החקיקה בישראל

תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״א · 1981
21
סעיפים
5
פרקים
0
תוספות
12
הגדרות
23
הפניות פנימיות
13
הפניות חיצוניות
19
הערות עריכה
59
תיקונים
היסטוריית תיקונים59 רשומות
ק״ת תשמ״א, 646תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם)PDF
תשמ״ב, 327תיקוןPDF
תשמ״ד, 852תיקוןPDF
1654ת״טPDF
תשמ״ה, 1374תיקוןPDF
תשמ״ז, 1147תיקון מס׳ 2PDF
תשמ״ח, 426ת״טPDF
תשס״א, 131תיקוןPDF
תשפ״א, 1368תיקוןPDF
ק״ת תשמ״ד, 2375הודעה
תשמ״ה, 557הודעה
1815הודעה
תשמ״ז, 1190הודעה
1251הודעה (מס׳ 2)
תשמ״ח, 547הודעה
687הודעה
876ת״ט
תשמ״ט, 28הודעה
653הודעה (מס׳ 2)
1318הודעה (מס׳ 3)
תש״ן, 382הודעה
922הודעה (מס׳ 2)
תשנ״א, 614הודעה
1135הודעה (מס׳ 2)
תשנ״ב, 745הודעה
1435הודעה (מס׳ 2)
תשנ״ג, 399הודעה
1063הודעה (מס׳ 2)
תשנ״ד, 651הודעה
1275הודעה (מס׳ 2)
תשנ״ה, 885הודעה
1709הודעה (מס׳ 2)
תשנ״ו, 623הודעה
1477הודעה (מס׳ 2)
תשנ״ז, 393הודעה
985הודעה (מס׳ 2)
תשנ״ח, 399הודעה
1169הודעה (מס׳ 2)
תשנ״ט, 403הודעה
1118הודעה (מס׳ 2)
תש״ס, 338הודעה
811הודעה (מס׳ 2)
תשס״ב, 425הודעה
תשס״ג, 476הודעה
תשס״ד, 232הודעה
תשס״ט, 480הודעה
תש״ע, 314הודעה
תשע״א, 490הודעה
תשע״ב, 630הודעה
תשע״ג, 718הודעה
תשע״ד, 491הודעה
תשע״ז, 597הודעה
תשע״ט, 2148הודעה
תשפ״א, 1368הודעהPDF
תשפ״ב, 1886הודעהPDF
תשפ״ג, 924הודעהPDF
תשפ״ד, 1417הודעהPDF
תשפ״ה, 901הודעהPDF
תשפ״ו, 1544הודעהPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות

1הגדרותתיקונים: תשמ״ד, תשס״א

בתקנות אלה –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”מנהל מיוחד“ – מי שמונה לפי סעיף 318 לפקודה, או מי שמונה בידי בית המשפט בהליך לפי סעיף 350 לחוק החברות כנאמן לביצוע הסדר נושים;
”נושה מהותי“ – מי שהחברה חבה לו חוב אשר במועד הבקשה עולה על סכום של 100,000 שקלים חדשים או סכום של 10% מסך החובות של החברה שאינם חובות מובטחים, לפי הגבוה מביניהם;
”תקבולי הכנסה“ – תקבולים ממכירת מוצרים או שירותים שהם עיסוקה של החברה שבפירוק או בכינוס נכסים (להלן – החברה) והנמכרים תוך כדי הניהול;
”תקבולי מימוש“ – תקבולים, שאינם תקבולי הכנסה, ומקורם גביית חובות, מכירת נכסים וכל תקבול אחר שקיבל בעל תפקיד;
”נכסים“ – לרבות אמצעי ייצור, חמרי גלם ומלאי בתהליך ייצור;
”ניהול“ – הפעלה שוטפת של עסקי החברה;
”תפקיד“ – כונס נכסים, מפרק זמני, מפרק, שמונו לפי הפקודה או לפי חוק החברות או מנהל מיוחד.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות
  • סעיף 318 לפקודה → פקודת החברות #סעיף 318
  • סעיף 350 לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 350
  • הפקודה → פקודת החברות
  • חוק החברות → חוק החברות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מיוחד“ – מי שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 318|סעיף 318 לפקודה}}, או מי שמונה בידי בית המשפט בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350 לחוק החברות}} כנאמן לביצוע הסדר נושים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושה מהותי“ – מי שהחברה חבה לו חוב אשר במועד הבקשה עולה על סכום של 100,000 שקלים חדשים או סכום של 10% מסך החובות של החברה שאינם חובות מובטחים, לפי הגבוה מביניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקבולי הכנסה“ – תקבולים ממכירת מוצרים או שירותים שהם עיסוקה של החברה שבפירוק או בכינוס נכסים (להלן – החברה) והנמכרים תוך כדי הניהול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקבולי מימוש“ – תקבולים, שאינם תקבולי הכנסה, ומקורם גביית חובות, מכירת נכסים וכל תקבול אחר שקיבל בעל תפקיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – לרבות אמצעי ייצור, חמרי גלם ומלאי בתהליך ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול“ – הפעלה שוטפת של עסקי החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד“ – כונס נכסים, מפרק זמני, מפרק, שמונו לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|הפקודה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} או מנהל מיוחד.
פרק ב׳: מינוי

