1פרשנותתיקונים: תשל״ה־2, תשמ״ו
(א)בתקנות אלה –
”חייל“ – כמשמעותו בסעיף 40(ב1)(1) לחוק;
”בן משפחה“ כל אחד מאלה:
(1)בן זוג, ילדים או הורים של חייל;
(2)אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים אלה: ועדה רפואית קבעה לפי סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, כי הם בלתי כשירים לשירות; הכנסתם מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, אם יש לו שלושה ילדים, ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור – בעד כל ילד נוסף;
”הענקה“ – תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם;
”ילד“ – לרבות –
(1)ילד חורג או ילד מאומץ;
(2)נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן־המשפחה;
(3)מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים־עשר חדשים פרנסתו היתה על החייל או על בן־המשפחה;
ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
והמונחים ”אב“ ו”אם“ יתפרשו בהתאם לכך.
(ב)לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא את ישראל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, אולם מי שהוסמך לבצע את תשלום ההענקה (להלן – הגוף המוסמך) רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא את ישראל לתקופה העולה על ששה חדשים.
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
-
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 40(ב1)(1) לחוק → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 40
- סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 → חוק שירות בטחון #סעיף 5
- בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
- בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנות אלה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|בסעיף 40(ב1)(1) לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ {{ח:הערה|-}} כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן זוג, ילדים או הורים של חייל;
{{ח:תתתת|(2)}} אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} ועדה רפואית קבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 5|סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, כי הם בלתי כשירים לשירות;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הכנסתם מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, אם יש לו שלושה ילדים, ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור – בעד כל ילד נוסף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הענקה“ – תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות –
{{ח:תתתת|(1)}} ילד חורג או ילד מאומץ;
{{ח:תתתת|(2)}} נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן־המשפחה;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים־עשר חדשים פרנסתו היתה על החייל או על בן־המשפחה;
{{ח:תתת}} ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
{{ח:תתת}} והמונחים ”אב“ ו”אם“ יתפרשו בהתאם לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא את ישראל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, אולם מי שהוסמך לבצע את תשלום ההענקה (להלן – הגוף המוסמך) רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא את ישראל לתקופה העולה על ששה חדשים.3מנין הילדיםתיקונים: תשל״ה־2
(א)לא יבוא ילד בפרק זמן אחד במנין ילדים של יותר מזכאי אחד.
(ב)ילד שיש לו שני הורים יבוא במנין האב הזכאי זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד.
(ג)ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר – יבוא במנין ילדי ההורה הזכאי שעמו הוא נמצא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יבוא ילד בפרק זמן אחד במנין ילדים של יותר מזכאי אחד.
{{ח:תת|(ב)}} ילד שיש לו שני הורים יבוא במנין האב הזכאי זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר – יבוא במנין ילדי ההורה הזכאי שעמו הוא נמצא.4שיעורי הענקהתיקונים: תשל״ב, תשל״ד, תשל״ד־2, תשל״ה, תשל״ה־2, תשל״ה־3, תשמ״ג, תשמ״ד
(א)שיעורי ההענקה לילד (להלן – בר־הענקה), יהיו כלהלן:
>
(ב)משתלמת הענקה בעד ארבעה ילדים או יותר, יוגדל שיעור ההענקה בעד הילד השלישי הקבוע בתקנת משנה (א) ב־1⁄2 נקודת קיצבה.
(ג)לענין תקנה זו, ”נקודת קיצבה“ – כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה.
| הילד | נקודות קיצבה |
|
1. השלישי
| 3⁄4 |
|
2. הרביעי
| 2 |
|
3. החמישי
| 2 |
|
4. בעד כל ילד נוסף
| 21⁄4 |
↗ חיצוניות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 33א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שיעורי ההענקה לילד (להלן – בר־הענקה), יהיו כלהלן:
{{ח:תת}} <table>
<tr><th>הילד</th><th>נקודות קיצבה</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|1.}} השלישי
</td><td><sup>3</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub></td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|2.}} הרביעי
</td><td>2</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|3.}} החמישי
</td><td>2</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|4.}} בעד כל ילד נוסף
</td><td>2<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub></td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} משתלמת הענקה בעד ארבעה ילדים או יותר, יוגדל שיעור ההענקה בעד הילד השלישי הקבוע בתקנת משנה (א) ב־<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub> נקודת קיצבה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, ”נקודת קיצבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה}}.5מקבל ההענקה
(א)ההענקה תשולם לאמו של בר ההענקה, אולם אם בר־ההענקה נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני – תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים – תשולם ההענקה לאפוטרופוס.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הגוף המוסמך לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק בר־ההענקה וכל החזקתו על אותו המקום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההענקה תשולם לאמו של בר ההענקה, אולם אם בר־ההענקה נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני – תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים – תשולם ההענקה לאפוטרופוס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הגוף המוסמך לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק בר־ההענקה וכל החזקתו על אותו המקום.6מועד תחילת התשלום והפסקתותיקונים: תשל״ה־2
ההענקה תשולם בעד התקופה המתחילה באחד בחודש שבו נוצרה הזכאות והמסתיימת ביום האחרון של החודש שבו נפסקת הזכאות, אולם אם נפטר ילד שבעדו שולמה הענקה ימשיכו בתשלום ההענקה שלושה חדשים לאחר הפטירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההענקה תשולם בעד התקופה המתחילה באחד בחודש שבו נוצרה הזכאות והמסתיימת ביום האחרון של החודש שבו נפסקת הזכאות, אולם אם נפטר ילד שבעדו שולמה הענקה ימשיכו בתשלום ההענקה שלושה חדשים לאחר הפטירה.7הוראה לחישוב גילתיקונים: תשל״ה, תשל״ה־2, תשמ״ג
(א)
(ב)לא הוכח יום לידתו של בר־הענקה, חזקה עליו שנולד ב־15 בחודש לידתו; לא הוכח החודש – חזקה שנולד ב־1 באפריל של שנת לידתו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לא הוכח יום לידתו של בר־הענקה, חזקה עליו שנולד ב־15 בחודש לידתו; לא הוכח החודש – חזקה שנולד ב־1 באפריל של שנת לידתו.8הגשת בקשה להענקה
בקשה להענקה תוגש לגוף המוסמך בטופס שנקבע לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה להענקה תוגש לגוף המוסמך בטופס שנקבע לכך.9ראיות
(א)המבקש הענקה יצרף לבקשה את המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות או יציג אותם בפני הגוף המוסמך.
