תוכן החוק
תקנות בדבר סדרי הדין בבתי הדין לשכירות
1פרשנות ותחולהתיקונים: תש״ל
בתקנות אלה תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963 (להלן – התקנות הכלליות), והוראות התקנות הכלליות יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על סדרי הדין בבית הדין לשכירות, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מתקנות אלה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963 → תקנות סדר הדין האזרחי
- התקנות הכלליות → תקנות סדר הדין האזרחי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה תהא לכל מונח המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963}} (להלן – התקנות הכלליות), והוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|התקנות הכלליות}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על סדרי הדין בבית הדין לשכירות, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מתקנות אלה.2פגם בסדרי הדין
לא יפסול בית הדין כל הליך על יסוד פגם בסדרי הדין כפי שנקבעו בתקנות הכלליות או על פיהן, אלא אם ראה שעליו לעשות כן כדי למנוע עיוות דין ושאין סעד לטוען טענת הפגם בדרך של דחיית הדיון, או של חיוב בעל הדין השני בהוצאות, או בשתי הדרכים כאחד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות הכלליות → תקנות סדר הדין האזרחי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יפסול בית הדין כל הליך על יסוד פגם בסדרי הדין כפי שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות הכלליות}} או על פיהן, אלא אם ראה שעליו לעשות כן כדי למנוע עיוות דין ושאין סעד לטוען טענת הפגם בדרך של דחיית הדיון, או של חיוב בעל הדין השני בהוצאות, או בשתי הדרכים כאחד.3שיפוט מבחינת המקום
תובענות והליכים אחרים שהם בתחום סמכותו של בית הדין יתבררו בפני בית הדין שבאזור שיפוטו נמצאים הדירה או בית העסק הנוגעים בדבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענות והליכים אחרים שהם בתחום סמכותו של בית הדין יתבררו בפני בית הדין שבאזור שיפוטו נמצאים הדירה או בית העסק הנוגעים בדבר.4העברה לבית דין אחר בעל סמכות שווה
בית הדין שבאו לפניו תובענה או הליך אחר ונראה לו אחד הטעמים המנויים להלן, רשאי הוא, על פי בקשת הנתבע או המשיב או על דעת עצמו, הן לפני שהתחיל בדיון והן לאחר מכן, להחליט על העברת הדיון לבית דין אחר, שאף לו יש מבחינת המקום שיפוט בענין הנדון, והחלטתו תחייב את בית הדין האחר; ואלה הטעמים:
(1)מושבו של בית הדין האחר נמצא קרוב יותר לדירה או לבית העסק מאשר מושבו של בית הדין המעביר;
(2)הדירה או בית העסק נמצאים בתחום הרשות המקומית שבו נמצא גם מושבו של בית הדין האחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין שבאו לפניו תובענה או הליך אחר ונראה לו אחד הטעמים המנויים להלן, רשאי הוא, על פי בקשת הנתבע או המשיב או על דעת עצמו, הן לפני שהתחיל בדיון והן לאחר מכן, להחליט על העברת הדיון לבית דין אחר, שאף לו יש מבחינת המקום שיפוט בענין הנדון, והחלטתו תחייב את בית הדין האחר; ואלה הטעמים:
{{ח:תת|(1)}} מושבו של בית הדין האחר נמצא קרוב יותר לדירה או לבית העסק מאשר מושבו של בית הדין המעביר;
{{ח:תת|(2)}} הדירה או בית העסק נמצאים בתחום הרשות המקומית שבו נמצא גם מושבו של בית הדין האחר.5העברה לבית דין שיש לו סמכות בענין