2כשירות למינויתיקונים: תשמ״ד, תשמ״ז, תשס״א

(א)בית המשפט ימנה –
(1)לתפקיד כונס נכסים, מפרק זמני או מפרק לפי הפקודה אדם שהוא חבר לשכת עורכי הדין או בעל רישיון לראיית חשבון בלבד;
(2)לתפקיד מנהל מיוחד, אדם, שבית המשפט ראה כי יש לו ניסיון מוכח בניהול עסק או בנושאים כלכליים או מסחריים או מינהליים הנדרשים למילוי תפקידו באותו ענין.
(ב)בנסיבות מיוחדות ואם שוכנע בית המשפט שחיוני לעשות כן, רשאי הוא, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לתפקיד אדם בעל הכשרה מקצועית הדרושה, לדעת בית המשפט, לצורך אותו תפקיד, אף אם לא נתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בתקנת משנה (א).
(ג)בבואו למנות אדם לתפקיד יתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לנסיונו המקצועי, לכישוריו ביחס לצרכים המיוחדים של התפקיד ולאפשרותו לעמוד בנטל התפקיד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • הפקודה → פקודת החברות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ימנה –
{{ח:תתת|(1)}} לתפקיד כונס נכסים, מפרק זמני או מפרק לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|הפקודה}} אדם שהוא חבר לשכת עורכי הדין או בעל רישיון לראיית חשבון בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} לתפקיד מנהל מיוחד, אדם, שבית המשפט ראה כי יש לו ניסיון מוכח בניהול עסק או בנושאים כלכליים או מסחריים או מינהליים הנדרשים למילוי תפקידו באותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} בנסיבות מיוחדות ואם שוכנע בית המשפט שחיוני לעשות כן, רשאי הוא, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לתפקיד אדם בעל הכשרה מקצועית הדרושה, לדעת בית המשפט, לצורך אותו תפקיד, אף אם לא נתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} בבואו למנות אדם לתפקיד יתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לנסיונו המקצועי, לכישוריו ביחס לצרכים המיוחדים של התפקיד ולאפשרותו לעמוד בנטל התפקיד.

3ניגוד ענייניםתיקונים: תשמ״ז

לא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.

4סייגים למינויתיקונים: תשמ״ז, תשס״א

הוצע אדם כמועמד לתפקיד, והכונס הרשמי סבור – מתוך נסיון קודם עם המועמד או מטעם אחר – שאין הוא מתאים להתמנות לתפקיד האמור, יודיע על כך לבית המשפט ויפרט בהודעתו את נימוקיו לכך; בית המשפט יחליט בדבר המינוי לאחר שיתן למציע ולמועמד הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוצע אדם כמועמד לתפקיד, והכונס הרשמי סבור – מתוך נסיון קודם עם המועמד או מטעם אחר – שאין הוא מתאים להתמנות לתפקיד האמור, יודיע על כך לבית המשפט ויפרט בהודעתו את נימוקיו לכך; בית המשפט יחליט בדבר המינוי לאחר שיתן למציע ולמועמד הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