(ב)הגוף המוסמך רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים או ראיות אחרות הנראים לו מועילים לבירור הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבקש הענקה יצרף לבקשה את המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות או יציג אותם בפני הגוף המוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הגוף המוסמך רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים או ראיות אחרות הנראים לו מועילים לבירור הבקשה.10המועד להגשת בקשה
הבקשה תוגש תוך שנים־עשר חדשים מיום תחילת תקנות אלה או מיום שנוצרה עילת הבקשה, לפי המועד המאוחר יותר, אולם הגוף המוסמך רשאי לתת הענקה, כולה או מקצתה, אף אם הוגשה הבקשה אחרי המועד האמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הבקשה תוגש תוך שנים־עשר חדשים מיום תחילת תקנות אלה או מיום שנוצרה עילת הבקשה, לפי המועד המאוחר יותר, אולם הגוף המוסמך רשאי לתת הענקה, כולה או מקצתה, אף אם הוגשה הבקשה אחרי המועד האמור.11מועד התשלוםתיקונים: תשל״ב
ההענקה תשולם אחת לשני חדשים בעד החדשים שבעדם קיימת זכאות להענקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההענקה תשולם אחת לשני חדשים בעד החדשים שבעדם קיימת זכאות להענקה.12שינויים
מי שמשתלמת לו הענקה חייב למסור לגוף המוסמך הודעה, בציון מענו ומספר זהותו, על כל שינוי במקום מגוריו ובמספר ילדיו ועל כל שינוי אחר העלול להשפיע על הזכאות להענקה; ההודעה תימסר תוך שלושים יום מתאריך השינוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שמשתלמת לו הענקה חייב למסור לגוף המוסמך הודעה, בציון מענו ומספר זהותו, על כל שינוי במקום מגוריו ובמספר ילדיו ועל כל שינוי אחר העלול להשפיע על הזכאות להענקה; ההודעה תימסר תוך שלושים יום מתאריך השינוי.13הענקה שבספק
התעורר ספק בקיום התנאים להמשך מתן הענקה, כולה או מקצתה, רשאי הגוף המוסמך לדרוש מאדם שמשתלמת ההענקה לו או מכוחו פרטים וראיות בקשר לתשלום ההענקה ולהשהות תשלומה עד לבירור הספק אך לא יותר מתשעים יום לאחר שהתעורר הספק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התעורר ספק בקיום התנאים להמשך מתן הענקה, כולה או מקצתה, רשאי הגוף המוסמך לדרוש מאדם שמשתלמת ההענקה לו או מכוחו פרטים וראיות בקשר לתשלום ההענקה ולהשהות תשלומה עד לבירור הספק אך לא יותר מתשעים יום לאחר שהתעורר הספק.14תשלום הענקה בטעות או שלא כדין
שולמה הענקה בטעות או שלא כדין, רשאי הגוף המוסמך לנכות את כל הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת־אחת ובין בתשלומים בשיעורים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שולמה הענקה בטעות או שלא כדין, רשאי הגוף המוסמך לנכות את כל הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת־אחת ובין בתשלומים בשיעורים.14אשיפוי המוסדתיקונים: תשל״ז
אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן הענקה ואת החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע החוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- החוק → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן הענקה ואת החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|החוק}}.14בתובענהתיקונים: תשל״ז
תובענה בשל הענקה לחייל או לבן משפחה לפי תקנות אלה תהיה בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה ותוגש תוך ששה חדשים מהיום שדחה הגוף המוסמך את תביעתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה בשל הענקה לחייל או לבן משפחה לפי תקנות אלה תהיה בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה ותוגש תוך ששה חדשים מהיום שדחה הגוף המוסמך את תביעתם.15תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ז בסיון תש״ל (1 ביולי 1970).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ז בסיון תש״ל (1 ביולי 1970).16השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההענקות לחיילים ולבני־משפחותיהם, תש״ל–1970“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההענקות לחיילים ולבני־משפחותיהם, תש״ל–1970“.