הוגשו תובענה או הליך אחר לבית דין שאין לו סמכות לדון בהם על פי תקנה 3, יעביר בית הדין את הדיון בהם לבית דין בעל סמכות כאמור והחלטתו של בית הדין המעביר, כל עוד לא בוטלה בערעור, תחייב את בית הדין שאליו הועבר הדיון; אולם אם הגיש בעל בית מספר תובענות בדבר דירות או בתי עסק שחלק מהם אינו נמצא באזור שיפוטו של בית הדין, והדירות או בתי העסק שווים זה לזה מבחינת טיבם, זמן בנייתם והשכרתם, רשאי בית הדין לאחד את הדיון בתובענות אלה ולדון בכולן במקום להעביר את הדיון בתובענות שאין לו שיפוט בהן מבחינת המקום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשו תובענה או הליך אחר לבית דין שאין לו סמכות לדון בהם על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, יעביר בית הדין את הדיון בהם לבית דין בעל סמכות כאמור והחלטתו של בית הדין המעביר, כל עוד לא בוטלה בערעור, תחייב את בית הדין שאליו הועבר הדיון; אולם אם הגיש בעל בית מספר תובענות בדבר דירות או בתי עסק שחלק מהם אינו נמצא באזור שיפוטו של בית הדין, והדירות או בתי העסק שווים זה לזה מבחינת טיבם, זמן בנייתם והשכרתם, רשאי בית הדין לאחד את הדיון בתובענות אלה ולדון בכולן במקום להעביר את הדיון בתובענות שאין לו שיפוט בהן מבחינת המקום.6ציון של שווי נושא התביעה
מקום ששיעור האגרה המשתלמת בעד תובענה תלוי בשווי נושא התביעה ולא ציין התובע בכתב התביעה את שוויו של הנושא, רשאי משרד הרישום של בית הדין לסרב לקבלת התובענה ולהזמנת יתר בעלי הדין; אך אם נתקבלה התובענה על אף השמטת השווי לא תשמש ההשמטה טענה בפי בעל דין אחר לעיכוב הדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום ששיעור האגרה המשתלמת בעד תובענה תלוי בשווי נושא התביעה ולא ציין התובע בכתב התביעה את שוויו של הנושא, רשאי משרד הרישום של בית הדין לסרב לקבלת התובענה ולהזמנת יתר בעלי הדין; אך אם נתקבלה התובענה על אף השמטת השווי לא תשמש ההשמטה טענה בפי בעל דין אחר לעיכוב הדיון.7אין צורך בהגנה שבכתבתיקונים: תש״ל
נתבע אינו חייב להגיש את הגנתו בכתב, והוראות התקנות הכלליות בדבר תביעות שאין בהן חובה להגיש הגנה בכתב יחולו על כל תובענה בבית הדין, יהיה שוויה אשר יהיה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- התקנות הכלליות → תקנות סדר הדין האזרחי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתבע אינו חייב להגיש את הגנתו בכתב, והוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|התקנות הכלליות}} בדבר תביעות שאין בהן חובה להגיש הגנה בכתב יחולו על כל תובענה בבית הדין, יהיה שוויה אשר יהיה.8הברירה למסור בדואר רשום
הזמנה או מסמך אחר שבית הדין רשאי או חייב למסור לבעל דין או לבא כוחו, רשאי הוא לשלוח לו בדואר רשום עם אישור המסירה ולראות באישור המסירה כאמור ראיה למסירת ההזמנה או המסמך; הוראה זו לא תחול על הודעה בדבר פסק דין או צו שניתנו שלא בפני בעל הדין או על מסירת העתק מאושר של פסק דין או של צו כאמור לבעל הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזמנה או מסמך אחר שבית הדין רשאי או חייב למסור לבעל דין או לבא כוחו, רשאי הוא לשלוח לו בדואר רשום עם אישור המסירה ולראות באישור המסירה כאמור ראיה למסירת ההזמנה או המסמך; הוראה זו לא תחול על הודעה בדבר פסק דין או צו שניתנו שלא בפני בעל הדין או על מסירת העתק מאושר של פסק דין או של צו כאמור לבעל הדין.9תביעה שכנגדתיקונים: תש״ל
נתבע או משיב רשאי לתבוע, בדרך של תביעה שכנגד, או בקשה שכנגד, כל סעד בקשר לדירה או לבית העסק שהם נושא התביעה או הבקשה המקוריות, אולם בית הדין רשאי להורות על דיון נפרד בתביעה שכנגד, אם ראה שיש לעשות כן כדי למנוע סיבוך והשהייה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכויות הנתבע על־פי תקנה 59 לתקנות הכלליות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- תקנה 59 לתקנות הכלליות → תקנות סדר הדין האזרחי #סעיף 59