5רשימת מינוייםתיקונים: תשמ״ז, תשס״א

המזכיר הראשי של בית המשפט יכין ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה רשימה ובה פירוט שמותיהם של אלה שמונו לתפקיד לפי תקנות אלה בלבד באותו בית משפט בשלושת החדשים שקדמו להכנה, ויציין בה פרטים אלה: שמו של כל אחד מהאנשים שנתמנו, מקצועו, מהות התפקיד, שם החברה שלגביה נעשה המינוי, תאריך המינוי, שם הממנה ומספר התיק בבית המשפט; הרשימה תישלח אל נשיאי בתי המשפט ואל הכונס הרשמי ותעמוד לעיון הציבור במזכירויות בתי המשפט. עותקים מן הרשימה יישלחו אל לשכת עורכי הדין ואל לשכת רואי החשבון בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המזכיר הראשי של בית המשפט יכין ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה רשימה ובה פירוט שמותיהם של אלה שמונו לתפקיד לפי תקנות אלה בלבד באותו בית משפט בשלושת החדשים שקדמו להכנה, ויציין בה פרטים אלה: שמו של כל אחד מהאנשים שנתמנו, מקצועו, מהות התפקיד, שם החברה שלגביה נעשה המינוי, תאריך המינוי, שם הממנה ומספר התיק בבית המשפט; הרשימה תישלח אל נשיאי בתי המשפט ואל הכונס הרשמי ותעמוד לעיון הציבור במזכירויות בתי המשפט. עותקים מן הרשימה יישלחו אל לשכת עורכי הדין ואל לשכת רואי החשבון בישראל.
פרק ג׳: שכר

6בקשה לשכר טרחהתיקונים: תשמ״ב, תשמ״ד, תשס״א

(א)בית משפט יקבע את שכרו של מי שנתמנה לתפקיד (להלן – בעל תפקיד) על פי בקשתו.
(ב)הבקשה תלווה בדו״ח כספי של בעל התפקיד, כשהוא מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון; אולם רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לפטור בעל תפקיד מהחובה למסור את הדו״ח לבקורת האמורה.
(ג)המשיב בבקשה לשכר בפירוק יהיה הכונס הרשמי, והוא יהיה רשאי, בנוסף לסמכותו לפי כל דין, לחוות את דעתו על הדו״ח ולייעץ לבית המשפט הדן בבקשה בכל ענין הכרוך בה.
(ג1)המשיב בבקשה לשכר בכינוס נכסים יהיה הנושה המובטח; בבקשה לשכר בהליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות תישלח הודעה על הגשת הבקשה לכל נושה מהותי ולכונס הרשמי, אשר רשאים להתייצב ולהביע את עמדתם בבקשה; כונס הנכסים יהיה חייב להתייצב לדיון בבקשה כאשר הנושה המובטח קיבל דיבידנד מעל ל־90% מגובה חובו.
(ד)בית המשפט הדן בבקשה רשאי להיוועץ בכל אדם ובמיוחד בועדת הביקורת, אם קיימת כזו.
(ה)השכר ייקבע לבעל תפקיד לפי הכללים שבתקנות 7 עד 11.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 350 לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 350
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט יקבע את שכרו של מי שנתמנה לתפקיד (להלן – בעל תפקיד) על פי בקשתו.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תלווה בדו״ח כספי של בעל התפקיד, כשהוא מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון; אולם רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לפטור בעל תפקיד מהחובה למסור את הדו״ח לבקורת האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} המשיב בבקשה לשכר בפירוק יהיה הכונס הרשמי, והוא יהיה רשאי, בנוסף לסמכותו לפי כל דין, לחוות את דעתו על הדו״ח ולייעץ לבית המשפט הדן בבקשה בכל ענין הכרוך בה.
{{ח:תת|(ג1)}} המשיב בבקשה לשכר בכינוס נכסים יהיה הנושה המובטח; בבקשה לשכר בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350 לחוק החברות}} תישלח הודעה על הגשת הבקשה לכל נושה מהותי ולכונס הרשמי, אשר רשאים להתייצב ולהביע את עמדתם בבקשה; כונס הנכסים יהיה חייב להתייצב לדיון בבקשה כאשר הנושה המובטח קיבל דיבידנד מעל ל־90% מגובה חובו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט הדן בבקשה רשאי להיוועץ בכל אדם ובמיוחד בועדת הביקורת, אם קיימת כזו.
{{ח:תת|(ה)}} השכר ייקבע לבעל תפקיד לפי הכללים {{ח:פנימי|סעיף 7|שבתקנות 7 עד 11}}.

