1השם
תקנות אלה תקראנה תקנות הזבלים החקלאיים, 1938.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
”
“
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות אלה תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות הזבלים החקלאיים, 1938{{ח:הערה|“}}.{{ח:ת}} תקנות אלה תקראנה {{ח:הערה|”}}תקנות הזבלים החקלאיים, 1938{{ח:הערה|“}}.{{ח:תת|(1)}} כל אימפורטר {{ח:הערה|[יבואן]}} וכל חרושתן מקומי של זבלים חקלאיים חייבים להגיש למנהל בקשה לרישום כל סימני־איכות של זבלים שיש בדעתם להוציא למכירה.
{{ח:תת|(2)}} טופס הבקשה וטופס תעודת הרישום יהיו כמובא {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות אלה}}. צריך לצרף לבקשה שתי דוגמאות שמשקל כל אחת יהיה לא פחות מ־250 גרם בצירוף מס רישום בסך לירה אחת.
{{ח:תת|(3)}} המנהל רשאי לדרוש כל פרטים הדרושים לו נוסף על הפרטים הנדרשים בטופס הבקשה. אם אישר המנהל את הרישום נותנין למבקש תעודת רישום, ואילו אם סירב לאשר, מודיעין למבקש בכתב את נימוקי הסירוב.{{ח:ת}} תעודות רישום יתם מועדן ביום 31 בדצמבר שלאחר תאריך הוצאתן, ומותר לחדשן מדי שנה בשנה, לפי שיקול דעתו של המנהל, בתשלום מס בסך לירה אחת. בקשות לחידוש צריך להגיש לפחות עשרה ימים לפני גמר מועדה של התעודה.{{ח:תת|(1)}} כל צרור המכיל זבל חקלאי צריך לרשום עליו בכתב ברור ובר־קיימא –
{{ח:תתת|(א)}} את שמו וכתובתו של האימפורטר או החרושתן המקומי ושם ארץ הייצור, אלא שהמנהל רשאי להרשות כי במקום השם והכתובת ישתמשו בסימן המסחרי או בשם העסק, שנרשמו אצל רושם סימני המסחר או רושם הפטנטים וסימני האמצאה, או גם בסימן המסחרי וגם בשם העסק;
{{ח:תתת|(ב)}} את שם סימן האיכות ומספר תעודת־הרישום שניתנה עפ״י התקנות האלה;
{{ח:תתת|(ג)}} מכסת האחוזים למאה, לפי המשקל של יסוד מן היסודות {{ח:הערה|[במקור: העסודות]}} האלה:–
{{ח:תתתת|(I)}} חנקן שיבוטא בפורמולה N.
{{ח:תתתת|(II)}} חומצת הזרחן שתבוטא בפורמולה P<sub>2</sub>O<sub>3</sub> וצריך לציין גם את כל שעור היסוד הזה וגם את השעור הנמס במים.
{{ח:תתתת|(III)}} אשלג שיבוטא בפורמולה K<sub>2</sub>O.
{{ח:תת|(2)}} כל הסימנים שנקבעו לפי תקנה זו יהיו רשומים על החבילה או הפתק באותו צד.{{ח:ת}} המנהל יצוה לפרסם ברשומות:–
{{ח:תת|(א)}} תוך חודש ימים מיום מתן תעודת הרישום לכל זבל חקלאי, הודעה על הרישום המפרטת את שמו של החרושתן או האימפורטר וסימן האיכות, את ההרכב הכימי של הזבל וכל אותם הפרטים האחרים שהמנהל יראה צורך בהם;
