תוכן החוק
תקנות בדבר הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים
1הגדרת הכנסהתיקונים: תשל״ז, תשמ״א, תשס״ג, תשע״א
(א)בתקנות אלה, ”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) אף שלא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט –
(1)קיצבה מיוחדת המשתלמת מכוח סעיף 112 לחוק;
(2)קיצבת ילדים לפי פרק ד׳ לחוק;
(3)סכום הפטור מתשלום דמי ביטוח על פי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ו–1966;
(4)הטבות שאינן בגדר תגמולים לאסירי ציון המשתלמות על פי סעיף 9 לחוק;
(5)
(6)ריבית והפרשי הצמדה על מילוות מועדפים, כמשמעותם בסעיף 1 לפקודה, שאינם הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), לענין סעיף 245 לחוק תיחשב כהכנסה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה ואותו חלק של הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (10) לפקודה העולה על כפליים הסכום הנקוב בלוח ט׳ לחוק, למעט הכנסה כאמור בפסקאות (3), (4) ו־(5) לתקנת משנה (א), ולמעט הכנסה שמקורה בקיצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין ”אלמן“ כהגדרתו בסעיף 238 לחוק, תיחשב כהכנסה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף שלא צמחה הופקה או נתקבלה בישראל, למעט אחד מאלה:
(1)הכנסה כאמור בפסקאות (1) עד (6) בתקנת משנה (א);
(2)הכנסה בסכום השווה ל־15.2% מהשכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2 לחוק, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו־(8) לפקודה;
(3)הכנסה בסכום השווה ל־15.2% מהשכר הממוצע כמסמעותו בסעיף 2 לחוק מהמקורות המפורטים בסעיף 2(5) לפקודה, המשתלמת עקב פרישת המבוטח מעבודה או ממשלח יד או המשתלמת למבוטח לראשונה בהגיעו לגיל פרישה, למעט קצבה שלפי החוק.
↗ חיצוניות: 21📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
- סעיף 112 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 112
- פרק ד׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ד
- תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ו–1966 → תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח) #סעיף 2
- סעיף 9 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
- בסעיף 1 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 1
- סעיף 2(1) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- סעיף 245 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 245
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- או (2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בסעיף 2(3) עד (10) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.3
- בלוח ט׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח ט
- בסעיף 238 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 238
- בסעיף 2 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
- בסעיף 2 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 2
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- (2) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- ו־(8) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
- בסעיף 2 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 2
- בסעיף 2(5) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.5
- החוק → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנות אלה, ”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה) אף שלא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} קיצבה מיוחדת המשתלמת מכוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} קיצבת ילדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|פרק ד׳ לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} סכום הפטור מתשלום דמי ביטוח על פי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ו–1966}};
{{ח:תתת|(4)}} הטבות שאינן בגדר תגמולים לאסירי ציון המשתלמות על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} ריבית והפרשי הצמדה על מילוות מועדפים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודה}}, שאינם הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 245|סעיף 245 לחוק}} תיחשב כהכנסה הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודה}} ואותו חלק של הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.3|בסעיף 2(3) עד (10) לפקודה}} העולה על כפליים הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח ט|בלוח ט׳ לחוק}}, למעט הכנסה כאמור בפסקאות (3), (4) ו־(5) לתקנת משנה (א), ולמעט הכנסה שמקורה בקיצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין ”אלמן“ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|בסעיף 238 לחוק}}, תיחשב כהכנסה הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודה}}, אף שלא צמחה הופקה או נתקבלה בישראל, למעט אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסה כאמור בפסקאות (1) עד (6) בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} הכנסה בסכום השווה ל־15.2% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק}}, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה}};
{{ח:תתת|(3)}} הכנסה בסכום השווה ל־15.2% מהשכר הממוצע כמסמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק}} מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|בסעיף 2(5) לפקודה}}, המשתלמת עקב פרישת המבוטח מעבודה או ממשלח יד או המשתלמת למבוטח לראשונה בהגיעו לגיל פרישה, למעט קצבה שלפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}}.2חישוב הכנסה בגילים שוניםתיקונים: תשמ״ח
(א)הגיע מבוטח לגיל ששים וחמש בגבר או ששים באשה (להלן – גיל הזיקנה) לאחר 1 בינואר של שנת מס, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה המפורטת בתקנה 1(ב) מתאריך הגיעו לגיל זיקנה עד לגמר שנת המס, מחולקת במספר החדשים מגיל הזיקנה באותה שנת מס, כפול 12.