7שכר ניהולתיקונים: תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשס״א, [הודעות]

(א)לבעל תפקיד ייקבע לא יותר מאשר פעם בשלושה חודשים, שכר ניהול באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומנים בתקופה שבעדה הוא נקבע, כמפורט להלן:
(1)לגבי 350,000 השקלים החדשים הראשונים – 5%;
(2)לגבי 725,000 שקלים חדשים נוספים – 4%;
(3)לגבי 1,450,000 שקלים חדשים נוספים – 3%;
(4)לגבי 2,175,000 שקלים חדשים נוספים – 2%;
(5)לגבי 4,350,000 שקלים חדשים נוספים – 1%;
(6)לגבי 14,500,000 שקלים חדשים נוספים – 0.5%;
(7)לגבי כל שקל חדש נוסף – 0.2%.
(א1)נוסף על השכר הקבוע בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט, לאחר שניתנה לנושה המובטח ולנושה המהותי הזדמנות להביע את עמדתם, לקבוע לבעל תפקיד שכר ניהול מיוחד שישולם מן הרווח שהופק בתקופה שבעדה הוא ישולם; בית המשפט רשאי לקבוע, על פי שיקול דעתו, שתשלום השכר האמור יהיה מותנה בהסכמת רוב, לפי ערך, מבין הנושים המובטחים, אם ישנם, וישולם מתוך הסכום המגיע להם, וכן רשאי הוא לקבוע כי התשלום יהיה מתוך נשייתם של הנושים הרגילים, בשים לב לדיבידנד שמוצע לשלמו להם; בתקנת משנה זו, ”רווח“ – רווח תפעולי שנוצר מתקבולי הכנסה שוטפים, שאינם נובעים ממכירת נכסי החברה, בניכוי הוצאות לרבות שכר הניהול ומסים שוטפים; הפסדים וריבית שנוצרו לפני תחילת הפירוק לא ייכללו בחישוב הרווח התפעולי לפי תקנת משנה זו, כאשר סכומי ההפסדים צמודים למדד.
(ב)לא ייקבע שכר על פי תקנה זו בשל כספים שנתקבלו כתקבולי מימוש.
📝 הערות: 6
הצג הערות עריכה
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 544,898 ש״ח)
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2025, 1,128,716 ש״ח)
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 2,257,429 ש״ח)
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 3,386,144 ש״ח)
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 6,772,290 ש״ח)
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 22,574,297 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבעל תפקיד ייקבע לא יותר מאשר פעם בשלושה חודשים, שכר ניהול באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומנים בתקופה שבעדה הוא נקבע, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי 350,000 השקלים החדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 544,898 ש״ח)}} הראשונים – 5%;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי 725,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2025, 1,128,716 ש״ח)}} נוספים – 4%;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי 1,450,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 2,257,429 ש״ח)}} נוספים – 3%;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי 2,175,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 3,386,144 ש״ח)}} נוספים – 2%;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי 4,350,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 6,772,290 ש״ח)}} נוספים – 1%;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי 14,500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 22,574,297 ש״ח)}} נוספים – 0.5%;
{{ח:תתת|(7)}} לגבי כל שקל חדש נוסף – 0.2%.
{{ח:תת|(א1)}} נוסף על השכר הקבוע בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט, לאחר שניתנה לנושה המובטח ולנושה המהותי הזדמנות להביע את עמדתם, לקבוע לבעל תפקיד שכר ניהול מיוחד שישולם מן הרווח שהופק בתקופה שבעדה הוא ישולם; בית המשפט רשאי לקבוע, על פי שיקול דעתו, שתשלום השכר האמור יהיה מותנה בהסכמת רוב, לפי ערך, מבין הנושים המובטחים, אם ישנם, וישולם מתוך הסכום המגיע להם, וכן רשאי הוא לקבוע כי התשלום יהיה מתוך נשייתם של הנושים הרגילים, בשים לב לדיבידנד שמוצע לשלמו להם; בתקנת משנה זו, ”רווח“ – רווח תפעולי שנוצר מתקבולי הכנסה שוטפים, שאינם נובעים ממכירת נכסי החברה, בניכוי הוצאות לרבות שכר הניהול ומסים שוטפים; הפסדים וריבית שנוצרו לפני תחילת הפירוק לא ייכללו בחישוב הרווח התפעולי לפי תקנת משנה זו, כאשר סכומי ההפסדים צמודים למדד.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייקבע שכר על פי תקנה זו בשל כספים שנתקבלו כתקבולי מימוש.