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתבע או משיב רשאי לתבוע, בדרך של תביעה שכנגד, או בקשה שכנגד, כל סעד בקשר לדירה או לבית העסק שהם נושא התביעה או הבקשה המקוריות, אולם בית הדין רשאי להורות על דיון נפרד בתביעה שכנגד, אם ראה שיש לעשות כן כדי למנוע סיבוך והשהייה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכויות הנתבע על־פי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 59|תקנה 59 לתקנות הכלליות}}.10אין צורך בכפירה מפורשת
יראו את גובה דמי השכירות כשנוי במחלוקת, כל עוד לא הודו בו במפורש אף אם לא כפרו בו במפורש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יראו את גובה דמי השכירות כשנוי במחלוקת, כל עוד לא הודו בו במפורש אף אם לא כפרו בו במפורש.11הפרוטוקול
אב בית הדין רשאי להורות, כי פרוטוקול הדיונים, לרבות גביית העדויות, יירשם על ידי מזכיר בית הדין או על ידי אדם אחר שמינוהו לכך, ובלבד שאב בית הדין יחתום עליו בתום כל ישיבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אב בית הדין רשאי להורות, כי פרוטוקול הדיונים, לרבות גביית העדויות, יירשם על ידי מזכיר בית הדין או על ידי אדם אחר שמינוהו לכך, ובלבד שאב בית הדין יחתום עליו בתום כל ישיבה.12חילופים בהרכב בית הדין
נבצר מחבר בית דין לסיים את בירורם של תובענה או של הליך, רשאי חבר אחר של בית הדין להמשיך בבירור במקומו מהשלב שאליו הגיע הבירור, ורואים את הראיות שנגבו בפני החבר הקודם כאילו נגבו בפני הבא במקומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נבצר מחבר בית דין לסיים את בירורם של תובענה או של הליך, רשאי חבר אחר של בית הדין להמשיך בבירור במקומו מהשלב שאליו הגיע הבירור, ורואים את הראיות שנגבו בפני החבר הקודם כאילו נגבו בפני הבא במקומו.13המועד להגשת בקשה בדבר ביטול פסק דין
המועד להגשת בקשה בדבר ביטול פסק דין או צו שניתנו שלא בפני בעל דין הוא שלושים יום מיום שנמסר לו פסק הדין או הצו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועד להגשת בקשה בדבר ביטול פסק דין או צו שניתנו שלא בפני בעל דין הוא שלושים יום מיום שנמסר לו פסק הדין או הצו.13אהצטרפות לדיון בדבר התקנת אנטנה או דודתיקונים: תשכ״ט
(א)המועד להצטרפות לדיון בבקשה להרשות התקנת תורן לאנטנה של טלוויזיה או רדיו או דוד שמש, כאמור בסעיפים 33(6) ו־33א(א) לחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955, הוא חמישה עשר יום מהיום שנמסרה למצטרף הודעה על הבקשה כאמור.
(ב)ההצטרפות תיעשה על ידי הגשת הודעה בכתב למשרד בית הדין.
(ג)ההודעה תוגש בשלושה עותקים ויצורף אליה תצהיר, בשלושה עותקים, המפרט את נימוקי ההצטרפות; בית הדין ימציא עותק אחד של ההודעה והתצהיר לדייר שביקש להרשות את ההתקנה, ועותק אחד – לבעל הבית המשיב.
(ד)בית הדין יזמין לדיון בבקשת הדייר כל מי שהצטרף לבקשה כאמור בתקנה זו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיפים 33(6) → חוק הגנת הדייר #סעיף 37
- ו־33א(א) לחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955 → חוק הגנת הדייר #סעיף 38
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועד להצטרפות לדיון בבקשה להרשות התקנת תורן לאנטנה של טלוויזיה או רדיו או דוד שמש, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 37|בסעיפים 33(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 38|ו־33א(א) לחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, הוא חמישה עשר יום מהיום שנמסרה למצטרף הודעה על הבקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} ההצטרפות תיעשה על ידי הגשת הודעה בכתב למשרד בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} ההודעה תוגש בשלושה עותקים ויצורף אליה תצהיר, בשלושה עותקים, המפרט את נימוקי ההצטרפות; בית הדין ימציא עותק אחד של ההודעה והתצהיר לדייר שביקש להרשות את ההתקנה, ועותק אחד – לבעל הבית המשיב.
