החקיקה בישראל

תקנות הדיינים (החזרת פיקדונות בבתי דין רבניים), התשנ״ט–1999 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשנ״ט · 1999
5
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
6
הגדרות
0
הפניות פנימיות
1
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
2
תיקונים
היסטוריית תיקונים2 רשומות
ק״ת תשנ״ט, 1082תקנות הדיינים (החזרת פיקדונות בבתי דין רבניים)PDF
תשס״ה, 280תיקוןPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”בית דין רבני“ – כמשמעותו בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953;
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום שיש להחזירו לפי תקנות אלה, לפי שיעור העליה של המדד, מן המדד שפורסם סמוך לפני יום ההפקדה ועד המדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום בפועל;
”זכאי“ – אדם שלשם הבטחת תשלום שיגיע לו הופקד פיקדון, או האדם שהפקיד את הפיקדון, לפי הענין;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי פעם בפעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מפקיד“ – אדם שהפקיד פיקדון;
”פיקדון“ – פיקדון, עירבון, ערובה או ערבות, שהופקדו לפי הוראת בית הדין הרבני.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953 → חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין רבני“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)|בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום שיש להחזירו לפי תקנות אלה, לפי שיעור העליה של המדד, מן המדד שפורסם סמוך לפני יום ההפקדה ועד המדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – אדם שלשם הבטחת תשלום שיגיע לו הופקד פיקדון, או האדם שהפקיד את הפיקדון, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי פעם בפעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקיד“ – אדם שהפקיד פיקדון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – פיקדון, עירבון, ערובה או ערבות, שהופקדו לפי הוראת בית הדין הרבני.

2החזרת פיקדונותתיקונים: תשס״ה

(א)הופקד סכום כסף כפיקדון בקופת בית הדין או בחשבון בנק הדואר של המשרד לעניני דתות ובית הדין ציווה לשלמו, כולו או מקצתו לזכאי, או שהגיע המועד שבו קמה למפקיד או לזכאי הזכות לדרוש את יתרת סכום הפיקדון (להלן – היתרה) לזכאי או למפקיד, תשולם היתרה לזכאי או למפקיד בצירוף הפרשי הצמדה לתקופה שמיום ההפקדה עד יום תשלומה בפועל.
(ב)יתרה ששולמה בתוך שלושה חודשים מיום הפקדתה לא ייווספו עליה הפרשי הצמדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הופקד סכום כסף כפיקדון בקופת בית הדין או בחשבון בנק הדואר של המשרד לעניני דתות ובית הדין ציווה לשלמו, כולו או מקצתו לזכאי, או שהגיע המועד שבו קמה למפקיד או לזכאי הזכות לדרוש את יתרת סכום הפיקדון (להלן – היתרה) לזכאי או למפקיד, תשולם היתרה לזכאי או למפקיד בצירוף הפרשי הצמדה לתקופה שמיום ההפקדה עד יום תשלומה בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} יתרה ששולמה בתוך שלושה חודשים מיום הפקדתה לא ייווספו עליה הפרשי הצמדה.

3ביצוע התשלום

היתרה תשולם לזכאי או למפקיד בשיק או בהעברה בנקאית לחשבונו של הזכאי או המפקיד והתאריך המופיע על גבי השיק או תאריך ההעברה ייחשב כיום תשלום היתרה בפועל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתרה תשולם לזכאי או למפקיד בשיק או בהעברה בנקאית לחשבונו של הזכאי או המפקיד והתאריך המופיע על גבי השיק או תאריך ההעברה ייחשב כיום תשלום היתרה בפועל.

4ביטול

תקנות בתי הדין הרבניים (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״ו–1985 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות בתי הדין הרבניים (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״ו–1985 – בטלות.

5תחילה

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.