8שכר מימושתיקונים: תשמ״ד, תשס״א, [הודעות]

(א)לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד, ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר:
(1)לגבי 50,000 השקלים החדשים הראשונים – 20%;
(2)לגבי 500,000 שקלים חדשים נוספים – 10%;
(3)לגבי 2,500,000 שקלים חדשים נוספים – 5%;
(4)לגבי כל שקל חדש נוסף – 1%;
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
(א1)שילם החייב, בעל מניות של החייב או אחר תשלומים עתיים לבעל התפקיד יראו אותם כתקבולי מימוש.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לקבוע שכר על פיה על הפרש ערך מזומנים שנוצר לטובת החברה, כתוצאה מהשבחתו בידי בעל התפקיד, אם מצא כי ההשבחה נבעה ממאמץ מיוחד שבעל התפקיד השקיע בהשבחה זו.
(ג)לענין תקנה זו ”מזומנים“ – לרבות איגרות חוב, מניות ומסמכים סחירים אחרים, ופירותיהם של אלה, שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ערב תחילת עבודתו של בעל התפקיד, או שנרכשו למטרות השקעה עבור החברה בתקופת עבודתו של בעל התפקיד.
📝 הערות: 9
הצג הערות עריכה
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 77,842 ש״ח)
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 778,423 ש״ח)
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 3,892,116 ש״ח)
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה).
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד, ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי 50,000 השקלים החדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 77,842 ש״ח)}} הראשונים – 20%;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי 500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 778,423 ש״ח)}} נוספים – 10%;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי 2,500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 3,892,116 ש״ח)}} נוספים – 5%;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי כל שקל חדש נוסף – 1%;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א1)}} שילם החייב, בעל מניות של החייב או אחר תשלומים עתיים לבעל התפקיד יראו אותם כתקבולי מימוש.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לקבוע שכר על פיה על הפרש ערך מזומנים שנוצר לטובת החברה, כתוצאה מהשבחתו בידי בעל התפקיד, אם מצא כי ההשבחה נבעה ממאמץ מיוחד שבעל התפקיד השקיע בהשבחה זו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו{{ח:הערה|,}} ”מזומנים“ – לרבות איגרות חוב, מניות ומסמכים סחירים אחרים, ופירותיהם של אלה, שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ערב תחילת עבודתו של בעל התפקיד, או שנרכשו למטרות השקעה עבור החברה בתקופת עבודתו של בעל התפקיד.

8אשכר טרחה על פי חלוקה בפועלתיקונים: תשס״א

(א)בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טרחה כאמור בתקנות 7 ו־8, רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן: >
(ב)על אף האמור בפסקה (1) בטבלה שבתקנת משנה (א), בנסיבות מיוחדות שיירשמו, שנבעו ממאמץ מיוחד, שעות עבודה רבות, הצלחה מוכחת בביצוע התפקיד וחלוקת הרכוש ומשך זמן קצר במיוחד לסיום תפקידו, רשאי בית המשפט לפסוק לבעל תפקיד שפעל כאמור באותה פסקה לא יותר מ־15% ולא פחות מ־12% מסך הנשייה לחלוקה.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א) בעל תפקיד אשר קיבל במהלך ביצוע תפקידו שכר טרחה על פי תקנות 7 ו־8, יוכל לבקש שכר טרחה על פי תקנה זו ובלבד שהסכומים שניתנו לו על פי התקנות האמורות יופחתו משכרו על פי תקנה זו.
↺ פנימיות: 4▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טרחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנות 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן:
<table>
<tr><th>&nbsp;</th><th>שיעור חלוקה בפועל באחוזים {{ש}} לכל הנושים מסך כל נשייתם המוכחת</th><th>שכר מזערי ומרבי באחוזים, {{ש}} מסך כל הנשייה לחלוקה</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>80 ומעלה</td><td>11–12</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>70–79</td><td>10–11</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>60–69</td><td>9–10</td></tr>
<tr><td>(4)</td><td>50–59</td><td>7–9</td></tr>
<tr><td>(5)</td><td>40–49</td><td>5–7</td></tr>
<tr><td>(6)</td><td>30–39</td><td>4–5</td></tr>
<tr><td>(7)</td><td>20–29</td><td>3–4</td></tr>
<tr><td>(8)</td><td>10–19</td><td>2–3</td></tr>
<tr><td>(9)</td><td>0–9</td><td>לא יותר מ־2</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקה (1) בטבלה שבתקנת משנה (א), בנסיבות מיוחדות שיירשמו, שנבעו ממאמץ מיוחד, שעות עבודה רבות, הצלחה מוכחת בביצוע התפקיד וחלוקת הרכוש ומשך זמן קצר במיוחד לסיום תפקידו, רשאי בית המשפט לפסוק לבעל תפקיד שפעל כאמור באותה פסקה לא יותר מ־15% ולא פחות מ־12% מסך הנשייה לחלוקה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) בעל תפקיד אשר קיבל במהלך ביצוע תפקידו שכר טרחה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, יוכל לבקש שכר טרחה על פי תקנה זו ובלבד שהסכומים שניתנו לו על פי התקנות האמורות יופחתו משכרו על פי תקנה זו.

