1הגדרות
בתקנות אלה –
”התקפה“ – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, על שטח מדינת ישראל;
”זכאי להגנה“ – מי שבמהלך התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום י״ג באייר התשפ״ו (30 באפריל 2026) אירע לגביו אחד מאלה ובלבד שהוגשה הודעה ללשכה לפי תקנה 2(1):
(1)מי שנהרג בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה, או מי שהוא בן זוג, הורה או ילד של מי שנהרג כתוצאה מהתקפה כאמור;
(2)מי שביתו ניזוק בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה ובשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בו;
(3)מי שאושפז בבית חולים לתקופה של שלושה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה לו בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה;
”חוק ההתגוננות האזרחית“ – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
”לשכה“ – לשכת הוצאה לפועל כהגדרתה בחוק;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026);
”תקנות מצב חירום מיוחד“ – תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית
- חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית
- בחוק → חוק ההוצאה לפועל
- תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991 → תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקפה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, על שטח מדינת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי להגנה“ – מי שבמהלך התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום י״ג באייר התשפ״ו (30 באפריל 2026) אירע לגביו אחד מאלה ובלבד שהוגשה הודעה ללשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(1)}}:
{{ח:תתת|(1)}} מי שנהרג בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה, או מי שהוא בן זוג, הורה או ילד של מי שנהרג כתוצאה מהתקפה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מי שביתו ניזוק בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה ובשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שאושפז בבית חולים לתקופה של שלושה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה לו בתקופה האמורה כתוצאה מהתקפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכה“ – לשכת הוצאה לפועל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מצב חירום מיוחד“ – {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991}}.2הקלות לזכאים להגנה
בתקופה הקובעת –
(1)לא יינקטו ההליכים והפעולות המפורטים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד חייב שהוא זכאי להגנה שהודיע ללשכה שמתקיים לגביו האמור וצירף אסמכתה על זכאותו; לעניין זה אסמכתה היא תעודת פטירה, אישור בית החולים שבו אושפז החייב או הצהרה מנומקת של החייב על פגיעה בביתו באופן שאינו מאפשר מגורים, לפי העניין; יראו לעניין פסקה זו חייב שהודיע ללשכה כי הוא זכאי להגנה, ככזה, כל עוד לא הוכח אחרת;
(2)ההגנה הקבועה בפסקה (1) לא תחול על חייב בתיק לגביית חוב מזונות לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972;
(3)ננקט בתקופה הקובעת הליך מההליכים המנויים בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד נגד חייב שהוא זכאי להגנה, אף לפני שמסר ללשכה הודעה כאמור בפסקה (1), והגיש החייב בקשה לרשם ההוצאה לפועל לביטול ההליך, יבטל רשם ההוצאה לפועל את ההליך שננקט בתקופה הקובעת, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין מוצדק להורות אחרת;
(4)הגיש חייב שהוא זכאי להגנה בקשה לביטול הליך שננקט נגדו טרם התקופה הקובעת, ישקול רשם ההוצאה לפועל את הנסיבות של כלל המעורבים בהליך ואת עובדת היות החייב זכאי להגנה;
(5)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(3), רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת זוכה, להחליט אחרת מטעמים מיוחדים.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד → תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) #סעיף 3
- חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972 → חוק המזונות (הבטחת תשלום)
- בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד → תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקופה הקובעת –
{{ח:תת|(1)}} לא יינקטו ההליכים והפעולות המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)#סעיף 3|בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד}} נגד חייב שהוא זכאי להגנה שהודיע ללשכה שמתקיים לגביו האמור וצירף אסמכתה על זכאותו; לעניין זה אסמכתה היא תעודת פטירה, אישור בית החולים שבו אושפז החייב או הצהרה מנומקת של החייב על פגיעה בביתו באופן שאינו מאפשר מגורים, לפי העניין; יראו לעניין פסקה זו חייב שהודיע ללשכה כי הוא זכאי להגנה, ככזה, כל עוד לא הוכח אחרת;
{{ח:תת|(2)}} ההגנה הקבועה בפסקה (1) לא תחול על חייב בתיק לגביית חוב מזונות לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}};
{{ח:תת|(3)}} ננקט בתקופה הקובעת הליך מההליכים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)#סעיף 3|בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד}} נגד חייב שהוא זכאי להגנה, אף לפני שמסר ללשכה הודעה כאמור בפסקה (1), והגיש החייב בקשה לרשם ההוצאה לפועל לביטול ההליך, יבטל רשם ההוצאה לפועל את ההליך שננקט בתקופה הקובעת, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין מוצדק להורות אחרת;
{{ח:תת|(4)}} הגיש חייב שהוא זכאי להגנה בקשה לביטול הליך שננקט נגדו טרם התקופה הקובעת, ישקול רשם ההוצאה לפועל את הנסיבות של כלל המעורבים בהליך ואת עובדת היות החייב זכאי להגנה;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(3), רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת זוכה, להחליט אחרת מטעמים מיוחדים.