החקיקה בישראל

תקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט), התשנ״א–1991 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשנ״א · 1991
24
סעיפים
10
פרקים
1
תוספות
10
הגדרות
3
הפניות פנימיות
8
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
2
תיקונים
היסטוריית תיקונים2 רשומות
ק״ת תשנ״א, 1104תקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט)PDF
תשפ״ה, 1036תיקוןPDF

תוכן החוק

'''הערות הסבר מטעם משרד האנרגיה והתשתית:'''

בחצרים חקלאיים קיימות סכנות מיוחדות:
(1)בעלי חיים הולכי ארבע רגישים יותר לחישמול;
(2)בעלי חיים זעירים, כגון עופות בלולים, תלויים במיוחד בפעולתם התקינה של מערכות שונות החיוניות לקיומם כגון מערכות איוורור ומערכות לשמירת טמפרטורה אופפת נאותה;
(3)קיימת, בדרך כלל, סכנה מוגברת של חישמול לבני אדם ולבעלי חיים כתוצאה מטבעם של התנאים הסביבתיים כגון:
(א)לחות יתר;
(ב)אדים כימיים אגרסיביים;
(ג)חומצות ומלחים;
(ד)דשנים ואבק;
כמו כן קיימת סכנה מוגברת של שריפה עקב הימצאות חומרים דליקים כגון:
(א)קש;
(ב)תערובת מזון יבשה.
מכל הטעמים הללו יש צורך בהחמרה בתנאי התקנתם של מיתקני חשמל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחצרים חקלאיים קיימות סכנות מיוחדות:
{{ח:תת|(1)}} בעלי חיים הולכי ארבע רגישים יותר לחישמול;
{{ח:תת|(2)}} בעלי חיים זעירים, כגון עופות בלולים, תלויים במיוחד בפעולתם התקינה של מערכות שונות החיוניות לקיומם כגון מערכות איוורור ומערכות לשמירת טמפרטורה אופפת נאותה;
{{ח:תת|(3)}} קיימת, בדרך כלל, סכנה מוגברת של חישמול לבני אדם ולבעלי חיים כתוצאה מטבעם של התנאים הסביבתיים כגון:
{{ח:תתת|(א)}} לחות יתר;
{{ח:תתת|(ב)}} אדים כימיים אגרסיביים;
{{ח:תתת|(ג)}} חומצות ומלחים;
{{ח:תתת|(ד)}} דשנים ואבק;
{{ח:תת}} כמו כן קיימת סכנה מוגברת של שריפה עקב הימצאות חומרים דליקים כגון:
{{ח:תתת|(א)}} קש;
{{ח:תתת|(ב)}} תערובת מזון יבשה.
{{ח:ת}} מכל הטעמים הללו יש צורך בהחמרה בתנאי התקנתם של מיתקני חשמל.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות

1הגדרותתיקונים: תשפ״ה

בתקנות אלה –
”איפוס“ – כהגדרתו בתקנות הארקות ואמצעי הגנה;
”הארקת הגנה“ – כהגדרתה בתקנות הארקות ואמצעי הגנה;
”זרם פחת“ (residual current) -סכום וקטורי של הזרמים במוליכים חיים של מעגל בנקודה כלשהי שבו;
”חצרים חקלאיים“ – מקום המשמש לצרכים חקלאיים, ובכלל זה מבנה המשמש לגידול בעלי חיים ולטיפול בהם, או לאחסון ולעיבוד של מזון לבעלי חיים או של דשנים, חממה ובריכת מדגה, ולמעט שטחים המשמשים לגידולי שדה, מטעים ופרדסים;
”IPXXX“ – דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת״י 981;
”מפסק פחת“ – מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן חשמלי המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם פחת כתוצאה מקצר לאדמה;
”מתח נמוך“ – מתח בין מוליכים העולה על 24 וולט ואינו עולה על 1000 וולט;
”מתח נמוך מאוד“ – מתח בין מוליכים שאינו עולה על 24 וולט;
”קו“ – מעגל המחבר לוח חשמל בזרם חילופין למקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ובמיתקנים כמפורט להלן – גם לחלק המיתקן המפורט לצידם:
(1)במיתקן ייצור, לרבות מיתקן פוטו־וולטאי – למהפך או לממיר;
(2)במיתקן אגירה – לממיר;
(3)במיתקן מסוים אחר שאישר המנהל – לחלק שאישר המנהל לגבי אותו מיתקן ובהתאם לתנאים שיקבע לגביו;
”תקנות הארקות ואמצעי הגנה“ – תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ״א–1991;
מונחים אחרים בתקנות אלה יפורשו כמשמעותם בחוק ובתקנות אחרות שלפיו.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות הארקות ואמצעי הגנה → תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט)
  • בתקנות הארקות ואמצעי הגנה → תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט)
  • תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ״א–1991 → תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט)
  • בחוק → חוק החשמל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איפוס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט)|בתקנות הארקות ואמצעי הגנה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארקת הגנה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט)|בתקנות הארקות ואמצעי הגנה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרם פחת“ (residual current) -סכום וקטורי של הזרמים במוליכים חיים של מעגל בנקודה כלשהי שבו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצרים חקלאיים“ – מקום המשמש לצרכים חקלאיים, ובכלל זה מבנה המשמש לגידול בעלי חיים ולטיפול בהם, או לאחסון ולעיבוד של מזון לבעלי חיים או של דשנים, חממה ובריכת מדגה, ולמעט שטחים המשמשים לגידולי שדה, מטעים ופרדסים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”IPXXX“ – דרגת הגנה כמשמעותה בתקן ישראלי ת״י 981;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפסק פחת“ – מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן חשמלי המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם פחת כתוצאה מקצר לאדמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתח נמוך“ – מתח בין מוליכים העולה על 24 וולט ואינו עולה על 1000 וולט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתח נמוך מאוד“ – מתח בין מוליכים שאינו עולה על 24 וולט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו“ – מעגל המחבר לוח חשמל בזרם חילופין למקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ובמיתקנים כמפורט להלן – גם לחלק המיתקן המפורט לצידם:
{{ח:תתת|(1)}} במיתקן ייצור, לרבות מיתקן פוטו־וולטאי – למהפך או לממיר;
{{ח:תתת|(2)}} במיתקן אגירה – לממיר;
{{ח:תתת|(3)}} במיתקן מסוים אחר שאישר המנהל – לחלק שאישר המנהל לגבי אותו מיתקן ובהתאם לתנאים שיקבע לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הארקות ואמצעי הגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט)|תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ״א–1991}};
{{ח:ת}} מונחים אחרים בתקנות אלה יפורשו כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק}} ובתקנות אחרות שלפיו.
{{ח:ת}} {{מוקטן|* הכינוי המקובל בתקנים של הנציבות הבין־לאומית לאלקטרוטכניקה (IEC).}}
פרק ב׳: הגנה בפני חישמול

2התקנת מיתקן החשמלתיקונים: תשפ״ה

(א)לא יתכנן אדם, לא יתקין ולא יפקח על התקנה, לא יבדוק ולא יתקן מיתקן חשמלי בחצרים חקלאיים אלא אם כן הוא חשמלאי.
(א1)לא יתקין אדם מיתקן חשמלי בחצרים חקלאיים אלא לפי תוכנית שתוכננה על ידי מתכנן המיתקן (להלן – התוכנית).
(ב)כל ציוד חשמלי המותקן בחצרים חקלאיים יתאים לתקן החל עליו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יתכנן אדם, לא יתקין ולא יפקח על התקנה, לא יבדוק ולא יתקן מיתקן חשמלי בחצרים חקלאיים אלא אם כן הוא חשמלאי.
{{ח:תת|(א1)}} לא יתקין אדם מיתקן חשמלי בחצרים חקלאיים אלא לפי תוכנית שתוכננה על ידי מתכנן המיתקן (להלן – התוכנית).
{{ח:תת|(ב)}} כל ציוד חשמלי המותקן בחצרים חקלאיים יתאים לתקן החל עליו.