(ב)הגיע מבוטח לאחר 1 בינואר של שנת מס לגיל שבעים בגבר וששים וחמש באשה (להלן – הגיל הקובע), יראן כהכנסתו השנתית את ההכנסה המפורטת בתקנה 1(ב) באותה שנת מס עד הגיעו לגיל הקובע, מחולקת במספר החדשים עד הגיל הקובע באותה שנת מס, כפול 12.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגיע מבוטח לגיל ששים וחמש בגבר או ששים באשה (להלן – גיל הזיקנה) לאחר 1 בינואר של שנת מס, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(ב)}} מתאריך הגיעו לגיל זיקנה עד לגמר שנת המס, מחולקת במספר החדשים מגיל הזיקנה באותה שנת מס, כפול 12.
{{ח:תת|(ב)}} הגיע מבוטח לאחר 1 בינואר של שנת מס לגיל שבעים בגבר וששים וחמש באשה (להלן – הגיל הקובע), יראן כהכנסתו השנתית את ההכנסה המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(ב)}} באותה שנת מס עד הגיעו לגיל הקובע, מחולקת במספר החדשים עד הגיל הקובע באותה שנת מס, כפול 12.3שינויים בהכנסה תוך תקופת הזכאותתיקונים: תשס״ג
(א)זכאי לקיצבת זיקנה שטרם הגיע לגיל הקובע (להלן – הזכאי), אשר הכנסתו המפורטת בתקנה 1(ב) עלתה כך שההכנסה השנתית המשוערת עשויה לעלות על הסכום הנקוב בלוח ט׳ לחוק, יודיע על כך מיד למוסד.
(ב)המוסד יעכב את תשלום קיצבת הזיקנה על סמך ההודעה כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)בהעדר הודעה כאמור, רשאי המוסד לעכב את תשלום קיצבת הזיקנה אם לדעתו ההכנסה השנתית המשוערת של הזכאי עשויה לעלות על הסכום הנקוב בלוח ט׳ לחוק, אך לא יעשה כן אלא אם דרש מהזכאי חודש ימים לפני כן להודיע למוסד על גובה הכנסתו השנתית המשוערת.
(ד)הודיע הזכאי למוסד על הכנסתו המשוערת כאמור בתקנת משנה (ג), יחדש המוסד את התשלום קיצבת הזיקנה החל מהיום שבו עוכב תשלומה, אם לדעת המוסד ההכנסה השנתית המשוערת לא תעלה על הסכום הנקוב בלוח ט׳ לחוק.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בלוח ט׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח ט
- בלוח ט׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח ט
- בלוח ט׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} זכאי לקיצבת זיקנה שטרם הגיע לגיל הקובע (להלן – הזכאי), אשר הכנסתו המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(ב)}} עלתה כך שההכנסה השנתית המשוערת עשויה לעלות על הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח ט|בלוח ט׳ לחוק}}, יודיע על כך מיד למוסד.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יעכב את תשלום קיצבת הזיקנה על סמך ההודעה כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} בהעדר הודעה כאמור, רשאי המוסד לעכב את תשלום קיצבת הזיקנה אם לדעתו ההכנסה השנתית המשוערת של הזכאי עשויה לעלות על הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח ט|בלוח ט׳ לחוק}}, אך לא יעשה כן אלא אם דרש מהזכאי חודש ימים לפני כן להודיע למוסד על גובה הכנסתו השנתית המשוערת.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע הזכאי למוסד על הכנסתו המשוערת כאמור בתקנת משנה (ג), יחדש המוסד את התשלום קיצבת הזיקנה החל מהיום שבו עוכב תשלומה, אם לדעת המוסד ההכנסה השנתית המשוערת לא תעלה על הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח ט|בלוח ט׳ לחוק}}.4הכנסת בני־זוג
(א)עוסקים שני בני־זוג שלא כעובדים במפעל או בעסק הנמצא בבעלות שניהם, או בבעלות אחד מהם, תחושב ההכנסה של כל אחד מהם לפי ההכנסה שעליה הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי האמור בתקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971.
