1הגדרות
בתקנות אלה:
”מחיר במזומן“ – המחיר שנקבע לטובין או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
”מחיר באשראי“ – המחיר שנקבע לטובין או לשירות אם הוא כולל ריבית על המחיר במזומן בשל כך שכולו או חלק ממנו אינו משתלם בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
”עסקה באשראי“ – עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
”ריבית“ – כל תמורה שמשלם הצרכן בקשר לעסקה באשראי שיש בה משום תוספת על המחיר במזומן, לרבות הוצאות גבייה, דמי דואר, הוצאות משפטיות וכל תשלום אחר, בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר;
”הטבה“ – הנחה, הטבה כספית או הטבה בעין, שלה זכאי הצרכן בעיסקה במזומן אך אינו זכאי לה כאשר היא עיסקה באשראי;
”סכום האשראי“ – המחיר במזומן פחות הערך הכספי של הטבה ופחות הסכום ששילם הצרכן במזומן בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר במזומן“ – המחיר שנקבע לטובין או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר באשראי“ – המחיר שנקבע לטובין או לשירות אם הוא כולל ריבית על המחיר במזומן בשל כך שכולו או חלק ממנו אינו משתלם בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה באשראי“ – עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – כל תמורה שמשלם הצרכן בקשר לעסקה באשראי שיש בה משום תוספת על המחיר במזומן, לרבות הוצאות גבייה, דמי דואר, הוצאות משפטיות וכל תשלום אחר, בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטבה“ – הנחה, הטבה כספית או הטבה בעין, שלה זכאי הצרכן בעיסקה במזומן אך אינו זכאי לה כאשר היא עיסקה באשראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום האשראי“ – המחיר במזומן פחות הערך הכספי של הטבה ופחות הסכום ששילם הצרכן במזומן בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות.7הנחות יסוד
(א)הנוסחאות והלוחות שבתוספת הראשונה והשניה מושתתים על הנחות יסוד אלה:
(1)הריבית מחושבת אחת לחודש;
(2)הצרכן, מקבל האשראי, מחוייב בריבית בעד חודש פלוני בסופו של אותו חודש;
(3)הריבית מתוספת לאשראי בסוף כל חודש, ומאותו מועד היא נחשבת חלק בלתי נפרד של האשראי;
(4)התשלומים לסילוק האשראי מבוצעים ברווחי זמן של חדשים שלמים ממועד כריתת הסכם המכר או הסכם השירות וברווחי זמן של חדשים שלמים זה מזה.
(ב)הנחות היסוד שבפסקאות (1) (2) ו־(3) חלות גם לגבי השיטה הכללית המתוארת בתוספת השלישית.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנוסחאות והלוחות {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשניה}} מושתתים על הנחות יסוד אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הריבית מחושבת אחת לחודש;
{{ח:תתת|(2)}} הצרכן, מקבל האשראי, מחוייב בריבית בעד חודש פלוני בסופו של אותו חודש;
{{ח:תתת|(3)}} הריבית מתוספת לאשראי בסוף כל חודש, ומאותו מועד היא נחשבת חלק בלתי נפרד של האשראי;
{{ח:תתת|(4)}} התשלומים לסילוק האשראי מבוצעים ברווחי זמן של חדשים שלמים ממועד כריתת הסכם המכר או הסכם השירות וברווחי זמן של חדשים שלמים זה מזה.
{{ח:תת|(ב)}} הנחות היסוד שבפסקאות (1) (2) ו־(3) חלות גם לגבי השיטה הכללית המתוארת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
'''חודש ראשון''' (שורה עליונה בטבלה)
1.החודש הראשון הוא החודש בו נכרת הסכם המכר או הסכם השירות.
2.טור א: רשום את סכום האשראי, כמוגדר בתקנה 1, במשבצת (1).
3.טור ב:
3.1המר את שיעור הריבית השנתי R, כפי שנמסר בהודעת המוכר, לשיעור ריבית יומי r, על פי לוח ההמרה שבתוספת הרביעית.
3.2קבע את ערכו של t (רק בחודש הראשון) כדלקמן:
3.2.1בעסקאות באשראי בהן חל בחודש הראשון תשלום לסילוק האשראי, יהא t בטור ב׳ שווה למספר הימים שממועד כריתת הסכם המכר ועד ליום התשלום (כולל יום כריתת ההסכם אך לא כולל יום התשלום), ואילו בטור ה׳ יהא t שווה למספר הימים שמתחילת החודש ועד ליום התשלום (כולל היום הראשון לחודש אך לא כולל יום התשלום).