3אמצעי הגנה בפני חישמולתיקונים: תשפ״ה

(א)הגנה בפני חישמול תהיה כנדרש בתקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנות בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשמ״ד–1984, ואולם –
(1)המיתקן יהיה מוגן באמצעי הגנה בפני חישמול באחת משיטות ההגנה האלה: איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד, בהתאם לקבוע בתוכנית; במיתקן המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה, יותקן מפסק פחת אחד או יותר, בהתאם לקבוע בתוכנית, עם זרם הפעלה מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)0.03 אמפר להגנה על מעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב עד 32 אמפר;
(ב)0.1 אמפר להגנה על מעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב מעל 32 אמפר;
(ג)0.3 אמפר להגנה על קו ללוחות חשמל; לעניין זה, ייחשב המהפך במיתקן פוטו־וולטאי וממיר במיתקן אגירת אנרגיה, כלוח חשמל;
(2)במיתקן קבוע המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה יותקן מוליך הארקה גם אם כל המכשירים הם מסוג II.
(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), קו שבין הלוח הראשי של המיתקן לבין הלוח לזרם חילופין של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה או לבין חלק שאישר המנהל כאמור בפסקה (3) להגדרה ”קו“, אפשר שלא יוגן באמצעות מפסק פחת ובלבד שבעל רישיון חשמלאי מהנדס אישר זאת ובהתקיים כל התנאים האלה:
(1)סך זרמי הזליגה מהמהפכים במיתקן פוטו־וולטאי או מהממירים במיתקן אגירה בעבודה תקינה, עולה על 0.3 אמפר;
(2)הקו יוטמן באדמה או יותקן בתעלת כבלים נפרדת משאר המעגלים של המיתקן;
(3)אם הקו מותקן בתעלת כבלים נפרדת לפי פסקה (2), יתקיימו גם שני אלה:
(א)תעלת הכבלים הנפרדת תוגן בפני פגיעות מכניות בהתאם לאמור בתקנה 5 לתקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002;
(ב)התקנת הכבל בתוך תעלת הכבלים הנפרדת תהיה בהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש״ס–2000.
(ב)נמצאים בעלי חיים בחצרים החקלאיים תותקן מערכת להשוואת פוטנציאלים של כל הגופים המתכתיים ותעלות הנוזלים כמתואר באיור שבתוספת.
(ג)הוראות תקנת משנה (א) ותקנת משנה (א1) יחולו גם על מיבני מגורים או מיבנים אחרים הצמודים למיבנים חקלאיים אם קיימת אפשרות של העברת מתח ביניהם כגון על ידי צנרת או חלקי מיבנה.
(ד)מתכנן מיתקן יתכננו בהתאם להוראות תקנה זו, מתקין מיתקן יתקינו בהתאם להוראות תקנה זו, ובודק המיתקן יבדוק בעת בדיקה שהוא מבצע לפי תקנה 19 כי המיתקן עומד בהוראות תקנה זו.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנות בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשמ״ד–1984 → תקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנות בפני חישמול במתח עד 1000 וולט)
  • בתקנה 5 לתקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002 → תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך) #סעיף 5
  • תקנה 11 לתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש״ס–2000 → תקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך) #סעיף 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגנה בפני חישמול תהיה כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנות בפני חישמול במתח עד 1000 וולט)|בתקנות החשמל (הארקות ושיטות הגנות בפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשמ״ד–1984}}, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} המיתקן יהיה מוגן באמצעי הגנה בפני חישמול באחת משיטות ההגנה האלה: איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד, בהתאם לקבוע בתוכנית; במיתקן המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה, יותקן מפסק פחת אחד או יותר, בהתאם לקבוע בתוכנית, עם זרם הפעלה מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} 0.03 אמפר להגנה על מעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב עד 32 אמפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} 0.1 אמפר להגנה על מעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב מעל 32 אמפר;
{{ח:תתתת|(ג)}} 0.3 אמפר להגנה על קו ללוחות חשמל; לעניין זה, ייחשב המהפך במיתקן פוטו־וולטאי וממיר במיתקן אגירת אנרגיה, כלוח חשמל;
{{ח:תתת|(2)}} במיתקן קבוע המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה יותקן מוליך הארקה גם אם כל המכשירים הם מסוג II.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), קו שבין הלוח הראשי של המיתקן לבין הלוח לזרם חילופין של מיתקן פוטו־וולטאי או מיתקן אגירה או לבין חלק שאישר המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”קו“}}, אפשר שלא יוגן באמצעות מפסק פחת ובלבד שבעל רישיון חשמלאי מהנדס אישר זאת ובהתקיים כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך זרמי הזליגה מהמהפכים במיתקן פוטו־וולטאי או מהממירים במיתקן אגירה בעבודה תקינה, עולה על 0.3 אמפר;
{{ח:תתת|(2)}} הקו יוטמן באדמה או יותקן בתעלת כבלים נפרדת משאר המעגלים של המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} אם הקו מותקן בתעלת כבלים נפרדת לפי פסקה (2), יתקיימו גם שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תעלת הכבלים הנפרדת תוגן בפני פגיעות מכניות בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך)#סעיף 5|בתקנה 5 לתקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס״ג–2002}};
{{ח:תתתת|(ב)}} התקנת הכבל בתוך תעלת הכבלים הנפרדת תהיה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך)#סעיף 11|תקנה 11 לתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש״ס–2000}}.
{{ח:תת|(ב)}} נמצאים בעלי חיים בחצרים החקלאיים תותקן מערכת להשוואת פוטנציאלים של כל הגופים המתכתיים ותעלות הנוזלים כמתואר {{ח:פנימי|תוספת|באיור שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנת משנה (א) ותקנת משנה (א1) יחולו גם על מיבני מגורים או מיבנים אחרים הצמודים למיבנים חקלאיים אם קיימת אפשרות של העברת מתח ביניהם כגון על ידי צנרת או חלקי מיבנה.
{{ח:תת|(ד)}} מתכנן מיתקן יתכננו בהתאם להוראות תקנה זו, מתקין מיתקן יתקינו בהתאם להוראות תקנה זו, ובודק המיתקן יבדוק בעת בדיקה שהוא מבצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}} כי המיתקן עומד בהוראות תקנה זו.
פרק ג׳: התקנת מוליכי המיתקן

