(4)הוגשה נגד הדיין קובלנה לפי סעיף 21 לחוק, או הוגש נגדו כתב אישום, או הורשע בעבירה ונשיא בית הדין הרבני הגדול החליט, שאין הוא ראוי לכהן בבית הדין המשמעתי;
(5)הוגשה נגד הטוען הרבני קובלנה לפי תקנה 26, או הוגש נגדו כתב אישום, או הורשע בעבירה והמנהל קבע שאין הוא ראוי לכהן כחבר בית הדין המשמעתי;
(6)הוגש נגד נציג הציבור כתב אישום, או הורשע בעבירה והשר החליט, שאין הוא יכול לכהן בבית הדין המשמעתי.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 21 לחוק → חוק הדיינים #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כהונת חבר בית הדין המשמעתי תפקע באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בתום תקופת כהונתו;
{{ח:תת|(2)}} בהתפטרותו, על ידי מסירת כתב התפטרות לנשיא בית הדין הגדול;
{{ח:תת|(3)}} אם נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
{{ח:תת|(4)}} הוגשה נגד הדיין קובלנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 21|סעיף 21 לחוק}}, או הוגש נגדו כתב אישום, או הורשע בעבירה ונשיא בית הדין הרבני הגדול החליט, שאין הוא ראוי לכהן בבית הדין המשמעתי;
{{ח:תת|(5)}} הוגשה נגד הטוען הרבני קובלנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}}, או הוגש נגדו כתב אישום, או הורשע בעבירה והמנהל קבע שאין הוא ראוי לכהן כחבר בית הדין המשמעתי;
{{ח:תת|(6)}} הוגש נגד נציג הציבור כתב אישום, או הורשע בעבירה והשר החליט, שאין הוא יכול לכהן בבית הדין המשמעתי.

22החלטות בית הדין המשמעתי

נחלקו דעות חברי בית הדין, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת, תכריע הדעה שלדעת אב בית הדין מקילה עם הנאשם; אולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו או מידת ההשעיה הזמנית, רואים את חבר בית הדין שהציע את סוג העונש, את מידת העונש או ההשעיה הזמנית החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נחלקו דעות חברי בית הדין, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת, תכריע הדעה שלדעת אב בית הדין מקילה עם הנאשם; אולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו או מידת ההשעיה הזמנית, רואים את חבר בית הדין שהציע את סוג העונש, את מידת העונש או ההשעיה הזמנית החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.