(ב)עוסק אחד מבני־הזוג שלא כעובד במפעל או בעסק הנמצא בבעלות שניהם, או במפעל או בעסק הנמצא בבעלות בן־הזוג האחר, תחושב ההכנסה מהמפעל או מהעסק בשיעורים שלהלן:
(1)שני שלישים של ההכנסה תיוחס לבן־הזוג העוסק במפעל או בעסק כאמור;
(2)שליש של ההכנסה תיוחס לבן־הזוג האחר.
(ג)אם יש לשני בני־הזוג הכנסה משותפת שלא מעבודה או מהתעסקות במשלח־יד תחושב ההכנסה של כל אחד מהם בחלקים שווים.
(ד)על אף האמור בתקנה זו, אם הוכח להנחת דעתו של המוסד, שההכנסה בין בני־הזוג מחולקת בשיעורים אחרים, תחושב הכנסת בני־הזוג בשיעורים כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971 → תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עוסקים שני בני־זוג שלא כעובדים במפעל או בעסק הנמצא בבעלות שניהם, או בבעלות אחד מהם, תחושב ההכנסה של כל אחד מהם לפי ההכנסה שעליה הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי האמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)#סעיף 24|בתקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק אחד מבני־הזוג שלא כעובד במפעל או בעסק הנמצא בבעלות שניהם, או במפעל או בעסק הנמצא בבעלות בן־הזוג האחר, תחושב ההכנסה מהמפעל או מהעסק בשיעורים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} שני שלישים של ההכנסה תיוחס לבן־הזוג העוסק במפעל או בעסק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} שליש של ההכנסה תיוחס לבן־הזוג האחר.
{{ח:תת|(ג)}} אם יש לשני בני־הזוג הכנסה משותפת שלא מעבודה או מהתעסקות במשלח־יד תחושב ההכנסה של כל אחד מהם בחלקים שווים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנה זו, אם הוכח להנחת דעתו של המוסד, שההכנסה בין בני־הזוג מחולקת בשיעורים אחרים, תחושב הכנסת בני־הזוג בשיעורים כאמור.5חישוב הכנסה של חברי קיבוצים ומושבים שיתופייםתיקונים: תשס״ג
חבר קיבוץ או מושב שיתופי שהינו עובד כאמור בסעיף 3 לחוק (להלן – החבר) והמועסק במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי –
(1)לא יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע – ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת בתקנה 1(א) אינה עולה על הסכום שנקבע לגביו בלוח ט׳ לחוק;
(2)יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע – ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת בתקנה 1(א) עולה על הסכום שנקבע לגביו בלוח ט׳ לחוק בסכום שאינו מזכה אותו לקיצבת זיקנה מלאה ואף לא לקיצבת זיקנה יחסית.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 3 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 3
- בלוח ט׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח ט
- בלוח ט׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר קיבוץ או מושב שיתופי שהינו עובד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}} (להלן – החבר) והמועסק במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב השיתופי –
{{ח:תת|(1)}} לא יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע – ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(א)}} אינה עולה על הסכום שנקבע לגביו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח ט|בלוח ט׳ לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} יותר מעשרים וארבע שעות בשבוע – ייחשב כמי שהכנסתו המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(א)}} עולה על הסכום שנקבע לגביו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח ט|בלוח ט׳ לחוק}} בסכום שאינו מזכה אותו לקיצבת זיקנה מלאה ואף לא לקיצבת זיקנה יחסית.5אתיקונים: תשנ״ג, תשס״ג, תשס״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}6תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ׳ בניסן תשל״ה (1 באפריל 1975).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ׳ בניסן תשל״ה (1 באפריל 1975).7ביטול
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה), תשל״ב–1972 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה), תשל״ב–1972 – בטלות.8השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976“.