4המיתקן הקבוע

(א)במיתקן קבוע, למעט בלוחות חשמל, ישתמשו בכבלים בלבד. הכבלים יהיו מסוג ”טנט“ או ”טחנט“ לפחות, כמשמעותם בתקן ישראלי ת״י 473 והמעטה החיצוני יהיה מחומר פלסטי.
(ב)הכבלים והמובילים יותקנו כך שלא תהיה גישה אליהם לבעלי חיים או שיוגנו מיכנית בפני בעלי חיים.
(ג)בחצרים חקלאיים עבירים לכלי רכב יותקן כבל באדמה או באויר בגובה העולה על 5.0 מטרים מפני הקרקע וזאת לאחר שקיעתו בטמפרטורה 60° צלסיוס; אין להתקין הסתעפות מכבל אוירי בין שתי נקודות חיזוק שלו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במיתקן קבוע, למעט בלוחות חשמל, ישתמשו בכבלים בלבד. הכבלים יהיו מסוג ”טנט“ או ”טחנט“ לפחות, כמשמעותם בתקן ישראלי ת״י 473 והמעטה החיצוני יהיה מחומר פלסטי.
{{ח:תת|(ב)}} הכבלים והמובילים יותקנו כך שלא תהיה גישה אליהם לבעלי חיים או שיוגנו מיכנית בפני בעלי חיים.
{{ח:תת|(ג)}} בחצרים חקלאיים עבירים לכלי רכב יותקן כבל באדמה או באויר בגובה העולה על 5.0 מטרים מפני הקרקע וזאת לאחר שקיעתו בטמפרטורה 60° צלסיוס; אין להתקין הסתעפות מכבל אוירי בין שתי נקודות חיזוק שלו.