23סמכות ענישה

(א)בית הדין המשמעתי יהיה מוסמך להטיל על טוען רבני עונשים כמפורט להלן:
(1)אזהרה;
(2)נזיפה;
(3)חיוב בשל כל עבירת משמעת שהורשע בה, בתשלום קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים, שישולם לקרן העגונות או לאוצר המדינה, הכל לפי שיקול דעת בית הדין;
(4)השעיה לתקופה קצובה, שלא תעלה על 5 שנים;
(5)פסילה לצמיתות לשמש טוען רבני.
(ב)הטיל בית הדין המשמעתי עונש של השעיה או פסילה, רשאי הוא להורות בגזר הדין, שהעונש כולו או מקצתו יהיה על תנאי; מי שנידון להשעיה או לפסילה על תנאי –
(1)לא יישא את עונשו, אלא אם כן עבר בתוך התקופה שנקבעה בגזר הדין, שלא תעלה על שלוש שנים, עבירת משמעת לפי תקנות אלה (להלן – עבירה נוספת) שקבע בית הדין בגזר הדין, והורשע בשלה בתוך תקופת התנאי או לאחריה;
(2)תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין ואם הנידון נושא, באותה עת, עונש השעיה, מיום תום אותה השעיה;
(3)אם הורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית הדין המשמעתי על הפעלת ההשעיה או הפסילה על תנאי.
(ג)בית הדין המשמעתי רשאי –
(1)להרשיע טוען רבני בשל עבירת משמעת ולא להטיל עליו עונש;
(2)לחייב טוען רבני שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת, בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;
(3)לחייב טוען רבני, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים, שישולם בשלמותו או בחלקו למתלונן או לאוצר המדינה, הכל לפי שיקול דעת בית הדין.
(ד)הטיל בית הדין המשמעתי, בפסק דינו, על טוען רבני השעיה או פסילה, יפורסם הדבר ברשומות ובעיתון יומי שקבע בית הדין.
(ה)חיובו של טוען רבני בתשלומים לפי תקנת משנה (א)(3) או (ג)(2) ו־(3) ניתן להוצאה לפועל, כמו פסק דין של בית דין רבני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי יהיה מוסמך להטיל על טוען רבני עונשים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אזהרה;
{{ח:תתת|(2)}} נזיפה;
{{ח:תתת|(3)}} חיוב בשל כל עבירת משמעת שהורשע בה, בתשלום קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים, שישולם לקרן העגונות או לאוצר המדינה, הכל לפי שיקול דעת בית הדין;
{{ח:תתת|(4)}} השעיה לתקופה קצובה, שלא תעלה על 5 שנים;
{{ח:תתת|(5)}} פסילה לצמיתות לשמש טוען רבני.
{{ח:תת|(ב)}} הטיל בית הדין המשמעתי עונש של השעיה או פסילה, רשאי הוא להורות בגזר הדין, שהעונש כולו או מקצתו יהיה על תנאי; מי שנידון להשעיה או לפסילה על תנאי –
{{ח:תתת|(1)}} לא יישא את עונשו, אלא אם כן עבר בתוך התקופה שנקבעה בגזר הדין, שלא תעלה על שלוש שנים, עבירת משמעת לפי תקנות אלה (להלן – עבירה נוספת) שקבע בית הדין בגזר הדין, והורשע בשלה בתוך תקופת התנאי או לאחריה;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין ואם הנידון נושא, באותה עת, עונש השעיה, מיום תום אותה השעיה;
{{ח:תתת|(3)}} אם הורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית הדין המשמעתי על הפעלת ההשעיה או הפסילה על תנאי.
{{ח:תת|(ג)}} בית הדין המשמעתי רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להרשיע טוען רבני בשל עבירת משמעת ולא להטיל עליו עונש;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב טוען רבני שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת, בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;
{{ח:תתת|(3)}} לחייב טוען רבני, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים, שישולם בשלמותו או בחלקו למתלונן או לאוצר המדינה, הכל לפי שיקול דעת בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} הטיל בית הדין המשמעתי, בפסק דינו, על טוען רבני השעיה או פסילה, יפורסם הדבר ברשומות ובעיתון יומי שקבע בית הדין.
{{ח:תת|(ה)}} חיובו של טוען רבני בתשלומים לפי תקנת משנה (א)(3) או (ג)(2) ו־(3) ניתן להוצאה לפועל, כמו פסק דין של בית דין רבני.

24ערעור

פסק דין של בית הדין המשמעתי, יהיה נתון לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק דין של בית הדין המשמעתי, יהיה נתון לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול.

25הרשעה בפלילים של טוען רבני

(א)טוען רבני שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי, בפסק דין סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית הדין המשמעתי, לפי בקשת המנהל, להטיל עליו את אחד העונשים האמורים בתקנה 23, אם ראה שמפאת חומרתה או נסיבותיה מן הראוי לעשות כן.
(ב)בית משפט ובית דין צבאי שהרשיע טוען רבני בשל עבירה פלילית, ימציא למנהל, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין, למעט בעבירות המנויות בצו לשכת עורכי הדין (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק), התשכ״ח–1968.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בצו לשכת עורכי הדין (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק), התשכ״ח–1968 → צו לשכת עורכי הדין (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} טוען רבני שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי, בפסק דין סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית הדין המשמעתי, לפי בקשת המנהל, להטיל עליו את אחד העונשים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 23|בתקנה 23}}, אם ראה שמפאת חומרתה או נסיבותיה מן הראוי לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט ובית דין צבאי שהרשיע טוען רבני בשל עבירה פלילית, ימציא למנהל, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין, למעט בעבירות המנויות {{ח:חיצוני|צו לשכת עורכי הדין (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק)|בצו לשכת עורכי הדין (עבירות שלגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק), התשכ״ח–1968}}.

26מגיש הקובלנה

קובלנה נגד טוען רבני בשל עבירת משמעת, תוגש על ידי מנהל בתי הדין הרבניים או בא כוחו, או על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, בין ביוזמתם הם ובין על פי תלונת אדם אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קובלנה נגד טוען רבני בשל עבירת משמעת, תוגש על ידי מנהל בתי הדין הרבניים או בא כוחו, או על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, בין ביוזמתם הם ובין על פי תלונת אדם אחר.