{{ח:תת|(ד)}} בית הדין יזמין לדיון בבקשת הדייר כל מי שהצטרף לבקשה כאמור בתקנה זו.14הודעת צד שלישיתיקונים: תש״ל
הוראות פרק י״ז לתקנות הכלליות יחולו בשינויים אלה:
(1)
(2)בית הדין רשאי להרשות מסירת הודעה לצד שלישי בכל עת שלפני גמר הדיון, אם הדבר עשוי לחסוך הוצאות ואינו עלול להשהות את הדיון השהייה יתירה;
(3)בית הדין רשאי להתיר לצד השלישי למסור את הגנתו בעל פה במועד שנקבע בהודעה, ולא להגישה בכתב; לא התייצב הצד השלישי, או התייצב ולא מסר כל הגנה, דינו כדין צד שלישי שלא הגיש הגנה בכתב.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״ז לתקנות הכלליות → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק ג סימן ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק ג סימן ג|פרק י״ז לתקנות הכלליות}} יחולו בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} בית הדין רשאי להרשות מסירת הודעה לצד שלישי בכל עת שלפני גמר הדיון, אם הדבר עשוי לחסוך הוצאות ואינו עלול להשהות את הדיון השהייה יתירה;
{{ח:תת|(3)}} בית הדין רשאי להתיר לצד השלישי למסור את הגנתו בעל פה במועד שנקבע בהודעה, ולא להגישה בכתב; לא התייצב הצד השלישי, או התייצב ולא מסר כל הגנה, דינו כדין צד שלישי שלא הגיש הגנה בכתב.15סעד בדרך טען בינייםתיקונים: תש״ל
לענין בקשת סעד בדרך טען ביניים יחולו הוראות פרק י״ח לתקנות הכלליות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״ח לתקנות הכלליות → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק טו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין בקשת סעד בדרך טען ביניים יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק טו|פרק י״ח לתקנות הכלליות}}.16בקשות בעל פהתיקונים: תש״ל
על אף האמור בפרק י״ט, סימן א׳, לתקנות הכלליות, רשאי בית הדין לברר בקשת ביניים גם אם הוגשה לו בעל פה בשעת הדיון בתובענה או בבקשה, אם ראה שהבירור יחיש את הדיון, יחסוך הוצאות וגם יאפשר למשיב להתגונן בדרך נאותה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בפרק י״ט, סימן א׳, לתקנות הכלליות → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|בפרק י״ט, סימן א׳, לתקנות הכלליות}}, רשאי בית הדין לברר בקשת ביניים גם אם הוגשה לו בעל פה בשעת הדיון בתובענה או בבקשה, אם ראה שהבירור יחיש את הדיון, יחסוך הוצאות וגם יאפשר למשיב להתגונן בדרך נאותה.17סמכויות אב בית דין
אב בית הדין יקבע את פרטי ניהול הדיון והוא רשאי להחליט בכל בקשת ביניים שהוגשה בבית הדין במהלך הדיון שלא בפני הרכב מלא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אב בית הדין יקבע את פרטי ניהול הדיון והוא רשאי להחליט בכל בקשת ביניים שהוגשה בבית הדין במהלך הדיון שלא בפני הרכב מלא.17אהחלטות בית דיןתיקונים: תשט״ו, תשט״ו־2
בית הדין יחליט פה אחד או ברוב דעות; באין רוב כזה תכריע דעתו של אב בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין יחליט פה אחד או ברוב דעות; באין רוב כזה תכריע דעתו של אב בית הדין.18שכר מיוחד בעד ביקור במקום
החליט בית הדין לבקר בדירה או בבית העסק שלא בשעות הרגילות של ישיבות אותו בית דין, יפקיד התובע או המבקש בקופת בית הדין לפני הביקור את הסכום שיקבע אב בית הדין לכיסוי שכר מיוחד שישולם לנציגי הציבור המשתתפים בביקור, ובלבד שלא יעלה על 6 לירות לכל ביקור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החליט בית הדין לבקר בדירה או בבית העסק שלא בשעות הרגילות של ישיבות אותו בית דין, יפקיד התובע או המבקש בקופת בית הדין לפני הביקור את הסכום שיקבע אב בית הדין לכיסוי שכר מיוחד שישולם לנציגי הציבור המשתתפים בביקור, ובלבד שלא יעלה על 6 לירות לכל ביקור.19העברת הארכיונים
(א)בארכיונים של בתי הדין לשכר דירה לפי פקודת הדירות ושל הממונה על דמי השכירות ושל בתי הדין לשכר דירה לפי פקודת בתי עסק (להלן – בתי הדין הישנים), פרט לארכיונים של בתי הדין הישנים בנצרת, ינהגו כך:
הליכים הנוגעים לדירה או לבית עסק בתחום נפה שבטור הראשון להלן, בין שנסתיימו ובין שהם תלויים ועומדים ביום י״ג בניסן תשי״ד (16 באפריל 1954) יועברו לבית הדין הנקוב לצד אותה נפה בטור השני להלן:
>
(ב)ארכיונים של בתי דין ישנים בנצרת יועברו לבית הדין בנצרת.