3.2.2בעסקאות באשראי בהן לא חל בחודש הראשון תשלום לסילוק האשראי, יהא t בטור ב׳ שווה למספר הימים שממועד כריתת הסכם המכר ועד לסוף החודש (כולל יום כריתת ההסכם והיום האחרון לחודש). המשבצות בטורים ג׳ ו־ה׳ לא תמולאנה במקרה זה.
3.3הכפל את הסכום שרשמת בטור א׳ בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר ימי האשראי, t, כפי שחישבת למעלה, ורשום את התוצאה בטור ב׳.
4.טור ג: רשום בטור ג׳ את סכום התשלום לסילוק האשראי החל בחודש הראשון: אם לא חל בחודש זה תשלום לסילוק האשראי, השאר את המשבצת בטור ג׳ ריקה.
5.טור ד: הפחת הסכום שרשמת בטור ג׳ מהסכום שרשמת בטור א׳, ורשום התוצאה בטור ד׳.
6.טור ה: הכפל הסכום שרשמת בטור ד׳ בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר הימים שמיום התשלום ועד לסוף החודש (t – 30) ורשום התוצאה בטור ה׳. אם לא חל בחודש זה תשלום לסילוק האשראי, תישאר המשבצת בטור ה׳ ריקה.
7.טור ו: חבר את הסכומים שרשמת בטורים ב, ד ו־ה, ורשום את התוצאה בטור ו׳.
'''חודש שני ואילך'''
8.טור א: רשום בטור א׳ את הסכום המופיע בטור ו׳ בשורה הקודמת.
9.טור ב: הכפל את הסכום שרשמת בטור א׳ בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר הימים מתחילת החודש ועד ליום התשלום (לא כולל יום התשלום), t, ורשום את התוצאה בטור ב׳. אם בחודש פלוני לא קבוע תשלום לסילוק האשראי, יהא 30 = t, ובמקרה זה יישארו טורים ג׳ ו־ה׳ ריקים באותה שורה.
10.טורים ג עד ו: מלא המשבצות בטורים אלה על־פי ההנחיות שפורטו למעלה לגבי החודש הראשון, אך הקפד על כך שמספר ימי האשראי הכלול במכפלות בטורים ב׳ ו־ה׳ יסתכם תמיד ב־30.
'''חודש אחרון'''
11.טורים א עד ג: מלא המשבצות בטורים אלה כפי שנהגת לגבי החדשים הקודמים.
12.טורים ד עד ו: המשבצות בטורים אלה תישארנה ריקות.
13.בדוק אם הסכום הרשום בטור ג׳ שווה לסך הסכומים שרשמת בטורים א׳ ו־ב׳ (א + ב = ג). אם שוויון זה מתקיים, הרי ששיעור הריבית, שמסר המוכר בהודעתו, הוא השיעור הנכון. אם אין השוויון מתקיים, בדוק אם לא טעית באחד החישובים (ראה שיטת בדיקה בסעיף 14 להלן). אם לא טעית בחישוביך, הרי ששיעור הריבית, שמסר המוכר בהודעתו, אינו השיעור הנכון. אם רצונך למצוא את שיעור הריבית הנכון, בחר בשיעור ריבית אחר, גבוה או נמוך יותר, וערוך את כל החישובים שנית. חזור על הפעולה עד שתקבל את השוויון האמור.
'''ביקורת'''
14.לשם בדיקת נכונות החישובים, סכם את הסכומים בטורים ב, ג ו־ה ורשום את התוצאות במשבצות (2), (3) ו־(4) בהתאמה. בדוק אם מתקיים השוויון (3) = (4) + (2) + (1). אם אין השוויון מתקיים, הרי שנפלה טעות בחישובים, ועליך לאתר אותה ולתקנה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''חודש ראשון''' (שורה עליונה בטבלה)
{{ח:תת|1.}} החודש הראשון הוא החודש בו נכרת הסכם המכר או הסכם השירות.
{{ח:תת|2.}} טור א: רשום את סכום האשראי, כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}, במשבצת (1).
{{ח:תת|3.}} טור ב:
{{ח:תתת|3.1}} המר את שיעור הריבית השנתי R, כפי שנמסר בהודעת המוכר, לשיעור ריבית יומי r, על פי לוח ההמרה {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}.