5זינת ציוד נייח או מיטלטל

זינת ציוד נייח או מיטלטל תהיה בפתיל בעל תכונות אלה:
(1)מעטה מגומי או מנאופרן;
(2)בידוד גומי בין מוליכים, למתח עד 750 וולט לפחות;
(3)מוליכים שזורים גמישים,
במקומות בהם קיימים תנאים מיכניים או כימיים מסוכנים במיוחד יש להשתמש בפתילים מתאימים או בפתילים עם הגנה מתאימה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זינת ציוד נייח או מיטלטל תהיה בפתיל בעל תכונות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מעטה מגומי או מנאופרן;
{{ח:תת|(2)}} בידוד גומי בין מוליכים, למתח עד 750 וולט לפחות;
{{ח:תת|(3)}} מוליכים שזורים גמישים,
{{ח:ת}} במקומות בהם קיימים תנאים מיכניים או כימיים מסוכנים במיוחד יש להשתמש בפתילים מתאימים או בפתילים עם הגנה מתאימה.

6חיבור ציוד חשמלי על מכונה

החיבורים החשמליים בין רכיבים שונים הממוקמים על אותה מכונה חקלאית ייקבעו באופן יציב ובר־קיימא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החיבורים החשמליים בין רכיבים שונים הממוקמים על אותה מכונה חקלאית ייקבעו באופן יציב ובר־קיימא.

7מעבר פתיל דרך קיר

על אף האמור בתקנה 32(ג) של תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח נמוך), התשמ״ה–1984, מותר מעבר פתיל דרך קיר ובלבד שיוגן באמצעות מַכֵפֵּש מחומר מבדד הבולט משני צדי הקיר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 32(ג) של תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח נמוך), התשמ״ה–1984 → תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח נמוך) #סעיף 32
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח נמוך)#סעיף 32|בתקנה 32(ג) של תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח נמוך), התשמ״ה–1984}}, מותר מעבר פתיל דרך קיר ובלבד שיוגן באמצעות מַכֵפֵּש מחומר מבדד הבולט משני צדי הקיר.
פרק ד׳: מיתוגם והגנתם של מוליכי המיתקן

8מיתוג המיתקן וחלקיו

(א)המיתקן יתוכנן ויותקן כך שניתן יהיה למתג –
(1)את המיתקן בשלמותו;
(2)כל מיבנה נפרד בשלמותו;
(3)חלקי מיבנה מוגדרים, בשלמותם, במידת הצורך.
(ב)המיתוג יחול לפחות על כל מוליכי המופעים ויבוצע באמצעות מפסק שהגישה אליו תהיה נוחה ומצבו ”מחובר“ או ”מופסק“ יהיה ברור חזותית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המיתקן יתוכנן ויותקן כך שניתן יהיה למתג –
{{ח:תתת|(1)}} את המיתקן בשלמותו;
{{ח:תתת|(2)}} כל מיבנה נפרד בשלמותו;
{{ח:תתת|(3)}} חלקי מיבנה מוגדרים, בשלמותם, במידת הצורך.
{{ח:תת|(ב)}} המיתוג יחול לפחות על כל מוליכי המופעים ויבוצע באמצעות מפסק שהגישה אליו תהיה נוחה ומצבו ”מחובר“ או ”מופסק“ יהיה ברור חזותית.