(ג)במידה שהליכים המועברים על פי תקנה זו היו תלויים ועומדים ביום י״ג בניסן תשי״ד (16 באפריל 1954) בבית דין ישן, בית הדין שאליו הועברו ימשיך את הדיון בהם מהשלב שאליו הגיעו בבית הדין הישן.
| נפה | בית הדין |
| ירושלים | ירושלים |
| צפת | טבריה |
| כנרת | טבריה |
| יזרעאל | חיפה |
| עכו | חיפה |
| חיפה | חיפה |
| חדרה | חדרה |
| השרון | נתניה |
| פתח תקוה | פתח תקוה |
| רמלה | רחובות |
| רחובות | רחובות |
| תל אביב־יפו | תל אביב־יפו |
| אשקלון | מגדל אשקלון |
| באר שבע | באר שבע |
↗ חיצוניות: 2▦ טבלאות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הדירות → פקודת הגבלת שכר דירה (דירות)
- פקודת בתי עסק → פקודת ההגבלות על שכר דירה (בתי עסק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בארכיונים של בתי הדין לשכר דירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הגבלת שכר דירה (דירות)|פקודת הדירות}} ושל הממונה על דמי השכירות ושל בתי הדין לשכר דירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת ההגבלות על שכר דירה (בתי עסק)|פקודת בתי עסק}} (להלן – בתי הדין הישנים), פרט לארכיונים של בתי הדין הישנים בנצרת, ינהגו כך:
{{ח:תת}} הליכים הנוגעים לדירה או לבית עסק בתחום נפה שבטור הראשון להלן, בין שנסתיימו ובין שהם תלויים ועומדים ביום י״ג בניסן תשי״ד (16 באפריל 1954) יועברו לבית הדין הנקוב לצד אותה נפה בטור השני להלן:
{{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 300px; margin: auto;">
<tr><th>נפה</th><th>בית הדין</th></tr>
<tr><td>ירושלים</td><td>ירושלים</td></tr>
<tr><td>צפת</td><td>טבריה</td></tr>
<tr><td>כנרת</td><td>טבריה</td></tr>
<tr><td>יזרעאל</td><td>חיפה</td></tr>
<tr><td>עכו</td><td>חיפה</td></tr>
<tr><td>חיפה</td><td>חיפה</td></tr>
<tr><td>חדרה</td><td>חדרה</td></tr>
<tr><td>השרון</td><td>נתניה</td></tr>
<tr><td>פתח תקוה</td><td>פתח תקוה</td></tr>
<tr><td>רמלה</td><td>רחובות</td></tr>
<tr><td>רחובות</td><td>רחובות</td></tr>
<tr><td>תל אביב־יפו</td><td>תל אביב־יפו</td></tr>
<tr><td>אשקלון</td><td>מגדל אשקלון</td></tr>
<tr><td>באר שבע</td><td>באר שבע</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} ארכיונים של בתי דין ישנים בנצרת יועברו לבית הדין בנצרת.
{{ח:תת|(ג)}} במידה שהליכים המועברים על פי תקנה זו היו תלויים ועומדים ביום י״ג בניסן תשי״ד (16 באפריל 1954) בבית דין ישן, בית הדין שאליו הועברו ימשיך את הדיון בהם מהשלב שאליו הגיעו בבית הדין הישן.20ביטולים
בטלות –
(1)תקנות הגבלת שכר דירה (דירות) (פרוצידורה), 1940;
(2)תקנות הפרוצידורה בענין בעלי הבתים והדיירים (הוצאה מדירה והגבלת שכר דירה) (בתים), 1935;
(3)תקנות ערעורים על הגבלות שכר דירה (בתי עסק), 1941.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} תקנות הגבלת שכר דירה (דירות) (פרוצידורה), 1940;
{{ח:תת|(2)}} תקנות הפרוצידורה בענין בעלי הבתים והדיירים (הוצאה מדירה והגבלת שכר דירה) (בתים), 1935;
{{ח:תת|(3)}} תקנות ערעורים על הגבלות שכר דירה (בתי עסק), 1941.21הוראות מעבר
הליכים התלויים ועומדים לפני בית הדין ביום תחילת תקפן של תקנות אלה, ינהגו בהן בכל השלבים שמאותו יום ואילך, ככל האפשר, לפי תקנות אלה, אלא שבית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, לסטות מהן במידה שתהא נראית לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הליכים התלויים ועומדים לפני בית הדין ביום תחילת תקפן של תקנות אלה, ינהגו בהן בכל השלבים שמאותו יום ואילך, ככל האפשר, לפי תקנות אלה, אלא שבית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, לסטות מהן במידה שתהא נראית לו.22תחילת תוקף
תקפן של תקנות אלה הוא מיום כ״ז באייר תשי״ד (30 במאי 1954).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקפן של תקנות אלה הוא מיום כ״ז באייר תשי״ד (30 במאי 1954).23השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הגנת הדייר (סדרי הדין בבתי הדין לשכירות), תשי״ד–1954“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הגנת הדייר (סדרי הדין בבתי הדין לשכירות), תשי״ד–1954“.