27השעייה זמנית

(א)הוגשה קובלנה נגד טוען רבני, בפני בית הדין המשמעתי, יהיה בית הדין המשמעתי מוסמך להשעותו זמנית מלהופיע לפני בתי הדין, עד לתום ההליכים המשמעתיים, אם הוא סבור שבנסיבות הענין אין הטוען הרבני ראוי להופיע לפני בתי הדין הרבניים, ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ב)טוען רבני שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית הדין המשמעתי, אם ראה שמפאת חומרתה או נסיבותיה מן הראוי לעשות כן, להשעותו זמנית מלהופיע לפני בתי הדין, עד להכרעה סופית בבקשת המנהל לפי תקנה 25(א); לא הוגשה בקשה כאמור בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין נעשה סופי, או בוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.
(ג)טוען רבני שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית הדין המשמעתי, אם ראה שמפאת חומרת העבירה המיוחסת לטוען רבני או נסיבותיה ראוי לעשות כן, להשעותו זמנית מלהופיע לפני בתי הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי.
(ד)לא תינתן החלטה בדבר השעיה זמנית של הטוען הרבני, אלא אם כן ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני בית הדין המשמעתי.
(ה)החליט בית הדין המשמעתי להשעות את הטוען הרבני כאמור, יהיה הטוען הרבני רשאי להגיש בקשה לבית הדין המשמעתי לעיון חוזר.
(ו)טוען רבני יוכל לערער על החלטת בית הדין המשמעתי שלא לבטל את ההשעיה, לפני בית הדין הגדול לערעורים, בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהודע לו על ההחלטה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה קובלנה נגד טוען רבני, בפני בית הדין המשמעתי, יהיה בית הדין המשמעתי מוסמך להשעותו זמנית מלהופיע לפני בתי הדין, עד לתום ההליכים המשמעתיים, אם הוא סבור שבנסיבות הענין אין הטוען הרבני ראוי להופיע לפני בתי הדין הרבניים, ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} טוען רבני שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית הדין המשמעתי, אם ראה שמפאת חומרתה או נסיבותיה מן הראוי לעשות כן, להשעותו זמנית מלהופיע לפני בתי הדין, עד להכרעה סופית בבקשת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25(א)}}; לא הוגשה בקשה כאמור בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין נעשה סופי, או בוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.
{{ח:תת|(ג)}} טוען רבני שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית הדין המשמעתי, אם ראה שמפאת חומרת העבירה המיוחסת לטוען רבני או נסיבותיה ראוי לעשות כן, להשעותו זמנית מלהופיע לפני בתי הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי.
{{ח:תת|(ד)}} לא תינתן החלטה בדבר השעיה זמנית של הטוען הרבני, אלא אם כן ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני בית הדין המשמעתי.
{{ח:תת|(ה)}} החליט בית הדין המשמעתי להשעות את הטוען הרבני כאמור, יהיה הטוען הרבני רשאי להגיש בקשה לבית הדין המשמעתי לעיון חוזר.
{{ח:תת|(ו)}} טוען רבני יוכל לערער על החלטת בית הדין המשמעתי שלא לבטל את ההשעיה, לפני בית הדין הגדול לערעורים, בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהודע לו על ההחלטה.

28ערעור

על פסק דין של בית הדין המשמעתי, רשאי טוען רבני לערער לפני בית הדין הרבני הגדול, בתוך שלושים ימים מיום שהודע לו פסק הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על פסק דין של בית הדין המשמעתי, רשאי טוען רבני לערער לפני בית הדין הרבני הגדול, בתוך שלושים ימים מיום שהודע לו פסק הדין.

29פרשנות

כל מקום בתקנות אלה שנאמר בו ”טוען רבני“, אף טוענת רבנית במשמע, וכל מקום שנאמר בו ”בית הדין הגדול“ הכוונה לרוב מניינם של חברי בית הדין הגדול ובתוכם נשיא בית הדין הגדול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מקום בתקנות אלה שנאמר בו ”טוען רבני“, אף טוענת רבנית במשמע, וכל מקום שנאמר בו ”בית הדין הגדול“ הכוונה לרוב מניינם של חברי בית הדין הגדול ובתוכם נשיא בית הדין הגדול.

30ביטול

תקנות הטוענים הרבניים, התשכ״ח–1967 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות הטוענים הרבניים, התשכ״ח–1967 – בטלות.