9מס ערך מוסףתיקונים: תשמ״ד, תשס״א

(א)שכר הטרחה יחושב מהתקבול בלא מס ערך מוסף, למעט אם נדרש הליך מיוחד לגבייתו או בעסקאות ייצוא.
(ב)לשכר הטרחה הקבוע בתקנות אלה ייתוסף מס ערך מוסף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שכר הטרחה יחושב מהתקבול בלא מס ערך מוסף, למעט אם נדרש הליך מיוחד לגבייתו או בעסקאות ייצוא.
{{ח:תת|(ב)}} לשכר הטרחה הקבוע בתקנות אלה ייתוסף מס ערך מוסף.

9אבדיקת תביעות חוב של עובדיםתיקונים: תשס״א, [הודעות]

לבעל תפקיד ישולם שכר בסכום של 200 שקלים חדשים בעד תביעת חוב של עובד שהוגשה לו על פי סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 314 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 189
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבעל תפקיד ישולם שכר בסכום של 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2026, 314 ש״ח)}} בעד תביעת חוב של עובד שהוגשה לו על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 189|סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.

10סייגים לשכרתיקונים: תשמ״ד, תשס״א

(א)על אף האמור בתקנה 8 שכרו של כונס נכסים, שמימש רכוש בעבור נושה מובטח, יהיה 75% מהסכום הקבוע בתקנה 8.
(ב)נתמנה כונס נכסים או מפרק זמני לפני צו פירוק, לשם תפיסת הרכוש ושמירתו בלבד, לא יחולו הוראות פרק זה, ושכרו ייקבע על ידי בית המשפט בהתחשב בהיקף עבודתו.
(ג)בעל תפקיד לא יקבל שכר או תמורה אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, נוסף על הקבוע בתקנות אלה בשל תפקידו בחברה, אלא באישור בית המשפט; קיבל בעל תפקיד שכר כאמור בלא אישור בית המשפט, רשאי כל נושה לפנות לבית המשפט בבקשה להשבתו לחברה או לחלוקתו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}} שכרו של כונס נכסים, שמימש רכוש בעבור נושה מובטח, יהיה 75% מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}.
{{ח:תת|(ב)}} נתמנה כונס נכסים או מפרק זמני לפני צו פירוק, לשם תפיסת הרכוש ושמירתו בלבד, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ושכרו ייקבע על ידי בית המשפט בהתחשב בהיקף עבודתו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל תפקיד לא יקבל שכר או תמורה אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, נוסף על הקבוע בתקנות אלה בשל תפקידו בחברה, אלא באישור בית המשפט; קיבל בעל תפקיד שכר כאמור בלא אישור בית המשפט, רשאי כל נושה לפנות לבית המשפט בבקשה להשבתו לחברה או לחלוקתו.