{{ח:תת|(ב)}} לפני הראשון בפברואר שבכל שנה רשימה המוסרת את הפרטים המוזכרים בפסקא (א) מתקנה זו לגבי מצבם של הזבלים הרשומים ביום הראשון בינואר שבאותה שנה.{{ח:ת}} כשיש צורך לארוז זבל חקלאי מחדש, הרי האריזה מחדש תעשה ע״י אדם שהורשה מטעם החרושתן או האימפורטר או המנהל לסמן ולחתום את השקים בצורה הקבועה בתקנות אלה.{{ח:ת}} כל אימפורטר או חרושתן או סוחר המוכר כל זבל חייב ליתן לקונה פקטורה {{ח:הערה|[חשבון]}} המוסרת את הכמות שנמכרה, השם וסימן האיכות, והמספר הרשום של מכסת האחוזים של היסודות כמוצהר בתעודת הרישום:
{{ח:ת}} בתנאי שמקום שאפשר להוכיח כי אין לנותן הפקטורה אפשרות לכלול את מכסות האחוזים של היסודות, מותר להשמיטן:
{{ח:ת}} ובתנאי שכל סוחר חייב להחזיק בחנותו העתקות של תעודת הרישום, וכל קונה או פקיד ממשלה מיופה כוח רשאי לעיין בהן.{{ח:ת}} כל שק המכיל זבל צריך לטבוע עליו את חותמת החרושתן או האימפורטר באופן שצריך יהיה לשבר את החותמת כדי שתהא אפשרות לפתוח את השקים בדרך הרגילה. על החותמות צריך לרשום אותה כתובת המופיעה בתעודת הרישום של אותו זבל.{{ח:ת}} כל בודק או נוטל דוגמאות רשאי בכל עת מתאמת להכנס ולבדוק כל חנות או מרכבה שהחזיקו בהם, או שחושדין שמחזיקין בהם, כל זבל לצורך מכירה, או בטרנזיט לצורך מכירה או שמיצרין או אורזין בהם זבלים.{{ח:תת|(1)}} כל בודק או נוטל דוגמאות רשאי ליטול דוגמאות של כל זבל או יסודות שנמצאו בשעת בדיקת כל חנות או מרכבה עפ״י התקנה דלעיל:
{{ח:תת}} בתנאי שהדוגמא תהא ניטלת במעמד המוכר, ואם אפשר, עד מהימן, והיא תחולק במעמדם לשלושה חלקים – האחד יישלח למעבדה הממשלתית לבדיקה, השני יישאר בידי המוכר או בא כוחו או פקידו והשלישי יישאר אצל המשרד המחוזי של משרד החקלאות {{ח:הערה|[במקור: מחלקת החקלאות והדיג]}} או במקום אחר, ככל שהמנהל יקבע.
{{ח:תת|(2)}} כל דוגמא שניטלה כאמור לעיל תושם בכלי קבול מתאים של זכוכית שמדביקין עליו פתק שיהיו רשומים עליו הפרטים הבאים:–
{{ח:תתת|(א)}} שם הזבל, סימן האיכות שלו והמספר הרשום שלו;
{{ח:תתת|(ב)}} שם המוכר וחתימתו;
{{ח:תתת|(ג)}} שם העד וחתימתו;
{{ח:תתת|(ד)}} חתימת הפקיד נוטל הדוגמא;
{{ח:תתת|(ה)}} תאריך נטילת הדוגמא ומקומה.
{{ח:תת|(3)}} במעמד המוכר או בא כוחו או פקידו חותמין את הדוגמאות בחותמת־שעוה שתהא טבועה עליה חותמת הממשלה או חותמתו או טביעת בהנו של המוכר.
{{ח:תת}} בשעת נטילת הדוגמא יודיע הפקיד המוכר על רצונו לבדוק את הזבל בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הזבלים החקלאיים|הפקודה}} והתקנות האלה.
{{ח:תת|(4)}} כל מקום שנוטלין דוגמאות רשמיות בהתאם להוראות תקנה זו, אין מטילין כל תשלום בעד נטילת הדוגמאות או הבדיקה.{{ח:תת|(1)}} כל מוכר זבל או קונה זבל רשאי להגיש בקשה לבודק או לנוטל הדוגמאות ליטול דוגמאות ולבדוק בצורה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}.
{{ח:תת|(2)}} מטילין בעד הבדיקה מס בסך 200 פרוטה לקביעת מכסת האחוזים של כל יסוד ויסוד, ועל המבקש לשלם את המס הזה.