9מיתוג מכשיר לשימוש עונתי

מכשיר המשמש לצרכים עונתיים בלבד כגון: משאבה לבריכת דגים או מכונה לאריזת סוג מסויים של תוצרת חקלאית, המחובר דרך קבע, ימותג באמצעות מפסק המיועד לצורך זה בלבד שיסומן בהתאם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכשיר המשמש לצרכים עונתיים בלבד כגון: משאבה לבריכת דגים או מכונה לאריזת סוג מסויים של תוצרת חקלאית, המחובר דרך קבע, ימותג באמצעות מפסק המיועד לצורך זה בלבד שיסומן בהתאם.

10מניעת התנעה בלתי מבוקרת

מכשיר שהתנעתו הבלתי מבוקרת עלולה לגרום לסכנה, יצוייד בהתקן המבטיח את ניתוקו במקרה של העדר מתח ויחייב פעולה ידנית להפעלתו המחודשת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכשיר שהתנעתו הבלתי מבוקרת עלולה לגרום לסכנה, יצוייד בהתקן המבטיח את ניתוקו במקרה של העדר מתח ויחייב פעולה ידנית להפעלתו המחודשת.

11הגנה בפני זרם יתר

(א)ההגנה בפני זרם יתר תותקן תמיד בתחילתו של המעגל בלוח.
(ב)מעגלים עד 50 אמפר יוגנו באמצעות מפסקים אוטומטיים זעירים; מעגלים לזרמים גבוהים יותר יוגנו באמצעות מפסקים אוטומטיים.
(ג)מעגלים המשמשים לתאורה בלבד במתח נמוך יתוכננו ויותקנו לזרמים שלא יעלו על 16 אמפר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההגנה בפני זרם יתר תותקן תמיד בתחילתו של המעגל בלוח.
{{ח:תת|(ב)}} מעגלים עד 50 אמפר יוגנו באמצעות מפסקים אוטומטיים זעירים; מעגלים לזרמים גבוהים יותר יוגנו באמצעות מפסקים אוטומטיים.
{{ח:תת|(ג)}} מעגלים המשמשים לתאורה בלבד במתח נמוך יתוכננו ויותקנו לזרמים שלא יעלו על 16 אמפר.
פרק ה׳: ציוד חשמלי

12דרגות הגנה של ציוד חשמלי

(א)לוחות, שנאים ותיבות חיבורים וסעף יהיו בעלי דרגת הגנה IP54X לפחות או שיוגנו על ידי מיקומם בתיבות מתאימות או בחלל מופרד כגון חדרון.
(ב)מכונות חקלאיות תהיינה בעלות דרגת הגנה של IP44X לפחות אולם תיבות חיבורים, בקרה ופיקוד הממוקמים על מכונות כאמור יהיו בעלי דרגת הגנה של IP54X לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לוחות, שנאים ותיבות חיבורים וסעף יהיו בעלי דרגת הגנה IP54X לפחות או שיוגנו על ידי מיקומם בתיבות מתאימות או בחלל מופרד כגון חדרון.
{{ח:תת|(ב)}} מכונות חקלאיות תהיינה בעלות דרגת הגנה של IP44X לפחות אולם תיבות חיבורים, בקרה ופיקוד הממוקמים על מכונות כאמור יהיו בעלי דרגת הגנה של IP54X לפחות.