11שירותים מקצועייםתיקונים: תשמ״ד, תשס״א

(א)בעל תפקיד לא יהיה זכאי לשכר מיוחד בעד שירותיו המקצועיים, ורואים אותו ככלול בשכר הטרחה שייקבע לפי כללים אלה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע בית המשפט, כי בעל התפקיד ביצע פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים, רשאי בית המשפט לפסוק לו שכר מיוחד עבורן, לפי התעריף המינימלי הקיים במקצועו של בעל התפקיד.
(ג)פסק בית המשפט שכר מיוחד לפי תקנת משנה (ב), לא ייקבע לבעל התפקיד שכר ניהול ושכר מימוש מההכנסות או מהכספים שנתקבלו בתקופת הפירוק או הכינוס, כתוצאה מביצוע הפעולות החורגות שעבורן נפסק לו השכר המיוחד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל תפקיד לא יהיה זכאי לשכר מיוחד בעד שירותיו המקצועיים, ורואים אותו ככלול בשכר הטרחה שייקבע לפי כללים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע בית המשפט, כי בעל התפקיד ביצע פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים, רשאי בית המשפט לפסוק לו שכר מיוחד עבורן, לפי התעריף המינימלי הקיים במקצועו של בעל התפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} פסק בית המשפט שכר מיוחד לפי תקנת משנה (ב), לא ייקבע לבעל התפקיד שכר ניהול ושכר מימוש מההכנסות או מהכספים שנתקבלו בתקופת הפירוק או הכינוס, כתוצאה מביצוע הפעולות החורגות שעבורן נפסק לו השכר המיוחד.

12העסקת בעלי מקצועתיקונים: תשס״א

בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו פקיד, עורך דין, רואה חשבון, מנהל חשבונות, כלכלן, מהנדס, שמאי או בעל מקצוע אחר אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט. היתה ההוצאה בעד ההעסקה כאמור צפויה להגיע לסכום של 100,000 שקלים חדשים ומעלה, תינתן לנושים המובטחים הזדמנות להשמיע את עמדתם קודם למתן האישור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו פקיד, עורך דין, רואה חשבון, מנהל חשבונות, כלכלן, מהנדס, שמאי או בעל מקצוע אחר אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט. היתה ההוצאה בעד ההעסקה כאמור צפויה להגיע לסכום של 100,000 שקלים חדשים ומעלה, תינתן לנושים המובטחים הזדמנות להשמיע את עמדתם קודם למתן האישור.

13נימוקים להגדלת השכר או להקטנתותיקונים: תשמ״ד, תשמ״ה, תשס״א

(א)בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו.
(א1)ביצע בעל תפקיד פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים שבעדם נקבע לו שכר, רשאי בית המשפט – אם הגיש לו הכונס הרשמי בקשה לכך – לקבוע לבעל התפקיד שכר מיוחד בעד הפעולות האמורות, בהתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים ולמעונינים האחרים בפירוק.
(ב)עיכב בעל תפקיד את סיום תפקידו ללא סיבה מספקת, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, להקטין את שכרו.
(ג)הפסיק בעל תפקיד למלא את תפקידו לפני סיומו ושולם לו לפני כן סכום כסף על חשבון שכרו, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, לצוות על החזרת הסכום ששולם, כולו או חלקו, בתוספת הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מיום שהסכום שולם ועד ליום החזרתו בפועל.
(ד)הועסק בעל מקצוע כאמור בתקנה 12 ושכרו שולם מקופת החברה, רשאי בית המשפט לנכות את הסכום ששולם, כולו או מקצתו, משכרו של בעל התפקיד.
(ד)בבוא בית המשפט להגדיל שכר בעל תפקיד או להקטינו יתחשב גם בסכומים ששולמו לבעל התפקיד על פי תקנה 7(א1), אם שולמו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ספרור שגוי במקור):
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו.
{{ח:תת|(א1)}} ביצע בעל תפקיד פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים שבעדם נקבע לו שכר, רשאי בית המשפט – אם הגיש לו הכונס הרשמי בקשה לכך – לקבוע לבעל התפקיד שכר מיוחד בעד הפעולות האמורות, בהתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים ולמעונינים האחרים בפירוק.
{{ח:תת|(ב)}} עיכב בעל תפקיד את סיום תפקידו ללא סיבה מספקת, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, להקטין את שכרו.
{{ח:תת|(ג)}} הפסיק בעל תפקיד למלא את תפקידו לפני סיומו ושולם לו לפני כן סכום כסף על חשבון שכרו, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, לצוות על החזרת הסכום ששולם, כולו או חלקו, בתוספת הפרשי הצמדה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מיום שהסכום שולם ועד ליום החזרתו בפועל.
{{ח:תת|(ד)}} הועסק בעל מקצוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} ושכרו שולם מקופת החברה, רשאי בית המשפט לנכות את הסכום ששולם, כולו או מקצתו, משכרו של בעל התפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} בבוא בית המשפט להגדיל שכר בעל תפקיד או להקטינו יתחשב גם בסכומים ששולמו לבעל התפקיד על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(א1)}}, אם שולמו.