{{ח:תת}} בתנאי שאם סבור המנהל כי טובת עניני הצבור דורשת לעשות את הבדיקה בחנם, רשאי הוא לצוות בכתב כי הבדיקה תעשה בחנם.{{ח:תת|(1)}} כשמספיקין את הזבל בצרורות, יהא מספר הצרורות שיבוררו לנטילת דוגמאות, כדלקמן:–
{{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז | <u>הכמות במשלוח</u> | <u>מספר השקים שנבחרו</u> }}
{{ח:תת}} {{טורים שווים | לא יותר מטון אחד | לא פחות משני שקים. }}
{{ח:תת}} {{טורים שווים | יותר מטון אך לא יותר משני טונים | לא פחות מארבעה שקים. }}
{{ח:תת}} {{טורים שווים | יותר משני טונים אך לא יותר מארבעה טונים | לא פחות מששה שקים. }}
{{ח:תת}} {{טורים שווים | יותר משלושה טונים; בעד כל טון העודף על שלושה טונים | שק נוסף אחד; לעולם אין צורך לבחור {{ח:הערה|[במקור: לבכור]}} יותר מחמשה עשר שקים. }}
{{ח:תת|(2)}} הברירה תעשה מחלקים שונים של כל המשלוח כולו.{{ח:ת}} כל אימת שמהות הזבל והשקים מאפשרת זאת, נוטלין את הדוגמא בכלי לנטילת דוגמאות בעל צורה מאושרת. נועצין את הכלי לנטילת דוגמאות לתוך השקים לכל אורכה של השפופרת. מערבבין יפה את הכמויות השונות שניטלו מן השקים הנבחרים ומן התערובות נוטלין דוגמא של שני קילוגרם לערך. כל אחד מן החלקים שכל דוגמא צריכה להיות מחולקת בהם אינו צריך בדרך כלל, להיות פחות מ־250 קילוגרם.{{ח:ת}} כל אימת שמוסרין זבל בלא אריזה, נוטלין שעור מן הזבל מן החלקים השונים של כל המשלוח ומערבבין אותו יפה ביחד, ונוטלין מן התערובת דוגמא של שני קילוגרם בערך כדי לשוב וליטול דוגמא הימנו לשלושה חלקים. מותר ליטול דוגמא מכל שק ושק, כשרואין צורך בכך.{{ח:ת}} לפי שיקול דעתו של המנהל יצמצמו את מספר המשלוחים שיטלו מהם דוגמאות עד כדי המינימום הדרוש כדי לקיים פיקוח כתיקונו. רשאי המנהל לפי שיקול דעתו לדרוש ולקבל תעודות־בדיקה ממעבדות מקומיות או ממעבדות מחו״ל.{{ח:ת}} יש לשלוח למשרד המחוזי של משרד החקלאות {{ח:הערה|[במקור: המחלקה לחקלאות ולדיג]}} אשר ממנו נשלחה הדוגמא את ההעתקה המקורית של הדו״ח של הבודק בענין הדוגמאות שניטלו לפי הוראות התקנות האלה, והעתקות חתומות מן הדו״ח הזה תשלחנה למנהל ולמוכר הזבל או לבעל הזבל.{{ח:ת}} חוץ אם פורש אחרת בתקנות אלה, הרי דוגמאות של זבלים שניטלו עפ״י הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הזבלים החקלאיים|הפקודה}} והתקנות האלה רואין אותם כדוגמאות המתאימות במדה מספקת להרכב הרשום, אם מכסות האחוזים שנמצאו למעשה הן לא יותר מיחידה אחת פחות מן השעורים הרשומים בפקטורה, בפתקאות ובתעודות הרושם.{{ח:ת}} כל חרושתן, אימפורטר וסוחר המחזיק מלאי של זבל ליותר משנה אחת, חייב להודיע את הדבר למנהל, והלה רשאי לדרוש מאתו להראות תעודת בדיקה או להורות כי תעשה בדיקה רשמית.{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1|התקנות 1 עד 18}}, ועד בכלל, שבתקנות אלה לא תחולנה על זבלים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה לתקנות אלה}}.{{ח:ת}} '''טופס בקשה לרישום זבל''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}{{ח:ת}} '''טופס תעודת רישום''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}{{ח:ת}} גואנו
{{ח:ת}} הומינול
{{ח:ת}} אבקה דקיקה (פודדיט)
{{ח:ת}} טחלב הכבול
{{ח:ת}} אבקת עצמות
{{ח:ת}} קמח עצמות
{{ח:ת}} קמח דגים.
{{ח:ת}} זבל בלדי
{{ח:ת}} דם מיובש.
{{ח:ת}} זבל משק חקלאי.
{{ח:ת}} אשפת עיר.
{{ח:ת}} תרכבות של זבל ירוק וזבל בעלי חיים.