13תקעים ובתי־תקע

(א)לא יותקנו בתי תקע בקרבת חומרים דליקים.
(ב)במקומות של סכנה מיכנית מוגברת יותקנו בתי תקע המתאימים לתקן ישראל ת״י 1109; במקומות של סכנה מוגברת של התפוצצות יש לנהוג כנדרש בתקן ישראלי ת״י 786.
(ג)באותם חצרים חקלאיים תישמר חליפות בין תקעים ובתי תקע המיועדים לאותו מתח, זרם ומספר הקטבים, ואולם אסור שתהיה חליפות בין תקעים ובתי תקע לסוגי מתחים, זרמים או למספר קטבים שונים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יותקנו בתי תקע בקרבת חומרים דליקים.
{{ח:תת|(ב)}} במקומות של סכנה מיכנית מוגברת יותקנו בתי תקע המתאימים לתקן ישראל ת״י 1109; במקומות של סכנה מוגברת של התפוצצות יש לנהוג כנדרש בתקן ישראלי ת״י 786.
{{ח:תת|(ג)}} באותם חצרים חקלאיים תישמר חליפות בין תקעים ובתי תקע המיועדים לאותו מתח, זרם ומספר הקטבים, ואולם אסור שתהיה חליפות בין תקעים ובתי תקע לסוגי מתחים, זרמים או למספר קטבים שונים.

14מנורות

במקומות שבהם קיימת אפשרות של נגיעה במנורות (גופי תאורה) תוך כדי תהליך העבודה החקלאית הרגילה, הן תהיינה מסוג II, ובמקומות שבהם קיימת סכנה מוגברת עקב לחות גבוהה במיוחד או התזת מים על המנורות, הן תהיינה בדרגת הגנה IP54X לפחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במקומות שבהם קיימת אפשרות של נגיעה במנורות (גופי תאורה) תוך כדי תהליך העבודה החקלאית הרגילה, הן תהיינה מסוג II, ובמקומות שבהם קיימת סכנה מוגברת עקב לחות גבוהה במיוחד או התזת מים על המנורות, הן תהיינה בדרגת הגנה IP54X לפחות.

15מכשירי חימום

(א)מכשירי חימום קורנים יותקנו במרחק מתאים מחומר דליק או מבעל חיים, בהתאם להוראות היצרן, אולם לא יפחת המרחק מ־0.5 מטר. במקומות שבהם מצויים קני קש או נסורת לשם ריפוד, אין להשתמש במכשירי חימום קורנים.
(ב)מיתקנים לחימום רצפות או קרקע יותקנו הרחק מחלקי מבנה דליקים, מיתקנים כאמור יהיו –
(1)מסוג II, כשגם מוליכי החימום הם בעלי בידוד כפול; או
(2)מוזנים ממקור זינה מופרד במתח שאינו עולה על 24 וולט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכשירי חימום קורנים יותקנו במרחק מתאים מחומר דליק או מבעל חיים, בהתאם להוראות היצרן, אולם לא יפחת המרחק מ־0.5 מטר. במקומות שבהם מצויים קני קש או נסורת לשם ריפוד, אין להשתמש במכשירי חימום קורנים.
{{ח:תת|(ב)}} מיתקנים לחימום רצפות או קרקע יותקנו הרחק מחלקי מבנה דליקים, מיתקנים כאמור יהיו –
{{ח:תתת|(1)}} מסוג II, כשגם מוליכי החימום הם בעלי בידוד כפול; או
{{ח:תתת|(2)}} מוזנים ממקור זינה מופרד במתח שאינו עולה על 24 וולט.

16גדר חשמלית

(א)מכשיר המזין גדר חשמלית וכן מוליכי החיבור המגיעים אליו לא יותקנו במקומות שיש בהם סכנת התלקחות.
(ב)ביציאה של מוליכי החיבור ממבנה יותקן, מחוץ למבנה, התקן הגנה מתאים בפני חדירת מתחי יתר וברקים; התקן ההגנה ייקבע על גבי חומר בלתי דליק או כבה מאליו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכשיר המזין גדר חשמלית וכן מוליכי החיבור המגיעים אליו לא יותקנו במקומות שיש בהם סכנת התלקחות.
{{ח:תת|(ב)}} ביציאה של מוליכי החיבור ממבנה יותקן, מחוץ למבנה, התקן הגנה מתאים בפני חדירת מתחי יתר וברקים; התקן ההגנה ייקבע על גבי חומר בלתי דליק או כבה מאליו.