{{ח:תתת|3.2}} קבע את ערכו של t (רק בחודש הראשון) כדלקמן:
{{ח:תתתת|3.2.1}} בעסקאות באשראי בהן חל בחודש הראשון תשלום לסילוק האשראי, יהא t בטור ב׳ שווה למספר הימים שממועד כריתת הסכם המכר ועד ליום התשלום (כולל יום כריתת ההסכם אך לא כולל יום התשלום), ואילו בטור ה׳ יהא t שווה למספר הימים שמתחילת החודש ועד ליום התשלום (כולל היום הראשון לחודש אך לא כולל יום התשלום).
{{ח:תתתת|3.2.2}} בעסקאות באשראי בהן לא חל בחודש הראשון תשלום לסילוק האשראי, יהא t בטור ב׳ שווה למספר הימים שממועד כריתת הסכם המכר ועד לסוף החודש (כולל יום כריתת ההסכם והיום האחרון לחודש). המשבצות בטורים ג׳ ו־ה׳ לא תמולאנה במקרה זה.
{{ח:תתת|3.3}} הכפל את הסכום שרשמת בטור א׳ בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר ימי האשראי, t, כפי שחישבת למעלה, ורשום את התוצאה בטור ב׳.
{{ח:תת|4.}} טור ג: רשום בטור ג׳ את סכום התשלום לסילוק האשראי החל בחודש הראשון: אם לא חל בחודש זה תשלום לסילוק האשראי, השאר את המשבצת בטור ג׳ ריקה.
{{ח:תת|5.}} טור ד: הפחת הסכום שרשמת בטור ג׳ מהסכום שרשמת בטור א׳, ורשום התוצאה בטור ד׳.
{{ח:תת|6.}} טור ה: הכפל הסכום שרשמת בטור ד׳ בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר הימים שמיום התשלום ועד לסוף החודש (t – 30) ורשום התוצאה בטור ה׳. אם לא חל בחודש זה תשלום לסילוק האשראי, תישאר המשבצת בטור ה׳ ריקה.
{{ח:תת|7.}} טור ו: חבר את הסכומים שרשמת בטורים ב, ד ו־ה, ורשום את התוצאה בטור ו׳.
{{ח:ת}} '''חודש שני ואילך'''
{{ח:תת|8.}} טור א: רשום בטור א׳ את הסכום המופיע בטור ו׳ בשורה הקודמת.
{{ח:תת|9.}} טור ב: הכפל את הסכום שרשמת בטור א׳ בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר הימים מתחילת החודש ועד ליום התשלום (לא כולל יום התשלום), t, ורשום את התוצאה בטור ב׳. אם בחודש פלוני לא קבוע תשלום לסילוק האשראי, יהא 30 = t, ובמקרה זה יישארו טורים ג׳ ו־ה׳ ריקים באותה שורה.
{{ח:תת|10.}} טורים ג עד ו: מלא המשבצות בטורים אלה על־פי ההנחיות שפורטו למעלה לגבי החודש הראשון, אך הקפד על כך שמספר ימי האשראי הכלול במכפלות בטורים ב׳ ו־ה׳ יסתכם תמיד ב־30.
{{ח:ת}} '''חודש אחרון'''
{{ח:תת|11.}} טורים א עד ג: מלא המשבצות בטורים אלה כפי שנהגת לגבי החדשים הקודמים.
{{ח:תת|12.}} טורים ד עד ו: המשבצות בטורים אלה תישארנה ריקות.
{{ח:תת|13.}} בדוק אם הסכום הרשום בטור ג׳ שווה לסך הסכומים שרשמת בטורים א׳ ו־ב׳ (א + ב = ג). אם שוויון זה מתקיים, הרי ששיעור הריבית, שמסר המוכר בהודעתו, הוא השיעור הנכון. אם אין השוויון מתקיים, בדוק אם לא טעית באחד החישובים (ראה שיטת בדיקה בסעיף 14 להלן). אם לא טעית בחישוביך, הרי ששיעור הריבית, שמסר המוכר בהודעתו, אינו השיעור הנכון. אם רצונך למצוא את שיעור הריבית הנכון, בחר בשיעור ריבית אחר, גבוה או נמוך יותר, וערוך את כל החישובים שנית. חזור על הפעולה עד שתקבל את השוויון האמור.
{{ח:ת}} '''ביקורת'''
{{ח:תת|14.}} לשם בדיקת נכונות החישובים, סכם את הסכומים בטורים ב, ג ו־ה ורשום את התוצאות במשבצות (2), (3) ו־(4) בהתאמה. בדוק אם מתקיים השוויון (3) = (4) + (2) + (1). אם אין השוויון מתקיים, הרי שנפלה טעות בחישובים, ועליך לאתר אותה ולתקנה.