14מועדי התשלום

(א)במהלך ביצוע העבודה ישולם לבעל תפקיד שכר ביניים, אשר לא יעלה על חמישים אחוזים מהשכר הסופי המשוער, אולם בית המשפט רשאי לאשר תשלום שיעור גבוה יותר מנימוקים שיירשמו.
(ב)השכר הסופי ישולם עם שחרורו של בעל התפקיד מתפקידו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהלך ביצוע העבודה ישולם לבעל תפקיד שכר ביניים, אשר לא יעלה על חמישים אחוזים מהשכר הסופי המשוער, אולם בית המשפט רשאי לאשר תשלום שיעור גבוה יותר מנימוקים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} השכר הסופי ישולם עם שחרורו של בעל התפקיד מתפקידו.

15הצמדהתיקונים: תשמ״ד, תשס״א

(א)הסכומים המשמשים בסיס לחישוב השכר לפי תקנות 7(א), 8(א) ו־9א ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי ובלבד ששיעור השינוי עלה על 1%.
(ב)סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג)בתקנה זו –
”מדד“ –
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.
(ד)הכונס הרשמי יפרסם ברשומות את נוסח תקנות 7(א), 8(א) ו־9א בהתאם לשינויים שחלו בו על פי האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
(ה)לשכר שנקבע לבעל תפקיד לפי תקנה 6(א) יווספו הפרשי הצמדה, לפי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפי תקנה 6(א) ועד למדד שפורסם לאחרונה לפני תשלום השכר בפועל, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.
↺ פנימיות: 8📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים המשמשים בסיס לחישוב השכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|ו־9א}} ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי ובלבד ששיעור השינוי עלה על 1%.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} הכונס הרשמי יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|ו־9א}} בהתאם לשינויים שחלו בו על פי האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ה)}} לשכר שנקבע לבעל תפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}} יווספו הפרשי הצמדה, לפי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}} ועד למדד שפורסם לאחרונה לפני תשלום השכר בפועל, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.
פרק ד׳: הוראות שונות

16ביטול

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בתקנות החברות (פירוק), 1936.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות החברות (פירוק)|בתקנות החברות (פירוק), 1936}}.}}

17הוראת מעבר

הוראות פרק ג׳ יחולו על כל בעל תפקיד אשר ביום תחילתן של תקנות אלה טרם קיבל את שכרו, כולו או מקצתו, בעד מילוי תפקידו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} יחולו על כל בעל תפקיד אשר ביום תחילתן של תקנות אלה טרם קיבל את שכרו, כולו או מקצתו, בעד מילוי תפקידו.

18תחילה

תחילתן של תקנות 2(2), 3 ו־4 ביום ב׳ באלול התשמ״א (1 בספטמבר 1981).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} ביום ב׳ באלול התשמ״א (1 בספטמבר 1981).

19סייג לתחולהתיקונים: תשפ״א

פרק ב׳ לא יחול על מינוי בעל תפקיד שעל מינויו חלים סעיפים 33, 37, 125 ו־126 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 33 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 33
  • 37 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 37
  • 125 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 125
  • ו־126 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 126
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} לא יחול על מינוי בעל תפקיד שעל מינויו חלים {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 37|37}}, {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 125|125}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 126|ו־126 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}.
 שיעור חלוקה בפועל באחוזים לכל הנושים מסך כל נשייתם המוכחתשכר מזערי ומרבי באחוזים, מסך כל הנשייה לחלוקה
(1)80 ומעלה11–12
(2)70–7910–11
(3)60–699–10
(4)50–597–9
(5)40–495–7
(6)30–394–5
(7)20–293–4
(8)10–192–3
(9)0–9לא יותר מ־2