17מערכות איוורור חיוניות

אספקת החשמל למערכות איוורור חיוניות במבנים לגידול בעלי חיים תבטיח את פעולתם התקינה של מיתקנים אלה; במקרים של תקלה במערכת כאמור תינתן התראה בלתי תלויה במתח הזינה של המערכת או תופעל מערכת חילופית; קיימים במבנה מאווררים אחדים, הם יוזנו ממעגלים שונים ויוגנו באמצעות מפסקי מגן שונים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אספקת החשמל למערכות איוורור חיוניות במבנים לגידול בעלי חיים תבטיח את פעולתם התקינה של מיתקנים אלה; במקרים של תקלה במערכת כאמור תינתן התראה בלתי תלויה במתח הזינה של המערכת או תופעל מערכת חילופית; קיימים במבנה מאווררים אחדים, הם יוזנו ממעגלים שונים ויוגנו באמצעות מפסקי מגן שונים.
פרק ו׳: הוראות שונות

18תחזוקהתיקונים: תשפ״ה

עבודות תחזוקה במיתקן יתבצעו לכל הפחות אחת לשנה, בידי בעל רישיון חשמלאי המתאים לגודל המיתקן; על מחזיק המיתקן לוודא את ביצוע התחזוקה כאמור; התגלה במיתקן ליקוי או פגם – יתוקנו בהקדם האפשרי; התגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש – ינותק המיתקן ממתח מייד ולא יחובר מחדש עד שהפגם או הליקוי יתוקן והמיתקן ייבדק על ידי בעל רישיון ”חשמלאי בודק“ המתאים לגודל המיתקן ויימצא כשיר להפעלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבודות תחזוקה במיתקן יתבצעו לכל הפחות אחת לשנה, בידי בעל רישיון חשמלאי המתאים לגודל המיתקן; על מחזיק המיתקן לוודא את ביצוע התחזוקה כאמור; התגלה במיתקן ליקוי או פגם – יתוקנו בהקדם האפשרי; התגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש – ינותק המיתקן ממתח מייד ולא יחובר מחדש עד שהפגם או הליקוי יתוקן והמיתקן ייבדק על ידי בעל רישיון ”חשמלאי בודק“ המתאים לגודל המיתקן ויימצא כשיר להפעלה.

19בדיקת שינוי המיתקןתיקונים: תשפ״ה

מיתקן בחצרים חקלאיים ייבדק בידי בעל רישיון ”חשמלאי בודק“ המתאים לגודל המיתקן לפני הפעלתו הראשונה ואחת לחמש שנים לפחות מאותו מועד וכן בעת כל שינוי יסודי בו; בתקנות אלה, ”שינוי יסודי“ – הגדלת חיבור, החלפת לוח או תוספת מעגל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מיתקן בחצרים חקלאיים ייבדק בידי בעל רישיון ”חשמלאי בודק“ המתאים לגודל המיתקן לפני הפעלתו הראשונה ואחת לחמש שנים לפחות מאותו מועד וכן בעת כל שינוי יסודי בו; בתקנות אלה, ”שינוי יסודי“ – הגדלת חיבור, החלפת לוח או תוספת מעגל.

20אחריות

חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, מתקינו, בעלו, מחזיקו או מפעילו, הכל לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חובה המוטלת לפי תקנות אלה יראו אותה כמוטלת על מתכנן המיתקן, מתקינו, בעלו, מחזיקו או מפעילו, הכל לפי הענין, והוא כאשר אין כוונה אחרת משתמעת.

21תחולה

תקנות אלה יחולו על כל מיתקן בחצרים חקלאיים שהותקן או שנעשה בו שינוי יסודי, לאחר תחילתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו על כל מיתקן בחצרים חקלאיים שהותקן או שנעשה בו שינוי יסודי, לאחר תחילתן.

22תחילה

תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן.
תוספת
דוגמה לביצוע השוואת פוטנציאלים בחצרים חקלאיים

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(איור הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(איור הושמט)}}